עדות יחידה (שאין לה סיוע) של בעל דין

הסתפקות בעדות יחידה שאין לה סיוע וביסוס הפסיקה על עדות יחידה, כאשר העדות היא של בעל דין, דרושה הנמקה מיוחדת. (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971). פסק בית משפט על פי עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, חייב בית המשפט לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות אחת. לעניין זה נאמר בע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק: "לשם כך אין די בנוסחה חסרת המשמעות ששופטים סיגלו לעצמם, על-פי משקל האזהרה שהשופט באנגליה נוהג לתת לחבר המושבעים, כאשר אצלנו השופט כביכול "מזהיר את עצמו" שלפניו רק עדות אחת, כאילו שופט אינו מוזהר ממילא להקפיד בכל מעשה שפיטה שהוא עושה. פירושה של אותה "אזהרה עצמית" אינו יכול להיות אלא זה שבשקילת עדות יחידה חייב השופט בזהירות כפולה ומכופלת. אולם עצם הצורך בזהירות מיוחדת כזאת עדיין אינו ממצה את החובה המוטלת על השופט לפי סעיף 54, לפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה. לשון אחרת, אין השופט יכול לצאת ידי חובתו בהצהרה סתמית כי "הזהיר את עצמו", כלומר שנהג בזהירות מיוחדת וזה אשר הניעו להסתפק בעדות היחידה, אלא כאן דרוש טעם אמיתי - טעם שבהערכת העדות היכול להיות נעוץ בהגיון הדברים או טעם מיוחד אחר - שיש להעלותו על הכתב במצוות החוק". (פ"ד כז(1) 768, 771). על ביסוס ממצאים על עדות יחידה ר' גם ע"א 231/72 עזבון המנוח שמעון אלמליח נ' ישראל זוטא, פ"ד כז(1), 679. עדותדיוןעדות יחידה