פיצויים מחברת אזעקות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצויים מחברת אזעקות / אחריות חברת אזעקות לפריצה: 1. לפני שתי תביעות של התובעת - שהיא חברת ביטוח (להלן: "התובעת") נגד נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") שהיא חברה המנהלת מוקד אזעקה לגילוי פריצות (להלן: "המוקד"). ונגד נתבעים 2 ו- 3 הם בעלי המניות ומנהליה. (כולם ביחד להלן: "הנתבעים"). העובדות 2. התובעת שילמה לשני מבוטחים ("גבי את משה" ו-"אור-לון") שעיסקם נפרץ פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כמפורט בכתבי התביעה. 3. המבוטחים הנ"ל התקשרו בהסכם עם המוקד (להלן: "ההסכם") לפיו הם הפכו למינויים של המוקד (להלן: "המינויים"). 4. המוקד התחייב בהסכם לספק למינויים את השרותים הבאים: א. להעמיד חייגן ומשדר אלחוטי המשדר ממקום העסק למוקד (להלן: "המערכת") (ראה סע' 1(ב) להסכם). ב. לעקוב במוקד אחרי האיתות שמשגרת המערכת במשך 24 שעות ביממה כולל שבתות וחגים. (סע' 2 להסכם). ג. עם קבלת אות אזעקה במוקד לשלוח ניידת ובה סייר אשר יבדוק, בבדיקה חיצונית של המקום ומבלי להכנס לתוכו את סיבת הפעלת המערכת. המוקד ידווח במידת הצורך למינוי ובמקרה של פריצה, נסיון פריצה, גניבה גלויה או פגיעה גלויה אחרת ברכוש של המנוי תנתן גם הודעה מתאימה למשטרה. (סע' 4(א) להסכם). 5. בתאריכים שונים נפרצו בתי העסק של המנויים-המבוטחים. המוקד קלט אותות ונשלחה ניידת למקום. הסייר שהגיע למקום מצא בבדיקה חיצונית ששני בתי העסק לא נפרצו. 6. א. בפועל נפרצו בתי העסק. הכניסה לתוכם נעשתה ע"י פריצה לבית ולעסק הצמוד. כלומר הפורצים חדרו לעסקם של המינויים לאחר ששברו את הקיר המפריד בין המבנים שלהם למבנה הסמוך. ב. יודגש ששני בתי העסק הסמוכים נפרצו כך שהפורצים שברו את מנעול התליה שלהם. (ראה חוות דעתו של יצחק ואסף בעמ' 3 המתייחס ל"גבי את משה" וסע' 3 לתצהירו של החוקר אהוד קרייזר ואת חוות דעתו בהם הוא מתייחס לפריצה ל"אור-לון"). המחלוקת 7. אם חייבים הנתבעים לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה. כיוון שהפרו התחייבותם כלפי המנויים-המבוטחים. טענות התובעת 8. א. הנתבעים חבים חובת זהירות מושגית כיוון שזוהי כל מטרת ההתקשרות בהסכם דהיינו לגלות פריצה. ב. משכך הם הדברים חובת הנתבעים היה לבדוק באופן קונקרטי את סיבת האזעקה. קרי לבדוק אם לא נפרצו בתי העסק הסמוכים שמהם בוצעה החדירה לעסק המבוטח. ג. אם היה הסייר, שהגיע מטעם הנתבעים, נשאר במקום לאתר את הסיבה לאותות שהמערכת שידרה היה מגלה שהעסק נפרץ ואז היה מסכל את גניבת הסחורה בעקבות הפריצה. ד. באשר לפריצה ל"גבי את משה" סבורה התובעת כי נגרם לה נזק ראייתי כי בכך שדפי המחשב המשקפים את השתלשלות העניינים הושמדו. טענות הנתבעים 9. א. אין המדובר בחברת שמירה והתחייבות הנתבעים היא כאמור בהסכם. ב. הנתבעים מילאו את התחייבותם עפ"י ההסכם ועל כן אין מקום לבוא אליהם בטרוניות. המצב המשפטי 10. על התובעת להוכיח כי הנתבעים לא מילאו את חלקם בהסכם וכשכתוצאה מכך נגרם נזק למינויים -למבוטחים. כן עליה להוכיח מה שיעור הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות. ניתוח הראיות 11. א. בת"א 11028/93 (להלן: "אור-לון") הוכח עפ"י רישומי המחשב של המוקד שהסייר הגיע למקום האירוע תוך שתי דקות מרגע שהמוקד קלט את האותות. ב. הסייר ראה שבית העסק לא נפרץ ועזב את המקום. ג. התובעת מלינה על כך שהסייר לא בדק אם בית העסק השכן לא נפרץ. משכך הם פני הדברים יש לראות בכך רשלנות בביצוע הבדיקה כיוון שהיה עליו חשוד שייתכן ואותות האזעקה הושמעו בשל פריצה מתוך בית העסק השכן. ד. לטענת התובעת היה צריך הסייר לחשוב על האפשרות הזאת כי זמן קצר קודם לכן נפרץ בית העסק נשוא התביעה בת"א 11653/93 (להלן: "גבי את משה"). בשיטה דומה. ה. הסייר הגיע סמוך לאחר הפריצה "לגבי את משה" אך פירוט המחשב לא נשמר והעדויות היו למיטב הזכרון כמופיע בעדויות. דיון 12. אין מחלוקת שהנתבעת אינה חברת שמירה מכאן שתפקידה הוא להתריע בזמן אמת על פריצה לעיסקם של המינויים. 13. המחוייבות של הנתבעת נקבעה בהסכם בין הצדדים. התובעת העלתה טענה שהמדובר בחוזה אחיד, הנתבעים לא חלקו על כך. העובדה שחוזה הוא "חוזה אחיד" לכשעצמה אין בה לפוסלו, כידוע יש לפסול מתוכו רק את התנאים המקפחים". בעניינו אני מקבל את טענת הקיפוח באשר להגבלת זכות התביעה של המינויים. לעומת זאת באשר לשירות אותו התחייבה הנתבעת לתת אינני סבור שהמדובר בקיפוח המינויים. לא הוכח שהמינויים ביקשו בדיקה אחרת מכל סוג שהוא במקרה של הפעלת האזעקה ובקשתם נדחתה. מנהג העולם הוא שאדם אמור לקבל תמורה הולמת למה שביקש ושילם. הוכח כי התמורה ששילמו מינויי הנתבעת הייתה עבור השירות שפורט בהסכם. הראיה שדמי השירות היו אחידים ושווים לכל העסקים ולא התייחסו לערכו של העסק הספציפי מחזקת את הטענה שמדובר בתמורה עבור שירות מסויים. אין גם ספק שניתן להטיל על הנתבעת תפקידים נוספים וביקורת ברמות שונות. כמובן שרמת הבדיקות ואיכותן תלויה בתמורה שמשולמת. מכאן שעלי לשאול את עצמי אם הנתבעת מילאה חובותיה כלפי המינויים כאמור בהסכם. במילים פשוטות אם מילאה הנתבעת את התחייבויותיה כי אז אין היא חייבת לפצות את התובעת על הסכומים ששילמה למינויים שהיו מבוטחיה. 14. יש להניח שהתובעת ידעה מראש מהו השירות הניתן ע"י הנתבעת, בהסכם למינויים, והסתפקה בו. סביר שהדרישה שהמינויים יתחברו למוקד הייתה של התובעת בטרם הוצאה הפוליסה. מכאן שאם המבוטחים היו מתקשרים עם מוקד ששירותיו אינם כאמור בפוליסה, לא הייתה התובעת משלמת להם את נזקיהם, בטענה שלא מילאו אחר התנאים המוקדמים. התרשלות הנתבעת 15. כל שהוכח בפני הוא שמנעולי התלייה של בתי העסק הסמוכים שוברו ע"י הפורצים וכך הם יכלו להיכנס לעסקים המבוטחים. לא הוכח שבהסתכלות על הדלתות של בתי העסק הסמוכים ניתן היה לראות שנפרצו. קרי העדרם של מנעולי תלייה אינה מלמדת בהכרח על פריצה. לא הוכח היכן היו מנעולי התלייה בעת שהגיע הסייר של הנתבעת למקום. לא נאמר דבר על מקום הימצאם של מנעולי התלייה עת הגיעו החוקרים מטעם התובעת למקום. למשל, אם היו מנעולי התליה מונחים על הרצפה לפני הדלת כי אז ניתן היה לצפות שזה יעורר חשד. יודגש בחומר הראיות אין כל התייחסות למנעולי תלייה, ולמצב הדלתות בעסקים הסמוכים שדלתם נפרצה. אמנם לחוות דעתו של השמאי חסון צורפה תמונה שמתחתיה נכתב בכתב יד "המנעולים נפרצו בדלת מיבדקת הטכניון". למרות שמעל הדלת מופיע השלט "אילון טכסטיל בע"מ" (לשם הנוחיות אני מטביע על התמונה את חותמתי). אם אכן זאת הדלת שמנעוליה נפרצו ניתן לראות בעליל שאם זה היה מצבה עת הגיע הסייר לא הייתה לו סיבה לחשוד שנפרצה. 16. טוענת התובעת שעל הסייר מטעם הנתבעת היה לשהות במקום זמן ארוך יותר. עם כל הכבוד משך הזמן שעל סייר לשהות במקום מבוסס על גודל החשד המתעורר בלבו. אם מערכת האזעקה חדלה לשדר את אותותיה ונאמר לו מהמוקד שהכל חזר לקדמותו והוא לא ראה סימני פריצה בעסקים או בקרבתם אין לו לטעמי כל סיבה להישאר במקום. יודגש שעפ"י ההסכם אסורה הייתה על הסייר הכניסה לבית העסק וכל שעליו לעשות, הוא לבדוק את מצב הדברים מחוצה לו. 17. להסרת ספקות אני מקבל את עדות הנתבעת באשר להתייצבותו של הסייר גם באירוע של "גבי את משה", ואת הסבר הנתבעת לכך שדפי המחשב הושמדו עפ"י נוהלי העבודה. לא הובאה כל ראיה כי על הנתבעת לשמר את פלטי המחשב מעבר לתקופה שקבעה המשטרה, או כי ידעה שהיא עומדת להיתבע בגין הפריצה הנ"ל. סיכום 18. לאור כל האמור אני סבור שהתובעת לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטלת עליה להוכיח שהנתבעת והפועלים מטעמה התרשלו במילוי התחייבויותיה הקבועות בהסכם כלפי המינויים במידה הדרושה במשפט אזרחי. 19. בנסיבות העניין אני דוחה את התביעות ומחייב את התובעת לשלם לנתבעים את הוצאותיהם ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פיצוייםאזעקה