תביעה נגד חברת ביטוח לקבלת פיצויים על שריפה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד חברת ביטוח לקבלת פיצויים על שריפה: התביעה הינה לתשלום פיצויים בגין נזקי שריפה. משלא היה אפשרי למנות מומחה מטעם בית המשפט לאמוד את נזקי השריפה , היה ראוי לסיים תיק זה על דרך הפשרה בהתאם להוראת סעיף 79 א לחוק בתי המשפט , הצעה שלא נתקבלה. חוזה הביטוח נועד מלכתחילה להיות משען וסעד למבוטח ביום פקודה, לא תמיד הדבר הוא כך! העובדות וטענות הצדדים: ביום 13.9.2007 אירעה שריפה בחניון שליד בית התובעים, השריפה התפשטה גם לתוך בית התובע וגרמה לנזקים הן במבנה והן בתכולה . בגין נזקים אלו הוגשה התביעה נגד החברה המבטחת את המבנה ותכולת הבית של התובעים, אשר אינה חולקת על עצם קרות האירוע. המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב שאלת היקף הנזקים. התובעים טוענים כי האש התפרצה מרכבם אשר חנה בחניה בסמוך לבית והיא התפשטה לכיוון הבית וכילתה את רוב חדרי הבית ועל כן מגיע להם פיצוי בסכום 1,068,216 ₪ כפי שמפורט בכתב התביעה, תצהיריהם וסיכומיהם. הנתבעת טוענת כי האש שהתפשטה לבית כילתה רק את חדר הילדים הסמוך ואת חדר הכביסה ולא כפי שהתובעים טוענים, ומכל מקום היא כבר שילמה לתובעים פיצויים בסכום של 266,252 ₪ אשר מכסים את כל נזקי התובעים. אין חולק כי התובעים קיבלו מהנתבעת פיצויים בסכום של 266,252 ₪ כדלקמן: סך של 90,000 ₪ שולם ביום 26.2.2008. סך של 110,077 ₪ שולם לב"כ א.א. שיקום שירותים - חברה אשר לקחה ציוד ובגדים מבית התובעים על מנת לנקותם- בעקבות פסק דין בתביעה של החברה נגד התובעים. סך של 66,175 ₪ שולם לתובעים במסגרת הסדר פשרה עם א.א. שירותי ניקיון (להלן:"חברת הניקיון") בסמוך לאחר השריפה הוזמנה חברת הניקיון וזו אספה תחילה את כל מכשירי החשמל והאלקטרוניקה שכוסו בפיח ולכלוך כתוצאה מהשריפה על מנת לנקותם ולאחר מכן ובהסכמת התובע נלקחו גם כל הבגדים והנעליים והמצעים לניקוי בחברה (ראה הסכם שסומן נ/1) . החברה ניקתה את החפצים ודרשה תשלום עבור עבודותיה בטרם החזרת המוצרים לתובעים. הנתבעת לא שילמה את הסכומים המגיעים לחברת הניקיון אלא לאחר שזו תבעה את התובע וזה חזר בהודעת צד ג' אל הנתבעת וניתן פסק דין המחייב אותה, דהיינו באיחור רב ממועד הדרישה של התובעים. התובעים טוענים כי למרות התשלום החברה טרם החזירה את החפצים והם נאלצו לרכוש הכל מחדש ובגין רכישותיהם תובעים פיצויים מהנתבעת. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובעים התקשרו עם חברת הניקיון ישירות ולא דרכה והיא אינה אחראית בגין מחדליה ו/או מעשיה של חברת הניקיון. בנוסף בפסק הדין שניתן בתביעת חברת הניקיון נגד התובעים סוכם כי הנתבעת תישא בתשלום החוב הקיים וזה יקוזז מחובה כלפי התובעים ועל כן, אין לחייב אותה לשלם שוב עבור ניקוי החפצים שנוקו כבר בשל מעשה בית דין. דיון והכרעה: רכיבי התביעה כוללים פיצוי עבור רכישת ביגוד והנעלה, ריהוט, כלים סיניטריים, שיקום המבנה, ,ניקוי פריטים שלא נשרפו אך ניזוקו מהעשן והפיח של השריפה, פיצוי בגין עוגמת נפש ודיור חלופי. בנוסף התובעים דורשים כי בגין התשלומים ששולמו להם באיחור תיפסק להם ריבית מוגדלת מכוח סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח. הרכיבים ייבדקו להלן על מנת לעמוד על היקף הנזק הנטען. קראתי את החומר המצוי בתיק בעיון רב, הקשבתי לעדויות שהובאו בפניי והגעתי למסקנה כי האש הישירה אחזה בחדר השינה של הילדים, בחדר הכביסה והמקלחת, ואילו ליתר החדרים בבית חדר פיח כבד שגרם לנזקים לא מבוטלים לרכוש כפי שיתואר בגוף פסק הדין. לבדיקת האירוע ותוצאותיו, התובע הזמין מטעמו: המהנדס ברזילי אבנר (להלן:"ברזילי") שהוזמן באמצעות קייזר שמאים לביצוע בדיקת תוצרי בעירה בעקבות נזקי השריפה בבית התובעים הבדיקה בוצעה ביום 20.9.07. השמאי ג'ימי רום (להלן:"רום") אשר ביקר בנכס יום למחרת האירוע. מהנדס אזרחי מיכאל קרבצ'יק (להלן:"קרבצ'יק") אשר ביקר בנכס שבוע אחרי האירוע. ואילו הנתבעת הזמינה מטעמה: א. השמאי אילן לננגהאוס (להלן:"לננגהאוס") אשר ביקר בנכס יום למחרת האירוע. ב. המהנדס משה סיגורה אשר בדק את המבנה רק ביום 16.11.2010 ועל כך יוער בהמשך. המומחים של שני הצדדים, קבעו פה אחד, ואין חולקין על כך, כי השריפה נגרמה מרכב שחנה ליד הבית אשר נשרף כליל. האש הישירה אחזה בחדר השינה של הילדים וחדר הכביסה, ואילו ליתר חדרי הבית חדר פיח. מחלוקת ראשונה- היקף התפרסות הנזק בדירת התובעים; הנתבעת מפי המומחה שלה לננגהאוס טענה כי הנזק ליתר חדרי הבית מתבטא בלכלוך בלבד ואילו מומחי התובע (השמאי רום המהנדס קרבצ'יק וחברת CDF קבעו כי הנזק ביתר חדרי הבית הינו מעבר ללכלוך והוא מתבטא בזקים למערכת מיזוג האוויר, החשמל, הדלתות, האלומיניום, העץ וכיו"ב. לאחר למידת התיק ושמיעת הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הקבוע בחוות הדעת של חברת C.D.F הנדסה (ישראל) בע"מ החתומה בידי המהנדס ברזילי (ת/1) לעניין הזיהום ותוצאותיו כפי שפורטו בחוות הדעת בסעיפים 4 ו- 5, לפיהם השריפה שיחררה כמות רבה של עשן, פיח ותוצרי בעירה שהתפשטו ליתר חלקי הדירה וגרמו נזקים למבנה ציוד ותכולה: לרבות מערכות מיזוג האוויר, החשמל אלומיניום תמודי המבנה מעץ. ראשית, חוות דעתו של המומחה אבנר ברזילי מבוססת על יסוד בדיקה במקום , תיעוד ההמצאים ונטילת דגימות בעירה לשם ביצוע אנליזה מעבדתית. מסקנותיו ניתנו לאחר שביקר בנכס, נטל דגימות של תוצרי הבעירה ובהתאם קבע התפרסות תוצרי הבעירה ומידת הנזק שגרמו;, מסקנותיו מבוססות על נתונים מעבדתיים ולא רק ויזואליים והן תואמות למסקנות של רום ומחזקות אותן (ראה עדותו של ג'ימי רום בעמ' 11). שנית, קביעתו של המומחה ברזילי מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, כפי שנומק היטב בחוות ברזילי; אש שנוצרה משריפת רכב שחנה ליד בית, גורמת לחדירת פיח כבד אל הבית, המדובר בשריפת חומרי פלסטיק, ברזל, גומי, צמיגים, עץ, וכיו"ב ואלו גורמים לתוצרי בעירה מזיקים מאד כפי שנימק המומחה ברזילי בחוות דעתו וגם בעדותו בעמ' 5 לעדותו ואשר בנקודה זו, ומשלא נסתרו בידי הנתבעת, מקובלות עליי. שלישית, ברזילי צירף תמונות (ת/1 עד ת/6) אשר חיזקו את מסקנותיו בדבר תוצרי הבעירה. בתמונות נראו בבירור לוח חשמל ניזוק, נקודות חשמל אשר מכוסות בפיח כבד, חלונות אלומיניום עם פיגמנטציה בצבע, כמו כן בת/4 נראתה בבירור תקרת עץ שמסביבה שאריות פיח ובה מצביע ברזילי על פתחים וחורים בין תקרת העץ לבין הקירות כך שמסקנתו בדבר חדירת פיח ועשן לתקרה הגיונית היא ע"פ הנראה בתמונות, בעדותו ברזילי ציין כי המדובר בתקרת העץ בעלייה לגג (עמ' 4), עדות זו לגבי מיקום התקרה מתקבלת בהעדר כל סתירה בדבריו. כך גם לעניין ת/6 אשר מראה מרווחים בין המשקופים של הדלתות לבין הקירות המכוסים שאריות עשן כבד. רביעית, השמאי לננגהאוס (מטעם הנתבעת) העיד בעצמו כי ביום הביקור ערך סיור כללי ולא ערך רשימת נזקים (ראה עדותו עמ' 31 שורות 26-28), השמאי לננגהאוס ערך את חוות דעתו רק ביום 10.4.08 (כחצי שנה אחרי האירוע). משלא צילם השמאי את הבית השרוף ולא ערך רשימת נזק במקום (כחצי שנה לאחר האירוע) אין כל בטחון שהוא עדיין זוכר בדיוק איזה פריטים ניזוקו ולאן חדרה האש. מדובר בשמאי העובד עם חברת הביטוח ולרוב במשך הזמן הזה היו לו עוד מקרים שבדק. ללא מסמכים בידו משעת האירוע, לא ניתן לסמוך רק על זכרונו האנושי במיוחד כאשר הוצגו ראיות ממשיות אחרות הסותרות מסקנותיו. ניתן אף לקבוע כי לננגהאוס לא בדק בבדיקה מעמיקה מערכות החשמל והמיזוג ופריטי עץ צמודי מבנה אלא רק סייר במקום והתרשם באופן כללי מהמצב. הוא לא העיד אחרת. חמישית, המומחה ברזילי ביקר בדירה בחלוף 7 ימים מיום השריפה ,לאחר שחל ניחות משמעותי בכמות תוצרי הבעירה וריכוז הכלורידים בהשוואה ליום השריפה, מועד הבדיקה שבוצעה לאחר ההפחתה הניכרת בכמות תוצרי הבעירה , מחזקת את מסקנותיו של המומחה ביחס להיקף התפרסות תוצרי הבעירה בדירה. חקירתו של מומחה זה לא סתרה את חוות הדעת אלא חזיקה אותה, והמומחה נתן הסבר מניח את הדעת ביחס לחוות דעתו. לסיכום: בנסיבות אלו שבפניי מומחה שערך בדיקת זיהום, בדק מעבדתית את האזורים שנפגעו מהאש הישירה ומהעשן והפיח הנלווה וגם צילם אותם אזורים והתמונות שצירף תומכות במסקנתו, אל מול מומחה אשר סייר סיור כללי בנכס ללא שצילם וללא שערך רשימה מטעמו, יש לבכר מסקנותיו של ברזילי לעניין נזקי השריפה הישירים והעקיפים ליתר חלקי הבית, בכפוף להסתייגויות כפי שינומק להלן. לאור המורם, בנושא הזיהום ונזקיו אין חוות דעת מקצועית מלבד חוות הדעת של ברזילי, הוא עומת עם חוות דעתו ועדותו נמצאה הגיונית, עקבית ומוסברת היטב ועל כן אני מקבלה בהסתייגויות שיפורטו בהמשך. לאחר שעיינתי בתמונות גם אלו שצורפו מטעם ברזילי וגם של התובעים נוכחתי לדעת, כי : מערכת מיזוג האוויר: אכן נפגעה ויש מקום להחליפה בחדשה. מערכת החשמל : אכן ניזוקה ויש מקום להחליפה. חלונות האלומיניום: באיזורי האש הישירה ניזוקו ללא אפשרות לתקנם ויש להחליפם בחדשים. אך מאחר והאש לא כילתה כל חלונות הבית אין אני מאשר אלא החלונות של חדר הילדים, חדר הכביסה, השירותים והסלון. לאחר שעיינתי בחוות דעת של השמאים הן של התובע והן של הנתבע, לא מצאתי כי קיימת מחלוקת באשר לצורך בהחלפה , המחלוקת היא בהערכת הנזק שנגרמה. בסעיף 24 לחוות דעתו של לנגהאוס מאשר החלפת חלונות , ואינו מסתייג מהחלפת כל החלונות אלא קובע שליטתו את העלות שיש לפסוק בגין כך. מכאן אני מסיק שהוא מקבל את מסקנת ברזלי כי אכן נגרם נזק לחלונות האלמיניום עקב תוצרי בעירה והחלפת גוון ולא חלק על עצמם החלפתה, אלא העריך את העלות בפחות מזו של מומחה התובע. לעניין צמודי המבנה העשויים עץ, מהתמונות עולה כי הוטרינות במטבח לא ניזוקו כלל, כך גם ארונות המטבח, תקרת העץ בעלייה לגג ומשקופי הדלתות (למעט אלו שניזוקו ישירות מהאש). אך משקיימים מרווחים בין העץ למבנה יש לפרק את הפריטים ולנקות תחתם. המחלוקת השנייה- נזק למבנה כפי שקבעתי לעיל, חוות דעת של המומחה ברזילי מתקבלת לעניין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהאש הישירה וגם מהפיח הכבד שנותר במקום, חוות הדעת מבוססת על בדיקה ויזואלית בשטח וגם על בדיקה מעבדתית. כתבי הכמויות: התובעים הגישו מטעמם חוות דעת של מיכאל קרבצ'יק- מהנדס אזרחי (להלן:"קרבצ'יק") (ת/8) להוכחת נזקי התכולה, חוות הדעת העריכה את הנזקים בסכום של 562,168 ₪ בערכי כינון (ראה עדותו בעמ' 20). קרבצ'יק ביקר בנכס ביום 15.9.07 וקבע כי השריפה גרמה לנזקים לטיח, צבע, חשמל, דלתות, חלונות, מיזוג אוויר, אביזרי אינסטלציה, ארונות, ארונות מטבח ועוד. המומחה ערך כתב כמויות והעריך שווי בהתאם, נימוקיו בעדותו לעניין האיטום, החלפת הסורגים, החלפת אסלות, החלפת ג'קוזי, משטח הגרנוליט, טיח בחלק מהמקומות, צינורות בחצר, משכנעים ויש לקבלם (ראה עמ' 15- 19 לפרוטוקול). הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת מטעם המהנדס משה סיגורה - מהנדס בניין - (להלן:"סיגורה") אשר ביקר בנכס רק ביום 16.11.2010 והעריך את הנזקים למבנה, בהסתמך על תמונות שמסרו לו התובעים ולאחר שסייר בבית ועיין בכתב בתביעה, בתצהיר ובחוות דעת של רום, לנגהאוס וקרביצ'יק ובהצעת המחיר של חברת הניקיון ובחשבוניות שונות שהוצגו לו. המומחה לא ראה את הנכס מיד אחרי האירוע אלא ראה אותו בסיום עבודות השיקום (ראה עדותו עמ' 27-30). מסקנותיו היו בהתאם לדברי קודמיו וגם בהסתמך על רפרוף בתמונות שהוצגו מטעם התובעים ואשר אף לא נלקחו עימו למשרד- לטענתו בשל סירוב התובעים. חוות דעתו של סיגורה בעצם מעריכה בדיעבד את אשר לא ראו עיניו, בהתאם לחוות דעת שהונחו בפניו ובהתאם לניסיונו והערכותיו המבוססות על ספיקולציות תיאורטיות ולא מצב עובדתי שהוא בדק וראה בעצמו. כאשר בפני ביהמ"ש עומדת חוות דעת של איש מקצוע שנכח ביום האירוע וראה את מצב הבית מיד אחרי השריפה אל מול חוות דעת שנערכה לאחר סיום עבודות השיפוץ בבית ללא שהמומחה ראה את המצב הקודם במו עיניו, ביהמ"ש יטה לקבל את חוות הדעת של המומחה שנכח בשטח (קדמי, 391-392 ו- ע"א 541/63 רכס נ. הרצברגר, פ"ד יח(2) 120 וע"א 679/08 סנפרוסט בע"מ נ. מוסכי צמח בע"מ, תק-על 2011(1)6). בנוסף, מומחה הנתבעת לננגהאוס העריך נזקי המבנה, אולם אין בידי לקבל הערכה זו בהעדר הכשרה מתאימה למומחה, המומחה אינו מהנדס בניין ואין לו כל הכשרה בתחום בכל הקשור לנזקים במבנה עצמו (טיח, מעקות, עבודות איטום, צבע) . לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה סיגורה והמומחה קרבצ'יק ושמעתי את עדויותיהם, נוכחתי כי אין לקבל חוות דעתו של סיגורה אלא בנקודות שיש להן חיזוק בחומר הראיות הקיים בתיק כפי שינומק להלן וכי אין לקבל את חוות הדעת של קרבצ'יק כפי שהיא ויש לפסול ממנה קביעות שאין להן תימוכין בחומר הראיות ו/או מקום שאין בקביעותיו הגיון, ראשית, טיח פנים, קרבצ'יק העיד כי אישר תיקוני טיח פנים רק במוקדי הנזק הישיר בחדר הילדים והכביסה והשירותים (עמ' 18 שורות 1-12) אולם בחוות דעתו יש לכאורה כפילות שאינה מובנת בין סעיפים 09.011.0010 ו- 09.011.9000), לא ברור למה הוא התכוון בשטחים מישוריים, מה ההצדקה להחליף טיח פנים שלא אחזה בו אש ישירות אלא עקב פיח ותוצרי בעירה...מדוע לא ניתן לנקות! חוות דעתו בעניין זה לוקה בחסר. אי לכך אין מקום לאשר רכיב 09.011.0010. שנית, עבודות האיטום, קרבצ'יק העיד כי עבודות האיטום נדרשו בשל העובדה כי התגלה סדק במעקה והיה צורך לעקור את כל המעקה וכך גם כל היריעות שעל הגג, מכאן החיוב באיטום כל הגג ופירוק ותיקון כל המעקה. המומחה לא פירט האם נגרם סדק לאורך כל המעקה כתוצאה מהבעירה, ואיך האש יכולה לגרום לסדק כה ארוך לאורך כל המעקה, הוא העיד כי לא עלה לגג הבית ולא בדק פיזית את המעקה. סיגורה העיד כי נזק כזה נדיר יקרה ובהעדר תמונות המאמתות הנזק אני מקבל את דעתו של סיגורה בנקודה זו ודוחה את קביעת קרבצ'יק בכל הקשור למעקה ועבודות האיטום. בהעדר כל הסבר מניח את הדעת יהא קשה לקבוע כי כל מעקה הגג נסדק מהאש וכי לצורך כך היה מקום לפרק את כל המעקה וכתוצאה מכך את כל יריעות הגג! יחד עם זאת שוכנעתי כי יכול וחלק מהאיטום נפגע כתוצאה מהשריפה ועל כן אעריך על דרך האומדנא עבודות האיטום הנדרשות ב- 3,000 ₪. שלישית, מהתמונות שצורפו לדוח של CDF רואים כי תעלות מיזוג האוויר כוסו בעשן שחור כבד ועל כן סביר כי העשן חדר אל התעלות ונגרם להן נזק, כך גם רואים מהתמונות ב- ג2 ו- ג11.כפי שנקבע לעיל, הנני נותן אמון בעדות ברזילי שקבע כי היה מקום להחליף מערכת מיזוג האוויר, עדות ברזילי מהווה חיזוק לחוות הדעת של קרבצ'יק בנקודה זו. גם לנגהאוס המומחה מטעם הנתבעת כתב בחוות דעתו במפורש כי הפיח חדר לכל חלקי הבית, ואילו ברזילאי וגם רום העידו כי הפיח היה חזק מאד. המומחים מטעם הנתבעים לא חלקו ( לנגהאוס עמוד 6 סעיף 26 וסגורה עמוד 6 סעיף 2.2.8) לא שללו הפגיעה במערכת מיזוג האוויר והצורך להחליף תעלות ושרשורים אלא תהו מדוע יש להחליף את המזגנים המפוצלים. בעמדתם אין דעה מקצועית כלל ועיקר וכל אשר טענו כי אין הסבר מה הנזק ליחידה ומדוע יש להחליפה מבלי לציין אפילו כי מערכת זו לא נפגעה. ברזילי בסעיף 5.2.2 מציין כי יחידת פיזור האוויר נפגעה אך המליץ על פירוק ,ניקוי ושיפוץ. באותה נשימה קרבצ'יק העיד (עמ' 19) כי היחידה הפנימית של המזגן המפוצל קיבלה חום ופיח וניזוקה ללא אפשרות תיקון, הוא תמך דבריו בתמונה (ת/2) שמחזקת את דבריו. בנקודה זו אני מקבל את קביעת קרבצ'יק לעניין המזגנים , עדות ברזילי מלמדת על קיומו של נזק והיה צורך בניקוי ושיפוץ, אך דברי המומחה קרבצ'יק והחקירתו בפני השלימה את ההסבר לצורך להחלפה ולא לשיפוץ ודבריו והם מקובלים עלי. רביעית, לעניין משטח הגרנוליט, אומנם קרבצ'יק ענה בעדותו כי בחוות דעתו לא הורה על החלפת משטח הבטון שמתחת לגרנוליט אלא רק להחלפת הגרנוליט (עמ' 17 שורות 1-21) אך עיון בחוות דעתו בסעיף 40.051.0020 נרשם בבירור : "משטח חניה מגרנוליט (עם שיפועים) יצוק באתר, בטון ב- 20 בעובי 10 ס"מ, לרבות שכבה תחתונה בעובי 8 ס"מ עם רשת ברזל מרותכת קוטר 8 כל 20/20 ס"מ ויציקה עליונה בעובי 2 ס"מ מבטון מעורב...." הדברים ברורים ומתייחסים הם גם להחלפת משטח בטון. הסתירה בין הדברים הרשומים בחוות הדעת לבין עדותו ברורה היא ואין מקום בנקודה זו לאמץ מסקנותיו. אאמץ בנקודה זו קביעת לננגהאוס לעניין פירוק ויציקת הגרנוליט בסכום של 14,000 ₪. (סעיף 27 לחוות דעתו). חמישית, דלתות העץ, לנגהאוס קבע כי יש להחליף 3 דלתות פנים ודלת פלדלת +משקופים ודלת אינטרסול+ משקוף. דלת הפלדה, מוסכם בין מומחי שני הצדדים כי יש להחליפה, הפער בקביעותיהם לעניין סכום עלות ההחלפה הוא עצום. יתר הדלתות, קרבצ'יק קובע כי יש להחליף 8 דלתות ו- 11 משוקפים (סעיף 6.010), משקבענו כי האש הישירה כילתה את חדר הילדים והכביסה, לא ברור למה נדרש החלפת 8 דלתות. ברכיב זה אני מאשר קביעת לננגהאוס שהיא הגיונית יותר ומתיישבת עם קביעת ברזילי מטעם התובע דווקא אשר ציין בחוות דעתו כי צריך לפרק משקופים ולנקות מתחתם. ברזילי לא כתב כי צריך להחליף דלתות ומשקופים למרות שבעדותו בפניי כשנשאל על כך הוא העיד כי התכוון לפירוק והחלפה, אך התשובה אינה מגובה בהסבר כלשהו ולא צויין הדבר בפירוש בחוות הדעת ועל כן עדותו אינה מתקבלת בנקודה זו. על כן, ברכיב הדלתות אני מאשר פיצוי בסכום של 9,900 ₪ (סעיפים 11-14 לחוות דעת לננגהאוס). ברכיב דלת הפלדה אני מאשר קביעת קרבצ'יק משלא נסתרה בידי הנתבעת.מומחה זה תיאר את הדלת שהייתה נמצאת בבית התובע והחליט לפצות בגין דלת זהה בהרכבה, לעומת זאת מומחה הנתבעת נתן פיצוי מבלי לציין איזה דלת כניסה היא , מה ההרכב שלה וציין סכום סתמי ללא כל פירוט. שישית, לגבי ארונות בחדר כביסה אין מחלוקת . לעניין ארונות מטבח, לא הוכח כי ארונות המטבח ניזוקו כתוצאה מהפיח, ברזילי קבע כי יש לפרק ארונות מטבח עליונות מחשש כי חדר פיח לקירות. עיון בתמונות שהתובע צירף (נספח ג' לתצהיר) מראה בבירור כי ארונות המטבח והויטרינות לא ניזוקו). זאת ועוד המומחה מטעם התובע מיכאל אינו מסביר מה נפגע בארון המטבח המצדיק את החלפתו וצביעתו מחדש בתנור, קביעה זו לא מגובה בכל ראיה חיצונית כי בעת ההחלפה נדרש דבר מעבר לפירוק וניקוי .חוות דעתו בעניין זה מנותקת מחוות דעת ברזילי שבעניין המטבח המליץ על פירוק וניקוי בלבד ולא כלל החלפה כי לא הצביע על פגם כלשהוא בארון המטבח. על כן ברכיב זה הנני מאשר פירוק, ניקוי והרכבה בחזרה של הארונות בסכום של 5,000 ₪ על דרך האומדנא במקום הסכום הנתבע בסך 40,000 ₪ בגין רכב ארונות המטבח. שביעית, מתקני חשמל, עיון בעמ' 18 ו- 19 לחוות הדעת של קרבצ'יק מעלה כי הוא בעצם מורה על החלפת כמעט כל מערכת החשמל בבית כולל מתקני חשמל כגון ספוטים והחלפת תאורה בגינה אשר לא בא זכרם בחוות הדעת של ברזילי למשל ואין להן תימוכין כלשהו אפילו בעדויות התובע. מכאן רכיבים 8.082.0115 עד 08.102 אינם מאושרים. שמינית, לעניין הצבע, גם מומחה הנתבעת אישרו צביעה כוללת של הדירה. מומחה הנתבעת העריך את העלות של הצביעעה בסך 28,000 ₪ כללי ואילו לגבי צביעת קירות חוץ בסך 5,000 ₪ ובסה"כ 33,000 ₪. מאידך מומחה התובע נתן פירוט רחב לכל עבודות הצביעה ואיזה סוג בהתחשב בצביעה שהייתה קיימת בדירה ערב השריפה. חוות דעתו מקובלת עלי יותר מאשר חוותץ דעת הנתבעים ובפרט כשמומחה הנתבעת לא ברור אם כללו צביעה של של הורגים וחלקי הנגרות שהיו בחוץ כמו פרגולה ומשכך הפער הוא מוסבר ואף עמדת מומחה התובע מקובלת עלי. שכן חלקים אלו נפגעו( פרגולה מסגרות חיצונית ) ויש לכלול העלות בגין כך, והערכתו לגבי יתר פרטי הצביעה, מפורטת מנומקת וראוי לקבלה, לעומת קביעה גורפת לא מוסברת של מומחה הנתבעת. זאת עוד הפער אינו משמעותי כלל ועיקר ועומד על סך 5,360 ₪ בלבד. אי לכך מצאתי לנכות לאשר את כל עבודות הצביעה. תשיעית, קרבצ'יק מאשר שיקום גינה בסכום של 12,000 ₪ בעמ' 24 לחוות דעתו. עיינתי בתמונות וראיתי שנגרמה לגינה והמצחייה נזק ויש לשקמה. אי לכך יש צורך בפינוי וסילוק הפסולת ושיקום הגינה, אך מצאתי לנכון לפסוק בגין כך סך 6,000 ₪. עשירית, המומחה התייחס לפינוי תכלוה בסעיף 69.125 לחוות דעתו. ולא מצאתי מקום לאשר רכיב זה. לא כל הבית נשרף אלא חלקים בלבד כפי שבא הדבר לידי ביטוי בגוף פסק הדין. הרהיטים שלא נשרפו אין ולא הוכח וגם לא נטען בידי התובעים כי פונו מהבית לתקופת השיפוצים. אחרון, לעניין החלונות, הסורגים, הצינורות, האסלות, מיכלי ההדחה האמבטיות הברזים והסוללות, שוכנעתי בעדותו של קרבצ'יק בנחיצות ההחלפה. למעט האמור לעיל, ובכל מקום שקרב'ציק לא נחקר וקביעותיו לא נסתרו בחומר המצוי בתיק, לא ניתן שלא לקבלם, בהעדר חקירה נגדית ליתר הרכיבים שבחוות דעתו, יש לראות את הנתבעת כמסכימה לקביעותיו במקומות שלא נחקר לגביהם. (קדמי לעיל, עמ' 391). אם כך סך כל העבודות המאושרות לעניין המבנה הם: 324,644 ₪. מחלוקת שלישית - נזק לתכולה: מלאכת ביהמ"ש בהערכת שווי הנזק? מקובלים עלי לחלוטין דבריו של כב' השופט סעב כמאל ב.ת. א 14799/01 (מחוזי חיפה) ע. עזורה בע"מ נ' נגה חברה לביטוח בע"מ, 19/01/2006( לא פורסם) בקובעו: "הגישה המקובלת היא, כי מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באי-האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים. מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעורו במדוייק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואין נדרש דיוק מתמטי, כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין. לעניין זה ראו ע"א 525/79, ע"א 355/80 נתן אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2) 800. על-כן, באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר. מקום שנפגע הוכיח את נזקו ובפני בית המשפט הוכחה לשיעור הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה - הגם שזו מוגשת ע"י הנתבע, זכותו היא לקבל פיצוי כדי הודאתו של הנתבע ואין זה מוצדק כלל כי בית המשפט יתעלם מההוכחה שלפניו. גישה זו נראית בעיני סבירה בנסיבות המקרה דנן במיוחד לאור העובדה כי הנתבעות צירפו חוות דעת מומחה מטעמן הכוללת שומה להערכת הנזק". ובמלים אחרות, באותם מקרים אשר לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ואת שיעור הפיצויים. במקרים שכאלו, על התובע להביא לפני בית המשפט את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם, כשעל בית המשפט להשלים את החסר על פי שיקול דעתו תוך עריכת אומדן. רוצה לומר, בית המשפט מוסמך להפעיל את שיקול דעתו להשלים את החסר מקום בו לא מדובר במקרה בו כשל הנפגע בהבאת ראיותיו, אלא באותם מקרים שחרף נסיונותיו של הנפגע, הוא אינו מסוגל להוכיח את נזקיו מפאת אופיים וטבעם. אל שדה המחלוקת- בחינה פרטנית; התובע צירף חוות דעת של ג'ימי רום העוסק בשמאות בענפי אש (נספח ג' לכתב התביעה) שנערכה ביום 7.7.09. המומחה ציין בחוות הדעת כי ביקר בנכס למחרת יום האירוע וגבה עדות מהתובע ועיין בחוות דעת של מהנדס בניין, כמו כן ביקר בנכס פעמיים בטרם הוציא חוות הדעת. המומחה קבע הערכה כללית של הנזקים וציין כי הוא כלל מחירים ממוצעים לפריטים מסוג המתאים לתיאור תוך התחשבות בשרידים אשר ראה במקום!!! הערכתו היתה על בסיס כינון מאחר והמבנה שוקם. הערכתו הכללית כללה סכום של הערכת נזק למבנה בסכום כללי של 594,026 ₪ וסך של 324,190 ₪ נזק לתכולת הדירה . אין בידי לקבל טענות הנתבעת בכל הקשור לאי הוכחת נזקי התובעים, התובעים מצידם הגישו חוות דעת של השמאי רום, רום ביקר בנכס יום למחרת האירוע כאשר כל התכולה היתה עדיין בבית, האמנתי לו כי עשה רשימה של הפריטים הניזוקים ולעומתו מומחה הנתבעת לא עשה רשימה כזו אלא רק עשה סיור והתרשם באופן כללי מהמצב. בנוסף, כאן המקום לציין כי הנתבעת האריכה בסיכומיה על העובדה כי לפני כניסתו של השמאי רום לתמונה, נכח השמאי נחום פרידמן ממשרד קייזר שמאים מטעם התובע וזה בדק והעריך את הנזקים ואילו השמאי רום נכנס לתמונה רק כאשר התובע לא היה מרוצה מקביעת פרידמן וחיפש שמאי שיהא נדיב עימו, וכי משנמנע התובע מהצגת עובדות אלו הדבר פועל לחובתו. אין בידי לקבל טענה זו, ההנחות של הנתבעת אינן מגובות בראיה כלשהי, מומחה הנתבעת לננגהאוס העיד בעצמו (עמ' 32, שורות 17-20 ו- עמ' 33 שורות 14-22) כי תחילה התובע הגיש לו תביעה לתגמולים שמצורפת לה חוות דעת של נחום פרידמן. אם כך, הראיות שיכלו לתמוך בטענת הנתבעת לעיל נמצאות בידי הנתבעת והיא לא חשפה אותן בפני ביהמ"ש. הנתבעת לא ציינה כי התביעה הוגשה במסגרת מו"ם ומהווה מידע חסוי. לא אאריך מעבר ואסתפק בלומר כי ההנחה של הנתבעת היא רק הנחה מני רבים, ויכול, ואין בכך שום פסול, כי התובעים סברו כי קייזר אינם מספיק טובים בשבילם והחליטו להחליפם, אין בכך שום פסול ולא על רקע זה תיבחן חוות דעתו של רום. המומחה רום נחקר בפני ביהמ"ש ונשאל לגבי פריטים מסויימים לגביהם אתייחס בהמשך, ועל כן ניתן לומר כי הוא עומת עם חוות דעתו ולמעט המקרים שיידונו להלן, לא מצאתי מקום לדחותה. מקום שהנתבעת בחרה לא לחקור את רום, ומקום שהתמונות מגבות את חוות הדעת, נותרת חוות דעתו כמסקנה שלא נסתרה וביהמ"ש מקבלה בערכי כינון כפי שאפרט בהמשך. בעניין זה אצטט דבריו של י.קדמי בספרו "על הראיות", מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"א 1991, עמ' 391 : "עד מומחה ככל עד אחר עומד לחקירה שכנגד של היריב, ומקום שהיריב אינו עושה שימוש בזכותו בעניין זה- יראו אותו כמי שמסכים לכאורה לדברי העד (ראה: ע"פ 133/88, מב(3) 84 (כהן); ועיין גם - ע"פ 260/58 יב 1806 (ששון); ע"פ 187/81 דף לפרקליט 219 (רוימי-חובתו של ביהמ"ש כלפי בע"ד שאינו מיוצג)).." יחד עם זאת, כבר נפסק לא פעם כי כשמדובר בחוות דעת מטעם צד מסויים, משקלה ייבחן ככל ראיה אחרת תוך כדי הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה וחומר הראיות המונח בפני ביהמ"ש. יוער עתה כי נושא העדר התמונות של המקום בסמוך אירוע הקשה מאד על מלאכת ביהמ"ש. התובע בעצמו העד בעמ' 24 כי התמונות שצורפו לתיק באלבום צולמו בידי צלם משפרעם בשם סוהיל גאגא. ונשאלת השאלה למה מהתמונות נעדרות תמונות מהותיות כגון (מתקני חשמל שנפגעו, תמונות של תאורת הגינה, תמונות של המשקאות החריפים שנפגעו, תמונות של כלי הבית שניזוקו וכיו"ב), משחשב התובע לצלם את המקום הוא בוודאי דאג כי הכל יצולם. ובהעדר תמונות התומכות בטענות התובע, טענותיו לא תתקבלנה במקרים בהם מסקנות המומחים שלו לא מגובות באף ראיה. אם כך, ביהמ"ש מפעיל שיקול דעת בהערכת הנזק ו/או פסילתו במקרים שאין כל הגיון ו/או כאשר מדובר בנזק שהתמונות של התובעים מוכיחות העדרו; ראשית ; עיון במפרט מראה על כפילויות כמו רכיב 7 ו- 40 למה צויינו פעמיים רכיבי ביגוד ולא ברור איך הוא העריך את שווי הבגדים והמצעים! לומר כי בבית ניזוקו בגדים ומצעים בשווי של 65,000 ₪ יהא מוגזם בלשון המעטה. הערכה זו היא הערכה מוגזמת בשים לב לתוכן חוות הדעת עצמה אשר המליצה על עבודת לניקוי הבגדים בעלות של 25,740 ₪ ( פריט 3 לחוות הדעת). זאת ועוד על פי נ/11 בטרם בוטחה הדירה הוערכו הפריטים של הביגוד בדירה בסך 40,000 ₪. חברת א.א. שירותים העניקה שירות לתובע בניקוי בגדים ופרטי טכסטיל בבית בעלות כוללת של 25,740 ₪ ראה בנוסף לעובדה כי פריטי ביגוד נרכשו לראשונה לאחר שבועיים מיום האירוע מה שמעיד או שפריטים רבים לא ניזוקו או לחילופין חברת הניקיון החזירה לתובעים את הביגוד בניגוד לטענתם. על כן פריט 40 אינו מאושר כפי שנתבע. אעיר כי במסגרת ההליך שנקטו בו חברת א.א. שירותים לא טען כי הבגדים לא עברו הליך ניחקוי ואף לא טען שהן הוחזרו לו, למרות שהיה ביכולתו לטעון כך במסגרת כתב ההגנה, אך טענה זו נפקד מיקומה בטענת ההגנה . לאור מכלול טענות הצדדים נראה לי לפסוק לתובע בגין רכיב זה בהתחשב בטיעוני הצדדים בסך 15,000 ₪, כי בשל העובדה שחלק מהם ניתן לניקוי סביר כי חלק אחר לא ניתן לניקוי כלל.וזאת ,כאמור, במקום פריט 40 לחוות דעתו של "רום" ובנוסף לקבוע בפריט 7 לחוות דעת "רום". שנית, לעניין מערכות הישיבה המומחה "רום" העיד כי אחת המערכות היתה בצבע צהוב ושינתה גוון ועל כן אישר החלפתה מאחר ולא ניתן לנקותה (עמ' 11), אך בחוות דעתו הוא מאשר החלפת 2 מערכות ישיבה ולא אחת בסכום של 33,000 ₪ (פריט 42 לחוות דעתו). בנוסף וכחיזוק למסקנתי לעיל, בתמונות התובע עצמם (נספח ג') נראו שתי מערכות ישיבה ורק אחת מהן היתה בצבע ביג' וסביר כי זו שינתה צבע בעקבות הפיח ואילו השניה היא צהובה במקור. ועל כן יש לאשר החלפת מערכת אחת בלבד בסכום של 16,500 ₪ (חצי מפריט 42). שלישית, רום אישר רדיאטור - פריט 38- כשנשאל על פריט זה הוא ענה כי ראה כי: " בהתייחס לחשבונית על הרדיאטור כתוב במפורש מגש איסוף מים תוספת גז. מדובר על מערכת מיזוג" (עמ' 12 שורות 11-12 ). חיפוש מראה כי מדובר בחשבונית ח/6 אשר מדברת על תיקון וניקוי רדיאטור +ניקוי מגש איסוף מים +תוספת גז שככל הנראה רום הסתמך עליה בקביעתו. אך התובע בעצמו העיד (עמ'21, שורה 23) כי הוא לא יודע איך נפלה החשבונית הזו לתוך המסמכים!!. מכאן אין מקום לאשר פריט זה (38). בנוסף בתצהיר תשובות לשאלון התובע הצהיר בסעיף 8 כי חברת הניקיון לקחה 4 רדיאטורים לניקוי ובמכשירי חשמל שנשרפו כליל הוא לא ציין רדיאטור, דבר תמוה הוא. רביעית, מהתמונות שצורפו לתצהיר עולה כי שולחן וכיסאות האוכל לא נפגעו, כמו כן הוטרינה במטבח לא נפגעה, כסא הנדנדה לא נפגע. ניתן לראות בנספחי ד' שצורפו לתצהיר התובעים כי התובעים משתמשים באותם פריטים בדיוק כפי שהיו לפני האירוע. על כן אין לאשר פריטים אלו (פריטים 45 ו- 47 ו- 48). חמישית , רום אישר פיצוי לשולחן איפור ומראה, ולא נימק באיזה חדר היה שולחן האיפור ומהן מימדיו, ההתייחסות שלו לשולחן זה היתה כללית, עיון בתמונות מראה כי קיים שולחן איפור ומראה אך הם לא ניזוקו כלל. רום לא הבהיר נקודה זו ואין בידי לקבלה, משלא צויין פירוט לא ניתן לקבל דבריו ופריט 26 אינו מאושר. שישית, רום אישר 2 מחשבים ושני מסכים בפריטים 14 ו- 15 ושוב אישר בפריט 23 מערכת מחשב קומפלט והשאלה היא מה ההבדל בין פריטים אלו ולמה שוב אישר מערכת מחשב ?!! המדובר הוא בכפילות ופריט 23 לא מאושר. שביעית, רום נחקר אודות אישור פריט 50- מכונת הקפה והתבקש להראות חשבונית שהתבסס עליה בקביעתו א הוא לא הראה זאת לביהמ"ש וציין "אני צריך לחפש" (עמ' 12, שורה 24), עיון בחשבוניות שצורפו לתצהיר מעלה כי אין בנמצא חשבונית כזו. השריפה התרחשה בשנת 2007 ובטרם בוטח הנכס נערך ביום 31/1/06 דו"ח הערכת תכולה בידי שמאי מטעם הנתבעת -אשר הסכים לו התובע לפיה לא הייתה עד יום עריכת הדו"ח מכונת קפה. אי לכך אין לאשר פריט זה. שמינית, רום העיד (עמ' 12, שורות 25) כי למשקאות החריפים" "יש חשבוניות שהן מעבר לערכים. אני הלכתי לפי ממוצע של משהו דומה וזה כתוב בחוות הדעת". עיון במסמכים שצורפו לתצהיר מעלה כי אין בנמצא חשבוניות המעידות על רכישת משקאות חריפים. במקרה זה היה מקום שרום יפרט ולו במקצת איך הגיע להערכה שציין בחוות דעתו בהעדר פירוט כלשהו בחוות הדעת וגם בעדות איני רואה מקום לאשר פריט זה (51) במלואו, אלא חלקית בסך 1,000 ₪.. עשירית, רום העיד (עמ' 12, שורות 15-22) כי הוא אישר חשבונית של כלי בית של כלבו סמארה בסכום של 1,200 ₪ שהינה בעצם רכישה בתאריך 12.10.2008 - שנה לאחר האירוע- , לאחר מכן העיד כי את הסעיף של כלי בית הוא העריך מבלי שיתייחס לחשבונית ספיציפית. מדובר בסתירה בדברי העד ומשלא נימק לאחר חקירה איך הגיע למסקנתו איני יכול לקבלה ופריט 52 אינו מאושר. יחד עם זאת ממכלול הנסיבות והתמונות סביר הוא כי חלק מכלי הבית ניזוקו בשל הפיח הכבד שנכנס לבית ואין לביהמ"ש דרך לקבוע את הנזק מלבד אומדנא בסכום של 2,000 ₪. יש מקום לקבל כל יתר הפריטים, הנתבעת לא הציגה סתירה כלשהי בקביעת המומחה, והתמונות לא מראות אחרת ועל כן יש לקבל דעת המומחה בגינן מאחר והיא הדעה המקצועית. לאור המורם, אני מאשר פריטים 1-13 בחוות דעת של רום. פריט 14 ו- 15 אני מקבל עמדת מומחה הנתבעת לאור הימצאות תמונות של חדר הילדים בו נצפה מסך אחד בלבד מה שמעיד שהיה בחדר מחשב אחד בלבד, אחרת היה מצולם. ומאשר סכום של 5,000 ₪ בלבד עבור פריטים אלו. פריט 16 מאושר. פריטים 17-22 ו- 24-25 ו- 27-37 ו- 39 ו- 41 ו- 43-44 ו- 46, 49 ו- 53 מאושרים, המומחה, לא נחקר על פריטים אלו ועל כן, חוות דעתו לא נסתרה. אם כך סכום נזקי התכולה הינו: 204,090₪. מחלוקת רביעית- הפיקוח והמע"מ: לטעמי יש להוסיף פיקוח ומע"מ על הסכומים לעיל ובפרט בנושא תיקון נזקי המבנה. מדובר בבית פרטי ולא עסק. מחלוקת חמישית- חברת הניקיון: המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין העובדה כי בשל ההתמהמהות בתשלום לחברת הניקיון (התשלומים בוצע בפברואר 2008 וב - מרץ 2009 בעקבות ) אילצה אותם לרכוש ביגוד ומצעים וכיו"ב מחדש ובגין רכישות אלו הנתבעת חייבת לפצותם. בגין הניקיון שבוצע יש לקזז את כל התשלומים שוולמו לחברת א.א. שירותים בע"מ ואין לקבל את הטענה של חובת התשלום מעבר לסכום שנפסק על ידי בגין פריט הביגוד ולכלול פיצוי נוסף כפי שטוענים התובעים. ראשית,ההסכם עם התובע: בחוות הדעת ובעדות של לננגהאוס נאמר כי חברת הניקיון הוזמנה בשלב הראשון על ידו על מנת לאסוף דברי חשמל ואלקטרוניקה, אך ההסכם שנחתם בין התובע לחברת הנקיון ביום 25.9.2007 (נ/1) מוכיח כי מדובר בחברת ניקיון פרטית ולא מטעם חברת הביטוח. העובדה כי לננגהאוס הזמין אותם ו/או ייעץ לתובעים להזמינם אינה גוררת באופן אוטומטי למסקנה כי חברת הביטוח הינה חלק מההסכם בין הצדדים ו/או אחראית לביצועו. לא נטען וגם לא הוכח כי בחירת לננגהאוס בחברת הניקיון היה בה משום רשלנות של בחירת בעל מקצוע ועל כן מבלי להיכנס לסוגיה זו אסתפק בקביעה כי מדובר בחברת ניקיון פרטית אשר הובאה בהסכמת התובע ועבדה בהסכמתו. יתרה מכך, התובע העיד כי הוא הכיר אחד מעובדי החברה בשם "יוסי" מעבודות קודמות, התובע הינו איש עסקים שמכיר ומבצע עסקאות ביומיום ואין לומר כי הוא התנהג בתמימות ו/או שנגרר להמלצת לננגהאוס, כאשר יכל ואף היתה בידו ברירה לבחור באופציה אחרת כפי שהצהיר בהתחלה כי הוא מעוניין כי בני משפחתו ינקו את הדירה והחפצים אולם חזר בו מכוונתו ושוב שכר את חברת הניקיון.לעניין השתלשלות העניינים סביב איסוף החפצים אני נוטה להאמין לדבריו של לננגהאוס כי אכן הסיכום הראשוני היה איסוף דברי החשמל ורק לאחר מכן התובע החליט שייאספו כל הבגדים וההנעלה ויתר הדברים. לראיה, ההסכם נחתם על חברת הניקיון רק ביום 25.9.2007 ולא מיד עם איסוף הדברים. בנוסף, ההסכם נחתם באופן פרטי עם התובע וחברת הניקיון וללא קשר לחברת הביטוח, בהסכם עצמו התובע התחייב לשלם לחברת הניקיון כל תשלום אשר יידרש הימנה ללא קשר לתגמולי הביטוח שיקבל מחברת הביטוח, דבריו אלו מעידים כאלף עדים כי היה מדובר בהתקשרות חוזית נפרדת לתשלומי חברת הביטוח. אומנם ברור ונהיר הוא כי חברת הביטוח בסופו של יום תהיה חייבת להחזיר אותם סכומים שהתובע משלם לחברת הניקיון מכוח פוליסת הביטוח אך אין בין זה לבין התחייבות התובע כלפי חברת הניקיון ולא כלום. אין זה פסול כי שמאי של חברת הביטוח ימליץ על חברת ניקיון, כל עוד לא הוכח כי היא פועלת כמו "מוסך הסדר" אין היא נכנסת ליחסים בין המבוטח לחברת הביטוח. שנית, התובעים הם אלו שהתעכבו בתשלום לחברת הניקיון וכתוצאה מכך החברה לא שיחררה את החפצים! לחברת הביטוח אין כל יד בעיכוב זה, כפי שנומק לעיל מדובר בהסכם עצמאי בו התחייב מר סמיר במפורש לשלם לחברת הניקיון בתמורה לעבודותיה ללא כל קשר לתשלומים המגיעים לו מהנתבעת. על התובעים חובת הקטנת הנזק ולכן היה עליהם תחילה לשלם לחברת הניקיון ולאחר מכן לדאוג לגבות זאת מחברת הביטוח, שהינה כיס עמוק כידוע ואין כל חשש כי כספם יילך לאיבוד. חובה זו נקבעת לפי נסיבות כל מקרה לגופו, במקרנו לא התרשמתי כי מדובר במשפחה חסרת אמצעים אלא דווקא במשפחה אמידה שיכלה לעמוד בתשלומיה כלפי חברת הניקיון ולמנוע נזקים מיותרים כפי שקרה במקרנו. שלישית, לא השתכנעתי כי חברת הניקיון לקחה את כל פרטי הביגוד והחפצים החיוניים לשימושם היומיומי של התובעים, לאור העובדה כי אם אכן נלקחו כל פרטי הביגוד, מה גרם לתובעים לחכות ולא לקנות בגדים כלל מיד לאחר יום האירוע, והחשבונית הראשונה בגין רכישת זוג נעליים היתה ב 3.10.07 דהיינו יותר משבועיים לאחר האירוע. איך הסתדרו התובעים ובני משפחתם ללא בגדים בסיסיים, הלבשה תחתונה ומצעים למשך תקופה ארוכה של כחודש!! המסקנה היחידה המתבקשת, בהעדר כל ראיה אחרת, הינה כי לא כל הבגדים והחפצים נשרפו ו/או ניזוקו מהאש וכי לא הכל בעצם נלקח ע"י חברת הניקיון. רביעית, התובעים טענו בכל הזדמנות כי חפצים, ולמרות התשלום, טרם הוחזרו לידם, אם כך הוא למה התובעים לא דאגו להגיש תביעה נגד חברת הניקיון ולבקש פיצויים על מחדליה. על כן, הסכום ששולם לחברת א.א. שירותים יקוזז במלואו. מחלוקת שישית- תשלום ריבית חריגה: חרף האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מהרושם שהותירה התנהגות חברת הביטוח במקרה זה, היא התחמקה ולא נתנה כל הסבר מניח את הדעת למה אינה משלמת לחברת הנקיון כאשר ברור הוא ונהיר כי הפרטים שנלקחו לניקוי הינם בגדר הכיסוי הביטוחי וכי לא היתה מחלוקת כי בגין ניקיון הפריטים היא תצטרך לשלם. מששילמה הנתבעת את התשלומים שאינם שנויים במחלוקת , ללא כל הסבר מניח את הדעת לאיחור זה יש לחייבה בתשלום ריבית חריגה כאמור בסעיפים 28 לחוק חוזה ביטוח . חישובי התובעים בסיכומיהם מקובלים עלי בעניין חישוב הריבית החריגה בסך של 21,452 ₪ פיצוי הצמדה וריבית וריבית מיוחדת. מחלוקת שביעית- דיור חלופי; ע"פ עדות התובעים הם גרו בבית בקומה התחתונה הקטנה משך השיפוצים. אין מקום לפסוק פיצוי עבור דיור חלופי. התקפה של השיפוצים התמשכה שלא באשמת הנתבעת אלא זו תולדת של בחירה מרצון של התובעים לבצע שיפוצים נרחבים ואף שיוניי מבנה בבית ועל כך אין לפצותם. בחירתם לגור בקומה התחתונה של הבית הינה מחוייבת לאור החובה הקבועה בדין של הקטנת נזק. היה מקום לתקופה מוגבלת ומצומצמת לפסוק סכום כלשהוא אך לא כפי שנדרש . הנני פוסק בגן כך סך 15,000 ₪. מחלוקת אחרונה- כינון או שיפוי: תשלום תגמולי הביטוח על ידי המבטח למבוטח בקרות מקרה הביטוח אינו חיוב משני אלא החיוב העיקרי המוטל על המבטח. במילים אחרות, תשלום תגמולי הביטוח הוא אקט של קיום החוזה על ידי המבטח. אי תשלום במועד מהווה הפרה של חוזה הביטוח. מכאן, חשיבותה של התשובה לשאלה - מהו המועד לתשלום תגמולי הביטוח על ידי המבטח. מסגרת הזמנים לתשלום תגמולי ביטוח קבועה בסעיף 27 לחוק חוזה ביטוח. הסעיף קובע שני מועדים אפשריים לתשלום תגמולי הביטוח: תגמולי ביטוח ישולמו על ידי המבטח תוך 30 יום ממועד שהיו בידיו המידע והמסמכים הדרושים לשם בירור חבותו (הרישא לסעיף 27), ותגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו תוך 30 יום ממועד שנמסרה תביעה לפי סעיף 23(א) והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים (הסיפא לסעיף 27). תכליתה של הסיפא לסעיף הינה לתמרץ את המבטח לשלם אותם סכומים שאינם שנויים במחלוקת סמוך ככל הניתן למועד התרחשות מקרה הביטוח על מנת לאפשר למבוטח "להתאושש" ממקרה הביטוח בהקדם, ולסכל את האפשרות שהמבטח יימנע מלשלם למבוטח את רכיבי התביעה שאינם שנויים במחלוקת רק בשל הימשכות ההליכים לבירור רכיבים אחרים בה [ראו: ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו(1) 756, 771 השמאי מטעמה של הנתבעת ביקר ביום האירוע... מדוע חוות דעתו נערכה בחלוף מספר חודשים..חוות דעת זו,מהווה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, אותו היה מקום לשלם לאלתר, סכום זה לא שולם במועד. הנתבעת טוענת כי ע"פ תנאי הפוליסה תקופת הכינון הינה 6 חודשים וכי תקופה זו מוארכת רק אם חברת הביטוח מאשרת הארכה מה שלא קרה במקרנו. ידועה ההבחנה בין ערכי קימום לבין ערכי כינון ('חדש תמורת ישן') - ע"א 191/80 הפניקס הישראלי נ' מלון דבורה, פ"ד לה(4) 714, 720; ע"א 5468/91 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. פול שקית בע"מ, פ"ד מ"ח(1) 470. הנתבעת, כמזמין העבודות, הייתה מבוטחת אף היא בפוליסת הביטוח של התובעת בחברת הביטוח אריה, מכוח הרחבת הגדרת "המבוטח" גם על מזמין העבודה. בסעיף "חישוב השיפוי" בעמ' 8 לפוליסה נקבע כי אם המבטח מבצע כינון של הרכוש, מחוייבת המבטחת לשלם "את מלוא ההוצאות שהתהיינה הכרחיות כדי להחזיר את הרכוש ועבודות הפרויקט למצב כחדש כפי שהיה מיד לפני קרות הנזק". קרי, בערכי כינון. ואם המבוטח לא מבצע כינון, אזי מחויב המבטח לשלם "את ערכו הממשי הכספי של הרכוש והעבודות מיד לפני קרות האובדן או הנזק". דהיינו, ערכי קימום. לא אחת נפסק בפסיקה כי חברת ביטוח שטוענת טענה של פיצוי בערכי שיפוי ולא כינון עליה להיות כפופה לטענת תום הלב (ראה י.אליאס, דיני ביטוח מהדורה שניה, תשס"ט עמ' 217 218 שם נאמר כי "...הישענות המבטח על סייג הזמן כפופה לעיקרון תום הלב ....." וכי "...כאשר אין אפשרות להשלים בתוך התקופה הקבועה בחוזה- מסיבות שאינן תלויות במבוטח- מצווים הצדדים לפעול בהסכמה לשם הארכת התקופה לביצוע הכינון...". בעניין דחיית טענת חברת ביטוח לסיום תקופת הכינון בשל חוסר תום לב ראה פסירה בעניין : ע"א 191/80 הפניקס נ. מלון דבורה, פ"ד לה(4), 714. בנסיבות העניין אין מקום לקבל את טענת הנתבעת ביחס לפיצוי בערכי שיפוי ,אלה נימוקי בקצרה; ראשית, הייתי יכול לקבל טענת הנתבעת לסיום תקופת כינו ובמידה והיה מדובר בנזק לפריט כזה או אחר בדירה. לא במקרנו כאשר מדובר בשריפה כבדה שכילתה חלקים נכבדים מהבית כולל חפצים אישיים, ריהוט ונזק למבנה בהיקפים לא מבוטלים. זו משימה שהמבוטח -אמיד ככל שיהי, אינו יכול לעמוד בה. מדובר בדרישה רחבה ואין זה סביר כי יידרש לעמוד בזמנים כשהוא נאלץ לממן את הכינון מחדש על חשבונו ומכיסו הפרטי. יהא זה חוסר תום לב לבקשה מהם לכונן את כל אשר ניזוק (ומדובר על עשרות פריטים) בתוך 60 יום! שנית, האירוע התרחש ביום 13/9/07 והתשלום הראשון בסך 90,000 ₪ בלבד בוצע ביום 26/2/08 חודשים אחרי האירוע...שעה שהסכום שאינו שנוי במחלוקת על פי נ/10 עמד על סך 188,290 ₪. סכום זה לא שולם , ושולם חלקית בחלות חודשים, התנהלות הנתבעת בעניין זה מכשילה את התובעים מלבצע את הכינון במועד החוזי ולכן אין להחיל את ההוראה של 60 ימים. ראו בנסיבות דומות : בת.א. 1056/05 אחד העם מזון והשקעות בע"מ נגד הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' (מיום 30.8.2010). אי לכך משני נימוקים אלו הפיצוי יהיה לפי ערכי כינון ולא שיפוי. תביעת מרמה-אמנם? טענה זו אין לה כל בסיס. מדובר במחלוקת אפשרית בנושא הנזקים ואין בסיס לטענה של מרמה. לא ארחיב אף מעבר לכך. סוף דבר : לסיכום יש לפסוק את הסכומים הבאים: מבנה : סך 324,644 ₪. תכולה : סך 204,090 ₪. ריבית : סך 21,452 ₪. דיור חלופי: סך 15,000 ₪.  סיכום : סך 565,186 ₪. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 565,186 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מיום הגשת התביעה (24/8/09) ועד התשלום המלא בפועל. מהסכום הזה יש להפחית את הסכומים ששולמו על ידי הנתבעת-( 90,000 ₪ , 110,077 ₪ ו- 66,175 ₪ משוערכים נכון ליום מתן פסק הדין). על היתרה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 15% כולל מע"מ. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאותיו : החזר האגרה על שני חלקיה בסך 27,153 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל, כמו כן הנתבעת תשלם לתובעים הוצאותיהם לרבות בגין מימון חוות דעת המומחים בסך 25,000 ₪. להמציא את פסק הדין לצדדים. שריפהפוליסהפיצוייםביטוח שריפהחברת ביטוח