בעל מקצוע, נושא בחובת זהירות כלפי כל אלה אשר לפי הידוע לו עלולים להיפגע מפעולותיו המקצועיות. "מי שלקח על עצמו למלא תפקיד של פיקוח עליון, חב חובת זהירות קונקרטית כלפי אלה אשר עלולים להיפגע אם לא מילא כראוי את חובת הפיקוח ובהם העובדים באתר הבנייה עליו הוא מפקח" (ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה , ניתן ביום 4.2.09). זאת ועוד, נקבע בפסיקה כי "סמכות הפיקוח על עבודה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה. האחריות איננה נובעת רק מכך, שאלה שנפגעו סמכו למעשה על המהנדס, אלא היא נובעת בעיקרה מכך שהלה ידע או צריך היה לדעת, כי אנשים אלה ייפגעו אם הוא לא ימלא תפקידו כיאות." (ע"א 684/76 אייל נ' פוקסמן, פ"ד לא(3) 349, 359 ). המונחים "פיקוח" ו"הדרכה", כוללים גם אחריות להבטחת נקיטת אמצעי זהירות בביצוע הפרוייקט מושא הפיקוח וההדרכה. משמונה מהנדס כמפקח על עבודות בנייה, גם אם ההסכם אתו אינו מבהיר את היקף חבותו במדויק, חלה עליו החובה להפנות את תשומת הלב של הצד השני בדבר הצורך בפיקוח ולהבהיר ספציפית, כי הוא אינו ממלא פונקציות אלו או אחרות ולהתרות בדבר הסיכונים הקיימים אם לא יהיה פיקוח ראוי , בהיעדר פיקוח שלו (ראו: ע"א 600/86 עמיר נ' קונפינו, פ"ד מו(3) 233, 243-244 ). על תובע, בעילה של רשלנות להוכיח קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, את הפרתה וגרימת נזק כתוצאה מההפרה (ע"א 145/80, שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לט(1), 113). קיומה של חובת זהירות מושגית תיבחן לפי מבחן הצפייה של האדם הסביר, צפיות "טכנית" וצפיות "מהותית". בחובת הזהירות הקונקרטית, נבחנת מערכת היחסים כלפי הניזוק הספציפי בנסיבות העניין ,קרי : אם המזיק הספציפי צריך היה לצפות לקיומו של סיכון לניזוק הספציפי. היכן שנמצא כי קיימת חובת זהירות כאמור, יש לבחון אם מתקיים יסוד ההתרשלות על בבחינת המצב העובדתי בנוגע לקרות הנזק. ואם התנהגותו של המזיק, הייתה בלתי ראויה וחרגה מרמת זהירות המצופה מאדם סביר באותן נסיבות. מושג הסבירות בעוולת הרשלנות, נקבע על-פי אמות מידה אובייקטיביות, כפי שאדם סביר היה נוהג בנסיבות העניין (ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498, 508-507). בנוסף, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין המסכת העובדתית של ההתרשלות לבין הנזק הנטען. כפי שנקבע ברישא של סעיף 64 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 , אדם ייחשב כגורם לנזק באשמו, אם היה האשם (מעשהו או מחדלו המהווים עוולה) "הסיבה או אחת הסיבות לנזק" . קרי: הוא גורם הכרחי לנזק "בלעדיו אין". מבחני הסיבתיות המשפטית הם: מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, שם, ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1). נזיקין