שינוי בהיקף האובליגו - שטר חוב

לשינוי בהיקף האובליגו אין כל השלכה על התחייבות לפי שטר חוב, בפרט כשהוא "פתוח" בסכום ובמועד, שכן החיוב השטרי הוא עצמאי לחיוב על פי עסקת היסוד. כך למשל

"הכלל, כי השטר הוא עילה בפני עצמה, מנותקת ונפרדת מעיסקת היסוד שעל רקעה הוצא. ניתוק זה בולט לעין, בעיקר, כאשר התביעה על-פיו מוגשת לא נגד צד קרוב אלא נגד צד רחוק וכאשר בין התובע לבין הנתבע כלל לא נקשרה עיסקת יסוד. [...] ניתן איפוא לסכם ולומר, שהשטר הוא מעין "עיסקה" בפני עצמה עם כללים משלה, חרף הקשר הראשוני ההדוק בינו לבין 'עיסקת היסוד'". [ר"ע 22/85 ס.ט.ס אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ פ"ד לט(2) 565 (1985)].

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שינוי בהיקף האובליגו - שטר חוב:

הערעור
נושא הערעור הוא שטר חוב בסך 286,841 ₪, שאת ביצועו מבקשת המשיבה לאכוף על המערער (להלן: "השטר"). עושת השטר "מגדל דניאל שירותי מזגן בע"מ (בפירוק)" (להלן: "דניאל מזון" או "עושת השטר") היתה אף היא נתבעת בתיק זה, בערכאה הדיונית. המערער נתבע מכוח השטר האמור, בהיותו חתום כערב אוואל לחובותיה של עושת השטר כלפי המשיבה, כך נטען. בפסק הדין של בית משפט השלום, נקבע כי המשיבה רשאית לאכוף על המערער את ביצוע השטר. האם השטר היה בטוחה רלוונטית ותקפה להבטחת חובותיה של דניאל מזון, בשלב בו הוגש לביצוע, או שמא פקע תוקפו קודם לכן?
רקע
1. המערער, שף במקצועו, היה בתקופה הרלוונטית לערעור זה מנהלה הרשום ובעליה של "דניאל מזון", אשר עיסוקה היחיד היה מתן שירותי הסעדה במלון דניאל הרצליה (להלן: "המלון").
במועד כלשהו, בלתי ידוע, בשנים 2003-2004, במסגרת עסקיה השוטפים, התקשרה דניאל מזון עם "נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ" (להלן: "נטו מזון") במטרה לרכוש ממנה מוצרי מזון.
מסמך ההתקשרות
2. בין הצדדים לא נכרת כל הסכם בכתב להסדרת יחסיהם, והמסמך היחיד בכתב הוא טופס מיום 18.4.2004 שכותרתו "טופס פתיחה/ בדיקת לקוח" (להלן "מסמך ההתקשרות"). להבטחת ההתקשרות נחתם השטר נושא הערעור (להלן: "השטר", מסמך ההתקשרות והשטר להלן יחד: "הסכם 2004"). להלן אבחן את מאפייני התקשרות זו מ- 2004.
מסמך ההתקשרות הוא טופס פשוט ובו מפורטים מספר מצומצם של פרטים.
בחלקו העליון של המסמך מופיע הלוגו "NETO" ותחתיו שמה המלא של נטו מזון. בהגדרת ה"לקוח" (סעיף 1) מצוינים פרטי חברת דניאל מזון, המערער מצוין בהמשך כבעליה (סעיף 2). סעיף 4 המכונה "בטוחות" על פי כותרתו אינו מפרט כל בטוחה.
על מסמך ההתקשרות מופיעים בכתב יד הפרטים הבאים:
"אובליגו: 50,000 (המספר 100,000 מופיע מחוק, - ג' ג')
אשראי: שוטף + 60 יום"


על פי מסמך ההתקשרות מ-2004 התנאים העיקריים עליהם הסכימו הצדדים בעסקת היסוד הם: (1) לדניאל מזון יסופקו מוצרי מזון (2) התשלום בעבורם יהיה בתנאי אשראי ספקים: "שוטף + 60 יום" (3) לדניאל מזון ניתן אישור לביצוע הזמנות במסגרת אשראי (אובליגו) בסך של "50,000".

השטר


שטר החוב נושא ערעור זה [נספח ג' לתיק המוצגים מטעם המערער] נחתם ככל הנראה במועד ההתקשרות בין המערער לחברה הנ"ל (ב-2004), ועל מנת לאפשר לדניאל מזון מסגרת אשראי אצל נטו מזון [ר' תצהיר מנכ"ל המשיבה, נספח ה1 לתיק המוצגים מטעם המשיבה, סעיף 21].

חברת דניאל מזון חתומה כעושת השטר והמערער חתום עליו כערב אוואל, דהיינו כערב במקרה של אי עמידת עושת השטר בחבותה. המוטבות לשטר הן "נטו מזון" והמשיבה- "נטו מלינדה סחר בע"מ" (להלן: "נטו מלינדה"), על פי הנוסח הבא:
"חברת נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ ו/או נטו מלינדה סחר בע"מ" (להלן: 'החברה')"


השטר ערוך "פתוח" לגמרי, ונותר ריק למילוי על פי הצורך במספר מקומות חשובים, לרבות תאריך עריכתו והסכום אותו נועד להבטיח. בפסקה 4 לשטר ניתנה ל"חברה" הרשאה בלתי חוזרת למלא בשטר חוב את כל הפרטים החסרים, לרבות פרטים מהותיים אלה.

מפאת חשיבותו של נוסח השטר להמשך הדיון אביא את החלק הרלוונטי כלשונו, ועל חלקיו החסרים בעת עריכתו:
"אני/ו הח"מ מתחייב/ים ביחד ולחוד ביום



(ההדגשה הוספה).
בהתייחס לתנאי העִסקה אותה נועד להבטיח מצוין בשטר:
"התמורה התקבלה ו/או תתקבל בקניית סחורות ו/או שירותים" (ההדגשה הוספה).


ברור מהשטר שהוא נועד להבטיח באופן כללי את עמידת המזמין (המערער וחברת דניאל מזון) בחובותיו כלפי "הספק" (נטו מזון או נטו מלינדה), ובהתאם לתנאי העסקה בין הצדדים. לנוכח העדרו של הסכם מפורט בין הצדדים, ניתן לעמוד על תנאי העסקה וההתקשרות בכללה בין הצדדים אך ורק מהמסמכים האחרים הקיימים, דהיינו, מסמך ההתקשרות וחלופת המכתבים בין הצדדים, ומהתנהלותם בפועל, המעידה על הסכמות בעל פה ובהתנהגות.

חלופת המכתבים ב- 2005
7. אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2005 עלו היחסים על שרטון ובמועד כלשהו במהלך שנה זו הופסקה הספקת מוצרי המזון לדניאל מזון [ר' סעיפים 31, 41- 42 לתצהיר מטעם המשיבה]. הצדדים חלוקים באשר לסיבה שגרמה לסכסוך ולהפסקת ההזמנות, כעולה מחלופת המכתבים ביניהם מ-2005 וכפי שיפורט בהמשך. כביטוי לסכסוך האמור הציגו הצדדים ארבעה מכתבים שהוחלפו ביניהם בזמן זה, ומהם ביקשו ללמוד על טיבה של מערכת היחסים ביניהם בהמשך, להלן "תמצית התכתבות".
8. במכתב מדניאל מזון (באמצעות בא כוחה) מיום 16.8.2005 [נספח ה' למוצגי המערער (להלן: "המכתב הראשון")] שנשלח לנטו מזון ושכותרתו "פרסום לשון הרע", מיחסת הלה לנטו מזון פרסום לשון הרע אודות דניאל מזון, בכך שהפיצה "מידע שקרי, זדוני ומזיק" אודות מצבה הפיננסי הבלתי יציב של החברה. הפצת לשון הרע זו, כך במכתב, נועדה לאלץ את המערער לערוב בערבות אישית לחובות החברה לנטו מזון, ומחמת סירובו לעשות כן.
חברת נטו מלינדה (המשיבה) משיבה למכתב האמור במכתב מיום 25.8.2005 [נספח ו' למוצגי המערער, (להלן: "המכתב השני")] ובו היא דוחה את טענות לשון הרע, ומטיחה בדניאל מזון, כי הפרה באופן חד צדדי את תנאי האשראי המוסכמים בין הצדדים, ולפיכך הודיעה לה המשיבה כי "לא תסכים לספק לה עוד סחורה".
עוד מצוין במכתב כי אין לנטו מלינדה כל סיבה לאלץ את המערער לחתום על ערבות אישית כנגד חובותיה של החברה, מאחר והיא מחזיקה כבר בערבות כזו. בהקשר זה מצוין כי ההתקשרות נעשתה עם נטו מלינדה. לבסוף ישנה הבעת תקווה כי דניאל מזון תעמוד בדייקנות ב"תנאי התשלום".
9. במכתב תגובה מיום 28.8.2005 [נספח ז' למוצגי המערער (להלן: "המכתב השלישי")] למכתב האמור טוענת דניאל מזון כי מעולם לא ניתנה ערבות אישית מטעם המערער למשיבה וכי דניאל מזון התקשרה עם נטו מזון ולא עם נטו מלינדה. החברה חוזרת על דרישתה לחדול מ"הפצת כל מידע כוזב". הפעם כוּתב המכתב לנטו מלינדה.
10. המשיבה הגיבה במכתב מיום 1.9.2005 [נספח ח' למוצגי המערער (להלן: "המכתב הרביעי")], בו היא מציינת כי דניאל מזון התקשרה עם נטו מלינדה וכי את שטר החוב שבידיה (בו חתום המערער כערב), עשתה להבטחת חובותיה כלפי שתי החברות: נטו מלינדה (המשיבה) ונטו מזון. העתק שטר החוב אף צורף למכתב זה. המשיבה שבה ומביעה תקוותה כי החברה תעמוד בתנאי התשלום בדייקנות, ומציינת כי תעמוד על כלל טענותיה וזכויותיה.
חברת דניאל מזון והמערער לא השיבו על מכתב זה.
11. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיבה לא סיפקה לדניאל מזון מוצרים וסחורות בתקופה שבין 22.8.05 ועד 12.8.08 [ר' גם סעיף 1.4 לפסק הדין בבימ"ש השלום, בעמ' 4].
התקשרות 2008
12. במהלך 2007-2008 נעשו מספר שינויים בניהול המזון של המלון, ובין היתר הוסכם בין מנהליו לבין דניאל מזון כי יוחלף שף המלון, לשף שיוסכם על שני הצדדים, ואשר העסקתו תהיה באמצעות דניאל מזון. האחרונה תמשיך להיות אחראית להספקת המזון למלון [ראה סעיף 50 לתצהיר עמי גולדין מטעם המשיבה ונספח ו' לו- הסכם שנחתם בין חברת דניאל מזון והמערער לבין חברת טמרס נופש בע"מ בנוגע לניהול המזון במלון, וכן ראה בהקשר זה סעיפים 3.7-3.9 לפסק הדין של בימ"ש השלום].

13. בד בבד עם החלפת השף החלה דניאל מזון להזמין מוצרים מ-נטו מלינדה. הצדדים חלוקים בנוגע למהותה של התקשרות זו.
לטענת המערער זו התקשרות חדשה, בין צדדים חדשים, אשר החלה בעקבות הסכמות שבין השף החדש לבין נטו מלינדה "מאחורי גבו", שלא על דעתו וללא הסכמתו של המערער, ותוך הסכמה על תנאי עסקה חדשים.
לטענת המשיבה, מדובר בהמשכה של אותה התקשרות מ-2004. לשיטתה, מדובר באותו לקוח, אשר מעולם לא הסתיימה ההתקשרות עמו, אלא רק הייתה הפסקה זמנית בהספקת המוצרים, כעניין שגרתי ולגיטימי בשוק זה. עוד טענה המשיבה, כי לא היתה לה כל סיבה להפסיק את ההתקשרות עם דניאל מזון מאחר והיה בידיה שטר החוב נושא ערעור זה, עוד מ-2004. על קיום השטר הודיעה המשיבה לבא כוחה של דניאל מזון במכתב מיום 1.9.2005 וזו מעולם לא חלקה על תקפותו או על תקפותה של ערבות המערער בו.
14. מראשית התקשרותה של המשיבה עם דניאל מזון ב-2008 סיפקה לה המשיבה מוצרים באופן שוטף, והלה צברה יתרת חוב בסך כולל של 286,841 ₪ [ראה כרטסת הנהלת החשבונות של חב' נטו מלינדה, נספח ה' לתצהיר עמי גולדין מטעם המשיבה].
הליכים קודמים
15. דניאל מזון נקלעה לקשיים כלכליים בשנת 2009, וביום 5.2.2009 מונה לה מפרק. עובדי החברה נקלטו מרביתם כעובדי המלון ועל פי דו"ח ראשון של המפרק מיום 19.2.09 למלון נותרה יתרת חוב כלפי החברה בסך של כ-2 מליון ₪, אותה התחייב המלון לשלם על פי הסדר תשלומים עם המפרק [ר' נספח ג' לתצהיר המערער, נספח ט' למוצגי המערער]. המשיבה הגישה תביעת חוב למפרק דניאל מזון [ר' סעיף 58 לתצהיר מטעמה].
16. בד בבד, ביום 12.3.09 הגישה המשיבה את השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו, לאחר שהשלימה בו את הסכום 286,841 ₪, כנגד דניאל מזון (אשר החלה הליך פירוק) כעושת השטר וכנגד המערער כערב. המערער הגיש התנגדות לביצוע השטר ביום 30.3.09 וניתנה לו רשות להתגונן, בהחלטה מיום 27.5.09.
17. החלטת בית משפט השלום ניתנה ביום 21.2.11, לאחר שמיעת עדי הצדדים בדיון מיום 14.10.10.
פסק-הדין של בית משפט השלום
18. בפסק-הדין מושא ערעור זה נדחתה ההתנגדות לביצוע השטר, על כלל טענותיו של המערער (הנתבע שם). נקבע כי המשיבה רשאית לאכוף ביצוע השטר על המערער.
19. עוד נקבע, כי לא הוכח שההתקשרות בין הצדדים בוטלה במהלך 2005. זאת, בהעדר הודעה מפורשת על ביטול ההתקשרות, ומשלא נמצאה בהתכתבות בין הצדדים כל ראיה לכך [סעיף 1.8 לפסק הדין]. צויין, כי המערער לא הוכיח כי הודיע למשיבה על ביטול השטר ודרש החזרתו [שם, סעיף 2.3].
20. לעניין טענת המערער כי לא ידע כלל על ההתקשרות עם המשיבה ב- 2008 וכי זו נעשתה על ידי השף החדש והמלון ו"מאחורי גבו", נקבע כי יש לדחותה וכי כמתחייב מההתקשרות החדשה בין דניאל מזון לבין המלון, המערער היה מודע להתקשרות עם המשיבה ב- 2008 ואף יזם אותה [שם, סעיפים 3.8-3.9].
21. אשר לסכום הנקוב בשטר, הרי ציין השופט המלומד, כי זו יתרת החוב העולה מכרטסת החשבונות שהוצגה על ידי המשיבה, והמערער לא ניסה לעמת את העד מטעם המשיבה עם נתוניה, ולפיכך ראוי לקבוע, כי זה גובה חובה של דניאל מזון למשיבה.
22. את קביעותיו הנ"ל ביסס השופט המלומד בעיקר על העובדה שהמשיבה הודיעה למערער כי היא אוחזת בשטר חוב בערבותו, במכתבה מיום 1.9.05, ואף צירפה העתקו למכתב זה [נספח ד4 לתצהיר מטעם מנכ"ל המשיבה, גולדין].
הסוגיות במחלוקת
23. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לטיבה של ההתקשרות העסקית בין המשיבה למלון ב-2008, ולשאלת תוקפו של שטר חוב עליו חתום המערער כערב, ביחס להתקשרות זו.
לשיטת המערער מדובר, כאמור, בהתקשרות חדשה לחלוטין, אשר לטענתו נעשתה מאחורי גבו בין שף המלון למשיבה ישירות, שלא בידיעתו ולא בהסכמתו, וכאשר השטר בו אוחזת המשיבה אינו רלוונטי בעבורה.
המשיבה טוענת כי ההתקשרות ב-2008 התבססה על אותו "לקוח" שנפתח אצל דניאל מזון ב-2004, ומהווה המשך לכך. לטענתה, המערער יזם ההתקשרות הנ"ל, והיא היתה על דעתו ובהסכמתו. עוד, לטענתה, מעולם לא קיבלה כל הודעת ביטול להתקשרות או לערבות המערער על פי השטר שהיה בידה, וזאת למרות שהציגה לפניו את השטר ב-2005, והוא לא חלק על תוקפו.
החוק
24. על שטר המובא לפירעון לעמוד במספר דרישות צורניות, כך על פי סעיף 3 לפקודת השטרות [נוסח חדש], התשי"ז-1957 (להלן: "הפקודה") בו נקבע כי על השטר להיות בכתב, לכלול סכום ומועד פירעון, וחתימת עושה השטר.
האוחז בשטר רשאי לכאורה להשלים פרטים מהותיים בו, לפי ההרשאה שניתנה לו ובזמן סביר, כך לפי סעיף 19 לפקודה:
"(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב) מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה."
25. נפקותה של "ערבות אוואל" לשטר, נלמדת מסעיף 57(ג) לפקודה:
"ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד;"
ביטול ערבות יש לבצע בדרך המוגדרת בסעיף 15 לחוק הערבות תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות"):
"ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא, רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל את ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה".

דיון והכרעה
26. ערכאת הערעור אינה מתערבת בקלות בקביעותיה של הערכאה הדיונית, ובפרט בכל הנוגע לממצאים עובדתיים ולעניינים של מהימנות [ע"א 91/51 מדור חברה לבנין בע"מ נ' ביק, פ"ד ה 792, 796 (1951), ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661, 663]. לא מצאתי שהמקרה הנוכחי מצדיק סטייה מן ההלכה האמורה.
27. הכלל הוא, כי שטר הוא פירעון מותנה של עסקת היסוד, וזאת כל עוד לא נקבע אחרת בין הצדדים [ר' למשל: ע"א 425/78 ולירו נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד לז(1) 732, 738-740 (1983).
להבנת התמונה בענייננו יש לזהות תחילה את עסקת היסוד, את הקשר בינה לבין ההתקשרות מ-2008, ואת תנאי הפירעון הנקובים בשטר .
ההתקשרות לפי הסכם 2004 לא בוטלה
28. מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא, כי מן התכתובת שהוחלפה בין הצדדים וכן מהתנהלותם בפועל, ובהעדר כל הודעת ביטול בכתב, לא ניתן להסיק כי ההתקשרות לפי הסכם 2004 בוטלה בשלב כלשהו. על פי המכתב השני הודיעה המשיבה לדניאל מזון, כי היא נאלצת להפסיק את הספקת הסחורה, וזאת לנוכח אי עמידתה בתנאי אשראי הספקים.
הפסקת האספקה אינה מעידה באופן הכרחי על הפסקת ההתקשרות, והיא מהווה אך ורק אמצעי סביר מצידה של המשיבה להקטין את חשיפתה להפסד גדול יותר, לנוכח חוב מצטבר אותו צבר הלקוח. החברה מציינת במכתב זה, כמו גם במכתב הרביעי והאחרון שהוחלף בין הצדדים, למען הסר ספק, כי היא מקווה שדניאל מזון תעמוד בדייקנות בתנאי התשלום. מסקנת בית המשפט קמא בהקשר זה, כי זו הבעת תקווה להמשך תקין של ההתקשרות, סבירה בהחלט.
29. המסקנה הברורה בעניין זה היא כי "החיוב החוזי" בין המערער לדניאל מזון כלקוח לבין נטו מזון כספק, נותר בתוקף. החיוב השטרי שנועד להבטיח את התשלומים השונים במערכת עיסקית זו נותר אף הוא בתוקף, כל עוד ההתקשרות החוזית בין הצדדים לא הופסקה.
החיוב השטרי נותר בתוקף
30. השאלה הרלוונטית בענייננו אינה שאלת תוקפה של התקשרות 2004 והאם ההתקשרות מ-2008 היא ממשיכתה, שכן על פי נוסח השטר דנן, עושת השטר התחייבה בו באופן "פתוח" לשלם כל חוב אותו תצבור כלפי נטו מזון או נטו מלינדה (המשיבה), ובכל מועד בו יועמד השטר לפירעון.
השטר מבטיח פירעון של כל סכום נדרש בעבור תמורה ש"התקבלה ו/או תתקבל" מהחברות האמורות, ואלה הם תנאי עסקת היסוד בענייננו. יתר התנאים, שנקבעו בין הצדדים כתנאי אשראי הם שינויים הנובעים מחלוף הזמן, ואינם במסגרת ההתחייבות על פי השטר.
השטר אינו תחום בזמן, ואינו מוגבל בתקרת סכום מקסימאלי, ולמעשה מגבה עסקה מתמשכת בין הצדדים לו, מסגרת זו אופיינית להתנהלות בשוק מן הסוג הרלוונטי בענייננו [ר' שלום לרנר דיני שטרות בעמ' 53 (מהדורה שנייה, 2007).
העובדה שהמשיבה אוחזת בשטר החוב מהווה ראיה לכאורה לאי פירעונו עד למועד הגשתו לביצוע (לרנר דיני שטרות (1999), בעמ' 467). חזקה שבעובדה זו,לא נסתרה על ידי ראיות המערער.
הפרטים החסרים בשטר מולאו על ידי המשיבה במועד פירעונו, ועל פי ההרשאה המפורטת בשטר. המשיבה רשאית היתה להשלימם גם לפי סעיף 19 לפקודה.
31. המסקנה מן האמור היא כי לבד מהיות ההתקשרות החוזית בין הצדדים בתוקף, גם החיוב השטרי הנ"ל היה בתוקף, ובאמצעותו הובטח האשראי השוטף שניתן לדניאל מזון במסגרת המערכת החוזית עם המשיבה.

לא חל שינוי מהותי בתנאי עסקת היסוד ב- 2008
32. המערער טען בין היתר כי ההזמנות ב-2008 נעשו, בהתבסס על תנאי אובליגו חדשים, בהיקף גדול בהרבה מאלה שנקבעו ב-2004, ועד לתקרה של 300,000 ₪, אשר נקבעו בלא ידיעתו והסכמתו, וכי שינוי זה מהווה שינוי מהותי בעסקת היסוד לה היה ערב ולכן היה על המשיבה ליידעו על כך.
33. לשינוי בהיקף האובליגו אין כל השלכה על התחייבות לפי שטר חוב, בפרט כשהוא "פתוח" בסכום ובמועד, שכן החיוב השטרי הוא עצמאי לחיוב על פי עסקת היסוד. כך למשל
"הכלל, כי השטר הוא עילה בפני עצמה, מנותקת ונפרדת מעיסקת היסוד שעל רקעה הוצא. ניתוק זה בולט לעין, בעיקר, כאשר התביעה על-פיו מוגשת לא נגד צד קרוב אלא נגד צד רחוק וכאשר בין התובע לבין הנתבע כלל לא נקשרה עיסקת יסוד. [...] ניתן איפוא לסכם ולומר, שהשטר הוא מעין "עיסקה" בפני עצמה עם כללים משלה, חרף הקשר הראשוני ההדוק בינו לבין 'עיסקת היסוד'". [ר"ע 22/85 ס.ט.ס אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ פ"ד לט(2) 565 (1985)].

אני מקבל את הסבר המשיבה כי האובליגו שונה עוד בסוף 2004, לנוכח עמידתה של דניאל מזון בתנאי התשלום כנדרש [ר' עיקרי טיעון מטעם המשיבה, סעיף 24, תצהיר גולדין מטעם המשיבה, סעיף 24]. תמיכה לאמור ניתן ללמוד מהנתונים העולים מכרטסת החשבונות של המשיבה מ-2005, לפיה ניתן לדניאל מזון בפועל אובליגו גבוה בהרבה מ-50,000₪ [ר' נספח ח' למוצגי המשיבה בהליך בבית משפט השלום]. המערער לא הביא ראיות לסתירת דברים אלה.
המערער לא ביטל ערבותו לפי השטר
34. על פי ההתכתבות שהוחלפה בין הצדדים אין הודעה ברורה בכתב של המערער על ביטול ערבותו לפי השטר, כנדרש על פי סעיף 15 לחוק הערבות. להיפך, המערער לא חלק על השטר כשהוצג לו על ידי המשיבה במכתב הרביעי, ולפיכך מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט קמא בעניין זה, לפיה ערבותו של המערער נותרה בתוקף [ר' סעיף 2 לפסק הדין קמא].
במכתב השלישי שהועבר בין הצדדים הכחיש אומנם המערער כי חתם על ערבות אישית מטעמו לטובת המשיבה, אולם משהטיחה בפניו המשיבה כי היא אוחזת בשטר הנדון בענייננו ואף הציגה בפניו העתקו, במכתב הרביעי, לא טרח המערער להודיע למשיבה על בטלות ערבותו לפיו, משכך, אין אלא להסיק כי ערבותו של המערער נותרה כשהיתה, על פי השטר.
35. לסיכום ביניים, אני קובע כי ב-2008 ההתקשרות על פי הסכם 2004 נותרה בתוקף, וכך גם הערבות על פי השטר.
ערבותו התקפה של המערער היא, בהתאם לסעיפים 19 ו-57(ג) לפקודת השטרות, בגין סך החיובים הנובעים מן השטר, ולמעשה היא ערבות בהיקף "פתוח", הן בתקופה הרלוונטית והן בסכום הרלוונטי, וזאת כל עוד המערער לא הודיע על ביטול ערבותו. החתומים על השטר (עושת השטר והערב) נותנים על פיו הרשאה למוטבות למלא בו את הפרטים החסרים בעת הצורך, קרי: הסכום והמועד לפירעון.
הסכום הנדרש בשטר והעובדה שדניאל מזון קיבלה סחורות בעבורו הוכחו על ידי ספרי החשבונות של המשיבה, ואלה לא נסתרו על ידי המערער ודניאל מזון. מסקנת בית המשפט קמא בהקשר זה, כי הוכחה קבלת התמורה ביחס לסכום הנקוב בשטר [סעיף 4 לפסק הדין קמא], מתבקשת, איפא, מהראיות שהובאו בפניו.
מסקנות
36. המסקנות הן אם כן כדלקמן: השטר נושא ערעור זה מגבה את מערכת היחסים העסקית בין דניאל מזון לחברות נטו מזון ונטו מלינדה באופן "פתוח"; ההתקשרות ב-2008 נכנסת לגדרי מערכת זו אותה מבטיח השטר; ערבותו של המערער לא בוטלה על ידיו בשום שלב ; השטר לא הועמד לפירעון בעבר; הסכום הנקוב בשטר הוא בגין הזמנות אותן ביצעה עושת השטר ובעבור סחורה אותה קיבלה. ניתן, לכן, לאכוף את השטר על עושת השטר (דניאל מזון) ועל הערב לפיו (המערער).
סעד

37. לאחר עיון בטענות הצדדים בערעור, בראיותיהם ובאסמכתאות שצורפו, ובפסק הדין של השופט המלומד, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיבה את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 13,000 (שלושה עשר אלף) ₪, להיום. המזכירות תעביר מתוך העירבון בערעור את הסכום המתאים למשיבה ותחזיר את היתרה, כולל פירות, למערער.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסבת שטר חוב

  2. שטר חוב לא חוקי

  3. עורך דין שטר חוב

  4. ביצוע שטר חוב לביטחון

  5. שטר חוב ללא תאריך פירעון

  6. קיזוז נזקים שטר חוב שכירות

  7. השלמת שטר חוב בניגוד להסכם

  8. בקשה לביצוע שטר חוב על סחורה

  9. שטר חוב מותנה בהתקיימות אירוע

  10. שינוי בהיקף האובליגו - שטר חוב

  11. שטר חוב להבטחת שטר תשלומי שכירות

  12. טענת קיזוז בתביעה על פי שטר חוב

  13. כתיבת המילים ''שטר ביטחון'' על שטר חוב

  14. קבלת רשות להתגונן מפני בקשה לביצוע שטר חוב

  15. מילוי שטר חוב ריק לפני ביצוע בהוצאה לפועל

  16. האם יש מקום לחיובו של הנתבע כערב לשטר חוב ?

  17. שטר חוב שנחתם בקשר עם טיפול רפואי שקיבל אזרח זר

  18. חוות דעת של מומחה להשוואת כתב יד לבדיקת חתימה על כתב הערבות ושטר החוב

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון