מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שבר אולקרנון בתאונת דרכים:   1. התובע יליד 1964 נפגע ביום 22.9.95 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"). אין מחלוקת בדבר חבות הנתבעים לפצותו על נזקיו בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "הפלת"ד). 2. התובע טוען שכתוצאה מהתאונה: א. מצב בריאותו ירוד. ב. הוא סובל מכאבים והגבלות ביד ימין. 3. חוות הדעת הרפואית פרופ' א. פינסטרבוש מונה כמומחה מתחום האורטופדיה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"). 4. בסיכום חוות דעתו אומר המומחה: "מר X נפגע במרפק ימין בתאונת דרכים ב- 22.9.95. נגרם שבר אולקרנון (המרכיב של עצם אולנה במפרק המרפק). בוצע שיחזור ניתוחי של השבר וקיבוע בפינים ובחוט מתכת. עד 19.11.95 היה בחופש מחלה ונכותו היתה 100%. סביר כי במשך חודשיים נוספים היו הפרעות תפקודיות בגפה ונכותו הזמנית היתה 30%. נותרה נכות משולבת של חוסר ישור וכיפוף סופיים המזכים את התובע ב- 10% נכות צמיתה בהתאם לסעיף 41 (8)". 5. המומחה לא נחקר על חוות דעתו, לא זומן להעיד בבית המשפט ואני מקבל את מסקנותיו וקובע שנגרמה לתובע נכות צמיתה של 10% בתחום האורטופדיה. הנזק 6. פרטי הנזק הנתבעים כוללים נזק שאינו נזק ממון, הפסד כושר ההשתכרות בעבר ובעתיד, עזרת הזולת בעבר, הוצאות רפואיות בעבר, הוצאות מיוחדות בעבר. נזק לא ממוני 7. א. הסכום המגיע לתובע בגין 4 ימי אשפוז מחושב לפי 2 פרומיל ליום מהסכום המקסימלי ביום התאונה. ב. בגין 10% נכות רפואית צמיתה אני פוסק לתובע 10% מהסכום המקסימלי ביום התאונה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה. הנכות התפקודית 8. התובע עבד כפועל בנין העיד שבעקבות התאונה הוא מוגבל בעבודתו כיוון שאינו יכול לעשות שימוש מלא בידיו. 9. התובע טוען שיכולתו נפגעה באורח משמעותי ביותר ולמעשה הפגיעה מבחינה תפקודית גדולה בהרבה מ- 10% הנכות הרפואית שנקבעו. 10. לאחר שקילת הראיות אני מקבל את טענת התובע שנכותו התפקודית גבוהה מנכותו הרפואית כיוון שהמדובר בפועל כפיים שנפגע בידו ולכן ישנה סבירות גבוהה כי פציעה זו תהוה מכשול מסוים עבורו בהמשך עבודתו כפועל בנין. 11. לאור האמור לעיל אני קובע כי הנכות הרפואית אינה משקפת את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של התובע וקובע לתובע שיעור נכות תפקודית של 15%. הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד עבר: 12. עובר לתאונה הרוויח התובע בממוצע משכורת חודשית של 2000 ש"ח. מהראיות שבפני לא ניתן לקבוע בוודאות מהו הפסד השתכרות התובע לאחר התאונה. לא הוצגו בפני ראיות מספקות שביכולתן ללמד על הפסד ההשתכרות התובע בעבר. 13. בנוסף לכך נתגלו בעדויות התובע סתירות רבות. מחד גיסא מעיד התובע בתשובות לשאלון התובעת מיום 13.9.96 כי עד לתאריך הנ"ל לא חזר לעבודה, קרי, כשנה לאחר קרות התאונה. מאידך, בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית מעיד התובע כי חזר לעבוד באופן חלקי כשלושה חודשים לאחר התאונה. 14. לאור האמור לעיל ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים וחוות דעת המומחה הרפואי, וכיוון שהמדובר באדם המתפרנס ממלאכת כפיים אני פוסק לו פיצוי מלוא שכרו בגין נכותו הזמנית גם עבור התקופה שנכותו היתה 30%. מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצויים תחת ראש נזק כדלקמן: א. בגין נכות זמנית מיום 22.9.95 - 30.1.96 על בסיס השכר החודשי הפיצוי המגיע לתובע הוא 8,000 ש"ח. ב. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.11.95 ועד לתשלום המלא בפועל. ג. כמו-כן ישלמו הנתבעים סכום של 6,000 ש"ח לתקופה שמאז התאונה ועד למתן פסק-הדין לפי אומדן גלובלי. עתיד 15. א. הבסיס לחישוב השכר הוא דו"ח שירות התעסוקה המתייחס לשנים 1991-1998. ב. דרך החישוב שהוצגה ע"י הנתבעים בעמ' 8 לסיכומיהם מקובלים עלי, דהיינו, את הכנסתו של התובע יש לחשב לפי 3,000 ש"ח בחודש. ג. כיוון שמדובר בשכיר סבורני שיש להניח שיעבוד עד גיל 65 ולחשב את אובדן ההכנסה עד גיל זה. ד. היות שהתובע יליד 1964 ובן 35 בעת מתן פסק הדין ונותרו לו 30 שנות עבודה לפיכך אובדן ההשתכרות בעתיד הוא כדלהלן: 3000 ש"ח עד גיל 65 לפי 15% 360 = 30 (שנים) X 12 (חודשים). מקדם היוון ל- 360 חודשים לפי טבלאות ההיוון של עו"ד שמואל ילניק מהדו' 2 הוא 237.1894. ה. (ש"ח) 450 = 15% X 3000 106,735 = 450 X 237.1894 (מקדם היוון). ו. לפיכך הפיצוי המגיע לתובע תחת ראש נזק זה הוא 106,735.23 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. עזרת הזולת בעבר 16. התובע העיד כי: "בתקופה הראשונה לאחר התאונה ובמשך 3 חודשים נעזרתי על ידי אישתי וזאת בגלל מגבלותי ביד ימין". 17. הלכה פסוקה היא בדיני הנזיקין שאין לפצות את הנפגע בגין עזרה וסיעוד אשר קיבל מבני משפחתו הקרובים כאשר עזרה זו אינה חורגת מחוץ למסגרת המקובלת של עזרה. 18. בהתחשב בעובדה שהתובע היה במשך חודשיים נכה בשיעור של 100% וחודשיים נוספים 30% ברור כי נזקק לסיעוד ועזרה מבני משפחתו ויש לפסוק בעבור זאת סכום גלובאלי בסך של 6,000 ש"ח נכון להיום. הוצאות רפואיות 19. על סמך קבלות שהוצגו בפני ההחזר המגיע לתובע הינו סך של 702 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. נסיעות 20. לטענת התובע, בעקבות התאונה נזקק לנסיעות במונית מיוחדת בכדי להגיע לטיפולים פיזיוטרפים וטיפולים רפואים אחרים. בנוסף לכך נאלצה משפחתו המתוגררת בבית לחם לבקרו מדי יום בבית החולים בו אושפז. 21. לא הוצגו בפני קבלות או אישורים בדבר הוצאות אלו, דבר אשר יוכל להענות בנקלה. עם זאת, אין ספק שלתובע ומשפחתו נגרמו הוצאו תחבורה מיוחדות בגין תאונה זו ולפיכך מצאתי לנכון לפסוק סכום גלובלי בסך 1,500 ש"ח נכון להיום. האם התאונה הינה תאונת עבודה? 22. טענות התובע א. התאונה ארעה שלא במסגרת העבודה וללא כל קשר למוסד לביטוח לאומי. ב. ביום התאונה היה בדרכו לבית צפאפא בטנדר עם נוסעים אחרים אותם לא הכיר, בכדי לקבל ממעבידו משכורת שבועית. 23. טענות הנתבעים א. גירסת התובע כי ביום התאונה היה בדרכו לקבל שכר שבועי הינה שקרית. ב. ביום התאונה היה התובע בדרכו לעבוד אצל נתבע מס' 1 (נהג הרכב), וזאת בהוראת מעבידו הקבוע. ג. על בית המשפט לראות התאונה כתאונת עבודה ובהתאם לזאת לנכות סך של 14,000 כניכוי מל"ל מסה"כ הפיצוי המגיע לתובע. המצב המשפטי 24. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה 1995 (להלן "החוק") מגדיר תאונת עבודה כלהלן: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 25. סעיף 80 לחוק מציג רשימה של מקרים שבהן החזקה היא כי מדובר בתאונת עבודה, ובין היתר קובע כי חזקה על תאונה שהיא תאונת עבודה כאשר: "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחר למשנהו; ועקב נסיעתו או הליכתו זו". 26. גירסת התובע לפיה התאונה קרתה בדרך לבית מעבידו בבית צפאפא בכדי לקבל את משכורתו השבועית אינה מקובלת עלי וזאת מהסיבות הבאות: א. בעוד שנהג המכונית העיד בבית המשפט שהסיע את התובע באותו יום למעסיקו. העיד מטעם הנתבעים חוקר מחברת החקירות "אמינות" כי נפגש עם הנהג וזה הודה בפניו כי ביום התאונה העסיק את התובע, אותו קיבל ממעבידו הקבוע למשך יומיים כדי שיוכל לבצע עבורו עבודת ריצוף באבנים משתלבות, תחום בו הוא מומחה. ב. עדות החוקר נתמכת בתמליל הקלטת החקירה אשר הוגשה לבית המשפט (נ2/) ולהלן עיקרו: חוקר - "... מה היה עושה איתך באותו יום? נהג - לפעמים הייתי לוקח עבודות ממנו (ממוחמד) ולפעמים אני נותן לו עובדים, אנו מתחלפים בפועלים". חוקר - הוא עבד איתך באותו יום? נהג - באותו יום וגם כמה ימים היה עובד איתי... באותו יום של התאונה היה נוסע להמשיך את העובדה (צ.ל עבודה) אצלי. חוקר - נסע להמשיך את העבודה אצלך? נהג - כן." ג. משאומת הנהג בבית המשפט עם עדות החוקר אישר את קיום השיחה אך הכחיש את העסקתו ראה עמ' 16 במחצית העמוד. ד. בנסיבות העניין אני מעדיף את הגירסה שהתובע הועסק באותו יום ע"י הנהג. ה. למעלה מהצורך אומר שגם אם אקבל את גירסתו של התובע כי נסע לבית מעסיקו על מנת לקבל שכרו גם בכך ניתן לראות תאונת עבודה, כאמור, בסיכומי הנתבעים בעמ' 9. 27. כיוון שהשתכנעתי שהתובע נפגע בתאונה בדרכו לעבודה אני מקבל את טענות הנתבעים וקובע שהתאונה נשוא כתב תביעה זה הינה תאונת עבודה. 28. סיכום א. לפיכך, אני פוסק לתובע את הסכומים הנקובים בסעיף 7,14,15,17,18,21. ב. הנתבעת תשלם שכ"ט עו"ד בסך 13% שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק. ג. מהסכומים המתקבלים יש להקפיא בידי הנתבעת את הסכום של 19,000 ש"ח עד לקביעת המוסד לביטוח לאומי בתביעת התובע. שבר