פיטורי עובד עקב גרימת נזק למכונה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובד עקב גרימת נזק למכונה: .1לפני ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (סגן השופט הראשי גוטמכר ונציגי הציבור סיסמה ומסורי; תב"ע נה/1390-3) מיום 19.7.1999, לפיה החליט מותב בית הדין האזורי, לפסול את עצמו מלדון בתביעה שהגיש המשיב כנגד המערערת (עא"ח 11/99). בנוסף, בפני בקשה לקבוע היכן תידון התביעה (בש"א 261/99). .2השתלשלות הארועים הצריכה לענייננו היא כדלקמן: א. המשיב הגיש תביעה כספית נגד המערערת בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בשל פיטוריו. לטענת המערערת, המשיב פוטר מעבודתו על-פי החלטת ועדת המשמעת של המערערת, בשיתוף עם נציגות העובדים. הרקע לכך, לטענתה, היה תקלה שהתגלתה במכונה חדשה במפעל ושתוצאות בדיקות פוליגרף שנערכו, הצביעו על כך שהמשיב הוא אשר ביצע את המעשה. המשיב טוען כי לא הוא חיבל במכונה (תב"ע נה/1390-3). ב. במהלך ההתדיינות בין בעלי הדין, התקיימו מספר הליכי ביניים והוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם שני בעלי הדין. מטעם המערערת הוגש תצהיר, כעדות ראשית, של מר אהרון לוי, מנהל כוח-אדם במערערת. האחרון נטל חלק בדיון בועדת המשמעת שהתקיימה בעניינו של המשיב, כיו"ר ועדת המשמעת. בהליך התקיימו שתי ישיבות הוכחות, בהן העידו ונחקרו המשיב ועד נוסף מטעמו. בישיבות נכח מר דניאל ילון, שהינו ראש אגף מינהל וכוח-אדם במערערת. ג. בפתח ישיבת ההוכחות השלישית, ביום 4.5.1999, הודיעה ב"כ המשיב, כי התברר לה באותו הבוקר, כי העד המרכזי מטעם המערערת, המצהיר מר לוי, מכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. בנוסף, מר דניאל ילון, נציג המערערת הנוכח בכל ישיבות בית הדין, אף הוא הינו נציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. לטענת ב"כ המשיב, מהימנותו של העד מר לוי, הינה מרכזית ורלוואנטית להכרעה בתביעה. ב"כ המשיב הוסיפה, כי לעובדה שהוגש תצהיר מטעמו של מר לוי, בטרם מונה לנציג ציבור אין נפקות, שכן הלה טרם נחקר. לאור כל האמור, ביקשה ב"כ המשיב, כי התביעה לא תשמע בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. ב"כ המערערת התנגד לבקשה. לטענתו, הדיון בהליך מתקרב לסיומו ומר לוי התמנה לנציג ציבור לפני פרק זמן קצר, לאחר שהדיון בתביעה החל ולאחר שהוגש תצהיר מטעמו וכי "העובדה שהוא משמש כנציג ציבור אין בה כדי לשנות דבר במשפט זה או ליצור דיעה קדומה אצל מי מכם". .3בית הדין קמא החליט להעביר את התיק אלי, על-מנת שאקבע היכן תידון התביעה, מהטעם כדלקמן: "נציגי הציבור אהרון לוי ודניאל ילון לא ישבו מעולם בהרכב של מותב זה, אך נציג המעבידים העיר באותה ישיבה כי הוא היה לפני זמן קצר בקורס גישור עם מר דניאל ילון, ולפיכך מדגישים אנו כי אין חשש למשוא פנים אך ייחסנו משקל לאמירתו של כב' הנשיא 'במקרה של ספק', ורק על שום הספק למראית פני הצדק, לאור טענתה של באת כוח התובע [המשיב] כי עדותו של העד מר אהרון לוי שהנו העד המרכזי בתיק, נראה לנו שיש מקום להעביר את התיק למותב בית דין אחר". על החלטה זו נסוב הערעור והבקשה שלפני. .4עם העברת ההליך אלי, ניתנה על-ידי החלטה, ביום 21.9.1999, בה נאמר, כי אני שוקל להעביר את הדיון בהליך לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב וכי הצדדים רשאים להגיב על-כך (בש"א 261/99). .5א. ביום 28.9.1999הוגשה תגובה מטעם ב"כ המערערת, בה נאמר, כי הוגש לבית דין זה ערעור על החלטת בית הדין קמא, בדבר פסלות המותב מלישב בדין. ב. לטענת ב"כ המערערת, אין כל יסוד עובדתי או משפטי להחלטת בית הדין קמא לפסול את עצמו ויש להחזיר את הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, על-מנת שימשיך ויסיים את הדיון בהליך. העובדה שמר לוי התמנה, לאחר הגשת תצהירו, לנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אין בה כדי להצדיק את פסילת המותב. בנוסף נטען, כי הדיון בתביעה מתקרב לסיומו והעברתו למותב אחר תסרבל את הדיון ותגרום נזק למערערת. ג. מטעם ב"כ המשיב לא התקבלה כל תגובה. .6המסגרת המשפטית לבחינת פסלות נושא תפקיד שיפוטי מלשבת בדין מעוגנת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969(להלן: החוק) ובתקנות 112א - 112ג לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - .1991 .7ההלכה הנוהגת בעניין פסלות נושא תפקיד שיפוטי, הן בבתי הדין לעבודה והן בבתי המשפט היא, כי אין לקבל טענת פסלות אלא אם קיימות נסיבות מוכחות על-פיהן קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול ההליך או לדעה "נעולה" של נושא התפקיד השיפוטי. קיומו של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים כדי להביא לפסילה. המבחן בכגון דא הוא אובייקטיבי. במסגרת הדיון בהליך הערעור נבחן קיומו של החשש הממשי למשוא פנים מנקודת מבטו של השופט הדן בערעור עצמו ולא מנקודת מבטם של הצדדים או של המותב שישב בערכאה קמא (ראה: ע"ע 10/99 גבור לוקש - הטכניוןמוסד טכנולוגי לישראל, פד"ע לב 180, 183והאסמכתאות שם; ראה גם: ע"א 5796/97, 7025/97פניציה מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ נ' רונן ואח’, פ"ד נב (1) 90,96). .8בית דין זה כבר פסק, כי אין מניעה שבמקרים בהם נציג ציבור, משמש או עשוי לשמש כעד, יישמע התיק בבית-הדין בו הוא מכהן ושלו סמכות השיפוט (דב"ע נא/109-9 יוחנן בידרמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 138, 139). דא עקא שמכלול הנסיבות בענייננו מוביל לתוצאה שונה. .9חזקה על חברי מותב בתי הדין, כי ידונו בהליך המתברר בפניהם במקצועיות, על-פי שיקול דעת משוחרר, שאינו נושא עמו מטען עובדתי או רגשי כל שהוא, שיסיט אותם מראש מהכרעה נעדרת פניות במחלוקת שבפניהם. אולם, בכך לא סגי. דיני פסלות נושא תפקיד שיפוטי אינם סובבים סביב תחושתם הסובייקטיבית של חברי המותב, כפי שאינם מעוגנים בתחושתו הסובייקטיבית של הצד המבקש לפסול או לא לפסול את המותב. דיני הפסלות, המבוססים על אפשרות ממשית למשוא פנים, מבוססים על תפיסה אובייקטיבית של עשיית משפט ומראית פני הצדק. .10מר לוי, המכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, הינו עד מרכזי בהליך והיה מעורב אישית בקבלת ההחלטה על פיטורי המשיב, החלטה העומדת בבסיס התביעה. אף למר ילון, המכהן כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מזה מספר שנים, היתה מעורבות אישית בהליכים שהביאו לפיטוריו של המשיב, והוא אף נכח בדיונים שהתקיימו בבית הדין קמא. מאחר שעסקינן במעורבותם האישית והישירה של מר לוי ומר ילון, המכהנים כנציגי ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהליך המתברר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אין זה ראוי כי ההליך ידון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. .11אמנם, עובדת היותם של מר לוי ומר ילון נציגי ציבור בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, הועלתה בשלב מתקדם של הדיון בהליך. אולם, אין בכך כדי להותיר את הדיון בהליך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. יש ליתן משנה חשיבות למראית פני הצדק ולאמון שהציבור רוחש למערכת בתי-המשפט. .12יתר על כן, ההליך דנן אינו של אי-פסילה עצמית אלא דווקא הליך של פסילה עצמית. במצב דברים זה, יש ליתן, ללא ספק, משקל נכבד להערכתם העצמית של חברי המותב את המצב, שכן לא הרי צו המורה למותב, המבקש להמשיך לדון בהליך, להימנע מכך, כהרי צו המורה למותב להמשיך ולישב בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ראה: ע"א 6204/96 דרור גל עזר ואח' נ' אבי גולדבליט ואח’, פ"ד נ (2) 745,747). .13נוכח כל האמור, נחה דעתי, כי במכלול הנסיבות דנן, אין מנוס מהעברת הדיון בתובענה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. השופטת הראשית בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תקבע, במסגרת סמכותה מכוח סעיף 19לחוק, את המותב החדש אשר ידון בהליך. אב בית הדין שיעמוד בראש המותב שיקבע, ישמע את טיעוני הצדדים בדבר המשך ניהול הדיון בהליך ויתן את החלטתו במסגרת סעיף 18(ד) (4) ו- (6) לחוק; זאת בהתחשב בהליך שהתנהל עד כה ובמטרה למנוע עינוי דין. המותב החדש יתן עדיפות לדיון בהליך כך שפסק-הדין יינתן בהקדם. .14סוף דבר - הערעור נדחה. אין צו להוצאות.גרימת נזק על ידי עובדפיטורים