קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת לקצבת זקנה: .1התובע הגיש תביעה לביה"ד זה בגין דחית תביעתו ע"י הנתבע לקבלת תוספת לקיצבת זקנה שאושרה לו עבור אישתו, בהתאם לאמור בסעיף 17(1) לחוק הביטוח לאומי [נוסח משלוב] תשכ"ח - .1968(להלן:נ- "החוק"). .2לתובע אושרה קיצבת זיקנה החל מיום .1.5.92 .3התובע טוען, כי הכנסת אישתו הינה מתחת לסכום עפ"י המפורט בסע' 17(1) (ג) לחוק, שכן אין לכלול במשכורתה של אישתו תוספות אשר הן בבחינת החזר הוצאות לצורך מילוי תפקידה כמורה. (ר' כתב תביעה וטיעונו בדיון המקדמי מיום 23.2.94). .4הנתבע טוען להגנתו, כי לתובע אושרה תביעתו לקיצבת זיקנה החל מ- 1.5.92, אולם אין התובע זכאי לתוספת עבור בת זוגתו מאחר והכנסתה מעבודה עולה על הסכום שנקבע לענין זה בחוק (ר' נ/1). .5בדיון שהתקיים בפני ביום 15.12.94הציג התובע תלושי שכר של אישתו לחודשים 4/92, 5/92, 6/92(נ/2), וביקש לחשב משכורתה עפ"י שכר היסוד המפורט בצד שמאל של תלוש השכר היינו, 211.05, 1ש"ח, ואין לקחת בחשבון כל שאר התוספת המפורטות בנ/ 2שכן הינם תוספות שהם בבחינת החזר הוצאות, (עמ' 4לפרוטוקול). התובע מציין בעדותו, כי אישתו מקבלת ה"תוספות" אשר מפורטות בנ/ 2מידי חודש בחודשו באופן קבוע ללא הגשת כל דו"ח. בתשובה לשאלה ב"כ הנתבע טען, כי יש לחשב משכורתה של אישתו, לצורך האמור בסע' 17(1) (ג) לחוק עפ"י שכר יסוד ולא שכר ברוטו (עמ' 4לפרוטוקול, ש' 22). .6ב"כ הנתבע הגיש בעת הדיון טבלאות קיצבאות גימלה ושארים לתקופה מ- 8/91 עד 8.92(נ/1), לפיהם ב- 8/92השכר הקובע לצורך סע' 17(1) (ג) לחוק הינו 501, 1ש"ח, וכי יש לחשב משכורתה של האישה לפי משכורתה "ברוטו" ולא עפ"י שכר היסוד. משכורתה של אשת התובע עפ"י נ/ 2גבוה מהסכום המפורט בסע' 17(1) (ג) לחוק הנכון ליום הגשת התביעה. .7א. תביעתו של התובע הינה תביעה לקבלת תוספת לקיצבת זקנה בגין תלויים. עפ"י סעיף 11לחוק: "(א) מבוטח שהגיע לגיל קיצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף לאמור בסימן זה קיצבה חדשית בשיעור % 16מהשכר הממוצע. (א1) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקיצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: (1) בעד בן הזוג לפי סעיף 17(1) או (3) - % 8מהשכר הממוצע; (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - % 5מהשכר הממוצע". ב. שיעור השכר הממוצע הקבוע במשק ליום הגשת תביעתו של התובע היה, עפ"י נ/ 1סך 002, 3ש"ח נכון ל- 8/92(ר' ילקוט פרסומים 4048התשנ"ג עמ' 77), (לא הובאה בפני ביה"ד ראיה לשכר הממוצע במשק ליום 5/92אלא לחודש 8/92- י.ה). ג. לענייננו, בסע' 17לחוק נאמר כי:נ- "אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה: (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; (ב) היא בת ארבעים וחמש ומעלה או שיש עמה ילד שלו. (ג) אם לא מלאו לה 65שנים - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1של לוח ב'. (2)... (3)...". ד. בסע' 17הנ"ל מדובר בדרישה לקיום תנאים מצטברים על מנת שאשה תהיה מוכרת כ"תלויה", לצורך קבלת תוספת תלויים, ובין יתר התנאים היא תוכר כ"תלויה", אם הכנסתה אינה עולה על 501, 1ש"ח (מחצית השכר הממוצע במשק ליום 8/92). הסכום המפורט בפרט 1בלוח ב', עפ"י סע' 17(1) (ג) לחוק, הינו, סכום השווה ל- % 50מהשכר הממוצע במשק. ה. "הכנסה" מוגדרת בסע' 5בפרק ב' לחוק - "ביטוח זקנה וביטוח שאירים" כפי שקבע השר בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. עפ"י תקנה 1לתקנות הביטוח לאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים) התשל"ז - .1976מוגדרת "הכנסה" - כ"הכנסה" מהמקורות המפורטים בסע' 2לפקודת מס הכנסה, למעט גימלאות והטבות, אשר פורטו בתקנה הנ"ל ואשר לא יובאו בחשבון לצורך חישוב אותה "הכנסה". ו. סע' 17לחוק אינו מדבר על משכורת של אשת המבוטח, אלא על "הכנסה", אשר הינו מושג רחב יותר מהמושג "משכורת", או "שכר עבודה", וכפי שעולה מהגדרת המושג "הכנסה" בסע' 2לפקודת מס הכנסה ובתקנות שפורטו לעיל. עפ"י סע' 2לפקודת מס הכנסה, מקורות הכנסה הינם מקורות מסוגים שונים כגון: עסק ומשלח יד, עבודה, דיבידנד ריבית והפרשי הצמדה, גימלאות, אחוזת בית וקרקע וכו'. בסע' 2(2) לפקודה מוגדר המושג "עבודה", כחלק מהמושג מקורות "הכנסה" כדלקמן: " .2עבודה (א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעבוד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו כל שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב שהועמד כאמור לרשות העובד;". .8א. הפועל היוצא מכך, כי, הבסיס להיות אשת המבוטח "תלוייה" לצורך קבלת תוספת לקצבת זקנה, הינה שיעור הכנסתה, כפי שפורט לעיל, ולא רק שיעור שכר עבודתה. ב. עוד יצויין, כי מקום שרצה המחוקק להתייחס ל"שכר עבודה" בחוק אמר זאת במפורש בחוק, וכדוגמא, בפרק ג' לחוק "ביטוח נפגעי עבודה", בענין שיעור דמי הפגיעה, בפרק ד' לחוק - "ביטוח אימהות", לענין שיעור דמי לידה, ולפעמים נקט המחוקק בלשון "הכנסה מעבודה ו/או במשלח יד" (ר' סע' 127כב' לפרק ו' (2) לחוק). .9במקרה שלפנינו, אף לו היה המבחן שבסע' 17(1) (ג) לחוק, שיעור משכורתה של אשת המבוטח, כי אז אין לקבל טענת התובע, כי הסכום הקובע הינו שיעור "שכר היסוד" של אישתו, שכן ראשית, כאשר מדובר במשכורת ו/או שכר עבודה הכוונה הינה ל"שכר ברוטו", שנית, מתלושי השכר שהציג התובע בפני ביה"ד לא הוכח בפני ביה"ד, כי מדובר בהחזר הטבות ו"תוספות" אשר הוציאה אישתו לצורך מילוי תפקידה כמורה, אלא כל אותם תשלומים אשר מפורטים בתלושי השכר (נ/2), הינם תשלומים אשר קיבלה אשת התובע בנוסף לשכר היסוד, ועל פניהם אינם מהווים "תוספות" או החזר הוצאות. מדובר בסכומים קבועים, אשר קיבלה אשת התובע, מידי חודש בחודשו ואשר תשלומם אינו מותנה בכל דיווח שהוא על ידה. הפסיקה, שאין כאן המקום לפרטה, לא הכירה בתשלומים מהסוג הנדון כ"תוספות" לשכר, ובכל מקרה כפי שפורט על ידי לעיל, לא הוכיח התובע, כי מדובר בהחזר הוצאות ממשיות. .10לפיכך, בשל כל האמור לעיל, אין לקבל פירושו של התובע לאמור בסע' 17 (1) (ג) לחוק. המסקנה הינה, כי אין התובע זכאי לתוספת קיצבת זקנה בגין אישתו כ"תלוייה" ודין תביעתו - להידחות. .11אין צו להוצאות.קצבת זקנה