מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מוסד ללא כוונת רווח - יחסי עובד מעביד: 1. בפנינו תביעתו של התובע לאכיפת יחסי עבודה בין הצדדים ולחילופין לסעדים כספיים בגין פיטוריו מהנתבעות ביום 30.12.08. 2. הצדדים לתובענה- מכון היהלומים הישראלי (להלן- הנתבעת 1 ו/או המכון) הינו מוסד ללא כוונת רווח אשר מניותיו מוחזקות ע"י מדינת ישראל (כ- 23%), בורסת היהלומים הישראלית, התאחדות תעשייני היהלומים, ההסתדרות והבנקים. מעבדה גמולוגית בינלאומית (להלן - המעבדה ו/או הנתבעת 2) היתה חברת בת בבעלות מלאה של מכון היהלומים. המעבדה העסיקה גמולוגים אשר עיקר עבודתם במכירת תעודות "תו תקן" המעידות על טיב היהלום לצורך הערכת שוויו הכספי. בנוסף עסקה המעבדה בליטוש יהלומים. (להלן: הנתבעים). התובע, יהלומן במקצועו (חבר בורסת היהלומים משנת 1973) שימש כסמנכ"ל תפעול במעבדה מיום 19.12.2006 ועד ליום 30.12.2008. רקע עובדתי כעולה מתצהירי הצדדים ומסמכי התיק - 3. התובע עבד במעבדה כשנתיים, במסגרת חוזה עבודה לתקופה שאינה קצובה. 4. במועד קבלתו לעבודה היה התובע בן 58 שנים. לתובע נקבעו אחוזי נכות גבוהים (90%). 5. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל תפעול היה התובע אחראי על כוח אדם ורכש במעבדה וכן על ניהול מלאי היהלומים במעבדה. לתובע היתה גישה ליהלומים בשווי מיליוני שקלים (ראו סעיף 12 לתצהיר אבידר אשר לא נסתר ע"י התובע, תיאורי התובע בעדותו עמ' 36 לפר' שורות 33-20; עמ' 37 לפר' שורות 7-1). 6. ביום 16.12.08 יצא התובע יחד עם עובדות נוספות (הגב' אורלי מלכה והגב' שולי רוזנטל) לרכוש שקיות עבור המעבדה, לצורך קידום מכירות המעבדה. קודם לביצוע הרכישה קיבל התובע את כל האישורים הנדרשים. 7. סכום הרכישה הכולל של השקיות אשר רכש התובע עבור המעבדה היה בסך 866 ₪. התובע שילם עבור רכישה זו בהמחאה מחשבון רעייתו וקיבל חשבונית מס (חשבונית מס' 1950) (נספח 2 לכתב התביעה). 8. שבועיים קודם לכן, בתאריך 4.12.08, ביצע התובע רכישה פרטית באותה חנות ורכש קרטונים עבור חברת "ג'ט" בה הועסקה רעייתו. סכום הרכישה באותה קניה הסתכם ב -78 ₪ בגינם קיבל התובע חשבונית מס (חשבונית מס' 1941). 9. ביום 17.12.08 אמור היה התובע להגיש את החשבונית ע"ס 866 ₪ להנהלת החשבונות של המעבדה, על מנת לקבל החזר כספי. 10. התובע פנה לפקידת הקבלה הגב' מילה אליאס (להלן- מילה) וביקש מעטפה לצורך העברת החשבונית ע"ס 866 ₪ להנהלת החשבונות. באותו מעמד הכניס התובע למעטפה את החשבונית ע"ס 78 ₪ והעבירה למילה. 11. עם קבלת המעטפה והחשבונית הסבה מילה את תשומת לב התובע לכך שהסכום הכולל בחשבונית נמוך מידי. התובע הורה למילה להוסיף את הספרה "0" ליד המספר 78 באופן שסכום החשבונית שונה מ 78 ₪ ל 780 ₪. (הוגש וסומן נ/1) (ראו לעניין זה עדות התובע עמ' 31 לפר' שורה 31 ; עמ' 32 לפר' שורה 8). ביום 17.12.08 הוגשה למחלקת הנהלת חשבונות חשבונית על סך 780 ₪. 12. עם קבלת החשבונית פנתה מנהלת החשבונות הגב' טלי דהאן לתובע באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לברר את מהות החשבונית. התובע הבהיר לגב' דהאן כי מדובר בסכום אשר שולם עבור שקיות למעבדה וביקש לדאוג להעברת התשלום במהירות. 13. לאחר קבלת עמדת התובע, התקשרה הגב' דהאן לספק על מנת לברר מהו סכום הרכישה ולפקודת מי ניתנה החשבונית. הגב' דהאן העידה כי נסעה יחד עם הגב' ורדה גרינברג לבית העסק "אריזות שלמה" ומצאה כי העתק החשבונית שהופיעה בספרי בית העסק היתה על סכום של 78 ₪ בלבד, ולא על סכום של 780 ₪. (העתק החשבונית צורף כנספח ד' לתצהיר אבידר). הגב' דהאן קיבלה עותק "נאמן למקור" וביקשה מהספק להוסיף את השם WGI (שמה של הנתבעת 2) בפרטי הנמען. 14. בתאריך 18.12.08 זומן התובע למשרדו של מנכ"ל המעבדה מר אבידר על מנת לברר את סוגיית הוספת הספרה "0" למסמך נ/1 (להלן- אירוע החשבונית). 15. בהמשך לאותה פגישה נשלח אל התובע מכתב המורה לו לצאת לחופשה בת שבוע ימים, עד לסיום בירור הנושא. (נספח 5 לכתב התביעה). 16. ביום 22.12.08 שלח מר אבידר לתובע מכתב זימון לשימוע בו נרשם כי הנתבעת שוקלת לפטרו בשל חשדות לדיווח כוזב. 17. תחילה אמור היה השימוע להתקיים ביום 23.12.08 אולם , לבקשת התובע נדחה השימוע ליום 29.12.08. 18. השימוע נערך ביום 29.12.08, הן התובע והן מר אבידר הקליטו את מהלכו. 19. ביום 30.12.08 נשלח אל התובע מכתב פיטורים בו פורטה הסיבה לפיטוריו. לתובע שולמו פיצויי פיטורים ופדיון ימי הודעה מוקדמת. העדים- 20. מטעם התובע העידו התובע בעצמו, מר יינון פלדהיים (להלן- מר יינון) , הגב' מילה אליאס (להלן מילה) הגב' אורלי מלכה (להלן - הגב' מלכה). מטעם הנתבעים העידו הגב' טלי דהאן (להלן- הגב' דהאן) עו"ד שמואל דויסקי (להלן- עו"ד דויסקי) רו"ח שמעון יראל (להלן מר יראל) אלי אבידר (להלן- מר אבידר). דיון והכרעה- 21. התובע העלה טענות שונות ומגוונות הן לעניין הליך השימוע , המניע לפיטוריו והתנהלות הנתבעת בכלליות. בשל חשיבות הדברים נדון תחילה במשמעות הגשת החשבונית אשר הוגשה והשלכותיה על יחסי העבודה בין הצדדים. לאחר מכן נבחן את יתר טענות התובע והזכויות הנתבעות. חשבונית מספר 1950- 22. לטענת התובע אירוע החשבונית יסודו בטעות תמימה אשר נעשתה בהיסח הדעת ללא כוונת מרמה בעוד הנתבעים השתמשו בעילה זו כדי לפטרו. לטענת הנתבעים אירוע החשבונית הוא שהוביל לפיטורי התובע ולא טעם אחר וזאת לאור החשד הכבד כי התובע זייף מסמך ודיווח דיווח כוזב. 23. כעולה מתמליל ישיבת השימוע שהציג התובע, לקראת סוף הישיבה אישר התובע כי הורה למילה להוסיף את הספרה 0 לסכום החשבונית וכדבריו - "הוצאתי את החשבונית מהכיס שמתי חותמת ...חתמתי. ביקשתי ממילה מעטפה. ואמרתי למילה תני לי מעטפה. אני רוצה לשלוח לורדה עכשו, אני רוצה את הכסף. היא לקחה את הזה. הסתכלה ואמרה עמוס הוא עשה פה טעות. חסר פה אפס. או משהו כזה . אמרתי תוסיפי בעט שחור ותשלחי אל ורדה. זה כל הסיפור" (עמ' 10 לנספח יג' 1 לתצהיר אבידר). 24. על אף שתחילה ובניגוד לנאמר על ידו בישיבת השימוע כנזכר לעיל, העיד התובע כי "היא הציעה ביוזמתה להוסיף אפס ואני אישרתי זאת" בהמשך, כאשר נחקר ונשאל פעם נוספת השיב - "אמרתי לה אז- תוסיפי אפס". ועוד - "לא הוספתי אפס, גם לא נתתי הוראה לשאלת בית הדין. לשאלת בית הדין אם אישרתי לפקידת הקבלה להוסיף אפס- אני משיב שכן" (עמ' 32 לפר' שורות 25-24). 25. נקדים ונאמר כי בין אם התובע הורה למילה להוסיף את הספרה 0 ובין אם אישר להוסיף את הספרה, מדובר בהתנהלות שהינה התנהלות חמורה של עובד בכיר - סמנכ"ל בחברה, אשר על כתפיו אחריות ומחויבות רבה לחברה לרבות חובת נאמנות מוגברת. מושכלות יסוד הן כי מערכת יחסי העבודה בין עובד למעביד, מושתת על חוזה העבודה המטיל הן על המעביד והן על העובד חובות מוגברות של תום לב, נאמנות והגינות. יחסי עובד-מעביד , מחייבים את העובד לנהוג בדרך המתיישבת עם האמון הנדרש כפועל יוצא של תפקידו ואת המעביד לדאוג לרווחת העובד, לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי העובד. מכאן ברי כי על העובד לנהוג ביושר ובחריצות ,לציית להוראות חוקיות של המעביד, לטפל ברכוש המעביד בזהירות סבירה וכד' (ראו:דב"ע (ארצי) נא/3-1 יוסי עזר- אי.אר.די בע"מ פדע כ"ג (1) 372(1991)). הדברים נכונים ביתר שאת לאור תיאור התובע את תפקידיו ונגישותו היומיומית למלאי ויהלומים במסגרת עבודתו וכדבריו - "היה לי מנכ"ל בשלט רחוק שהיה מופיע בדיוק פעמיים בשנה. היה מנכ"ל שני שהיה מגיע כדי לשתות קפה טורקי שאר הזמן הייתי לבד. כלומר רוב הזמן הייתי לבד...הייתי אחראי על מלאי יהלומים...השווי היה בסביבות חצי מיליון דולר" (עמ' 36 לפר' שורות 33-20). 26. טענת התובע השזורה כחוט השני, לאורך כל כתבי הטענות הינה כי סכום החשבונית המקורית (נספח 5 לכתב התביעה) היה גבוה מהסכום הנזכר בנ/1 , דבר המהווה לטענתו ראיה לכך כי לא ביקש לדווח דיווח כוזב או לזייף החשבונית . סבורים אנו כי התובע לא ביקש לרמות את הנתבעת כמו כן אין מחלוקת כי התובע הוציא מכיסו כספים לצורך רכישת השקיות (ראה עדות רו"ח שמעון יראל עמ' 46 לפר' שורות 30-25). עם זאת ,אין ליתן גושפנקא להתנהלות התובע אף אם מדובר בטעות שבהיסח הדעת כהגדרת התובע. ודוק; מדובר בשינוי חשבונית אשר הובילה לדיווח כוזב, אמנם בסכום נמוך מסכום ההוצאה בפועל אולם, עצם הפעולה בה נקט דהיינו, זיוף המסמך והוספת הספרה אפס על דעתו,פגע באמון הנתבעת בתובע בפרט שעה שמדובר בעובד בכיר אשר מרבית הזמן שהה לבד במעבדה והיה אחראי על מלאי יהלומים בשווי מליוני שקלים. 27. לגרסת התובע העובדה כי על גבי החשבונית נ/1 שם הנמען היה ג'ט (נרשם בצבע ירוק והוסף לאחר הרכישה ובכתב ידו של התובע) ,מלמד על העדר כוונה להונות את הנתבעים, שכן ככל שכוונתו היתה לרמות, לא היה מוסר חשבונית עליה מתנוסס השם ג'ט משהנתבעים היו מודעים לקשר בין התובע לבין חברת ג'ט (סעיף 38 לתצהיר התובע) . בחינת נ/1 מלמד כי הכיתוב ג'ט איננו נהיר כלל וכלל. טענת הנתבעים בהקשר זה על פיה המילה ג'ט לא בהכרח ניתנת לזיהוי כג'ט דווקא, מקובלת עלינו. ויוסף כאשר נשאלה הגב' דהאן בעדותה,מתי לראשונה ראתה כי כתוב על החשבונית ג'ט העידה- "לא ראיתי. לראשונה שראיתי זה היה בפעם הראשונה שורה אמרה לי שיש שרבוט כזה. לא מכירה את השם הזה. עשיתי בתום ליבי את עבודתי. עשיתי את הנוהל שאני עושה תמיד. בודקת עם הספק שאין נמען ולכבוד מי". בהמשך עדותה העידה פעם נוספת כי לא ראתה את השרבוט ג'ט (עמ' 41 לפר' שורות 31-32; עמ' 42 שורות 5-6). בחקירתה החוזרת העידה הגב' דהאן, כאשר הוצג לה נ/1 כי מבחינתה במסמך זה שם הנמען נותר ריק (עמ' 44 לפר' שורות 13-10). 28. סבורים אנו כי מדובר בטענה אשר נולדה "לאחר מעשה", כאשר בזמן אמת הוגשה להנהלת החשבונות חשבונית אשר הוספה בה הספרה "0". בירור עם בית העסק מלמד כי החשבונית שהוגשה להנהלת החשבונות לצורך התשלום אינה זהה לחשבונית המקורית שנמצאה בבית העסק (נספח ד' לתצהיר אבידר) .על כן, הצדק עם הנתבעים כי באותו מועד הפרט המהותי אשר פעל לרעת התובע היה הוספת הספרה "0" לסכום החשבונית, ולא העובדה כי נרשם שם כזה או אחר בפרטי הנמען. נחזור ונבהיר, כי איננו סבורים כי התובע ביקש מלכתחילה להונות את הנתבעים עת הגיש את נ/1 להנהלת החשבונות. ברם , אין באמור כדי להפחית מהפגם אשר דבק בהתנהלותו ובמעשיו שעה בחר לעשות דין לעצמו ומצא לפתור את בעיית חשבונית על ידי הוספת הספרה "0" הנקוב בחשבונית בית העסק, פעולה אשר עוררה תהיות רבות אצל הנתבעת וערערה את אמון הנתבעת בתובע, אמון אשר הינו תנאי בלעדיו אין, לצורך קיום יחסי עבודה תקינים. 29. באמת אגב נציין כי התנהלות התובע ביום 18.12.08 עת זומן למשרדו של מר אבידר פוגעת בגרסתו לפיה מדובר בטעות תמימה ובהיסח הדעת וזאת שעה שלמרות שניתנה לו לכאורה הזדמנות לסגת מהטעות, בחר שלא לעשות כן עד אשר עומת עם החשבונית המקורית של בית העסק , או אז נזכר כי קיימת חשבונית נוספת. בתצהירו העיד מר אבידר כי שאל את התובע האם קיימת בעיה עם החשבונית שהוגשה להנהלת החשבונות . לאחר שהתובע טען כי לא מתעוררת בעיה, הוצגה בפניו החשבונית המקורית. רק בשלב זה הציג התובע את החשבונית המתאימה וטען כי מדובר בטעות (סעיף 24 לתצהיר אבידר). בעדותו חזר אבידר על ההתנהלות המתוארת לעיל (עמ' 52 לפר' שורות 1-7; 14-18). יצוין כי על תיאור זה חזר מר אבידר בישיבת ועדת הביקורת מיום 21.1.09 (נספח טו' לתצהיר אבידר - עמ' 2) כמו גם בישיבת השימוע. תוצאת הדברים היא, כי לא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע בחר התובע בהתנהלות המתוארת לעיל ולא הבהיר מידית כי בשגגה הוגשה חשבונית אחרת. על כן ,מצאנו לקבל את גרסת מר אבידר בעניין זה. יש להוסיף ולומר כי ככל שאכן מדובר בטעות תמימה ובהיסח הדעת כטענת התובע, לא נהיר מדוע התובע נדרש להמשיך ולהסתבך באמירות שאינן אמת גם כאשר הוסבה תשומת ליבו להוספה. כך גם כאשר הגב' דהאן פנתה אליו באותו יום ביחס לחשבונית השיב כי מדובר בסכום של 780 ₪ בגין רכישת שקיות ולא מצא לנכון לציין דבר לעניין תיקון החשבונית (נספח ב' לתצהיר הגב' דהאן) . 30. טרם סיום הדיון בפרשת החשבונית, מצאנו להעיר כי ניסיון התובע להטיל את האחריות בדבר תיקון החשבונית על כתפי מילה- פקידת קבלה הנתונה למרותו, לרבות הניסיון למזער את מעורבותו הגם שבחקירתו בפנינו הודה כי הורה למילה "לתקן" את החשבונית, משליכה על מהימנות התובע. טענות התובע כלפי הגב' דהאן כללי - 31. לאחר סיום עבודתו, הגיש התובע תלונות נגד גורמים שונים בנתבעת לרבות נגד הגב' דהאן בעילות של עדות שקר בידוי ראיות וקבלת דבר במרמה (ת/2 ו ת/3). הצדדים חלוקים באיזה אופן הסתיימו התלונות אך מכל מקום אין מחלוקת כי התלונות אינן ממשיכות להתברר וכי הן נסגרו. (ראה עדות התובע עמ' 26 לפר' שורות 20-33). התובע אף הגיש , יחד עם רעייתו וביתו תביעה אישית כנגד הגב' דהאן לפיצוי נזיקי בבית משפט השלום, התביעה הועברה לבית דין זה בעקבות בקשת הגב' דהאן. בדיון אשר התקיים בבית הדין מחקו התובעים את התביעה בהמלצת בית הדין והצהירו כי אין ולא תהיינה להם יותר תביעות או טענות מכל סוג כנגדה והם מוותרים על כל טענה כנגדה (נ/5). בחקירתו הנגדית העיד התובע כי הגיעה להסכמה הנזכרת לעיל רק בשל הלחץ בו היה נתון. לא מצאנו לקבל טענות אלה של התובע מאחר ונטענו לראשונה בשלב ההוכחות ולאחר שחלפה שנה ממועד מתן פסק הדין ע"י כב' השופטת א. לקסר. (כתוארה אז). לפיכך, יש לדחות טענות התובע המופנות כלפי הגב' דהאן. הפחתת שכר התובע - 32. בתצהירו (סעיפים 10-13) העיד התובע בין היתר כי מר אבידר ניסה מלכתחילה לפגוע בשכרו לאור שיעור נכותו הגבוה וכפועל יוצא מכך זכאותו לפטור ממס הכנסה . כן העיד כי מר ינון פלדהיים סיפר לו כי מר אבידר פנה אליו על מנת להפחית את שכרו מאחר וסכום הנטו לתובע עקב נכותו הקשה, גבוה למדי. עוד העיד כי בחודש 9-10/08 החליט מר אבידר באופן חד צדדי על הפחתת שכרו. מאחר והתובע היה זקוק באופן נואש למקום העבודה ניצל אבידר עובדה זו וביצע את המהלך בידיעה כי התובע ימנע מעימותים לאור הצורך בעבודה ופרנסה. לטענתו לאחר תחנוניו הושאר בידיו רכב הנתבעת. 33. בתצהירו (סעיפים 17-18) העיד מר אבידר כי בשנת 2008 החריפו הקשיים הכלכליים של המעבדה , לאור המשבר הכלכלי העולמי. כתוצאה מכך נתבקש ע"י מועצת המנהלים של מכון היהלומים יחד עם מר דה טלדו לקיים ועדת בדיקה לגבי המשך פעילות המעבדה. לאחר שנבדקו התוצאות הכספיות של המעבדה והוצאותיה הוחלט על רפורמה וצמצומים משמעותיים בכח האדם במעבדה. כחלק ממהלך זה פנה מר אבידר לתובע יחד עם מר דה טולדו והבהיר את הצורך בפיטורי עובדים במעבדה ובהפחתת שכר התובע. באותה פגישה נאמר לתובע על ידי מר אבידר ודה טלדו כי הם מעוניינים שהתובע יישאר בתפקידו כמנהל תפעול (ללא תקן של מנכ"ל מעבדה). הוצע לתובע כחלק מתפקידו, לקחת חלק בצמצומים הנדרשים ולעזור לקבוע את רשימת המפוטרים לרבות קיצוץ בהוצאות תפעוליות ואחרות של המעבדה. כחלק ממהלכי הצמצומים נאמר לתובע כי יש להפחית את שכרו. כן הובהר כי אין כל רצון לכפות עליו את ההפחתה בשכר אולם ראוי ונכון לפעול כך נוכח מצבה הכספי של המעבדה. עוד הוסבר כי כאשר המעבדה תגביר את פעילותה יינתן לתובע תגמול על כך. לטענת מר אבידר התובע נעתר לבקשה להפחתת השכר ובקש לדחות את ההפחתה בחודשיים עד לאחר החגים. כמו כן הוסכם כי הרכב שהועמד לרשותו לצרכי עבודתו ישאר לשמושו (סעיף 20 לתצהיר אבידר). 34. גרסת מר אבידר מתחזקת נוכח תמליל השיחה שנערכה והוקלטה ע"י התובע (ראו נספח ב' לתצהיר מר אבידר). ייאמר עוד כי כעולה מתצהיר התובע מדובר בשיחה אשר התקיימה בחודש אוגוסט 2008, כחמישה חודשים טרם פיטוריו, כך שהקשר בין פיטורי התובע לבין הרצון לכאורה להפחית שכרו הינו רחוק ורופף. 35. זאת ועוד.טענת התובע כי הניסיון להפחית את שכרו נעשה תוך ניצול מצבו הכלכלי הקשה והידיעה שהיה זקוק באופן נואש למקום עבודה נסתרה ע"י אבידר (ראה סעיף 19 לתצהיר) ועל ידי התובע עצמו. בתמליל השיחה נאמר בין היתר ע"י התובע- "בסדר אני אשקול את זה אם אני רוצה להמשיך" (עמ' 6 לתמליל) ובמקום אחר -"אני עדיין מקבל הצעות, עד כמה שזה יישמע מוזר. אז אני צריך לשקול" (עמ' 16 לתמליל) ובהמשך - "..וכל הכיוון אני רואה כרגע הוא כיוון של למטה, אז אני צריך לשקול ..אלי, אני קיבלתי באמדוקס , באמדוקס יכול לביות שיציעו לי עוד פעם את אותה הצעה, קיבלתי שם 7,000דולר עבור 3 שעות בשבוע. ומנועי בית שמש נתנו לי 5,000 דולר עבור יומיים לנסוע עבורם לחו"ל"... (עמ' 17 לתמליל). תמליל השיחה סותר את טענת התובע כי ההחלטה על הפחתת השכר נתקבלה ע"י מר אבידר באופן חד צדדי , ללא עדכון מראש, ומבלי שנערכה שיחה בעניין זה. מהתמליל עולה כי כאשר הוצע להפחית את שכרו השיב התובע כי יחשוב על ההצעה ולא השיב באופן מיידי (עמ' 4 לתמליל) . 36. ערים אנו לכך כי אבידר הכחיש את דברי מר פלדהיים (סעיף 5 לתצהירו), באשר לשיחה בענין גובה שכר התובע, בעוד מר פלדהיים העיד בפנינו כי הוא עומד על האמור בתצהירו (עמ' 9 לפר שורות 8-12). עם זאת ולאור האמור לעיל, לא ראינו צורך להכריע במחלוקת שהתעוררה בעניין זה שעה ששוכנענו כי נוהלה שיחה עם התובע, הוסבר הצורך בהפחתת השכר והתובע הסכים לכך לאחר שבחן אפשרויות העסקה אחרות. אשר על כן, אנו קובעים כי לא הוכחה טענת התובע על פיה מר אבידר ביקש לסיים העסקתו בשל גובה שכרו. 37. יתר טענות התובע בדבר התנהלות המנהלים ורצונם לסיים העסקתו מאחר ו"הקשה עליהם", נמחקו מתצהירו, במסגרת החלטת בית הדין. התובע ניסה לחזור שנית בסיכומיו על טענות אלה אולם, משנמחקו הם מתצהירו לא מצאנו מקום לדון בהן. 38. הוא הדין ביחס לטענות בדבר אכיפה בררנית ושבוש הליכי משפט- מדובר בטענות אשר הועלו לראשונה במסגרת סיכומי התובע ומטעם זה , יש לדחותן. עוד ראינו לציין כי לא נהירות לנו הטענות אשר הועלו בסיכומי התובע כלפי הגב' ורדה גרינברג, בפרט משמדובר בטענות אשר הועלו לראשונה בשלב הסיכומים. העדר תלונה במשטרה - 39. בתצהירו כמו גם בסיכומיו (סעיף 70 לתצהיר ,סעיף 7.2 לסיכומים), זוקף התובע לחובת הנתבעים את העובדה כי לא הוגשה כנגדו תלונה במשטרה ומנגד שולמו פיצויי פיטורים ופדיון ימי הודעה מוקדמת. בתצהירו העיד מר אבידר כי בניגוד לדרישת ועדת הביקורת לפנות למשטרה בעניינו של התובע, החליט שלא לעשות כן, על מנת שלא לפגוע בתובע ולהשחיר את שמו (סעיף 50 לתצהיר אבידר). תימוכין לגרסה זו מצאנו בפרוטוקול ועדת הביקורת של הנתבעת 1 מיום 21.1.09 ( החלק הרלוונטי צורף כנספח טו לתצהיר אבידר) שם נאמרו הדברים הבאים (השמות הוחלפו באותיות) - "א' : חושב שצריך להגיש תלונה במשטרה. מנסיוני הרב בניהול מערכות , ברגע שאתה מגיש תלונה, המשטרה עושה את העבודה. ב' : השאלה היא אם השולחן הזה, יכול להגיש המלצות לדירקטריון. ג':מה השיקול לא להגיש תלונה? ד' : יש שתי סיבות , הראשונה אנחנו נמצאים במקום שלא רצים למשטרה והסיבה השני היא כיון שמדובר בחבר בורסה בעל מעמד. א': אני לא אתן מטריה לאדם פלילי בתוך המערכת שלי. אולי אם חבר בורסה היה אומר לי לא לערב משטרה, אבל אתה כמישהו חיצוני בטח לא תגיד לי. אני רוצה להיות שקוף ונקי . במקרה של זיוף שיעבור למשטרה. ... הוחלט: ועדת הביקורת ממליצה לדירקטוריון של המכון לפנות למשטרה ולהגיש תלונה"(עמ' 3-4 לפרוטוקול). הנה כי כן , אי הגשת תלונה במשטרה אינה מעלה ואינה מורידה מחומרת המעשה המיוחס לתובע, ומכל מקום אין בה כדי לפעול לחובת הנתבעים. בהתאמה אין לזקוף לחובת הנתבעת את תשלום פיצויי פיטורים ופדיון הודעה מוקדמת בפרט נוכח הלכות בתי הדין לעבודה בעניינים אלה. ישיבת השימוע- 40. ביום 29.12.08 התקיימה ישיבת שימוע בנוכחות מר אבידר, רו"ח שמעון יראל (מבקר הפנים של הנתבעים), עו"ד דויסקי (היועץ המשפטי של הנתבעת 1) התובע וב"כ (עו"ד שמעוני) .הישיבה הוקלטה ותומללה ע"י שני הצדדים. 41. ביום 30.12.08 נשלח אל התובע מכתב פיטורים בו פורטה הסיבה לפיטוריו וכך נרשם: "לכב' מר עמוס אפלברג באמצעות שליח א. לנוכח החשדות הכבדים שנתעוררו כלפיך למתן הוראה לזיוף מסמך ולדיווח כוזב ובשל תפקידך הרם במעבדת WGI וליחסי האמון הנדרשים הנובעים ממנו, לצערנו עלינו להודיעך על פיטוריך המיידים מהחברה נכון ליום 30 לדצמבר 2008. אנא פנה אל חשבת השכר על מנת להסדיר את המגיע לך עפ"י חוק. כמו כן תאם עם מזכירות מכון היהלומים את הגעתך למעבדה על מנת לאסוף את ציודך האישי והעתקת קבצייך האישיים מהמחשב. בכבוד רב, אלי אבידר מנכ"ל WGI" 42. לטענת התובע נפלו פגמים קודם להליך השימוע, במהלכו , ואף לאחריו (ראו סעיפים 58-90 לתצהיר התובע). טרם הליך השימוע מסרו הנתבעות לתובע מידע ומסמכים חלקיים ולא אמיתיים. המידע האמיתי הוסתר מהתובע במטרה להכשילו. בנוסף, הוסתרה ממנו החשבונית המקורית שהועברה להנהלת החשבונות. כמו כן עצם ישיבתו של אבידר בשימוע מהווה ניגוד עניינים שכן קודם לכן פעלו הוא והגב' דהאן על מנת להכשיל את התובע ולסבכו. השימוע נוהל מתוך עוינות קשה ביותר , עליה סוכם מראש, מצד חברי הועדה הן כלפי התובע והן כלפי ב"כ דאז עו"ד שמעוני. כן נטען כי כבר במועד השעייתו, עוד קודם לשימוע התקיימה הרמת כוסית בה הודע לעובדים כי פיטורי התובע הינם מעשה עשוי וגמור. ניסיונות הנתבעים או מי מטעמם למנוע עיון בחשבונית המקורית מלמד כי הליך השימוע לא היה אמיתי. בנוסף, מר אבידר לא הודיע מראש לנוכחים כי הוא מתכוון להקליט את השימוע ועשה כן רק לאחר הודעת התובע הקלטת ההליך.עוד נטען כי לתובע ולפרקליטו לא ניתנה הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיהם וכאשר התובע העלה טענות ענייניות נאמר לו ע"י מר אבידר כי תשובתו תינתן בערכאות המתאימות, דבר המלמד כי כבר הוכרע גורלו. שעות ספורות לאחר השימוע, ביום 30.12.08 , שלח מר אבידר מכתב לתובע בו הודע על פיטוריו. אין בהודעת הפיטורים התייחסות ולו סמלית להסברי התובע ולטענות שהועלו מטעמו. 43. אשר לטענה כי נמסר מידע חלקי טרם השימוע - תחילה זומן התובע לישיבת שימוע ללא פירוט הטענות נגדו (נספח ו' לתצהיר אבידר ) אולם, בעקבות מכתבי ב"כ התובע (נספחים ח' ו- ט') הועבר לב"כ התובע מכתב המפרט את נושא השימוע. למסמך צורפו מסמכים המבססים לכאורה את חשדות הנתבעים כלפי התובע , וכן צוין כי התובע יוכל לעיין בקבלה המקורית קודם לישיבת השימוע (נספח י' לתצהיר מר אבידר). משכך, לא ראינו לקבל את טענות התובע בעניין זה. 44. אשר לטענות התובע בדבר הרכב הועדה המצוי בניגוד עניינים אינהרנטי - ככל שהתובע סבר בזמן אמת כי כך הם פני הדברים לא ברור מדוע לא העלה טענת זו באותו מועד. הלכה ידועה היא כי עובד אשר נוטל חלק בהליך ולא העלה במסגרתו טענותיו כנגדו הינו מושתק ומנוע מלהעלותם לאחר שהתקבלה החלטה בעניינו. (ראו :דב"ע מה/3-30 אליה צביאל - הוטל קוסמופוליטן בע"מ ואח' , פד"ע יז , 225,232 ) 45. כמו כן, לא ברורות טענות התובע בדבר אי הצגת החשבונית (נ/1) כאשר בסופו של יום החשבונית הוצגה והתובע כמו גם ב"כ יכלו להסתמך עליה בטענותיהם. לא שוכנענו כי התובע לא הכיר את אופי הטענות כנגדו שעה שבמהלך השימוע הציג את התייחסותו המלאה לטענות הנתבעים. כן לא מצאנו ממש בטענות לפיהן נפל פגם בהליך השימוע בשל הודעת מר אבידר כי הוא מקליט את השימוע רק לאחר הודעת ב"כ התובע. העובדה כי מר אבידר לא הודיע מלכתחילה כי הוא מקליט את השימוע, כפי שעשה ב"כ התובע , אין בה כדי ללמד דבר לענין הליך השימוע. 46. אשר לטענות בדבר עוינות מצד הרכב הועדה- תמלילי השיחה צורפו לתצהירי מר אבידר והרושם המתקבל מקריאת התמלילים הוא כי האוירה בה התנהל הליך השימוע לא היתה "נינוחה" במיוחד. עם זאת קריאת התמלילים מובילה למסקנה כי אין לתלות את האשמה בנתבעים בלבד. באותה מידה בה נאמרו אמירות ע"י הנתבעים או מי מטעמם, נאמרו גם אמירות מטעם התובע או מי מטעמו, באופן שלא ראינו לתלות את האווירה העוינת בה התנהל השימוע על כתפי הנתבעים בלבד. יצויין כי קריאת תמלילי ישיבת השימוע אינה מלמדת כי לתובע לא ניתנה הזדמנות אמיתית והוגנת להשמיע טענותיו גם אם לעיתיים נאמרו אמירות בדבר "קיצור" ההליך . קריאת התמליל מעלה כי הדרישה לקצר התעוררה בשל הטחות הדדיות אשר ממילא לא היה בהן כדי להוסיף דבר לבירור הנושא אשר עמד על הפרק. 47. אשר לטענה כי שעות ספורות לאחר השימוע, ביום 30.12.08 שלח מר אבידר מכתב לתובע בו הודיע על פיטוריו. ראוי להעמיד דברים על דיוקם ולהבהיר כי לא מדובר בשעות ספורות אלא בחלוף יממה לאחריה נמסר לתובע מכתב הפיטורים. כמו כן , בנסיבות מקרה זה בו ראו הנתבעים בהתנהלות התובע כהפרת אימון יסודית היורדת לשרשם של יחסי העבודה, לא ניתן לגרוס כי לו היה נשלח המכתב לאחר כשבוע הייתה משתנה החלטת הנתבעים, כל זאת נוכח התנהלות התובע בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה. ביחס לטענה כי מכתב הפיטורים איננו מפורט, עיון במסמך מעלה כי אמנם נעדר הוא התייחסות לכל טענות התובע אולם ניתן ללמד ממנו אודות הסיבה לפיטורים. לא ראינו כל הצדקה לכלול במכתב את טענות הצדדים כפי שהושמעו בשימוע ,בפרט שעה שהישיבה הוקלטה ותומללה ע"י שני הצדדים. 48. בהתייחס לטענת התובע כי טרם פיטוריו הודע לעובדי המעבדה כי מונתה מחליפה- בתצהירו העיד מר אבידר (סעיף 32) כי ביום 22.12.08 או בסמוך לכך נערכה הרמת כוסית לעובדי המכון והמעבדה לרגל חנוכה. לטענתו, באותה פגישה יידע יו"ר המכון מר מוטי גנץ את הנוכחים, כי התובע לא נמצא בעבודה מספר ימים והגב' שולי רוזמטל פרטר תיקח על עצמה חלק ממטלותיו. עוד נטען כי במעמד זה מר גנץ לא הודיע על פיטורי התובע ולא אמר כי התובע עזב את מקום העבודה. כמו כן, טענת אבידר כי הגב' שולי רוזנטל פרטר לא מונתה בשום שלב כממלאת מקום של התובע וכי החל ממועד פיטורי התובע ועד לסגירת המעבדה לא מונה סמכ"ל תפעול אחר תחת התובע ומטלותיו בוצעו בחלקן ע"י יועץ המעבדה , כחלק מתפקידו, לא נסתרו. נציין מר אבידר כלל לא נחקר בעניין זה. 49. חיזוק נוסף לגרסת הנתבעים מצאנו בעדות הגב' אורלי מלכה - עדת התובע, אשר העידה כי "אמרו לכם שעמוס לה יהיה יותר בעבודה ואמרו ששולי תעשה את עבודתו? " השיבה- "אמרו שהיא תקבל את הסמכויות שהיו לו". לשאלה- "האם ידעתם שזה תהליך לא סופי או רק שמועות ? השיבה- " בתחילה זה היה שמועות ואז כינסו אותנו בהרמת כוסית ואמרו שהסמכויות עוברות לשולי . יותר מאוחר זימנו אותנו לחדר ישיבות ואמרו שהוא לא יעבוד יותר ושלא ניצור איתו קשר. זה היה אחרי חנוכה" לשאלה- "היו שני שלבים גם בהתייחסות של ההנהלה לגבי מה שאמרו לכם? לא אמרו אותו דבר בשתי הישיבות" השיבה בחיוב (עמ' 23 לפר' שורות 8-16). על יסוד כל האמור לעיל ,באנו לכלל מסקנה כי טענת התובע לפיה עובר לישיבת השימוע וטרם פיטוריו הודע לעובדים כי מונתה מחליפה לביצוע תפקידו, לא הוכחה. 50. סיכומם של דברים עד כה- נוכח כל האמור לעיל ,איננו סבורים כי בנסיבות מקרה זה השכיל התובע להוכיח כי סוכלה מטרת השימוע. טרם ישיבת השימוע ידע התובע מה הטענות המיוחסות לו ,לאחר שניתנה לו הזדמנות אמיתית ונאותה (כמו גם לב"כ) להשמיע טענותיו טרם קבלת ההחלטה. 51. במציאות אשר נוצרה בה עובד בכיר בנתבעת המשמש כסמנכ"ל תפעול האחראי על רכש וכח האדם כמו גם על ניהול מלאי יהלומים ,נטל לעצמו חירות לתקן חשבונית על כל המשמעויות הנובעות מכך ולאחר שניתנה לו אפשרות לסגת מהטעות שארעה לטענתו, בחר שלא לעשות כן וניסה להטיל האשמה על עובדת הכפופה לו והנתונה למרותו, סבורים אנו כי שיקולי הנתבעים היו ענייניים ולא נפל כל פגם בהחלטה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים. על כן, לא מצאנו כל מקום להתערב בהחלטה. ודוק; ביקורתו של בית הדין מצטמצמת בנסיבות מקרה זה לשאלה, האם ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות. על בית הדין ליתן דעתו לתוצאת ההחלטה , כמו גם לשיקולים שנשקלו , האם נשקלו שיקולים שאינם עניינים, אם נמנעו מלשקול שיקולים עניינים, והמשקל שניתן לכל שיקול. בביטוי "מתחם הסבירות" גלומה ההנחה שבמצבים ידועים קיימת אפשרות ליותר מאשר החלטה סבירה אחת. כל עוד ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, לא יחליף בית הדין את שיקול דעתו בשיקול דעת הגוף המוסמך, ואפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות ללכת. (ראו - ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438). 52. בנסיבות מקרה זה בו עסקינן בעובד בכיר אשר פעל כמפורט לעיל, לא ראינו לקבל את טענתו כי עובדים אחרים בנתבעת (דוגמת הגב' דהאן) צריכים היו לערוך בדיקה מקיפה ודקדקנית של החשבונית שהועברה לידם ומשלא פעלו כן, התרשלו ופעלו בחוסר תום לב. ראוי להפנות הטענה לתובע ולשאול מדוע כאשר הוסבה תשומת ליבו לבעייתיות בחשבונית אשר הוגשה, לא טרח להעמיד הדברים על דיוקם אלא רק לאחר שהוצג בפניו עותק החשבונית המקורית. 53. התוצאה אליה הגענו מובילה למסקנה כי התובע אינו זכאי לסעדים הנתבעים על ידו. עם זאת ומעבר לצריך, ראינו עוד להבהיר כי ככל שהיינו סבורים כי נפל פגם כלשהו בפיטורי התובע לא ברורה עמידתו, העיקשת יש לומר, על סעד האכיפה, נוכח ההלכות הפסוקות והשיהוי שחל ממועד פיטוריו ועד לסיום ההליך, כל זאת שעה שהוכח כי המעבדה נסגרה עוד בשנת 2009. 54. סוף דבר - התביעה נדחית. 55. לאור התוצאה אליה הגענו ,משהתביעה נדחתה במלואה ולאחר ששקלנו מצבו הבריאותי וגילו של התובע , הננו מעמידים את סכום ההוצאות אשר על התובע לשלם לנתבעים על סך של 15,000 ₪ . הסכום האמור ישולם תוך 45 יום מהיום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו.מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר)יחסי עובד מעביד