פיטורים מעבודה אצל האב - זכאות לדמי אבטלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים מעבודה אצל האב - זכאות לדמי אבטלה: .1 ביום 26/2/95הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה (נ/1), בה ציין שפוטר מעבודתו אצל אביו ביום .30/11/94 הנתבע דחה את התביעה והודיע על כך לתובע במכתבו מיום 6/6/95, בטענה שהתובע אינו מבוטח בביטוח אבטלה. כנגד כך הגיש התובע את תובענתו זו. .2 המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם יש לראות בתובע כמי שהיה "עובד" אצל אביו, מר אשר אסור, בתקופה שמתחילת שנת 1994ועד ליום .30/11/94 .3 להלן אביא את עובדות המקרה, ככל שיש בהן כדי ללמד על השאלה האם היה נכון לראות בתובע "עובד" אצל אביו, כפי שהן עולות מן הראיות שבתיק. עובדות המקרה .4 אביו של התובע, מר אשר אסור, הוא עובד עצמאי, העוסק כרוכל בשווקים שונים (חצור הגלילית, קרית שמונה, צפת ועוד) ומוכר קלטות, צעצועים וכדומה. במסגרת עיסוקו זה, נהג אביו של התובע לצאת לשווקים 4- 3פעמים בשבוע ולמכור את מרכולתו. בכל התקופה הרלוונטית לתובענה זו, העסיק מר אשר אסור את גב' סבטלנה זיצר, שעזרה לו במכירה וכמנהלת חשבונות והיא היתה נוסעת עמו למכור בשווקים. .5 התובע סובל מליקוי שמיעה ומליקויים אורתופדיים. בסוף שנת 1993, השתחרר התובע משרותו הצבאי ואביו חשש כי התובע "יסתובב ברחובות" וישקע בחובות. לפיכך, סבר אביו של התובע כי רצוי שהתובע יהיה בקרבתו והחליט להעסיקו. .6 בתחילת שנת 1994החל התובע לעסוק עם אביו בעסקו; התובע עסק הן במכירה בשווקים והן בהכנת "מגשים" ובהם אריזות של צעצועים למכירה. התובע יצא לשווקים בימים שהיו ימי שוק (לא בכולם, אלא כפעמיים בשבוע), בחלק מאותם פעמים יצא אביו לשווקים אחרים. בימים אחרים, עסק התובע בביתו בהכנת ה"מגשים" למכירה. .7התובע סמוך על שולחן אביו, וכל מימון הוצאות התובע מוטל על אביו. .8אביו של התובע הוציא לתובע תלושי שכר לכל החודשים שמינואר 1994ועד נובמבר 1994, ובכולם נרשם כי התובע הוא עובד חודשי. עם זאת, סכומי השכר על פי התלושים, השתנו מדי פעם ובתלושים שהוגשו לבית הדין (נ/2), נעו סכומים אלה בין -.000, 2ש"ח לבין -.507, 2ש"ח. .9לפי דברי אביו של התובע בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/3), היה האב משלם לתובע שכר במזומן, מדי שבוע, ובסוף החודש היה נערך חשבון והאב היה מוסיף, במזומן, אם ראה שצריך להוסיף - על פי מספר ימי העבודה. בעדותו בבית הדין אישר האב את הדברים שנרשמו בהודעתו לחוקר. על פי עדותו של התובע שכרו היה חודשי (כאמור בתלושים - נ/2), אבל "היה גם קצת לפי אחוזים", כאשר אביו של התובע החליט שהמכירות מצדיקות זאת. לדברי התובע, "בגלל שאני הבן שלו לא היה מפריע לי כמה הוא ישלם". לאור האמור לעיל ובשל אי-ההתאמה בין עדויות התובע ואביו ובשל העדר העקביות אף בעדותו של התובע עצו, נראה לי כי יש לקבוע שהתובע לא התעניין כלל בשכרו, הוא ממילא היה סמוך על שולחן אביו שפירנס אותו. מטרת העסקתו של התובע היתה למנוע ממנו להסתובב ברחובות ולדאוג לכך שהחובות שצבר - יכוסו. אני סבור שהתלושים שהוציא האב לבנו, לא שיקפו דווקא שכר ששולם בפועל לתובע, אלא באו לצרכים חשבונאיים והיו תלויים גם במצב המכירות. ככל הנראה, אכן קיבל התובע מאביו סכום במזומנים בסוף כל שבוע, אלא שסכום זה, יש לראותו כ"דמי כיס", באשר גם לאחר תום תקופת עיסוקו של התובע בעסקו של אביו, המשיך האב לממן את הוצאות התובע ואין כל ראיה להבדל שבין התקופה שטרם יום 30/11/94לתקופה שלאחריה. .10שעות עבודתו של התובע לא היו סדירות וגם ימי העבודה לא היו קבועים. אמנם, כאשר יצא התובע לשווקים, היתה מלאכה זו נעשית בשעות הבוקר, אולם אלה היו רק חלק קטן מהימים שהתובע מחשיבם כימי עבודתו (כיומיים מתוך ששה בשבוע). לדברי אביו של התובע לחוקר הנתבע, החליט האב לפטר את התובע כי היו ימים שהתובע "פישל" ולא בא בזמן, ולכן העדיף את המשך העסקתה של גב' זיצר על פני העסקת התובע. בעדותו בבית הדין ניסה האב למתן את דבריו אלה וייחס להם פרשנות מצמצמת, לפיה, לא היתה כוונת האב שהתובע לא עבד באותם ימים, אלא שבמקום להתחיל בהכנת ה"מגשים" בשעה 06:00, החל התובע להכינם בשעות הצהריים. אין זו פרשנות סבירה של דברי אביו של התובע לחוקר בנ/3, ואין לקבל נסיון דחוק זה כהסבר לכך שהתובע פוטר בשל כך ש"פישל", שכן, לא הובאה כל ראיה על כך שהיה חשוב לאבי התובע כי הכנת ה"מגשים" תיעשה דווקא החל מהשעה 06: 00וכי יש פסול כלשהו בכך שהם יוכנו בשעות אחרות. לענין ימי העבודה, הן התובע והן גב' זיצר העידו כי התובע עבד ששה ימים בשבוע, אך לעומת זאת, אביו של התובע העיד כי התובע עבד שבעה ימים בשבוע. .11בסוף חודש נובמבר 1994הופסק עיסוקו של התובע יחד עם אביו. לדברי התובע ואביו היו אלה פיטורים בשל ירידה בהיקף המכירות. .12 בטרם העסקת התובע לא העסיק האב אדם אחר בתפקידו ולאחר הפסקת ההעסקה לא שכר האב אדם אחר במקומו. אם התובע לא היה מועסק על ידי אביו, לא היה האב מעסיק עובד אחר במקומו. אבי התובע נשאל על ידי חוקר הנתבע אם היה עושה כך והשיב: "לא (כלומר - לא היה מעסיק עובד במקומו) כי אני רציתי שיהיה לידי ולא יסתובב ולא יגרום לעצמו חובות. בגלל שיצר לעצמו חובות העסקתי אותו". גורל התביעה .13 הלכה פסוקה היא שכאשר נטען שיש יחסי עבודה בין בני משפחה, שומה על בית הדין לבחון היטב את היחסים הנטענים ולראות אם אכן יחסי עבודה היו כאן או שמא יחסים אחרים (כגון, של עזרה משפחתית רגילה). מהעובדות המובאות לעיל נראה לי כי ניתן לקבוע בבירור שבין התובע לבין אביו לא התקיימו יחסים של עובד-מעביד. התובע אמנם עשה פעולות בעסקו של אביו וייתכן שפעולות אלה אף הביאו לתועלת בעסק, אך מטרת העסקת התובע היתה מניעה ממנו מלהסתובב בחוץ ולצבור חובות נוספים. מהיחסים בין התובע לבין אביו נעדרו סממנים של תחושת התובע לכך שהוא זכאי לקבלת שכר מסויים ותחושת מחוייבות לעבוד שעות מסויימות בימים מסויימים או ליצור תוצרת מסויימת. .14 סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995מאפשר הכרה בבן משפחה כ"עובד" אף בהעדר יחסי עובד-מעביד, אך, בענייננו, לא התקיימו התנאים לכך, שכן הוכח כי התובע לא עשה עבודה שאילולי הוא עשה אותה היתה נעשית בידי עובד; אדרבא, אביו של התובע לא רצה כלל להעסיק "עובד" אלא רצה לדאוג לכך שבנו יהיה בקרבתו. .15 לאור כל האמור לעיל, ומאחר שלא התקיימה בתובע הגדרת "עובד", הן בשל כך שלא היו יחסי עובד-מעביד בינו לבין אביו והן בשל אי-תחולת ההגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי, הרי שצדק פקיד התביעות כשראה את התובע כמי שאינו מבוטח בביטוח אבטלה. .16 אשר על כן, אני דוחה את התביעה. .17 אין צו להוצאות. .18 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו. פיטוריםדמי אבטלה