קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל סכסוך עם אשתו של הבוס: .1לפני תביעה לפיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין תשכ"ג - 1963(להלן -החוק), שכר עבודה ודמי הבראה. .2התובעת הינה מעצבת תכשיטים, אשר עבדה אצל הנתבעים שהיו בעלי מפעל לייצור תכשיטים בין התאריכים 19.12.93- .7.9.95מנהל המפעל היה מר X, ואשתו רחל עבדה כמנהלת חשבונות. .3התובעת טוענת שלאחר ויכוח מילולי ותקיפה פיזית מצד אשת המעביד, פוטרה על ידה. .4המעביד, מר X, טוען כי התובעת לא פוטרה, אלא התפטרה ביוזמתה מעבודתה וכי הוא ביקש להחזירה לעבודה אך נענה בשלילה. .5באשר לנסיבות הפסקת עבודת התובעת - התובעת טענה כי בינה לבין אשת הנתבע, גב' X, פרץ ויכוח באשר לעוצמת השמעת הרדיו. לאחר שגבר הויכוח, טוענת הנתבעת כי גב' X דחפה אותה לעבר דלת היציאה, וצעקה עליה שתסתלק מהמקום. .6מטעם התובעת הובאה עדה נוספת, שירלי. עדה זו פוטרה על ידי הנתבע בטענה כי אינה ישרה. העדה העידה כי היתה נוכחת בעת התקרית, וראתה את רחל X מושכת בידה של התובעת לכיוון היציאה וצועקת: "תסתלקי מכאן". .7עד נוסף שהובא מטעם התובעת הינו מר מיכאלי בכור אשר עבד אצל X משנת 89' ועד 7חודשים לפני מועד הדיון לא ברציפות. אותו עד העיד כי התובעת היתה עובדת רגישה. הוא עצמו ראה פעמיים תקרית והתפרצות של התובעת כתוצאה מענין שולי. במועד האירוע שתואר על ידי התובעת לא היה העד נוכח. .8הנתבע מר צפריר X העיד בפני ואישר כי באותו יום אכן היה ויכוח קולני בין אשתו לבין התובעת. לדבריו, לא פיטרה אשתו את התובעת אלא אמרה לה לצאת החוצה כדי שתירגע. מר X העיד כי אשתו עובדת במפעל כמנהלת חשבונות, ואין לה סמכות לפטר עובדים. הסמכות היחידה לפטר היא שלו. .9הנתבע אף העיד כי לאחר שעזבה התובעת את העבודה, פנה אליה והודיע לה כי הוא מוכן להחזיר אותה לעבודה. הנתבע שלח לתובעת מכתב רשום ביום 18.9.95(צורף לכתב ההגנה) והודיע לה כי הוא מבקש שתחזור לעבודה סדירה. כן שוחח מר X עם מר שררה, נציגה של התובעת בטלפון, לאחר שהאחרון התקשר אליו שבוע שבועיים לאחר התקרית, והבהיר לו כי הוא בלבד מוסמך לפטר עובדים, והוא מבקש כי תחזור לעבודה. עובדה זו לא הוכחשה על ידי התובעת. .10"על מנת שיקבע כי אכן סוימו יחסי עובד - מעביד חייבת להיוצר הודאות כי אכן "הצד הפועל אמנם התכוון לסיים את הקשר והודיע על כך לצד שני" (דב"ע ל/1- 3זמל הרמן נ. דואיב גילה פד"ע א' 18; דב"ע ל/18-3- נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ פד"ע ב' 41). "התפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד משמעית, בכתב, בעל פה או בהתנהגות". (בג"צ 566/76אלקו בע"מ נ' בית הדין הארצי וההסתדרות הכללית פ"ד לא' (2) 197). ובודאי שהדין זהה לגבי המעביד. .11"היסוד הן של הפיטורין והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד, הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע שם/116- 3שלום סלמה נ' מדינת ישראל פד"ע יב' 375; דב"ע ל/1- 3זמל הרמן נ' דואיב גילה פד"ע א' 18; דב"ע ל/18- 3נח בנצילוביץ נ' אתא בע"מ פד"ע ב' 41; דב"ע לב/58- 3רשות השידור נ' מאיר אשל פד"ע ד' 298; דב"ע נא1- /3מפעלי ים המלח בע"מ נ' דוד שיינין פד"ע כב' 271). .12הדיבור המביא את היחסים לידי סיים חייב להיות חד משמעי: "כשם שלא ייתפס עובד בדיבור שביעדנא דריתחא כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויים כך לא יתפס מעביד בדיבור במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו ויחוייב בפיצויים" (דב"ע ל/10- 3פנחס כהן נ' ורמוס אברהם פד"ע א' 100; דב"ע לב/26- 3דניאל חיים נ' אהרון ושות' פד"ע ד' 149). .13משאומר מעביד לעובד כי "אין לך יותר מה לעשות במקום העבודה" וכי "הוא יכול ללכת", פשוטו שהוא מפטרו אלא אם יוכח כי הדברים נאמרו בלא כוונה לתוצאה, בעידנא דריתחא (דב"ע לה/41- 3יעקב היגר נ' דינה שוורץ פד"ע ז' 24). כך למשל מקום בו האחראי אינו שולט בעצמו עקב ריב ואומר לעובד שלא לחזור לעבודה, אך למחרת היום שולח שליחים להחזירו מעידה כי התחרט על מעשיו הנחפזים ואין לראות באמירתו פיטורים (דב"ע לב/26- 3דניאל חיים נ' אהרון ושות' פד"ע 149; דב"ע תשן/6- 3ניהול רשת חניונים נ' ז'ק לוי פד"ע כא' 309). .14במקרה דנן, לא פוטרה התובעת על ידי המעסיק. להיפך - הוא ניסה ליישב את המחלוקת ולהרגיע את הרוחות. התובעת היתה עובדת רגישה והיו לה בעיות ביחסי אנוש עם העובדים. התקרית האחרונה שקדמה להפסקת העבודה לא היתה התקרית היחידה: מספר ימים לפני כן היתה תקרית דומה בנוגע לעוצמת הרדיו. כמו כן - לפי עדות עדי התובעת עצמה, היו לתובעת התפרצויות קודמות. .15התובעת טענה כי הותקפה פיזית על ידי רחל X, אשר מכחישה זאת. יש לציין, כי התובעת הגישה תלונה למשטרה רק לאחר 10ימים, והתלונה נסגרה בלא בירור. .16אני מקבלת את טענת המעסיק כי רק הוא היה מוסמך לקבל ולפטר עובדים, ואילו אשתו עבדה במפעל כמנהלת חשבונות. גם אילו סברה התובעת כי פוטרה בידי אשת הנתבע, וכי דין פיטורים אלה כאילו פוטרה על ידי הנתבע עצמו - הרי הנתבע פעל מיד כדי להחזירה לעבודה, ובכך ביטל את הפיטורים. .17לפיכך - אני קובעת כי התובעת לא פוטרה על ידי המעביד, ועל כן אינה זכאית לפיצויי פיטורין. לפיכך - נדחית התביעה לפיצויי פיטורין. .18באשר לתביעה לדמי הבראה - הוצגו בפני תלושי המשכורת של התובעת אשר כללו גם תשלום עבור הבראה מידי חודש. לפיכך - נדחית התביעה לדמי הבראה. באשר לשכר חודש ספטמבר - מתלוש המשכורת לחודש אוקטובר 95' אשר צורף לכתב ההגנה עולה כי התובעת קיבלה ימי חופשה ביתר, ואלה קוזזו מימי העבודה שהגיעו לה בספטמבר. .19התובעת לא הכחישה זאת בעדותה, ולפיכך הפך תשלום היתר עבור 4ימי חופשה לחוב המותר בניכוי משכרו האחרון של העובד לפי ס' 25(ב) לחוק הגנת השכר. התובעת אינה זכאית לתשלום שכר עבור 4ימים בחודש ספטמבר 95' כפי שתבעה. .20מכל הטעמים דלעיל אני דוחה את תביעותיה של התובעת. מאחר שהנתבעים לא היו מיוצגים - איני פוסקת הוצאות משפט. התובעת רשאית להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים, וזאת תוך 15יום מקבלת פסק הדין. פיטוריםסכסוך