קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תסמונת פייר רובין ביטוח לאומי: .1 התובע הינו אביו של הפעוט יליד יום 9/6/93(שייקרא להלן: "X"). X סובל מתסמונת פייר רובין הגורמת לעיכוב בהתפתחותו. .2 התובע הגיש לנתבע תביעה לגימלת פעוט נכה, לפי תקנה 3א לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(שתיקראנה להלן: "התקנות"). הנתבע קיבל תחילה את התביעה ושילם לתובע גימלת פעוט נכה בגין X, אך כשנה לאחר מכן, הודיע לתובע כי החל מיום 1/11/94, יופסק תשלום הגימלה, לאחר חידוש הדיון בעניינו של X, בטענה שX אינו "פעוט נכה" כהגדרתו בתקנות. כנגד כך הוגשה התובענה שבפני. השאלה שבמחלוקת .3 תקנה 3א(א)(2) לתקנות קובעת ש"פעוט נכה" הינו גם מי שבשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו, הרגילות אצל בן גילו. תקנה 3א(ד) לתקנות קובעת כי רופא מומחה שהסמיכו לכך המוסד, יקבע אם הפעוט הוא פעוט נכה. .4 בהתאם לתקנה 3א(ד) לתקנות, הועמד X לבדיקתו המחודשת של ד"ר יהושע צרפין, ביום 19/10/94, אשר קבע כי X אינו "פעוט נכה", קביעה ששימשה יסוד לדחיית התביעה החל מיום 1/11/94, כאמור לעיל. .5 לאור האמור בסעיפים 3ו- 4לעיל, יש לראות את המחלוקת בין הצדדים בתיק זה כמתייחסת לשאלה האם נכונה קביעתו של ד"ר צרפין, ולמעשה: האם יש לראות את X כמי שבשל עיכוב התפתחותי חמור לא היה מסוגל, ביום 19/10/94, לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו, הרגילות אצל פעוטות בני גילו דאז, כלומר בני כ- 16חודשים. להלן אבחן את טופס ההערכה, עליו הסתמך הנתבע, כדי למצוא תשובה לשאלה שבמחלוקת. .6 טופס ההערכה בחלק א' של טופס ההערכה שערך ד"ר צרפין ביום 19/10/94, נרשמו ב"אנמנזה" הפרטים הבאים: א. X נמצא במעקב של בי"ח רמב"ם, ב. X מוזן במטרנה, זמן האכלתו נע בין 20ל- 30דקות, ג. X אינו רגוע, ד. קשה לX לנשום, ה. X זוחל על ארבע, אינו הולך אך מתיישב ומתהפך לשני הצדדים, ו. X מגיב לג'סטות של אמו, ז. X סובל מירידה בשמיעה עקב חיך שסוע, ח. X צפוי לניתוח בשל מצב אצבעו ביד ימין. .7 בכל העניינים המנויים בסעיף 6לעיל, העיד ד"ר צרפין כי הפרטים לקוחים מדברי התובע או בת זוגו. לעומתו, טענה בת זוגו של התובע, אשר היתה עם X בעת הבדיקה, כי לא מסרה לד"ר צרפין מאומה מלבד תשובות לשאלותיו בענין מזונו של X. מאוחר יותר העידה כי אכן מסרה לד"ר צרפין גם עניינים נוספים, והמחלוקת נותרה רק בשאלה אם אמרה גב' X כי X מסוגל לזחול על ארבע (היא לא שללה שאולי אמרה שהוא זוחל, אך לא על ארבע) ולהתיישב ואם הוא מגיב לג'סטות שלה. במחלוקת זו אני מעדיף את גירסתו של ד"ר צרפין; גירסה זו מתיישבת עם ההגיון - המרכז את פרטי האנמנזה באותו חלק של הטופס, וגירסתו היתה עקבית, בניגוד לגירסתה של גב' X, אשר תחילה טענה כי הענין הסתיים בכך שהיא נשאלה מספר שאלות בענין האוכל. העובדה שלדברי גב' X, אין היא יודעת מה זה "ג'סטות", אינה צריכה לשלול את גירסתו של ד"ר צרפין, שכן גם הוא לא טען שהדברים הרשומים באותו חלק של הטופס נרשמו מילה במילה מפי אמו של X, והוא היה יכול לדלות ממנה את המידע הנדרש גם בלא שתשתמש במונח "ג'סטה". .8 בתחילת חלק ג' של הטופס "ממצאי הבדיקה הרפואית", נרשמו ממצאים אשר בחלקם הצריכו בדיקה קלינית של X (אוושות לב, בדיקת בטן וריאות), וכן נרשמה התרשמות כללית ממראהו של X (קטן לגילו, סימנים אופייניים לתסמונת פייר-רובין וכיו"ב). לפיכך, גם בענין זה מקובלת עלי גירסתו של ד"ר צרפין שהוא אכן בדק את X ולא הסתפק רק בשיחה עם גב' X. אם ד"ר צרפין לא היה בודק את X, הוא לא היה מסוגל להתייחס לאוושות לבו ולמצב בטנו וריאותיו). .9 בחלק "הערכה התפתחותית" שבטופס הבדיקה צויינו סימונים בענין תנועות ופעולות שX היה מסוגל אז לבצע, לדעת ד"ר צרפין. לגבי חלק מן הפעולות - אין מחלוקת כי X היה מסוגל לבצען באותה עת, ואלו הן: - הרמת ראש בשכיבה על הבטן, - הושטת יד לחפץ, אם כי לפעמים, - התהפכות מהצד לבטן או לגב, - התהפכות מהבטן לגב, - הבאת דברים לפה, - התהפכות מהגב לבטן, - זחילה על הגחון, - החזקת הראש יציב. (גירסת התובע לענין זה עולה מההערות שהוספו להעתק טופס ההערכה כפי שהוחזר לבית הדין על ידי התובע וכן מעדות אשתו. לגבי חלק מהעניינים הגירסה לא היתה אחידה, בכך שבהערות על הטופס נרשם דבר שונה מאשר נאמר בעדות, ולקחתי מבין אלה את הגירסה המפחיתה את המחלוקת, זו המתיישבת עם ציוניו של ד"ר צרפין על הטופס). אין גם מחלוקת כי X לא היה מסוגל להתיישב בעת הבדיקה. אמנם, באנמנזה נרשם מפי גב' X כי X מתיישב, אלא שד"ר צרפין התייחס לX כאילו אינו מסוגל לעשות כן. מהאמור לעיל עולה כי המחלוקת היחידה מתייחסת לשאלה אם X היה מסוגל להעביר מיד ליד. התובע ואשתו לא העידו כי X לא היה מסוגל להעביר חפץ מיד ליד, אלא שאשתו אמרה שהיא לא בדקה זאת. .10 אף אם אצא מההנחה כי X לא היה מסוגל להעביר חפצים מיד ליד, הרי שלא יהיה ניתן לקבוע כי X לקה בעיכוב התפתחותי חמור שבגללו לא היה מסוגל, ביום 19/10/94, לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו, הרגילות אצל פעוטות בני כ- 16חודשים. .11 ראוי להדגיש כי גם ד"ר צרפין קבע בפירוש שX מפגר בהתפחותו, אלא שאין די בכך כדי לזכות את התובע בגימלה על פי הוראותיהן של התקנות. .12 לסיכום - בתשובה לשאלה שבמחלוקת אין לי אלא לקבוע כי X אינו עונה על הגדרת "פעוט נכה" שבתקנות. .13 בינתיים, X עבר את גיל 3, כך שכיום אינו בבחינת "פעוט" ואם הוריו עוד לא עשו כן - מומלץ להם לפנות לנתבע בבקשה לבדיקת זכאותם לקבלת גימלת ילד נכה בגינו. .14 לאור האמור בסעיף 12לעיל, אני דוחה את התביעה. .15 אין צו להוצאות. .16 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.רפואהנכותילד נכה / פעוט נכהביטוח לאומי