קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה מעצב שיער: א. הרקע וההליך .1ביום 1.12.97הגיש התובע, מעצב שיער עצמאי, תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה בשורש כף יד ימין, שארעה לו ביום 3.11.97בשעה 00: 16עת החליק במדרגות כשעלה לקומה השניה במספרה, ונפל לפנים. התובע מציין כי מ- 3.11.97ועד 15.12.97לא עבד כלל (נ/1). .2בהודעתו לחוקר הנתבע מיום 19.3.98מציין הוא כי מדובר ביום ב' בשבוע, כשהעובדות כבר עזבו את המספרה, אז עלה במהירות במדרגות לגלריה, וכשהיה באמצע המדרגות נתפסה לו הרגל ונפל לפנים, קיבל מכה בכף יד ימין, שם מים קרים והלך לביתו. למחרת, הגיע לעבודה ולא הצליח לעבוד, אך שהה במספרה עד שביום שישי בשעות הערב 00: 23החליט ללכת לביה"ח והוברר כי יש לו שבר. התובע ציין כי במהלך התקופה עד חודש דצמבר רשם חשבוניות, פתח המספרה, ייעץ בבחירת צבע, אך מרבית העבודה הפיזית נפלה על אחת העובדות. .3בדו"ח חדר המיון נרשם כי לפני מספר ימים נחבל בכף יד ימין והגיע עקב כאבים נפיחות והגבלה בתנועות (רישום האחות) ורישום הרופא - "נחבל... לפני כ- 3ימים לדבריו נפילה". .4משהופיעו הצדדים לדיון העיד התובע ובתום עדותו סיכמו הצדדים טענותיהם. לאחר ששבתי ועיינתי בכל החומר שבפניי - ניתן פסק הדין. ב. ההכרעה .1הארוע - כאמור בנ/ 1טען התובע כי בעת עליה במדרגות החליק ונפל. בנ/ 2טען כי בהיותו באמצע המדרגות נתפסה לו הרגל. בעדותו בפניי טען מעדתי. התובע עצמו, ובשפתו הוא, מתאר הארוע ב- 3דרכים, השונות אלה מאלה, והעיקר בין אם החליק/מעד/נתפסה רגלו - לא הבהיר מה הגורם לכ"א מהארועים. בתעודה רפואית ראשונה, חתומה ע"י ד"ר שבתאי (רופא שהתובע טען כי אינו מכיר) - נרשם כי נפגע בעבודה ב- 3.11.97עת החליק. הנה כי כן אין בפניי תאור ברור לאופן בו ארעה הפגיעה ואף לא לסיבתה. .2חומר רפואי - תמוה כי תעודה רפואית הוצאה דוקא ע"י רופא, שהתובע טוען כי אינו מכיר, ובמיוחד כשטופל ע"י רופא זה עוד בשנת 95'. בחדר מיון נרשם כי נחבל לפני מספר ימים/לפני כ- 3ימים, וכי נפל. לא נרשם כי מדובר בתאונת עבודה, אלא נרשמה כסיבת הפנייה "מקרה אסון". בביקורו אצל ד"ר שבתאי ב- 16.11.97נרשם כי מדובר בחבלה בעבודה וצויין התאריך 28.10.97במקביל לרישום תאונת עבודה. מעניין גם כי בביקורו הראשון אצל ד"ר פעילן ב- 17.11.97נרשם תחת הכותרת: תלונות סיבת הפנייה: "נחבל .27.10תה"ש .7.11". דהיינו, כשפנה לרופאו סיפר התובע על חבלה במועד שקדם בשבוע למועד שמסר בתביעתו! העובדה כי רישום זה מופיע אצל 2רופאים, ולא באופן זהה, מלמדת כי אין מדובר ב"העתקת" מידע אלא במידע שמסר התובע לכ"א מרופאיו. מידע זה שולל טענתו כי ארע לו ארוע ב-3.11.97, כנטען בתביעה שבפניי. בהקשר זה יש חשיבות לעובדה כי בבי"ח תה"ש לא ציין כלל כי מדובר בתאונת עבודה - ומדובר ברישום ע"י 3גורמים שונים (הפקידה שמוציאה המדבקות, האחות שמילאה את סיבת הפנייה לחדר מיון והרופא הרושם תלונתו). אין גם הסבר מניח את הדעת להעדר אזכור בדבר פגיעה בעבודה. התובע הרי בא לקבל טפול, ולא ידע שנשברה ידו ואף לא חשב על תביעה - זו בדיוק הסיבה שהיה סביר כי יספר בדיוק מה קרה לו, ומשלא עשה כן - מעורר הדבר ספק באמינות גרסתו. ודאי כי כך, כשאף לא פנה מיידית אלא אחרי זמן, ועוד בערב שבת בסביבות השעה 00:ו.23 .3עבודה עד הפנייה לבי"ח - בנ/ 1טען כי לא שב לעבודה לאחר הפגיעה (עמ' 1) וכי מ- 3.11.97עד 15.12.97לא עבד כלל (עמ' 2). בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה, שניתנה ב-23.11.97, נקבע אי כושר מלא מ-.3.11 בנ/ 2טען כי למחרת בא לעבודה, ניסה אך לא הצליח לעבוד בשל הכאבים, וכי אחרי שגובס בביה"ח לא עבד, כי לא עבד למעשה, אף שהיה במספרה רוב הזמן, רשם חשבוניות, הפנה הלקוחות לעובדת, ייעץ בנושא צבע, ונכח במספרה. מעדותו עולה כי המשיך לעבוד, עם קושי, עד שפנה לביה"ח, וכי המשיך "לעבוד חלקית" עד שהיד גובסה בבי"ח, וכי אח"כ, "מדי פעם הייתי עובר לבדוק איך מתנהל העבודה בעסק. לא הייתי כל יום אלא רק מידי פעם". גרסתו בעדות שונה מזו שבנ/2, ויש להעדיף גרסתו הראשונית שלאחר הגשת התביעה, מה גם כי גם בעדותו בפניי אישר כי עבד עם הכאב, למעט דברים קשים (עמ' 3שורות 6-5). כבר נקבע כי בעסק, גם ניהולו - לעבודה יחשב, והדברים נאמרים למען הסר ספק בלבד. .4תמוה כי התובע לא פנה לטפול רפואי עד 7.11, אם אכן נפגע ב-3.11, כשלדבריו, הכאבים מנעו ממנו עבודה פיזית (בעצוב שער), ונמנע ממנו לבצע דברים שבדר"כ יכול הוא לבצע. במיוחד כך, כשנטען כי קיבל מכה חזקה, וכי בא לעבודה עם קושי (עמ' 1). תמוה כי לא הובא כל עד להוכחת מה מדבריו. תמוה גם כי ביום ו' עם סיום העבודה לא פנה לבי"ח אלא רק בשעה מאוחרת בערב. ואף תמוה כי מי שעובד ברח' ז'בוטינסקי בבני ברק, המצוי מרחק נסיעה של דקות לא רבות מבי"ח בלינסון, לא ראה לנסוע לבי"ח בכל זמן זה, שלא לומר, לא פנה לאחד מרופאיו בקופ"ח, שהקליניקה שלהם מצויה ברח' עקיבא בבני ברק, כה סמוך אליו. תמוה עוד שהתובע טוען כי גר אז בגבעתיים ולכן בי"ח תה"ש קרוב לביתו (יותר מבי"ח בלינסון). - ראשית, הן בבי"ח והן בתעודה רפואית ראשונה נרשמה כתובתו הפרטית - ז'בוטינסקי 148בני ברק. שנית, כך גם נרשם בנ/ .2שלישית, ואם תאמר שהכוונה לכתובת חמותו שאצלה שהה לארוחת שבת (אף כי לא כך טען) עדיין תמוה כי לא פנה לבי"ח בלינסון. לדבריו, פנה רק ביום ו' כי הכאבים התעצמו (עמ' 2שורה 5). בנ/ 2- אין אזכור להחמרת כאבים, אלא רק נטען כי החליט לבדוק היד. בחקירתו הנגדית - לא פנה מיד לטיפול כי חשב שהפגיעה לא קשה. מנגד, טען בחקירתו הנגדית כי זה כל הזמן כאב לי אבל לא ממש הפריע לי, מול דבריו כי בקושי יכול היה לעבוד בשל הכאבים. .5לאור כל האמור, משעסקינן בעובד עצמאי, משלא שוכנעתי כי ארעה לו תאונת עבודה או כי ארעה ב-3.11.97, ומשנתבע אי כושר מ-3.11, כשאין ספק שעבד לאחר מועד זה - נדחית התביעה. אין צו להוצאות.תאונת עבודה