המסגרת הנורמטיבית לחיובם של חברי ועד האגודה השיתופית הוכרה בפסיקה ובע"א אורי שגיא נ' כפר ביאליק ואח' (פורסם במאגרים משפטיים ביום 23/10/2010) נקבע לעניין זה כדלקמן: "לשם חיוב אישי של חברי הועד, ניתן להשתמש בקונסטרוקציה המשפטית השאובה מדיני החברות של מודל האחריות האישית של נושאי משרה (ראו אוטולנגי, עמ' 71; חביב-סגל, עמ' 342). בהתאם למודל זה הנהוג במשפטנו "פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). הוא שנאמר: החברה - לחוד, והאורגן - לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה ייעשה אך ורק ממקורותיה של החברה. אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה. הוא הדין באשר לחבות האורגן. חבותו היא אישית" (ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, 697 (1994) (להלן: פרשת צוק אור)). נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה נזיקין כלפי אדם אחר...אם כן, מודל האחריות האישית קובע כי לנושא משרה בחברה אין חסינות לעוולות נזיקיות שביצע באופן אישי אך משום שהינו אורגן של החברה. פעולותיו של נושא המשרה ייבחנו כפעולותיו של כל אדם פרטי אחר, והוא יחוב בנזיקין בהתאם לכללים הקובעים חבות זו...בשולי הדברים יוער כי ראוי להעדיף את מודל האחריות האישית על פני מודל הרמת המסך..." ניתן ללמוד אם כן שאפשר להטיל אחריות אישית על חברי הועד אלא שיש להוכיח שאלו התרשלו ויש לפרט כיצד התקיימו כל רכיביה של עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח- 1968, שכן זו מורכבת מחובת זהירות, התרשלות באי קיומה וגרימה של נזק.אגודה שיתופיתאחריות אישית