עד שנפטר שחתם על תצהיר

מה הדין במקרה של עד שחתם על תצהיר לפני שנפטר ? הוראות סעיף 15 (א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובעות כי תצהיר בכתב ישמש כראייה. בנוסף, נקבע לעניין זה בסעיף 17 לפקודת הראיות: "הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית משפט לפסול תצהירו לשמש כראייה". בנוסף ובהתאם להוראות תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, חייב להעמיד עצמו לחקירת הצד שכנגד ובאין התייצבות, התצהיר לא ישמש כראייה במשפט (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, 758). כידוע, תצהיר מוגש במהלך המשפט כתחליף לעדות ראשית, כראיה לכאורה לתוכנו וזאת בכפוף לזכות חקירה נגדית של הצד שכנגד. ללא חקירה, יהווה התצהיר עדות שמיעה. לכן, תצהיר של נפטר טרם חקירתו יחשב כעדות שמיעה (ראו עא 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים 17/10/10; רע"א 7953/99 פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פ"ד (2) 529, 533. על אף האמור, תצהיר אשר עורכו לא נחקר עליו מאחר ונפטר עשוי להתקבל כראייה אם יענה על אחד החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה (עניין פילבר המוזכר לעיל, עמוד 533). תצהיר עד שנפטרמסמכים