קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום שכר מינימום: .1זו תביעה לתשלום הפרשי שכר מינימום וכן לפיצויי פיטורים. .2נושא פיצויי הפיטורים אינו בסמכותי ולכן לא אעסוק בו, אם כי לקביעות שבפסק דין זה יש השלכה לגבי עצם הזכות לפיצויי פיטורים ולחלופין לגבי שיעור הפיצויים. רכיב זה של התובענה נמחק והתובע יכול להעלותו שנית בתביעה מתאימה. .3התובע טוען כי הוא היה פקיד במשרדם של הנתבעים שהם סוכני ביטוח, עבד במשרה מלאה ולכן הגיע לו שכר המינימום עבור משרה מלאה, אלא שהוא קיבל סכומים פחותים בהרבה משכר זה. מדובר בתקופה של 13חודשים, לפי כתב התביעה. .4הנתבעים טוענים כי התובע היה סוכן ביטוח עצמאי, אשר רק לצורך דיווח לרשויות המס ולרשויות הזכאיות לגבות ניכויי חובה, נרשם כשכיר במשרה חלקית. הטעמים לכך שהתובע נחשב במסמכים לשכיר הם שמדובר באדם אשר רק מתחיל לפעול כסוכן ביטוח, עדין אינו רשום כעוסק בזכות עצמו, אין לו רשיון של סוכן ביטוח והוא פנסיונר המעונין שהכנסתו הרשומה והמוצהרת, לא תהיה גבוהה מדי. .5לחלופין טוענים הנתבעים כי אם יקבע שהתובע היה עובד שכיר, בניגוד לעמדתם ולכוונתם, הרי משרתו היתה חלקית, בערך בשעור של % 20ועל כן הסכומים שקיבל הינם כל המגיע לו, על פי שכר המינימום לשכיר. .6לאחר עיון בכל החומר שבתיק נראה כי דין התביעה להידחות, תוך קבלת שתי ההגנות החלופיות. .7לגבי ההגנה של סוכן ביטוח עצמאי, הרי יש לה תימוכין בנקודות הבאות: א. בכתב התביעה טען התובע כי עבור חודש אפריל היה מגיע לו סכום של 715ש"ח אשר לא שולם. כיצד יתכן שעובד שכיר הזכאי לקבל את שכר המינימום ידע מראש בכמה מתכוון מעבידו לקפח אותו ולהפחית משכר המינימום. העובדה שננקב סכום כזה, מלמדת על כך שהוא חושב שלא על פי שכר המינימום אלא על פי הכנסה מעמלות ביטוח. יצויין כי מדובר בסכום המופיע בטור של:ב"שולם" ולא בטור של "שכר מינימום במשק" אשר בו מופיע כל הזמן שכר המינימום אשר התובע טוען שהוא זכאי לקבלו. ב. על פי עדותו של התובע עצמו, הוא עסק ב"מסירת תיקים" לסוכן ביטוח אחר, אביגדור תשובה עוד לפני שעבד אצל הנתבעים אשר גם להם מסר תיקים. זוהי צורת התיחסות של סוכן ביטוח עצמאי ולא של שכיר. גם המעבר ממשרד סוכני ביטוח אחד לשני, מלמד על כך שהתובע היה מעונין להיות מתלמד בשטח הביטוח ולא עובד שכיר, פקיד, שאז אין חשיבות לגבי סוג המשרד בו הוא עובד. ג. בנספחים 2א', ב', ג', לכתב ההגנה, כולם מסמכים בכתב ידו של התובע הוא מדווח על עבודתו במונחים של חידושים ותיקים וביטוחים תוך שהוא מפרט את שמות הלקוחות וכן מפרט סכומים. אילו היה מדובר בעובד שכיר, אין כל חשיבות לכך ואין כל צורך שידווח לגבי כל חודש מהו מספר התיקים ומהו מספר החידושים ומהם סכומי הכסף שהלקוחות שילמו או התחייבו לשלם. התנהגות מסוג זה הינה אופיינית לעבודת סוכן ביטוח, או כפי שהיה בענין הנדון , סוכן משנה מחוסר רשיון הפועל בחסות סוכן בעל רשיון. ד. התובע עצמו הסכים בעדותו שהיה בין הצדדים סיכום של תשלום של 10ש"ח עבור כל תיק. הוא מודה כי היו חודשים שבהם מסר רק 5תיקים. בכך הוא עצמו מסביר את הסכום הנמוך שקיבל. הוא אומר כי סוכם על תשלום של 10ש"ח לתיק אבל בתנאי שבמשך הזמן הסכום יעלה ויכסה את אותה תקופה של זמן התחלתי שהיא למעשה תקופת הפסד והוא ציפה שיהיו לו 150תיקים בחודש ואז יקבל את הסכום שהוא רצה מההתחלה, 1500ש"ח לחודש. מכאן ברור שאכן מדובר בעבודה של סוכן ביטוח עצמאי אשר מקבל תשלום לפי תפוקה ולא לפי כמות השעות המושקעת בעבודה וכי התובע הסכים לכך והיה מוכן להשקיע את ההשקעה כדי שבעתיד היא תניב פירות, אלא שרק לאחר שהנתבעים סיימו איתו את הקשר, הוא החליט להחזיר לעצמו את ההשקעה באמצעות התביעה. ה. התובע עצמו בעדותו הסכים כי קיבל את ההסבר לגבי פירמידת ההכנסה של סוכן הביטוח, זו המצויירת בכתב ההגנה ואשר לפיה בתחילה ההשקעה היא גדולה וההכנסה היא מעטה ובהמשך, עד גמר 5שנים ראשונות, התמונה משתנה עד שבערך לאחר 5שנים, ההכנסה היא גבוהה וההשקעה בעבודה היא קטנה מכיוון שסוכן הביטוח הצליח להשיג לעצמו כמות מספקת של לקוחות קבועים. התובע קיבל את ההסבר ולא התנגד לו ולא טען שהוא כשכיר אינו צריך להיות נתון לשינויי ההשקעות והתמורות האמורים. בעדותו טען כי הסבר זה של הפירמידה, חל לגבי משרת עובד שכיר. טענה זו היא מגוחכת. לא הגיוני ולא סביר שהתובע האמין והבין כי זו פירמידה של שכיר. מדובר באדם שנמצא בארץ מזה 15שנים ויודע היטב את ההבדל בין שכיר לבין עצמאי ויודע שלעובד שכיר יש משכורת קבועה בגודלה המשולמת בכל מקרה, ללא כל קשר לתפוקתו, לכל הפחות לגבי המרכיב הקבוע שבה ואילו עצמאי, מקבל הכנסות בלתי קבועות כאשר כל חודש הוא מקבל סכום אחר, הכל לפי מצב הגביה שלו מלקוחותיו. פירמידה מעין זו, היא אופיינית להכנסות של עצמאי, אשר ככל שעסקו הולך ומתבסס יותר, כך גדלות הכנסותיו. לא יתכן שהתובע האמין שבתור שכיר הוא צריך לעבוד בתחילה ללא כל הכנסה ובהמשך יקבל סכומים אשר יחזירו לו את ההפסד. תופעה מעין זו, אינה קיימת אצל שכירים והתובע יודע זאת היטב. האמת היא שהתובע היה סוכן ביטוח מתחיל, מתלמד, אשר הגיש את התביעה רק לאחר שהנתבעים סיימו את הקשר עימו ומסיבה זו. .8הנימוקים המחזקים את טענת ההגנה החילופית, הם: א. בנספח 3לכתב ההגנה, הכתוב על ידי התובע, הוא עצמו מציין את שעות קבלת הקהל ואז מתברר שמדובר ב- 10שעות מדי שבוע. מכאן, שבחודש ישנן 40שעות עבודה ושעור המשרה הוא %20, על בסיס קיומן של 200שעות עבודה בחודש סטנדרטי. ב. בכתב עדותו הגזים התובע לגבי שעות העבודה באופן שאינו מאפשר מתן אמון בו, לפחות לגבי נושא זה. למרות שהדבר כלל לא הוזכר בכתב התביעה ואף לא בדיון המוקדם ואין כל תביעה וכל טענה לגבי שכר שעות נוספות וגמול עבורן, בכתב העדות טוען התובע כי עבד כפקיד במשרה מלאה משעה 00: 08עד שעות הערב כאשר השעה הממוצעת לסיום העבודה היא 00:ב.22 אם ישנה כל כך הרבה עבודה, כיצד יתכן שהתובע לא דרש בתוקף את שכרו והמשיך לעבוד כך במשך זמן כה רב? הגזמה זו מלמדת על טיב התביעה כולה. לכך יש להוסיף את אשר יסקר בהמשך והוא כי למעשה התובע ניסה לבצע עבודות עבור הנתבעים כאשר הם כלל לא היו מעוניינים בכך. אם אכן היה מצב בו הנתבעים לא היו זקוקים לעבודתו של התובע, כפי שהוא עצמו הודה בכך, כיצד זה יתכן שלמרות זאת הצליח לעבוד 14שעות ביממה? ג. כאמור, התובע בעצמו העיד כי היו בין הצדדים שיחות בהן אמר שהכנסתו לא מספיקה והוא ביקש לבצע עבודות נוספות כדי לקבל תשלומים נוספים והתשובה היתה שבינתיים הוא לא יקבל עבודות נוספות, אבל בהמשך הוא יקבל. עוד העיד התובע כי הוא הציע לנתבעים לטפל בנושא התביעות במקום עובד אחר אשר הנתבעים יפטרו. מכאן ברור כי אכן לא היתה עבודה למשרה של 14שעות ביממה, שאם היתה עבודה כזו, לא היה התובע צריך לבקש עבודה נוספת ואף להציע את פיטוריו של עובד אחר כדי שהוא יקבל את עבודתו. מכאן גם ברור שהתובע לא עבד במשרה מלאה ושידע היטב מהו היחס בין כמות העבודה לבין השכר ולכן ניסה להגדיל את משרתו, מכיוון שידע היטב שהיא חלקית. עדותו זו של התובע בדבר בקשת העבודות הנוספות וההצעה לקבל את עבודתו של עובד אשר יפוטר, תומכת בגרסת הנתבעים לפיה התובע כפה עצמו עליהם ונדחף לעבודות אשר כלל לא נדרש לבצע והכל כדי לקבל שכר, גם אם הדבר היה בניגוד מוחלט לרצונם. קבלת גרסת ההגנה החלופית מצריכה חישוב השכר המגיע על פי שיטה זו. אין ספק שהתובע קיבל יותר מאשר % 20משכר המינימום החודשי והדבר עולה בברור מהטבלה שבסעיף 4לכתב התביעה. היוצא מן הכלל היחיד הוא לגבי אותו חודש אפריל. יחד עם זאת, אין ספק שכל הסכומים שהתובע קיבל במשך השנה מעל % 20משכר המינימום וביחוד בחודשים ינואר, פברואר ומרץ 92, מכסים גם את החוסר של 248ש"ח, השכר עבור חודש אפריל. העולה מן החשבון הוא כי התובע קיבל יותר מאשר % 20משכר המינימום עבור כל תקופת עבודתו. .9לגבי שתי ההגנות גם יחד, קיים חיזוק לגרסת הנתבעים בעובדה שמדובר בפרק זמן ארוך, כשנה. בין אם מדובר בסוכן ביטוח עצמאי ובין אם מדובר בפקיד במשרה חלקית, אין זה סביר כי התובע היה ממתין זמן רב ומגיש תביעתו רק לאחר סיום הקשר בין הצדדים, אם אכן הסכומים שהוא תובע מגיעים לו. חזקה על התובע שהיה מנתק את הקשר עם הנתבעים כבר לאחר החודש הראשון, אילו היה רואה עצמו מקופח. .10לאור כל האמור לעיל, נדחית בזה התובענה. .11בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. .12יובהר כי אין באמור בפסק דין זה כדי לפגוע בזכות התובע לתבוע את הנתבעים בגין תשלומים המגיעים לו כסוכן ביטוח, בגין ביטוחים שהוא ביצע עבורם, אם ישנם כאלה. כמו כן, מכיוון שרכיב הפיצויים שבתובענה נמחק, הרי באופן פורמלי, רשאי התובע לתובעם בשנית, אם עדין ימצא לנחוץ להגיש תביעה מסוג זה. .13על פסק דין זה, ניתן להגיש ערעור לבית דין זה, תוך 15ימים ממועד קבלתו.שכר מינימום