סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה:

בדיון שהתקיים ביום 19/9/11, התברר שהצדדים להליך הם שני אחים. הנושה – בנימין לוי הגיש התראה לפשיטת נגד אחיו החייב – דורון לוי, שמצידו הגיש התנגדות להתראה. החייב נקט בהליך נפרד ובו בקשה להסדר נושים לפי סעף 19א שלו התנגד הנושה. במהלך הדיון העליתי את השאלה האם הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט המחוזי של פש"ר, לאור העובדה שמדובר בסכסוך בין שני אחים שהוא לכאורה סכסוך בין בני משפחה כמשמעותו בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, והוריתי לצדדים להגיש הודעה משותפת או סיכומים לעניין הסמכות.
הנושה הגיש סיכומיו בהם טען:

  1. לאור היקף ההשלכה שיש לשאלת הסמכות לתיקי פש"ר המתנהלים, יש מקום לקבל את עמדת הכנ"ר לשאלת הסמכות.
  2. הנושה סבור כי הסמכות נתונה, באופן מובהק, לבית משפט זה הדן בתיק הפש"ר. חוק בית המשפט למשפחה מקנה סמכות ייחודית לדון ב"תובענה אזרחית" בין "קרובי משפחה" המנויים בחוק, שעילתם סכסוך בתוך המשפחה. אולם, במקרה כאן הסכסוך כבר הוכרע בפסק דין שניתן כבר ביום 18/1/07 ומשכך רשאי הזוכה/הנושה לפעול לגביית החוב שבפסה"ד בהליכי הוצל"פ ו/או בהליכי פש"ר והוא זכאי לבחור לו את המסלול.
  3. כשם שלא ניתן לטעון כלפי ראש הוצל"פ שאין הוא מוסמך לפעול לביצועו של פסה"ד, כך לא ניתן לטעון זאת כלפי בימ"ש הדן בפש"ר.

לחייב נושים רבים נוספים שאינם קרובי משפחתו, כפי שניתן ללמוד מהבקשה שהגיש החייב עצמו לפי סעיף 19א לפקודה.
4. ניתן ללמוד על סמכותו של בית משפט של פש"ר גם מהוראות סעיף 128 לפקודה, המסמיכה את בית המשפט של פש"ר לדון ולהתערב בגובה סכום המזונות שיש להקצות מתוך קופת הפש"ר ושעל החייב לשלם.

טענות המשיב :

  1. המדובר בסכסוך משפחתי הנמשך יותר מ – 10 שנים ומקורו בשותפות של שני האחים שניהלו עסק של שירותי ביטוח והנהלת חשבונות.
  2. הנושה, האח – הגיש בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל על בסיס פס"ד חלוט שניתן לטובתו.
  3. החייב הצליח להגיע להסדר עם כל שאר נושיו ל מעט אחיו.
  4. לנושה לא תצמח כל תועלת מההליך שכן קיים חוב מזונות שלו דין קדימה.
  5. הזיקה המתאימה היא לבית משפט למשפחה אשר לו הרקע והניסיון המקצועי בסכסוכים משפחתיים.


תשובת המבקש/הנושה לסיכומי החייב –
1. הנושה טוען כי החייב ממקד את טיעוניו בסכסוך, אך מתעלם מכך שקיים נגדו פסק דין, מעדיף נושים ומבריח נכסים. לא ניתן לצפות שבית משפט למשפחה ידון בביטול הענקות ולא בהעדפות מרמה, בהן דן באופן מובהק רק בית משפט של הפש"ר.

תגובת הכנ"ר -

  1. הכנ"ר סבור כי מקומה של בקשת התראה על פשיטת רגל הינו בבית המשפט המחוזי המוסמך לדון בתיקי פש"ר ולא בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת גם אם הבקשה מוגשת על ידי בן משפחה, במקרה זה, אחיו של החייב.
  2. הליך הפש"ר הוא קולקטיבי במהותו והוא חורג מגבולות הסכסוך המשפחתי.
  3. אמנם הגדרת המילה "תובענה" שבסעיף 1 לתקסד"א יכולה "לסבול" ו"להכיל" גם בקשת פש"ר, שכן ההגדרה כוללת "תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט" אולם, מאידך גיסא, תכליתה של הגשת הבקשה להתראת פשיטת רגל נגד חייב, מטרתה והמשכה הטבעי, הוא בקשה לצו כינוס ולפשיטת רגל. מאחר וזו בסמכותו של בית משפט מחוזי, הרי שגם התראה שהיא "בקשת ביניים" או "בקשה מקדמית" , יש להגישה לבית המשפט המחוזי.
  4. אין מקום להבחנה, לעניין הסמכות, בין "בקשת חייב" לבין "בקשת נושה", כאשר חלק מהנושים הם "קרובי משפחה".
  5. אין לגזור "גזירה שווה" מהליך "הוצל"פ" להליך "פש"ר", שכן הליך ההוצל"פ ביסודו הוא הליך פרטני [למרות אפשרות לאיחוד תיקים וקיום הליך של חייב מוגבל באמצעים] ואילו הליך הפש"ר הוא הליך קולקטיבי.



תגובת פרקליטות המדינה -
הפרקליטות הודיעה כי היא מצטרפת לתגובת הכנ"ר ומבקשת לאמץ את עמדת הכנ"ר.

דיון –
השאלה שהועמדה להכרעה הינה האם בקשת התראה לפשיטת רגל שמגיש אח נגד אחיו [בן משפחה] שמקורה סכסוך בתוך המשפחה, היא לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט לענייני משפחה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי שהסמכות לדון גם בבקשה להתראה שהגיש האח הנושה כמו גם בקשה להצעת הסדר שהגיש החייב, מקומם בבית המשפט המחוזי הדן בהליכי הפש"ר.

* הגדרת מונח בסעיף ההגדרות בחוק אינה מהווה – כשלעצמה – הוראה נורמטיבית, אלא מסגרת לשונית ורעיונית הלובשת לבוש נורמטיבי באמצעות סעיפי החוק העושים שימוש באותו מונח. לפיכך, עלינו לבחון את מכלול ההקשרים בהם מופיע המונח כדי לעמוד על פרשנותו [בג"צ 1255/94 "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שרת התקשורת] . נקודת המוצא לקביעת המשמעות הנכונה של דיבור בחוק היא הלשון שנקט המחוקק, אלא שהלשון היא רק נקודת המוצא של הפרשן. על הפרשן לתת ללשון החוק את המשמעות המגשימה את תכליתו. על תכלית זו למד הפרשן ממקורות נוספים על לשון החוק. החוק הוא מכשיר לשם ביצוע של מטרה תחיקתית ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו.

* המחוקק הקנה סמכויות מסוימות בלעדיות לבית המשפט לענייני משפחה כמפורט בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995. מאחר ומדובר ב"סמכות עניינית" המייחדת את הסמכות לערכאה מסוימת ומוציאה אותה מתחת סמכותן של ערכאות אחרות, סמכות זו מצומצמת לזו שהמחוקק הקנה במפורש.

* בשונה מהסמכות הספציפית שניתנה לבית המשפט לענייני משפחה, סמכותו של בית המשפט המחוזי נובעת משני מקורות: האחד, מהוראות חוק ספציפיות המקנות סמכות לבית המשפט המחוזי. במקרה שלנו סעיף 172(א) לפקודה קובע: "בית המשפט המוסמך לענייני פשיטת רגל הוא בית המשפט המחוזי כשהוא דן בשופט אחד" [וכמו גם סמכות לדון בענייני בוררות, ככלל, הקובע בסעיף 1 להגדרות, שבחוק הבוררות תש"ח – 1968 "בית משפט – חוץ מהאמור בסעיפים 5 ו – 6, בית המשפט המחוזי" וחוקים נוספים] .
המקור הנוסף הוא זה המקנה סמכות שיורית - הוא בית המשפט המחוזי, דהיינו "סתם" בית משפט – [כאשר המחוקק לא העניק סמכות ספציפית בתחום מסוים], הוא בית המשפט המחוזי כהוראת סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 הקובע: "סמכות: בית המשפט המחוזי ידון באלה (1) כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט השלום".

* בקשה להמצאת התראה לחייב, הינה טפלה ומקדמית להליך של בקשת נושה למתן צו כינוס ולהכרזת חייב כפושט רגל נגד חייב בהתאם להוראת סעיפים 6,7 לפקודת פשיטת הרגל, שבית המשפט שהוסמך לדון בה הוא בית המשפט המחוזי, כאמור.

* סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995, אמנם מקנה לבית המשפט למשפחה סמכות לדון גם בהליכי ביצוע של תובענות, אך סמכו זו הינה מצומצמת לסוג מאוד מסוים של תובענות ותביעה בענייני פשיטת רגל אינה נמנית עליהם. בסעיף 7 מוסמך בית משפט למשפחה לפקח על הליכי ביצוע רק בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בעניינו של קטין.
מכלל "ההן" אתה למד "לאו". כל שאר התובענות הליכי הביצוע לגביהם הינם כשל תובענות רגילות ואינן נתונות לסמכות בית המשפט למשפחה. ביצוע של פס"ד שניתן בתובענה בענייני משפחה שהליכי הביצוע בו לא הוקנו לבית המשפט למשפחה נתונים לבחירתו של הזוכה שרשאי לפנות להליכי הוצל"פ ו/או לפנות להליכי פשיטת רגל על פי העילות המפורטות בסעיף 7 לפקודה.

* בפקודת פשיטת הרגל ישנם הסדרים מיוחדים לגבי ענייני משפחה מסוימים, אך הם נדונים ונתונים לסמכותו של בית המשפט הדן בפש"ר – הוא בית המשפט המחוזי.
כך, למשל, סעיף 69 לפקודה הדן ב"הפטר" של חייב, קובע שצו ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מ: …(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית
המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
סעיף 83 לפקודה קובע סייג לתביעות בין בני זוג ומגביל את האפשרות של בן הזוג לתבוע דיבידנד כנושה אם בן הזוג האחר הוכרז כפושט רגל.
סעיף 128 לפקודה מסמיך את בית המשפט הדן בפש"ר להקציב לאדם המגיעים לו מזונות מפושט הרגל, מזמן לזמן, מתוך נכסי פושט הרגל, או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.

* הליכי הפש"ר אינם שונים מהליכי ההוצל"פ במובן זה, שכשם שניתן לבצע פס"ד שניתן בבית משפט למשפחה, ככלל, למעט החריגים, בלשכת ההוצל"פ כך ניתן לפעול לביצוע פסה"ד באמצעות הליכי פש"ר.

* אני מסכים שאין מקום להבחנה בין בקשת חייב לבין בקשת נושה. במקרה שבפנינו, סבור החייב כי הוא רשאי לפנות לבית המשפט של פשיטת רגל ולבקשו לאשר הצעת הסדר לפי סעיף 19ב לפקודה נגד נושים שונים, ובכלל זה, נגד אחיו, ובמשמע, הוא סבור שלבית המשפט של פשיטת הרגל סמכות לדון גם באשר לחוב של אחיו. חייב זה מנוע מלטעון באותה נשימה כי כאשר היוזמה בעניין החוב היא של אחיו הנושה ולא שלו כחייב כי אז דלתו של בית המשפט לפש"ר סגורה בפני אחיו.

* אין זהות בין ההגדרה המופיעה בסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי [המגדיר את המונח "תובענה"] לבין ההגדרה המופיעה בסעיף 1(2) בחוק בית המשפט לענייני משפחה [המגדיר את המונח "תובענה אזרחית"].
בסעיף 1 לתקסד"א מופיע המונח "תובענה" ולצידו ההגדרה תביעות, בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין…
לעומת זאת, ההגדרה שסעיף 2 הינה שונה: "תובענה אזרחית". נראה לי שבהגדרה של תובענה אזרחית באה לצמצם. לא כל תובענה כהגדרתה בתקסד"א הינה תובענה אזרחית והיא, בכל מקרה, איננה כוללת הליכי ביצוע של תובענה שניתן לגביה פס"ד או החלטה, למעט אותם הליכי ביצוע המפורטים בסעיף 7 לחוק בתי משפט למשפחה.

* בהיות הליך הפש"ר הליך קולקטיבי, אין ספק כי לבית המשפט המחוזי המוסמך לדון בהליכי הפש"ר, נתונים יותר כלים כדי לדון ולהכריע בהליך מאשר לכל בית משפט אחר, וגם מטעם זה נכון והגיוני שהסמכות תהיה לבית המשפט המחוזי הדן בנושאים אלה.

* יצוין כי פסק הדין נשוא הבקשה שבפני והמהווה את העילה להגשת התראת פשיטת הרגל, נדון בבית משפט השלום ולא בבית משפט לענייני משפחה. ההליך שם ננקט בתביעה שהגישה חברת הביטוח מנורה נגד שני האחים, כנתבעים – גם הנושה וגם החייב [ת.א (ת"א) 18174/04 תביעה כספית שהוכרעה עפ"י סעיף 79 א לחוק בתי המשפט] .

* סיכומו של דבר – הסמכות הייחודית שניתנה לבית המשפט לענייני משפחה בחוק בית המשפט לענייני משפחה איננה גורעת מסמכות בית המשפט המחוזי הדן בהליכי פש"ר על פי פקודת פשיטת הרגל. לבית המשפט לענייני משפחה לא ניתנה סמכות ייחודית לדון בהליכי פש"ר בגין סכסוכים שהם בין "בני משפחה". על כן, אני קובע שהסמכות לדון בהתראה, כמו גם בבקשה להסדר נושים, נתונה לבית המשפט המחוזי.

אני מקבל את טענת ב"כ הנושה לפיה יש לראות בבקשת החייב להסדר נושים, בה הוא מציע לשלם רק חלק מהחוב, כבקשה שיש בה כדי לענות על הגדרת "מעשה פשיטת רגל" כאמור בסעיף 5(4) לפקודה. על כן, מתייתר הצורך לדון בהתראה ובהתנגדות והנושה יכול להגיש בקשה לכינוס נכסים ולפשיטת רגל נגד החייב, בהתאם להוראות סעיף 7 לפקודה לאחר שיסדיר את תשלום האגרה ויקבל את אישור הכנ"ר.

מאחר שהנושה הוא זה שהקדים ופנה לבית המשפט לפשיטת רגל, אין בעובדה שהחייב הגיש בקשה להסדר פשרה לפי סעיף 19א כדי למנוע מהנושה להגיש את בקשתו, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון