נזילה בחניון בית משותף

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נזילה בחניון בית משותף:

1. בפניי שתי תביעות כספיות שהדיון בהם אוחד.
 
בת.א 74204/96 נתבעו בתחילה 923,076 ₪ ובת.א 74206/96 נתבעו בתחילה 566,654 ₪.
 
יותר מאוחר תוקנו התביעות באופן שהסכומים הופחתו ל-144,703 ₪ ול-241,171 ₪ בהתאמה.
אין מחלוקת שהתובעים רכשו נכסים בבניין שבנו הנתבעות בחלקה 3 בגוש 7110 ברחוב יגאל אלון 159 ת"א (להלן:נ "הבניין").
 
התביעות הנן בגין ליקויי בניה שעיקרם חדירת מים למפלס התחתון המשמש כחניון בבניין, כשהתביעות הורכבו מראשי נזק של נזקים לפי חוו"ד המומחה, ירידת ערך, תשלום למומחה מטעם התובעים ופיצוי בגין הפרת הסכם כפיצוי מוסכם עפ"י ההסכם (ראש נזק שירד עם תיקון התביעות).
 
עפ"י התביעות התבקש לחייב את הנתבעות לבצע את תיקון הליקויים ולשלם לתובעים את הכספים הנתבעים.
 
בעקבות הדיונים המקדמיים בתיק זה הסכימו הצדדים כבר בישיבה ביום 2/12/97 שימונה מומחה ע"י בימ"ש שיקבע מה צריך לעשות בבניין כדי שלא תהא רטיבות ושבעקבות זאת הנתבעות יבצעו התיקונים הניתנים לתיקון.
 
בעקבות הסכמה זו מונה על ידי המהנדס מר דן פריידלין כמומחה מטעם ביהמ"ש למתן חוו"ד לגבי המבנה והתיקונים הנדרשים לליקויים שיימצאו וניתנים לתיקון.
  
מאז, המומחה מטעם ביהמ"ש הגיש חוות דעת ומספר השלמות לחווה"ד, ענה לשאלות הבהרה, העיד בבימ"ש ואף פיקח על התיקונים שנעשו בשלבים, תוך המתנה לסיום החורפים והגשמים כדי לבחון את תיקון הליקויים.
 
בסופו של דבר, לאחר שהתקיים דיון בביהמ"ש ביום 26/11/01 ולאחר החורף האחרון הגיש המומחה חוו"ד מסכמת שלפיה עלות התיקונים הכוללת הינה 26,400 ₪ כולל הוצאות ניהול הנדסי מקצועי ובנוסף הוצאות לגבי תיקונים בחדר הטרנספורמציה של חברת החשמל בסך של 17,000 ₪, לא כולל מע"מ.
 
דהיינו, סה"כ 43,400 ₪ (לא כולל מע"מ), תוך הדגשה שמדובר במוקדי חדירה קלים של מים. יש לציין שהצדדים ויתרו על חקירת המומחה על חווה"ד המסכמת.
 
בעקבות הנ"ל הוריתי על הגשת סיכומים בתיק.
 
לטענת התובעים הם עברו מסכת ארוכה של טרדות, אי נעימויות ועגמת נפש עקב הביצוע הממושך והלא מקצועי של תיקון הליקויים על הנתבעות ש"נמרח" לאורך שנים, כשמדובר בבניין משרדים שהיה אמור להיות מפואר.
 
התובעים עותרים בסיכומיהם לחייב את הנתבעות לבצע את העבודות בהתאם לחוו"ד המומחה ובפיקוחו כפי שהייתה ההסכמה בין הצדדים והם אינם מעונינים בפיצוי הכספי.
כן מבקשים התובעים לחייב את הנתבעות בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
 
יש לציין גם שהתובעים הגישו בד בבד, עם הגשת הסיכומים, הודעה על תיקון כתב התביעה לפי ס' 136 לתקסד"א להורדת הפיצוי המבוקש בגין ירידת הערך, תוך בקשה לתיקון התביעה ולפיצול סעדים להגשת תביעה חדשה, בעתיד, בגין ירידת ערך (הרכיב שנתבקש להוריד ולתקן) וכן לפיצוי בגין עגמת נפש (רכיב שלא נתבע בתביעות).
 
בנוסף, יש לציין שלתובעים יש רק חלק ברכוש המשותף (כרבע), בעוד הנתבעות עצמן הן בעלים של כ-40% מהרכוש המשותף.
 
הנתבעות טוענות שהן בנו את הבניין ברמה גבוהה ושהן היו מוכנות לתקן את כל הליקויים ופעלו בעניין זה תחת פיקוח המומחה שמונה ע"י בימ"ש בהסכמה והן מבקשות לשלם את הפיצוי הכספי שקבע המומחה ותו לא.
 
הנתבעות מתנגדות לבקשה לתיקון התביעה ולפיצול הסעדים, כשאין מקום לטענתם לאפשר לתובעים לתבוע שוב על עילה שהתבססו עליה ולא הוכחה, כשמדובר גם בפיצול של אותו סעד עצמו ולא סעדים שונים והתובעים, שויתרו על חלק מהסעדים הכספיים, מנועים מלתבוע זאת שוב.
 
2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומים, בראיות ובבקשות ובתגובות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעות בחלקן בלבד ולדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה והבקשה להיתר לפיצול סעדים וזאת מן הנימוקים כדלקמן:ב
א. בתיק זה ניתן לומר באופן כללי שמדובר בתביעות שבסיסן מוצדק אך הן הוגשו כתביעות מופרזות ומוגזמות בהיקפן בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת", באופן שבסופו של דבר אף פועל לחובת התובעים, שלאחר שתיקנו כבר פעם אחת את התביעות מנסים לתקנם שוב ו"להכניס בדרך האחורית" אפשרויות לתבוע בגין רכיב נזק שלא נתבע ו/או לא הוכח וכל זאת בזמן שבסיס התביעה לגבי עצם קיומם של ליקויים והצורך לתיקונים מוצדק ואף לא היה מוכחש ע"י הנתבעות, שפעלו מלכתחילה לביצוע התיקונים אך לא בצורה מספקת.
 
ב. לא ניתן להתעלם מכך שהתביעות הוגשו בתחילה על סך כ-1.5 מיליון ₪ ובסופו של דבר נתבקש לתקנם והם הועמדו למעשה על סך של כ-390,000 ₪, שגם אותה מבקשים התובעים לתקן ולהפחית ב-240,000 ₪ לגבי רכיב ירידת הערך, כך שהתביעות שמבוקש להשאיר עומדות על כ-150,000 ₪, שהן כ-10% מסכום התביעות המקורי.
 
לא ניתן להתעלם גם מכך שהתובעות תבעו תחילה בגין סעדים שלא הוכחו כגון הפיצוי המוסכם וירידת הערך וזו הסיבה כנראה לכך שהן פעלו לוותר על הסעד של הפיצוי המוסכם ומנסות כעת להוריד מהתביעה גם את רכיב ירידת הערך.
 
בנוסף, למרות שהגישו תביעות בסך של כ-1.5 מיליון ₪ התובעות בחרו שלא לתבוע פיצוי כספי בגין עגמת נפש ולא כללו רכיב זה במסגרת הפיצוי הכספי הנתבע בתביעות.
ניסיונם של התובעים להכניס רכיב זה של עגמת נפש במסגרת בקשה לתיקון התביעה ולפיצול סעדים המוגשת עם הגשת הסיכומים מספר שנים לאחר הגשת התביעות ובסיום כל ההליכים הוא ניסיון לא יאה שנידון לכישלון, כפי שגם נידונה לכישלון בקשתם לתיקון התביעה ולפיצול סעדים.
 
התובעים בחרו שלא לתבוע פיצוי בגין עגמת נפש ואני דוחה את טענתם שהם יכולים לתבוע בגין רכיב זה רק לאחר סיום כל העבודות.
 
אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה ואת הבקשה לפיצול סעדים.
 
חוו"ד המומחה בתיק זה הומצאה כבר לפני שנים ואין כל הצדקה למנות את 15 הימים שבתקנה 136 לתקסד"א לגבי תיקון כתב התביעה מהדו"ח הסופי של עלות תיקון הליקויים, כפי שמנסים התובעים לעשות, מה גם שהדו"ח הסופי של המומחה אינו מתייחס כלל לשאלת ירידת הערך אלא רק לתיקון הליקויים ועלותם ואין בו כל חידוש מהותי יחסית לחוו"ד הקודמות.
 
ירידת הערך לא הוכחה כלל ע"י התובעים ובין אם בוחרים התובעים לוותר על רכיב זה ובין אם לאו, אני דוחה את הבקשה לפיצול סעדים, כך שיוכלו לתבוע שוב בגין ירידת ערך.
חווה"ד המסכמת, עליה לא נחקר המומחה, מכמתת את אותם ליקויים שטרם תוקנו מבחינה כספית, וביצוע התיקונים בעלות הנ"ל או קבלת הפיצוי הכספי ללא ביצוע התיקונים מסיימת תיק זה.
 
מדובר בניסיון של התובעים להפחית שוב את האגרה בגין הפחתת הפיצוי הנתבע בגין ירידת ערך ו/או בניסיון לפתוח שוב בהליכים בעתיד לגבי רכיבים שלא הוכחו (ירידת ערך) ו/או לא נתבעו (עגמת נפש) ואני דוחה ניסיון זה.
 
מדובר בנזק כספי הנובע מעילה אחת. התובעים לא יכולים לכן לתבוע חלק מהסכום בתביעה אחת ואת יתרת הנזק בתביעה שניה וזאת לאור האמור בתקנה 44 לתקנות סד"א שהתובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, דבר שלא נעשה ע"י התובעים במקרה דנן.
 
התובעים, שלא תבעו בתביעתם סעד של עגמת נפש, ויתרו על הסעד של ירידת ערך הנובע מאותה עילת תביעה של ליקויי הבניה, מנועים מלתבוע סעדים אלו בתביעה נפרדת, שכן הסעדים הנ"ל מהווים חלק מהסעד הכספי.
 
מדובר למעשה לא בסעדים שונים אלא בסעד כספי שיש ניסיון של התובעים לפצלו לסעדי משנה, כשבנסיבות העניין אין מקום ליתן היתר לפיצול סעדים.
 
כל זאת מעבר לכך שהבקשה לפיצול סעדים ולתיקון כתב התביעה לא נתמכה בתצהיר כנדרש, כשכאמור התובעים לא הצביעו על טעם כלשהו בנסיבות העניין המאפשר להיענות לבקשתם.
 
לפיכך אני דוחה את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה ולפיצול סעדים ולכך ולהתנהגות התובעים ישנה השלכה גם על פסיקת ההוצאות, כפי שיפורט בהמשך.
 
ג. אני סבור שאין מקום להמשך ביצוע התיקונים ע"י הנתבעות ויש לשים לכך קץ, לאחר שהנתבעות ביצעו תיקונים רבים במשך שנים ואנו נמצאים כיום במצב שאמנם נעשו תיקונים רבים והליקויים פחתו במידה ניכרת, אך עדיין ישנם ליקויים קלים.
 
התובעים יקבלו את חלקם בכספים המוערכים בעלות הליקויים וישקלו האם לבצע את התיקונים בכספים הנ"ל אם לאו, אין מקום לטעמי להמשך הקשר בין הצדדים, בהתחשב בחוסר האמון, באפשרות שכבר ניתנה לנתבעת לתקן את הליקויים בזמן הרב שחלף ובסכום הקטן יחסית של התיקונים הנדרשים, כשייתכן שהתובעים יעשו את התיקונים בצורה מהירה ומוצלחת מהנתבעות [ראה ע"א 472/95 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2)858].
 
 
 
אני סבור שזכות הנתבעות לביצוע התיקונים מוצתה בניסיונות שכבר נעשו ואין מקום להמשך כפיה על הנתבעות של ביצוע התיקונים [ראה גם ע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח', דינים עליון נד 611].
 
אין גם מקום להמשיך ולערב את המומחה מטעם ביהמ"ש בפיקוח על המשך העבודות, שסיים לטעמי את מלאכתו (אלא אם כן המבקשים ייעזרו בשירותיו באופן פרטי לאחר קבלת הכספים לצורך תיקון הליקויים).
 
ד. לא ניתן להתעלם מהעיקר שבסופו של דבר מדובר בין היתר בתביעת ליקויים שלפחות לגבי החלק של הליקויים הייתה מוצדקת.
 
יש לציין שבתביעות הסתכמו הסכומים הנתבעים בגין הליקויים בלבד בסך של כ-143,000 ₪ ושכ"ט המומחה מטעם התובעים בסך של כ-4,300 ₪.
 
בסופו של דבר ביצעו הנתבעות תיקונים רבים בפיקוח של המומחה מטעם ביהמ"ש (כשלטענתם השקיעו מעל 200,000 ₪ בתיקונים) ואחרי הביצוע הנ"ל עדיין נותרו לפי חוו"ד המומחה ליקויים בשווי של כ-43,000 ₪ (לא כולל מע"מ) שלא תוקנו.

דהיינו, אין ספק שהיו ליקויים בחניון שהקשו על התובעים בצורה כזו או אחרת וגרמו להם הוצאות, כולל הצורך בהגשת תביעות מוצדקות (אם כי מופרזות ומוגזמות בצורה ניכרת), הוצאות לגבי מומחים מטעמם, תשלום למומחה מטעם בימ"ש וכל זאת במשך שנים שבהם מבוצעים התיקונים לאיטם ולא בצורה מושלמת, אם כי בפיקוח מומחה ותוך נכונות של הנתבעות לבצעם, כשתיקון הליקויים לא הושלם עד עצם היום הזה.
 
למען השלמת התמונה לא ניתן להתעלם מכך שהנתבעות הביעו לאורך כל הדרך, החל מפתיחת ההליכים ועד לסיומם, נכונות לבצע את התיקונים, הסכימו למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ופעלו לפי הוראותיו בפיקוחו של המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש לגבי התקדמות וביצוע תיקונים באופן משביע רצון ותוך ניסיון לפתרון תיקון הליקויים והשקעת כספים על ידם ואף הצליחו להפחית את הליקויים בהרבה.
 
לא ניתן להתעלם גם מכך שמדובר בנושא לא קל להתמודדות מקצועית וכן שהיה צורך להמתין לסיום החורפים והגשמים כדי לראות את תוצאות תיקון הליקויים, ולכך הייתה השפעה על הזמן שחלף מאז הגשת התביעות ועד לסיום העבודות והשלמת חווה"ד השונות.
 
3. במקרה דנן מדובר בליקויים ברכוש המשותף שלתובעים יש חלק ממנו בלבד ולפיכך יש לפעול באחת משתי הדרכים הבאות:ו
 
במידה והתובעים יבצעו את התיקונים בעצמם ישולם מלוא התשלום בסך 43,420 ₪ בתוספת מע"מ כדין לידי התובעים ובכך ייצאו הנתבעים חובתם כלפי כל בעלי הדירות בבניין [ראה לגבי זכות שיפוי של בעלי נכסים אחרים כלפי התובעים ת"א (ב"ש) 747/81 אזורים חב' להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' אבידן ואח', פ"מ תשמ"ג(2)294].
 
במקרה כזה על התובעים לבצע בעצמם את העבודות (בתיאום עם חב' החשמל לגבי העבודות בחדר הטרנספורמציה).
 
במידה והתובעים לא יבצעו את התיקונים בעצמם ישולם להם ע"י הנתבעות תשלום מתוך הסך שנפסק בסך 43,400 ₪ בתוספת מע"מ כדין לפי חלקם היחסי של כל אחד מהתובעים ברכוש המשותף (ראה לעניין זה, כמו גם לעניין הצורך להוסיף מע"מ על הסכום שנפסק כפיצוי בגין הליקויים, ע"א 1772/99 זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4)203.

התובעים יודיעו לנתבעות, תוך 30 יום מהיום, האם הם מבקשים לבצע את התיקון בעצמם אם לאו ובהתאם לכך יבוצע התשלום ע"י הנתבעות באחת משתי הדרכים כאמור.
  
לגבי ההוצאות ושכ"ט עו"ד, בהתחשב מחד באמור לעיל לגבי הצדקת התביעות לגבי הליקויים וביצוע התיקונים במשך שנים ע"י הנתבעות, בהוצאות שהיו בפועל לתובעים, כולל תשלומי האגרות ששולמו והתשלומים ששולמו למומחה מטעם התובעים ולמומחה ביהמ"ש וכן שהתיקונים לא הושלמו לגמרי ומאידך בכך שמדובר בתביעות מוגזמות ומופרזות שהשפיעו גם על תשלום האגרה, העובדה שהתביעות כיום עומדות על סכומים הקטנים בהרבה מהתביעות המקוריות ושנעשה ניסיון להפחית אף סכום זה ובקשה של התובעים שנדחתה לגבי תיקון התביעה והיתר לפיצול סעדים, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד סך כולל של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקונים ברכוש המשותף

  2. מזגן מרעיש בבית משותף

  3. מכירת מחסן בבית משותף

  4. עורך דין בתים משותפים

  5. נזילה בחניון בית משותף

  6. מצלמה נסתרת בבית משותף

  7. איחור ברישום בית משותף

  8. החלפת ספק גז בבית משותף

  9. פגמים בדירות בבית משותף

  10. פתיחת פאב בחצר בית משותף

  11. בעלות על חניה בבית משותף

  12. חישוב שטחי בניה בבית משותף

  13. בעלות על מחסן בבית משותף

  14. השתלטות על קומה בבית משותף

  15. רישום בפנקס הבתים המשותפים

  16. ניוד זכויות בניה בבית משותף

  17. בניית חומה בגינה בבית משותף

  18. יחידת רישום נפרדת בבית משותף

  19. שינויים בשטח חניה בבית משותף

  20. בניה על גג בית משותף ללא הסכמה

  21. בניה בבית משותף ללא הסכמה מראש

  22. שינוי קירות חיצוניים בבית משותף

  23. בקשה למתן הוראות רישום בית משותף

  24. בניית יחידות דיור על גג בית משותף

  25. סירוב לרישום בפנקס הבתים המשותפים

  26. הגדלת מספר יחידות דיור בבית משותף

  27. טענת החבת דירה שלא כדין ברכוש המשותף

  28. האם מותר לבנות חדר על גג בית משותף ?

  29. רישום בית כנסת כיחידה נפרדת בבית משותף

  30. אישור תוספת למחסן חוץ ללא קבלת הסכמת השכנים

  31. האם פסק דין מחייב את כל הדיירים בבית משותף

  32. עיכוב רישום בית משותף בגלל מחלוקות לגבי סעיף בתקנון

  33. בקשה להרחבת יחידת סטודיו על חשבון שטח לובי ומעברים בבית משותף

  34. איזון בין שני דיירים בבית משותף המבקשים לממש את זכות הקניין שלהם

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון