האם פעלה ועדת המינהל במשרד הפנים, כראוי, עת החליטה שלא להתיר את העסקתו של התובע אצל הנתבעת 2 ? התובע טען כי ועדת המינהל חרגה מסמכותה המעוגנת בסעיף 108 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים), תשל"ז - 1977 שכן זו מאפשרת לה לדון אך ורק בהתרת העסקה חרף קיומה של קרבה משפחתית ולא בדבר עמידתו של מתמודד בתנאי הסף. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות ועדת המינהל במשרד הפנים: 1. בתביעה שלפנינו, מבקש התובע, אשר עיסוקו בתחום החינוך, להורות על ביטול החלטת הנתבעת 3 או מי מטעמה, בכל הנוגע לאי התרת העסקתו כמנהל מחלקת החינוך אצל הנתבעת 2, כמו כן, להורות לנתבעות 2 ו-3 למנותו לתפקיד הנ"ל, ובנוסף ליתן צו הצהרתי כי הינו הזוכה במכרז הפומבי שפרסמה הנתבעת 2 לאיוש התפקיד הנ"ל. 2. מהלך הדיון במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים בתאריך 15/3/11 בפני ההרכב הנ"ל, נידונה בקשתו של התובע למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעים 1-3 המורה להם על ביטול החלטות ועדת מינהל השירות, מיום 6/1/11 ומיום 7/2/11 לפיה נפסלה מועמדותו לתפקיד הנ"ל, וכן צו מניעה זמני המורה לנתבעים להימנע מפרסום מכרז פומבי חדש לאיוש התפקיד הנ"ל ולהכריז עליו כעל הזוכה במכרז. ביה"ד קבע כי כל עוד לא תינתן החלטה אחרת, לא יפורסם מכרז לתפקיד הנ"ל. בתאריך 21/6/12 התקיימה ישיבת הוכחות, במהלכה נחקרו על תצהיריהם עדותם הראשית התובע, עדיו ועדי הנתבעת 3. בהמשך הגיש התובע סיכומיו ואף סיכומי תשובה לסיכומי נתבעת 3. נתבעים 1 ו -2 הגישו הודעה במקום סיכומים, במסגרתה ציינו כי הם תומכים בעמדת התובע. בנקודה זו נבהיר כי דנו בתיק בהרכב חסר בהתאם להחלטה מיום 21/6/12. 3. להלן המוסכמות והעובדות הרלוונטיות: א. ביום 19/8/10 נבחר התובע ע"י ועדת הבחינה לתפקיד מנהל מחלקת חינוך של הנתבעת 2 לאחר קיומו של מכרז. ב. בין התובע לנתבע 1 קיימת קרבה משפחתית מדרגה ראשונה. ג. על פי החלטותיה של ועדת המינהל במשרד הפנים מיום 6/1/11 ומיום 7/2/11, לא הותרה העסקתו של התובע מאחר ואינו עומד בדרישות הסף לתפקיד. ד. התובע עובד משנת 2000 ועד היום בתחום החינוך במגוון תפקידים. ה. התובע, קיבל גמול, בגין חלק מתפקידיו הנ"ל, כאשר ביחס לאופי הגמול, חלוקים הצדדים. 4. להלן רשימת הסוגיות שבמחלוקת: א. האם פעלה ועדת המינהל במשרד הפנים, כראוי, עת החליטה שלא להתיר את העסקתו של התובע אצל הנתבעת 2 ? ב. באילו תפקידים הועסק התובע במסגרת עבודתו כאיש חינוך ? ג. האם עומד התובע בדרישות הסף לתפקיד מנהל מחלקת חינוך ? 5. הערה מקדימה בהתאם לאמור בסעיף 2 לעיל בנוגע לעמדתן של הנתבעים 1 ו-2, נתייחס לטיעוניהם של התובע ושל הנתבעת 3 בלבד לצורך הכרעתנו בסוגיות שבמחלוקת. 6. האם פעלה ועדת המינהל במשרד הפנים, כראוי, עת החליטה שלא להתיר את העסקתו של התובע אצל הנתבעת 2 ? טענת התובע ועדת המינהל חרגה מסמכותה המעוגנת בסעיף 108 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים), תשל"ז - 1977 (להלן: "צו המועצות המקומיות) שכן זו מאפשרת לה לדון אך ורק בהתרת העסקה חרף קיומה של קרבה משפחתית ולא בדבר עמידתו של מתמודד בתנאי הסף. טענת הנתבעת 3 ועדת המינהל העבירה את נושא בחינת כשירותו של התובע לתפקיד, ללשכה המשפטית של הנתבעת 3 לצורך בירור מול משרד החינוך, אשר הוא הסמכות הקובעת לעניין עמידה בתנאי הסף של מועמד לתפקיד הנ"ל, זאת עפ"י סעיף 4א לחוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), תשס"א 2001 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית: סעיפים 107 ו-108 לצו המועצות המקומיות קובעים כי: 107. (א) לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא ועבר עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו. (ב) לא יועסק ולא יתמנה ממונה ביחידה של הרשות המקומית שבה עובד קרוב משפחה שלו ובתנאי שלא תהיה ביניהם כפיפות. 108. על אף האמור בסעיף 107 רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות הסעיף האמור. בנסיבות המקרה, רשאית, היתה ועדת המינהל (אך לא חייבת) להתיר את העסקתו של התובע על אף קרבתו המשפחתית לראש המועצה, הלוא הוא הנתבע 1 וזאת לו מצאה כי התקיימו הנסיבות המצדיקות אישור העסקה שכזה. מאחר שכך, הרי שלא ניתן לראות את וועדת המינהל, שהחליטה שלא לאשר את העסקת התובע, כמי שחרגה מסמכותה. יתרה מזאת, לפי סעיפים 1 ו-2 לתקנות הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) (כשירות) תשס"ג - 2003 (להלן: "תקנות הרשויות המקומיות") למשרד החינוך הסמכות לדון בעניין מינויו של התובע למנהל מחלקת חינוך אצל הנתבעת 2 ולבחון האם עומד הוא בתנאי הסף לתפקיד. זאת ניתן ללמוד גם מסעיפים 1 ו- 4א לחוק הרשויות המקומיות הנ"ל לפיו "לא ימונה ולא יכהן אדם כמנהל מחלקת חינוך אלא אם כן הוא בעל השכלה אקדמית, או השכלה תורנית שוות ערך, תעודת הוראה וניסיון מקצועי, הכל כפי שקבע השר בתקנות...". לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בחינתה זו של ועדת המינהל באמצעות משרד החינוך נעשתה בהתאם להוראות החוק הנ"ל ובסמכות, והחלטותיה לגבי אי כשירותו של התובע לתפקיד מנהל מחלקת החינוך אצל הנתבעת 2 ואי התרת העסקתו נשארות בעינן. 7. באילו תפקידים הועסק התובע במסגרת עבודתו כאיש חינוך ? טענת התובע: הוא משמש מזה כ-17 שנים כמורה, מתוכן 5 שנים כרכז חטי"ב ו-5 שנים כחבר בצוות הניהול בביה"ס היסודי שיבלי, זאת בנוסף להיותו רכז מקצוע, מחנך ורכז שכבה והובלת פרוייקטים חינוכיים ותרבותיים. בנוסף, הוא שימש לטענתו כמנהל מחלקת חינוך זמני במשך שלושה חודשים. טענת הנתבעת 3: עפ"י נתוני משרד החינוך, במהלך השנים 2000-2010 ביצע התובע תפקידים של מחנך כיתה, רכז ביטחון ורכז שכבה בבי"ס תיכון בטובא ובי"ס יסודי בשבלי. דיון והכרעה: כפי שעולה מטענותיהם של הצדדים, נראה כי ישנה חפיפה חלקית בין תפקידי התובע, כפי שהוא עצמו מתאר ומפרט אותם, לבין אלו שהציגה הנתבעת 3 תוך שהיא נסמכת על נתוני משרד החינוך. בנסיבות המקרה, וחרף התרשמות ביה"ד מקורות החיים והצגת תעודות ההשכלה של התובע, העובדה כי שימש התובע רכז חטי"ב כטענתו, או לכל הפחות רכז שכבה כטענת הנתבעת 3, אינה רלבנטית ואינה דורשת דיון והכרעה זאת מאחר והחשיבות העליונה הינה אופי העבודה של תפקידים אלו, דהיינו האם תפקידים אלו אשר ביצע התובע היו בעלי אופי ניהולי, שכן קביעתנו במחלוקת זו בהמשך, היא זו אשר תכריע את גורל הדיון. 8. האם עומד התובע בדרישות הסף לתפקיד מנהל מחלקת חינוך טענת התובע הוא עומד בכל תנאי הסף הדרושים לקבלת התפקיד - יש לו ניסיון ניהולי של 10 שנים, 5 מהן מכוח היותו רכז חט"ב או אחראי או ממונה על חט"ב בטובא, תפקיד המקביל לסגן מנהל עם סמכויות ניהול מלאות. לכן, הוא היה בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך, וככזה, הינו עומד בדרישות הסף לתפקיד מנהל מחלקת חינוך אצל הנתבעת 2. טענת הנתבעת 3 התובע לא הוכיח כי הינו בעל ניסיון מקצועי הנדרש עפ"י תקנה 2 לתקנות הרשויות המקומיות על מנת להתמנות למנהל מחלקת חינוך של הנתבעת 2. התובע לא היה מנהל בית הספר ולא ניתן לראות במרבית המטלות להן טען, כעונות על תנאי הניסיון הניהולי הנדרש לצורך התפקיד הנ"ל. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית סעיף 2 לתקנות הרשויות המקומיות קובע: 2. לא ימונה אדם למנהל מחלקת חינוך, ולא יכהן ככזה, אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה לפחות: (1) הוא על תואר אקדמי מוכר של מוסד מוכר או של מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל שהכיר בו השר לענין זה, או מי שנתקיימו בו כל אלה: (א) בידו שתי סמיכות לרבות מרבנים שהכירה בהם לצורך זה הרבנות הראשית בישראל; (ב) בידו אישור שלמד תכנית מלאה בישיבה גבוהה או בכולל שש שנים לפחות לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה; (ג) עבר שלוש בחינות לפחות מתוך מכלול הבחינות שמקיימת הרבנות הראשית לישראל. (2) הוא בעל תעודת הוראה, תעודת הסמכה, או רישיון הוראה קבוע; (3) הוא בעל ניסיון מקצועי כמפורט להלן: (א) במבקש להתמנות למנהל מחלקת חינוך במועצה מקומית או במועצה אזורית - שלוש שנים, כמנהל מוסד חינוך, או בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך או במערכת החינוך (להלן - תפקיד ניהול חינוכי); בע"ע (ארצי) 262/08 ד"ר חאלד מטר - עיריית טירה (20.08.09) הגדיר ביה"ד את הדין את הדרך הראויה בה יש לבחון את הסעיף הנ"ל: "לאור החקיקה הרלוונטית בנושא החינוך, ותכלית קביעת תנאי הכשירות למשרת מנהל מחלקת חינוך ברשויות המקומיות, אין הצדקה למתן פרשנות כה רחבה, אשר כתוצאה ממנה כל גוף אשר בין תפקידיו ותחומי עיסוקיו מנוי בין השאר תחום החינוך, ייחשב ל"מוסד חינוך" אשר כהונה כמנהלו או בעל תפקיד ניהול חינוכי בו ימלאו את דרישת הניסיון המקצועי לתפקיד". וכן: "גם כאשר מדובר בפרשנות תנאי סף למכרז, אין לתת להם פרשנות רחבה מדי, אשר תחטיא את תכלית החקיקה ותביא לכך שימונו לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בעיריות מועמדים אשר אין בידם ניסיון מקצועי מתאים לכהונה בתפקיד אשר חשיבותו מתבטאת בין השאר בכך שהמחוקק ראה לנכון לעגן את מעמדו בחקיקה ראשית......הפרשנות אשר אותה הציע היועמ"ש, ואשר לה אנו מסכימים, עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק לעגן את מעמדו של מנהל מחלקת חינוך בחקיקה הראשית, ובפירוט תנאי הכשירות בתקנה 2 לתקנות. עיון בתקנה 2 מלמד, כי לא הייתה למחוקק כוונה להקל בתנאי הכשירות. זאת ניתן ללמוד מכך שהתנאים הקבועים בתקנה הינם תנאים מצטברים, וכוללים דרישות לתואר אקדמי או רבני מתאים, תעודת הוראה, וניסיון מקצועי אשר רלוונטי לתפקיד, על פי הפירוט בתקנות". גם בס"ע (חי') 2295-09-09 אסכנדר ליוס - מועצה מקומית מעליא (6.6.11) מצאנו התייחסות לפרשת חאלד מטר בנוגע לפירוש התפקיד הניהולי אשר בסעיף הנ"ל: "בהקשר למונח זה, נכתב בעמדת היועמ"ש לממשלה אשר הוגשה במסגרת תיק ד"ר חאלד מטר כדלקמן: "למען הסר ספק יובהר, כי לשיטתנו, יש לפרש את החלופה השנייה -"בעל תפקיד ניהולי במוסד חינוך" כך שבעל התפקיד הניהולי יעסוק הן בהיבטים פדגוגיים והן בהיבטים ניהוליים של ניהול המערכת החינוכית הרלוונטית, כך שניהול אדמיניסטרטיבי גרידא, בלא כל היבט פדגוגי- לא ייכלל בחלופה זו. קרי, על המועמד למשרת מנהל מחלקת החינוך ברשות מקומית, לעסוק בנוסף לתפקידו הפדגוגי גם בתפקיד ניהולי באופיו במסגרת המערכת החינוכית הרלבנטית". לאור האמור, עלינו לבחון האם, בפועל, עסק התובע בתפקיד ניהולי באופיו. על ענין זה למדנו מעדויותיהם וחקירותיהם של העדים כפי שהובאו לפנינו, במהלך ישיבת ההוכחות. למשל, מחקירתו של עד התובע מר מוחמד סועאד (להלן: "מר סועאד") אשר שימש כסגן מנהל חטי"ב בטובא בשנים 98-09, קרי בזמן שהתובע עבד שם כמחנך וכרכז שכבה, ניתן להסיק לגבי אי האצלת הסמכויות של סגן המנהל אל התובע: ש: ....האם ויתרת על סמכויות לטובת התובע? ת: לא (עמוד 14 שורות 4-5 לפרוטוקול). עוד לעניין הסמכויות שלא הואצלו לתובע ע"י סגן המנהל מר סועאד, ניתן גם ללמוד מחקירתה של עדת התובע - הגב' חמדה חילף (להלן: "גב' חילף") אשר שימשה כמנהלת חטי"ב טובא בשנים 04-09: ש: הוא קיבל פחות סמכויות מן התובע, הוא ויתר על סמכויות לטובתו ת: לא, לסועאד היו יותר סמכויות מאשר התובע, הרי היה סגני (עמוד 21 שורות 15-16 לפרוטוקול) עוד ניתן ללמוד מחקירתה של גב' חילף גם לגבי גמולים ששולמו בביה"ס, אשר עשויים להעיד על סוג הגמול הלא ניהולי שניתן לתובע מתוקף תפקידיו הנ"ל בביה"ס: "...חלק תוגמלו לא משעות הניהול, לדוגמא רכז שכבה זה 6% גמול שלא קשור לניהול, כנ"ל לגבי רכז ביטחון" (עמוד 19 שורות 19-20 לפרוטוקול). ובנוסף: ש: בהשוואה לבעל תפקיד שנתת לו לבצע מטלות, הוא קיבל אותו גמול ניהול שקיבלת בכסף ת: לא. אני בהרבה יותר, אני מנהלת. הוא קיבל 6% מקסימום אם יש לו שני ריכוזים אז 12% אבל לא יותר מזה" (עמוד 19 שורות 23-25 לפרוטוקול). וכן: ש: תאשרי לי שהתובע קיבל 6 אחוזים ת: לא. היו לי 6% ועוד שעות ניהול. לשאלתך, אני לא זוכרת אם הוא קיבל את ה-6% וגם שעות ניהול" (עמוד 20 שורות 12-14 לפרוטוקול). חיזוק נוסף לגבי סוג הגמול אותו קיבל התובע, ניתן למצוא גם בחקירתו של עד הנתבעת 3 - מר ג'מאל כבישי (להלן: "מר כבישי"), אשר עבד במערכת החינוך מיום 10/3/09 ואשר מסר נתונים על התובע, כפי שלמד אותם מתיקו האישי: ש: תוכל לאשר כי התובע קיבלת גמול בשיעור של 5 שעות שבועיות ו- 6% תוספת. האם בדקת נושא זה ת: לא בדקתי את הנושא, אני יכול להגיד שאם הוא היה רכז שכבה, הוא קיבל גמול. חשוב לי לציין כי גמול ניהול לא קיבל התובע" (עמוד 33 שורות 14-17 לפרוטוקול). בנוסף, למדנו מעדותה של גב' חילף גם על אופן קבלת ההחלטות של התובע במהלך תפקידיו בביה"ס ו ומידת חוסר עצמאותו ב"שטח": ש: המורים שקיבלו את התפקידים השונים שביקשת מהם שיבצעו, שיסייעו לך, באו והתייעצו איתך, באו וקיימו איתך ישיבות, ביקשו אישורך ת: כן, כל הזמן" (עמוד 20 שורות 28-31 לפרוטוקול) וכן: ש: ....אם התובע התבקש לסייע לסגן המנהל הוא ביצע את המטלה שנתן לו סגן המנהל בהתאם להוראת סגן המנהל ת: ביומיום, בשוטף, התובע היה מטפל והיה בקשר מתמיד איתי ועם סואעד. אם יש לי ישיבה, אז הוא נכנס לסואעד כל הזמן ש: כדי לקבל את אישורו למה שהוא ביצע ת: כן. אנו עבדנו יחד" (עמוד 22 שורות 9-12 לפרוטוקול). בנוסף, העידה גב' חילף אף לגבי תפקידיו ועבודתו בפועל של התובע טרם כניסתה לתפקיד מנהלת חטי"ב, דהיינו כשעוד הייתה מורה: ש: בין 00' ל- 04 הוא היה רכז חטיבת הביניים ת: לא זוכרת ש: בין 00' ל-04 הוא היה ממונה עלייך ת: לא. גם לא נתן לי הנחיות ש: הוא אמר לך לאיזו כיתה להיכנס ומתי. מה ללמד ת: .....מה ללמד הוא לא אמר לי, לאיזו כיתה להיכנס, היה לי מתחילת השנה כי המנהל נותן לנו לאיזה כיתות להיכנס אבל בשוטף אם יש כיתה שהמורה נעדר אז התובע היה זה שאומר לי להיכנס במקום מורה נעדר. ש: הוא הכין עבורך את מערכת הלימודים בתקופה שבין 00' ל-04' ת: לא. ש: הוא בדק את תפקודך ת: לא. ש: הוא עקב אחר היעדרויות שלך ודיווח על זה למנהל בית הספר ת: אם הייתי נעדרת, הוא היה מדווח שלא הגעתי. ש: את יודעת אם עבור מורים אחרים עשה את הדברים שציינתי ת: לא זוכרת" (עמוד 22 שורות 26-30 לפרוטוקול וכן עמוד 23 שורות 1-11) וכן: ש: התובע חילק את העבודה בינך לבין המורים האחרים בין 00' ל-04'. הכוונה למתימטיקה. ת: המנהל היה עושה את זה בתחילת השנה" (עמוד 23 שורות 15-16 לפרוטוקול). גם מחקירתו של התובע עצמו, ניתן היה ללמוד על מעמדו ההיררכי המוגבל בשרשרת החינוך שבביה"ס ועל תפקיד בעל אופי פדגוגי תוך תלות מוחלטת בדרג הניהולי בביה"ס אשר מקבל את ההחלטות: ש: מי אמר לך למלא את התפקידים שאתה טוען בתצהירך שמילאת ת: מנהל ביה"ס וסגנו. המנהל היה בוחר צוות ניהולי ומאציל סמכויות לכל הצוות. אני הייתי אחד מהצוות ולקחתי על עצמי את הניהול של חטיבת הביניים וריכוזה" (עמוד 26 שורות 17-20 לפרוטוקול). וכן: ש: קיבלת מטלה והייתה דרושה לך לקבל החלטה לצורך ביצוע המטלה, החלטת בעצמך או שפנית לקבל אישור של המנהל או סגנו ת: יש החלטות שקיבלתי מהמנהל וביצעתי ויש שהחלטתי בעצמי וביצעתי ש: מה למשל - מה לבד ת: פיקוח על המחנכים, ביצוע תוכניות הלימודים, הספק חומר הלימודי, מיון התלמידים, והייתי מעביר זאת להנהלה ולמזכירות. חילקתי את המערכת ופיקחתי על ביצועה וגם על מבחנים חיצוניים. הייתי מפנה את המורים להשתלמויות. ש: איזה צעד אופרטיבי עשית כדי לפקח על מערכת הלימודים ת: בניית המערכת - הכוונה ביש לי את סל השעות של המורים אותו קיבלתי מהמנהל או מהסגן. זו עבודה לא קלה, עובדים עליה חודש ימים, מתייעצים חלוקת הכיתות, מקצועות...... (עמוד 26 שורות 24-32 לפרוטוקול וכן עמוד 27 שורות 1-3). בנוסף, על אופיו הפדגוגי של תפקיד התובע כרכז שכבה, ניתן ללמוד גם מדבריו של מר כבישי: ש: תוכל לאשר שרכז שכבה יש בו היבט ניהולי למרות שהוא תפקיד מקצועי ת: אני יכול לאשר שזה רק תפקיד מקצועי, הוא לא מנהל את השכבה, הוא מנהל את הפן הפדגוגי. זה מה שאני יודע" (עמוד 34 שורות 18-20 לפרוטוקול). עוד הבהיר לנו מר כבישי לגבי מידת הניסיון הניהולי שרכש התובע מפאת תפקידיו: ש: אם במסגרת שעות הניהול שהוקצו למורה מסויים הוא עסק בדברים אלה, לדעתך בעבודה זו הוא רוכש ניסיון ניהולי או לא ת: אם הוא עסק בכל אלה, אז וודאי שכן. אבל צר לי ב- 4 שעות שבועיות אי אפשר לקנות ניסיון כמו עבודה במשרה מלאה" (עמוד 35 שורות 31-32 לפרוטוקול וכן עמוד 36 שורות 1-2). לעניין תפקידו של התובע כרכז שכבה ומהותו של תפקיד זה, העיד עד הנתבעת 3 - מר מוסא חילף (להלן: "מר חילף"), אשר משמש כמפקח חינוכי ב-30 שנה האחרונות ומכיר את התובע מתפקידו כמורה: ש: ...מה זה תפקיד ניהולי, האם תפקיד של פיקוח על עבודת מורים בחטיבה מסויימת הוא תפקיד ניהולי, האם רכז טיולים הוא תפקיד ניהולי ת: בכללי, יש הבדל בין עבודת המנהל לבין עבודת הרכז....לעולם רכז לא נתפס כמנהל או כתפקיד ניהולי אדמיניסטרטיבי הכוונה רכז מכל סוג בתחום. רכז יכול לנהל תחום מסויים על פי פרמטרים מסויימים לפעמים יכול לנהל דברים פדגוגיים אבל היריעה שהוא עובד בה לא בהכרח דומה לתפקידו של מנהל אשר נבחר במכרז כדת ודין. ברכז שכבה למשל יש אלמנטים של ריכוז פדגוגי ולא ניהולי" (עמוד 37 שורות 17-25 לפרוטוקול). יתרה מכך, התובע התייחס בחקירתו גם לנושא קבלת ההחלטות, באופן אשר לימד אותנו על חופש הפעולה המצומצם שהיה לו, במהלך עבודתו: ש: מי שמקבל את ההחלטה זה מנהל ביה"ס ת: מתייעצים ובסוף מקבלים החלטה. לשאלה החוזרת ונשנית - זה נכון שבסוף מנהל ביה"ס הוא שמקבל את ההחלטה. ש: .....אתה טוען שהיית שותף לגיבוש מדיניות - הגשת תוכניות בכתב ת: לא הגשתי בכתב. ההחלטות היו בצוות ההנהלה. אנחנו היינו מגבשים ביחד את המדיניות, אם זה להעלות את רמת ההישגים היינו ביחד מחליטים ואז מגבשים תוכנית. ש: כשבסוף המנהל היה מחליט עליה ת: היינו מתייעצים ובסוף המנהל היה מחליט" (עמוד 27 שורות 24-31 לפרוטוקול). על תפקידו הפדגוגי והלא ניהולי של התובע בעבודתו אפשר גם ללמוד מהתייעצויותיו עם מנהלו בביה"ס באשר למתרחש: ש: אתה החלטת לגבי מורים לאיזה כיתה הם ייכנסו ללמד ומתי ת: ...אני הייתי מייעץ למנהל, אומר לו את הדעה שלי. אני מייעץ לו ואני אומר לו שזה מה שצריך להיות. ש: אז המנהל קיבל את ההחלטה ת: בדרך כלל, כן ש: אתה סגרת עם המורים את תנאי שכרם. אתה אישרת להם יציאה לחופשה ת: ....לגבי יציאה לחופשה - היו פונים אליי, נותנים לי הסבר למה הם רוצים לצאת לחופשה והמנהל בסוף היה מחליט" (עמוד 29 שורות 24-31 לפרוטוקול וכן עמוד 30 שורות 1-2). בכל הקשור לעבודתו של התובע כרכז ביטחון, יתכן וזו הייתה יכולה לסייע לו, שכן מדובר על תפקיד אשר אופיו עשוי להיחשב ניהולי, אך כפי שהודה התובע, הוא ביצע את התפקיד רק במשך שנה (עמוד 27 שורות 9-10 לפרוטוקול) כשהדרישה בסעיף 2(3) לתקנות הנ"ל הינה ל-3 שנים. לאור כל האמור לעיל, על סמך בחינתנו את אופיים של התפקידים אותם נשא התובע מעבר לכותרת התפקיד אשר ניתנה להם, ובהתייחסות נרחבת לחקירתם של העדים בתיק אשר העידו לעניין תפקידיו והתנהלותו של התובע, הרינו קובעים כי התובע לא עסק בתפקיד ניהולי בתחום החינוך ועל כן, אינו עומד בתנאי סעיף 2 לתקנות הרשויות המקומיות. 9. סיכום לאור כל האמור לעיל, בשים לב לטעם הרב שמצאנו בסיכומי הנתבעת 3 וחרף האמור בסיכומי התובע ובסיכומי התגובה שלו לסיכומי נתבעת מס' 3, הרינו קובעים כדלקמן: א. ועדת המינהל מטעם הנתבעת 3 פעלה כראוי בהחלטותיה מיום 6/1/11 ומיום 7/2/11 שלא להתיר את העסקתו של התובע אצל הנתבעת 2. ב. התובע אינו עומד בדרישות הסף לתפקיד מנהל מחלקת חינוך ולפיכך לא יוכל לכהן בתפקיד הנ"ל. ג. החלטות הנתבעת 3 מיום 6/1/11 ומיום 7/2/11 בנוגע לאי התרת העסקתו של התובע אצל הנתבעת 2, הינן סבירות, ענייניות וראויות ולכן אין מקום להתערב בהן. ד. בהמשך להחלטת ביה"ד מיום 15/3/11, מבוטלת בזאת ההחלטה בגין מניעת פרסום מכרז חדש לתפקיד מנהל מחלקת חינוך בנתבעת מס' 2. 10. בנסיבות העניין ובשים לב לתוצאה אליה הגענו, הרינו מחייבים את התובע לשלם לנתבעת מס' 3 סכום של 500 ₪ בגין הוצאות משפט וסכום של 4,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ואם לא ישולמו בתוך 30 יום. למען הסר ספק יובהר כי לא מצאנו שיש מקום לחייב את התובע לשלם לנתבעים מס' 1 ומס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וכן לא מצאנו לנכון לחייב את האחרונים לשלם לנתבעת מס' 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 11. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לו. משרד הפנים