קצבה מביטוח לאומי 3 שנים אחורה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת נכות 3 שנים אחורה / קצבה מביטוח לאומי 3 שנים אחורה: .1 התובעת עותרת לתשלום קצבת נכות כללית, רטרואקטיבית ולפחות לתקופה של 36חודשים שלפני מועד הגשת תביעתה לנתבע ולהחזר קיזוז שביצע הנתבע מקצבת הנכות בגין תשלום גמלת הבטחת הכנסה. .2 בכתב ההגנה נטען כדלקמן: א. לתובעת שולם סכום קצבת הנכות לתקופה המקסימלית האפשרית על פי החוק ועל פי נסיבות העניין ועל כן פעל הנתבע כדין. ב. הניכוי מסכום הקצבה הרטרואקטיבית, שאושר לתובעת בגין הבטחת הכנסה באותה תקופה נעשה כדין ועל פי סעיף 321לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995(להלן - החוק). ג. הנתבע הפעיל את שיקול הדעת שניתן לו על ידי המחוקק בצורה האופטימלית, בנסיבות העניין. .3 בתאריך 2.11.95הגישה התובעת לנתבע תביעה לקצבת נכות כללית (ר' נספח ב לתצהיר התובעת). בבדיקה הרפואית שערך הנתבע לתובעת נקבעו לה % 70נכות, ולאור עברה, קבע פקיד התביעות, כי יש לראותה כחסרת כושר השתכרות באופן מלא ואושרה לה גמלת נכות של % 100(ר' נספח א לסיכומי התובעת). .4 בתאריך 13.2.96נמסרה לתובעת הודעה מטעם הנתבע, כי תשולם לה קצבה עבור 21חודשים, רטרואקטיבית בנוסף ל - 12חודשים מיום הגשת התביעה בנוסף לקצבה החודשית שתקבל התובעת מכאן ולהבא (ר' נספח ב לסיכומי התובעת). .5 הנתבע שילם לתובעת בגין התקופה הרטרואקטיבית סך של 795, 46(ר' תעודת עובד ציבור מיום 24.11.98שהוכנה על די הגב' יפה פלולי, מנהלת מחלקת מיכון ותשלומים (נכות)). מתשלום זה ניכה הנתבע את הסך של 845, 9ש"ח על חשבון הבטחת הכנסה אשר שולמה לתובעת עבור תקופה חופפת (ר' תעודת עובד הציבור מיום 1.12.98שנערכה על ידי הגב' שלו - שאול נעמה, מנהלת מדור הבטחת הכנסה). בעקבות בדיקות חוזרות ועקב חלוקת הגמלה להבטחת הכנסה מחדש עקב הכנסות התובעת מקצבת נכות כללית, השתנה גם חלקה של התובעת בחוב הבטחת הכנסה ונתברר, כי נעשה קיזוז יתר אשר עמד על סך של 044, 2ש"ח (ר' תעודת עובד הציבור מיום 1.12.98שלעיל). את קיזוז היתר בסך 044, 2ש"ח החזיר הנתבע לתובעת בחודש דצמבר 98(ר' האישורים המצורפים לסיכומי הנתבע). .6לטענת התובעת, זכאית היא לקצבה רטרואקטיבית של 3שנים, שהיא התקופה המקסימלית על פי החוק ולא לתקופה של 21חודשים בלבד, ובשיעור שונה מזה שנתקבל על ידי הנתבע. כן טוענת התובעת, כי קיזוז התשלום בגין הבטחת הכנסה מתשלום הקצבה הרטרואקטיבית המגעת לה נעשה , בנסיבות העניין, שלא כדין. לטענת הנתבע, אושרה לתובעת קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 33חודשים ולא כפי שסבורה התובעת ובכך הפעיל הנתבע את שיקול דעתו בצורה האופטימלית בנסיבות העניין. כן טוען הנתבע, כי הן שיעור הקצבה והן קיזוז התשלום בגין הבטחת הכנסה נעשו על פי דין ומתוך התחשבות מקסימלית בתובעת. לאחר שבחנתי עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בתיק ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני קובעת כדלקמן: .7סעיף 296לחוק קבע בהאי לישנא- "כל תביעה לגמלת כסף תוגש בתוך 12חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. אולם רשאי המוסד ליתן גמלה, כולה או מקצתה אף אם נתבעה אחרי המועד האמור." סעיף 195לחוק קובע כי- "'התאריך הקובע' - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי- כושר להשתכר לתקופה של 36החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למובד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 36החודשים האמורים." בענייננו, הגישה התובעת, כאמור, תביעתה לנתבע ביום 2.11.95ועל כן לפי סעיף 195לחוק "התאריך הקובע" לעניין תביעת התובעת לנתבע לנכות כללית הוא לכל המוקדם .2.11.92 היות ולפי סעיף 195זכאות התובעת לתשלום קצבת נכות מתחילה מתום 90יום מ"התאריך הקובע" אזי זכאית התובעת לתשלום קצבת הנכות רטרואקטיבית, לכל המוקדם, מחודש .2/93 מהודעת הנתבע מיום 13.2.96עולה, כי פקיד התביעות מצא אל נכון לאשר לתובעת קצבה רטרואקטיבית עבור 21חודשים בנוסף ל- 12החודשים מיום הגשת התביעה, קרי אושרה לתובעת קצבה רטרואקטיבית עבור סך הכל תקופה של 33חודשים ולא כפי שסוברת התובעת. בנסיבות הללו, לאחר שמצאתי, כי אכן אושרה לתובעת קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 33חודשים, לא מצאתי אל נכון להתערב בהחלטתו של פקיד הנתבע אשר לתקופת הקצבה הרטרואקטיבית. לא למותר לציין, כי בנסיבות העניין אישור קצבה רטרואקטיבית לתקופה של 33חודשים, כשהתקופה המקסימלית על פי החוק היא 36חודשים, היא סבירה בעיני. .8כמו כן, לא מצאתי אל נכון להתערב בדרך חישוב הקצבה בה נקט הנתבע. סעיף 199ו- 200לחוק קובעים שיעורן של סוגי גמלאות הנכות. נקבע, כי אם יתברר שלמרות האיחור ערך המוסד חקירה ודרישה בדבר פרטי התביעה לא יתערב בית הדין בשיקוליו, בהיעדר הוכחה ששיקולים אלו היו לא-סבירים או שרירותיים (ר' דב"ע לט/27-0 מזל שרביט נ' המוסד פד"ע י 415). בענייננו, מאחר ועולה, כי הנתבע ניהל חקירה ודרישה בדבר פרטי התביעה (ר' לעניין זה הודעת הנתבע על החזר הפרש הקיזוז ותעודות עובדי הציבור מיום 24.11.98ומיום 1.12.98שלעיל) לא מצאתי מקום, כאמור להתערב בהחלטתו של הנתבע אשר לסכומים להם זכאית התובעת. .9אשר לקיזוז בגין הבטחת הכנסה - סעיף 321(א) לחוק קובע כדלקמן: "נעשה אדם זכאי לקצבה לפי פרקים ה, ט, יא או יג, והיא מגיעה לו למפרע בעד התקופה שבה שולמה לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהייתה מגיעה לו בעד אותה תקופה." לטענת ב"כ התובעת, לא בכדי נקט המחוקק בלשון "רשאי" ולא "חייב" והיה על הנתבע להפעיל שיקולך הדעת הנדרש בהתאם לנסיבות המקרה שלפניו. בענייננו, אין מקום ובכלל אין זה ראוי, כי יחליף בית הדין את שיקול דעתו של המוסד לביטוח לאומי בשיקול הדעת שלו במקרים כגון זה שבפנינו, עת קיבלה התובעת תשלום בגין בהטחת הכנסה לתקופה חופפת לזו שבגינה קיבלה קצבה רטרואקטיבית. בנסיבות העניין מצאתי, כי פעל הנתבע כדין ואכן רשאי היה לקזז את הסכומים אשר קיבלה התובעת בגין הבטחת הכנסה מסכום הקצבה הרטרואקטיבית לה מצא הנתבע כי היא זכאית. לא למותר לציין, כי בכל הקשור לחוק הביטוח הלאומי יש מקום בכל מקרה ומקרה לנסות ולרדת לסוף דעתו של המחוקק. בענייננו, קיבלה התובעת הבטחת הכנסה בתקופה לה אכן נזקקה לכספים אלו. כעת, משאושרה לה קצבה רטרואקטיבית לתקופה חופפת, יהא זה רק הוגן, כי תחזיר אותם הסכומים אשר שולמו לה בזמנו על ידי הנתבע. לא יהא זה סביר לטעון, כי קמה לה - לתובעת זכות כלשהי על כספי המוסד ששולמו לה. כספים אלו, באם לא יקוזזו היום מהקצבה הרטרואקטיבית אשר אושרה לתובעת יפגעו בקופת המוסד, שהיא כאמור קופה ציבורית, ובכך יפגעו בעתיד הקרוב נזקקים פוטנציאליים נוספים אשר גם הם זכאים לגמלה כזו או אחרת. בכך שנתיר לתובעת לשמור על סכומים אלו שקיבלה בעבר, הרי שניתן העדפה ברורה לתובעת על פני כל אזרח אחר. .10מן האמור לעיל, דין התביעה - להידחות. .11משלא נתבקשו הוצאות - אין צו להוצאות.ביטוח לאומי