זכויות יוצרים ספרי לימוד

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכויות יוצרים ספרי לימוד:

1. התובע, רואה חשבון במקצועו ורכז חוליה במשרדי מס הכנסה במועדים רלוונטים, ניהל פעילות עסקית משותפת עם נתבע 1 המתייחסת להוצאת ספרי לימוד ותרגול בהנהלת חשבונות עבור מכללות ומוסדות על תיכוניים. התובע טוען בתביעתו כי זכות היוצרים שלו בספרים מסויימים הופרה ועותר לסעד של צו מניעה קבוע, שיאסור על מכירת הספרים ללא שמו כמחבר, וכן לצו עשה, שיורה על הוספת שמו בספרים המופצים.

2. תיק זה התנהל בפני שופט אחר ולאחר שפסק דין מיום 14.1.10 בוטל על ידי בית המשפט העליון, הועבר אלי התיק לכתיבת פסק דין. אציין כי פסק הדין מיום 14.1.2010 ניתן על בסיס מסמכים שהוגשו, תצהירי הצדדים וסיכומי הטענות, וזאת בשל הסכמה דיונית בין הצדדים, וזו גם התשתית לפסק דין זה.

3. עובדות הרקע

3.1 מהראיות שהוגשו עולה כי הנתבע 1 שהוא רואה חשבון ושותפו, מר ערן אלוני ,הקימו חברה בשנת 1994 לשם כתיבת ספרי לימוד, תרגול ובחינות ללימוד הנהלת חשבונות. במסגרת החיפוש אחר כותבים, פנו לתובע, שהפנה אותם אל אמיר כהנא. לגרסת הנתבע 1, כהנא, תחת הנחיות התובע ונתבע 1, כתב את הספרים. (תצהיר הנתבע 1 מיום 11.6.06, נ/9 ס' 9). לגרסת התובע הוא עצמו כתב וערך את הספרים השונים ביחד עם נתבע 1 (ס' 22 לת/1) כאשר ספרי לימוד הנהלת חשבונות סוג 1 ו-2 נכתבו על ידי כהנא תחת הדרכתו והנחיותיו (ס' 7-9 לת/2).

3.2 באותה עת כיהן התובע כמנהל המקצועי של המכללה למנהל, (בצד תפקידו כעובד מס הכנסה). בנסיבות אלו החליטו השלושה להקים בנוסף להוצאה לאור, גם מכללה ללימוד מקצועות החשבונאות. כך הוקמה המכללה ללימודי חשבונאות תחת חסותה של מכללת רמת גן, ופעלה במסגרת החברה "המכללה העסקית הצפונית בע"מ". לצורך פעילות זו עזב התובע את המכללה למנהל. (ס' 11-15 לנ/9, טיוטות הסכמים, נספח ד' לנ/9).

3.3 הנתבע הצהיר כי טיוטה מאוגוסט 1996 (נספח ה' לנ/9), על אף שלא נחתמה שיקפה את ההסכמות בין הצדדים. לטענתו היא לא נחתמה בשל העובדה שהתובע היה אותה עת עובד מס הכנסה. (ס' 20 לנ/9 ונספח ה' שלו). בטיוטה, אחת ממטלותיו של התובע היא "כתיבת ספרי לימוד בחשבונאות (ס' 6 (א) (3) (3.3)). ס' 12 בטיוטה המתייחס לקנין רוחני קובע כי זכויות היוצרים הקשורות לפעולות המייסדים תהיינה קניינה הבלעדי של החברה הנוגעת.
התובע טען כי הטיוטה נספח ה' איננה מחייבת , והראיה שאיננה חתומה (ס' 10 לת/2).

3.4 בשנת 1997 פרש אלוני מעסקים אלו, ונשארה השותפות העסקית בין התובע ונתבע 1, אשר הקימו ביחד את מכללת אטלס לתקשוב בע"מ, מכללה למחשבים. על אף שהתובע ונתבע 1 היו שותפים עסקיים בשתי מכללות ובחברת יורן, המניות היו באחזקת נתבע 1 בלבד, בשל היות התובע שותף סמוי.

3.5 לטענת התובע (ס' 22 לתצהירו מיום 27.3.06, ת / 1 ) החל משנת 1995 כתבו וערכו התובע ונתבע 1 בצוותא את הספרים הבאים :
ספר לימוד בהנהלת חשבונות סוג 1 + ספר תרגילים
ספר לימוד בהנהלת חשבונות סוג 2 + ספר תרגילים
ספר לימוד בהנהלת חשבונות סוג 3 + ספר תרגילים
ידיעה מסחרית כללית
מבחנים בהנהלת חשבונות ממוחשבת
(סה"כ 8 ספרים, כל אלו להלן "הספרים").
חלק חשוב בהצלחת שווק הספרים היה עובדת עדכונם כמהדורות מתחדשות מעת לעת.

3.6 עד לשנת 2001 בוצעה הפצת הספרים ושיווקם באמצעות חברת יורן חשבונאות וניהול בע"מ (להלן " חברת יורן" או "הנתבעת 2"). הנתבע 1 היה בעל מניות הרוב ביורן (199 מתוך 200) ומנהל בה יחד עם נתבעת 3, שהיא גם רעייתו ומחזיקה את המניה הנוספת ביורן. נתבעת 3 הינה גם מנהלת ובעלת המניות של נתבעת 4, חשבונתון בע"מ. גם נתבע 1 הינו מנהל בחברת חשבונתון. עד לשנת 2001 הופיע שמו של התובע כעורך הספרים ובחלקם גם כבעל זכות היוצרים.

3.7 ביום 31.12.00 בעקבות משבר אמון שטוען לו הנתבע 1, נחתם בין התובע, נתבע 1 ויורן הסכם המסדיר את זכויות התובע ונתבע 1, כפי שיפורט בהמשך. (להלן "הסכם הפירוד"). הסכם זה בא כדי לפרק את השותפות העסקית בין התובע ונתבע 1 בדרך של חלוקת הנכסים השונים שהיו להם . יצויין כי לתובע אין תביעה כלשהי לגבי שנות הפעילות עד ליום 31.12.00.

3.8 התובע טוען בתביעתו כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם בהסכם. בנוסף לסעד של צו מניעה קבוע וצו עשה, בקש התובע צו למתן חשבונות לגבי מכירת הספרים, הפצתם, שיווקם והדפסתם לרבות מאזנים ודוחות רווח והפסד החל מינואר 2001.

4. עקרונות הסכם הפירוד מיום 31.12.00

4.1 הצדדים להסכם הפירוד(נספח ו' לת/1) הינם התובע, נתבע 1, חברת יורן וכן "המכללה העסקית הצפונית בע"מ" (להלן "המכללה העסקית") ו"האדם הנכון בע"מ". במבוא להסכם נרשם כי התובע ונתבע 1 שותפים שווים באחזקות בחברות יורן, האדם הנכון המכללה העסקית ומכללת אטלס לתקשוב בע"מ (להלן "מכללת אטלס"). (הצהרה זו לא תאמה את אחזקת המניות בפועל, לפיה האחזקות הרשומות היו בידי נתבע 1 וגופים בשליטתו אך תאמה את המצב העסקי). עוד נרשם במבוא להסכם הפירוד כי הצדדים רוצים לפרק את השותפות ביניהם באופן שנתבע 1 יקבל את מכלול אחזקות הצדדים במכללת אטלס ואילו התובע יקבל בלעדית (באמצעות חברת האדם הנכון) את מכלול אחזקות הצדדים במכללה העסקית. סוכם כי חוב המכללה העסקית למכללת רמת גן יועמד על סכום של 400,000 ₪ בלבד וישולם ישירות למכללת רמת גן על ידי חברת יורן.

4.2 הוצהר בהסכם כי מניות חברת יורן מוחזקות בנאמנות על ידי עו"ד דברת, והוא יעביר מחציתן לנתבע 1 ומחציתן לתובע, לאחר תשלום החוב למכללת רמת גן. בשל פערים בשווי האחזקות בין מכללת אטלס למכללה העסקית, סוכם כי האיזון יתבצע באמצעות רווחי חברת יורן. בנושא זה טופלו בהסכם מספר נושאים מרכזיים:
א. במשך כל "תקופת ההגבלה" יהא הנתבע 1 זכאי בלעדית לכל רווחי חברת יורן. (תקופת ההגבלה היא התקופה בה משלמת חברת יורן למכללת רמת גן את החוב אך לא פחות מ-56 חודשים.)
ב. התובע והמכללה העסקית התחייבו לרכוש את ספרי חברת יורן, וכן לפעול על מנת שמכללת רמת גן תרכוש גם היא את ספרי חברת יורן.
ג. חברת יורן תשלם לתובע "עמלה מוסכמת בגין זכויות יוצרים" בסך של 15% ממחזור המכירות של ספרי יורן למכללת רמת גן בחיפה ובת"א, ולצורך כך תנוהל כרטסת נפרדת משאר המכירות. (ס' 13 להסכם).
ד. נתבע 1 וחברת יורן התחייבו לפעול לעדכון הספרים ושמירה על רמתם ואיכותם, בין באמצעות חלידו ובין באמצעות אחרים. התובע ישתף פעולה ויסייע ככל יכולתו לעדכון הספרים ושמירה על רמתם ללא תמורה. אם התובע לא יעשה כן יועבר הסכסוך להכרעת הבורר עו"ד דברת. אם ימצא הבורר שהתובע הפר חובתו זו תישלל מהתובע זכותו לעמלה בעבור התקופה שבה לא עודכן הספר ותוארך תקופת ההגבלה בשנה נוספת. ההסכם כלל חובת עדכון מפורטת וקצובה במועד לגבי ספר מבחנים סוג 3 וספר לימוד סוג 3.
ה. התובע והמכללה העסקית התחייבו שלא להתחרות בספרי חברת יורן כפי שהיו באותה עת.
ו. חברת יורן נתנה הרשאה לתובע, ללא תמורה, לערוך מצגות ממוחשבות המבוססות על ספרי יורן לתלמידי מכללת רמת גן בלבד.
ז. כמו כן כלל ההסכם שחרור מערבויות והוראות נוספות שאינן צריכות לענייננו.

5. אירועים לאחר הסכם הפירוד

5.1 נתבע 1 טען כי בתחילת שנת 2001 בצע התובע מספר עדכונים לספרים אך חדל מכך, ובשנת 2002 ואילך, לא עדכן לחלוטין את הספרים. לטענת נתבע 1, אי עדכון הספרים יצר פגיעה קשה בהוצאה לאור של יורן וברווחיה. (ס' 65 לנ/9).

5.2 בעקבות אי עדכון הספרים על ידי התובע, התובע ונתבע 1 קיימו הליך של גישור בפני עו"ד דברת שהביא אותם לפשרה. הפשרה היתה כי התובע לא יהיה זכאי לתשלום עבור זכות היוצרים שלו במהלך תקופת ההגבלה אשר תוארך עד ליום 31.8.05. (ס' 32.7 לתצהיר ת/1 ונספח ג' 2 לת/2).

5.3 עובדות אלו מדגישות עד כמה ראה נתבע 1 חשיבות לנושא עדכון מהדורות הספרים ועד כמה היה העדכון חשוב ומרכזי בהצלחה העסקית.

5.4 באוקטובר 2001 שלח התובע מכתב למנהל האזורי במכללה למנהל (נספח ז' לת/1) שם הוא מציין כי איננו מרשה להסיר את שמו מספרי יורן שמיועדים לשימוש המכללה מבלי שתתקבל ממנו הסכמה. עוד הוא מבקש כי השם אייל דינלטון לא יופיע כמחבר או עורך בספרי יורן.

5.5 נתבע 1 טוען (ס' 76 לנ/9) כי בשנת 2002 החליטו הצדדים, לחלק ביניהם את הספרים, אותם 8 ספרים המופיעים בס' 3.1 לעיל, שהיו אז במהדורת 2001. סוכם בע"פ לדבריו כי התובע יקבל את הספרים הבאים:
א. ספר מבחנים ותרגילים בהנהלת חשבונות סוג 2.
ב. ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 3.
ג. ספר מבחנים הנהלת חשבונות סוג 3.
ד. ספר ידיעה מסחרית כללית
ואילו הנתבע 1 יקבל את הספרים הבאים:
א. ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 1 + ספר תרגילים.
ב. ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 2.
ג. ספר מבחנים בהנהלת חשבונות ממוחשבת.

התובע מכחיש זאת ומציין שמעולם לא הושג הסדר כזה. הנתבע 1 אומנם הציע הצעות חלוקה, אך התובע לא קבל אותן. (ס' 21 לת/2).
כל אחד מהצדדים הביא נימוקיו כדי לחזק את גרסתו –
התובע מציין כי לא היה מסכים לעולם לחלוקה כזו, שכן היא משאירה בידי הנתבע את הספרים המהווים כ-75% מהפדיון. עוד הוא מפנה לכך שהנתבע איננו עקבי באזכור שנת ההסכם. בעוד שנתבע 1 טוען בתצהירו כי הסכמה כזו היתה בע"פ בין הצדדים בשנת 2002, הרי שבהודעות ברשות המיסים (נספחים כג 1-2 לסיכומים, הודעה מיום 6.3.05 שורה 28-29, הודעה מיום 28.3.05 שורה 209-210) טען נתבע 1 כיההסכם בע"פ נעשה בשנת 2003 או בסוף 2003.
הנתבע מצידו מבקש להדגיש את שתיקת התובע באותן שנים. בשנת 2001 שלח מכתב למכללה למנהל האוסר על הורדת שמו מספרי יורן ודורש לוודא שלא יופיעו שמות אחרים מטעם המכללה למנהל על ספרים אלו ללא הסכמתו. (המכתב, נספח ז' לת/1). מעבר למכתב זה אין כל פעילות מוחה מצד התובע למרות שטען שלאחר התיקון שבו והורידו את שמו. עוד מדגיש הנתבע כי התובע ידע כבר בשנת 2003, לפי תצהירו, שזכויות יוצרים בספר הנהלת חשבונות סוג 3 נרשמו כזכויות של חברת חשבונתון, ובכל זאת לא פעל כנגד עובדה זו. רואה חשבון מאוטנר מציין בתצהירו (ס' 8 בנ / 12) כי "מאוחר יותר" אמר לו נתבע 1 כי המחלוקת בין הצדדים נפתרה בחלוקה בעין של הספרים. מדובר באמירה סתמית בתצהיר, אין ציון מועד, אין ציון ספרים ומכל מקום זוהי הצהרה על שמיעת גרסתו של נתבע 1 ולא ידיעה ישירה של רואה החשבון.
בשקילת הטענות השונות של הצדדים, לא השתכנעתי כי הנתבעים הרימו את הנטל להראות קיומה של חלוקת ספרים, מה גם שלא היה לה כל ביטוי בכתב, לא בהסכם ולא באיזכורי התכתבות. הצדדים ידעו לעשות הסכמים בכתב, הן בדרך של הסכם מפורש, והן בדרך של אזכור הסכמה במכתב. העובדה שאין כל תיעוד לחלוקה כזו, למרות שמדובר בנושא מאוד משמעותי נוגסת בגרסת הנתבעים.

5.6 נתבע 1 טוען (ס' 78 לנ/9) כי סוכם שבמהלך "תקופת ההגבלה" נתבע 1 יכתוב מחדש את שלושת הספרים העיקריים של ההוצאה ויוכל לעשות שימוש בחומרים שהיו בספרי חברת יורן. הנתבע 1 טוען כי תמורת זאת היה אמור התובע להמשיך לקבל את עמלת 15% מהמכירות למכללת רמת גן, למרות שחדל לעדכן את הספרים, ואכן קבל את העמלות לחברה חדשה שהקים בשם אס. אמ. קבוצת ניהול בע"מ (שם הוחזקו המניות על ידי אחר אך אשת התובע היתה מנהלת החברה). הנתבע צרף כרטסת ממוינת המראה תשלומי "עמלות" לחברה זו החל מינואר 2002 ועד ספטמבר 2003. (נספח ט"ו לנ/9). המונח המופיע בכרטסת הוא "עמלה". התובע מכחיש זאת, וצרף תצהיר גב' הילית אמיר, ששימשה מנהלת אדמניסטרטיבית וקניינית במכללה העסקית ולאחר מכן בחברת אס.אם קבוצת ניהול בע"מ והיא מצהירה כי עמלות אלו הינן הנחה במחיר הספרים שניתנה לאחר משא ומתן אישי שלה מול נתבע 1. (ס' 8 לת/3). אלא שמוצגי הנתבעים נ/1 –נ/8 מוכיחים כי במהלך התקופה מאי – נובמבר 2002 מדובר בעמלות שהן 15% מהיקפי המכירות. ניתן לאמר שאכן התובע קבל עמלות בשיעור של 15% באותה תקופה, אך אין כל תימוכין לטענת נתבע 1 כי זו היתה התמורה בעבור ויתור התובע על זכויות היוצרים שלו, באופן שהנתבע יכול לעשות שימוש בכל אחד מהספרים לצורך כתיבתו מחדש.

5.7 בספטמבר 2003 מכרה חברת אס. אמ. בע"מ (חברה של התובע) את המכללה העסקית למכללה למנהל. (הסכם התמורה לתובע, מחברת אס.אמ. בע"מ הוא נספח ז' לסיכומי הנתבעים). תנאי בסיסי בהסכם היה התחייבות התובע שלא להתחרות בעסקי המכללה או המכללה למנהל לתקופה של 5 שנים לפחות. התובע הצהיר שידוע לו שהמשמעות היא ויתור או צמצום עד כדי חיסול זכותו להינות מתגמולים עתידיים בגין שימוש בספרים המשמשים את המכללה באותה עת, אשר לתובע היתה בהם זכות יוצרים והיה צפוי שהשימוש בהם יפסק. תמורת החוזה גלמה גם את התמורה עבור ויתורו על תגמולים בגין זכויות יוצרים. בחקירתו על ידי רשויות המס (נספח ח' לסיכומי הנתבעים, עמ' 17) מציין התובע כי סכומים שרשומים במסמך עליו הוא חתום הם כנראה סכומים שהוא עתיד לקבל מחברת אס. אמ. "בגין פגיעה בזכויות יוצרים, כתיבת ספרים מאחר ואני במסגרת חוזה זה נמחק מהשוק לא רק מההיבט של ללמד אלא גם מכתיבת ספרים..."

5.8 בסוף שנת 2006 הוגש כנגד התובע כתב אישום על עבירות לפי פקודת מס הכנסה, בגין שימוש במרמה ,עורמה ותחבולה ,ומסירת תרשומת כוזבת. נטען שם כי לתובע היה אישור משנת 95 ומשנת 96 כעובד מס הכנסה לכתוב ספרים ולקבל תמלוגים ו/או זכויות יוצרים אך לא היו לו אישורים לנהל מכללה, להיות שותף פעיל ולהפעיל עסקים שונים, עליהם לא דווח והתחמק מתשלום מס. התיק הפלילי, בו שימש הנתבע 1 כעד מדינה, יצר משקעים רבים בין הצדדים, אך אלו אינם חלק מהדיון כאן.

6. האם לתובע זכויות יוצרים בספרים ?

6.1 התובע היה עמום בקשר לזכותו בספרים שציין. למעט לגבי ספר לימוד סוג 3 שם ציין כי חבר אותו, לגבי האחרים ציין באופן לא ברור "חברתי/ערכתי". כאילו גם לו עצמו לא ברור מהי זכותו. כמו כן לא צורפו הספרים או דוגמתם (לבד מעמודי הכריכה), כדי שיתאפשר דיון מעמיק בשאלה זו. מעבר לכך גם לא צורפו עותקים "מפרים" כלשהם למעט 4 פרקים בספר מסויים אחד (נספח כד לסיכומים), ולא צורפו תכני הספרים שמפיצים הנתבעים. העדר ראיות לגבי תוכן הספרים שמפיצים הנתבעים מאז שנת 2000 ואילך, גם לא מאפשר להכריע בנושא הזכות המוסרית של התובע בספרים. מאחר ובהמשך הדיון, ועל רקע מיעוט הראיות, מצאתי כי היתה הפרה רק לגבי ספר לימוד סוג 1 וסוג 2, ממילא הדיון בדקויות של זכות היוצרים בספרים האחרים איננו משמעותי.

6.2 לא יכולה להיות מחלוקת על כך כי התובע נטל חלק בכתיבה ועריכה של המהדורות המעודכנות והמהדורות החדשות של הספרים בשנת 1996,1997. זאת ניתן ללמוד מסיכום בין הצדדים העולה ממכתבו של נתבע 1 לתובע משנת 1996, טרם קיומו של סכסוך משפטי כלשהו (נספח ד' לת/1). בתמורה לכך היה זכאי התובע ל-20% מתקבולי מהמכירות.

6.3 אותו נספח ד' פותח בכך שהוא מתייחס לסיכום בנושא "זכויות יוצרים" והאחוזים מהמכירות הינם כתמורה לכתיבה ולעריכה של המהדורות. נתבע 1 טוען בתצהירו כי "אולץ" לחתום על המכתב לבקשת התובע, כי זו היתה דרכו היחידה הלגיטימית של התובע להראות הכנסות נוספות במקביל לעבודתו במס הכנסה, וכן כי מדובר במכתב פיקטיבי, כי הכנסות התובע היו מהמכללה. (ס' 27, 28 לנ/9). כרטסת ממוינת לשנים 97, 99, לימדה כי תשלומים לתובע נרשמו בעבור זכויות יוצרים (נספח ז' לנ/9).
אופן התנהלות הרישום והאזכור במכתבים שונים מלמד כי הנתבע 1 ייחס לתובע זכויות יוצרים בספרים.

6.4 גם הסכם הפירוד שבין הצדדים קובע בס' 13 שבו כי התובע יהיה זכאי לקבל "עמלה מוסכמת בגין זכויות יוצרים" בסך של 15% ממחזור המכירות של ספרי יורן למכללת רמת גן בחיפה ובת"א, ולצורך כך תנוהל כרטסת נפרדת משאר המכירות. נתבע 1 טוען בתצהירו כי דובר בעמלת מכירות והשימוש במילה "זכויות יוצרים" היה בשל כך שהתובע עבד במס הכנסה. (ס' 60 לנ/9). לא ניתן לקבל טענה חוזרת זו של נתבע 1 כטענה שמאיינת קיומן של זכויות יוצרים. העובדה שהנתבע 1 ייחס תשלומים מסויימים לזכויות יוצרים של התובע מטעמי "חשאיות" או "נוחות" של התובע איננה מלמדת על כך כי התובע לא כתב ולא ערך את הספרים. והרי גובה הסכום שראוי היה לשלם לתובע באופן אמיתי בגין זכויות היוצרים איננו חלק מהדיון הנוכחי. יתרה מזאת. ס' 14 להסכם הפירוד קבע כי אם התובע לא יעדכן את הספרים, תישלל ממנו הזכות לעמלה בגין זכויות יוצרים בסך של 15%. גם הסיבה לשלילת הסכום, יכולה ללמד על מהותו.

6.5 התובע טען בתצהירו מיום 14.6.06 (ת/2) כי הנתבע 1 הצהיר במהלך תביעה אחרת בבית משפט השלום בתל אביב (1302/97 המר' 12445/97) כי התובע ונתבע 1 הם בעלי זכות היוצרים בספרים. (ס' 4 לת/2). תצהיר הנתבע 1 צורף כנספח ב' לסיכומים, ממנו עולה כי הנתבע 1 ציין שבמהלך השנים חיבר התובע ספרי לימוד שונים בחשבונאות (ס' 5 לנספח ב' לסיכומים) וכן כי מר כהנא חיבר על פי הנחיות התובע את ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 1 וסוג 2 בעריכת התובע, וכן כתב התובע ספרי תרגול בסוג 1, 2, ו-3 בסיוע רוא"ח בדר מוחמד (שם ס' 6).

6.6 גם מפרטיכל ההליך הפלילי שנוהל בת.פ 3579/06 כנגד התובע נמצא נתבע 1 בעדותו מתייחס לעובדה שהתובע ערך ספרים ואף כתב, אלא שלשיטתו התובע כתב את הספרים בדרך של "גזור והדבק" (הפרטיכל הפלילי נספח א' לסיכומים עמ' 44 ישיבת 7.9.08).

6.7 מקום בו בעל דין מעלה טענה עובדתית או משפטית סותרת בשני הליכים שונים, ניתן להחיל לגביו את כלל ההשתק השיפוטי, המונע ממנו מלהתכחש למה שטען במועד מוקדם יותר. וראו דברי כב' הנשיא גרוניס -"התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט" (רעא 4224/04 בית ששון בע"מ נ. שיכון עובדים והשקעות בע"מ נבו 8.3.05)
ודברי כב' הנשיאה ביניש - "מחובת תום-הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל-דין להשתמש לרעה בבתי-המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי-הדין המתדיינים בפני בתי-המשפט." (בשא 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. משה שנפ נבו 15.1.07) (וכן ראו עא 9984/04 חקשורי נ. בובליל נבו 9.6.10, רעא 11946/04 דוד לובינסקי בע"מ נ. י.ת. נצר אחזקות בע"מ נבו 22.5.05).

יש לפרש ולהפעיל את הכלל בהתאם לתכליתו אשר נגזרת מעקרון תום הלב. לא ניתן לאפשר לנתבע 1 לטעון בתצהיר בפני בית משפט בתיק אחר בו הוא נתבע (תיק בו אין כל קשר לעובדת חשאיות עיסוקו של התובע) כי לתובע זכויות יוצרים בספרים, ולטעון היפוכו של דבר כאן.

6.8 צורף לסיכומים מכתב ערן אלוני לעו"ד אלעזרי מיום 12.3.97 (נספח כ"ט לסיכומים) שם מתייחס מר אלוני לחוות דעת שנכתבה לענין זכויות היוצרים, ממנה הוא מסיק שכוונת הנתבע 1 היתה כי זכויות היוצרים יהיו של נתבע 1 ושל התובע (מר אלוני, שהיה השותף השלישי רואה בכך נסיון לגזול את נכסי חברת יורן). מר אלוני מציין כי עסקת השותפות ביניהם התבססה על כך שזכויות יוצרים יהיו לחברת יורן, וסוכם שהתובע ישתתף בכתיבת הספרים ועריכתם בתמורה לחלק מהכנסות החברה. לטענתו במכתב, בגלל השקעה של שלושתם בכתיבה, וההוצאות הרבות שהיו כרוכות בהוצאת הספרים שהחברה נשאה בהם, ברור היה שזכויות היוצרים שייכות לחברה. וכך גם נכתב על גבי הספרים עצמם. עו"ד אלוני חוזר על כך בחקירתו בתיק הפלילי (נספח י"ד לסיכומי הנתבעים, עמ' 18). במכתב נתבע 1 לעו"ד דרומי מיום 1.4.97 (נספח ג' לסיכומים בו מתייחס נתבע 1 למכתבו של מר אלוני ) כותב נתבע 1 כי התובע לא הסכים מעולם להעביר את זכויות היוצרים שלו לחברת יורן. עוד נטען שם כי במהדורות ישנות של ספרי לימוד ותרגול סוג 1 וסוג 2 נכתב שזכויות היוצרים שייכות לחברת יורן אך בהתחשב בחוות הדעת שניתנה ובהסכם מיום 8.1.97 (שלא הוצג כראיה) מסתבר ששיוך זכויות היוצרים היה שגוי ובמהדורות החדשות זה תוקן על פי חוות הדעת. עוד כתב נתבע 1 באותו מכתב כי עד תום שנת 1998 כל השאלות שכתבה מירה לוי בספרי התרגול יוחלפו בשאלות שיחבר התובע ולכן זכויות היוצרים בספרים יהיו של התובע ושל נתבע 1. מכאן, ששוב על דעת נתבע 1 בתקופה שלאחר אפריל 97 יש לייחס את זכויות היוצרים לתובע אישית, ולא לחברת יורן.

6.9 הוצג פרטיכל של ישיבת מועצת מנהלים של המכללה העיסקית מיום 5.9.97 שבה נוכחים התובע, נתבע 1 ומר אלוני. במהלך הדיון מצהיר שם התובע לפרטיכל לגבי עצמו"...ככותב הספרים ובעל זכויות היוצרים בספרים (אני) נותן אמון מלא ביורן ובחוסנה ומוכן לחתום ערבות אישית לחובות יורן למכללה....". אף אחד מהנוכחים לא מתרעם או שולל את הפתיח של ההצהרה. מדובר במסמך פנימי של המכללה. (נספח ה' לסיכומים).

6.10 רואה חשבון מאוטנר ששמש רואה חשבון של חלק מעסקיהם של התובע ונתבע 1 העיד במשפט הפלילי כי לתובע היו זכויות יוצרים בחלק מהספרים. (עמ' 211-213, 221-222). עוד אישר עד זה כי היו ספרים שהתובע כתב אותם בעצמו (שם, עמ' 246).

6.11 גם עו"ד דברת העיד במשפט הפלילי כי למיטב זכרונו הנתבע 1 לא חלק על העובדה שלתובע היו זכויות יוצרים בספרים. טענתו כנגד התובע היתה שאיננו מעדכן את הספרים בזמן. (עמ' 48 פרטיכל מיום 11.11.07, נספח ז' לסיכומים).

6.12 מר צבי לביא, שהצהיר על עצמו כי הוא חבר ילדות של נתבע 1, נתן תצהיר (ת/4) בו הוא מפרט כי קבל ישירות מהתובע כתבי יד לצורך הדפסה על ידי אשתו במעבד תמלילים. כתבי היד התייחסו להכנת הספר "ידעה מסחרית כללית, ספר לימוד בהנהלת חשבונות סוג 3 (השאלות התרגילים והפתרונות) וכן עדכוני ספרי לימוד ותרגול הנהלת חשבונות סוג 1 וסוג 2, ועדכון לספר תרגילים הנהלת חשבונות סוג 3. החומר נמסר לו עד מהלך שנת 2001.

6.13 רואה חשבון אמיר כהנא אישר בתצהיר שהגיש במהלך משפט אחר (ס' 9,14 לנספח ט1 לסיכומים) כי כתב בהנחיית התובע את ספר הלימוד הנהלת חשבונות סוג 1 וכי התובע ערך את הספר ולגבי ספר הלימוד סוג 2 ציין שכתב אותו והתובע והנתבע 1 ערכו, עדכנו, תקנו ואישרו להדפסה. עובדות אלו גם אושרו במהלך חקירתו במשפט הפלילי שהתקיים (נספח ט לסיכומי הנתבעים).

6.14 התובע הכחיש בתצהירו ת/2 את טענות הנתבע 1 כי במסמכים השונים בהם דובר על תגמול בגין זכויות היוצרים שלו, נעשה השימוש בתבנית מילים אלו רק משום שעבד אותה עת במס הכנסה.

6.15 התובע אישר בתצהירו (ס' 7 לת/2) כי אכן פנה למר כהנא על מנת שיחבר את ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 1 וסוג 2 אלא שבהיות התובע הסמכות העליונה הכריע ככזה בכל מחלוקת שהתגלעה בחיבור הספרים, התובע הוא שקבע את סדר הפרקים, את הכותרות, את מספרי השאלות את דרגת הקושי של השאלות, עשה הגהות, העיר הערות, הפעיל עורך לשוני, ובסה"כ השקיע שעות רבות בכך. מאז 1995 טוען התובע כי אמיר כהנא לא עשה פעולה כלשהיא בספרים, לרבות לא עדכונם. (ס' 8 לת/2, ותמיכה לכך במכתב אמיר, נספח ב' לת/2).

6.16 התובע ציין כי בשלב מסויים החל נתבע 1 לציין על גבי הספרים כי בעלת זכויות היוצרים היא חברת יורן. התובע ציין בתצהירו כי לא התנגד לכך, כי שמו המשיך להופיע בכל הספרים. (ס' 28 לת/1). התובע צרף דוגמאות של כריכות חלק מהספרים מהשנים 1997-1999 (נספח ה' 1-5 לת/1) מהם ניתן ללמוד על מעורבותו של התובע בעיקר כעורך, כדלקמן:
א. ספר לימוד סוג 2 מהדורת אוקטובר 1995 המחבר הוא כהנא והתובע מופיע כעורך (נספח י 2 לסיכומים). ספר לימוד סוג 2 מהדורה 1997 – בעטיפה החיצונית נרשם כי המחבר הוא אמיר כהנא, העורכים הם התובע ונתבע 1. בעמוד פנימי נרשם כי הזכויות שמורות לתובע ולנתבע 1.
ב. ספר לימוד סוג 3 מהדורה 1999- בעטיפה חיצונית נרשם כי המחבר הוא התובע ואילו העורך הוא הנתבע 1. בעמוד פנימי נרשם כי הזכויות שמורות לחברת יורן.
ג. ספר תרגילים סוג 1+2 מהדורת אוקטובר 1995 התובע ונתבע 1 מופיעים כעורכים. (נספח י 3 לסיכומים). ספר תרגילים סוג 2 מהדורת 1998 נרשם כי העורכים הם התובע ונתבע 1. בעמוד פנימי נרשם כי הזכויות שמורות לחברת יורן.
ד. ספר תרגילים סוג 1 מהדורת 1999 נרשם כי העורכים הם התובע ונתבע 1 ובעמוד פנימי נרשם כי כל הזכויות שמורות לחברת יורן.
ה. ספר לימוד סוג 1 משנת 1995, שם המחבר כהנא ושם התובע מופיע כעורך נספח י 1 לסיכומים). ספר לימוד סוג 1 מהדורת 1997 המחבר כהנא והתובע ונתבע 1 מופיעים כעורכים (נספח י 4 לסיכומים) ספר לימוד סוג 1 מהדורת 2001 תחת הכותרת נרשמו שלושה שמות : התובע, נתבע 1 ונתן לביא. בעמוד פנימי נרשם כי הזכויות שמורת לחברת יורן.
ו. ספר מבחנים סוג 3 מהדורת 1997 התובע, נתבע 1 ורואה חשבון בדר מוחמד מופיעים כעורכים (נספח י 6 לסיכומים).
ז. ספר ידיעה מסחרית כללית מהדורת 1997 רשום כי המחבר הוא התובע והעורך הוא נתבע 1 (נספח י 9 לסיכומים).

6.17 זכות יוצרים לגבי עריכת הספרים - מתוך תצהירו של כהנא, כותב ספרי הלימוד מסוג 1,2 (נספח ט1 לסיכומים) אנו למדים כי התובע הנחה אותו לחלק את הספר לשלושה חלקים, המהווים את עמוד התווך של המקצוע: תורת המשק, שהיא הצגת שפת הרישום החשבונאי תוך הטמעת מושגי יסוד תיאורטים, פרק ללא תרגילים; חישובים מסחריים, פרק שמטרתו ללמד ולתרגל באופן שיטתי את טכניקות החישוב החשבונאיות; והנהלת חשבונות פרק שמלמד את צורת הרישום בפנקסי העסק. כל פרק החל בהסבר כללי להבהרת הרעיון הכללי ורק לאחר מכן כניסה לפרטים. לאחר ההסבר המקיף ניתנה דוגמא, לאחריה דוגמא פתורה למחצה ורק לאחר כל אלה מובאים תרגילים לפתרון התלמיד. טבלאות התרגילים בנויות לפי עקרון התשבץ, דהיינו לתלמיד אפשרות לדעת אם הגיע לתשובה הנכונה לפי המספר המסכם בסוף הטבלה. הטבלאות נבחרו להיות בנות 6 שורות. המחבר כהנא מאשר בהזדמנויות שונת את תרומתו של התובע לגבי מתכונת הספר, הנושאים ונושאי המשנה וסדר כתיבתם, הפורמט הכולל של פרקי הספר שיטת הלימוד המתחילה בחשבון הבודד ומסתיימת במאזן ואופן יישומה בתרגילים וטבלאות בספר (ס' 9 לנספח ט1 לסיכומים).

עלפי ס' 78 (ג) לחוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007 ,על הפרת הזכות הקניינית והזכות המוסרית של נפגע ועל התרופות בגין הפרות אלו חלות הוראות החוק הישן. למעשה, כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007, לא שינתה את הדינים הנוגעים לעניין הפרת הזכות הקניינית. החוק החדש מעגן את הכללים שפותחו בפסיקה עד כה ולפיכך, תוצאת הדיון תקפה הן לגבי הדין הישן והן על פי ההסדר החוקי הנוהג היום. ס' 1 לחוק זכויות יוצרים 1911 קובע כי קיימת זכות יוצרים ביצירה ספרותית. יצירה ספרותית פורשה בפסיקה גם כלקט. היום קובע ס' 4 לחוק החדש כי קיימת זכות יוצרים ביצירה ספרותית שהיא בהגדרתה "לרבות לקט". ס' 4 (ב) לחוק החדש קובע כי המקוריות הנדרשת ב"לקט" היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. ניתן לאמר במקרה זה כי ספר הלימוד של הנהלת חשבונות סוג 1 וסוג 2 הוו יצירה ספרותית, לרבות צורת העריכה והעיצוב גם אם בחלקו הוא מורכב מאבני בנין שהן נחלת הכלל ( ראו עא 2790/93 Eisenman נ. קמרון נבו 30.8.01 בעמ' 831 , וכן עא 136/71 מדינת ישראל נ. אחימן נבו 6.7.72).

הפסיקה הכירה בשני מבחנים הדרושים למילוי תנאי "המקוריות" – מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה (עא 513/89 Exin-Line Bros.S.A נ.Interlego נבו 9.6.94,עא 8485/08 The Fa Premier Leage Limited נ. המועצה להסדר הימורים בספורט ,נבו 14.3.10)
מידת המקוריות הנדרשת להגנה על יצירה משתנה ממקרה למקרה ויכולה להיות אף מועטת וכמעט חסרת ערך (עא 23/81 הרשקו נ. אורבוך נבו 13.11.88 ).
בכל מקרה, שני המבחנים הנדרשים אינם מציבים רף גבוה בפני המבקשים להגן על יצירותיהם, ולקטים אינם יוצאים מכלל זה (עא 8485/05 הנ"ל). בענין מבחן ההשקעה אין צורך להרבות מילים. מדובר בהשקעת זמן עבודה כשרון ידע וכו'. לענין היצירתיות ביצירה ספרותית מסוג זה יש חשיבות מעבר לכתיבה המקורית גם לבחירת הנתונים שיוצגו, אופן סידורם ,עיצובם וכד'. כפי שנלמד מתצהירו של כהנא מדובר בבחירה מושכלת של דרך הצגת הנושא, מתן משקל לידע המצטבר של התובע למומחיותו ולנסיונו בהוראה בתחום.
לכן, ניתן לסכם ולאמר כי גם אם מדובר בפעולת עריכה בלבד, עריכתם של ספרי הנהלת חשבונות סוג 1 וסוג 2 מקנים זכות יוצרים לעורכם.


6.18 מסקנת ביניים:

התובע לקח חלק בכתיבה ובעריכה של הספרים השונים. ספרי לימוד הנהלת חשבונות סוג 1,2 חוברו על ידי כהנא תחת הנחייתו והדרכתו. לגבי שאר הספרים - השתתף בעריכתם ובעדכונם, והכל עד שנת 2001.
עובדה זו נלמדת מהרישום על גבי הספרים עצמם, מתצהיר התובע, מתצהירי אחרים ועדותם בהליך הפלילי. הנתבע 1 טען במסמכים שונים ועוד קודם לסכסוך שבין הצדדים כי לתובע "זכויות יוצרים" בספרים, כך גם נכתבו במסמכים השונים תשלומים שקבל התובע עבור תרומתו בהבשלת הספר.
לפיכך, ניתן לקבוע זכות יוצרים לתובע (הגם שלא בלעדית) בספרי לימוד סוג 1 וסוג 2.

7. האם הופרה זכות היוצרים בספרים על ידי הנתבעים

7.1 התובע טען כי במהדורת אוקטובר 2001 של ספר הלימוד בהנהלת חשבונות סוג 1 שמו הושמט, והופיע שמו של רואה חשבון אייל דינלטון, זאת על אף שמדובר במהדורה זהה למהדורת חודש נובמבר 2000 שחוברה על ידי התובע (ס' 38.1 לתצהיר ת/1). ההפרה תוקנה לזמן מה, אך שבה וחזרה. טענת?"=- הזהות לא נסתרה על ידי הנתבעים בתצהירים שהוגשו. כל שטען נתבע 1 כי היתה חלוקת ספרים בהסכם בע"פ, וספר זה יוחד לנתבע 1, אך טענה זו לא התקבלה על ידי מהטעמים המפורטים לעיל. עוד נטען כי התובע התיר לנתבע 1 לעשות שימוש בחלקים מספרי הלימוד העיקריים של יורן במהלך "תקופת ההגבלה", אך גם טענה זו לא התקבלה על ידי (ראו ס' 5.3 לעיל). לפיכך יש לקבוע כי מהדורת אוקטובר 2001 הפרה זכות יוצרים של התובע.

7.2 התובע טוען כי במהלך שנת 2003 יצאה מהדורה חדשה של ספר לימוד בהנהלת חשבונות סוג 3 שם לא מופיע שמו אלא הוסף במדבקה חיצונית רק על הכריכה. זכות היוצרים בספר זה רשומה על שם נתבעת 4. התובע טוען כי מדובר במהדורה הזהה לספר שהוא "חיבר/ערך" בשנים 1995-1998. (ס' 39.1 לת/1).
רואה חשבון אייל דינלטון הגיש תצהיר (נ/10) מטעם הנתבע, שם הוא מפרט כי הינו רואה חשבון בעל נסיון רב בהוראת מקצועות החשבונאות ובראשית שנות ה-2000 שמש כמנהל אקדמי של תחום החשבונאות במכללה למנהל ומרצה בתחום. הנתבע 1 פנה אליו בשנת 2002 על מנת שיכתוב את ספר לימוד להנהלת חשבונות סוג 3. לדבריו הספר הוא פרי יצירתו המקורית והבלעדית וזכות היוצרים בספר היא שלו. (ראו דף הכריכה נספח ל"ג לתצהיר נ/9). כמו כן חיבר רואה חשבון דינלטון 8 מבחנים שהם יצירה בלעדית שלו, (ראו דף הכריכה נספח ל"ד לנ/9) וכן המציא לו הנתבע 1 מבחנים ממשרד העבודה ורוא"ח דינלטון כתב את הפתרונות להם. לטענתו זכות היוצרים בספר המבחנים משותפת לו ולנתבע 1 ואת זכות ההפצה מסר לנתבעת 4 כנגד התגמולים שמשולמים לו.
התובע לא צרף את ספר הלימוד שהוא כתב למול ספר הלימוד המפר לטענתו. בהעדר יכולת להשוות אחת לאחת את שני הספרים הללו, אין לי אלא לקבוע כי לא הוכח שהופרה זכות היוצרים של התובע.

7.3 התובע צרף לסיכומיו ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 2 מהדורת 1997 שבו הוא רשום כעורך יחד עם נתבע 1 והמחבר הוא כהנא. צורפו 6 פרקים מהספר. צורפו 4 פרקים מאותו ספר לימוד מהדורת 2006, עליו מתנוססים שם הנתבע 1 וגב' יוכי בן עוז (נספח כד לסיכומים). הפרקים זהים (למעט תרגיל 2.8 בפרק 2). למעט התרגיל האמור, שהוא חלק קטן מהחומר, הזהות מוחלטת. אין זאת כי מדובר בהפרת זכות היוצרים של התובע לגבי ספר זה.

7.4 התובע מלין על ספר לימוד הנהלת חשבונות מסוג 1 מהדורת ינואר 2005, שם אומנם מופיע שמו בין מחברי המהדורה אך נרשם כי הזכויות שמורות לנתבעת 4. התובע טוען כי מדובר במהדורה הזהה במידה רבה למהדורה שהוא "חבר/ערך" בשנת 95-98. (ס' 39.2 לת / 1). התובע אמנם לא צרף את ספר הלימוד שהוא כתב למול ספר הלימוד המפר לטענתו, אך אין הכחשה של הנתבע לגבי הזהות. כל שטען נתבע 1 כי היתה חלוקת ספרים בינו לבין התובע בהסכם בע"פ, על פיה ספר זה יוחד לנתבע 1, אך טענה זו לא התקבלה על ידי מהטעמים המפורטים לעיל. עוד נטען כי התובע התיר לנתבע 1 לעשות שימוש בחלקים מספרי הלימוד העיקריים של יורן במהלך "תקופת ההגבלה" ,אך גם טענה זו לא התקבלה על ידי. הנתבע טען בתצהירו כי ספרי יורן נכתבו על ידי כותבים אחרים "כפי שתואר לעיל". (ס' 155 לנ/9). אך לא תואר שם מאום בתצהיר לגבי כתיבת ספר הלימוד מסוג 1 מחדש. לפיכך יש לקבוע כי מהדורת ינואר 2005 הפרה זכות יוצרים של התובע.

7.5 התובע טוען כי בספר מבחנים הנהלת חשבונות סוג 2 במהדורת 2006 לא מופיע שמו וזכות היוצרים רשומה כשל חשבונתון. לטענתו מדובר במהדורה הזהה במידה רבה למהדורת 98 שהוא חבר. (ס' 39.3 לת/1).
ניתן תצהיר מטעם גב' יוכבד בן עוז, מרצה בהנהלת חשבונות במכללה למנהל ועובדת החברה שהיא הנתבעת 4. גב' בן עוז הצהירה כי לאחר פניית הנתבע אליה, בשנת 2002, סייעה לנתבע 1 בעריכת שחזורים ופתרונות של ספר המבחנים בהנהלת חשבונות סוג 2. לטענתה ספר זה היוצא לאור הינו פרי עמלה, והוא מורכב משחזורי בחינות של משרד העבודה כשהפתרונות כולם נכתבו על ידה. לטענתה אין כל קשר בין ספר המבחנים שהיא כתבה לבין ספר המבחנים סוג 2 שיצא לאור בשנת 2002 על ידי חברת יורן. גב' בן עוז מציינת כי בנוסף עבדה על עדכונים ופתרונות לספרי לימוד בהנהלת חשבונות סוג 1, 2 וכן על ספר התרגילים בהנהלת חשבונות סוג 1. (נ/11). התובע לא צרף את ספר הלימוד שהוא ערך למול ספר הלימוד המפר לטענתו. בהעדר יכולת להשוות אחת לאחת את שני הספרים הללו, אין לי אלא לקבוע כי לא הוכח שהופרה זכות היוצרים של התובע לגבי ספר זה.

7.6 גם בספר תרגילים הנהלת חשבונות סוג 1 מהדורת 2006 טוען התובע שלא מופיע שמו וזכויות היוצרים הם של חשבונתון (ס' 39.4 לת/1). התובע טוען מחד כי ספר זה זהה כמעט באופן מוחלט למהדורת 1999 שהוא חבר אך מאידך הוא מציין כי הספרים עודכנו על ידי נתבע 1 כתוצאה מהתחייבותו החוזית, ולכן ספרי התרגילים שונים במידה רבה מהמהדורה שהוא חבר. התובע לא צרף את ספר הלימוד שהוא ערך למול ספר הלימוד המפר לטענתו. בהעדר יכולת להשוות אחת לאחת את שני הספרים הללו, אין לי אלא לקבוע כי לא הוכח שהופרה זכות היוצרים של התובע לגבי ספר זה.

7.7 התובע מוסיף וטוען כי הנתבע 1 קבל מצדדים שלישיים סכומים גבוהים כנגד מתן רשות להעתיק חלקים מן הספרים. לבד מהידיעה הכללית ושמות הצדדים השלישיים, אין לתובע פרטים על כך. טענה זו לא הוכחשה בתצהיר הנתבעים.
7.8 סיכום ביניים - הוכח כי זכויות היוצרים הופרו בספרים הבאים:


ספר הלימוד בהנהלת חשבונות סוג 1 במהדורת אוקטובר 2001
ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 2 מהדורת 2006
ספר לימוד הנהלת חשבונות מסוג 1 מהדורת ינואר 2005


לגבי יתרת הספרים לא הוצגו ראיות שילמדו כי תכני הספרים המופצים על ידי הנתבעים החל משנת 2001 ואילך, מפרים את זכות היוצרים.

8. האם זכות היוצרים הוענקה לחברת יורן ?

8.1 התובע טוען כי זכויות היוצרים שייכות לו אישית, ולגבי חלק מהספרים ביחד עם אחרים. גם הנתבע 1 טען במכתב שהוא עצמו חתום עליו כי התובע התנגד ליתן את זכות היוצרים לחברת יורן. (ראו ס' 6.8 לעיל ).

8.2 מדובר בהפרות משנת 2001 ואילך, דהיינו לאחר אוקטובר 1997, מועד בו פרש מר אלוני. לפי התייחסות הנתבע במכתבו הנ"ל, יש לראות את זכויות היוצרים כשייכות באופן אישי, ולא כמשוייכות לחברה.

8.3 הנתבע 1 טוען בעצמו כי בשנת 2002 הגיע להסדר עם התובע כי יקבל עמלה של 15% ממכירות ספרי יורן למרות שאיננו מעדכן את הספרים, וזאת על מנת שהתובע יוכל לעשות שימוש בקטעים מספרי יורן לצורך כתיבתם מחדש. אם הזכויות היו של חברת יורן, שהנתבע 1 היה בעל המניות היחיד בה ונהל אותה באותה תקופה, לא היה קם הצורך לכאורה לשלם לתובע בעד מתן רשות כזו.

8.4 הנתבע 1 הצהיר כי בשנת 2002 או 2003 חלקו את הספרים ביניהם. חלקם לתובע ואילו חלקם האחר לנתבע 1. יהצהרה זו איננה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענת נתבע 1 כי במועד זה ואילך זכויות היוצרים הם של חברת יורן.

8.5 טענת הנתבעים בסיכומים כי התובע היה עובד חברת יורן ולכן זכויות היוצרים שלו הינן קנין החברה, הינה טענה שנטענה לראשונה בסיכומי הנתבעים, ולכן נדחית.

8.6 המסקנה המתבקשת כי זכות היוצרים של התובע כעורך ספרי הלימוד מסוג 1,2 הינה זכות אישית שלו ביחד עם אחרים, לפי המקרה. לכן, לא יכולה להיות העברת זכות זו לחברה הנתבעת 4, מבלי שיש על כך הסכמת התובע.

9. זכות מוסרית

9.1 פקודת זכוות יוצרים התייחסה בס' 4 א לנושא הזכות המוסרית וקבעה כי המחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו ושלא יעשה ביצירתו כל סילוף שיש בו משום הפחתת הערך. זכות זו היא נבדלת מהזכות החומרית ביצירה. ס' 4 א (5) לפקודה קבע כי בתביעה לפי סעיף זה יהא זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית משפט, אף אם לא הוכיח נזק ממון. החוק זכויות יוצרים החדש מעוגנת הזכות המוסרית מעוגנת בס' 45 והיא מוגדרת כ"זכות היוצר". החוק החדש קובע בס' 56 שבו אפשרות לפיצוי סטטוטורי בגין הפרת הזכות המוסרית תוך ציון קריטריונים שניתן להביאם בחשבון בשיקול הדעת .
9.2 בהמשך למפורט בס' 7.8 לעיל, הוכח רק לגבי 3 ספרים שהנתבעים מפיצים כי הם ספרים שזהים או דומים במידה מרובה לספרי יורן. לגבי אלו יש לשמור על שם התובע כעורך.


10. הסעדים

10.1 ניתן בזאת צו מניעה האוסר על כל אחד מהנתבעים להדפיס , להפיץ ,לשווק או למכור בכל דרך שהיא את ספרי הלימוד ספר הלימוד בהנהלת חשבונות סוג 1 במהדורת אוקטובר 2001, ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 2 מהדורת 2006 ספר לימוד הנהלת חשבונות מסוג 1 מהדורת ינואר 2005 או כל מהדורה מעודכנת הדומה להם, אלא אם יוסף שמו של התובע כעורך ספרים אלו.

10.2 על פי הסכם הפרוד התובע היה זכאי לתקבולים בגין זכות היוצרים רק ממחזור המכירות למכללת רמת גן בחיפה ובתל אביב. התובע הצהיר כי זכאותו לתשלום הכספים הינה רק מיום 1.9.05. יחד עם זאת, בעקבות מכירת המכללה העסקית למכללה למנהל, הצהיר התובע בהסכם מיום 30.9.03 (ס' 19) כי הוא מוותר על תגמולים בגין זכויות יוצרים בספרים המשמשים את המכללה - לפיכך ניתן בזאת צו למתן חשבונות המחייב את כל אחד מהנתבעים, למסור לתובע לעיון והעתקה את כל מסמכי הנהלת החשבונות הנוגעים למכירת ספרי הלימוד הבאים למכללת רמת גן בתל אביב: ספר הלימוד בהנהלת חשבונות סוג 1 במהדורת אוקטובר 2001, ספר לימוד הנהלת חשבונות סוג 2 מהדורת 2006 ספר לימוד הנהלת חשבונות מסוג 1 מהדורת ינואר 2005 או כל מהדורה מעודכנת הדומה להם ,וכן מסמכים לענין הפצתם שווקם והדפסתם והכל החל מיום 1.9.05 ואילך. כמו כן יוצגו הסכמים או מסמכים כלשהם המלמדים על קבלת תקבול כלשהו מצד שלישי בגין העתקת חלקים מספרים אלו או זכאות לקבלת תקבול כזה החל מיום 1.9.05 ואילך. הצו לביצוע בתוך 30 יום מהיום.

10.3 פיצול סעדים – התובע עתר לפיצול סעדים בגין אי ידיעת הנזק שנגרם לו. ניתן להניח כי אי ידיעת הנזק לא אפשרה לו לכלכל צעדיו לענין דרישת הפיצוי, לרבות בנושא העדפת פיצוי סטטוטורי, אם לאו. יצויין כי לענין הפרת הזכות המוסרית, על פי החוק הישן, אין זכות לפיצוי סטטוטורי נקוב. דחיית בקשת התובע לפיצול סעדים יכולה להעמידו במצב חסר, מצב שגובר על אינטרס הנתבעים שלא להיות מוטרדים בשנית. לפיכך ניתן פיצול סעדים כמבוקש.

10.4 לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים בהוצאות הדיון. יריעת התביעה רחבה במיוחד, הצריכה עיון ובדיקה של מאות רבות של מסמכים, כאשר תוצאתה – מינימלית.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העתקת יצירה

  2. יצירה מוגנת

  3. העתקת דגם שמלה

  4. העתקת מאמר משפטי

  5. יצירה נגזרת אסורה

  6. זכויות יוצרים בלוג

  7. יצירה מקורית מוגנת

  8. העתקת מודעות דרושים

  9. זכויות יוצרים גופנים

  10. זכויות יוצרים על כתבה

  11. זכויות יוצרים על יצירה

  12. זכויות יוצרים בארה''ב

  13. זכויות יוצרים על תוכנה

  14. זכויות יוצרים באנגליה

  15. הגנה על זכויות יוצרים

  16. עורך דין יצירות אומנות

  17. זכויות יוצרים על מחזמר

  18. חוק זכויות יוצרים החדש

  19. זכויות יוצרים בעיצוב בד

  20. הפרת זכויות יוצרים בסרט

  21. זכויות יוצרים על ספר ישן

  22. זכויות יוצרים על דמויות

  23. זכויות יוצרים על תספורת

  24. זכויות יוצרים על ציורים

  25. זכויות יוצרים על פרסומת

  26. זכויות יוצרים ספרי לימוד

  27. זכות יוצרים ביצירה מוזמנת

  28. הפרת זכויות יוצרים בצילום

  29. הפרת זכויות יוצרים על יצירה אדריכלית

  30. הפרת זכויות יוצרים בציורים

  31. רשומת קול - זכויות יוצרים

  32. הפרת זכויות יוצרים בתמונה

  33. הפרת זכויות יוצרים בתוכנות

  34. הפרת זכויות יוצרים במקומון

  35. זכויות יוצרים ציורים ודמויות

  36. הפרת זכויות יוצרים בצילומים

  37. הפרת זכויות יוצרים בפייסבוק

  38. זכויות יוצרים על דגמי בגדים

  39. זכויות יוצרים על שיטת לימוד ?

  40. זכויות יוצרים על טקסט פרסומת

  41. הפרת זכויות יוצרים בספרי ילדים

  42. זכויות יוצרים על עיצוב אותיות

  43. זכויות יוצרים בתמונות תלת מימד

  44. זכויות יוצרים על תוכנה של מדפסת

  45. זכויות יוצרים על צילום דוקומנטרי

  46. הפרת זכויות יוצרים בהשמעת מוסיקה

  47. זכויות יוצרים באתר תמונות פליקר

  48. האם יש זכויות יוצרים על "רעיון" ?

  49. הפרת זכויות יוצרים סדרת טלוויזיה

  50. הפרת זכויות יוצרים באולם אירועים

  51. הפרת זכויות יוצרים סרטים מצוירים

  52. זכויות יוצרים בתמונה ישנה משנת 1969

  53. הפרת זכויות יוצרים באולמות אירועים

  54. עתירה לבג"ץ בגין פגיעה בזכות יוצרים

  55. זכויות יוצרים על שיר בהזמנה לחתונה

  56. תביעה של רב בגין הפרת זכויות יוצרים

  57. העתקת תקציר תסריט הפרת זכויות יוצרים

  58. הדפסת ספרים ידיעה על הפרת זכויות יוצרים

  59. אחריות מנהלי תאגיד להפרת זכויות יוצרים

  60. האם צילום הופעה מהווה הפרת זכויות יוצרים

  61. ספר הדרכה למורים למתמטיקה - זכויות יוצרים

  62. תביעה נגד אולם שמחות בגין הפרת זכויות יוצרים

  63. תביעה בגין הפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בצילום

  64. נדחתה תביעה נגד העירייה בגין הפרת זכויות יוצרים

  65. אחריות בעל אולם אירועים להפרת זכויות יוצרים במוסיקה

  66. אחריות מנהל אולם אירועים על הפרת זכויות יוצרים במוזיקה

  67. סעיף 37 לחוק זכות יוצרים: דרישת הכתב בהעברת זכויות יוצרים

  68. זכויות יוצרים על תמונה שצולמה לפני חוק זכויות יוצרים החדש

  69. החזקת תקליטורי DVD צרובים המהווים "עותקים מפרים" לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון