קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על פגיעה בתדמית: 1. זוהי תביעה על סך של 1,000,000 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין טענה להפרת זכויות יוצרים וטענה לגרם נזק תדמיתי לתובע, שהינו אמן בימתי ידוע. רקע עובדתי 2. התובע הינו אמן הילדים המפורסם והידוע כ"יובל המבולבל" הטוען כי הנתבעות מס' 1 ו - 2, חברות פרסום וחברת שיווק כרטיסי הצגות לילדים, שילבו דמותו בלוגו של הנתבעת מס' 4, חברת ניו-פארם דראגסטורס בע"מ, על גבי לוחות מודעות לפרסומת, שלא כדין ובלא רשותו, במסגרת פרסום לבקבוקי תינוקות שכלול היה בפרסום רחב למופע של התובע בפני קהל בחג הפסח בשנת 2007. 3. הנתבעות טוענות כי עשו כן בתם לב ובהרשאת חברת ההפקה, ועם דרישת התובע הסירו מודעות אלה מיד. 4. כן הוגשה תביעה שכנגד ע"י הנתבעת מס' 1 על סך של 600,000 ₪ בטענה - הפרסום נעשה בהרשאה, והוגשו הודעות לצדדים שלישיים, כפי שיפורט להלן. ראיות הצדדים 5. התובע יובל שם טוב הידוע בשמו בעולם המשחק והבידור של ילדי ישראל כ"יובל המבולבל", העיד בתצהיר עדותו הראשית ת/2 כי דמותו זו הומצאה ונהגתה על ידו, וככזו מוכרת היא אצל הקהל הרחב. (להלן: "הדמות המוגנת"). 6. התובעת מס' 2, חברת "חברים הפקות בע"מ", מתמחה בייצוג אמנים, בניהול אישי שלהם ובהפקת מופעי במה. (להלן: "החברים"). 7. לחברים ניתנה הרשאה מטעמו לעשות שימוש בלעדי בדמות המוגנת אשר רשומה כסימן מסחר רשום מיום 1.5.08 כ"יובל המבולבל", בלוויית ציור בו מעוטרת דמותו בבלונים צבעוניים. 8. לקראת חג הסוכות 2006 וחול המועד התקשרה בהסכם חברים, עם הנתבעת מס' 1, חברת בז'ה-וו בע"מ, לפיו רכשה האחרונה מופעים לחג זה. (להלן: "בז'ה-וו"). 9. במהלך חודש מרס 2007, הובא לידיעתו כי פורסמו שלטי חוצות כדי לקדם מכירה של בקבוקי תינוקות של המותג "אוונט" ובשלטים פורסמה תמונתו בליוויית תמונו בקבוקים כשלידם כתוב "קנה מוצרי אוונט קבל כרטיס למופע של יובל המבולבל בסכום של 9.99 ₪". 10. מיד עם היוודע לו הדבר, דרש הסרת השלטים ע"י מפרסמיהם וע"י הנתבעת ניו-פארם, הנתבעת מס' 4, אולם הללו לא הוסרו אלא שצילום מרכז פניו נחתך והוסר מן השלטים באופן בוטה שפגע ביותר ברגשותיו. 11. כן התברר לו כי ניו-פארם אף פרסמה בעלון ללקוחותיה מודעות למכירת מוצצים שמשווקת כמיפל בע"מ, הנתבעת מס' 2. (להלן: "כמיפל"). 12. הפרסום דיבר "במבצע" מכירות לפיו כל הרוכש שניים ממוצרי חברת אוונט יוכל לרכוש כרטיס לאחת מהצגות המופע שמקיים התובע "בחי-כיף" בראשון לציון בחג הפסח, בסך של 9.90 ₪. 13. אף היא השתמשה בדמותו במודעותיה באותו עלון מבלי לקבל הרשאה מטעמו לעשות כן, דבר המהווה פגיעה בזכויות יוצרים שלו וכן גרם לו עלבון מר. 14. ההסכם בינו לבין בז'ה-וו מהווה הסכמה אך ורק לגבי שיווק ומכירה של כרטיסים להצגות המופע בלבד. אין למשווק כל זכויות אחרות או נוספות בדבר שימוש בקניין האמן שלו. 15. הנתבעים לא קיבלו כל הרשאה או היתר ממנו או מחברת חברים להשתמש בדמותו באופן מסחרי, כגון, בשלטי חוצות, בפליירים או בעיתוני פרסום. 16. לאור אלה, נגרמה לו, לדידו, עוולה של גרם נזק עקב פרסום לשון הרע, בגינה תובע הוא הפיצוי דנא. 17. כן הגיש התובע חוות דעת מקצועית, ת/1, מאת יועץ אסטרטגי, מר בר -אל יוסף, כי הנזק הכלכלי שארע לתובע עקב השימוש שלא כדין במותג דמותו עומד, לדעתו, על הסך בין 1,600,000 ₪ עד ל - 4,250,000 ₪. 18. עוד העיד מר עמית שקד בתצהירו ת/3 ובתצהירו המשלים ת/4 כי הינו מנהל חברים וכי בעת הרלבנטית היה התובע בעל זכויות היוצרים בדמותו המצויירת, ולגבי זו לא ניתנה הרשאה לפרסמה על שלטי חוצות, על עלונים או להשחיתה בגזירת פניו מן השלטים. 19. חברים התקשרה עם בז'ה-וו לשם מכירת כרטיסים למופע ששיווקה עבור התובע, ואין למשווק כל זכות אחרת או נוספת להציג עצמו כמייצג את האמן, כמי שהינו בעל זכות שימוש בקניינו של זה, אלא הינו בעל הסמכות לשווק כרטיסים לאותם מופעים שנרכשו ולאותם מופעים בלבד. 20. ברי הוא, לדבריו, כי רוכשת הכרטיסים, בז'ה-וו, אינה רשאית לבצע מהלכים של קידום מכירות תוך שימוש בדמות התובע, דבר שאינו קיים ביחסי צדדים שכאלה, וזאת למטרת קידום של צדדים שלישיים, ללא אישור האמן. 21. בז'ה-וו שיווקה כרטיסים לחג סוכות 2006, בשנה קודמת, בדרך מקובלת וכמוסכם, ולא ביצעה בחג זה כל מהלכי קידום מכירות על חשבון דמות התובע תוך שימוש שלא כדין בדמותו. 22. אולם באשר לחג הפסח 2007, ניצלה בז'ה-וו את הסיטואציה להתעשר שלא כדין ומכרה לנתבעות מס' 2 ו - 4, כמיפל וניו-פארם, או לפחות לאחרונה, הזכות שלא היתה ברשותה למכור דמות ומותג התובע, כדי לקדם מכירת מוצריהן. 23. הובא לידיעתו כי מנהל בז'ה-וו, מר רמי בז'ה, הציג עצו כאמרגן התובע וכי הינו בעל זכות השימוש בדמות, ואף הגדיל לעשות ומסר לכמיפל ולניו-פארם את תמונת התובע אשר בעזרתה נעשו המעשים שבבסיס התביעה. 24. במודעות הענק שהוצבו פורסם כי כל הרוכש שנים מבין המוצרים המשווקים ע"י כמיפל יוכל לרכוש כרטיסים מוזלים להצגות המופע בחג בחי-כיף בראשון לציון. 25. ביום 15.3.07 נסע בדרכו בכביש איילון וראה שם שלט חוצות הנושא דמותו ופניו של התובע, הדבר הדהימו ועל כן עצר ברכבו ופנה טלפונית אל רמי בז'ה ווביקש הסברים לכך. 26. מר רמי בז'ה השיב לו כי אין לו מושג על מה הוא מדבר והוא עצמו מופתע מכך. 27. כן טען מר בז'ה כי אין לו כל קשר למפרסמים ולא ידוע לו כיצד הגיעה לידיהם התמונה, דבר לו האמין. 28. מאוחר יותר חזר אליו מר בז'ה ושלח הודעת מייל בה ציין כי "אכן קיים שיתוף פעולה של החי-כף עימם" וחזר וציין כי הופתע מהפרסום ואמר כי מדובר ב - 10 לוחות מודעות וחלוקת פליירים בנקודות מכירה. 29. בכל שיחותיו עימו, דרש הסרת השלטים באופן מיידי ואולם אלה לא הוסרו כלל אלא עם תם המועד עליו סוכם עם ספק השלטים הרלבנטי והוא הוחלף בפרסום חוצות אחר. 30. בהמשך, אף הוסרו פני התובע מן המודעה כך שבמודעות נגזר חור באופן גס, מרושל ופוגע, תוך שיתר פרטי הדמות נותרו על כנם, כך שניתן היה לזהותו על נקלה. 31. לפי טענת חברת השילוט, צד ג', חברת מדיה קונטרול בע"מ, הרי שכמיפל הורתה לה במפורש לגזור הפנים שבשלט. ("מדיה קונטרול"). 32. באותה עת, הסתבר לו כי הוצגו כ - 50 שלטי חוצות וכי ניו פארם שולחת עלונים לחנויותיה וכן צרופות לעיתונים שחולקו, הנושאים מותג התובע. 33. בסעיף 10 להסכם שנחתם ביום 9.8.06 בין בז'ה-וו לכמיפל, נקבע כי פרסום ייעשה רק בהרשאת הספק, קרי, בז'ה-וו, כדלקמן: "הספק יקבע את נוסח פרסום המופע והמזמין לא יפרסם את המופע ללא אישור מהספק". 34. כן נקבע בסעיף 18 לנספח להסכם: "מובהר בזאת שכל פרסום שהוא לגבי המופעים חייב באישור משרדנו מראש ובכתב כולל גרפיקה וטקסטים". 35. לעמדתו, פעלה בז'ה וו בהעדר תם לב והאחריות לפרסום המפר רובצת לפתחה. 36. היה עליה לאסור הדבר, אך התברר כי היא זו שנתנה ההרשאה לאירועים לאחר שרמי בז'ה התחזה למי שהוסמך להתקשר בשם התובע וגרם למכירת המופע תוך שימוש בדמות, דבר העולה כדי תרמית. 37. טענת בז'ה-וו כי התובעת הפסידה כסף במופעים עקב שיווקם במחיר נמוך הינה טענה שקרית שהומצאה לצורך הגנת בז'ה-וו. 38. מר רמי בז'ה הגיב באמרו כי אכן מדובר בשיתוף פעולה של כמיפל בע"מ עם החי כף וכי הפרסום נלקח ממודעות שהועברו ע"י החי כיף ללא ידיעתו ואישורו, וכי המדובר ב - 10 שלטים ובחלוקת עלונים בנקודות המכירה. 39. כן נפגש עם מנכ"ל החברה העירונית ראשון לציון, מר אלי פולק, ממנו נודע לו כי זו אינה אחראית לפרסום המודעות ואין לה הסכם כלשהו עם כמיפל בע"מ הנוגע לפרסום זה. 40. עוד פנה לכמיפל ודרש אף ממנה הפסקת הפרסום, אך זה לא הופסק. 41. ביום 18.3.07 פנתה התובעת בכתב, באמצעות בא כוחה, אל הנתבעות בדרישה להסיר את המודעות ולשם הסדרת נושא הפיצוי ההולם. 42. לאחר שאלה לא הוסרו, פנתה במכתב נוסף לבז'ה-וו מ - 26.3.07 בו הודיעה כי לנוכח ההפרה היסודית של ההסכם רואה היא עצמה משוחררת מכל התחייבויותיה על פי ההסכם, וכי משכך, פוטרת היא אף את התובע מלקיים הצגות המופע אשר נקבעו לחול המועד פסח בשנת 2007 בחי-כיף בראשון לציון. 43. התראה זו לא השיגה מטרתה והמופעים קויימו לאור רכישת כרטיסים ע"י צדדים תמימים. 44. חברת ניו-פארם דחתה דרישה לפיצוי וגרסה כי פרסום העלונים נעשה על דעת כמיפל בע"מ. 45. פרסום המודעות מהן נחתכה תמונת פני התובע מהווה, לדידו, פגיעה במוניטין התובע והוצאת לשון הרע כנגדו. 46. הנתבעת מס' 3, גב' ורד אורבך, מנהלת כמיפל בע"מ, הוציאה לשון הרע באופן אישי כלפיו בהגיבה בכתב ביום 20.3.2007, כדלהלן: "רמי שלום, אל דאגה - אני מטפלת בזה. מצורף תיקון לשלט שאם תאשר ירד לדפוס ויודבק על השלטים. אתה חייב להסביר להם שלוקח לתקן שלט כמה ימים ושיירגעו. אפשר לחשוב מי הוא, הרי הוא סתם רוצה כסף, לא? תאשר לי ואני אדפיס". 47. הפיצוי הנדרש הוא בגין רווח שעשו הנתבעות בגין הפרסום וזאת בסך של מיליון ₪, וכן כפל הפיצוי הסטטוטורי המופיע בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965. ראיות הנתבעים ראיות הנתבעת מס' 1 - חברת בז'ה-וו בע"מ 48. מנהל הנתבעת מס' 1 מר רמי בז'ה העיד בתצהירו נ/3(1) כי הינו בעל מניות ומנכ"ל החברה. 49. ביום 19.2.07 חתמה חברת בז'ה-וו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת כמיפל לעניין פרסום מופעים, בו צויין שכל פרסום של "הפנינג" ע"י חברת כמיפל, מחייב אישור מראש של חברת ההפקות. 50. בהתאם להסכם זה, התחייבה חברת בז'ה-וו לספק לחברת כמיפל 4,000 כרטיסים למופע התובע במסגרת "הפנינג" המתוכנן בחי כיף, וזאת בתמורה לסך 60,000 ₪ וכן סוכם כי חברת כמיפל תפיץ את הכרטיסים ללקוחות מוצרי אוונט לצורך מבצע קידום מכירות. (להלן: "הסכם כמיפל"). 51. בהסכם זה צויין כדלהלן: "אנו נספק לכם את כל התמונות והטקסטים הרלבנטיים לפרסום ולצרכי הפצה וקידום השת"פ. כל פרסום או אמצעי פרסום בכל פורמט יאושר על ידנו מבעוד מועד". 52. לדבריו, מהסכם כמיפל עולה ברורות כי אספקת הכרטיסים לחברת כמיפל לא היתה תלויה או מותנית בפרסום כלשהו של הפעילות בהפנינג ע"י חברת כמיפל. 53. ביום 15.3.07 פנה אליו מר עמית שקד מנכ"ל חברים והודיעו כי נעשה שימוש בתמונת התובע על גבי שלטי חוצות הכולל פרסום שלא אושר ע"י חברים. 54. כן הפנה אותו לשלט חוצות בצומת אזור בו ביקר באותו יום, ואז נתחוור לו, לראשונה, שהפרסום כולל את המוצר אוונט המשווק ע"י כמיפל ושפרסום זה לא הועבר ע"י חברת כמיפל לאישורה של חברת בז'ה-וו כדי שתקבל את אישורה של חברים. 55. ביום למחרת, 16.3.07 עדכן הוא את מר שקד מחברים על שיתוף הפעולה עם כמיפל וכתב לו : "...להיות ישר עם עצמי ואיתכם, אני חייב להודות שגם אני הופתעתי מהקמפיין". 56. אי לכך פנה בא כח חברים לחברת בז'ה "להסיר מיידית את תמונתו של יובל מכל שלטי החוצות ו/או אמצעי הפרסום האחרים". 57. בא כח חברים דרש מבז'ה פיצוי בין הסכומים 30,000 דולר ל - 50,000 דולר בגין הפרסום. 58. טרם שהספיק להשיב למכתב זה, פנה אליו מר שקד והודיע כי חברים ויובל עומדים לבטל ההופעות בחג הפסח עקב הפרסום שנעשה ע"י כמיפל. 59. בעקבות אלה, פנה לגב' ורד אורבך, מנהלת השיווק של המוצר אוונט בחברת כמיפל וכן לגב' ריקי אלימלך מנהלת תחום בחברת כמיפל והביא לידיעתן את תכן מכתבו של ב"כ חברים. כן כתב להן כי הפרסום נעשה בניגוד להסכם כמיפל ולכן דרש כי חברה זו תסיר תמונת התובע מהפרסום ותותיר הטקסט בלבד. (להלן: "גב' אורבך"; "גב' אלימלך"). 60. בתשובה, לא חלקה גב' אורבך על כך שמדובר בהפרת הסכם כמיפל וכי היא עומדת מאחורי הפרסום. כן לא העלתה כל טענה אחרת כלפי חברת בז'ה, אלא נהפוך הוא, כתבה היא אליו "אני מבררת עם המשרד הפרסום מה ניתן לעשות". כאמור, חברת כמיפל הכירה באחריותה בנוגע לפרסום ואף הבטיחה לטפל בכך. 61. עוד כתבה בהודעה אלקטרונית מיום 19.3.02 כדלהלן: "רמי שלום, אל דאגה - אני מטפלת בזה. מצורף תיקון לשלט שאם תאשר ירד לדפוס ויודבק על השלטים. אתה חייב להסביר להם שלוקח זמן לתקן שלט כמה ימים". 62. עוד מבהיר הוא כי לא ידע כלל כי חברת כמיפל תחליט להסיר את הפרסום בדרך של חיתוך פניו של יובל מהשלטים - ולא היה מעורב בהחלטה זו, ואף בדיעבד, לא אישרה. 63. פעולה זו נעשתה, להבנתו, על מנת להימנע מביטול הופעות התובע, על פי מכתביו, ועקב לחץ התובע וחברים. 64. כאמור, על פי ההסכם עם כמיפל לא התחייבה חברת בז'ה לאשר לחברת כמיפל פרסום מכל סוג שהוא, ובכל מקרה, כל פרסום צריך היה להיות באישור מראש של חברות בז'ה וחברים. 65. מטעם כמיפל בע"מ העידה גב' ורד אורבך בתצהירה נ/4 כי שימשה כסמנכ"ל שיווק ופרסום בחברה זו, במסגרת עבודתה, פנה אליה רמי בז'ה לצורך מבצע מכירות של מוצרי אוונט המופצים ע"י כמיפל. 66. רמי בז'ה העביר לכמיפל חומר פרסומי שכלל מודעות פרסום של התובע בצירוף לוגו של יובל וציין כי כמיפל תוכל להסתמך על החומר הפרסומי ולערוך בו השינויים הנדרשים לצורך קידום מכירות מוצריה. 67. לכמיפל לא היתה כל דרך להדפיס את הכרטיסים מאחר שהשליטה בדבר כמותם היתה בידי בז'ה. האחרונה ציפתה לשיתוף פעולה לקידום מכירה של שני ה"מוצרים", ואין להניח כי ציפתה שהפרסום יכלול רק אחד מבין המוצרים. 68. אשר לטענות התובע וחברים, הרעיון לפרסם את המוצרים, לאמור, מופעי התובע ומוצרי אוונט, הועלה ע"י רמי בז'ה שפנה אליה בהצעה לפרסם את מוצרי אוונט לצד תמונתו ולוגו של יובל וליצור בדרך זו הקשר הברור כי מי שרוכש מוצרי אוונט זכאי לכרטיס מוזל להופעת התובע. 69. עם כריתת ההסכם, לא היה ספק בליבה כי בז'ה מורשה להתחייב בשם התובע וכי הפרסום יכלול את תמונת יובל ואת מוצרי אוונט, ובדרך זו תחסוך כמיפל מאות אלפי שקלים. 70. לאחר גיבוש שתי הצעות, הושגה הבנה כי אוונט תרכוש 4,000 כרטיסים למופע, תערוך מבצע קידום מכירות בנקודות מכירה ובשלטי חוצות, כי כל החומר הפרסומי שבו תעשה כמיפל שימוש יועבר אליה ע"י בז'ה והיא תפרסם רק "מוצרי פרסום" שהוא יעביר. 71. רמי בז'ה הדגיש כי המבצע והפרסום יכללו את החי-כיף בראשון לציון והפרסום חייב להבהיר כי אוונט פועלת יחד עם החי-כיף המארח את יובל. 72. בתם פגישת העבודה, מסר לה רמי בז'ה פלייר לדוגמא של המופע אשר התקיים בעבר בחג הסוכות, אשר כלל את תמונת התובע בצירוף לוגו ואת החי כיף בראשון לציון, ומסר לה כי תוכל להסתמך עליו לצורך פרסומי המופע בחג הפסח, וכך נעשה. 73. הפרסום שנעשה בפועל היה זהה כמעט לחלוטין לפלייר שנמסר לה ע"י בז'ה. ההבדל היחיד היה הוספת השם אוונט ומוצריה, עניין שהיה מתואם עם בז'ה, ידוע לו ומאושר על ידו. 74. רמי בז'ה העביר לה בעצמו כרטיס כניסה למופע הכולל לוגו של התובע וציין כי ישלח חומרים ודיסק. 75. ביום 20.2.07 הועברו חמרים לעבודה ובשעה 15:45 העביר בז'ה כרטיס כניסה למופע, מאושר מבחינתו, הכולל לוגו של יובל וציין כי לאחר אישור יועברו הכרטיסים להדפסה והדפסת כלל הכרטיסים בוצעה ע"י בז'ה עצמו. 76. החומר הועבר באמצעות דיסק לכמיפל כשהוא כולל תמונות ולוגו של יובל ופלייר. כמיפל עיצבה את הפרסומים בדיוק לפי התמונות שמסר בז'ה. 77. אף לתובעים העביר חומר זהה במכתב בו נאמר: "אכן קיים שת"פ של החי כיף עימם והם פרסמו בדיוק את המסרים שקיבלו מהמודעות שלנו". 78. כמיפל עשתה כל שביכולתה, היא עיצבה סקיצה חילופית שאושרה ע"י בז'ה, יצרה קשר מיידי עם חברת פרסום והתחייבה לתשלומים נוספים בגין דא והורתה על הדבקת השלטים החילופיים. 79. כמיפל סבורה כי לא נגרם לתובעים כל נזק אולם באם ייקבע אחרת יש לקחת בחשבון שהאחריות רובצת לפתחה של מדיה קונטרול אשר לא הדביקה הסקיצה החילופית במועד ובאופן סביר ומקצועי היאה לחברת פרסום כלשהי ולאחר מכן, לא הסירה את כל השלטים לאלתר. 80. במפגש הצדדים נדרשה כמיפל לשלם סכומי עתק עבור כל שלט ושלט, וכיוון שהאירוע היה, לעמדתה, בתם לב, סירבה לדבר, הפצת הכרטיסים הופסקה והקיימים נאספו ובמקביל הורתה למדיה קונטרול להסיר את השלטים המתוקנים לאלתר. 81. עניין הסרת השלטים ומועד הפעולות דנן היו באחריות מלאה של חברת הפרסום. כמיפל התחייבה לשלם כ - 20,000 ₪ עבור השירות ולא היתה לה כל סיבה או דרך לדעת מתי וכיצד הוסרו השלטים והיא בוודאי אינה אחראית לאופן בו בוצעה הפעילות ע"י חברת הפרסום. 82. ביום 21.3.07 נחתם הסכם לתיקון השלטים עם חברת מדיה קונטרול והם קיבלו הוראה מפורשת וברורה להדביק את הסקיצה החילופית על השלטים הקיימים. 83. נציגות מדיה קונטרול התחייבה לבצע את התיקונים עד ליום 25.3.07. 84. בין התאריכים 25.3.07-29.3.07 נערכו פניות חוזרות ונשנות למדיה קונטרול לצורך קבלת פירוט של השלטים בהם הודבקה הסקיצה החילופית. האחרונה התעלמה מפניות כמיפל ובימים 29.3.07 - 1.4.07 ו - 15.4.07 הועברו דרישות בכתב לקבלת המידע. 85. תגובתה התקבלה ביום 15.4.07 ולפיה נפלו טעויות בפעילות המדביקים ולפיכך נותרו שלטים מספר כשהם כוללים את המדבקה המקורית או שלא הוסרו במועד הנדרש. 86. בדיעבד, נודע לכמיפל כי בנוסף להותרת השלטים שנדרש היה להסיר בוצע חיתוך של פניו של יובל בשלטים מסויימים. ידוע לו, כי טענת מדיה קונטרול הינה שהוראה לבצוע הפעולה כאמור ניתנה מכמיפל אולם למיטב ידיעתו הדברים אינם נכונים כלל. 87. מדיה קונטרול הדפיסה הדפסות קטנות מגודל השלטים ונתקלה בבעיה של אי התאמת הגרפיקה לשלטים. ביום חמישי בלילה יצרה נציגות מדיה קונטרול קשר עם כמיפל ועדכנה את גב' ריקי אלימלך כי הגרפיקה קטנה מהשלטים. 88. כן הוכתב לה לתקן מיידית את הגרפיקה ובהכרח לא לחתוך את פני הדמות מהשלטים. תגובת מדיה קונטרול היתה שאין צורך, הם יסתדרו עם ההדבקות לשביעות רצון כמיפל ואם יידרש הם ייכנסו ביום שישי להפקת גרפיקה נוספת. 89. איש בכמיפל לא העלה על דעתו ולא יכול היה להעלות על דעתו כי חברה מקצועית ואמינה תפתור את בעיית ההדפס הבלתי מותאם באמצעות חיתוך פני הדמות. 90. כמיפל עצבה סקיצה חילופית וזאת באמצעות חברת מדיה קונטרל בעלות של 19,000 ₪ וכן הלכה לטמיון עלות הכרטיסים בסך של 69,300 ₪ עבור 4,000 כרטיסים שנרכשו מבז'ה בסך של 60,000 ₪. 91. עוד מבהירה היא כי הצגת מוצרי אוונט יחד עם התובע במבצע קידום המכירות לא גרמה לעליה בהיקף המכירות של המוצר אלא ההפך. 92. עוד העידה גב' ריקי אלימלך בתצהירה נ/7 כי הינה מנהלת תחום מוצרי תינוקות אצל כמיפל. בהסכם שיתוף הפעולה עם בז'ה סוכם כי זה יספק לכמיפל את כל התמונות והטקסטים הרלבנטיים לפרסום ולצרכי הפצה וקידום השותפות ואכן, כך היה. 93. לאחריו, העבירה בז'ה לכמיפל דיסק עם פלייר שנעשה במיוחד למופע, הכולל תמונה ולוגו של יובל. בז'ה מסר כי כמיפל יכולה להסתמך על החומר הפרסומי שקיבלה לצורך עיצוב הפרסומים כך שישרתו את המטרה של קידום שני המוצרים. 94. בנוסף לדיסק, העביר בז'ה כרטיס כניסה למופע על מנת שורד אורבך תאשרו. הכרטיס כלל לוגו של יובל והוא אושר ע"י ורד ונשלח לבז'ה על מנת שידפיס את מלוא הכרטיסים. 95. הטענה כי בז'ה הופתע מהפרסומים הינה מפתיעה כשלעצמה כאשר מדובר במי שיזם פגישה עם כמיפל לצורך שיתוף פעולה בקידום מכירות שני מוצרים - אוונט ומופע התובע. יש לקחת בחשבון שהוא עצמו הדפיס הכרטיסים למופע הכוללים את הלוגו של יובל לצד הכיתוב אוונט. 96. לאחר שהודפסו הכרטיסים ע"י בז'ה, עוצבו השלטים על פי הפלייר שהועבר והדיסק, וחומר זה שבדיסק הועבר למשרד הפרסום איתו עבדה כמיפל לצורך ייצור שלטים שהוצבו בחוצות ביום 15.3.07. 97. ביום 18.3.07 שלח בז'ה הודעת מייל דחופה, בה דרש להסיר לאלתר את תמונתו של יובל משלטי הפרסום. לפיכך, הבינה כי בז'ה נקלע לעין הסערה וכי עליהם לעשות ככל שניתן כדי להסיר את תמונות התובע מהשלטים ומהפרסומים. 98. לצורך כך, עיצבה הגרפיקאית של כמיפל סקיצה חילופית שהועברה ביום 19.3.07 לאישור בז'ה. 99. ביום 21.3.07 אישר רמי בז'ה את הסקיצה החילופית ובמקביל יצרה קשר עם חברת מדיה קונטרול וחתמה עימה על הזמנת עבודה והעבירה הגרפיקה המתוקנת למדיה קונטרול לצורך הסרת השלטים. 100. ההוראה שניתנה למדיה קונטרול הייתה להדביק אותה סקיצה חילופית שהסתירה את הדמות והלוגו של התובע - על כל השלטים. 101. גב' אנה נבות ממדיה קונטרול גילתה תקלה על פיה הסקיצה שיצרו קטנה מן השילוט, והבטיחה להכין הדפס חדש. 102. חיתוך דמותו של התובע בשילוט נעשה על דעת מי מטעם מדיה קונטרול והיא האחראית לכל הנזקים שנגרמו, אם בכלל, כתוצאה מאקט מופרך זה. לא לשם כך יצרה כמיפל קשר עם חברה מקצועית להדפסה ולפרסום והיא אינה יכולה להיות אחראית למעשים שנעשו. האחרונה נטלה על עצמה את תליית הסקיצה החילופית והיה עליה להתמודד עם המשימה בדרכים מקובלות ובוודאי שלא לפתור את הבעיות בהן נתקלה בדרך כה לא הגיונית של חיתוך פני התובע. 103. בדיעבד, אף התברר כי לא רק שבוצע החיתוך האמור אלא שהשלטים לא הוסרו, כנדרש, אף טיפין טיפין. מבחינת כמיפל, מיום 21.3.07 נעשה כל שניתן על מנת שלא יופיעו פני התובע על השלטים, ואולם מדיה קונטרול כשלה בדבר. 104. מטעם צד ג' מדיה קונטרול בע"מ, העיד מר משה בן משה בתצהירו ג' ב' כי הינו מנהלה ובעל השליטה בה. לדבריו, "שורש הרע" היה בכך שרמי בז'ה הציג עצמו כמי שמוסמך להתקשר עם הנתבעת במסע פרסום המבוסס על התובע. 105. הוסכם בין הצדדים בסעיף 3 להסכם כדלקמן: "3.א. מוצהר ומוסכם כי האחריות לתכני הפרסום ומועדי פרסומם, על כל מרכיביהם, ללא יוצא מן הכלל, כלפי כל גורם שהוא, הינה של הלקוח, ול מ.ק. אין ולא תהא כל חבות או אחריות בקשר עם מי מאלה". ("מדיה קונטרול" - ח.י.). 106. גם אם חדל הלקוח בכל הנוגע לתכני הפרסום, כפי שארע, הרי שלא מוטלת עליה כל אחריות בנושא זה שכן היא רק הגוף המוציא לפועל את אשר נמסר לה. 107. מדיה קונטרול היא בבחינת "מדביקתו" של שלט שנמסר לה למטרה זו, כבעלת הזכויות בלוח עליו "יודבק". 108. לא בכדי הסתירו המודיעות דנן את ההסכם מבית המשפט שנגלה רק בכתב הגנתה למשלוח הודעת צד שלישי. 109. מי שטיפלה בפועל בכל הכרוך בפרסום ובתיקונו מטעם מדיה קונטרול הינה גב' אנה נבות, מנהלת המכירות. לאור האמור בתצהירה, שיפורט להלן, לא חלה כל חובה או חבות נזיקית על המודיעה כמיפל ועל כן אין מוטלת עליה כל אחריות לאירוע שכן היא רק גורם המוציא לפועל את אשר נמסר לה, וכאמור, היא "מדביקתו" של השלט שנמסר לה למטרה זו, כבעלת הזכויות בלוח עליו "יודבק", מאת הפרסומאי "מדיה 1 בע"מ". 110. בהיות הפרסומאי שליח של המודיעה, אין לה אלא להעלות את טענותיה כנגדו ולא כנגד מדיה קונטרול. 111. עוד העידה מטעם מדיה קונטרול גב' אנה נבות בתצהירה ג'1 כי הינה מנהלת מכירות. לעדותה, זו השתלשלות העניניים בפרסום שנעשה: "א. את שלטי החוצות הנדונים הזמינה גב' ריקי אלימלך מטעם המודיעות, ע"י הגורם המתווך - היא חברת הפרסום של המודיעות "מדיה 1". ב. השלטים הוזמנו בתאריך 12 במרץ 2007. ג. השלטים נתלו במיקומים נקודתיים כמתואר ברשימה המצורפת לתצהירי זה כחלק בלתי נפרד ממנו". (ראה: סעיף 6 לתצהיר ג' 1). 112. הפניה הראשונה היתה ביום 22.3.07 ע"י גב' אלימלך באמצעות הטלפון, בשיחה בה אמרה כי קיימת בעיה במסר המועבר בפרסום; המודיעה רוצה להעביר מסר אחר, הגרפיקאית של כמיפל תבנה "ויז'ואל" אחר להדבקה על גבי השלטים עצמם ותזרז תהליך הפקת המדבקה החדשה. 113. היא הסבירה לגב' אלימלך כי תהליך ההפקה הכולל יהא כדלהלן: "...עיצוב, העברה לבית הדפוס, הכנת הויז'ואל לעבודה בבית הדפוס, הדפסה, יבוש, גלגול והעברה למדביקים בכל אזור ההפצה של השלטים". 114. מעולם לא נדרשה להסיר את השלטים. מה שנדרש, היה תיקון בכל השלטים באמצעות הדבקה, כאמור, של המדבקה - "סטריפ", המהווה חלק מתוך השלט בחלקו השמאלי של השלט. 115. לא נדרשו כל שינויים מלבד זאת, אלא הדבקת סטריפ והסרת פני התובע. הוראה זו ניתנה בלחץ זמן ע"י גב' אלימלך. 116. המדביק ששלחו מסר כי המדבקות אינן מכסות הפנים עקב קטנן. כפתרון, עבר והוזז המועד המדובר לסוף השבוע, ואז העלתה גב' אלימלך האפשרות לעלות עם מדבקה לבנה על דמות התובע וכן סוכם כי יודבקו מדבקות לבנות ללא מסר של התובע לשם הסתרת הפנים וכי במיקומים בהם לא יודבקו מדבקות לבנות תקולף המדבקה הנושאת דמות התובע, או לפחות פניו. 117. ההסרה היתה בהתאם ללוח זמנים של המדביקים והקמפיין. הכרעה 118. בפני תביעה למתן פיצוי כספי בגין טענה להפרתו של סימן מסחרי רשום על שם התובע "יובל המבולבל" הרשום מיום - 1.5.08 ולשימוש בו בדרך של הפצת לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ח - 1965 (להלן:"החוק"). 119. דמותו והלוגו של "יובל המבולבל" ידועים ואהובים על קהל ילדי ישראל ועל הוריהם זה שנים רבות. (להלן: "הדמות"). 120. התובע יוצג ע"י התובעת מס' 2 חברת "חברים הפקות בע"מ" והתקשר עם חברת בז'ה-וו הפקות בע"מ, הנתבעת מס' 1, לשם שיווק כרטיסי מופע בעת חג הפסח 2007 כמופע משולב בחי-כיף בראשון לציון בשיתוף התובע בלוויית קמפיין שיווקי פרסומי בשלטי חוצות ועלונים. (להלן: "הפרסום"). 121. התובע גורס כי בז'ה-וו התקשרה עם חברת כמיפל בע"מ, הנתבעת מס' 2, אשר רכשה 4,000 כרטיסים, עימה הוסכם כי תוכל לפרסם את מוצרי בקבוקי "Avent" המופצים על ידה בדראג סטורס, וביניהם, בניו פארם דראגסטרוס בע"מ, הנתבעת מס' 4, עת פרסום הכרטיסים. 122. התובע מלין על כך שבז'-וו וכמיפל לא טרחו להסיר שילוט פוגע ומעליב שהוקם לצורך פרסומו שאודותיו לא הוסכם, על פיו מופיעה דמות התובע מצד ימין לשלט - ומשמאלו מופיע צילום של שני בקבוקי אוונט לפעוטות. 123. על פי תצהירי הצדדים, פעלו בז'ה-וו וכמיפל על ידי מנהליהן להסרת שילוט החוצות הענק בו גם נרשם באותיות ענק: "האפיקומן של Avent - קונים 2 מוצרים ומקבלים כרטיס לחי כף בראשל"צ עם יובל המבולבל". 124. התובע וחברים נזעקו על כי בשלט שולבו בקבוקי הפעוטות, ומרגע גילוי הדבר נתנו אלה הוראות זועמות לרמי בז'ה ולגב' ורד אורבך מכמיפל להסרת השילוט לאלתר, ואולם רובם של עמודי הפרסום לא הוסרו כמעט כחודשיים, בין חודש מרס 2007 למאי 2007, משך התקופה שנועדה, למעשה, מראש להצבתם במקור. 125. במקום הסרת השלטים, כדרישת התובעים, נמצא "פתרון", בעזרת כמיפל בע"מ וחברת מדיה קונטרול בע"מ, צד ג', והוא הסרת "חלק מן הפרסום", קרי, הוחלט על הדבקת מדבקות לבנות על פני התובע. כשאלה נתגלו, בטעות, כקטנות, הוחלט על הסרתן לגמרי על ידי חתיכת הפנים כליל וגזירתן החוצה. 126. דבר זה פגע בדמות התובע, שכן גזירת הפנים מן המודעה והשארת "חור" במקומה, משפילה ומעליבה ביותר את מושא הדמות, קרי, התובע, שכן יש בכך משום זלזול ועלבון בהצבת מודעה פרסומית, שהושחתה ונפגמה באופן מכוער, במקום להסירה כליל, כמבוקש ע"י התובע וחברים, וזאת אף עקב פרסום בקבוקי אוונט. 127. כמיפל סברה, על פי הסכמה עם בז'ה-וו, באמצעות מנהלה מר רמי בז'ה, כי לאחרון הרשאה למסור לה פרסום המופע, על פי האמור: "אנו נספק לכם את כל התמונות והטקסטים הרלוונטיים לפרסום ולצרכי הפצה וקידום השת"פ". 128. ברם, התובע גורס כי בהסכם בינו וחברים לבין בז'ה-וו קיימת אך ורק הסכמה לגבי שיווק ומכירה של כרטיסים למופע, ומנהלה לא היה רשאי להציג עצמו כמי שמייצגו או כבעל זכות בקניינו שלו בסימן המסחרי, לאמור, בדמות. 129. עוד מדגיש הוא כי אף שאר הנתבעות לא נטלו הסכמה או היתר ממנו או מחברים לעשות שימוש בדמותו, ובוודאי לא הנתבעות מס' 2 ו - 4, וכן לא הורשו להציגו כמי שמזוהה עם מוצריהן. 130. לו היתה בז'ה-וו פונה אליו ואל חברים לאישור מוקדם לפרסום כלשהו יתכן שכל הפרשה האומללה היתה נמנעת. 131. ואכן, בהסכם חברים ובז'ה-וו מיום 9.8.2006 נאמר כדלקמן: "הספק יקבע את נוסח פרסום המופע והמזמין לא יפרסם את המופע ללא אישור מהספק. הצדדים מסכימים ביניהם כי כל פרסום שהוא אם מאושר ע"י הספק ואם לא מאושר, לא ייעשו כל עוד הסכם זה אינו חתום". 132. כן נאמר בנספח להסכם זה לגבי המופע בחי-כיף: "המזמין מתחייב בזאת לפרסם את תמונתו ושמו של האומן כולל לוגו בעיתונות הארצית ברמת פרסום זהה לשנים קודמות". 133. מר רמי בז'ה, מנהל בז'ה-וו הפקות בע"מ, טוען בתצהירו כי חברת בז'ה - וו מעולם לא התירה לחברת כמיפל לפרסם שלטי חוצות או כל פרסום אחר בנוגע למופע. 134. אולם, כמיפל פעלה לקיום המופע ומנעה ביטולו, ורק ביום 1.4.07, יומיים בלבד לפני תחילת המופעים, יום אחד לפני ערב פסח, הודיעו חברים ויובל לכמיפל על חזרה מהודעה מוקדמת על ביטול המופעים ועל קיומם של המופעים כסדרם, על אף אי הסרת השלטים ע"י כמיפל. 135. נושא השלטים הפגומים והחיתוכים לא בא על תיקונו, והשלטים שהוצבו לא הוסרו ע"י חברת מדיה קונטרול, לה שילמה כמיפל עבור התיקונים תחילה, ועבור ההסרה ובכך לא נחלץ התובע מן הביזוי ממנו רצה להימנע חיש קל, ככל האפשר. 136. טעמה של חברת מדיה קונטרול לאי תיקון השילוט או הסרתו בזהירות ובמהירות, הינה כי נשכר משרד פרסום בשם "מדיה 1 בע"מ" אשר ערך את הפקת כרזת הפרסום והוא הזרוע המבצעת, מטעם כמיפל ולא היא, ועליו היה לגרום להסרת השילוט. אולם, על פי הראיות נשכרה מדיה קונטרול למטרה זו ועל כן אין להטיל האחריות על חברת "מדיה בע"מ", שאף אינה נתבעת. 137. התובע מבקש לקבוע כי ראוי לפצותו בגין הפרת זכויות יוצרים בדמות, בגין הפרת סימן מסחר ובגין לשון הרע, על פי החוקים הנוגעים בדבר. הפיצוי 138. בנסיבות שנוצרו, בהן הועלו שלטי חוצות של התובע המכילים פנים של האמן כשהם קרועים וחתוכים, הרי שקיימת פגיעה וזילות בשמו הטוב כאמן חשוב ומוביל בענף הבילוי והתרבות לנוער, כשפניו ולבושו מהווים האינדיקציה לדמותו. 139. שגיאה פרופסיונלית זו של כמיפל בע"מ ומנהלתה גב' ורד אורבך וכן מחדלה של מדיה קונטרול בע"מ בהעדר הזריזות המתבקשת בהסרת השלטים, גרמו לעלבונו ולביושו של התובע באופן מתמשך. 140. כן נגרמו לתובע עלבון והשפלה עקב התכתבות הצדדים עם גב' ורד אורבך מכמיפל שכתבה במייל מיום 20.3.07 באופן בוטה: "... אפשר לחשוב מי הוא, הרי הוא סתם רוצה כסף, לא ?" מילים אלה גורמות אף הן לביזוי ולהשפלה ומעמידות את התובע כחפץ כספי שווא ללא צידוק, ולא היא, במקרה זה. 141. על פי סעיף 7א. (ב) לחוק אשר חל בענייננו, פוסקת אנכי לתובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪, על הפגיעה בשמו הטוב ובמעמדו כאמן חשוב ומרכזי הידוע למעשה, לכל, וזאת עקב השחתת פניו במודעות ובשלטים דנן. 142. כן קובעת אנכי פיצוי נוסף בסך של 150,000 ₪ בגין אבדן מכירות וכרטיסים לקהל הרחב עקב האירועים דנן, במסגרתם נמכרו פחות כרטיסים מן המתוכנן, בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעם התובע מר יוסף בר-אל אשר סומנה ת/1. 143. בסכומים אלו תישא חברת כמיפל בע"מ ותשפה אותה חברת מדיה קונטרול בע"מ. 144. כן תישאנה אלה בהוצאות משפט של התובע המודיעה כמיפל וחברת מדיה קונטרול, צד ג', בסך של 15,000 ₪, כל אחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 145. התביעה כנגד שאר הנתבעים נדחית ואלה יישאו כל אחד בהוצאותיו, בנסיבות העניין. לסיכום 146. התביעה מתקבלת, איפוא, בחלקה, על סך של 200,000 ₪ כלפי הנתבעת כמיפל בע"מ וכלפי חברת מדיה קונטרול בע"מ, צד ג', ונדחית כלפי שאר הנתבעים.פיצוייםתדמית