שכר טרחה מקובל במקרקעין

הצדדים לא סיכמו על גובה שכר הטרחה באופן מדוייק, אך התובע ציין בפני הנתבעים כי, שכר הטרחה בעבור תביעות מסוג זה הוא כ - 30,000 ₪ בתביעה לדמי שימוש ראויים, ובגין פירוק שיתוף במקרקעין 2% בתוספת מע"מ, משווי הדירה, שערכה בהתאם לעמדת הנתבעים, לכל הפחות 1,500,000 ₪. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא שכר טרחה מקובל במקרקעין: 1. בפני תביעה שהגיש התובע, עו"ד במקצועו נגד הנתבעים לתשלום שכר טרחה ראוי בסך 50,000 ₪ בגין עבודה משפטית שלטענתו ביצע עבורם. טענות התובע: 2. לטענת התובע בינואר 2011 או בסמוך לכך, פנתה אליו הנתבעת 2 טלפונית, ממקום מגוריה שבארה"ב, וביקשה ממנו לייצג את בעלה, הנתבע 1 למימוש הסכם שנחתם בינו לבין גרושתו בכל הנוגע לדירה, שבבעלות הנתבע 1 וגרושתו, ברחוב שטרית 21 בתל אביב. 3. הנתבעת 2 טענה כי, קיים הסכם שלפיו על גרושתו של הנתבע 1 למכור את הדירה ולהעביר את מחצית התמורה לנתבע 1. בנוסף, ביקשה מהתובע לתבוע מהגרושה דמי שימוש ראויים, שכן הגרושה מסרבת לפנות את הדירה, ואינה משלמת דמי שימוש. 4. הנתבעת 2 ציינה בשיחה כי, היא מבקשת שהתובע יטפל במכירת הדירה ובתביעת דמי שימוש ראויים ולפיכך, היא שולחת בדואר אל התובע את כל החומר הרלבנטי, לרבות חלופת מכתבים בין הנתבעת 2 לגרושתו של הנתבע 1 ולבא כוחה של הגרושה. 5. התובע ביקש כי, הנתבע 1 יחתום על ייפוי כח כדי שהוא יוכל לייצגו. ואכן, הנתבע 1 חתם על ייפוי כוח המייפה את כוחו של התובע לפעול בשמו וזאת בפני הקונסול בניו יורק. 6. עם קבלת ייפוי הכוח, החל התובע לטפל בביצוע ההסכם בעניין הדירה, פנה מספר פעמים אל ב"כ גרושתו של הנתבע 1 בכתב ובעל פה בניסיון לקדם את פירוק השיתוף ובעניין דרישת הנתבע 1 לדמי שימוש ראויים. 7. בא כוח הגרושה השיבה כי, גרושתו של הנתבע 1 אינה מוכנה לשלם דמי שימוש ראויים ולפיכך לא נותרה ברירה, אלא להגיש תביעה בעניין זה, כאשר בעניין פירוק השיתוף, היה ניסיון של הגרושה לרכוש את הדירה. אולם, הצעתה היתה נמוכה ובלתי רלבנטית. 8. התובע טוען כי, דיווח באופן מלא לנתבעים על כל פעולותיו באמצעות הנתבעת 2 בטלפון או בדוא"ל. 9. במהלך התקופה שהה התובע בארה"ב במסגרת שבתון של רעייתו, ושם נפגש עם הנתבעים ודן עימם בכל המהלכים שיעשו על ידי התובע ולרבות תביעות לדמי שימוש ראויים ופירוק שיתוף. לדבריו, מששאל את הנתבעים מה עם תשלום שכר הטרחה השיבה לו הנתבעת 2 כי בקרוב תגיע לארץ ותדאג לתשלום שכרו. 10. ברוב שיחות הטלפון שהתנהלו בין התובע לנתבעת 2, שהינה עורכת דין בהשכלתה ולמדה משפטים יחד עם התובע, ציינה הנתבעת 2 כי, אל לתובע לדאוג וכי שכרו ישולם לו באופן מלא. הנתבעת 2 חזרה וציינה כי בקרוב היא מגיעה לישראל ותשלם את שכר הטרחה, כאשר, על התחייבותה זו חזרה גם בכתב. 11. הצדדים לא סיכמו על גובה שכר הטרחה באופן מדוייק, אך התובע ציין בפני הנתבעים כי, שכר הטרחה בעבור תביעות מסוג זה הוא כ - 30,000 ₪ בתביעה לדמי שימוש ראויים, ובגין פירוק שיתוף במקרקעין 2% בתוספת מע"מ, משווי הדירה, שערכה בהתאם לעמדת הנתבעים, לכל הפחות 1,500,000 ₪. 12. מאחר והתובע והנתבעת 2, למדו ביחד בפקולטה למשפטים, ההתקשרות ביניהם היתה על בסיס של אמון הדדי, בין חברים ולא נחתם ביניהם הסכם שכר טרחה. 13. במכתבה של הנתבעת 2 לתובע מיום 23.5.11, מציינת הנתבעת 2 במפורש כי, היא מבקשת שהתובע יגיש את התביעות לפירוק שיתוף ודמי שימוש ראויים, כאשר לעניין שכר הטרחה היא מציינת במכתב: "אני אבוא בחודש יולי ואביא לך כסף, עם זה אני בטוחה שנסתדר". 14. התובע הופתע, משהנתבעים פנו אליו לאחר שהכין את כתבי הטענות, ולאחר שהעבירו אליו סך של 2000 ₪ על חשבון תשלום האגרה, והודיעו לו כי, הם מבקשים להפסיק את הייצוג בלא כל סיבה. 15. התובע דרש מהנתבעים כי ישלמו לו תמורת עבודתו עד שלב הפסקת הייצוג סך של 40,000 ₪. אולם, הנתבעים לא השיבו לפנייתו. טענות הנתבעים: 16. לטענת הנתבעים, אין יריבות בין התובע לבין הנתבעת 2, שכן, השירות המשפטי שהוזמן נועד לנתבע 1 בלבד, אשר הנכס אליו התייחס השירות הינו בבעלותו, וייפוי הכוח שניתן לצורך הייצוג ניתן על ידו בלבד. 17. לא נעשתה על ידי התובע כל עבודה בתיק ולא נערכו הליכים משפטיים למעט מכתב התראה אשר אושר על ידי הנתבעת 2 וכן, מספר שיחות טלפון שבוצעו על ידי התובע לטענתו. 18. לא נכרת בין הצדדים הסכם שכר טרחה לא בכתב ולא בעל פה, והתובע לא הציג כל ראיה לביסוס תביעתו ולא ברור כיצד חישב את סכום התביעה. לטענת הנתבעים, מדובר בתביעה על שכר טרחה בהיעדר הסכם, ללא הסכמה וכשלא בוצעה כל פעולה. 19. לטענת הנתבעים, תביעת התובע מונעת מתוך יצר נקמנות הואיל והיצוג המשפטי פקע מידו, ואין בו אלא ניסיון לסחוט כספים מהנתבעים ולהתעשר על חשבונם. 20. הנתבעים טענו כי, אין סמכות לבית המשפט בישראל לדון בתביעה, וכי, בית המשפט בישראל הינו "פורום לא נאות", אולם טענות אלו נדחו על ידי בהליך ביניים, ואין בדעתי לחזור ולדון בהן. 21. לטענת הנתבעים הם שילמו לתובע בגין מכתב ההתראה מיום 12.1.11, ובגין שיחות הטלפון שכ"ט בסך של 2000 ₪. 22. לטענת הנתבעת 2, היא פנתה לתובע כדי שייצג את הנתבע 1 בתביעה לפירוק שיתוף ודמי שימוש, ולא במכירת הדירה. 23. עוד טוענת הנתבעת 2 כי ייפוי הכוח שניתן על ידי הנתבע 1 לתובע, אין בו משום הסכמה לתשלום שכ"ט, אלא שייפוי הכוח מהווה עיגון של יחסי השליחות בלבד. 24. לטענת הנתבעים, הם קיבלו לעיונם מכתב התראה אחד בלבד מיום 12.1.11, והצעות הפשרה מגרושתו של הנתבע באמצעות עורכי דינה, מעולם לא הובאו לידיעתם. כן טוענים הנתבעים כי התובע דחה את הצעת הפשרה על דעת עצמו בלבד. בנוסף, טוענים הנתבעים כי התובע שלח על דעת עצמו בלבד מכתבים מיום 14.4.2011 ו - 26.4.11, כאשר מכתבים אלו הועלמו מהנתבעים. 25. לטענת הנתבעים, התובע דרש בגין התביעה לדמי שימוש 10,000 ₪, כאשר הנתבעים סירבו להצעה זו. בעוד שבכתב התביעה, טוען התובע כי, היה ברור לצדדים כי שכר טרחה בגין תביעות מסוג זה, הינו 30,000 ₪. 26. הנתבעת טוענת כי היא הודיעה לתובע על הפסקת הייצוג ביום 19.6.2011, בטלפון. אולם, התובע לא הרפה והציע לה שיטות שונות לחישוב שכר הטרחה, אך הנתבעת 2 סירבה להצעות אלו. 27. עוד טוענת הנתבעת 2 כי, לא נערך פירוק שיתוף ולא התקיימו הליכים משפטיים, כך שלא ייתכן כי, התובע ידרוש שכר טרחה על הליכים שלא באו לעולם. 28. עוד טוענת הנתבעת כי, מלכתחילה, ציינה בפני התובע כי היא דורשת בשם הנתבע 1, כי תוגש תביעה אחת אשר תכלול את כל הסעדים ביחד. 29. לטענת הנתבעת 2, התובע ניסה כל העת להניא את הנתבע 1 מלהגיש תביעה לבית המשפט, ורצונו היה למכור את הנכס בעצמו, תוך הטעיית הנתבעת 2 כי גרושתו של הנתבע 1 מסכימה. וזאת, בניגוד למצב העובדתי, שכן, גרושתו של הנתבעת 2, ביקשה לרכוש את חלקו של הנתבע 1. 30. לטענת הנתבעת 2 היא דרשה במכתב מיום 23.5.11 כי, ייערך הסכם שכר טרחה בכתב, וכאשר ביקשה כי, שכר טרחה ייקבע לפי שלבי הטיפול בתיק. כמו כן, דרשה הנתבעת 2 את הגשת התביעה בדחיפות בתיק תוך שהיא, דורשת הגשת תביעה אחת שתאחד את כל הסעדים. 31. לטענת הנתבעת, התובע נדרש להפסיק את פעילותו בתיק, הוא לא הכין כל תביעה והתביעות הוכנו על ידו, רק לצורך הגשת התביעה נגד הנתבעים, תוך שכפול מכתבי טענות אחרים. ראיות הצדדים: עדותו של התובע: 32. בתצהירו, חזר התובע על האמור בכתב התביעה. לדבריו, הנתבעת 2 שהכירה אותו מלימודי המשפטים פנתה אליו בהכירה את מומחיותו בענייני מעמד אישי, וביקשה ממנו לייצג את בעלה בעניין שפורט בכתב התביעה. 33. לדברי התובע, לאחר שקיבל ייפוי כח מהנתבע 1, הוא התחיל לטפל בביצוע ההסכם, ופנה מספר פעמים אל בא כוח הגרושה בכתב ובעל פה, תוך ניסיון לקבל את פירוק השיתוף בדירה, ולדרוש דמי שימוש ראויים. 34. לדברי התובע, הוא דיווח כל העת, לנתבעים על הטיפול בעניין באמצעות נתבעת 2, כמו כן הנתבעים שלחו אליו בין היתר שמאויות שערכו לדירה, הן לצורך מכירתה והן לצורך בדיקת גובה שכר הדירה, ומאחר והשמאויות היו ישנות הם ביקשו לערוך שמאות נוספת. 35. בהתאם לתצהירו של התובע, כאשר שהה בארה"ב במסגרת שבתון של רעייתו, נפגש עם הנתבעים, והם דרשו ממנו להגיש מייד עם שובו לארץ תביעות לדמי שימוש ראויים ופירוק שיתוף. 36. לדברי התובע, הנתבעת 2, הבטיחה לו כל העת כי, אין לו מה לדאוג בעניין שכר הטרחה וכי זה ישולם לו באופן מלא. לדבריו, עקב היכרותם הקודמת ועקב היחס החברי, לא נחתם הסכם שכר הטרחה בין הצדדים. לדברי התובע, הוא הבהיר לנתבעים את גובה שכר הטרחה שהוא נוהג לגבות עבור טיפול מסוג זה, כפי שפורט בכתב התביעה. 37. התובע פירט בתצהירו שורה של פעולות שבוצעו על ידו בתיק, ולרבות, שיחות טלפוניות עם הנתבעת 2, קבלת חומר כתוב מהנתבעים, לימוד כל החומר כולל הסכם הגירושין משא ומתן עם ב"כ הגרושה, הן בשיחות טלפוניות והן בחלופת מכתבים. כן מצהיר התובע כי, הכין, לבקשת הנתבעים תביעות לדמי שימוש ראויים ולפירוק שיתוף, תביעות שלא הוגשו, ולא הושלמו, שכן, הנתבעים החליטו לנתק איתו את הקשר לאחר ששלחו אליו 2000 ₪ על חשבון תשלום האגרה. עוד טוען התובע כי, במהלך כל התקופה, ניהל שיחות טלפון רבות עם הנתבעת 2, וכן, ניהל איתה התכתבות ענפה באמצעות דואר אלקטרוני. 38. לדברי התובע, הוא מעריך את השכר המגיע לו בגין העבודה שביצע בסכום של 50,000 ₪. 39. בחקירתו הנגדית, של התובע הוא השיב כי, נדרש להפסיק את ייצוגו של הנתבע 1, מאחר והנתבעים הודיעו לו כי, הם אינם יכולים לעמוד בסדרי הגודל של שכר הטרחה שהוא דורש (עמוד 8 לפרוטוקול ש.21). 40. התובע נשאל האם נכון כי נתבקש להכין תביעה אחת בלבד, וזאת במכתב מיום 23.5.11, והוא השיב כי באותו שלב כבר התחיל להכין את כתבי הטענות, מאחר וזו היתה דעתו באשר לדרך הפעולה. התובע השיב כי, לא סירב להכין תביעה לפירוק שיתוף, אולם סבר כי לא זו הדרך הנכונה. עוד ציין, כי כתב לנתבעים כי הגיע להבנה עם בא כוח הגרושה לעניין ביצוע מכירת הדירה. כאשר הוא השיב, שזכותו של אחד מבעלי הזכויות בדירה, לרכוש את זכותו של משנהו, בדירה. 41. התובע השיב כי, כל מכתב שקיבל מבא כוח גרושתו של הנתבע 1 העביר לנתבעים וכי דיווח להם על כל דבר. לדבריו, דיבר עשרות פעמים עם הנתבעת 2. עדותו של עורך דין משה ורמוט: 42. עו"ד ורמוט, שהוזמן ע"י התובע להעיד בעניין שיעור שכר הטרחה הראוי, הצהיר כי, הוא עורך דין במקצועו למעלה משלושים שנים בתחום המעמד האישי. לדבריו, הוא מכיר את התובע, הנחשב בין ציבור עורכי הדין העוסקים במעמד אישי, כעורך דין טוב והגון. 43. לדבריו, עורכי דין העוסקים במעמד האישי, נוהגים לגבות שכר טרחה באופן גלובלי עקב ניהול התיק ולכך יש להוסיף תשלום בגין דיונים. לדבריו, כאשר מדובר בפירוק שיתוף קיימת אפשרות לגבייה גלובלית, או, כאחוז מסויים שיתקבל ממכירת הדירה, וזאת כאשר ללקוח אין אפשרות לשלם באופן מיידי. 44. עו"ד ורמוט, חיווה את דעתו, לפיה, שכר הטרחה הראוי, עבור תביעה לדמי שימוש, הינו 30,000 ₪ פלוס מע"מ, ואילו שכר הטרחה הראוי בגין תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הינו 2% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה. לטענתו, מדובר בתמורה סבירה ויש עורכי דין הגובים סכומים הגבוהים עוד יותר. 45. בחקירתו הנגדית השיב כי, הוא עורך דין בעל וותק של 30 שנים, העוסק ברציפות בענייני משפחה. הוא הסביר את אופן קביעת שכר הטרחה בתביעה לפירוק שיתוף. 46. במענה לשאלה, האם מגיע שכר טרחה כאשר לא החלו לפעול בתיק, הוא השיב כי, הוא מחתים על הסכם שכר טרחה ובו שתי אפשרויות, הלקוח חותם שישלם במקרה של פיוס או פשרה, או הפסקת הליכים, מחצית מסכום שכר הטרחה הכולל גם אם הטיפול מסתיים לפני התדיינות משפטית. ראיות הנתבעים: 47. הנתבעים ביקשו כי, התצהירים שהגישו כתמיכה לבקשה לביטול פסק דין ישמשו כתצהירי עדות ראשית מטעמם. יש לציין כי, כל אחד מהתצהירים משתרע על פני 30 עמודים שמרבית האמור בהם, אינו רלוונטי לגוף התביעה ויש בו טענות רבות הקשורות לעניינים אחרים, כך שעובדה זו הקשתה עלי בעבודתי, שכן הייתי צריך לדלות את הטענות הרלוונטיות מתוך שלל הטענות שהועלו בתצהירים. 48. לאחר שחילצתי את טענות הנתבעים מהתצהירים, מסתבר כי, אין בהם אלא חזרה על הנטען בכתב ההגנה, בצירוף הטחת האשמות רבות בתובע. מאחר והטענות הענייניות כאמור פורטו בכתב ההגנה, אין מקום לחזור עליהן. עדותה של סיגל פנינג 49. בחקירתה הנגדית של הנתבעת 2, היא אישרה כי פנתה בחודש דצמבר 2010, לתובע, לצורך טיפול בקיום ההסכם בין הנתבע 1 לבין גרושתו וזאת עקב מומחיותו של התובע בדיני משפחה, הנתבעת אישרה כי שלחה לתובע מכתב מפורט אליו צורפו נספחים מרובים, אולם לטענתה היא לא שלחה אליו את המסמכים כדי שילמד את החומר, אלא כדי לבקש ממנו הצעה לייצוג ותוך שהיא שואלת מה יהיה שכר הטרחה. 50. לדברי הנתבעת, היא הסכימה כי בינתיים, התובע, יוציא מכתב התראה בלבד. 51. הנתבעת הכחישה כי, התובע אמר לה את סדרי הגודל של שכר הטרחה שהוא גובה עבור תביעות מסוג זה. 52. הנתבעת אישרה כי, לאחר שהנתבעים הפסיקו את ייצוגו של התובע הם המשיכו לטפל בתיק באמצעות עורכת דין אחרת, והגישו נגד גרושתו של הנתבע 1 תביעה על דמי שימוש ראויים בסך העולה על 200,000 ₪. 53. כמו כן אישרה הנתבעת 2 כי, מי שרכש את הדירה, בסופו של דבר, הינה גרושתו של הנתבע 1. 54. הנתבעת חזרה והכחישה כי, קיבלה עותקים מההתכתבויות שבין התובע לבא כוח גרושתו של הנתבע 1. הנתבעת אישרה כי, התקיימו שיחות טלפון בינה ובין התובע, אולם, לדבריה מדובר בערך בעשר שיחות. 55. הנתבעת הכחישה כי טיפולו של התובע היה לשביעות רצונה. 56. הנתבעת הכחישה כי, הסכום של 2,000 ₪ שולם עבור אגרה להגשת תביעה וטענה כי, הסכום הועבר על חשבון תשלום שכ"ט. עדותו של דניאל פנינג: 57. תצהירו של הנתבע 1 מהווה חזרה כמעט מושלמת על תצהירה של הנתבעת 2, שהייתה הרוח החיה במגעים שבין התובע לבין הנתבעים, וגם הוא חזר על הנטען בכתב ההגנה. 58. בחקירתו הנגדית אישר כי, רוב ההתנהלות נעשתה מול הנתבעת 2, והסביר כי מאחר והוא אינו שולט בשפה העברית, מרבית המגעים נעשו באמצעות הנתבעת 2, בשמו. דיון והכרעה: 59. מדובר במקרה נוסף, אחד מיני רבים, שבו פונים לקוחות כדי לשכור את שירותיו של עורך הדין. עורך הדין מתחיל לטפל בתיק, בטרם סוכמו תנאי שכר הטרחה, ובשלב מסויים מחליטים הלקוחות להפסיק את טיפולו בתיק, בטרם נסתיים הטיפול, ויחסי הצדדים, שהחלו באמון הדדי, הסתיימו במפח נפש ובהאשמות הדדיות. 60. במקרה שלפני, בין התובע לבין הנתבעת 2, היתה היכרות קודמת מתקופת לימודיהם באוניברסיטה. בחודש ינואר 2011 או בסמוך לכך, פנתה אליו הנתבעת 2 טלפונית בבקשה כי, יטפל עבור בעלה במימוש הסכם שבינו לבין גרושתו בעניין הדירה שבבעלותם של הנתבע 1 וגרושתו. 61. אין חולק כי, בשלב זה או בכל שלב אחר שהוא, לא הוסכם על שיעור שכר הטרחה, שישולם על ידי הנתבעים לתובע. 62. קיימת אף מחלוקת באשר להיקף העבודה אותו התבקש התובע לבצע עבור הנתבע 1. 63. לטענת הנתבעת 2, התובע התבקש בסך הכל, לשלוח מכתב התראה, בעוד שלטענת התובע, הוא התבקש לטפל בתביעה לדמי שימוש ראויים ובפירוק שיתוף הדירה. 64. בעניין זה, העדפתי את גירסתו של התובע - והוכח בפני כי התובע התבקש על ידי הנתבעת 2, לטפל בנושא תביעת דמי שימוש ראויים בדירה וכן בפירוק השיתוף, אם כי הוא התבקש להכין תביעה מאוחדת אחת שתכלול את שני הסעדים. לא מקובלת עלי גירסת הנתבעים לפיה, פנייתם אל התובע נעשתה כדי לקבל את הצעתו לטיפול תוך שהם מבקשים ממנו לשלוח מכתב התראה אחד בלבד, שכן, הראיות שהובאו בפני, שוללות גירסה זו. 65. כפי שהוכח בפני, ההתקשרות בין התובע לנתבעים, החלה בסוף חודש דצמבר 2010, והסתיימה ביום 19.6.2011 או בסמוך לכך כאשר הנתבעים הודיעו לתובע על הפסקת הייצוג. 66. ביום 25.12.10, שלחה הנתבעת 2, לתובע מכתב, אליו צורף חומר רב, הקשור לדירה, במכתב זה, כתבה "יש להוציא מכתב התראה בטרם הגשת כתב תביעה. דרישה לקבל את מחצית שוויו של הבית... או לחילופין, פינוי מהדירה על מנת למכור אותה בשוק החופשי. בנוסף, דמי שכירות כמפורט .... ". 67. בהתאם לנספחים שצורפו לתצהירו של התובע, במהלך תקופה שארכה יותר מ-6 חודשים, הוא קיבל חומר רב מהנתבעים, חומר שכלל התכתבויות וחוות דעת, הסכם הגירושין של הנתבע 1 ואשתו, כאשר לאחר קבלת החומר התקיימו בין התובע לבין בא כוח גרושתו של הנתבע 1 התכתבויות וכן שיחות טלפון ונערך מו"מ בעניין התיק. 68. במהלך כל התקופה, התקיים קשר בדואר אלקטרוני ובטלפון בין התובע לבין הנתבעת 2 ואף התקיימה ביניהם פגישה בארה"ב, כאשר בשיחות אלה דיווח התובע לנתבעת 2, על הטיפול בתיק. 69. מההתכתבות שהוגשה בפני, עולה כי, התובע החל את הטיפול בתיק, וכי, הטיפול נמשך חודשים ארוכים, בלא שהמו"מ הניב תוצאות כלשהן. אולם, מההתכתבות בין הצדדים עולה כי אין יסוד לגירסת הנתבעת 2 ולפיה ביקשה מהתובע לשלוח מכתב התראה אחד בלבד. 70. לראיות התובע צורפו התכתבויות דואר אלקטרוני בתקופה שמינואר 2011, ואילך, שבהן, עולים הנושאים הקשורים לטיפול, לרבות נושא מחירה של הדירה לצורך מכירתה. כאשר ביום 13.5.11, כתב התובע לנתבעים "אני בקשר עם עורך הדין שלה, ביקשתי ממנה שנפרסם מודעה למכירת הדירה, נקבע מועדי ביקור מוסכמים מראש ואני אגיע להיות במועדים אלה כדי שהאישה לא תפריע. ככל שזו תהיה הדרך עדיף על תביעה לפירוק שיתוף, ומהיר יותר בהמשך נגיש תביעה על שכ"ד ראוי. אני אצטרך ייפוי כח בלתי חוזר מבעלך, אשלח בהמשך השבוע כדי שבהזדמנות יחתום עליה בקונסוליה". 71. ביום 23.5.2011, נשלח על ידי הנתבעים מכתב לתובע ובו, ביקשו הנתבעים כי מכירת הדירה תעשה על ידם באופן עצמאי ולא על ידי עורכי הדין, ובנוסף, נכתב בסעיף 10 למכתב: "לאור האמור לעיל, בקשת דניאל היא כך: הגשת תביעה אחת, אשר תכלול את הסעדים הבאים, פירוק שיתוף, פינוי + דמי שימוש ראויים +הפרשי הצמדה .... 12. יודגש אנחנו לא מעוניינים יותר בסחבת לא של טלפונים, ולא בתכתובות (עברו 6 שנים),אנחנו לא מעוניינים בהגשת תביעה לדמי שימוש בנפרד, אלא בתביעה אחת שתכרוך את כל הסעדים. 13. הדרישה לדמי שימוש צריכה להיות ביחד. 14. חשוב להגיש את התביעה מיידית, כבר בימים הקרובים. 15... 16. לגבי האגרה, תשלח לי את EMIEL פרטי חשבון בנק ואמא שלי תפקיד לך את הכסף הדרוש. 17. לגבי שכ"ט - אנחנו חברים טובים, לך מגיע שכ"ט, ואנחנו חייבים לדעת כיצד להיערך לשלם לך אם זה בסדר מצידך, תכין הסכם שכ"ט בינינו, שיהיה בחלקים : א. הגשת תביעה בתיק נסגר בשלב ישיבת קדם משפט. ב. התיק נסגר לפני ישיבת הוכחות. ג. התיק נסגר בין שלב ההוכחות לפס"ד. אם זה בסדר, נשלם לך בדולרים, אני יבוא (כך במקור) בחודש יולי ואביא לך כסף, עם זה אני בטוחה שנסתדר". 72. ביום 24.5.11, השיב התובע למכתב הנתבעים והתייחס לעניינים מקצועיים. ביום 30.5, כתב להם, הודעת דוא"ל נוספת ובה פירט את סכום האגרה עבור הגשת התביעה, תוך שהוא מבקש 10,000 ₪ על חשבון שכ"ט. ביום 20.6, פנה התובע לנתבעים בהודעת דוא"ל נוספת שבה ציין כי טרם נענו לפניותיו, וכי יש להגיש את התביעה לפירוק שיתוף כמה שיותר מהר. במכתב זה הוא מציין, כי מאחר והתחיל להכין כתב תביעה לדמי שימוש ראויים, ראוי לקבוע הסכם שכ"ט תוך שהוא מציין את האפשרויות השונות. 73. מהתכתבויות אלו, עולה בבירור, כי, גירסתם של הנתבעים אינה נכונה. ממכתבם של הנתבעים עולה בבירור כי, הם ביקשו מהתובע להכין כתב תביעה ובדחיפות, וכי, טענתם לפיה ביקשו ממנו להסתפק בכתיבת מכתב התראה בלבד משוללת יסוד. בנושא זה אני מעדיף את גירסתו של התובע הנתמכת בראיה אובייקטיבית שיצאה מלפני הנתבעים דווקא. 74. אינני מקבל את גירסתה של הנתבעת לפיה, הסכום של 2,000 ₪ שולם לתובע על חשבון שכר טרחתו עבור כתיבת המכתב. טענה זו אינה מתיישבת עם האמור במכתב התובע שבו ביקש להעביר לו אגרה, ועם סעיף 16 למכתב הנתבעת מיום 23.5.11, שבו ביקשה כתובת דואר אלקטרוני לצורך משלוח אגרה ואף הצהירה במפורש: "לגבי שכ"ט - אנחנו חברים טובים לך מגיע שכ"ט". 75. מכתבם של הנתבעים מיום 23.5.11 מהווה אישור והודאה מפורשת של הנתבעים לפיה, הם חייבים לשלם לתובע שכר טרחה. מסתבר כי לאחר דרישתו של התובע לתשלום כספים על חשבון שכר טרחתו, שינו הנתבעים את טעמם והם החליטו להפסיק את ייצוגו של התובע ושכחו כהרף עין את שכתבה הנתבעת 2 "אנחנו חברים טובים מגיע לך שכ"ט". 76. השאלה הנשאלת איפוא, האם זכאי התובע לשכר טרחה בגין טיפולו בתיק עד להפסקת הטיפול ואם כן, באיזה סכום. 77. בע.א 136/92 ביניש עדיאל עורכי דין ואח' נ. דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ נקבע: "הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות, שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן, יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין, (ראה גם : ע.א. 499/89 ) רמת אביבים בע"מ נ. מרון .... קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי, אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו.... שכר טרחת עו"ד יכול שייקבע לפי שיטות שונות: "שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נושא הטרחה, שכר לפי שעות עבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי, שכר לפי ישיב בבית משפט או בבוררות, שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר ניתן למנות שיקולים כגון: "היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצע בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית, או יצירתית, ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק עם מעמדו של עו"ד, וכן, המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא... בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב גוניות, המורכבות והדינמיות של הטיפול המשפטי המקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי". 78. במקרה שבפני, אין כאמור הסכם שכר טרחה, ושוכנעתי כי, העבודה שנתבקש התובע לבצע עבור הנתבעים, הינה, הכנת תביעה משפטית אחת, לפירוק שיתוף, פינוי, ודמי שימוש ראויים. 79. בטרם התבקש התובע להכין תביעה אחת מאוחדת במכתב הנתבעים מיום 23.5.11, הוא הכין טיוטות לשני כתבי תביעה, האחת לפירוק שיתוף, והשנייה לדמי שימוש ראויים, מבחינת שיקוליי אתייחס לכך, כאילו הוא הכין תביעה אחת בלבד. 80. שוכנעתי כי, התובע השקיע טרחה לא מעטה בטיפול בתיק במשך חודשים ארוכים שבמהלכם עמד בקשר רציף עם הצד השני ועם הנתבעים באמצעות הנתבעת 1, ולראיה, בסופו של עניין גרושתו של הנתבע 1 היא שרכשה את חלקו של הנתבע 1 בדירה, כפי שהציע התובע לנתבעים בטרם פוטר על ידם וזאת בהמשך למו"מ שהוא עצמו ניהל חודשים ארוכים. 81. כדי להוכיח מהו שכר הטרחה המקובל, הביא התובע לעדות את עורך דין ורמוט, עו"ד ותיק ומנוסה בתחום המעמד האישי. עורך דין ורמוט העיד, כי, השכר הראוי עבור תביעה לדמי שימוש ראויים, הינו, 30,000 ₪, + מע"מ, בעוד בתביעה לפירוק שיתוף, הינו 2% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה. עו"ד ורמוט העיד כי, כמקובל במשרדו, כאשר מופסקת העבודה בטרם הסתיימה, גובים מחצית משכר הטרחה הקבוע. 82. עדותו של עו"ד ורמוט מקובלת עלי, ונראה לי כי השכר שבו הוא נקב, סביר לעבודה מהסוג המתואר בתביעה שלפני, כאשר מדובר בעו"ד בוותק השנים ובניסיון של התובע. בהתאם לעדותו של עו"ד ורמוט, מאחר והעבודה הופסקה בטרם נסתיימה זכאי התובע על פי המקובל לשכ"ט בסך 15,000 ₪ המהווה מחצית משכר הטרחה הראוי עבור תביעת דמי שימוש ובנוסף זכאי ל1% ממחיר חלקה של גרושת הנתבע 1 בדירה, (מחצית מ-2%) שעפ"י חוות דעת הנתבעים שוויה לפי ההערכה הנמוכה יותר והנוחה יותר לנתבעים 1,220,000 ₪ (מחצית מזה 610,000 ₪), דהיינו 6,100 ₪. בהתאם לתצהירו ולעדותו של עו"ד ורמוט שכר הטרחה הראוי לעבודה שנעשתה ע"י הנתבע מסתכמת בסך 21,100 ₪ בתוספת מע"מ. 83. בפסק הדין בעניין יכין חקל ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, נקבע, בין היתר, כי: "נטל ההוכחה בשאלת גובה השכר הראוי מוטל על המשיב-התובע. אכן, המוציא מחברו - וכאן, המוציא מלקוחו - עליו הראיה. כאשר בוחנים את טענות הצדדים בדבר השכר הראוי יש לדעתי לזקוף לחובתו של המשיב את העובדה כי לא דאג לעריכת הסכם שכר טרחה... מקובלת עליי התפיסה שלפיה האחריות לעריכת הסכם שכר טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי איננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר" 84. במקרה שלפני, אין כאמור, הסכם שכר טרחה, ולפיכך, לאחר שהוכח לי כי התובע נתן שירות משפטי לנתבעים, החלטתי לקבוע את שכר הטרחה הראוי לתובע על דרך של אומדנה, בהסתמך בין היתר על עדותו של עורך דין ורמוט, תוך נטייה להפחית את שכר הטרחה הראוי, עקב מחדלו, של התובע, מלערוך הסכם שכר טרחה. 85. סבור אני, כי שכר הטרחה הראוי שיש לשלם לתובע בגין טרחתו בעניין זה, הינו, 15,000 ₪, כאשר מסכום זה, יש להפחית את הסך של 2,000 ₪, ששולם לו על חשבון האגרה, ולפיכך בסך הכל חייבים הנתבעים לשלם לתובע סך של 13,000 ₪ בתוספת מע"מ. 86. באשר לטענת הנתבעת 2 לפיה, אין יריבות בינה לבין התובע, אינני מקבל טענה זאת. הנתבעת 2 היא זו, שעמדה בקשר עם התובע, היא זו שיצרה את המצגים בפני התובע והתחייבה לשלם לו את שכר הטרחה, התובע ביצע את העבודה, מבלי לקבל שכר טרחה מתוך שסמך על הנתבעת 2 ועל התחייבותה לתשלום שכרו, עקב היכרותם הקודמת ואין בעובדה לפיה השירות שניתן לבקשת הנתבעת 2, נועד לשרת את הנתבע 1 , כדי למעט מאחריותה של הנתבעת 2 לתשלום, שכן, הנתבעת 2 היא זו שהתחייבה לפני התובע לביצוע התשלום. לפיכך, הנתבעת 2 חייבת בתשלום ביחד ולחוד עם הנתבע 1. 87. אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובע סך של 13,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע את סכום האגרה, כפי ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה ועד לתשלום בפועל ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪. סכום זה הינו נמוך מהסכום שסבור הייתי כי ראוי לפסוק לזכות התובע שהיה זכאי לפסיקת שכ"ט מוגדל עקב ריבוי הבקשות וההליכים בתיק וכן שכ"ט עו"ד בגין הבקשה לביטול פסק הדין, אולם פסקתי לו שכר טרחת עו"ד נמוך יחסית, עקב מחדליו הדיוניים. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. מקרקעיןשכר טרחה