קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל סירוב לעשות עבודה: .1התובע עבד אצל הנתבעת כמפעיל טרקטור ובעבודות שונות נוספות, החל מחודש מרץ 96ועד לחודש נובמבר .97 התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת לתשלום דמי הבראה, פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. תביעות אלו התבררו בדרך של דיון מהיר. במהלך הדיון הצהיר ב"כ הנתבעת, כי לאחר בדיקה התברר שהתובע זכאי לדמי הבראה עבור 10ימים לפי 245ש"ח ליום וכי התובע יקבל סכום זה עד ליום . 10.11.98 נותרו איפוא, לדיון תביעותיו של התובע לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. .2הצדדים חלוקים באשר לעובדות סיום יחסי העבודה. לטענת התובע הוא פוטר מעבודתו ע"י מר משה גרוס מנהל המחצבה. הנתבעת גורסת, כי לאחר שהתובע סרב לבצע עבודות שונות הוא נטש את מקום עבודתו. אין לנתבעת טענה כי התובע פוטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. .3בעדותו באשר לנסיבות הפסקת העבודה מספר התובע כדלקמן: "ב- 9.11.97בא אלי בעל הבית מר משה למקום העבודה ואמר לי למה אתה פה הם עובדים שם יש להם תקלה. בתשובה אמרתי שאף אחד לא אמר לי גם לא מנהל העבודה שיש תקלה ושאני צריך לעבוד שם. הוא אמר לי גם ככה לפני שבוע לא עבדת בנקיון, אמרתי זה לא סיבה " (עמ' 1לפרוטוקול). ובהמשך: "אני חוזר לאירועים של יום 9.11.97, משה אמר לי אם לא עבדת אני לא צריך אותך ותלך. בקשתי מכתב פיטורים מהמשרד. הגעתי לביתי בבארותיים באוטו של משה ומשם נסעתי לבד למשרד שנמצא בנתניה ושם קיבלתי את מכתב הפיטורים מאברהם". (עמ' 2). גירסת הנתבעת בנושא זה נשמעה מפי מר משה גרוס מנהל המחצבה ואחד השותפים בנתבעת: "כאמור באותו יום הייתה תקלה. כולם שאלו למה אלי לא נמצא אמרתי שהוא נמצא במחצבה. התקלה היתה במערכת הגריסה שזה במרחק של 300מטר מהמחצבה. פניתי לתובע שאלתי אותו למה הוא לא עוזר להם והוא טען שהוא רק עובד על הטרקטור. שאלתי לפחות 5פעמים האם אתה מוכן לעשות כל עבודה חוץ מהטרקטור, הוא אמר לי במפורש אני עובד רק על הטרקטור. אמרתי לו תרד מהטרקטור שב בצד ואל תעשה כלום, הוא פנה אלי ואמר לי קח אותי הביתה לקחתי אותו הביתה" (עמ' 5). בשלבים מאוחרים יותר התבקש התובע ע"י ברוך, אחד מעובדי הנתבעת, שיחזור לעבודה אולם התובע לא הבין כי מדובר הצעה רצינית. גם גב' חווה גרוס מבעלי הנתבעת הציעה לו לחזור ולעבוד אולם באותו מועד עבד התובע, לגירסתו, במקום אחר עבודה שנמשכה כשבוע ימים. .4מניתוח מכלול העדויות עולות העובדות הבאות: הנתבעת, לפחות בתקופת העבודה האחרונה, לא היתה מרוצה מעבודתו של התובע אשר סירב לבצע עבודות נוספות על עבודתו כטרקטוריסט. ביום הפסקת העבודה נתבקש התובע לעזור בתיקון תקלה שנתגלתה במחצבה. התובע סרב לבקשותיו של מר משה גרוס לעשות זאת ולאחר מספר בקשות הודיע מר משה גרוס לתובע על פיטוריו מהעבודה. בין אם מדובר באמירה " אני לא צריך אותך ותלך" ובין אם בסגנון אחר, בהתחשב במכלול הנסיבות, יש לקבוע, כי אכן בפיטורים מדובר. סימוכין לכך שמדובר שבפיטורים יש למצוא בהמשך דבריו של מר משה גרוס, אשר מעיד כי היה מוכן לקבל את התובע חזרה לעבודה בתנאי שיעשה כל עבודה כפי שסוכם עימו מראש (עמ' 5-6). התנייה זו מאששת את המסקנה כי האירועים באותו יום הביאו לפיטוריו של התובע על רקע אי שביעות הרצון מעבודתו של התובע. יש לתת משקל לעובדה כי התובע, באמצעות הסתדרות העובדים במרחב נתניה פנתה וחזרה ופנתה לנתבעת, בין השאר, בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים, אולם זו לא טרחה כלל להשיב לפניות אלו (ראה המכתבים ת/1ו- ת/2). עלי לציין, כי לא התרשמתי שתובע הצטער יתר על המידה בשל פיטוריו. הוא לא ניסה כלל למנוע את רוע הגזרה ואף לא נענה להצעות הנתבעת לחזור לעבודה, הצעות שהופנו אליו במספר הזדמנויות, אולם אין בכך כדי לשנות את המסקנה העובדתית, כי התובע למעשה פוטר מהעבודה. .5ביום 9.11.97נתנה הנתבעת לתובע את המכתב ת/ 3אשר זה לשונו: "בעקבות אי התאמה אנו נאלצים להפסיק עבודתך בחברתנו החל מיום 9.11.97" מדובר במכתב פיטורים. אם נותרו ספקות ביחס לשאלה האם פוטר התובע, בא מכתב זה והתירן. נסיבות כתיבת המכתב ת/3, לגירסת הנתבעת, מתוארות ע"י מר אברהם גרוס מנכ"ל הנתבעת. לדבריו נכתב קודם לת/ 3מכתב אחר בו נאמר כי התובע עזב את עבודתו בנתבעת. נוסח זה לא נראה לתובע והוא ביקש לתקן את נוסח המכתב כדי שיוכל לקבל דמי אבטלה (עמ' 6). משמעות טענתו של מר אברהם גרוס הינה, כי הוא היה מוכן לשתף פעולה עם התובע על מנת שזה האחרון יקבל מהמוסד לביטוח לאומי כספים שאין הוא זכאי להם על פי דין. למותר להכביר מילים על חומרת מעשה זה אם אכן נכון הוא. מעביד איננו רשאי להצהיר הצהרות בלתי נכונות כדי להיטיב עם העובד על חשבון כספי הציבור. בנסיבות אלו יש לקבוע, כי בהתדיינות שבין עובד למעבידו, לא יישמע המעביד בטענה כי העובד למעשה התפטר אולם מכתב הפיטורים שבידו ניתן לו לבקשתו רק לצרכי קבלת מלוא דמי האבטלה. טענה כזו מפי מעביד תדחה מכל וכל והוא יחוייב בתשלומים הנובעים מהמצג העובדתי כפי שעולה ממכתב הפיטורים. אני קובע איפוא, שהתובע אכן פוטר ביום 9.11.97וכי הוא זכאי לפיצוי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. הגנתה של התובעת, במהלך כל הדיון הייתה, כי התובע התפטר מרצונו. לא נטען, כי מדובר בפיטורים בנסיבות שבהן יש לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים ואף לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לכך. מכאן, כי אין מקום לדיון בשאלה האם יש להפחית או לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים. .6התובע שהיה עובד יומי, השתכר 150ש"ח ליום. לפי חישוב של 25עבודה בחודש משכורתו החודשית, כנטען על ידו, הינה בסך 750, 3ש"ח. התובע החל לעבוד בחודש מרץ 96ופוטר ביום 9.11.97ועל כן זכאי הוא לפיצויי פיטורים בסך 250, 6ש"ח. בנוסף, זכאי התובע לתמורת הודעה מוקדמת בשיעור 18ימי עבודה ובסך 700,2 ש"ח. (ראה צו הרחבה בדבר הודעה מוקדמת לפיטורים, מ. פסטרנק, הסכמים קיבוציים, כרך רביעי פרק 991ג' עמ' 11). לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים הואיל והשתכנעתי כי פיצויי הפיטורים לא שולמו עקב חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים. .7אשר על כן תשלם הנתבעת לתובע את הסכום הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 250, 6ש"ח. ב. תמורת הודעה מוקדמת בסך 700, 2ש"ח. לסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מירבית מיום 9.11.97ועד ליום התשלום בפועל. ג. הוצאות משפט בסך - 500ש"ח אשר ישולמו לתובע תוך 30יום מיום קבלת פס"ד זה. לא ישולם הסכום במועדו יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית מירבית מיום קבלת פס"ד זה ועד ליום התשלום בפועל.פיטורים