אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

על מנת לסלק את החוב כלפי התובע, חתמה הנתבעת על הסדר חוב לפיו תשלם ב- 12 תשלומים שווים ורצופים של 3,860.71 ₪ כל אחד, החל מיום 12.5.09 ובכל 12 לחודש שלאחריו.
במעמד החתימה על הסדר החוב חתמה הנתבעת על בקשה לקבלת הלוואה מהתובע בשיעור של 44,500 ₪.

בסופו של דבר התובעת לא עמדה בתנאי הסדר החוב ולא סילקה את החוב

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק:

1. עסקינן בשתי תביעות מאוחדות שהוגשו בסדר דין מקוצר כדלקמן:



התביעה הראשונה, תא"מ 39858-04-10, הינה תביעה על סך של 28,146.48 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 12.1.10 (להלן: "התביעה הראשונה").




התביעה השניה, תא"מ 3268-05-10, הינה על סך 34,902.90 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 8.2.10 (להלן: "התביעה השניה").


2. בתביעה הראשונה טוען התובע, תאגיד בנקאי, כדלקמן:

א. הנתבעת ניהלה חשבון שמספרו 135186 בסניף 093 של הבנק התובע, הנמצא ברח' ויצמן 32, בית ליסין בת"א (להלן: "החשבון").

ב. ביום 19.10.06 חתמה הנתבעת, על הסכם תנאים כלליים להסכם ניהול חשבון אצל התובע, במסגרתו העמיד התובע לנתבעת מסגרת אשראי בחשבון ושרותים בנקאיים שונים בסכומים שונים.

ג. ביום 12.4.09 עמדה יתרת החוב של הנתבעת כלפי התובע על סך של 48,754.40 ₪ בצירוף ריבית מיום 1.4.09 (להלן: "החוב").

ד. על מנת לסלק את החוב כלפי התובע, חתמה הנתבעת על הסדר חוב לפיו תשלם ב- 12 תשלומים שווים ורצופים של 3,860.71 ₪ כל אחד, החל מיום 12.5.09 ובכל 12 לחודש שלאחריו.
במעמד החתימה על הסדר החוב חתמה הנתבעת על בקשה לקבלת הלוואה מהתובע בשיעור של 44,500 ₪.

ה. בסופו של דבר התובעת לא עמדה בתנאי הסדר החוב ולא סילקה את החוב, ויתרתו נכון ליום 24.12.09 עמדה על סך של 26,718.18 ₪, שבצירוף ריבית בנקאית מיום 1.10.09 ועד יום 12.1.10, מועד הגשת התביעה, עמד על סך של 28,146.48 ₪.

ו. זהו הסכום הנתבע לפסוק לתובעת התובעת בצירוף ריבית בשיעורים שיהיו נוהגים אצל התובעת מפעם לפעם בחשבונות המוגדרים בבנק כחשבונות קשיי גביה, החל מיום 13.1.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל. חיובי הריבית בשיעור האמור הצטרפו לחוב כל 3 חודשים, בסוף כל רבעון קלנדרי, החל מיום 13.1.10, ויישאו אף הם ריבית בשיעור האמור.

3. בתביעה השניה טוען התובע, תאגיד בנקאי, כדלקמן:

א. בתביעה זו נתבעו חברת תמר-גילדה ישראלית יוצרת (להלן: "חברת תמר") והנתבעת.

ב. חברת תמר ניהלה במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה חשבון שמספרו 143863 בסניף 093 של התובע הנמצא ברח' ויצמן 32 בת"א (להלן: "החשבון").

ג. הנתבעת, מנהלת חברת תמר, חתמה על כתב ערבות מיום 13.4.08, על פיו היא ערבה לכל ערבויותיה והתחייבויותיה של חברת תמר כלפי התובע בערבות מתחדשת, בלתי מוגבלת וללא הגבלה של סכום.

ד. ביום 14.3.08 חתמה הנתבעת, בשמה של חברת תמר, על הסכם תנאים כלליים לניהול חשבון אצל התובע .

ה. יתרת החובה של חשבון זה עובר להגשת התביעה, עמד על סך של 34,902.90, שאותה תובעת התובעת מחברת תמר עם הערבה לחשבון, הנתבעת, בצירוף ריבית מתאימה (כמפורט לעיל אודות התביעה הראשונה).

4. הנתבעות בשתי התובענות הגישו בקשת רשות להגן במסגרתה טענו כדלקמן:

א. החוב בשני החשבונות, נשוא שתי התביעות, נוצרו ע"י התובעת ללא כל אישור מתאים.

ב. הדבר הוביל לכך שיתרת החובה בשני החשבונות נוצרה עקב מעשיהם הרשלניים ו/או מחדליהם של התובעת או מנהליה.

ג. משכך יש לדחות התביעה כנגדן.

עדויות ההגנה

5. מטעם ההגנה העידו הנתבעת ואביה מר שמואל חסין (להלן: "שמואל).

6. בתצהיר עדותו הראשית נ/3 פירט שמואל את טענות ההגנה בנדון, כדלקמן:

א. עובר לפתיחת החשבונות אצל התובע היתה בשליטתו חברה בשם "מעוז יישומים אדריכלים בע"מ" (להלן: "מעוז"), שניהלה חשבון בבנק איגוד.

ב. היות ומשרדי חברת מעוז עברו לכיכר המדינה בת"א, הוא פנה למנהל הסניף התובע מר מיכאל רושר (להלן: "מיכאל"), בבירור לפתיחת חשבון למעוז בסניפו.

ג. בסופו של דבר, ולנוכח התנאים שהציע לו מיכאל, שעיקרם אשראי פתוח עד לגובה של 70,000 ₪ כנגד ערבויות אישיות, הוא פתח חשבון למעוז בסניף הבנק התובע.

ד. תקופת מה לאחר שנפתח חשבונה של חברת מעוז בסניף הבנק התובע, הוקמה חברת תמר ונפתח בסניף הבנק התובע גם חשבון בעבורה.

ה. לאחר פתיחת חשבון מעוז בסניף הבנק התובע, התעכב מיכאל עם אישור האשראי, וכל פעם הגדיל במעט את מסגרת האשראי. עקב כך נכנס חשבונה של חברת מעוז בבנק איגוד להגבלה.

ו. בשלב זה דחק בו מיכאל לקחת הלוואת גרייס של 50,000 ₪ בחשבון הפרטי של בתו הנתבעת, שהתנהל באותו סניף, שממנו ייסגר החוב בחשבון מעוז.

ז. יוצא אם כן שבסניף הבנק התובע היו 3 חשבונות כדלקמן:
של מעוז, חברת תמר והנתבע.

ח. מיכאל העביר תשלומים מחשבונן של חברת תמר והנתבעת לחשבונה של מעוז ללא אישור ממנו או עם הנתבעת וללא תיאום עמם, ועקב כך יצר יתרות חוב בחשבונן של חברת תמר והנתבעת.
לדעתו של שמואל הטעם לכך היה נעוץ בכוונה לצמצם את יתרת החובה של חברת מעוז, שהוגבלה כתוצאה מהתרשלותו של מיכאל בהקצאת האשראי. מיכאל ניסה להסתיר זאת מהנהלת התובע ולכן העביר כספים מחשבונה של חברת תמר לחשבונה של מעוז.

ט. לכשנודע לו הדבר הוא פנה למיכאל וזה הפנה אותו לסגניתו (מירי), שלא הכירה אותו וגם לא ידעה את סיכום הדברים שהיה בינו לבין מיכאל עובר לפתיחת החשבונות.
הסגנית דרשה פרעון ההלוואה שנלקחה בחשבון של הנתבעת בתוך 10 חודשים, ואף בוטלו מסגרות האשראי בחשבונות של חברת תמר והנתבעת ללא התראה מוקדמת, וזאת בכדי להפעיל לחץ על סגירת חשבון חברת מעוז.
בדלית ברירה נסגר חשבון חברת מעוז בסניף הבנק התובע.

י. ההתנהגות הנ"ל של מנהל הסניף וסגניתו הובילו לסגירת חשבון מעוז, ביטול האשראי של חשבונות חברת תמר והנתבעת, ולסחרור הכספי שהוביל לתביעות הנדונות.

7. בתצהיר עדותה הראשית נ/2 פירטה הנתבעת את טענות ההגנה בנדון, כדלקמן:

א. לאחר שנפתח חשבון בנק עבור חברת תמר, מיכאל הציע לה, לאחר ששוחח עם אביה שמואל, הלוואת גרייס של 50,000 ₪ בחשבונה הפרטי.

ב. מבירור שערכה התברר לה כי מיכאל העביר תשלומים מחשבונה של חברת תמיר לחשבונה של מעוז, ללא אישור ממנה או תיאום עמה, ועקב כך יצר יתרות חובה בחשבונה של חברת תמר.

ג. לעניין דרישת פרעון ההלוואה שקיבלה, חזרה למעשה על טענות אביה שמואל כמפורט לעיל.

8. התצהיר המרכזי מטעם התובע ניתן ע"י מר מיכאל רושר (ת/2), שציין כדלקמן:

א. שמואל היה מיופה כח בחשבונה הפרטי של הנתבעת.

ב. מפתיחת החשבון של הנתבעת בחודש אוקטובר 2006 ועד לחודש מרץ 2009, התנהל החשבון כסדרו, ואף הוענקה בו מסגרת אשראי.

ג. בחשבון זה אף ניתנה הלוואה על סך של 50,000 ₪, בהתאם לבקשה חתומה מיום 2.4.07.

ד. בסופו של יום הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה והבנק העמיד את ההלוואה לפרעון, ושמואל ביקש ממנו לפרוס את החוב לתשלומים וכך נעשה. ביום 12.4.09 נחתם הסדר חוב, לפיו תשלם הנתבעת את חובה לבנק ב- 12 תשלומים שווים ורצופים של 3,860.71 ₪ ובצירוף הריבית המוסכמת. אולם גם בהסדר זה לא עמדה הנתבעת, דבר שהוביל לתביעה הנדונה.

9. באשר לחשבון חברת תמר, הנתבעת היא בעלת המניות, הדירקטורית ומנהלת החברה.

10. מורשי החתימה בחשבון היו הנתבעת ושמואל, כאשר חתימת או הוראת כל אחד מהם תהיה מספקת לביצוע הפעולה.

11. הנתבעת חתמה על כתב ערבות לפיו היא ערבה לכל ערבויות חברת תמר כלפי הבנק, בערבות מתחדשת בלתי מוגנת וללא הגבלה של סכום.

12. ממועד פתיחת החשבון של חברת תמר במרץ 2008 עד יוני 2009 התנהל החשבון כסדרו, אך בחודשים יוני-יולי 2009 נמשכו 5 שיקים מחשבון חברת תמר, שחוללו מהטעם של "אין כיסוי מספיק".

13. בהמשך הוגדלה מסגרת האשראי בחשבון חברת תמר עד 30,000 ₪, וזאת לפי בקשת שמואל, אולם גם זאת לא עזר לניהול תקין של החשבון, וההמחאות המשיכו להיות מחוללות מחשבון זה, דבר שהוביל ליתרת חובה, ולהגשת התביעה כנגד חברת תמר והנתבעת.

14. באשר לטענות שמואל והנתבעת על העברת כספים מחשבון לחשבון ללא כל הוראה מטעם הנתבעת ו/או שמואל, מיכאל מכחיש זאת מכל וכל תוך שהוא מציין כי כל פעולה שבוצעה בשלושת החשבונות (של חברת תמר, של מעוז ושל הנתבעת), בוצעה בהוראות בעלי החשבון בלבד או מיופה הכח, עפ"י תנאי ההתקשרות עם הבנק.
לתצהירו של מיכאל צורפה טבלה (נספח 40), שם מפורטות 26 דוגמאות של העברות כספים מחשבון חברת תמר לחשבונות אחרים, בין היתר לחשבון של הנתבעת, לחשבון של מעוז ולחשבון האישי של שמואל.
אותו כנ"ל ניתן לראות בחשבון של הנתבעת, אודותיו גם פורטו בטבלה (נספח 42 לתצהיר) דוגמאות של העברות כספים מחשבון זה לחשבונות אחרים, בין היתר גם לחשבון של מעוז. עוד טוען מיכאל כי ניתן לראות שגם מהחשבון של מעוז הועברו כספים לחשבונות אחרים, בין היתר לחשבון של הנתבעת ולחשבון בנק אחר של מעוז (נספח 44 לתצהיר).

15. לתצהירו של מיכאל צורף תיעוד לביסוס כל טענותיו, לרבות טפסי פתיחת חשבון, תדפיסי בנק ועוד.

דיון והכרעה

16. אלה הן השאלות הדורשות הכרעה בתובענה זו:

א. האם הנתבעות הוכיחו טענתן כי הבנק פעל שלא כדין בהעברת כספים מחשבון לחשבון, בכל אחד משלושת החשבונות שהתנהלו בסניפו (של חברת תמר, הנתבעת ומעוז), ללא קבלת הוראה מטעם שמואל ו/או הנתבעת?

ב. מהות ההלוואה שקיבלה הנתבעת בחשבונה הפרטי, מועד פרעונה והסדר החוב.

17. ככל ששתי טענות אלה, שנטענו ע"י הנתבעות ונטל ההוכחה עליהן, לא יוכחו, ממילא יש לומר כי התביעה הוכחה לי לאור תצהירו של מיכאל והתיעוד שצורף לו, שלמעשה בלעדי שתי הטענות דלעיל לא נסתר ע"י עדי ההגנה (שהתמקדו בעיקר בטענות הנ"ל).

שאלה א' - העברות כספים מחשבון לחשבון, האמנם?

18. במסגרת טענה זו של הנתבעות, הן מטילות דופי בסניף הבנק התובע ו/או מנהלו, ומעלות כלפיו טענות של מרמה וזיוף של הוראות טלפוניות (כפי שנראה להלן).
ההלכה היא כי כאשר מעלה בעל דין בהליך אזרחי טענה לביצוע מרמה, או כל עבירה אחרת ע"י הצד שכנגד, כמות הראיות הנדרשת להוכחת טענה זו הינה מעל המידה הרגילה הנוהגת בהליך אזרחי. במקרה כזה עליו להביא ראיות בעלות משקל רב וכבד המצביע על גרסתו כאפשרות בדרגת סבירות גבוהה.
ראה לעניין זה:
ת"א (ת"א) 2865/99, י.ג. נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם במאגר נבו - סעיף 37 לפסה"ד, והאסמכתאות המצוטטות בו).

19. עוד ראוי לציין כי בבקשות הרשות להגן ובתצהירים התומכים בה (ראה נ/2, נ/3), לא נטען ע"י שמואל ו/או הנתבעת כי מעולם לא ניתנה הוראה לבנק על ביצוע הוראות באמצעות הטלפון, כל שנאמר בתצהירים האמורים כי לא נתנו הוראה כאמור לבנק, והבנק עשה כן על דעת עצמו.
רק לאחר שמיכאל בתצהיר עדותו הראשית צירף טבלאות ובהן דוגמאות לביצוע ההוראות להעברת הכספים מחשבון לחשבון, שבחלקן באמצעות הוראות טלפוניות, נזכרו הנתבעת ושמואל לטעון בחקירתם הנגדית (ורק אז) כי כלל לא הרשו לבנק לפעול עפ"י הוראה טלפונית (עדותה של הנתבעת עמ' 30 לפרו' ש' 8; עדותו של שמואל עמ' 36 לפרו' ש' 8-10).
על כן, בצדק התנגד ב"כ הנתבעת לטענה זו בנימוק של הרחבת חזית, שכן הטענה שלא היתה הרשאה להוראה טלפונית לא נטענה בכתבי הטענות מטעם הנתבעות (עמ' 30 לפרו' ש' 11; עמ' 36 לפרו' ש' 12).
טענה כזו משמעותית, כפי שבאה לידי ביטוי בחקירתו הנגדית של שמואל כי "אסור היה לבנק לכבד הוראות טלפוניות", היתה צריכה להיטען במפורש בכתבי הטענות, ולא רק כי לא ניתנה הוראה להעביר כספים מחשבון לחשבון.
אם טענה זו היתה נטענת במפורש בכתבי הטענות, ולא רק מועלית במסגרת חקירה נגדית לאחר שמיעת עדי התביעה, סביר להניח כי הבנק היה מתייחס אליה בתצהירי העדות ראשית מטעמו.
יחד עם זאת, אציין כי בהסכם התנאים הכלליים לפתיחת חשבון, הן בחשבון של הנתבעת והן בחשבון של חברת תמר (ראה נספחים 1 ו- 17 לת/2 - וניתן להניח בסבירות ראויה כי על הסכם תנאים כלליים כנ"ל חתם שמואל גם בשם מעוז עת פתח את החשבון של מעוז בסניף הבנק התובע), עליו חתומים הנתבעת ומורשי החתימה של חברת תמר (בהתאמה), יש בסעיפים 67-68, הוראות על פיהן הבנק יהיה רשאי לזכות ולחייב את החשבון לפי העניין, בתמורת הפעולות שיבוצעו בחשבון עפ"י הוראה בקווי תקשורת, שתינתן ע"י בעלי החשבון, וכי בעלי החשבון מסכימים כי כל הוראה בקווי תקשורת הינה הוראה שניתנה ע"י בעלי החשבון והבנק רשאי לכבדה, אף אם בעלי החשבון הורו לבנק כי את החשבון תחייב חתימותיהם של שניים או יותר, ועל אף כל הוראה אחרת בעניין זכויות חתימה שניתנה ו/או שתינתן לבנק בקשר לחשבון.
"קווי תקשורת" מוגדרים בסעיף 62 להסכם התנאים הכלליים ככוללים גם טלפון.
מכאן ראיה לכאורה כי הרשאה להוראות טלפוניות לבנק התובע ניתנה ע"י הנתבעות ו/או שמואל (שהיה מורשה חתימה או מיופה כח בשלושת החשבונות), וכי פעולות שביצע התובע עפ"י הוראות טלפוניות היו כדין.

20. חיזוק לכך מצאתי גם בעדותה של הנתבעת בחקירתה הנגדית, שלא היתה החלטית באי מתן הרשאה להוראה טלפונית לבנק, באומרה כי:
"יכול להיות שהיתה הוראה טלפונית מאושרת בשלב חתימת הסעיפים, בפתיחת החשבון, אבל זה לא משהו שהשתמשנו בו ולו פעם אחת. אני לא זוכרת אם חתמתי אז על סעיף הוראה טלפונית מטעמי נוחות..." (עמ' 30 לפרו' ש' 14-16).

21. אם בכך לא סגי, סבורני כי הנתבעים ושמואל מושתקים מלטעון כנגד מתן הרשאה לתובע לפעולות טלפוניות.
להלן טעמיי:

א. נתתי אמון מלא בגרסתו של מיכאל בתצהירו נ/3 ובחקירתו הנגדית בפניי כי אין בסיס ו/או אמת בטענות שמואל ו/או הנתבעת כי הועברו כספים מחשבון לחשבון, תוך שנרשם כי מדובר בהוראות טלפוניות, שלמעשה לא התקבלו ע"י שמואל או ע"י הנתבעת.
הדגיש מיכאל כי "לא היה דבר כזה שבוצעו העברות מבלי לקבל הוראה על דרך של אישור טלפוני או אישור אחר" (עמ' 16 לפרו' ש' 25-26).
עוד ציין מיכאל כי "אנחנו לא מבצעים העברות מחשבון לחשבון על דעת עצמנו. אנחנו מקבלים הוראות מפורשות מהלקוח, בין אם הוא נמצא בסניף ובין אם זו הוראה טלפונית" (עמ' 17 לפרו' ש' 1-3).
הוסיף וציין מיכאל כי יש אסמכתא בכתב לכל הוראה טלפונית, והיא - "נרשם על טופס העברה שנתקבלה הוראה טלפונית" (עמ' 17 לפרו' ש' 4-5).
עוד ציין מיכאל כי כל האסמכתאות האמורות הועברו לשמואל עפ"י בקשתו (עמ' 17 לפרו' ש' 6).

ב. בתצהיר עדותו הראשית ציין שמואל כי העברות הכספים בין החשבונות ללא הרשאה התבצעו לחשבונה של מעוז, על מנת לסגור את החשבון של מעוז שהיתה מוגבלת (ראה סעיף 6(ח) לעיל).
אולם, אנו רואים, כמפורט בנ/3 ובנספחים 40, 42 ו- 44, טבלאות המפרטות דוגמאות של העברות כספים בין החשבונות, כאשר רואים שהעברות הכספים נעשו בין כל החשבונות, ולא רק לכיוון החשבון של מעוז. רואים העברות כספים לחשבונה של הנתבעת ואף לחשבונו האישי של שמואל.
ליד כל העברה שהתבצעה בהסתמך על הוראה טלפונית נרשם כי התקבלה הוראה טלפונית ושם נותן ההוראה הוא שמואל.
כשנשאל שמואל מה האינטרס של הבנק התובע להעביר כספים לחשבונו הפרטי בהסתמך על הוראה טלפונית, לא נתן תשובה של ממש אלא רק ציין "אני מעולם לא נתתי הוראה טלפונית. זה ההסבר שלי" (עמ' 36 לפרו' ש' 4-5).
כשנשאל האם הוא יכול לתמוך את דבריו בהסבר כלשהו השיב: "אני יכול לתמוך את זה בדבר עובדתי. ניסית פעם להתקשר לבנק? אם אני צריך להתקשר לבנק זה לוקח שעתיים או שלוש עד שעונים. זה מתחת לבית שלי..." (עמ' 36 לפרו' ש' 6-8). לצערי לא האמנתי בנדון לשמואל.
גם אדם שגר ליד הבנק יכול ליתן הוראה טלפונית לבנק והדבר איננו מצריך זמן רב. לפעמים הדבר עדיף מאשר לקפוץ לבנק ולעמוד בתור.
זאת ועוד - לא תמיד ההוראה הטלפונית ניתנת כשהתובע נמצא בביתו או בעסקו, ולפעמים ההוראה ניתנת כשהוא נמצא במקום רחוק יותר, שאיננו קרוב לבנק.
ובכלל איזה אינטרס יש לבנק להעביר כספים מאחד החשבונות לחשבון האישי של שמואל או הנתבעת? ואיך זה מסתדר עם גרסתו של שמואל כי הבנק פעל תוך הפרת חובתו על מנת להעביר כספים דווקא לחברת מעוז על מאת לאפס את החשבון ולסגור אותו?!

ג. תמוה בעיניי מדוע הנתבעת ו/או שמואל לא טרחו לפנות בתלונה מתאימה לגורם מוסמך (המפקח על הבנקים ו/או ההנהלה הראשית של הבנק התובע ו/או משטרת ישראל) לכשנודעה להם פעילותו זו של הבנק בהעברת כספים מחשבון לחשבון ללא הרשאה (בעדותה של הנתבעת עמ' 30 לפרו' ש' 17-19; עדותו של שמואל (עמ' 35 לפרו' ש' 2-4).
אי הגשת תלונה כאמור גורעת ממהימנות גרסתם כי ההעברות הטלפוניות בוצעו שלא עפ"י בקשת מי מהם.

ד. גריעה נוספת ממהימנות גרסת שמואל ו/או הנתבעת מצויה בעובדה כי לא ידעו להצביע באופן קונקרטי על פעולות שבוצעו באחד מן החשבונות האמורים, שלא עפ"י הרשאתם הטלפונית (עדותה של הנתבעת עמ' 29 לפרו' ש' 29-30; עמ' 30 לפרו' ש' 1-2; עדותו של שמואל עמ' 36 לפרו' ש' 27-30; עמ' 37 לפרו' ש' 1-6).

ה. לפחות במקרה אחד שבו בוצעה העברה מהחשבון של חברת תמר לחשבונו הפרטי של שמואל (בתאריך 1.9.08 על סך של 9,140 ₪, שנרשם כי בוצע עפ"י הוראה טלפונית של שמואל), הודה שמואל בחקירתו הנגדית כי יכול להיות שהפעולה בוצעה (עמ' 35 לפרו' ש' 19-20).
כשנשאל איך נתן את ההוראה השיב או באינטרנט או בכתב (עמ' 35 לפרו' ש' 21). כשנשאל אם כך איזה אינטרס יש לבנק לרשום שהדבר בוצע עפ"י הוראה טלפונית השיב: "היה שם בלגן בסניף... זו הסברה שלי" (עמ' 35 לפרו' ש' 22-25).
שוב לא יכולתי לקבל את גרסתו של שמואל בנדון, ויותר שוכנעתי כי הפעולה בוצעה עפ"י הוראה טלפונית של שמואל, שהרי לבנק אין אינטרס לרשום דווקא כי הדבר בוצע עפ"י הוראה טלפונית אם יש לו אסמכתא בכתב לבקשה.
תשובתו של שמואל כי הדבר נעשה עקב בלגן בסניף הבנק התובע, לא שיכנעה אותי.

ו. גם כשעומת שמואל עם העברת כספים נוספת שהתבצעה מחשבון חברת תמר לחשבונו הפרטי על סך של 5,000 ₪ ביום 12.10.08 וכאסמכתא נרשם כי הדבר בוצע עפ"י הוראה טלפונית, הוא לא שלל את ההעברה האמורה לחשבונו הפרטי, אלא רק יצא חוצץ כנגד פעולת הבנק התובע בנדון, הכיצד ביצע את הפעולה כשרק הוראה בכתב+חתימת מורשה חתימה+חותמת מחייב את החברה הנתבעת?! (עמ' 35 לפרו' ש' 28-31).
תשובתו זו של שמואל לא שיכנעה אותי משני טעמים עיקריים:

1. עפ"י סעיפים 67-68 להסכם התנאים הכלליים לפתיחת חשבון המוזכרים בסעיף 19 לעיל, כל הוראה שנתנו בעלי החשבון לקווי תקשורת, הבנק רשאי לכבדה, אפילו אם בעלי החשבון הורו כי את החשבון תחייב חתימותיהם של שניים או יותר ואף כל הוראה אחרת בעניין זכויות החתימה שניתנה בקשר לחשבון.
היינו - משניתנה הרשאה טלפונית כדין ע"י מורשה חתימה של התאגיד, רשאי הבנק לבצע פעולות על דרך של הוראה טלפונית, מבלי לדרוש חתימה בכתב של מורשה החתימה+חותמת התאגיד.
במקרה דנן, נחתם הסכם התנאים הכלליים בחשבון חברת תמר ע"י מורשה חתימה מטעם חברת תמר+חותמת החברה, במסגרתו נכללה הרשאה טלפונית, ודי בכך (ראה נספח 17 לת/2).

2. מכח נימוק שיוזכר בסעיפים 23-24 להלן, בהסתמך על ע"א 6750/99 (השתק ע"י מצג).

22. האמור בסעיף 21 לעיל מלמדנו כי הנתבעים לא הוכיחו, בוודאי שלא ברמה הנדרשת להוכחת טענת מרמה או זיוף כאמור (ראה סעיף 18 לעיל), את טענתם כי הבנק התובע פעל בביצוע העברת כספים בחשבונות שלא עפ"י הוראה טלפונית שניתנה לו, בעיקר ע"י שמואל, כפי שנרשם ופורט בתצהירו של מיכאל.
ההיפך, שוכנעתי לנוכח העדויות ששמעתי, של מיכאל מחד ושל שמואל והנתבעת מאידך, כי כל פעולה שבוצעה ע"י הבנק התובע, ושנרשמה אסמכתא כי בוצעה עפ"י הוראה טלפונית, משקפת את המציאות.

23. בע"א 6750/99 כלל אינבסטמנט האוס בע"מ נ' בנק מרכנתיל בע"מ ואח' (פורסם במאגר נבו), דן ביהמ"ש בהשתק מחמת מצג. היינו - מקום שצד יוצר כלפי זולתו מצג בדבר קיומו של מצב עובדתי מסוים, ובהסתמך על מצג זה משנה הזולת את מצבו לרעה, יוצר המצג יהיה מנוע מלהעלות טענות, אפילו הן נכונות, הסותרות את המצג שיצר.
עוד הוסיף ביהמ"ש וציין כי מציאות החיים מלמדת כי לבנק אין העדפה ביחס לנוהלי העברות כספים המתבקשים ע"י לקוחותיו, ובלבד שנשמר מנקודת מבטו של הבנק, מנגנון אמין של קבלת אישור מטעם לקוחות להעברות כספים מחשבונותיהם. לבנק אין אינטרס ליטול על עצמו את הסיכון שבהעברת כספים, תוך סטיה מהוראות לקוחותיו.
מנגד כידוע, ביחסיהם החוזיים עם הבנק כפופים אף הלקוחות לחובת תום הלב. את חיובי הצדדים יש לפרש על יסוד תכלית העסקה ולאור חובתם לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת. כך בשלב כריתת החוזה אין צד לחוזה רשאי לעמעם במכוון את דרישותיו עם הצד שכנגד, בכך גם את הקצאת הסיכונים שבין הצדדים, רק על מנת לנצל זאת בדיעבד.
לעתים, נוהלים פנימיים של הלקוח דורשים כי יינתן אישור בכתב ע"י מורשי החתימה מטעמו לכל העברת כספים. יחד עם זאת לעתים יש הכרח להעביר כספים בין הבנק במהירות התואמת את חיי העסקים השוטפים.
במצב כזה, כשהלקוח דורש מהבנק באופן חד משמעי במערכת יחסיו עמו, כי יעביר כספים על יסוד הוראה טלפונית בלבד, יוצר מצג בפני הבנק של ויתור על מקדם ההגנה שנרשם בכתבי ההוראות הראשוני לבנק, כי העברת הכספים תיעשה אך ורק על יסוד אישור בכתב.
מששינה הבנק את מצבו לרעה בהסתמך על מצב זה בתום לב ובאופן סביר, בהעבירו את הכספים עפ"י הוראה טלפונית של הלקוח, יש לקבוע כי חובת תום הלב המוטלת על הלקוח מונעת ממנו מלהתכחש בדיעבד לדרישתו המפורשת מן הבנק ולמצג שיצר, ולטעון כי היה על הבנק לפעול עפ"י כתב ההוראות.

24. במקרה דנן הנתבעים, וגם שמואל (בעיקר שמואל שהיה מורשה חתימה ו/או מיופה כח בכל החשבונות של הנתבעים ו/או מעוז), יצרו מצג, וזאת מעבר לחתימתם על הסכם התנאים הכלליים לניהול החשבון (כמפורט לעיל), כי הוראה טלפונית די בה בכדי לחייב את כל אחד מהחשבונות שהתנהלו בסניף הבנק התובע.
הבנק שינה את מצבו לרעה בהסתמך על מצב זה בתום לב ובאופן סביר, והעביר כספים עפ"י הוראותיו של שמואל.
כאמור לעיל, שוכנענו כי ההוראות הטלפוניות שניתנו לבנק, וכמפורט על ידו, הן אמיתיות ולא מזויפות כטענת הנתבעים ו/או שמואל.
משכך ומכח הלכת ע"א 6750/99 מושתקים הנתבעים ו/או שמואל לטעון כנגד אותו מצג שהציגו לבנק התובע, ולהתכחש כיום לאפשרות ביצוע פעולות בחשבונות דלעיל עפ"י הוראה טלפונית.

25. לאור כל האמור לעיל ובמענה לשאלה א' כהגדרתה בסעיף 16(א) לעיל, אני קובע כי הנתבעות לא הוכיחו את טענתן כי התובע פעל שלא כדין בהעברת כספים מחשבון לחשבון בכל אחד מהחשבונות שהתנהלו בסניפו, של חברת תמר, ו/או הנתבעת, ו/או מעוז.

שאלה ב' - מהות ההלוואה שקיבלה הנתבעת בחשבונה הפרטי, מועד פרעונה והסדר החוב!

26. טרם שנדון בשאלה ב' לגופה, אתייחס לשתי טענות שהעלה שמואל במסגרת תצהירו אודות הצורך בלקיחת ההלוואה בחשבונה הפרטי של בתו, הנתבעת.
טענה ראשונה - החשבונות נכנסו לקשיים עקב העברות הכספים שבוצעו שלא כדין בין שלוש החשבונות בסניף הבנק התובע, דבר שאילץ את הנתבעת לקחת הלוואה בחשבונה הפרטי.
כאמור לעיל (במסגרת שאלה א'), לא רק שטענה זו לא הוכחה לי אלא השתכנעתי כאמור שכל העברה שהתבצעה בין החשבונות התבצעה כדין עפ"י הוראה שהתקבלה, בין אם בכתב ובין אם טלפונית.
טענה שניה - חברת מעוז נכנסה לקשיים כיוון שלא ניתן לה אשראי בשיעור של 70,000 ₪ עם פתיחת החשבון בסניף הבנק התובע, ובניגוד לסיכום הדברים שהיה בין שמואל למיכאל, עובר לפתיחת החשבון.
גם בטענה זו לא מצאתי ממש, ושוכנעתי יותר מגרסתו של מיכאל, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר עדותו הראשית, ובחקירתו הנגדית כדלקמן:

א. לא סוכם בינו ובין שמואל על מסגרת אשראי של 70,000 ₪ לחשבונה של מעוז שנפתח בסניף הבנק התובע, אלא על מסגרת של 50,000 ₪, שניתנה בפועל, אחרת הכיצד חשבון זה של מעוז נכנס ליתרת חובה (עמ' 16 לפרו' ש' 12-22).

ב. עובר לפתיחת החשבון שמואל הציג בפני מיכאל מצג מאד אופטימי אודות פעילותה של חברת מעוז, דבר שבדיעבד התברר כלא מדויק. מעוז נכנסה להגבלה בחשבונה בבנק איגוד, ושמואל לא העביר לידיעת מיכאל כי למעוז חשבון אחר בבנק איגוד אלא ציין באוזניו כי מדובר בפעילות עסקית חדשה (עמ' 16 לפרו' ש' 12-16; עמ' 17 לפרו' ש' 7-17 וש' 23-26; עמ' 18 לפרו' ש' 1-2).
לכשנודע למיכאל על ההגבלה בבנק איגוד, הוא הבהיר לשמואל כי הוא מפסיק לתת לו אשראי בחשבון זה של מעוז המתנהל בסניפו. זה היה מספר חודשים אחרי פתיחת החשבון (עמ' 17 לפרו' ש' 15-18).

27. בנסיבות אלה לא נותר לי אלא להסיק כי המצב הכלכלי אליו נקלעו החשבונות של הנתבעות (ושל מעוז), נובע משתי סיבות עיקריות:

א. פציעה של שמואל בחודש אוגוסט 2008 בתאונת עבודה בה נפגעה זרת ידו השמאלית. בעקבות כך אושפז בביה"ח והפסיק לעבוד (סעיף 17 לנ/3; עמ' 33 לפרו' ש' 17-23; עמ' 34 לפרו' ש' 18-19).

ב. תקופת משבר כלכלי בארה"ב, שגם שמואל הודה כי השפיעה חלקית על מצב העסקים שלו לרעה (עמ' 33 לפרו' ש' 15-16; עמ' 34 לפרו' ש' 20-23).

28. במצב דברים זה ועל מנת לעזור לנתבעת בניהול חשבונה וסגירת יתרת החובה בו, הועמדה לרשותה הלוואה בשיעור של 50,000 ₪, כעולה מנ/1, טופס בקשה לקבלת הלוואה בהרכבה עצמית מיום 2.4.07.
כשמתבוננים בנ/1 רואים כי סעיף 4 הנוקב במועד פרעון ההלוואה, נשאר ריק ולא מצוין בו מועד פרעון ההלוואה. על כך ציינו נציגי הבנק כדלקמן:


עדותו של מיכאל מנהל סניף הבנק התובע:
א. סוכם כי ההלוואה תיפרע כעבור שנה (עמ' 20 לפרו' ש' 4-7).
ב. כשלא עמדה הנתבעת במועד פרעון ההלוואה הוא העביר את הטיפול לסגניתו הגב' מירי שטיפלה בחשבונות הפרטיים, והחשבון של הנתבעת היה חשבון פרטי. מירי פעלה להסדר חוב עם הנתבעת, שחתמה עליו (עמ' 19 לפרו' ש' 20-25).
עדותה של הגב' מירי מידן, סגנית מנהל סניף הבנק התובע:
א. היא נכנסה לתמונה בזמן הסדר החוב של פרעון ההלוואה (עמ' 23 לפרו' ש' 17-21).
ב. הלוואה בהרכבה עצמית דוגמת זו הנדונה, צריכה להיפרע ולהיות משולמת כעבור 12 חודשים (עמ' 24 לפרו' ש' 10-12).
ג. אין דבר כזה לדחות את מועד פרעון ההלוואה, אלא ברגיל פרעון ההלוואה הוא אחרי שנה (עמ' 24 לפרו' ש' 17-23).

29. לעומת נציגי הבנק טענו הנתבעת ושמואל כי מועד פרעון ההלוואה טרם הגיע והבנק העמיד את ההלוואה לפרעון שלא כדין אחרי 12 חודשים.
לעניין זה טוענת הנתבעת כדלקמן:

א. היא הבינה שמשמעות הלוואת גרייס היא - שאפשר עד שנה לשלם את הריביות של ההלוואה ולאחר מכן להחליט מתי לפרוע אותה, בתיאום עם הבנק, והיא לא ביקשה לפרוע את ההלוואה לאחר שנה (עמ' 27 לפרו' ש' 29-31; עמ' 28 לפרו' ש' 1-6; עמ' 28 לפרו' ש' 20-26).

ב. כשנשאלה הכיצד זה יתכן שהבנק יתן לה הלוואה וישאיר את מועד הפרעון פתוח, שיידון רק בתום 12 חודשים השיבה: "אני לא בקיאה במסמכים בנקאיים. אני לא יודעת מבחינת הכללים שלהם מה הם יכולים לקיים ומה לא. מבחינתי זה מה שהבנתי מאותה פקידה וזה מה שאני ואבא שלי ידענו. לא נאמר לי משהו אחר" (עמ' 28 לפרו' ש' 27-30).

גם שמואל טען בעניין זה כי הצבת מועד הפרעון בתום 12 החודשים היה בניגוד למה שהוסכם מלכתחילה, שכן לפי סעיף 4 לנ/1 אין מועד פרעון הלוואה (עמ' 37 לפרו' ש' 13-16).

30. כשאני בוחן את טענות נציגי הבנק התובע מול טענות הנתבעת ושמואל, שוכנעתי יותר מגרסת נציגי הבנק, כי דובר על הלוואת גרייס, שהריביות עליה משתלמות במהלך 12 חודשים ובתום 12 חודשים ההלוואה צריכה להיפרע.
שוכנעתי מעדויות נציגי הבנק כי כך הוסבר לנתבעת ו/או אביה שמואל עובר למתן ההלוואה, וכך גם סוכם ביניהם.
טעמיי הם כדלקמן:

א. לא סביר בעיניי כי הלוואה תינתן ללא מועד פרעון מוסכם, ובכך לדחות את פרעונה שוב ושוב.

ב. שוכנעתי מעדותו של מיכאל כי סוכם עם הנתבעת ואביה שמואל כי ההלוואה שניתנה תיפרע כעבור שנה.

ג. שוכנעתי מעדותה של מירי כי ברגיל הלוואת גרייס נפרעת אחרי שנה.

ד. אם נתבונן היטב בעדותו של שמואל נמצא בה הודאה כי אכן ההלוואה היתה צריכה להיפרע לאחר שנה מעת נתינתה.
כשנשאל שמואל בחקירתו הנגדית אודות פנייתו למירי סגנית המנהל לאחר שהשיחה עם מיכאל לא הועילה, השיב: "... פניתי אליה ברגע שהגיע מועד פרעון ההלוואה (ההדגשה שלי - ח.ש.)... היא הגיעה פתאום לסניף. לפני כן היתה בחורה בשם דקלה ואז מירי הכניסה את זה לפרעון מיידי של 50,000 ₪. ניגשתי אליה לפני מועד הפרעון (ההדגשה שלי - ח.ש.) ואמרתי לה בואי נחדש את ההלוואה. אמרתי לה שהמצב לא כ"כ טוב, והיא אמרה לי שאדבר עם מיכאל. אז בכל זאת מיכאל לא אישר ופתאום נכנס החשבון למינוס..." (עמ' 37 לפרו' ש' 7-12).
בעדותו זו של שמואל רואים הודאה כי ההלוואה היתה צריכה להיפרע כעבור 12 חודשים, וכשהגיע מועד פרעונה ניסה לבקש הארכת מועד פרעון, שנדחתה ע"י מיכאל.

ה. לא בהתנגדות ואף לא בתצהירי העדות הראשית, לא טוענים הנתבעת ו/או שמואל, כי דרישת הבנק לפרעון הלוואת הגרייס כעבור 12 חודשים היתה שלא כדין כיוון שלא הגיע מועד פרעונה.
טענה זו נטענה רק במסגרת חקירותיהם הנגדיות של הנתבעת ושמואל, ובצדק ב"כ התובע התנגד להעלאת טענה זו בשלב כה מאוחר תוך הרחבת חזית (עמ' 29 לפרו' ש' 2-6).

ו. גם אי מילוי סעיף 4 לנ/1, טופס הבקשה לקבלת הלוואה בהרכבה עצמית, הנושא כותרת "מועדי פרעון ההלוואה", אינו סותר את המסקנה כי ההלוואה היתה צריכה להיפרע כעבור 12 חודשים.
סעיף זה עוסק בפרעון קרן ההלוואה והריבית עליה במספר תשלומים חודשיים שווים ורצופים. אולם, במקרה דנן סעיף זה לא היה רלבנטי ולכן לא מולא, שכן רק הריבית שולמה במהלך השנה הראשונה, והקרן היתה צריכה להיפרע בתום השנה הראשונה.

31. כאמור, הגיע מועד פרעון ההלוואה, ומשלא נפרעה ההלוואה הגיע הבנק התובע עם הנתבעת להסדר חוב לסילוק היתרה בחשבון הנובע מפרעון ההלוואה, ביום 12.4.09, ב- 12 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך של 3,860.71 ₪ לחודש (העתק מהסדר החוב צורף כנספח 10 לת/2).
הודתה הנתבעת כי אכן מדובר בהסדר חוב סביר ולמרות זאת לא עמדה בו (עמ' 29 לפרו' ש' 22-23).
גם סגנית מנהל הסניף הגב' מירי מידן ציינה כי הסדר החוב היה לטובת הנתבעת על מנת שתוכל לסגור את יתרת החוב שבחשבון. מדובר בהסדר נוח שנפרס ל- 12 תשלומים שווים (עמ' 25 לפרו' ש' 1-19).

32. גם אנוכי שוכנעתי כי עצם הסדר החוב שנעשה עם הנתבעת, בעיתוי ובתנאים שנעשה (ושפורטו לעיל), לא רק שלא בא להרע עם הנתבעת או ללחוץ אותה (כטענת הנתבעת ואביה שמואל בתצהיריהם ובחקירתם הנגדית), אלא נועד להיטיב עמה ולהקל עליה את פרעון החוב שנוצר בחשבונה.
דא עקא, שהנתבעת לא ידעה לנצל הטבה זו שהעניק לה הבנק, ולא עמדה בהסדר זה.

סוף דבר

33. שוכנעתי כי הבנק הוכיח את תביעתו בשתי התובענות, בהסתמך על תצהיר עדותו הראשית של מיכאל רושר מנהל הסניף ת/2 על נספחיו, חקירתו הנגדית ועדויות יתר עדי התביעה.
34. הנתבעות לא הוכיחו טענותיהן כנגד הבנק, כמפורט לעיל.

35. על כן, אני מקבל התביעות, ופוסק כדלקמן:

א. בתא"מ 39858-04-10 אני מחייב הנתבעת, שלי רוחמה חסין, לשלם לתובע את סכום התביעה בשיעור של 28,146.48 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה בתאריך 12.1.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל (בתובענה זו ביקש התובע חיוב בריבית מיוחדת, כמפורט בסעיף 2(ו) לעיל, אולם לא ראיתי המקור לכך ולכן אני מחייב עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה).

ב. בתא"מ 3268-05-10 אני מחייב הנתבעות, יחד ולחוד, (הנתבעת 1 מכח היותה בעלת החשבון והנתבעת 2 מכח ערבותה כמפורט לעיל), לשלם לתובע את סכום התביעה בשיעור של 34,902.90 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה בתאריך 8.2.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל (בתובענה זו ביקש התובע חיוב בריבית מיוחדת, אולם לא ראיתי המקור לכך ולכן אני מחייב עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה).

ג. הנתבעות, יחד ולחוד, ישאו בהוצאות המשפט של התובע בתובענות המאוחדות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 8,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום מתן פסה"ד שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון