מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נפילה על קקי של כלב בקניון - אחריות בנזיקין: מבוא לפניי תביעת התובעת, בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה שארעה ביום 22.6.01 עת החליקה על צואת כלבים (להלן: "התאונה"). התאונה ארעה במהלך ביקורה בקניון הידוע בכינוי "גן העיר" (להלן: "הקניון"). נסיבות האירוע נסמכות על עדותה של התובעת בלבד ואין חולק באשר להן. ביום התאונה בסמוך לשעה 14:00 בקרה התובעת בקניון ובצעה קניותיה לקראת השבת. במהלך הליכתה בשטח הציבורי של הקניון, החליקה לפתע על צואת כלבים שהיתה על רצפת השיש. מיד לאחר התאונה פנתה התובעת למשרדי הקניון, התלוננה כי נפלה ברחבת הקניון והשאירה במקום חפץ, שלטענתה החזיקה בידה בעת שנפלה. חפץ זה נותר במשרדו של מנהל הקניון, מר ריזל (ס' 14 לתצהירו). התביעה הוגשה כנגד הנתבעים 1-3 כמי שהינם הבעלים והמחזיקים של הקניון, וכנגד מבטחתם- הנתבעת 4. (הנתבעים 1-4 יקראו להלן: "המחזיקים"). כן הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 5- שירותי שלמה חברה לניקיון ותחזוקה אשר ספקה שירותי ניקיון ותחזוקה למחזיקים (להלן: "חברת הניקיון"). השירותים סופקו ע"י חברת הניקיון, בהתאם להסכם שנכרת ביום 1.1.99 בינה לבין הנתבעת 2 ואשר היה בתוקף במועד התאונה (להלן: "ההסכם"). המחזיקים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד חברת הניקיון, תוך שהם נסמכים על ההסכם וטוענים כי עליה לשפותם על פיו. בהמלצת בית המשפט, הגיעו הנתבעים להסכמה עם התובעת לפיה ישולם לאחרונה סך של 144,000 ₪ כולל שכ"ט עו"ד בצירוף החזר אגרת משפט והחזר שכר מומחה התובעת ד"ר רובינסון, הכל בכפוף להסכם הפשרה מיום 15/5/12. ביצוע התשלום לתובעת הותנה במתן פסק דין בשאלת החבות במחלוקת שבין המחזיקים לחברת הניקיון. יאמר כי התיק נדון בפני לראשונה בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 25/12/11 לאחר שקודם לכן טופל ע"י מותב אחר. פסק-הדין ניתן לאחר ששמעתי את הראיות כדלקמן: ראיות המחזיקים: תצהירו ועדותו של מנהל הקניון, מר דדי ריזל (להלן: "מר ריזל"). ראיות חברת הניקיון: עדות התובעת ותצהירו ועדותו של מנהל חברת הניקיון מר שלמה בלס (להלן: "מר בלס"). כן בחנתי את התיעוד שהוגש ע"י הצדדים, שמעתי את סיכומיהם בע"פ וקראתי את השלמת סיכומיהם בכתב. סבורני כי בתיק דנן עסקינן במחלוקת עקרונית הנדונה חדשות לבקרים. בנסיבותיו של תיק זה נראה כי מחלוקת זו התחדדה, בין היתר, עקב כך שתביעת התובעת הוגשה גם כנגד חברת הניקיון. נכון יהיה לדון תחילה בחבותן של כל אחת מהנתבעות כלפי התובעת ורק לאחר מכן לדון בשאלת חבותה של חברת הניקיון כלפי המחזיקים מכוח ההסכם. כל ההדגשות אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת. תמצית טענות הצדדים תמצית טענות המחזיקים אביא להלן את תמצית טענות המחזיקים: המחזיקים לא הפרו כל הוראת דין, שכן לא חל כל איסור על כניסת בעלי חיים לתחומי הקניון ובלבד שהם קשורים לרצועה; המחזיקים התקשרו עם חברת הניקיון על מנת שהיא תדאג לניקיון הקניון ומשכך דין התביעה כנגדם להידחות ויש להטיל את מלוא החבות על חברת הניקיון בלבד; לחילופין, ככל שבית המשפט יסבור שיש להטיל חבות על המחזיקים -חבותה של חברת הניקיון גבוהה יותר; ככל שבית המשפט יסבור כי יש להטיל חבות כלשהי על המחזיקים - על חברת הניקיון לשפותם בגין כל חבות שתוטל עליהם וזאת בהתאם להוראות סעיף 15 להסכם; מטרת ההתקשרות בהסכם היתה כי חברת הניקיון נוטלת על עצמה את החבות לניקיון כל העת של הקניון. כמות העובדים נתונה להחלטתה ובלבד שלא תפחת מכמות מסוימת שהוסכמה בין הצדדים; חובתה של חברת הניקיון הינה לדאוג לפינוי צואה, או גביע של גלידה, או טפטוף קפה על רצפת הקניון; משהחבות כלפי התובעת מוטלת, ולו רק בחלקה בלבד, על חברת הניקיון- עסקינן במעשה או במחדל מטעמה, שגרמו לתאונה ועל כן עליה לשפותם מכוח הוראות ההסכם. תמצית טענות חברת הניקיון אביא להלן את תמצית טענות חברת הניקיון: משהמחזיקים התירו כניסתם של כלבים לתחומי הקניון - נטלו עליהם את הסיכון כי תוטל צואה על רצפת הקניון ומי מהמבקרים יחליק ויפול; חברת הניקיון אינה יכולה להעמיד עובד בכל מקום בקניון על מנת שידאג לניקוי הצואה מיד עם הטלתה; עובדי חברת הניקיון, כפי שהוסכם בין הצדדים, אמורים להיות מוזעקים, על פי קריאה ממוקד הקניון, לניקוי הצואה שהוטלה שכן, אין ביכולתם להיות מודעים לאירוע בלתי צפוי מיד לכשהינו מתרחש; בין חברת הניקיון לבין המחזיקים קיים ניגוד אינטרסים כלכלי מובנה בבסיס ההתקשרות. בעוד שמטרת הקניון הינה להקטין בהוצאות הניקוי - מטרת חברת הניקיון הינה להשיא רווחיה על ידי העמדת כמות עובדים גדולה ככל שאפשר, שכן בגין כל עובד משולמת תמורה נוספת. ברם, האינטרס של המחזיקים הינו סותר ועל כן, כפי שהוכח, שני הצדדים מגיעים להסכמות המאזנות בין אינטרסים מסחריים מנוגדים על מנת שההתקשרות המסחרית ביניהם תהא כדאית לשניהם. משכך, אין מקום להטיל על חברת הניקיון כל חבות, לרבות לא בגין ההסכם; הוכח כי לחברת הניקיון נודע לראשונה על התאונה לכשהוגשה התביעה כנגדה מס' שנים לאחר קרות האירוע; חברת הניקיון אינה חבה בכל חבות כלפי התובעת בין במעשה ובין במחדל, ועל כן יש לדחות גם את ההודעה כנגדה שהוגשה מכוח סעיף השיפוי המותנה בקיומו של מעשה או מחדל שלה. הכרעה מבוא אקדים ואומר כי לאחר ששקלתי את כל טיעוני הצדדים מצאתי כי דין התביעה וההודעה לצד שלישי שהוגשו כנגד חברת הניקיון להידחות בשל העדר חבות נזיקית וחוזית. אביא להלן את עיקרי ההסכם: " 4. ... שירותי הניקיון כוללים את כל הפעולות הדרושות על מנת להחזיק את מרכז הקניות במצב נקי ומסודר להנחת דעתו של המזמין ... 9. הקבלן ימנה נציג מטעמו לפיקוח על ביצוע שירותי הניקיון. נציג ימצא במרכז כל יום בעת ביצוע שירותי הניקיון ויפקח על ביצועם וימלא תמיד אחרי הוראות המזמין בכל מה שנוגע להתחייבויות הקבלן על פי חוזה זה. 15. ...מובהר כי הקבלן לבדו יישא באחריות לכל פגיעה, נזק או הפסד שיגרמו במישרין או בעקיפים לגוף או רכוש של אדם שהוא... אשר יפגע כתוצאה ממעשה או מחדל של הקבלן... הקבלן ישפה ו/או יפצה את המזמין בגין כל תביעה ודרישה כתוצאה מפגיעה או נזק כאמור... ... 19. הקבלן מתחייב לבצע העבודה לפי חוזה זה שבעה ימים בשבוע ולהעסיק עובדים ככל שיידרש ובלבד כי בשטח ימצאו מספר עובדים כמפורט להלן: בימי חול - 6 עובדים בין השעות 14:00 - 06:00 3 עובדים בין השעות 22:00 - 14:00 ... בנוסף הקבלן יחזיק מפקח. במסגרת השעות הנ"ל רשאי המזמין להטיל על העובדים עבודות נוספות ובלתי מתוכננות. 20. במקרה של הזמנת עובדים נוספים לאירועים מיוחדים מחיר שעת עובד בימי השבוע יהיה 26 ובסופי שבוע 29... ... נספח לחוזה ניקיון... 1. ניקיון רצפת מרכז הקניות בשטיפה עם מים וסבון פעם ביום ולסיימה לא יאוחר מאשר השעה 8:30 בבוקר. טאטוא ונגוב במשך שעות הפעילות 9. ניקוי השירותים הציבוריים ושמירה על ניקיונם במשך כל שעות הפעילות... " תביעת התובעת הוגשה בתחילה כנגד המחזיקים ומבטחתם בלבד, ובהמשך תוקנה וחברת הניקיון צורפה כנתבעת נוספת. משכך, יש להכריע באשר לחבותה של כל אחת מקבוצות הנתבעים כלפי התובעת, וכן בתביעת השיפוי שהוגשה ע"י המחזיקים כנגד חברת הניקיון והנסמכת על ההסכם. בכל פתחי הכניסה לקניון ניצבים מאבטחים המאפשרים כניסת מבקרים לאחר ביצוע בדיקה בטחונית. אין חולק כי הקניון אינו מונע כניסת מבקרים למקום ביחד עם כלביהם כשהם קשורים ברצועה או בשרשרת. כן אין חולק, כי לא נתנו הנחיות למבקרים כי עליהם לאסוף את צואת כלביהם. סבורני, כי יש לאבחן בין אחריותה של רשות מקומית להחלקת עוברי אורח על צואת כלבים ברחובות הרשות, לבין אחריות המחזיקים לאירוע מסוג זה. כמדיניות משפטית לא ניתן להטיל חבות שכזו על הרשות המקומית, שכן זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. מנגד, כמדיניות משפטית, יש להטיל חבות שכזו על מזמינים ומחזיקים במקרקעין, המאפשרים כניסת לקוחות לשטחם ביחד עם כלביהם, מבלי שהינם מנסים לאכוף עליהם את חובתם לאסוף את צואת כלביהם- חובה המוטלת עליהם בתחומי הרשות. האבחנה בין חובת הרשות לבין חובת מחזיק מקרקעין כלפי מוזמניו הינה הן בשל טובת ההנאה הכלכלית שיש למחזיקים בכניסתם של כלבים ובעליהם לתחומי הקניון, והן עקב יכולתם למנוע כניסה זו, בשל הסיכון כי אותם בעלי חיים יטילו את צרכיהם מבלי שינוקו ע"י בעליהם. הטלת צואה ע"י כלב אינה אירוע בלתי צפוי. מכוח הוראות הדין, על מחזיקי המקרקעין, ובמקרה דנן המחזיקים שבפנינו, מוטלת האחריות לשלומם של שאר המוזמנים לתחומי הקניון, לרבות התובעת. מטעם זה הסכימו המחזיקים וחברת הניקיון להגיע להסדר של פשרה עם התובעת, כאשר כל אחד מהם טוען כי החבות מוטלת על האחר בלבד ולא עליו. לדעתי, יש לאבחן בין אירוע של השלכת קליפת בננה ע"י מי מהמבקרים בקניון ונפילת מבקר אחר בתכוף לאחר מכן, לבין עשיית צרכים ע"י כלב ונפילת מבקר בסמוך לאחר מכן. בעוד אשר אין למחזיקים אפשרות למנוע בפועל השלכת פסולת ע"י מי מהמבקרים בקניון, כמו גם האפשרות לצפות מי מהם ישליך את אותה קליפת בננה על רצפת הקניון, באפשרותם למנוע עשיית צרכים ע"י כלב בתחומי הקניון ע"י הטלת איסור על כניסת בעלי חיים. נשאלת השאלה, האם חובותיה של חברת הניקיון כלפי התובעת הינן כחובות המחזיקים כלפיה? סבורני כי מטעמים של מדיניות משפטית, יש לאבחן בנסיבותיו של המקרה דנן, בין חובות המחזיקים כלפי התובעת לבין חובות חברת הניקיון כלפיה. פרשנות ההסכם אביא להלן מתצהיר עדותו של מר ריזל: "אכן, מתפקידה של חברת גן העיר לסלק מפגע, כאמור, אם נוצר, בדיוק לצורך כך התקשרה חב' גן העיר בהסכם עם חב' הניקיון, אשר מתפקידה, בין היתר, באמצעות עובדיה להיות פרושים במרכז הקניות גן העיר וליתן מענה לכל קריאה ו/או תלונה על קיומו של לכלוך שנוצר בתכוף. לא ניתן לצפות ואף אין זה סביר לצפות שחברת גן העיר כמו כל בעלים ו/או מחזיק של מרכז קניות או קניון או כל מתקן אחר (שאיננו מתקן סטרילי) יציב עובד נקיון על כל מטר, בכל פינה, בכניסה או ביציאה מכל מעלית או דרגנוע, על יד כל חדר שירותים או בכניסה וביציאה מכל משרד. מדרגות או חנות. משכך - אין לייחס לחברת גן העיר כל אחריות בגין האירוע הנטען. אם ייקבע שקיימת אחריות לאירוע - הרי שהיא רובצת לפיתחה של חב' הניקיון שהינה, כאמור, קבלן עצמאי, וככזו היתה אחראית בלעדית לנקיון מרכז הקניות גן העיר בכל שעות הפעילות, וזאת על פי ההסכם עליו הינה חתומה". (סעיפים 25, 28-27 לתצהיר עדותו הראשית של מר ריזל). צא ולמד, כי לשיטת מר ריזל, קרי המחזיקים, חבות הנתבעת וחבות חברת הניקיון הינן כדלקמן: "לסלק מפגע"- להבדיל ממניעת הווצרו של מפגע; "לצורך כך"- דהיינו על מנת לסלק המפגע; "התקשרה בהסכם עם חב' הניקיון"- "ליתן מענה לכל קריאה ו/או תלונה על קיומו של לכלוך שנוצר בתכוף"- דהיינו, להסיר את המפגע בעקבות קריאה, או תלונה שחברת הניקיון מקבלת, להבדיל מהסרת המפגע מיוזמת חברת הניקיון ומבלי קריאה ו/או תלונה; "לא ניתן לצפות ואף אין זה סביר לצפות ש...מחזיק של מרכז הקניות... יציב עובד ניקיון על כל מטר"- אמירה זו מדברת בעד עצמה. דעתי כדעת מר ריזל, אכן לא ניתן לצפות כי בכל מטר יוצב עובד נקיון, על אף שתאורטית ניתן לעשות זאת; "משכך, אין לייחס לחברת גן העיר כל אחריות בגין האירוע... שהרי היא רובצת לפתחה של חברת הניקיון שהינה קבלן עצמאי... אחראית בלעדית לניקיון.... בכל שעות הפעילות, וזאת על פי ההסכם עליו הינה חתומה"- דהיינו המחזיקים אינם אחראים, אלא חברת הניקיון בלבד, מכוח ההסכם. חבותה של חברת הניקיון כלפי התובעת אינה יכולה להיות רחבה יותר מזו של המחזיקים כלפיה. ככל שהיה מקום לקבוע כי לא מוטלת כל חבות על המחזיקים כלפי התובעת- דין התביעה כנגד חברת הניקיון היה להידחות. משמצאתי כי חבותה של חברת הניקיון אינה רחבה מזו של המחזיקים ומשאלו טוענים כי לשם מילוי התחיבויותיהם כלפי המוזמנים התקשרו עם חברת הניקיון- יש לבחון את הוראות ההסכם. במילים ארות, חבותה של חברת הניקיון כפופה להוראות ההסכם. עסקינן בהסכם מסחרי האמור ליתן מענה לאינטרסים הנוגדים של הצדדים. בעוד אשר האינטרס של המזמין, (המחזיקים במקרה דנן), הינו להקטין את עלות הניקיון- לחברת הניקיון אינטרס להשיא את רווחיה. ככל שהתמורה שאמורה להשתלם לחברת הניקיון גבוהה יותר- רווחיה גדלים בהתאמה, אולם מנגד עלויותיהם של המחזיקים גדלות בהתאמה. לחברת הניקיון אינטרס להגיע להסכמה, עובר להתקשרות החוזית, להספקת כמות גדולה ככל האפשר של עובדים, שכן זו אמורה לבוא לידי ביטוי במהלך המו"מ העסקי המתנהל בין הצדדים, בעוד שלמחזיקים אינטרס להקטין הוצאותיהם. עיון בהסכם מלמד כי נקבעו חובות שונות של חברת הניקיון בהתייחס לנקיון החלקים השונים של הקניון. הקניון כולל, בנוסף למרכז הקניות, גם את החניון. באשר לחניון נקבעו מועדים שונים לנקיונו ועל כן לא אדרש לו. על חברת הניקיון לנקות את השטחים הציבוריים של מרכז הקניון, ששטחם 6,000 מ"ר, למעט החנויות שבאחריות בעליהן, ושאינן נכללות בשטח זה. ס' 1 לנספח להסכם מורה כי נקיון מרכז הקניות יתבצע בשטיפה פעם ביום ויסתיים עד לשעה 08:30. משהתאונה ארעה בשעה 14:00 לערך ומשהוכח כי הצואה הוטלה בתכוף לפני קרות התאונה, יש להידרש להתחיבויות חברת הניקיון לעניין זה. הסיפא לס' 1 להסכם מורה על "טאטוא וניגוב במשך שעות הפעילות". ס' 4 להסכם קובע כי "שירותי הניקיון כוללים את כל הפעולות הדרושות על מנת להחזיק את מרכז הקניות במצב נקי ומסודר להנחת דעתו של המזמין...". משמע, בהתאם למוסכם בין הצדדים על חברת הנקיון לדאוג לכך כי הקניון יהיה נקי ועל כן לכאורה משהתובעת החליקה על צואה - המסקנה הינה כי חברת הניקיון הפרה את ההסכם ועל כן עליה לשפות את המחזיקים. זאת ועוד, ס' 19 להסכם מוסיף וקובע כי לשם ביצוע חיוביה, חברת הניקיון תעסיק "...עובדים ככל שידרש ובלבד כי בשטח ימצאו מספר עובדים כמפורט להלן:..." - דהיינו כי באחריות חברת הניקיון לקבוע כמה עובדים יועסקו לצורך מילוי התחיבויותיה עפ"י ההסכם ובלבד שמספרם לא יפחת ממספר מסוים. ( יוער כי לא נטען שחברת הניקיון לא העסיקה במועד התאונה את מספר העובדים המינימאלי המוסכם). כיצד יש לפרש את הוראות ההסכם? בית המשפט העליון, ככל הנראה, לא נדרש להוראות הסכמי השיפוי שבין מזמינים שונים כדוגמאת סופרמרקטים, מרכזי קניות, משרדי ממשלה ועוד לבין חברות ניקיון. סבורני, כי ניתן להקיש מרע"א 270/01 תמנון שירותי מיגון אבטחה וכוח אדם (1993) בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (19.2.03) על פרשנות הסכמים מסוג זה. ביהמ"ש העליון נדרש לשאלה האם חברת השמירה הינה בגדר שומר שכר כהגדרתו בחוק השומרים, התשכ"ז- 1967. ביהמ"ש, לאחר שפירש את חוזה השמירה, הגיע למסקנה כי חברת השמירה אינה שומר שכר. יאמר כי חובותיו של שומר שכר גבוהות משל שומר חינם ועל כן לשאלה זו היו השלכות על המסקנה האם יש להטיל על חברת השמירה חבות כלפי המזמין. "נמצא, כי אחריות מוגברת כשומר בשכר תהא מוטלת על אותו אדם אשר מפעיל מידת שליטה המתיישבת עם הטלתה של אחריות מוגברת. כאשר הקשר בין הצדדים, אשר מהווה בסיס לשמירה ולאחריות, מקורו בחוזה שבין הצדדים, יש לבחון את הוראות החוזה ואת ההסדרים אשר נקבעו בין הצדדים לעניין הפיקוח על הנכס מהן לעניין היקף האחריות אשר השמירה גוררת אחריה... בהיעדר הוראות (מפורשות או משתמעות) בחוזה בעניין זה, יש להשיב על שאלה זו על פי העקרון הכללי של תום הלב (כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973). 8. בהעמידי עקרונות אלה לנגד עיני, מתבקשת המסקנה כי ההסדרים החוזיים שנקבעו בין החברה לבין המערערת אינם עושים את היחס ביניהם ליחס של שמירה כמשמעותו של דיבור זה בחוק השומרים. אין לומר כלל כי המערערת החזיקה במגרש, במחסנים ובכל אשר בתוכם, באופן שניתן לאפיין החזקה זו כשמירה הגוררת אחריה אחריות מוגברת... בחינה זו של ההסדרים החוזיים שנקבעו בין הצדדים אינה מתיישבת כלל ועיקר - לא מבחינת גמירת דעתם של הצדדים ולא מבחינת ההגינות המתחייבת - כי תוטל על המערערת אחריות מוגברת אשר תחייב אותה לפצות את החברה על כל נזק למחסנים ולתחולתם למעט נזקים שנגרמו על ידי נסיבות שלא היה ניתן לצפותן מראש. נהפוך הוא: מהיחס החוזי שבין הצדדים מתבקשת המסקנה כי על המערערת מוטלת האחריות לפיצוי החברה רק על אותם נזקים שנגרמו בשל רשלנותה. מכיוון שכך, אין להטיל אחריות על המערערת מכוח חוק השומרים..."( ס' 7,8 לפסה"ד) צא ולמד, כי יש לבחון ההסכם בהתייחס לגמירות דעתם של הצדדים ולהגינות המתחייבת מפרושם ולאופן יישום ההסכם על ידם. יש ליתן משקל של ממש לאופן התנהלותם של הצדדים ולפרשנותם שלהם להסכם כפי שבאה לידי ביטוי בפועל. בחקירתו הנגדית אישר מר ריזל כי אין הוא יכול לפרש את ההסכם שכן לא שימש אותה עת בתפקידו, בניגוד למר בלס שחתם על ההסכם. בתשובה לשאלה האם נכון שהנהלת הקניון היא שקובעת כמה עובדים היא צריכה וכי חברת הנקיון יכולה לספק את הכמות המבוקשת השיב מר ריזל: "אני לא יודע מה היה, אני יכול להגיד מה אצלי. זה נקבע ביחד, אנו יושבים פעם בתקופה ובהתאם לצרכים אנו ביחד קובעים. אני רוצה לקוות שאין אינטרס לחברת הנקיון לדחוף כמה שיותר עובדים ובמקרה דנן אני יודע שזה לא כך ולא סתם הם עובדים איתנו שנים רבות. הכוונה הינה שאנו יושבים עם חברת הניקיון" (עמ' 15-16 לפרוטוקול ישיבת יום 20.11.12). אין חולק כי עובדי חברת הניקיון מסתובבים בשטח הקניון במהלך עבודתם ועוסקים בניקיון וטאטוא שוטפים, כמו גם בניקיון, בין היתר, של צואת כלבים, טפטוף מכוס קפה וכדור גלידה שנפל על רצפתו. ברי כי עובדי חברת הנקיון, 6 במספר בעת קרות התאונה, בנוסף למפקחת, אינם יכולים להיות בו זמנית בכל מקום ולהסיר כל מפגע מיד לכשנוצר, שעה שעסקינן בשלושה מפלסים שבתחתון בהם התקיים אותה שעה יריד אוכל, כפי שהעידה התובעת. כך גם סבר מר ריזל בתצהירו בעת שביקש להדוף את תביעת התובעת. מחובותיה של חברת הניקיון להסיר מפגעים מסוג זה, אולם תוך שיש להביא בחשבון כי לא ניתן להציב "...עובד ניקיון על כל מטר, פינה, בכניסה או ביציאה..." כפי שטען. סבורני כי המחזיקים נטלו על עצמם סיכון כלכלי מחושב בעת שהתירו, וממשיכים לעשות כן, כניסת מבקרים עם כלביהם. הסיכון הוא כי מי מהם יטיל צרכיו ברחבי הקניון וכי טרם סילוקם יחליק ויפול מי מהמבקרים האחרים של הקניון. ניתן לסכל סיכון זה ע"י הצבת עובדי ניקיון בכמות שתוכל ליתן מענה מידי למפגע שנוצר. יש להניח כי העלות הכרוכה בכך אינה כדאית כלכלית, נוכח תדירות התממשות הסיכון. לאחר הגשת תצהירי הצדדים הגיעו הצדדים להסדר פשרה עם התובעת ומשכך הפרשנות להסכם מטעמם של המחזיקים השתנתה בהתאמה. יש לדחות את נסיונם לטעון בסיכומיהם בכתב לפיה, משבית המשפט סבר, במסגרת הצעתו לפשרה, כי מוטלת חבות כלפי התובעת- חבות זו מוטלת גם על חברת הניקיון. אכן, כפי שהובהר לעיל, לטעמי משהמחזיקים התירו כניסת כלבים לשטח הקניון- נטלו עליהם סיכון כי מי מהם יטיל את צרכיו על רצפת הקניון וכי מי מהמבקרים יחליק. לכאורה, סיכון זה רובץ גם לפתחה של חברת הניקיון. ברם, לשיטת המחזיקים, הסרת מפגע מסוג זה ע"י חברת הניקיון צריכה להעשות עפ"י קריאה ו/או תלונה", שכן אין היא יכולה להיות בכל מקום, ועל כן המסקנה המתבקשת הינה כי חבות חברת הניקיון הינה מצומצמת. משלא נטען כי חברת הניקיון הוזעקה למקום על מנת לנקות את הצואה ולא עשתה כן טרם נפילת התובעת- אין להטיל על חברת הניקיון חבות כלפי התובעת. בידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש כי בחלק ניכר מההסכמים שבין מחזיקים בעסק, כדוגמת מרכזי קניות וסופרמרקטים, מתחייבת חברת הניקיון לפצות את המזמינים בגין כל נזק שיגרם כתוצאה מעבודת הניקיון, (גם אם לא נגרם בגין רשלנותה של חברת הניקיון), ו/או חברת הניקיון מתחייבת להוסיפם כמבוטחים נוספים בפוליסת הביטוח שהוצאה ע"י מבטחתה. בחלק מהמקרים הם אף מגדילים לעשות בחייבם את חברת הניקיון להמציא ביטוח ראשוני עשוי לטובתם, כך שפוליסת הביטוח שהוצאה ע"י מבטחת חברת הניקיון מופעלת לטובתם, גם מקום בו האירוע ארע בגין רשלנותם הבלעדית. במקרה שבפנינו, ההסכם שבין הצדדים אינו כולל ולו גם אחת מהחלופות דנן, שכן חבות חברת הניקיון מותנית בקיומו של "מעשה או מחדל" כאמור בס' 15 להסכם. לסיכום: מסקנתי הינה כי לא מוטלת על חברת הניקיון חבות כלפי התובעת ומשחובת השיפוי החוזי מותנית באירוע שנגרם ברשלנותה- דין התביעה העיקרית וההודעה כנגדה להידחות. סוף דבר הנני מחייב את הנתבעים 1-4 לשלם לתובעת את סכום הפשרה כפי שהוסכם בין הצדדים. כן הנני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת בהוצאות הנתבעת 5 בסך של 15,000 ₪ . הסך הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. התביעה כנגד הנתבעת 5 וההודעה לצד שלישי נדחות כאמור. בעלי חייםכלבתאונות נפילהתאונות החלקהנזיקיןנפילה