תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה:

.1זוהי תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה על פי סימן ג' לפרק ג' לחוק
הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995(להלן - החוק).
המחלוקת שבין הצדדים הינה שיטת חישוב הכנסתה של התובעת מדמי הבראה לצורך
קביעת שכר עבודתה הרגיל לתשלום דמי הלידה.
העובדות
.2התובעת ילדה את בתה ביום .8.7.98בחודש יוני 97, שהינו אחד החודשים
הכלולים ברבע השנה שקדם ליום הקובע קיבלה התובעת, בנוסף לשכרה הרגיל גם דמי הבראה. בחודש זה שולמו לתובעת הסכומים הבאים:ב מעבודתה בעירית בת ים שכר רגיל בסך 415, 1ש"ח ודמי הבראה בסך 048, 1ש"ח. מעבודתה במשרד החינוך שכר רגיל בסך 842, 3ש"ח ודמי הבראה בסך 503, 2ש"ח.
בחישוביו חילק הנתבע את דמי ההבראה בשני מקומות עבודה ב- 6(מספר חודשי עבודה באותה שנת מס עד לחודש התשלום) כשהמנה מצורפת לשכרה החודשי. תוצאת החישוב היא, כי שכרה לחודש יוני 97נקבע, לצורך חישוב דמי הלידה, בסך 848, 5ש"ח.
התובעת חלקה על חישוב זה בטענה, כי בחודש יוני 97יש לקחת בחשבון את מלוא תשלומי דמי ההבראה ללא חלוקתם ב- 6כך ששכרה לחודש זה אמור להיות בסך 810, 8ש"ח ובהתאם לזה דרשה הפרשי דמי לידה.
(ראה חישוב הנתבע מיום 12.8.97, מכתב התובעת מיום 21.8.97, מכתב הנתבע מיום 8.9.97מכתב הנתבע מיום 19.3.98, מכתב התובעת מיום 29.3.98ומכתב הנתבע מיום 2.4.98- כולם נספחים לכתב התביעה).
הוראות הדין החלות
.3א. סעיף 53לחוק הדן בשיעור דמי הלידה קובע:ו
"(א) דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת אך לא יותר
מהסכום הנקוב בלוח ג'....... ............................................."
סעיף 54לחוק קובע:נ
"(א) שכר העבודה הרגיל לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים.
(ב) לענין סעיף זה "הכנסה" -
(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; ........................................"
ב. מכח סעיף 352לחוק הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור
מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה - 1995(להלן - התקנות).
בתקנה 1הוגדרו, בין השאר, המושגים הבאים:ב
"שכר חודשי רגיל" - שכר שנהוג לשלמו לעובד מידי חודש;
"תשלום נוסף" - שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר הרגיל לרבות תשלומים שניתנו
כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים"
בתקנה 5נאמר בחלק הרלוונטי לענייננו:ו
"(א) על תשלום נוסף בשיעור מחצית שכרו החודשי הרגיל של העובד או יותר יחולו הוראות תקנה 6"
תקנה 6קובעת:נ
(א) "שולם תשלום נוסף בעד תקופה החלה בשנת המס שבה שולם (להלן שנת המס השוטפת), או בעד תקופה החלה בשנת המס שלאחריה, ינהגו , לענין תשלום דמי ביטוח, כמפורט להלן:ב
..........................
(2) שולם התשלום הנוסף לאחר חודש ינואר- יחולק התשלום הנוסף במספר החודשים בהם הועסק העובד מתחילת שנת המס השוטפת עד החודש שבו ניתן התשלום הנוסף, והמנה תצורף לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים האמורים".
ג. על סמך הוראות אלו חישב כאמור הנתבע את תשלומי דמי הבראה אותם קיבלה התובעת בחודש ינואר 97כשהם מחולקים ב- 6וכשהמנה (1/6) מצורפת לשכרה החודשי הרגיל של התובעת.
ההיבט המשפטי
.4א. טוענת התובעת, כי יש לפרש את המונח "הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח.." שבסעיף 54(ב) (1) כמתייחסים למלוא הכנסתה של התובעת בחודשים
שקדמו ללידה ולא למנה המחושבת לפי חלוקת ההכנסה בגין דמי ההבראה במספר החודשים מתחילת שנת המס.
בדב"ע נב/264-0 מנחם קורנויץ נ. המוסד פד"ע כ"ה 507דן ביה"ד הארצי בשאלת
"ההכנסה" לצורך תשלום תגמול מילואים. הגדרת "הכנסה" לענין תגמולי המילואים (סעיף 270) זהה לזו שבענייננו דהיינו " הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח...", ועל כן יש להקיש מהפרשנות ההגדרה שם, גם לענין דמי הלידה.
קובע ביה"ד הארצי ( עמ' 511):ו
"בענין שלפנינו נקבע בהגדרת "הכנסה" בסעיף 127ס"ז לחוק (בנוסחו הקודם - ש.ט.).... כי היא" ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח". לא נאמר בהגדרה זו, כי מדובר בהכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח כמפורט בחוק הביטוח הלאומי גופו בלבד. מכאן למדים שלשונו של החוק היא כוללת , והיא מתייחסת לכל הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, דהיינו - הן על פי הוראות החוק עצמו והן על פי תקנות שהותקנו על פיו...".
משמעות הדברים הינה, כי אין לנתק, לצורך חישוב " ההכנסה" גם בנושא שבפנינו,
בין ההוראות המצויות בחוק לבין אלו המופיעות בתקנות.
התקנות קובעות את שיטת חישוב דמי הביטוח מקום בו שולם לעובד" שכר נוסף " וממילא שיטת חישוב זו הינה הבסיס לחישוב דמי הלידה מכח סעיף 54(ב) (1).
ב. התובעת מפנה לסעיף 2לחוק בו מוגדר המונח" חודש שכר חריג" כחודש
האחרון של שנת המס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או הבראה למרבית העובדים השכירים. לטענת התובעת, בהעדר המינוח" חודש שכר חריג" בסעיף 54לחוק, הרי שהמחוקק לא התכוון כי תשלומי דמי ההבראה יחושבו בדרך של פריסה.
אין לקבל טיעון זה. סעיף 2לחוק דן בהגדרות של "שכר ממוצע" לצורך חישוב מענקים וקצבאות שונות הנקבעות שלא על בסיס הכנסה בפועל (לדוגמא :נ מענק לידה וקצבת לידה - סעיפים 44- 46לחוק). אין לסעיף זה ולדמי לידה המשולמים על בסיס ההכנסה בפועל, ולא כלום.
ג. ממשיכה התובעת וטוענת לאי שיויונות בין מבוטח המקבל "תשלום נוסף" בשיעור נמוך משכרו החודשי הרגיל לבין מבוטח המקבל "תשלום נוסף " הגבוה משכרו החודשי הרגיל. חוסר שיויוניות זו, טוענת התובעת הינו בלתי סביר.
שאלת סבירות התקנות הועלתה בעב"ל 205/97 אילנה לייטנר נ. המוסד (פס"ד
מיום 4.8.99, טרם פורסם). באותו ענין נדונה תביעתה של יולדת אשר קיבלה בתקופה
הרלוונטית לחישוב, תשלומים נוספים:ב ביגוד, מקדמה על חשבון מענק, פדיון חופשה, פרמיה כוללת ומענק י"ג. הנתבע פרס תשלומים אלו בהתאם לתקנות בעוד שהתובעת טענה, כי כל התשלומים אמורים להצטרף בחודש תשלומם לשכר הרגיל. בין השאר טענה התובעת באותו ענין, כי לצורך חישוב דמי לידה אין להחיל את הדרך הקבועה בתקנות.
קובע ביה"ד הארצי (סעיף 7לפסה"ד):ו
"(ג) הביטוי "הכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח" יוצר את הזיקה בין ההכנסה לצורך החיוב בדמי ביטוח להכנסה לעניין קביעת שיעור דמי לידה. הדרך שבה קובעים את ההכנסה לענין חיוב בדמי ביטוח על פי התקנות ( שיטת הפרישה), תשמש כסימן דרך מנחה לדרך חישוב ההכנסה לעניין קביעת שיעור דמי הלידה, כל עוד תעמוד במבחן הסבירות.
(ד) במקרה שלפנינו הדרך לחישוב ההכנסה לעניין החיוב בדמי ביטוח הקבועה בתקנות, היא גם הדרך לחישוב ההכנסה לעניין קביעת שיעור דמי הלידה, מכח הזיקה האמורה בין השתים, שמקורה בהגדרת "הכנסה" בסעיף 101לחוק בנוסחו דאז, ומשום שהיא עומדת במבחן הסבירות"
הנה כי כן נדחתה על ידי בית הדין הארצי טענת חוסר הסבירות באשר לתקנות
הרלוונטיות.
ד. בסיכומיה מצביעה התובעת על כך כי בפועל סכומי דמי הביטוח שגבה הנתבע משכרה בחודש יוני 97נגבו במלוא השכר ולא בדרך של פריסה כאמור בתקנות. מכאן, שקיימת הודאת בעל דין באשר לשיטת החישוב.
עוד טוענת התובעת, כי בפועל אין הנתבע מיישם את שיטת החישוב לה הוא טוען במקרה בו היולדת אמורה לקבל "תשלום נוסף" במהלך שנת המס בתקופה שלאחר הלידה ואין הנתבע מיידע את המבוטחים בדבר זכות זו.
לא מצאנו בסיכומי ב"כ הנתבע כל התייחסות לשתי הטענות העובדתיות המופיעות בס"ק זה.
אף אם נכונים הדברים עובדתית, ואין לנו צורך להכריע בעניין זה, אין בכך כדי להקנות לתובעת זכות שאיננה קיימת לה על פי החוק או התקנות. הנתבע איננו רשאי לשלם גימלה למי שאינו זכאי לקבלה או לחשבה שלא לפי הוראות הדין אף אם חישב וגבה את דמי הביטוח שלא כדין ( השווה:נ דב"ע מז/89-02 המוסד
נ. רוזנבאום פד"ע י"ט 29, דב"ע נה/49-0 המוסד נ. נאמרי, לא פורסם).
במידה ולתובעת השגות על אופן חישוב דמי הביטוח שנגבו ממנה הרי שפתוחה הדרך
שבפניה לדרוש כי אלו יחושבו על פי דין.

.5המסקנה היא, כי סכום דמי הלידה לתובעת חושב כדין ועל כן התביעה נדחית.
.6אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון