מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עלות עבודות בניה ושיפוצים: עסקינן בתביעה כספית של התובעת, חברת עליר אופק בע"מ, ותביעה שכנגד של הנתבעת, נגד התובעת ומנהלה. הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד סבות סביב ביצוע עבודות שיפוץ ובנייה בבית הנתבעת. נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים: 1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בין התובעת, שהינה חברה קבלנית לביצוע עבודות בניה ושיפוצים, לבין הנתבעת נחתם ביום 14.4.2004 זיכרון דברים לביצוע עבודות בניה ושיפוצים בבית של האחרונה (להלן: "ההסכם"), כנגד תשלום סך של 122,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בהתאם למפרט הטכני וכתב הכמויות אשר נמסרו לתובעת עוד קודם לחתימת ההסכם. 2. לפי טענות התובעת בסיכומים, היא ביצעה את העבודות עליהן הוסכם מלכתחילה, למעט דברים בודדים, ואף ביצעה לפי דרישת הנתבעת או מי מטעמה עבודות נוספות מעבר למפורט בכתב הכמויות, כך שהסכום המגיע לה בגין כל העבודות יחד עומד על 144,958 ש"ח בצירוף מע"מ, וזאת בהתאם לחשבון הסופי שנערך ע"י מהנדס התובעת, מר איאד סכס, ביום 24.3.2005. 3. התובעת הוסיפה וטענה, כי הנתבעת שילמה לה בהזדמנויות שונות סכום מצטבר בסך של 101,917 ש"ח כולל מע"מ, ונותרה חייבת לה סך של 67,390 ש"ח כולל מע"מ, לאחר ניכוי סך של 2,945 ש"ח בגין ליקויים בעבודה. 4. לטענת התובעת, היא ביצעה את כל העבודות על הצד הטוב ביותר, וכל שנותר לעשות הוא תיקונים בהיקף קטן שהנתבעת מנעה ממנה להשלים את ביצועם. לגרסתה, חרף פניות רבות אל הנתבעת לתשלום יתרת החוב, הנתבעת התכחשה לחוב והודיעה על ביטול ההסכם ביניהם שלא כדין, ובדרך זו מנעה ממנה להשלים את התיקונים שנותרו לביצוע. 5. הנתבעת בתורה הכחישה כי נותרה חייבת לתובעת כספים כלשהם, כך גם הכחישה את החישובים שבוצעו ע"י התובעת בטענה כי חישובים אלה חסרי כל בסיס. ואם לא די בכך, הרי שלטענת הנתבעת היא זו שזכאית לפיצויים מאת התובעת, ובהתאם לכך הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת ונגד מר שי הרפז, מנהל התובעת, ובה טענה כי על השניים להשיב לה סכומים אשר שולמו ביתר ולפצותה או לקזז מסכום התביעה כל סכום בגין עבודות שלא בוצעו לפי כתב הכמויות. 6. עוד טענה הנתבעת במסגרת התביעה שכנגד, כי חלק מהעבודות שבוצעו ע"י התובעת בוצעו באופן רשלני ולקוי, ולפיכך עתרה לתשלום פיצויים בגין הליקויים שנתגלו, כמפורט בחוות הדעת של המומחה מטעמה. 7. לבסוף טענה הנתבעת, כי התובעת לא עמדה בלוח הזמנים עפ"י ההסכם, משום שלא סיימה את כל העבודות תוך שלושה חודשים, לפי האמור בהסכם, ולמעשה אף כשעזבה את אתר העבודה באיחור ניכר, התובעת לא השלימה חלק גדול מהעבודות שהיתה אמורה לבצע. בנסיבות אלה ובשל מחדליה של התובעת, נאלצה הנתבעת להודיע לתובעת ביום 31.12.2004 על הפסקת ההתקשרות ביניהן וביטול ההסכם. דיון והכרעה: 8. מטעם התובעת הוגשו תצהירים מטעם העדים הבאים: של מר שי הרפז, מנהל התובעת; של מר איאד סכס, המהנדס והמפקח מטעם התובעת (להלן: "המהנדס סכס"); וכן תצהירו של מר עפיף סכס, הצבעי מטעם התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אורי זהבי, אביה של הנתבעת; תצהירה של הנתבעת; וכן תצהירו של הנגר מר יוסף סעב. יצויין כי המהנדס זלניק, הקונסטרוקטור מטעם הנתבעת זומן לדיון אך לא התייצב למתן עדות. כל המצהירים נחקרו בפניי בחקירה נגדית. 9. בכדי לפשט את הדיון במחלוקות הרבות אשר נתגלעו בין הצדדים, אתייחס לכל אחת מהסוגיות הדורשות הכרעה בנפרד. התמורה 'החוזית' והתמורה בגין העבודות הנוספות: 10. השאלה הראשונה העומדת לדיון היא, מהי התמורה לה זכאית התובעת בגין העבודות שבוצעו, והאם בוצעו לפי בקשת הנתבעת עבודות נוספות מעבר למוסכם בכתב הכמויות? אזכיר, כי התמורה החוזית בהתאם לכתב הכמויות שעמד בבסיס ההסכם, הינה סך של 122,000 ש"ח בצירוף מע"מ. אלא שהתובעת טוענת, כי ביצעה לפי דרישותיה של הנתבעת שינויים ועבודות נוספות, כך שהעלות הכוללת של העבודות עמדה על סך של 156,000 ש"ח בצירוף מע"מ, כמפורט בחשבון הסופי מיום 24.3.2005 אשר נערך על ידי המהנדס סכס (להלן: "החשבון הסופי"). 11. בעדותו בפניי ביקש המהנדס סכס לתקן את החשבון הסופי על ידי הפחתת הסכום שנכלל בו בגין עבודות שיש למטבח, שלא בוצע על ידי התובעת, וסכום נוסף בגין עבודות אחרות שלא בוצעו, כך שהסכום הסופי עמד על 144,958 ש"ח בצירוף מע"מ. הלה הבהיר גם, כי התובעת סיימה את כל העבודות אשר הוטלו עליה במסגרת ההסכם, למעט החיבור לקווי ביוב, שהנתבעת ביקשה ממנה שלא לבצע וקיבלה בנדון שירותיו של קבלן אחר, ובשל כך עבודה זו לא נכללה בחשבון הסופי. 12. מנגד, הנתבעת הכחישה בתוקף את הנטען ע"י התובעת בכל הנוגע לביצוע עבודות נוספות, וטענה כי היא מעולם לא אישרה לה לבצע עבודה נוספת מלבד לעבודה בסך של 650 ש"ח בהתאם לנספח ה/2 לתצהירו של מנהל התובעת מיום 2.12.2004. ומכאן, שהתמורה החוזית בגין מכלול העבודות היא על סך של 122,650 ש"ח (התמורה החוזית המקורית, בסך של 122,000 ש"ח בתוספת 650 ש"ח) בצירוף מע"מ. הנתבעת הוסיפה, כי לאחר עריכת החשבון המצטבר על ידי המהנדס סכס מיום 11.1.2005 שעמד על סך של 129,188 ש"ח (שגם הוא מוכחש), התובעת לא ביצעה כל עבודה נוספת והפועלים מטעמה לא הגיעו לבית, ולכן לא ברור מדוע עלה הסכום המופיע בחשבון הסופי מיום 24.3.2005 לסך של 156,664 ש"ח. 13. השוואה בין החשבון הסופי לחשבון המצטבר שנעשה קודם לכן מגלה, כי פער הסכומים קשור לעבודות הנגרות, האינסטלציה, החשמל, הטיח, הריצוף, הצבע ועבודות פירוק, ואילו עבודות השלד, הבניה והבטון נותרו ללא שינוי. לעניין זה העיד המהנדס סכס מטעם התובעת, כי פער הסכומים נובע מביצוע עבודות נוספות שבוצעו לפי דרישת הנתבעת ואביה מבלי שידע עליהן קודם לכן או שלא נכללו בחשבון המצטבר מחמת טעות. 14. מבין שתי הגרסאות, נחה דעתי להעדיף את גרסת התובעת שכן ממכלול הראיות ניתן להתרשם כי אכן היו שינויים ותוספות בעבודה שלא זו בלבד שהנתבעת היתה מודעת לביצועם אלא אישרה אותם הלכה למעשה. המהנדס סכס מטעם התובעת הסביר בעדותו, כי התמורה הנקובה בהסכם בסך של 122,000 ש"ח נקבעה על בסיס כתב הכמויות שהוכן לפי התכנית הראשונית של האדריכלית והקנוסטרוקטור מטעם הנתבעת, אך תוך כדי ההתקדמות בעבודה נתקבלו תכניות מעודכנות יותר - נתון שאושר גם על ידי הנתבעת - ומתוקף כך היה צורך בביצוע שינויים או תוספות למיניהם. 15. מעניין לגלות בהקשר זה, כי במכתבו של עו"ד רון זהבי, ב"כ הנתבעת, אל התובעת מיום 1.6.2005 צוין כי החשבון הסופי "רצוף אי דיוקים, עיוותים וחסר סכומים שונים" (נספח ט/2 לתצהירו של מר הרפז). באותו מכתב לא נטען כי לא בוצעו עבודות נוספות ולא נטען כי לא היתה חריגה מכתב הכמויות המצורף להסכם. כל שנטען בו בהתייחס לנקודה זו היה כי החשבון הסופי אינו מדויק - ללמדנו, כי הנתבעת ביקשה לחלוק על גובה הסכום, ולא על העובדה כי בוצעו שינויים ותוספות מעבר למה שסוכם תחילה. 16. תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בדברי אביה של הנתבעת, מר אורי זהבי, עת הוטח בו בחקירה הנגדית כי בוצעו עבודות בהיקף גדול יותר ממה שצוין בכתב הכמויות, והלה השיב כדלקמן: "ש. בכתב כמויות כתובה כמות מסוימת, אך בפועל בוצעה עבודה בכמות גדולה יותר. לפי מה אתה משלם? ת. לפי הכמות שבוצעה בפועל" (עמ' 31 שורות 14-16 לפרוטוקול). הנה כי כן, אפילו אביה של הנתבעת, אשר היה מעורה בכל העבודות שבוצעו בבית, לא הכחיש כי בוצעה עבודה בהיקף גדול יותר ולא טען כי יש להיצמד לכתב הכמויות ההתחלתי, ואף אישר כי יש לערוך את ההתחשבנות לפי מה שבוצע בפועל. 17. יתרה מזאת, הנתבעת אישרה בעדותה כי נהגה להתלוות למהנדס סכס ולעבור יחד עמו על העבודות שבוצעו לשם התחשבנות. משמע, כי ההתחשבנות נעשתה לפי הכמויות שבוצעו בפועל, ולאו דווקא לפי האמור בכתב הכמויות ההתחלתי שהוכן עובר לחתימת ההסכם. וכך מסרה הנתבעת בעניין: "ש. על סמך מה נקבעו הסכומים? ת. איאד היה מביא לי חשבון, נכנסים לדירה, עוברים על הדברים. היינו מסתכלים על מה שקורה. אם היו דברים שלא התאימו לי או לא נעשה, הוא היה אומר לי שזה שווה ערך ככה. אני לא מבינה בעניין ולא מבינה בסכומים, לכן רשמתי על סמך מה שהוא אמר לי. הוא אמר לי בערך מה הסכום של אותו חוסר או תיקון, או מה שזה היה" ( עמ' 43 שורות 15-18 לפרוטוקול). 18. די באמור לעיל כדי להפריך את גרסת הנתבעת, אשר הכחישה מכל וכל ביצוע עבודות נוספות וביקשה להיצמד לכתב הכמויות ההתחלתי (בניכוי הליקויים ושווי העבודות שלא בוצעו לפי טענתה). אשר על כן, אני מעדיפה את גרסת התובעת, כי החשבון הסופי משקף את הכמויות שבוצעו בפועל, הכוללות ביצוע עבודות נוספות לפי דרישת הנתבעת או מי מטעמה, ומעמידה את התמורה בגין מכלול העבודות על סך של 144,958 ש"ח בצירוף מע"מ, כפי שצוין בדברי המהנדס סכס במהלך עדותו לפניי. כמה שילמה הנתבעת? 19. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת שילמה לתובעת סכומים שונים במספר הזדמנויות, אך בעוד שהתובעת טוענת כי הנתבעת שילמה סך של 101,917 ש"ח, טוענת הנתבעת כי היא שילמה סך של 103,133 ש"ח בלבד. ההפרש בין הצדדים נובע מסכום המע"מ בגין התשלום שבוצע ביום 27.6.2004 בסך של 1,216 ש"ח, לגביו טענה התובעת כי לא שולם בידי הנתבעת, ואילו האחרונה טענה ההיפך מכך. 20. טענתה של התובעת אודות אי תשלום סכום המע"מ מתיישבת עם הרישום בכתב יד על פני חשבונית המס מיום 27.6.2004, לפיו יש לשלם במזומן עבור המע"מ של החשבונית. יתרה מזאת, הקבלה מיום 19.7.2004 שהונפקה בקשר לעניין היא ללא סכום המע"מ. 21. בנסיבות אלו אני קובעת, כי הנתבעת לא הוכיחה את טענתה אודות תשלום סכום המע"מ, וכפועל יוצא מכך המסקנה המתבקשת היא כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 101,917 ש"ח בלבד. עבודות שלא בוצעו ע"י התובעת: 22. בכתב התביעה שכנגד וכן בתצהיר העדות הראשית מטעמה מפרטת הנתבעת מהן העבודות אשר לא בוצעו על ידי התובעת, וטוענת כי יש לקזז את שוויין, סך של 53,414 ש"ח, מהתמורה החוזית. 23. הנתבעת בקשה להפנות לאמור במכתבה לתובעת מיום 17.1.2005 בו פירטה את העבודות שלא בוצעו. השוואה בין האמור במכתב לבין האמור בתצהיר של הנתבעת מגלה אי התאמה לגבי חלק מהעבודות. לפיכך, כל מקום בו התגלתה אי התאמה כאמור, יצוין הדבר בהמשך בצורה מפורשת. ואלה הן העבודות שלא בוצעו לפי הנטען: 24. עבודות איטום גג הבית, סעיף 5.1.1 לכתב הכמויות, על סך של 1,900 ש"ח: אפתח בכך כי עבודה זו לא הוזכרה במכתבה של הנתבעת מיום 17.1.2005. לטענת הנתבעת, על התובעת היה לבצע עבודה זו אך בפועל היא בוצעה על ידי קבלן אחר מטעמה, כמפורט בחשבונית שצורפה לתצהירה. חשבונית זו היא מיום 24.10.2004, קרי בזמן שהתובעת עדיין עבדה בבית הנתבעת. מכל מקום, ניתן לראות כי העבודה הנ"ל לא נכללה במסגרת החשבון הסופי. גם המהנדס סכס אישר בעדותו כי העבודה הנ"ל לא בוצעה משום שהנתבעת לא אישרה את הצעת המחיר בגינה, ולכן לא נכללה בהתחשבנות ביניהם. די באמור כדי להביא לדחיית טענה זו של הנתבעת. 25. עבודות צבע פנים, סעיף 11.1 לכתב הכמויות, על סך של 6,025 ש"ח: גם כאן אפתח בהערה. במכתבה מיום 17.1.2005 התייחסה הנתבעת לאי סיום עבודות צבע הפנים, ולא לאי ביצוען כלל. לטענת הנתבעת בתצהיר, העבודה הנ"ל נכללה במסגרת כתב הכמויות אך התובעת לא ביצעה אותה, ולכן בוצעה על ידי קבלן אחר מטעמה. לעומת זאת טוענת התובעת, כי היא ביצעה את כל עבודות הצבע. מטעם התובעת הוגש תצהירו של הצבעי מטעמה, מר עפיף סכס, אשר העיד בפניי כי הוא ביצע את כל עבודת הצבע, וכל שנותר לעשות מתבטא בחצי יום עבודה המוערך בסך של 500 ש"ח בגין עבודת "פיניש", שהנתבעת מנעה ממנו לבצע. העד הוסיף, כי הוא עשה שתי שכבות ראשוניות של צבע והמתין להשלמת השכבה האחרונה עד לאחר שיתר אנשי המקצוע יסיימו את עבודתם בבית, אך הדבר נמנע ממנו, כאמור. זה המקום לציין, כי הנתבעת כללה במסגרת חוות הדעת שהוגשה מטעמה ליקויים בגין עבודות הצבע. גם במכתבה מיום 17.1.2005 טוענת הנתבעת כי יש לסיים עבודות הצבע, ומכאן ברור כי עבודה זו בוצעה על ידי התובעת. מאחר ששוכנעתי כי אכן בוצעה עבודת צבע ע"י התובעת אך עבודה זו לא הושלמה, אדון בנושא במסגרת הפרק המתייחס לליקויים. 26. דלתות ומשקופי פנים וחוץ, סעיפים 6.1.01 + 6.1.02 לכתב הכמויות, על סך של 7,900 ש"ח: גם בקשר לסעיף זה מופיע במכתב של הנתבעת מיום 17.1.2005 רישום שונה, כאשר המכתב מתייחס לשיפוץ וצביעה של הדלתות. לטענת הנתבעת בתצהיר, מדובר בעבודה שעל התובעת היה לבצע בהתאם לכתב הכמויות, אך בפועל בוצעה על ידי קבלן אחר בהתאם לחשבונית מיום 27.1.2005 של חברת אל ליין. למקרא החשבונית אין כל אפשרות לדעת לאיזה עבודות היא מתייחסת. חוסר הוודאות מתחדד לאור העובדה כי אין התאמה בין סכום החשבונית לבין הצעת המחיר של אותה חברה, ולכן לא ברור מה בוצע בפועל מתוך הצעת המחיר שלה. מנגד, לפי כתב הכמויות ניתן לראות כי סעיף 6.1.02 לא נכלל בחישוב הסכומים בגינם חויבה הנתבעת בתשלום. גם בעדותה אישרה הנתבעת, כי חברת אליין ביצעה רק דלתות חוץ שהתובעת ממילא לא היתה אמורה לבצע, ואילו הנגר מטעמה, העד מר יוסף סעב, עשה דלתות פנים ומשקופי דלת חוץ בלבד. אלא שמר סעב מסר בעדותו כי הוא ביצע 2 דלתות חיצוניות מעץ מלא והלבשות למנעול אחד או שניים. הני כי כן, טענה זו של הנתבעת לא הוכחה דיה, ולכן אין מקום לקזז בגין עבודה זו סכום כלשהו. 27. עבודות ביוב, סעיף 7.6.01 לכתב הכמויות, על סך של 11,800 ש"ח: אין מחלוקת כי עבודה זו לא בוצעה. התובעת טוענת גם, כי לא כללה את העבודה במסגרת החשבון הסופי ולא בחשבון המצטבר. אי לכך איני מקבלת את הטענה של הנתבעת כי יש לקזז סכום זה מסך כל התמורה. 28. ארון חשמל, הארקה, והשחלת חוטים, סעיף 8 לכתב הכמויות, על סך של 6,804 ש"ח: לטענת הנתבעת, היא רכשה ארון חשמל בהתאם לחשבונית המצורפת מיום 22.12.2004, על סך של 804 ש"ח. לעומת זאת טען המהנדס סכס כי התובעת סיפקה את ארון החשמל בכניסה בצד ימין וכי יש בידיה קבלה בגינו, אך קבלה בנדון לא צורפה לתיק. לפיכך אני קובעת, שהתובעת לא הוכיחה כי היא זו אשר סיפקה את ארון החשמל, ובהתאם לכך אני מקבלת את טענת הקיזוז בסך של 804 ש"ח. יתר טענות הנתבעת בתחום החשמל הן טענות המתייחסות לליקויים בעבודה, ולכן אינן רלוונטיות לפרק זה. 29. עבודות טיח חוץ ושפריץ, סעיף 9.2.01 לכתב הכמויות, על סך של 2,000 ש"ח: לטענת הנתבעת, עבודה זו הייתה אמורה להתבצע על ידי התובעת אך בפועל היא בוצעה על ידי קבלן אחר מטעמה. ואולם, מתברר כי עבודה זו נכללת במסגרת הליקויים המפורטים בחוות הדעת שהוכנה על ידי המומחה מטעם הנתבעת, בטענה כי התובעת היא זו שביצעה אותה. משכך איני מקבלת את טענת הנתבעת לגבי הקיזוז, מה גם שבעדותה בפניי אישרה הנתבעת כי התובעת ביצעה עבודת טיח חוץ, ברם לא ביצעה את כולה. לפיכך דיון נוסף בליקוי זה יבוא במסגרת הפרק הבא של ליקויים בעבודה. 30. פינוי וניקוי החצר מפסולת, סעיף 24 לכתב הכמויות, על סך של 6,000 ש"ח: לטענת הנתבעת, על התובעת היה לבצע את העבודה הנ"ל אך בפועל היא לא בוצעה על ידה אלא בידי קבלן אחר מטעמה. המהנדס סכס אישר בעדותו, כי חלק מהפסולת נותר בשטח מאחר שהנתבעת לא איפשרה להם לפנות את הפסולת (עמ' 17 שורות 12-16 לפרוטוקול), ואולם התמונות שצורפו לתיק מאשרות למעשה את טענת הנתבעת. על פי סעיף 24 לכתב הכמויות עבודה זו מסתכמת בסך של 1,750 ש"ח, לפיכך לא ברור לי הכיצד הגיעה הנתבעת לסכום של 6,000 ש"ח. אשר על כן יש לקזז מהחשבון סך של 1,750 ש"ח בלבד. 31. אינסטלציה חלקית, חיבור מים לבית ולדוד, סעיף 7.1.01 לכתב הכמויות, בסך 5,000 ש"ח: לטענת הנתבעת, עבודות מסוימות בתחום האינסטלציה לא בוצעו בידי התובעת אלא בידי קבלן אחר מטעמה. על מנת למנוע כפילות בדיון, ומאחר שעבודת האינסטלציה נכללה בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת כעבודה שבוצעה ע"י התובעת באופן לקוי, הדיון בעניין ייעשה במסגרת הפרק הבא שדן בליקויי העבודה. 32. שיש למטבח, סעיף 10.9.01 לכתב הכמויות, על סך של 6,300 ש"ח: המהנדס סכס אישר בעדותו כי עבודה זו לא בוצעה על ידי התובעת, ובסכום המתוקן של החשבון הסופי, כפי שעלה בעדותו, סכום זה הופחת ממנו. אשר על כן, אינני מאשרת קיזוז (נוסף) בגין עבודה זו. 33. יציקת אינטרסול על סך של 936 ש"ח ודלת אינטרסול על סך 1,650 ש"ח: לטענת הנתבעת, מדובר בעבודה שהייתה אמורה להתבצע על ידי התובעת אך בפועל בוצעה על ידי קבלן אחר מטעמה. בחקירתה הנגדית אישרה הנתבעת כי בסופו של דבר עבודה זו כלל לא בוצעה. המהנדס סכס אישר בעדותו כי העבודה הנ"ל לא בוצעה ולא נכללה בחשבון. מאחר שעבודה זו לא נכללה מלכתחילה במסגרת החשבון הסופי אינני מורה על ביצוע קיזוז בגינה. 34. סיכום ביניים: על יסוד המפורט מעלה אני קובעת כי יש לקזז מהתמורה המגיעה לתובעת סכום של 2,554 ש"ח בצירוף מע"מ. דיון בשאלת הליקויים: 35. לטענת הנתבעת, התובעת ביצעה את העבודה באופן רשלני ולא מקצועי ולכן יש לחייבה בתשלום פיצויים בגין הליקויים שהתגלו בעבודתה. הנתבעת צירפה חוות דעת מטעמה אשר נערכה ביום 15.5.2005 ע"י המהנדס מר ארז אריה מטעם הדס ביקורת מבנים בע"מ. בהתאם לאמור בחוות הדעת, סך כל הליקויים הקשורים לעבודת התובעת עומד על 42,700 ש"ח. 36. התובעת הכחישה את טענות הנתבעת לגבי הליקויים והסכומים המפורטים בחוות הדעת מטעמה. ביום 15.1.2009 ביקר בבית הנתבעת המומחה מטעם התובעת, מר אבי גולדשטיין, אשר מצא כי מרבית הליקויים שנטענו בגוף חוות הדעת מטעם הנתבעת אינם בגדר ליקויים או שכלל אינם קיימים. בהתאם לקביעותיו, תיקון הליקויים אשר נמצאו על ידו מסתכם בסך של 2,550 ש"ח בצירוף מע"מ. 37. לאחר שבחנתי את שתי חוות הדעת, נחה דעתי להעדיף באופן ברור את חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, בכפוף להסתייגויות אשר יפורטו בהמשך. מר גולדשטיין, המומחה מטעם התובעת, הבהיר ופירט את מכלול הקריטריונים אשר יש לפעול על פיהם על מנת לקבוע אם קיים ליקוי מסוים אם לאו, מה שאין בנמצא בחוות הדעת של מר אריה, המומחה מטעם הנתבעת. כך למשל, מתברר כי לא כל סטייה של הקיר ולא כל חוסר יישור בטיח הוא בגדר ליקוי. כך גם, לא כל סטייה מהוראות התקנים הוולנטריים, מלמדת בהכרח על אי התאמה או ליקוי בביצוע העבודה. 38. ואולם, המומחה מטעם התובעת מצא כי חלק מהעבודות החסרות המוזכרות בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, הן עבודות שבוצעו במועד בדיקתו ולכן לא אישר בגינן תשלום כלשהו. לגבי אלה באופן ספציפי, נחה דעתי שלא לקבל את מסקנותיו, שכן המומחה מטעם הנתבעת ביקר בבית בסמוך לאחר הפסקת עבודתה של התובעת, ואילו המומחה מטעם התובעת ביקר שם רק כעבור כארבע שנים, כאשר העבודות הושלמו כבר בידי אחרים. על מנת למנוע ספק, כל אימת שמצאתי כי יש לחרוג מהאמור בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת יצוין הדבר באופן מפורש. אדון להלן בליקויים כפי שהובאו במסגרת חוות הדעת: 39. שלד ובניה: מהנימוקים שציינתי בראש הפרק, אני מעדיפה את קביעתו של המומחה מטעם התובעת אשר העריך תיקון מה שהוגדר על ידו כליקוי מובהק, בסך של 650 ש"ח. 40. נגרות: גם לעניין זה נחה דעתי להעדיף את קביעתו של המומחה מטעם התובעת אשר העריך את הדרוש תיקון בסך של 50 ש"ח. כמו כן אבקש להוסיף, כי המומחה מטעם הנתבעת קבע כי דלתות הפנים לא עברו שיפוץ, בניגוד לאמור בכתב הכמויות, ואילו המומחה מטעם התובעת מצא כי כל הדלתות נצבעו כנדרש. מר סעב, הנגר מטעם הנתבעת, מסר בתצהירו כי ייצר 5 דלתות פנים, כאשר לפי כתב הכמויות התובעת לא היתה מחויבת בהתקנת דלתות חדשות, אלא רק בשיפוץ הקיימות. ואולם בחקירתו הנגדית מסר העד בשונה מהאמור בתצהיר, כי כל שביצע עבור הנתבעת היה 2 דלתות חיצוניות והלבשות למנעול אחד או שניים. מכל מקום, העד לא העיד אודות 'הליקוי' בדלתות ולא טען כי תיקן אותן. אשר על כן הפיצוי בגין רכיב זה יהיה כמאור לעיל. 41. עבודות אינסטלציה: המומחה מטעם התובעת קבע כי לא קיים ליקוי הדרוש תיקון כנטען בחוות הדעת מטעם הנתבעת, למעט תיקון בהתאם לסעיף 3.8 בגין הכנה למדיח על סך של 200 ש"ח. זה המקום להתייחס לשני רכיבים בעבודות האינסטלציה שלגביהם קבע המומחה מטעם הנתבעת כי לא בוצעו: הראשון, מתייחס לחיבור הבית למערכת הביוב, והשני, התקנת כלים סניטריים - לגביהם קבע המומחה מטעם התובעת כי במועד בדיקתו התברר כי העבודות אכן בוצעו. לגבי חיבור הבית למערכת הביוב - הנושא נדון בפרק הקודם. אוסיף רק, כי ממכתביה של הנתבעת אל התובעת מתברר כי היא העדיפה לבצע עבודה זו על ידי קבלן אחר במחיר זול יותר. מכל מקום, העלות בגין עבודה זו לא נכללה בחשבון הסופי, ולכן לא מדובר בליקוי. אשר להתקנת הכלים הסניטריים - בעת הבדיקה של המומחה מטעם הנתבעת הכלים הסניטריים לא היו מורכבים. הגם שהמומחה לא קבע בחוות דעתו עלות ספציפית לגבי פריט זה, נכונה אני לבצע את ההערכה בגינו לפי המחירים הנקובים בכתב הכמויות (סעיף 7.4), שעומדים בסך הכל על 1,900 ש"ח בצירוף מע"מ. לפיכך הסכום הכולל המבטא תיקון הליקויים בפרק זה עומד על 2,100 ש"ח. 42. קרמיקה: לגבי רכיב זה אני מאמצת את קביעתו של המומחה מטעם התובעת אשר קבע כי תיקון הליקוי המינורי שננמצא מסתכם בסך של 300 ש"ח. 43. מתקני חשמל: המומחה מטעם הנתבעת העריך נזק זה בסך 4,400 ש"ח, ואילו המומחה מטעם התובעת מצא כי רבים מהליקויים הנטענים כלל לא קיימים או שטופלו בינתיים. בנסיבות אלה אני מתרשמת, כי חלק מהעבודה אכן הושלם בידי קבלנים אחרים. מאחר שהמומחה מטעם הנתבעת לא ציין מה עלות התיקון לגבי כל פריט ופריט, ועל דרך האומדנא אני קובעת כי עלות עבודת ההתקנה של אביזרי החשמל תעמוד על סך של 2,500 ש"ח. 44. עבודות טיח וצבע: המומחה מטעם הנתבעת העריך נזק זה על סך של 3,200 ש"ח, ואילו המומחה מטעם התובעת אישר חלק מהליקויים והעריך את הליקוי על סך של 1050 ש"ח. מעיון בתמונות אשר צורפו על ידי הנתבעת לגבי עבודות הצבע ניתן לראות כי עבודת הצבע היתה רחוקה מסיום, ולא כפי שטען המצהיר מטעם התובעת כי נותר רק "הפיניש". בנסיבות אלה אני מעדיפה את גרסת הנתבעת וקביעת המומחה מטעמה, ומעמידה את הפיצוי בגינו על סך של 3,200 ש"ח. 45. עבודות ריצוף: לגבי רכיב זה אני מאמצת את קביעתו של המומחה מטעם התובעת, אשר קבע כי אין בנמצא ליקוי כלשהו בריצוף. 46. עבודות אבן ושיש: אני מאמצת את קביעתו של המומחה מטעם התובעת שאישר ליקוי על סך של 300 ש"ח. 47. השלמת מדרגה: הגם שהמומחה מטעם התובעת מצא במועד בדיקתו כי המדרגה קיימת, יש לאשר עלות בנייתה משום שבמועד בדיקתו של המומחה מטעם הנתבעת, המדרגה לא היתה בנמצא. לפיכך, העלות בגין בניית המדרגה הוא כפי שנקבע בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, בסך של 300 ש"ח. 48. עבודות פיתוח: אין לאשר תשלום בגין רכיב זה משום שלא הוכח קשר סיבתי בין הנזקים לשער הכניסה והגדר, לבין עבודת התובעת. 49. סיכום ביניים: על יסוד המפורט לעיל אני מעמידה את הסכום בגין הליקויים שבעבודת התובעת על סך של 9,400 ש"ח ועוד 10% בגין פיקוח הנדסי, קרי סך של 10,340 ש"ח בתוספת מע"מ. עוגמת נפש: 50. במסגרת כתב התביעה שכנגד עתרה הנתבעת לפצות אותה בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח בשל התנהגות התובעת אשר התבטאה, בין היתר, בביצוע עבודות בצורה לקויה ובעיכוב מוגזם בביצוע העבודה, אף שהתובעת התחייבה לסיימה לפי האמור בהסכם בפרק זמן משוער של 3 חודשים, ותחת זאת המשיכה לעבוד בבית עד סוף חודש 12/2004 מבלי לסיימה. 51. לעומת זאת טוענת התובעת , כי העיכוב נוצר כתוצאה ממחדליה ומעשיה של הנתבעת אשר הורתה לה בחודש יוני להפסיק את העבודה משום שלא היה בידה היתר בניה, והתקבל לבסוף רק בחודש ספטמבר. עוד טענה התובעת, כי הנתבעת גרמה לעיכוב בשל דרישותיה לביצוע שינויים מעבר למוסכם, ובשל האיחור במסירת מפרטים ובחירת צבעים. 52. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים, הן לעניין העיכוב בביצוע העבודה, שניכר על פניו כי אכן נמשך זמן רב מעבר לתקופה הנקובה בהסכם, אף בהתעלם מהתקופה בה הופסקה העבודה בשל אי קבלת היתר בניה, והן לגבי היקף הליקויים והחסרים שנתגלו בעבודת התובעת, כמפורט לעיל, נחה דעתי לפסוק לנתבעת בגין ראש נזק זה סך של 8,000 ש"ח. התביעה שכנגד נגד מר הרפז: 53. לאור התוצאה אליה הגעתי, הדיון בשאלת האחריות האישית של מר שי הרפז, מנהל התובעת, מתייתר. אחרית דבר: 54. בהתאם למפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת סכום התמורה החוזית בסך של 144,958 ש"ח בניכוי סך של 2,554 ש"ח בגין עבודות שלא בוצעו ועוד סך של 10,340 ש"ח בגין ליקויים, ובסה"כ: 132,064 ש"ח. סכום זה בתוספת מע"מ עומד על 154,515 ש"ח. מאחר שהנתבעת שילמה כבר סך של 101,917 ש"ח כולל מע"מ, יוצא כי יתרת חובה לתובעת עומדת על 52,598 ש"ח. מהסכום הנ"ל יש לנכות את הפיצוי בגין עוגמת נפש, כך שהסכום הסופי לתשלום יעמוד על 44,598 ש"ח. 55. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 44,598 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. לתוצאה המתקבלת יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ. פרט לכך, כל צד יישא בהוצאותיו בגין אגרה ושכר טרחה למומחים. 56. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישא כל סכום שלא ישולם במועדו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בניהעבודות בניהשיפוצניקשיפוצים