קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיתוק חלקי של שרירי הירך - גמלת ניידות: הנשיא (גולדברג) .1לפנינו ערעור,לאחר נטילת רשות (דב"ע נג/99-32), על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט רבינוביץ, תב"ע נב/387-1) אשר דחה את ערעור המערער על החלטת ועדת העררים לענין גימלת ניידות מיום 1.1.92, אשר קבעה כי ליקויו של המערער אינם נכללים ברשימת הליקויים שבנספח להסכם הניידות שבין המדינה למוסד לביטוח לאומי. .2יצויין כי עניינו של המערער הובא לפני הועדה לעררים, בעקבות פסק דין קודם של בית השין האזורי (תב"ע מט/262-1). וכך נקבע באותו פסק דין: "התיק מוחזר אפוא לוועדה בהסכמה, כדי שתתיחס לחוו"ד ד"ר טולידו וד"ר ליטווין במפורט. הועדה תצפה בסרט הוידיאו בנוכחות המערער, אשר יהיה זכאי להשמיע טענותיו כנגד הסרט וטענות נוספות. למען מנוע ספק הזכות להשמעת טענות תהיה גם לב"כ המערער או לרופא מטעמו, אם ירצה להסתייע בו" הועדה התכנסה, ודחתה בשנית את הערעור, או אז הגיש המערער ערעור נוסף על החלטתה, ובית הדין פסק (תב"ע שו/760-1): "מוחלט אפוא לקבל את הערעור ולהחזיר את ענינו של המערער לועדה שדנה בענינו קודם לכן ואשר אליה הוחזר תיקו בפסק הדין שקדם, כאשר על הועדה לפעול על פי האמור בסע' 4לאותו פסק דין. למען מנוע ספק, המערער יהיה רשאי להמציא חוו"ד על תקינות סרט הוידיאו השנוי במחלוקת ומידת הזיהוי אשר בו" .3בית הדין האזורי, בפסק דינו המנומק, דחה אחת לאחת את טענות המערער, לאחר שמצא שהוועדה מילאה כנדרש אחר פסקי הדין הקודמים וכן כי לא מצאה במערער שיתוק מלא של שרירים. .4א. רשות הערעור ניתנה בנקודה אחת ויחידה והיא - האם הדיבור "שיתוק" בפרט א(3) ברשימת הליקויים שבנספח להסכם הניידות בכל המתייחס לשרירים, פירושו "שיתוק מלא", או שהאמור סובל אף פירוש אחר, קרי - שיתוק חלקי. ב. וזה לשונו של פריט א(3) לרשימת הליקויים: "שיתוק מלא למעשה של אחת מהשוקי מלווה שיתוק של שניים לפחות מבין שלושת השרירים המפורטים בסעיף 1דלעיל" ג. דו"ח הועדה וממצאיה בנושא המחלוקת הם: "ד"ר פאוקר: "אין מחלוקת לגבי שיתוק השוק, הבעיה היא שרירי הירך, אין שיתוק מלא של אף אחד קבוצות השרירים, שיתוק חלקי של כל חלקי הירך". מהלך בנעליים עם הגבהה פנימית בצד ימין בגובה 3ס"מ, רצועות עור על קרסוליים מצד ימין, הליכתו עם הנעליים ואמצעים הנ"ל במהירות תקינה תוך צליעה קלה של הרגל. קיים דלדול של שרירי השוק מימין ודלדול קל של שריר הירך מימין. הליכתו ללא נעליים בצורה של צניחת רגל ללא תמיכה. בבדיקת הכח הגס של השרירים נתקבלו ממצאים עם תנודות:בבין "שיתוק מוחלט" עד והפקת כח גס בדרגה 4לפחות, וזאת ע"י מניפולציות שונות בזמן הבדיקה . הקביעה הנ"ל נכונה לגבי השרירים: איליו-פסואס, קודריצפס, וגלוטאוס מקסימום. החזרי הבדיקה ערים ושווים, החזר הקרסול הימני חסר והשמאלי חלש, קיים שיתוק מוחלט של שרירי כף הרגל הימנית. דיון: בבדיקה בפני הועדה היום, לא קיים ספק שקיימת אגרבציה של חולשת שרירי הירך. אפילו ד"ר פאוקר שהעיד כאן מטעמו לא מצא לדבריו שיתוק מוחלט של שרירי הירך ואילו במסמכים שצרף לבדיקה של פיזיותרפיסטית "בלתי תלויה" לדבריו קיים שיתוק מלא של כל שרירי הירך מצד ימיןששוב תומך בעובדה שקיימת אגרבציה בוטה. בהתייחס לחוות דעת של ד"ר לטוין וטולדו: גם הם לא מצאו שיתוק מלא של שרירי הירך ומידת החולשה של השרירים שהוערכה על ידם היתה תלויה במידת שיתוף הפעולה של הנבדק, וזה מסביר סתירות ותנודות בבדיקות החוזרות ע"י בודקים שונים ובתאריכים שונים. מסקנה: שיתוק ילדים עם שיתוק של שרירי השוק מצד ימין ללא חולשה משמעותית של שרירי הירך, אי לכך לא נכלל ברשימת הליקויים הקיימת.." .5א. טענת המערער היא כי מלשון סעיף א(3) לרשימת הליקויים יש להסיק כי לגבי השרירים די בשיתוק חלקי כדי לזכות את הנכה בגימלה. מקום בו התכוונו הצדדים לשיתוק מלא, כמו בענין השוק, כתבו כך במפורש, ומכלל הן אתה שומע את הלאו. המוסד לביטוח לאומי, לעומתו, טוען כי מקום בו התכוונן המחוקק לשיתוק שאינו מלא, כתב זאת במפורש, כפי שעשה בפריט א(6) לרשימת הליקויים. ב. בית הדין האזורי, בפסק דינו, כותב בסוגיה זו: "ה. לא נאמר בהגדרה, האם מדובר בשיתוק מלא, או חלקי, לעומת זאת בסעיף א(6) לרשימת הליקויים נכתב שיתוק חלקי של שרירי הגפה, לרמוז, שמקום שלא נאמר לגבי שרירים שיתוק חלקי פירושו שיתוק מלא. ו. אם פירוש זה שלי הוא נכון, הרי גם על פי חוות הדעת מטעם המערער כולל חוות הדעת של ד"ר פאוקר, "שהוגנבה" לתיק, אין לישם את סעיף א(3) על מקרה זה. לכל היותר ניתן לישמו על דרך התיאום כפי שמציע ד"ר פאוקר, אך ישום זה בדרך תיאום אסור בכלל על פי הפסיקה, ככל שמדובר בהסכם הנידות, משום שהסכם הנידות סייג את רשימת הליקויים ותחם את הגדרתם." ג. עיון בפריט א' לרשימת הליקויים, שעניננו "שיתוקים", מראה כי מצויים בו שלושה מונחים "שיתוק מלא", "שיתוק", ו"שיתוק חלקי". ד. אין זו הפעם הראשונה שענינו של פריט א(3) לרשימת הליקויים בא לפני בית דין זה. בדב"ע מג/2093-1 וינברם - המוסד פד"ע טז 166, עלתה בכל חריפותה המחלוקת בין אורטופדים ונוירולוגים לענין הגדרת המנוח "שיתוק", וכך נאמר שם: "העולה מן האמור במובאה הנ"ל הוא, כי יש הבדלי השקפות בין אנשי הרפואה לעניין הגדרת המונח "שיתוק", כשאבן המחלוקת מקורה בשוני שבין ההיבט האורטופדי וההיבט הנוירולוגי, שוני המביא לאפשרויות שונות של סיווג דרגות החולשה של השרירים. חברי הוועדה דנן הגיעו למסקנה אליה הגיעו - לעניין קביעת דרגת הנכות - לא רק על סמך העדפת השקפה אחת על רעותה, אלה, בעיקר, על סמך ממצאי הבדיקה הקלינית שערכו במערערת. ממצאים אלה שללו לדעת הוועדה אפשרות ליישם את הפריט א- 3במלא, אך אפשרו ליישמו באופן חלקי (קרי: פריט מותאם)" (שם, בעמ' 168). בענינו - בעיתו של המערער היא בתחום הנאורולוגיה, ובועדה שדנה בענינו כיהנו שני מומחים בתחום זה. ה. מאחר ומדובר בתחום הנאורולוגיה, אין אנו רואים מקום לסטות מהאמור בדב"ע מג/2093-1; אולם אין בכוחנו לכפות "התאמה" שעה שמדובר בניידות (דב"ע נא/10- 99שפי - המוסד פד"ע כב 247והפניות שם). .6לתוצאה המחייבת את דחיית הערעור ניתן להגיע אף בדרך אחרת. הועדה למעשה לא מצאה כל שיתוק בשרירים הרלונטיים. כל אשר מצאה הוא כי אין "חולשה משמעותית של שרירי הירך". העדר "חולשה משמעותית" פירושו אף העדר "שיתוק חלקי". .7העולה מהאמור הוא כי דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.ניידותשיתוקירך