פיטורי עובד שקילל את הבוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי עובד שקילל את הבוס: .1התובעת ניהלה את הדיון שבפנינו עם המתורגמנית של בית הדין על כן אין ספק שהיא הבינה את כל מהלך הדיון, שכלל עדויות. .2א. התובעת עבדה אצל הנתבעת מ- 6.1.93ועד 5.1.96, כאשר במועד זה היא פוטרה וקיבלה מכתב פיטורים בזו הלשון: "לכבוד כל מאן דבעי הגב' X פוטרה מעבודה במפעלנו 5.1.95עקב הסיבות הבאות: .1קראה לבעלי הבית ממזרים. .2כינתה את אישתו של בעל הבית, זונה. .3קיללה את כל העובדים ברוסית. .4היכתה את מנהל העבודה. מכל הסיבות הנ"ל, פוטרה מעבודתה. בכבוד רב, סנדרס ברוך ב. בשל הסיבות המנויות במכתב הפיטורים כאמור, סרבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. בשל האמור במכתב הפיטורים, סרבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. במכתב הפיטורים נמנו הסיבות שבגינן התובעת פוטרה, והסיבות הם כדלקמן: .1קראה לבעלי הבית ממזרים. .2כינתה את אישתו של בעל הבית זונה. .3קיללה את כל העובדים ברוסית. .4היכתה את מנהל העבודה. .3בפנינו העידו התובעת, אחד ממנהלי הנתבעת, מר ברוך סנדרס, ומנהל העבודה אברהם אנקונה. מחומר הראיות שבפנינו עולה, שמר ברוך סנדרס לא אמר בפנינו את האמת, כאשר העיד שהוא היה נוכח בארוע מיום 5.1.96ושבגינו התובעת פוטרה. מנהל העבודה מר אנקונה, העיד בפנינו, שבאותו מעמד נכח רק בנימין סנדרס ולא ברוך סנדרס. אנו מאמינים למר אנקונה בנקודה זו. .4איננו מאמינים לגירסת מר סנדרס ברוך ואף לא לעדות מר אנקונה, שמתחילת עבודתה של התובעת במפעל היא גרמה לבעיות. אילו עובדה זאת היתה נכונה, אין ספק שהתובעת היתה מפוטרת עוד לפני תום שנה לתקופה עבודתה. לעומת זאת, מקובלת עלינו הגירסה, המופיעה בעדויות עדי הנתבעת, שהבעיות עם התובעת החלו במחצית השנה האחרונה, עובר לפיטורי התובעת. .5א. לאחר ששמענו את עדות התובעת, אנו קובעים כי היא לא עשתה עלינו רושם של "צדיקה גמורה", ואנו בהחלט מאמינים לגירסה, שהתובעת כינתה גם את מנהל העבודה וגם את בעל הבית בכינויי גנאי שונים. יתר על כן, מעדותו של מר סנדרס עולה, שבתשובה להערה שהעיר לה שעליה לסדר את אריזות התה בצורה מסוימת, ענתה לו בחוצפה כאשר אמרה לו שהמקום שלו במשרד. זאת ועוד; התובעת הודתה בפנינו שהיא השתמשה בכינוי "היטלר" כלפי בעל הבית, אומנם לא באותה קונוטציה שטוענים כלפיה, אבל עצם השימוש בכינוי זה, כאשר אין שום ספק שהיה בשימוש בו משום כוונה לגנאי ולהעלבה, מצביעה על כך שלתובעת היה חלק לא מבוטל במערכת היחסים המתוחה והרעועה, שהיתה קיימת בין הצדדים במחצית השנה האחרונה. ב. התובעת טוענת, שהתבטאה בביטויים שיוחסו לה, משום שהטיחו כלפיה שהיא טיפשה ואיננה מבינה. אנו מאמינים לתובעת שאכן הטיחו כלפיה מילים כאמור, ועל כן אנו מבינים מדוע אף התובעת לא חסכה במילות גנאי כלפי אלה המעליבים אותה, לאחר שזילזלו בכבודה. בלי שום קשר לכך שאנו סבורים שלא היה מקום להעליב את התובעת, אנו מגנים אותה בכל פה על כך שהשתמשה כלפי בעל הבית בכינוי "היטלר", ולא חשוב באיזה הקשר הדברים נאמרו. ג. מחומר הראיות שבפנינו עולה, אף כי לא במפורש, שבמחצית השנה האחרונה התובעת לא צייתה להוראות מנהל העבודה, עובדה שאף היא תרמה לא מעט למתח שבין הצדדים. .6מחומר הראיות שבפנינו, לא עולה, ואף לא שוכנענו, כי התובעת הסיטה עובדים אחרים לא לעבוד. .7א. כדי לקבוע אם התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים, עיינו היטב במכתב הפיטורים ובדקנו בהתאם לחומר הראיות שבפנינו, אם הנתבעת הוכיחה, את אשר כתוב באותו מכתב. ב. חומר הראיות שבפנינו מעלה, שמנהל העבודה אנקונה העיד, שהתובעת לא קיללה את כל העובדים, כפי שנרשם במכתב הפיטורים, אך קיללה אותו ואת בעל הבית. מכאן שלפחות הסיבה השלישית המנויה במכתב הפיטורים, ושהיוותה גורם לפיטורי התובעת לגירסת הנתבעת, לא נתקיימה. ג. התובעת הכחישה שכינתה את אשת בעל הבית בכינוי שיוחס להיפך, היא טענה בפנינו שאישתו אישה נחמדה ואין שום סיבה שהיא תכנה אותה בכינוי כזה. התובעת אמרה שהכינוי "זונה" עלה בהקשר לגמרי אחר, ואנו מאמינים לגירסתה. מכאן, שגם הסיבה השניה המנויה במכתב הפיטורים לא הוכחה. ד. איש מהצדדים כלל לא התיחס לסיבה הראשונה המנויה במכתב הפיטורים, וממילא סיבה זו לא הוכחה בפנינו. ה. מכל האמור לעיל עולה, שלפחות שלוש סיבות מאלה הנטענות כלפי התובעת במכתב הפיטורים, ושלגירסת הנתבעת גרמו לפיטוריה, ואשר בגינן נשללו ממנה פיצויי הפיטורים, לא הוכחו. .8א. אי ציות להוראת הממונים, כשלעצמה, יכולה להיות גורם לפיטורים. כדי לבדוק מדוע נשללו פיצויי הפיטורים, אנו צריכים לבדוק בקפידה מה היו נסיבות התקרית שארעה ביום .5.1.96 ב. אשר לתקרית ב-5.1.96: אין לנו ספק ששני הצדדים תרמו לתקרית זו, וכי היתה הרמת ידיים מצד שני הצדדים. התרשמנו, שגם התובעת וגם אנקונה לא סיפרו לנו את הסיבה האמיתית שהיתה הגורם להרמת הידיים מצד שני הצדדים. ג. אנו התרשמנו שב- 5.1.96מהלך העניינים היה אחר מזה שעלה מעדויותיהם של התובעת ואנקונה. על פי התרשמותנו מהלך העניינים היה כדלקמן: אנקונה העיר לתובעת, שהיא איננה מבצעת את העבודה כמו שצריך, ואילו התובעת לא רק שלא צייתה להוראתו לבצע את העבודה כמו שנתבקשה, אלא היא אף הטיחה כלפי אנקונה, שהוא "הכלב של בעל הבית". על כך אנקונה התרגז, והורה לתובעת לצאת החוצה. הואיל והתובעת אף לא צייתה להוראה זו, ולא יצאה החוצה, אנו התרשמנו בניגוד לעדות אנקונה, שאנקונה לקח את התובעת ביד ורצה להוציא אותה בכוח החוצה, ומכאן התפתחה תיגרת הידיים בין השניים. .9בנוסף לכל האמור לעיל, התרשמנו כי פעמים רבות במהלך מחצית השנה האחרונה עובר לפיטורי התובעת, היא לא צייתה להוראת הממונה עליה, בין כשהמדובר היה באי ביצוע העבודה כפי שנדרשה לעשות, ובין כאשר העירו לה שתעבוד בלי לדבר עם עובדים אחרים. .10אין ספק שלנתבעת הזכות המלאה לפטר את התובעת, אך השאלה הנשאלת בפנינו היא, האם היתה בנסיבות הפיטורים הצדקה לשלול מהתובעת לחלוטין את פיצויי הפיטורים. .11לאור חומר הראיות המצוי בפנינו, ולאור האמור לעיל, אנו סבורים שנוסח מכתב הפיטורים הוא חמור לאין ערוך מהמציאות כפי שהוכחה בפנינו. כאמור לעיל, רק חלק מיזערי מהאמור במכתב הפיטורים אמין בעינינו; הואיל והוכח בפנינו שהתובעת הרימה יד על מנהל העבודה, ולא ברור לנו בדיוק מי היה הראשון שהרים יד על מישנהו, ומאחר שאנו סבורים ששני הצדדים תרמו לתיגרת הידיים ביום 5.1.96, אנו קובעים שאין לשלול מהתובעת לחלוטין פיצויי פיטורים. .12לאחר ששקלנו את כל הנסיבות שקדמו לפיטורי התובעת, ומאחר שקבענו שמחומר הראיות שבפנינו עולה, שמתוך שלוש שנות עבודתה של התובעת אצל הנתבעת, בשנתיים הראשונות לא היו איתה בעיות. הבעיות החלו בשנה האחרונה, ובנסיבות מחמירות. מאחר שהיה לתובעת חלק לא מבוטל בפיטוריה, ומאחר שמדובר היה בתיגרת ידיים, החלטנו שיש להפחית שליש מפיצויי הפיטורים המגיעים לתובעת עקב פיטוריה. מאחר שהתובעת התחצפה לממונים עליה, עובדה שאף היא תרמה בסופו של דבר לפיטוריה, באשר גדשה את סאת היחסים שבין הצדדים, אנו סבורים שהיה מקום לפטרה על אתר, ללא הודעה מוקדמת. .13אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת 825, 3ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה מ- 9.2.96ועד לתשלום בפועל. נכון ליום פסק הדין הנתבעת חייבת לשלם לתובעת 108, 4ש"ח. לא היה כל מקום לחיוב בפיצויי הלנה, מאחר שהיו חילוקי דעות אמיתיים בשאלה אם בנסיבות פיטורי התובעת, היה מקום לשלם לה פיצויי פיטורים אם לאו. .14בנסיבות הענין החלטנו, שכל צד ישא בהוצאותיו. .15הצדדים רשאים להגיש בקשה לרשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 15יום מיום שיומצא להם פסק דין זה. קללות / גידופיםפיטורים