קבלת קצבת זקנה רטרואקטיבית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלת קצבת זקנה רטרואקטיבית: 1) תביעת התובעת לקבלת קצבת זקנה אושרה רטרואקטיבית באופן חלקי, מיום 1/2/90, במקום מיום 1/4/88ביום הגיעה לגיל 60וזאת בהסתמך על סעיף 296לחוק (אז 128), לפיכך הוגשה התביעה, בה נטען שהחלטת הנתבע אינה צודקת ולא היה מקום לתשלום חלקי של הקצבה, כן נטענו טענות משפטיות שונות לענין הפעלת שיקול הדעת הלוקה בחסר. 2) מנגד נטען כי הנתבע פעל על פי סעיף 296לחוק, ובעניננו הופעל שיקול דעת. כן התייחסה ב"כ הנתבע למכתבה של גב' קרידי שצורף לתביעה לקצבת הזקנה, ממנו עולה שהתביעה לא הוגשה בשל טעות או חוסר הבנה, ואם התובעת או מי מטעמה טעו, טעות זאת אינה עילה לחריגה מעבר לתשלום ששולם. 3) להלן העובדות הנוגעות לענין: א. התובעת הנה חברת קבוץ, ילידת .4/1928 ב. ביום 20/2/92הוגשה לנתבע תביעה לתשלום קצבת זקנה. ג. התביעה הוגשה באמצעות פקיד הקבוץ, באיחור, ולא בעת שהגיעה התובעת לגיל .60 ד. לתביעת התובעת צורף מכתבה של גב' קרידי (אחראית הבטוח בקבוץ) מיום 20/2/92המדבר בעד עצמו (נספח לתצהיר מר פלוסר ת/1, המשמש כתמחירן בקבוץ). ה. פקיד התביעות אישר לתובעת גימלת זקנה החל מיום 1/2/90(ראה ת/2). 4) המחלוקת בעניננו אם שיקול הדעת הופעל כראוי, במיוחד, לאור פסיקה שהתייחסה להנחיות המל"ל לענין הפעלת שיקול הדעת ביישום סעיף 296לחוק (הלכת הררי ואח' - הלכות שנתנו לאחר החלטת פקיד התביעות בעניננו). 5) להלן טענות ב"כ התובעת בסיכומיו: א. ב"כ התובעת מתייחס לסעיף 296לחוק (אז 128) ולפסיקה שהתייחסה אליו, לרבות בקורת על הנחיות המוסד, לענין מתן גמלה רטרואקטיבית. ב. מתייחס לעדות פקיד התביעות, הרושם הבלתי מהימן שעשה וכן דבקותו בהנחיות המוסד למרות פס"ד הררי, כן התייחס לשקול דעתו הלוקה לעניננו באשרו רק 24חודשים גמלה למפרע. 6) להלן טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה: א. בסיכומיו מתייחס ב"כ הנתבע לסעיף 296לחוק וכן להנחיות המוסד, לגרסתו, בנסיבות הענין הופעל שקול דעת ראוי, כן מפנה לפסיקה. ב. מפנה למכתבה של גב' קרידי לפיו, הבקשה לגמלה הוגשה באיחור במודע. ג. כן התייחס להמנעות התובע מלהעיד. ד. לגירסת ב"כ הנתבע לא היתה טעות מצד הנתבע אלא האיחור היה עקב סברתה של התובעת או הקבוץ כי תהא זכאית לתוספת עבור הדחיה. התובעת ביודעין הגישה התביעה 4שנים מאוחר יותר. ה. גב' קרידי לא הצליחה להוכיח את הטענה כי הוטעתה ע"י הנתבע. ו. כן מוסיף ב"כ הנתבע כי אם הנתבע היה מנחה את התובעת לא להגיש תביעה, הוא לא היה מתקשר אליה כדי לברר מדוע לא הוגשה התביעה. ז. מסקנות ב"כ הנתבע, אם כן, הן: לא היתה הטעיה מצד הנתבע, לא היה חוסר ידיעה מצד התובעת, התובעת היתה מודעת לעצם ענין קיום הזכאות בגיל .60התובעת איחרה בהגשת תביעתה ביודעין ובכוונה לזכות בקיצבה מוגדלת. ח. כן מפנה לפסיקה לפיה תקופת השיהוי תהיה 7שנים בקיום שני חריגים: שעילת הזכאות מעוגנת במסמך רשמי, וכי התובע לא עיכב במודע הגשת התביעה למוסד. ט. מבקש לדחות התביעה. 7) א. ביום 25.2.98נתנה החלטה כדלקמן: .1ב"כ הצדדים מתבקשים להודיע לבית הדין אם מסכימים שענינה של התובעת יוחזר לפקיד התביעות על מנת שישקול שוב ענינה לאור הלכת הררי ואח’, זאת מהטעם שהחלטת פקיד התביעות נתנה לפני ההלכה הנדונה, והוא פעל לפי הנחיות שעברו שינוי (ראה עמ' 7לפרוטוקול). .2לענין זה תשומת הלב לעדות פקיד התביעות בעמ' 5לפרוטוקול בתחילת החקירה הנגדית, ובהמשך העמוד, לפיה ההחלטה נתנה לפי נ/.1 ב. ב"כ הצדדים התנגדו להחזרת הענין לפקיד התביעות כל אחד וטעמו. לטענת ב"כ הנתבע לא מתקיימים התנאים כפי שנקבעו בהלכת הררי. עמדת ב"כ התובעת, שאין טעם בהחזרת הענין לפקיד התביעות שלמרות ההלכה לא מצא לנכון לשנות עמדתו אפילו בבית הדין, וכן מחמת הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה. 8) א. מטעם התובעת העידו בפנינו מר פלוסר שהגיש תצהיר מטעמו (ת/1), לתצהיר צורפו, התביעה לקצבת זיקנה, מכתבה של גב' קרידי הנ"ל, וגיליון חישוב בסיס לגביה בקבוץ מלכיה. ב. מטעם הנתבע העיד פקיד התביעות שטיפל בענינה של התובעת, הציג תעודת עובד ציבור בצרוף הנחיות המוסד לענין הפעלת שיקול הדעת לתשלום רטרואקטיבי בגין שיהוי בהגשת תביעות (נ/1). ג. ממכתבה של הגב' קרידי (נספח ל-ת/1) עולה שהגשת התביעה לקצבה היתה במודע כמצויין במכתבה. לצרכי נוחות להלן נוסח המכתב מיום 20/2/92: "עם הגיעה של חנה לגיל 60התכוונה להמשיך לעבוד, ולו גם ארבע שעות ביום. אנו לא הגשנו בשמה תביעה לקצבת זיקנה, כיון שהונחינו ע"י המל"ל -שניתן לקבל קצבת זיקנה מוגדלת אם מאחרים במכוון בהגשת התביעה, כל עוד החברה ממשיכה לעבוד (ואפילו חצי יום). בפועל צמצמה חנה את עבודתה, כיוון שבעלה חלה מאוד והיא טיפלה בו רבות בבית ובית החולים - עד פטירתו. מחוסר ידיעה לא הגשנו - במקביל לצמצום עבודתה - את התביעה כיון שהנחנו, שנשמרת זכותה לקצבה המוגדלת בבוא העת. כעת, משהגשנו עבורה את התביעה לקצבת שארים - הבהירו לנו את טעותינו, ואנו מגישים כמקובל, גם את התביעה לקצבת זקנה. במקביל, אנו מבקשים כי תדונו את בקשתנו להחזר רטרואקטיבי של תשלומי התביעה על השנים שחלפו מיום הגיעה של החברה לגיל 60- לפנים משורת הדין - בהתחשב בחוסר הידיעה שלנו (או בטעותנו), ובכך, שהחברה אכן צמצמה בפועל את עבודתה ל- 4שעות ביום." ד. כאשר התביעה הוגשה באיחור במודע, אין לומר שחלה הלכת הררי, מכאן, יש טעם בטענות ב"כ הנתבע בסיכומיו לענין התנאי הנוסף בפרשת הררי, לענין עכוב במודע בהגשת התביעה. לענין ההנחיה כביכול שהונחתה פקידת התביעות בקבוץ, הנחיה זאת טעונה הוכחה ואין די באמירה כשלעצמה. ה. לענין צמצום בעבודת התובעת, התובעת לא העידה בפני, לפיכך, לא ניתן לקבוע עובדה בנדון, פרט לאמור בתגובת ב"כ הנתבע מיום 11/12/97שהוגשה לבית הדין (ס' 3). 9) בהתייחס לאמור לעיל, ולאור אי קיום התנאים המצטברים בהלכת הררי, לענין הידיעה, דין התביעה להדחות. לאחרונה התייחס בית הדין הארצי להלכת הררי והתנאים לישומה (ראה נו/ 315/0שמואל שיפוט נ. המל"ל - לא פורסם), גם לפי פסק הדין האחרון אין מנוס מדחית התביעה. 10) לפיכך, דין התביעה להדחות.קצבת זקנהרטרואקטיביות