בבדיקת .c.tשנערכה סמוך לאחר התאונה נמצאה פריצת דיסק בין חוליות ,5L- 4l אשר לא היתה קיימת לפניה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פריצת דיסק בין חוליות L4-L5: .1על פי החלטת כב' השופט הראשי, מיום 25/9/96, הועבר ערעור זה אלי, למתן פסק דין, לאחר שהצדדים טענו טענותיהם בכתב, בהתאם להחלטתה של כב' הרשמת שפר (כתוארה אז). .2המערער נפגע ביום 11/2/96עת נחבל בגבו. הפגיעה האמורה הוכרה כתאונת עבודה, והמשיב שילם למערער דמי פגיעה בגין התקופה שמלמחרת התאונה עד ליום .21/8/96 .3ביום 26/12/96קבעה ועדה רפואית בהרכב שני פוסקים רפואיים, כי החל מיום 1/12/96לא נותרה למערער נכות יציבה עקב התאונה. המערער ערר על החלטת הפוסקים הרפואיים, בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר דנה בערר ביום 10/4/97והחליטה לדחותו. על החלטתה זו של הועדה, הוגש הערעור שבפני. .4להשלמת התמונה אוסיף כי בטרם הפגיעה בעבודה (בשנת 1990) עבר המערער ניתוח בגבו, בדיסק שבין חוליות .4L-3L .5תמצית טענות ב"כ המערער: א. הועדה טעתה כשקשרה בין התאונה לבין הניתוח משנת 1990שהיה בין חוליות 4L- 3lבלבד ולאחריו - חזר המערער לתפקד כרגיל. התאונה גרמה למערער לשינויים ניווניים של דיסקים אחרים, וללחץ על שורש העצב בגובה .1S- 5, l5L-4L ב. בבדיקת .c.tשנערכה סמוך לאחר התאונה נמצאה פריצת דיסק בין חוליות , 5L- 4l אשר לא היתה קיימת לפניה. הועדה לא התייחסה לבדיקת ה.-.c.t .6תמצית טענות ב"כ המשיב: א. השינויים הניווניים בחוליות האחרות (מלבד ,4L-3L) הינם תוצאה של פריצת הדיסק שהיתה קיימת לפני התאונה, כאמור בסעיף 27לפרוטוקול הועדה. ב. הועדה התייחסה לממצאים הרנטגניים, וקבעה שמדובר בתוצאת הניתוח משנת .1990 ג. ב"כ המערער לא הצביע על פריט מהמבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(להלן: "המבחנים"), שאותו יש ליישם לפי ממצאי הועדה. אין להעניק נכות על ממצא רנטגני והבדיקה הקלינית לא חייבה קביעת דרגת נכות. התייחסות לממצאי בדיקת ה-. C.tמיום 14/2/96 .7בסעיף 18לפרוטוקול שערכה הועדה, לא נרשם שבפני הועדה עמדו ממצאי ה-. C.tמיום 14/2/96(שלגביהם טען ב"כ המערער כי הועדה לא התייחסה אליהם), אך ניתן ללמוד שהממצאים היו בפניה מעצם העובדה שהם הוזכרו בסעיף 28לפרוטוקול שערכו הפוסקים הרפואיים (בדרג הראשון). ב"כ המשיב טען כי הועדה (לעררים) התייחסה ל"ממצאים הרנטגניים", מבלי לפרט לאילו ממצאים הוא מתכוון. אם כוונתו של ב"כ המשיב היתה לכך שהועדה התייחסה לממצאי ה,-. C.tהרי שהטענה משוללת יסוד, שכן עיון בכל חלקי פרוטוקול הועדה (לעררים) מעלה כי היא לא התייחסה כלל וכלל לממצאים אלה. בדיקת .c.tהנערכת סמוך מאד למועד הפגיעה הנדון אצל הועדה, עשויה להיות חשובה לקביעת המצב הנובע מן התאונה (להבדיל ממצב קודם), כך שהועדה היתה אמורה להתייחס לממצאי בדיקה זו, והתעלמותה מהממצאים שהיו בפניה, הינה טעות משפטית המצדיקה את קבלת הערעור. התייחסות לממצאים הנוירולוגיים .8בסעיף 27לפרוטוקול שערכה, רשמה הועדה ממצאים המלמדים על פגימות נוירולוגיות, או כך לפחות נראה לעיני הדיוט. כוונתי לממצאים הבאים: א. החזרים מוחלשים בברך בהשוואה להחזר העקב, ב. לחץ על שורש שמאל בגובה 5L- 4lו.-1S- 5lהועדה לא רשמה בסעיף 29 לפרוטוקול כל התייחסות לממצאים אלה, ולא הסבירה מדוע אין בהם כדי להעניק נכות למערער, למשל על פי פריט 37(10)(ב) למבחנים או לפי פריט 35למבחנים או בהתאמה לפריט מפריטי 32למבחנים. מצב קודם .9אף שהניתוח שהמערער עבר בשנת 1990היה בדיסק שבין חוליות ,4L- 3lהיתה הועדה מוסמכת, כמובן, להחליט שהליקויים בדיסקים האחרים אכן קשורים לניתוח האמור ולא לתאונה, שכן זהו ענין רפואי טהור. אולם, על הועדה היה להסביר את החלטתה האמורה באופן שהמערער ובית הדין יוכלו לדעת מדוע הועדה הגיעה למסקנה כזו וכיצד ארע שלאחר החלמתו של המערער מהניתוח שהיה בשנת 1990ועד התאונה בשנת 1996הוא הצליח לתפקד כרגיל (עבד בבנין גם לפי פרוטוקול הועדה) ואילו לאחר התאונה נמצאו אצלו ממצאים המעידים על ליקויים, בדיסקים אחרים מזה שבו נותח, והוא עבר (על פי פרוטוקול הועדה) לעבוד בשמירה. הועדה לא טרחה להסביר את מסקנתה והסתפקה בקביעה הלקונית כי הממצאים קשורים לניתוח מן העבר. .10אם הליקויים שנמצאו בבדיקות ה-. C.tוה-. M.r.iהיו קיימים עוד קודם לתאונה, הרי שמכח סעיף 120(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אכן הועדה לא היתה אמורה להתחשב בהם, אלא, שההלכה שנפסקה באשר לאופן יישומו של הסעיף האמור קבעה שכאשר ועדה רפואית מוצאת כי הנבדק הינו "נכה" עליה לקבוע את דרגת נכותו הכוללת לרבות זו שאינה קשורה לפגיעה הנדונה ולאחר מכן, זכאית הועדה להפחית מדרגה זו, בגין ליקויים קודמים, רק אם יכולה הועדה על סמך נתונים מוכחים לדעת מה היה המצב הקודם וכיצד נוצר. ניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם היה אפשרי רק אם המצב הקודם לכשעצמו היה מצדיק קביעת דרגת נכות, טרם הפגיעה בעבודה. (ראו, בין השאר: דב"ע מג/1356-01 לביא - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130, 133; דב"ע שן/5-01 המוסד לביטוח לאומי - אליעזר, פד"ע כא 470, 473; דב"ע נג/46-01 מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364, 366ועוד). לסיכום .11אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שתפעל כאמור להלן: א. תתייחס באופן מפורש לממצאי צלומי ה,-. C.tמיום 14/2/96, תסביר אם ממצאים אלה מצדיקים קביעת דרגת נכות ואם לאו - תסביר מדוע. ב. תשקול אם יש לקבוע למערער נכות בתחום הנוירולוגי, בשל הממצאים שפורטו בסעיף 27לפרוטוקול שערכה (ושהוזכרו לעיל בסעיף 8לפסק דין זה). ג. לגבי כל ליקוי הנובע מ"מצב קודם", תנהג הועדה על פי ההלכה הפסוקה כפי שנסקרה לעיל בסעיף 10לפסק דין זה. ד. הועדה תסביר את מסקנותיה באופן שהמערער ובית הדין יוכלו לדעת, בין השאר, כיצד ארע שלאחר החלמתו של המערער מהניתוח שהיה בשנת 1990ועד התאונה בשנת 1996הוא הצליח לתפקד כרגיל ואילו לאחר התאונה נמצאו אצלו ליקויים, שלא הפריעו לו טרם התאונה. .12על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.500, 1ש"ח, בתוספת מע"מ, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/12/97, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/12/97ועד התשלום בפועל. .13כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.עמוד השדרהחוליותפריצת דיסק