חזרה מהתפטרות אחרי שעה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חזרה מהתפטרות אחרי שעה: 1. התובע הגיש תביעה לתשלום גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין ופיצוי בגין פרסום לשון הרע. הנתבעת הגישה תביעה כנגד התובע לתשלום פיצוי בגין נזק למוניטין, פיצוי בגין עלויות והפסדים בגין חקירה שנעשתה בעניינו של התובע, השבת בונוסים שקיבל התובע שלא כדין, תשלום 50,000 ₪ בכפוף לכתב ההתחייבות עליו חתם התובע ולחילופין, החזר תשלום דמי הבראה, תשלום דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין. 2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה א. התובע הועסק בנתבעת כמנהל סניף נס ציונה החל מיום 6/10/08 ועד ליום 10/5/2010. ב. הנתבעת הנה חברה בע"מ העוסקת במכירת ציוד משרדי ובעלת סניפים רבים ברחבי הארץ. ג. במהלך חודש פברואר 2010 נערכה עם התובע שיחה בה הועלו כלפיו טענות לאי סדרים כספיים המתרחשים בסניף נס ציונה. ד. התובע חתם על כתב התחייבות לפיו ימנע מלחזור על מעשים אלו בעתיד. ה. במהלך חודש מאי זומן התובע שוב לשיחת בירור בנוגע לאותן חשדות. ו. ביום 10/5/10, במהלך שיחת הבירור הודיע התובע כי הוא מתפטר מעבודתו. ז. לאחר כשעה חזר בו התובע מהתפטרותו. ח. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 10/5/2010. 3. ראיות ועדים הגישו תצהיר והעידו - התובע, מנכ"ל הנתבעת מר מנשה זילכה, מנהלו הישיר של התובע, מר זיו היימן, אנה אנסרי, שי כהן ולימור ימין, עובדי הנתבעת. 4. נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים התובע טען, כי זומן לשיחת בירור שהתקיימה בחודש פברואר 2010. בשיחה הועלו כלפיו טענות לאי סדרים כספיים שמתנהלים בסניף ולדבריו, לאחר אותה שיחה נכפה עליו לחתום על כתב התחייבות. התובע זומן לשיחה נוספת ביום 10/5/10, לדבריו לא ידע את מטרת השיחה. כאשר הגיע לשיחה או אז התברר לו, כי הוא מואשם שוב בביצוע פעילויות כספיות בלתי סדירות, מעשים המהווים הפרת אמון ועבירה על נהלי החברה. לטענתו, בשל הנסיבות החריגות בהן הואשם בהאשמות חמורות, הודיע על התפטרותו. ברם אולם, לאחר כשעה, חזר בו מהתפטרותו. לטענתו, הנתבעת סירבה לקבל את חזרתו מהתפטרותו למרות סמיכות הזמנים ועל כן, יש לראותו כמי שפוטר מעבודתו ללא שנערך שלו שימוע כדין. עוד טוען התובע, כי יש בהאשמות חסרות הבסיס בהן הואשם משום הוצאת לשון הרע וכי הוא זכאי לפיצוי בגין האמור. 5. הנתבעת טענה, כי לאחר חקירה שנעשתה לגבי התנהלותו של התובע בסניף נמצא כי התובע מעל באמון שניתן לו וביצע עבירות הגובלות במעשים פליליים. לטענת הנתבעת התובע נהג לשנות מחירים של מוצרים בקופה על מנת להגדיל את רווחי הסניף ובכך לזכות בבונוסים גבוהים, התובע ביצע פעילויות חריגות בחנות ועבר על נהלי החברה מבלי ידיעתה. תלונות רבות התקבלו מלקוחות החנות בדבר היחס המחפיר לו זכו מהתובע, דבר הגרם לה לפגיעה תדמיתית. התובע זומן לשתי שיחות בירור. האחת התקיימה בחודש פברואר אשר לאחריה חתם התובע על כתב התחייבות להימנע מלחזור על מעשיו בשנית. ברם אולם, התברר לנתבעת, כי התובע ממשיך לפעול בניגוד לדין ולהנחיות הנתבעת ועל כן זומן שוב לשיחת בירור. מיד בתחילת שיחת הבירור השניה הודיע התובע כי הוא מתפטר. התפטרותו נעשתה באופן שקול ענייני ועל דעת עצמו. יחד עם זאת, לאחר שהתברר לתובע כי אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין הודיע, כי הוא חוזר בו מהתפטרותו. אין בדבריה או במעשיה של הנתבעת משום הוצאת לשון הרע. הנתבעת מנהלת עסק ומעסיקה עובדים ומוטלת עליה החובה לברר אי סדרים הנעשים בקירבה. בדין זימנה הנתבעת את התובע לאור כל הראיות שעמדו כנגדו וביררה עמו את פשר הדברים. 6. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה אנו מקבלים את טענת הנתבעת, כי התובע התפטר מעבודתו לאחר שהועלו כנגדו תלונות על ביצוע עבירות משמעת ואי סדרים כספיים. כמו כן לא מצאנו כי הנתבעת פעלה בניגוד לדין וכי היה בהתנהגותה משום הוצאת לשון הרע כנגד התובע. 7. מהראיות שעמדו בפנינו עלו הדברים הבאים הנתבעת החלה לחשוד כי מתנהלים אי סדרים כספיים בסניף נס ציונה המנוהל על ידי התובע. לאור האמור, וכאשר היו בידיה די ראיות ועדויות, זימנה את התובע לשיחת בירור במהלך חודש פברואר. שיחת הבירור נערכה על ידי מנכ"ל החברה ומר היימן. אין חולק, כי באותה שיחה הועלו כלפי התובע טענות כי הוא פועל בניגוד לנוהלי החברה וכי הוא מבצע פעולות כספיות ללא אישור. העיד בעניין זה מר היימן והסביר את הנסיבות שבהן התעוררו חשדות כנגד התובע, "ש. מפנה לסעיף 4 לתצהירך,.... תאר כיצד התבצע דיווח מעורר חשד. ת. יש אצלנו דבר שנקרא קו קופה מוצרים שנמצאים בדלפק המכירה ויש להם יעדים מסודרים לכל סניף. סניף שעובר את היעד שלו מתוגמל על כך. מכח תפקידי אני עוקב אחרי הנתונים של הסניפים וכשלושה ימים לפני סוף החודש חייגתי ליוני ונתתי לו את הנתון של קו הקופה שהיה רחוק מהיעד שלו. בסוף החודש לא זוכר את השעה הוא חייג אלי ואמר שהצליח להשיג ביומים האלה להשיג פער אדיר מפה עלה לי החשד איך הוא הצליח ביומים האחרונים להשיג את המכירות", (עמ' 19 לפרוט' ש' 11-17). וכן, "אתה הצהרת שהחשבונית שמצורפות כנספח ד' לתצהיר שלך, גרמו לך לחשוד גם הן בתובע מה מחשיד בהן. ת. בשתי החשבוניות האלה יש החזרה של מוצרים לא מתוך חשבונית של קלסרים ושל סט 100 טושים צבעונים תמורתם נמכרו כמויות גדולות של קו קופה. ש. אתה רוצה להגיד לי שבמשך 10 שנים בקרביץ אתה רואה את זה פעם ראשונה. ת. כן. ש. מעולם לא ראית קבלות של החזרת מוצר. ת. ראיתי אבל לא כנגד כל כך הרבה מוצרים של קו קופה", (עמ' 20 לפרוט' ש' 1-8). 8. אין חולק, כי שבועיים לאחר אותה שיחה חתם התובע על כתב התחייבות כדלקמן, "1. לצערי חטאתי בנטילתם שלא כדין של כספים שונים מהחברה. 2. הנני מתחייב להשיב לחברה סך של 6000 ₪ המהווים להערכתי את הסכום שנטלתי. 3. הנני מתנצל על מעשי ומבקש בכל לשון של בקשה כי תתחשב בהודאתי ותסכים לאפשר לי להמשיך לעבוד בחברה. 4. הנני מצהיר ומתחייב בזאת כי באם אבצע בעתיד מעשים דומים תהיו רשאים להגיש כנגדי תלונה למשטרה... ..." התובע טוען כי נכפה עליו לחתום על כתב התחייבות. למרות האמור, מעדותם של שני הצדדים עלה, כי התובע חתם על כתב ההתחייבות שבועיים לאחר אותה שיחה ועל כן טענת התובע, כי אולץ לחתום על המסמך איננה ברורה. אילו התובע היה חותם על המסמך באותו המעמד, מבלי שהייתה ניתנת לו אפשרות לשקול הדברים ואת ההאשמות שהועלו כנגדו הרי שניתן היה בנסיבות מסוימות לקבל את גרסתו. חתימתו של התובע על כתב ההתחייבות, לאחר שבועיים ימים, למרות תוכנו החמור יש בה כדי להעיד על הודאתו של התובע בדברים. לא סביר, כי אדם אשר יואשם בהאשמות שווא יחתום על כתב התחייבות בנוסחו זה ויודה בהאשמות חמורות של נטילת כספים שלא כדין. התובע לא הצליח לשכנע מדוע חתם על כתב ההתחייבות וטענתו לכפייה לא הוכחה והיא נדחית מכל וכל. 9. זאת ועוד, התגלו סתירות בגרסתו של התובע כי לכאורה נכפה עליו לחתום על כתב ההתחייבות. מחד התובע טען, כי מר זילכה אילץ אותו לחתום על כתב ההתחייבות אולם יחד עם זאת, אין חולק, כי התובע חתם על המסמך כשבועיים לאחר מכן בנוכחות מר היימן ומר זילכה כלל לא נכח באותו מעמד. עובדה זו איננה מתיישבת עם גרסתו כאמור. בנסיבות אלו, כאשר לתובע היו שבועיים תמימים להתייעץ עם עו"ד באשר לחשדות שהועלו כנגדו מוטל עליו נטל כבד להבהיר ולשכנע את בית הדין מדוע חתם על מסמך זה במועד שחתם ומדוע לא כפר בדברים שהועלו כנגדו לאחר מכן ולא הודיע לנתבעת כי כתב ההתחייבות בטל ומבוטל. ראה עדותו של התובע בעניין, "ש. מקריא לך לא חטאתי לנהלי החברה? ת. לא חטאתי. ש. שכתבת אני מתנצל על מעשיי הכריחו אותך. ת. מנשה זילכה הכריח אותי. נאמר לי באותם מילים. שאם לא אחתום על כתב התחייבות מקומי לא יהיה בנתבעת. ש. איפה זה היה? ת. החתימה על כתב התחייבות הייתה במקום אחר. בסניף נס ציונה. השיחה הייתה במשרדים במודיעין. ש. כמה זמן עבר בין החתימה לשיחה? ת. לפחות שבועיים. ש. לפחות מה שכתוב בכתב התחייבות בסעיף 5 זה נכון? ת. לא נכון. ש. מי מנע ממך להתייעץ עם עורך דין. ת. נאמר לי אצל זיו בשיחה שאני לא יכול להביא עורך דין. כל מה שכתבתי בכתב הגנה שלי אני חוזר על זה", (עמ' 7 לפרוט' ש' 18-31). הנתבעת, כפרה בטענות התובע, כי נכפה עליו לחתום על כתב ההתחייבות וגרסתה בעניין זה הייתה משכנעת. יובהר, כי התובע טען, כי כאשר היימן דרש ממנו לחתום על כתב ההתחייבות הוא השיב לו כי מדובר במסמך בלתי חוקי ואולם היימן עמד על דרישתו והשיב לתובע, כי אם כך הרי שאין כל מניעה שיחתום עליו. אנו סבורים, כי מתן תשובה כגון זו איננה מקובלת והדברים אכן יכלו להתבצע בדרך אחרת תוך מתן הסברים ענייניים יותר לתובע. יחד עם זאת לא עלה, כי נכפה על התובע לחתום על כתב ההתחייבות והתובע יכול היה אף לציין בכתב ידו את הסתייגותו מהדברים במסמך ככל שהיו. היימן העיד בעניין זה, "ש. זה נכון שהתובע אמר לך שלדעתו המסמך הוא בלתי חוקי. ת. נכון. ש. למה החתמת אותו. ת. השבתי לו שאם המסמך הוא בלתי חוקי למה אכפת לך לחתום אז איפה הבעיה. ש. שאתה כפית עליו לחתום על מסמך למרות שהוא סירב. ת. לא כופה על אף אחד כלום. בקשתי ממנו לחתום לא כפיתי שום דבר. ש. הצהרת בתצהיר שהתובע אמר שמדובר במסמך לא חוקי. איך אתה אומר שלא כפית עליו לחתום. ת. אין פה כפייה. אני חוזר ואומר אם אתה חושב שזה לא חוקי אז איפה בעיה שלך לחתום. אז הוא חתם. ש. איזו ברירה השארת לתובע אם לחתום על המסמך. ת. בקשתי ממנו לחתום על המסמך שום דבר מעבר לזה", (עמ' 21 לפרוט' ש' 31 - עמ' 22 ש' 10). 10. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי התובע חתם על כתב ההתחייבות ללא כפייה ומתוך שיקול הדעת. בכתב ההתחייבות עולה הודאתו בביצוע מעשים בלתי תקינים במהלך עבודתו בנתבעת וכן הצהרתו לבל יחזור על מעשיו בשנית. 11. לטענת הנתבעת, זמן קצר לאחר אותה שיחת בירור וחתימתו של התובע על כתב ההתחייבות ,שוב התעוררו חשדות כנגד התנהלותו של התובע. לאור האמור ביצעה הנתבעת חקירה מקיפה והתברר לה, כי התובע שוב, מועל באמון, מבצע עבירות משמעת ואי סדרים כספיים במהלך עבודתו בנתבעת. היימן הוסיף על האמור בתצהירו, "חשדות אלה התעורר לאחר שיחה שקיימתי עם אחת מעובדות החנות שדיווחה לי על פעולות חריגות שמבצע התובע כגון מכירות במחירים גבוהים מאלה הנהוגים ברשת וכיוב', (דיווח זה של העובדת התקבל לאחר שאף דווח לי מחנות קרביץ ברחובות כי התקבלה אצלם חשבונית קניה מחנות נס ציונה לצורך זיכוי /החלפה שבה הופיעו מחירים שאינם תואמים את מחירי הרשת באותה העת. בעקבות חשדות אלו ביקשתי מגב' אנה אנסארי, מנהלת פיתוח מערכות מידע בקרביץ שתבצע בדיקות מדגמיות מקיפות בנוגע לביצועי החנות. בבדיקה שבוצעה ביחס לחנות נצא כי בחנות נעשו מעשים/מחדלים המהווים הפרות של נוהלי העבודה בקרביץ המעוררים חשדות למעשים פליליים ובלתי חוקיים..." הגברת אנסארי העידה בעניין זה באופן מפורט ומשכנע בתצהירה, להלן חלק מהממצאים שעלו מחקירתה של אנסארי בעניין, "התובע המציא מחירון לחלק מהמוצרים בחנות התובעת ... ועל פי שיקול דעתו מכר מוצרים במחיר גבוה ממחירון הרשת. כך העלה התובע באופן פיקטיבי ולכאורה בלבד את פדיון החנות באופן בלתי הוגן ובלתי חוקי תוך חשיפת קרביץ לתביעות מצד לקוחות וארגוני צרכנים... מהקבלות עולה כי התובע מכר לדוגמא עט כדורי במחיר של 25 ₪ במקום במחיר של 16.9, קלמר מודן במחיר של 44 ₪ במקום מחיר של 35 ₪, קרטון ביצוע במחיר של 20 ₪ במקום מחיר של 7 ₪, עפרון מכני במחיר של 20 ₪ במקום מחיר של 12 ₪, תיק גב המחיר של 240 ₪ במקום מחיר של 192 ₪. בכל רשת קרביץ נערך מצבע על מכירת תיקי ז'אנספורט כאשר במסגרת המבצע הוענקה הנחה בת 30% לרוכש תיק... בבדיקה שערכתי נצאה קבלה במסגרתה מכר התובע תיקים ללא הנחה תוך התעלמות מהמבצע. לאחר מכן ביצע התובע החזרה של התיקים ללא קישור לחשבונית הרכישה בניגוד לנהלים ומכירותם פעם נוספת במחיר מבצע. אין לדעת אם ההפרש הכספי כתוצאה מתרגיל זה הוחזר ללקוח. ... התובע ביצע זיכויים פיקטיביים של מוצרים שכביכול הוחזרו לחנות למרות שלא הוחזרו בפועל (והדבר נבדק על ידי). גם במקרים אלו לא נערך קישור לחשבונית הרכישה המקורית. במקום המוצרים ש'הוחזרו' התובע 'מכר' פריטים אחרים". אנסארי הבהירה בתצהירה, כי בניגוד לטענות התובע, במסגרת הבדיקות שביצעה, מצאה כי התובע עבד בכל המועדים בהם הודפסו הקבלות המצורפות לתצהירה. דוחות הנוכחות של התובע ודוח המצליב בין מועדי הנפקת הקבלות לדוחות הנוכחות צורפו לתצהירה, (ראה פירוט מדוייק להצלבת הנתונים בהתייחסות לטענות התובע כי כלל לא עבד באותם מועדים בסעיפים 10-13 לתצהיר אנסארי). התובע עצמו העיד והודה, כי נהג לשנות מחירים בסניף אותו ניהל ולראשונה טען בפנינו, כי הדבר נעשה באישור הקניין של החברה. יובהר, כי טענה זו לא הועלתה בתצהירי התובע ולא זו אף זו, אותו קניין לא זומן לעדות על ידי התובע, "ש. זה נכון שנהגת לשנות מחירים של מוצרים בקופה? ת. כן. אבל הכל בכפוף לאישורו של הקניין בשם ירון הוא לא מוזכר. ש. היית משנה מחירים אבל זה היה באישור הקניין. ת. כן. ש. למה זה לא כתוב בתצהיר לגבי שינוי המחירים? ת. רשמנו. למשל בסעיף 21. רשום אינו קניין ברשת קרביץ. ש. צרפנו חבילות של ניירות צילום. היית משנה את המחירים ביחס למחירון של הרשת? ת. כן. ש. את זה אישר לך ירון לעשות? ת. כן. ש. לאיזה מחיר ירון אישר לך לשנות? ת. לא זוכר. לא הייתי עושה את זה ביום יום. ש. איזה עוד מוצרים לשיטתך ירון אישר לך לשנות מחירים שלהם?. ת. מבצעים מקומיים ברשת. המבצעים היו דרך ירון. מהיותי כמנהל היה לי כושר שיפוט. כל הסוגים של עטים. לא עולה בזיכרוני עוד. זה לא היה מוצר אחד או שניים", (עמ' 5 לפרוט' ש' 9-23). מעיון בסעיף 21 לתצהיר התובע אליו הוא מפנה עולה, כי אין בו כל טענה, כי התובע שינה מחירים באישור הקניין אלא נטענה בו גרסה אחרת לגמרי. בתצהיר טען התובע, כי לא היה באפשרותו לשנות מחירים (בניגוד לטענתו בעדותו, כי היה משנה מחירים באופן קבוע) וכי האדם היחיד אשר היה באפשרותו לשנות מחירים הוא קניין החברה באמצעות קוד סודי. זאת ועוד, גרסה נוספת, אחרת של התובע הועלתה בכתב התשובה שכנגד כאשר נטען על ידי התובע, כי אף פעם לא הובהר לו כי חרף היותו מנהל החנות אסור לו לקבוע מחירים למוצרים, (ראה סעיף 22 לכתב התשובה). כאמור, גרסה זו איננה הגרסה שנטענה בפנינו אלא גרסה אחרת לגמרי אשר איננה מתיישבת כלל עם הגרסה המאוחרת שהועלתה על ידי התובע בעדותו. ושוב ראה עדותו הסותרת של התובע בעניין זה, "ש. זה נכון שאתה שנציגי קרביץ אימתו אותך עם העובדה שאתה מעלה מחירים בשונה מהמחירון אתה אשרת את זה. ת. כן", (עמ' 7 לפרוט' ש' 11-13). זאת ועוד, לא מצאנו כל הסבר סביר לאי זימונו של אותו קניין כאשר עדותו יכולה הייתה לסייע לתובע ולהפריך לכאורה את גרסת הנתבעת כולה. אי זימונו של אותו קניין פועלת לחובתו של התובע. הלכה פסוקה היא, שבעל דין הנמנע מלזמן לעדות עד נחוץ הרי שחזקה עליו, שאותה עדות הייתה פועלת לחובתו. עוד העיד בעניין זה, מר שי כהן, עובד הנתבעת אשר החליף את התובע בסניף נס ציונה ועבד עמו תקופת מה, "ש. פעמים רבות ראית את התובע משנה את מחירי המוצרים? ת. כן. ש. כמה זה פעמים רבות? ת. לא ספרתי אבל מספר פעמים ביום", (עמ' 13 לפרוט' ש' 14-17). וכן, "אני אומר לך שהתובע שינה מחירים רק באישור של קניין הרשת ורק לאחר שקנין הרשת השתמש בקוד שלו כדי לאפשר זאת? ת. אני לא ראיתי שיחות שהוא עושה לקניין הרשת כדי לקבל איזה שהוא אישור. יש מקום בקופה שבו אפשר לשנות מחיר והוא שינה את המחיר. ש. יש אפשרות טכנית לבצע שינוי מחירים? ת. כן", (עמ' 13 לפרוט' ש' 22-27). 13. התובע טען, כי אין לראות בעדויות ובראיות שהוצגו על ידי הנתבעת כראיות המבססות את גרסתה. לאחר ששקלנו את טענות התובע אנו דוחים אותם מכל וכל. הנתבעת הציגה בפנינו ראיות מבוססות וחד משמעיות על התנהלותו של התובע. התובע עצמו העיד כי נהג לשנות מחירים בסניף מבלי שהדבר היה בסמכותו. גרסתו בעניין זה הייתה פתלתלה ומתחמקת. עדותה של הגברת אנסארי והראיות שהוצגו בפנינו אינן מותירות מקום לספק. 14. לאור החשדות החמורות שעלו כנגד התובע, בדין זומן התובע לשיחת בירור נוספת אשר התקיימה ביום 10/5/2010. התובע בחר להתמקד בטענה, כי לא ידע מהי מטרת השיחה וכי לא ידע מי יהיו הנוכחים באותה שיחה. שוב, לטעמנו, אף אם טענה זו הייתה נכונה הדבר אינו מעלה ואינו מוריד לצורך הכרעה בעניינו ולצורך בדיקת התנהלותה של הנתבעת בסיום יחסי עבודתו של התובע. לא זו אף זו, כי טענת התובע הוכחשה על ידי מר היימן ואנו מקבלים את גרסתו בעניין זה. 15. התובע כאמור זומן לשיחת בירור אשר מיד בתחילתה נאמר על ידו, כי הוא מתפטר מעבודתו וראה עדותו של היימן בעניין, "ש. תמחיש כיצד התנהלה עד לרגע שהוא התפטר. ת. התחלנו לדבר איתו על נושא של הקבלות של החשדות לאי סדרים של נושא קו קופה. במשפט שני או שלישי הוא אמר הקדמתם אותי ומבקש להודיע על סיום עבודתי. ש. כשהתחלתם לשוחח איתו שלושתכם הייתם. ת. כן. ש. התובע הודה בחלק מהמעשים שייחסתם לו. ת. נכון. ש. באלו מעשים. ת. בשתי הקבלות שדברנו מקודם. נושא של קו קופה והחזרת מוצרים ובכל הקבלות של שינוי המחיר כלפי מעלה. ש. הוא אמר לכם שהוא יודע שעבר על החוק או נהלים של קרביץ. ת. נכון", (עמ' 23 לפרוט' ש' 16-27). 16. הנתבעת טענה, כי הודעת התפטרותו של התובע הייתה ברורה ואיננה משתמעת לשני פנים. התובע החליט, באופן מודע ומתוך שיקול דעת לאור הדברים החמורים שהועלו כנגדו, להתפטר מעבודתו. דא עקא, לאחר שהתברר לתובע, כי אין הוא זכאי לקבלת פיצויי פיטורין הודיע לנתבעת כי הוא חוזר בו מהתפטרותו. לטענת התובע, הייתה על הנתבעת חובה לקבל את חזרתו מהתפטרותו משום שמדובר בהתפטרות בעידנא דרתיחא. העיד בעניין זה מר היימן ופרט את הנסיבות בהן חזר בו התובע מהתפטרותו וסירובה של הנתבעת לקבל את חזרתו כאמור, "ש. אתה טוען שהוא התפטר בקור רוח. לאחר כשעה חזר בו. למה לא קבלת אותו לעבודה בחזרה. ת. לאחר שאדם מודה בכל החשדות של אי סדרים באופן מובהק מדוע אני צריך לקבל אותו בחזרה. ש. הצהרת שלא הייתה לך כוונה לפטר. ת. נכון. ש. מה גרם לך לזה שלא קבלת אותו בחזרה. ת. מכיון שהוא הודה בכל החשדות האלה. למה שאקבל אותו בחזרה לאחר שהוא הודה בחשדות. ש. אתה מצהיר שהתובע לא התפטר מתוך סערת רגשות. ת. יום לפני שהוא הודיע לי שהוא מתפטר כבר בטלפון", (עמ' 24 לפרוט' ש' 15-26). וכן ראה עדותה של הגברת אנסארי, "ש. הודעת לזיו היימן על הליקויים שמצאת והוא זימן את התובע לשיחה שבה נכחת ומיד התובע הודיע על התפטרות. ת. נכון. ש. תמחישי מה היה. ת. הוא נכנס לחדר ועוד לפני שהתיישב אמר הקדמתם אותי מצאתי מקום טוב ואני רוצה להתפטר... הוא שאל מה אתם רוצים ... ש. את טוענת שהתובע הודה בחלק ניכר מהמעשים שהוא ביצע באלו מעשים התובע הודה. ת. שינוי מחירים כלפי מעלה. הראנו לו את הקבלה של התיק והוא אמר שיכול להיות שהוא טעה ותיקן את הטעות לאחר מכן. אני לא ראיתי תיקונים. חקירה חוזרת ש. לאיזה קבלה של תיק התכוונת. ת. הקבלה שהצגנו קודם בענין המבצע של התיק. נספח ב", (עמ' 28 לפרוט' ש' 27- עמ' 29 ש' 7). 17. לאור האמור לעיל שוכנענו,כי התובע התפטר מעבודתו באופן שקול ומחושב וכי לא היה בהתפטרותו כל נסיבה מקלה. מהראיות והעדויות שהובאו לפנינו התרשמנו, כי התובע ידע היטב על החשדות שהועלו כנגדו ולראיה אף שיחת הבירור שהתקיימה עמו חודשיים טרם לכן. זאת ועוד, התובע חתם על כתב התחייבות לפיו הוא ימנע מלחזור על מעשיו בעתיד. התרשמנו, כי החלטת התובע להתפטר מעבודתו נבעה מהתנהלות בלתי תקנית שביצע במהלך עבודתו. בנסיבות אלו אין כל בסיס לטענת התובע, כי היה על הנתבעת לקבלת את חזרתו של התובע מהתפטרותו. כאמור, יש להסתכל על מכלול הנסיבות שעומדות בפנינו בתיק זה. אין מדובר בעובד אשר בשל מחלוקות לגיטימיות עם מעבידו הודיעו על התפטרותו בעידנא דרתיחא אלא מדובר בעובד אשר הואשם בהאשמות חמורות ואשר ניתנה לו הזדמנות שלא לחזור על מעשיו בשנית. למרות האמור, התובע נחשד שוב באותן האשמות ובחר, להתפטר מעבודתו בשל חומרת הדברים. כאשר אנו מסתכלים על מכלול הדברים אנו קובעים, כי לא היה מחובתה של הנתבעת לקבל את חזרתו של התובע מהתפטרותו. 18. לא זו אף זו, אף אם היינו קובעים כי היה על הנתבעת לקבל את חזרתו של התובע מהתפטרותו ,אנו קובעים, כי לאור הראיות המבוססות אשר הצטברו כנגד התובע מחקירת הנתבעת על התנהלותו הבלתי תקינה, הרי שעל פי הפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת בדין הייתה יכולה להחליט על פיטוריו. בהינתן די ראיות כנגדו אף היה באפשרותה לשלול ממנו פיצויי פיטורין. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בהשערה בלבד ולא במצב קיים, אין אנו נכנסים לסוגיה זו ואין אנו קובעים מסמרות בעניין. 19. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כי התובע התפטר מעבודתו ובשל כך אין הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורין ופיצוי בגין היעדר שימוע. יובהר בהערת אגב, כי טענת התובע, כי יש לנקוט משנה זהירות במתן משקל לעדותם של עדי הנתבעת שכן כולם עדיין עובדים בנתבעת אין בה כדי לשנות ממסקנתנו. התרשמנו, כי מהימנות העדים למרות היותם עובדי הנתבעת איננה מוטלת בספק ומכורח המציאות, עדותם היא עדות רלוונטית לתיק. בית הדין התרשם באופן בלתי אמצעי מעדותם ושוכנע, כי מדובר בעדים אשר העידו באופן ענייני, ברור ומהימן. 20. אשר לטענת התובע כי הועלו כנגדו האשמות אשר הן בגדר הוצאת לשון הרע. טענה זו נדחית אף היא. מהראיות שהובאו בפנינו עלה באופן ברור, כי הטענות שהועלו כנגדו נעשו לאחר חקירה מקיפה ורצינית ולא נשלפו מהפה ולחוץ. זוהי זכותה הניהולית של הנתבעת כמעבידה וכחברה מסחרית המעניקה שירות לציבור רחב לבדוק האם מתנהלים אי סדרים כספיים בקרב עובדיה ובסניפי הרשת. ולא מצאנו כי מדובר בהוצאות לשון הרע כנגד התובע. מדובר בחקירה רצינית ולגיטימית אשר לא ניתן למנוע מהנתבעת הזכות לבצע ובכפוף לכך, להחליט על עריכת בירור בעניין עם העובד. 21. לסיכום פרק זה. נדחית תביעתו של התובע לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין היעדר שימוע ופיצוי בגין הוצאת לשון הרע. 22. גמול שעות נוספות התובע טען כי עבד שעות נוספות בנתבעת ללא קבלת תמורה. התובע הציג בעניין זה תלושי שכר מהם עולה, כי החל ממועד תחילת העסקתו ועד לחודש מאי 2009 שכרו עמד על סך של 6,000 ₪. החל מחודש יוני ועד לחודש ספטמבר שכרו עמד על סך של 6,500 ₪. החל מחודש אוקטובר 2009 נעשה פיצול במרכיבי השכר של התובע והחל מאותה העת קיבל התובע שכר בסיס בסך של 4290 ₪ וסכום שעות בגין שעות נוספות גלובאליות בסך של 2,210 ₪. התובע טען, כי מדובר בשינוי שכר המרע את תנאי העסקתו ואשר נעשה באופן חד צדדי. הנתבעת כופרת בטענות התובע וטוענת, כי מדובר רק בשינוי טכני ואין בו כדי להעיד על הרעה בתנאי העסקתו של התובע. 23. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה אנו מקבלים באופן חלקי את טענות התובע. השינוי שנעשה בתלושי שכרו של התובע נעשה באופן חד צדדי ומבחינה מהותית אכן הוא מהווה הרעה בתנאי העסקתו של התובע. טענת הנתבעת, כי יש לראות החל מאותו מועד כי השינוי בשכרו הבסיסי של התובע עמד על סך של 4290 ₪ בלבד וכי בנוסף לכך קיבל תשלום עבור שעות נוספות גלובאלית הנה מלאכותית ובלתי תקינה. סכום השכר הבסיסי של התובע הוקטן באופן משמעותי ולא הובאה בפנינו כל ראיה או כל מקור משפטי המאפשר לנתבעת לעשות כן. ראה עדותה של הגברת ימין בעניין זה המעידה על כך שבוצע שינוי חד צדדי בשכרו של התובע כאמור, "ש. עד 9/09 משכורת הבסיס של התובע הייתה 6000 ש"ח ולאחר מכן 6500 ₪. ת. התלוש קובע. מן הסתם זה נכון. ש. האם נכון שהחל מ 10/09 הורדת את רכיב משכורת הבסיס של התובע מ 6500 ל 4290 ₪. ת. לא. שכר בסיס שונה בעקבות החלטה עם עורכי דין. פיצלנו את שכר הבסיס לשני רכיבים לשכר בסיס ושעות נוספות. ש. לפי חשוב שלי זה שני שלישים מ 6500 ₪ האם זה נכון? ת. נכון. ש. בהתחשב כי משכורת הבסיס הייתה 6500 עד 10/09 האם את מסכימה שעד לחודש זה הסכם העבודה כלל לא עסק בשעות נוספות גלובליות? ת. כל עובד מקבל גלובלי ולא זכאי לשעות נוספות. כך רשום בחוזה. ש. חוזר על השאלה? ת. שעות נוספות גלובליות לא. כעובד יש לו עניין של משרת האמון. ש. בשנה הראשונה לעבודתו הסכם העבודה כלל לא עסק בענין של שעות נוספות גלובליות? ת. נכון", (עמ' 15 לפרוט' ש' 21- עמ' 16 ש' 2). 24. לאור האמור לעיל אנו קובעים כי יש לראות בשכרו הקובע של התובע כשכר בסך של 6,000 / 6500 ₪ בהתאם לתקופת עבודתו, ללא הפרדה ברכיבי שכרו. שכר זה ניתן לתובע עבור עבודה במשרה מלאה, הווה אומר, 186 שעות חודשיות. יובהר בעניין זה, כי למרות שהסכם העסקתו של התובע אכן מבצע הפרדה בין שכר בסיס לגמול שעות נוספות גלובאליות הלכה למעשה, תלושי שכרו של התובע הראו אחרת ועל כן אין לאמור בהסכם העסקתו בעניין זה נפקות. 25. התובע טען, כי עבד מדי חודש שעות נוספות מרובות ולא קיבל על כך תמורה. טענה זו של התובע מתקבלת באופן חלקי. מתלושי השכר ומדוחות הנוכחות עלתה תמונה לפיה, התובע עבד שעות נוספות אולם אין אנו מקבלים את גרסתו להיקף השעות הנטען. ניתן היה לראות, כפי שטענה הנתבעת, כי התובע ביצע רישום ידני בחלק מהימים בהם ביצע לכאורה שעות נוספות ובאותם ימים, מספר השעות הנוספות היה גדול באופן משמעותי בהשוואה לימים בהם החתים התובע שעון נוכחות. לא זו אף זו, מצאנו כי התובע ביצע שינויים רטרואקטיביים בדוחות הנוכחות כפי שטענה הנתבעת ואף הוכיחה זאת. מהנתונים שהובאו בפנינו עלה, כי בחלק מהחודשים בוצעו שינויים ורישומים ידניים כמעט בכל ימי העבודה באותו החודש. ראה תצהירה של לימור ימין, חשבת השכר של הנתבעת בעניין זה, "הדוחות שהתובע מצרף לתצהירו כדי להוכיח כביכול את כמות השעות הנוספות שבהן הוא עבד, הם דוחות של מערכת איסופית שהונפקו ממחשב החנות לאחר שהתובע עצמו ערף בהם עדכונים ושינויים היכן הנעשה שינוי ידני הדבר מצוין בדוח בכוכבית. המערכת מאפשרת לראות כי התובע עצמו הוא שביצע את העדכונים /שינויים הללו ואף מאפשרת לראות את היום והשעה בה נעשה העדכון/שינוי. דוגמאות מצילום מסך מחשב של המערכת המוכיחות את דבריי הנ"ל מצורפות כנספח יג לתיק מוצגי קרביץ. דוחות הנוכחות לפני החתמות קופה לפני ביצוע השינויים שנעשו על ידי התובע עצמו כפי שנשלפו בדיעבד מצורפים כנספח ח' לתיק מוצגי קרביץ. כפי שניתן להתרשם מהדוחות נספח ח' התובע לא נהג להקפיד להעביר את כרטיסו בקופה בעת הגעה לחנות ו/או בעת עזיבתה וגם לא ביציאה להפסקות... בחלק מהמקרים למשל בכל החודשים ינואר - אפריל 2010 ההשלמות/ עדכונים שביצע התובע בדוחות נעשו רק בדיעבד לקראת סוף החודש ביחס לכל ימי אותו חודש או לימים רבים לאחר המועדים הרלוונטיים דבר שאף הוא מעורר חשד ומקטין את אמינות העדכון/ שינוי . 26. לפיכך אנו קובעים כי יש לקבל את טענת התובע רק בהסתמך על דוחות הנוכחות התקניים - הווה אומר, דוחות הנוכחות אשר חושבו בהתאם להחתמת הכרטיס על ידי התובע. טענת הנתבעת בעניין זה, כי אמינותו של התובע מוטלת בספק מקובלת עלינו ואנו סבורים, כי התובע לא הצליח להוכיח את מספר השעות הנוספות הנטען כאשר ביצע רישום באופן ידני ותיקן את הרישום באופן רטרואקטיבי. 27. לסיכום, התובע זכאי לגמול שעות נוספות לפי החישוב הבא כאשר החודשים בהם תוקנו שעות עבודתו של התובע לא נלקחו בחישוב השעות הנוספות כאמור - חודש 11/08 - 198 שעות חודש 1/09 - 196 שעות. חודש 5/09 - 196 שעות. סה"כ 32 שעות נוספות לפי שכר קובע 30*1.25 = 1125 ₪. יובהר, כי טענת התובע לתשלום הלנת שכר עבודה נדחית. מדובר בטעות כנה של הנתבעת וכי היקף אי תשלום השעות הנוספות הנו זניח ולא ניתן לקבוע על פיו, כי מדובר היה באי תשלום מכוון ו/או התנהלות שנעשתה בחוסר תום לב של הנתבעת. בהינתן העובדה, כי התובע ביצע רישום ידני באופן קבוע ובתדירות גבוהה ואף על פי כן קיבל שכר חודשי מלא הרי שיש לזקוף זאת לזכותה של הנתבעת. 28. התביעה שכנגד הנתבעת הגישה תביעה שכנגד התובע בה טענה, כי התובע חב לה פיצויים בגין פגיעה במוניטין, בגין חקירה שניהלה נגדו וכן חב לה כספים בהתאם לחתימתו על כתב ההתחייבות ו/או בגין הודעה מוקדמת, בונוסים שקיבל ביתר, תשלום דמי הבראה ותשלום פיצויי פיטורין, (רכיב תביעה לא ברור). 29. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים בעניין זה אנו דוחים את התביעה שכנגד כולה. הנתבעת לא פרטה באופן מנומק וברור את טענתה לפגיעה במוניטין ולא הביאה כל ראיה לכך. הנתבעת לא הביאה ראיות ומסמכים המבססים את טענתה לנזק כספי בגין הוצאות חקירה בעניינו של התובע. הנתבעת טענה באופן כללי, רפה ולא מפורט לגבי התחייבות הכספית הנובעת מכתב ההתחייבות עליו חתם התובע ועל כן טענה זו נדחית. כך גם באשר לטענתה כי הנה זכאית לדמי הודעה מוקדמת. הנתבעת לא התייחסה לעובדה כי ניתוק היחסים בין הצדדים נעשה לאור הטענות החמורות שהועלו כנגד התובע ובנסיבות אלו האם היה מקום למתן הודעה מוקדמת. לגבי השבת בונוסים ששולמו ביתר, לא פורט החישוב והסכומים ששולמו ביתר. לאור כל האמור לעיל התביעה שכנגד נדחית. 30. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך של 1125 ₪ בגין תשלום שעות נוספות. לאור תוצאות פסק דין זה כל צד ישא בהוצאותיוהתפטרות