ההלכה הנוהגת בפסיקה היתה כי דיני הערבות הכלליים שבחוק הערבות נוהגים גם לגבי ערבות לשטר, אפילו נתנה הערבות בצורה הקבועה בסעיף 57 לפקודת השטרות, והכל בכפוף לפקודה. (ראה זוסמן, דיני שטרות, עמ' 300). הענין הוסדר בהוראת חוק מפורשת לגבי תחולת ההוראות הדנות בערב יחיד. סעיף 17 ז לחוק הערבות (תיקן תשנ"ב) קובע מפורשות כי הוראות הפרק הדן בערב יחיד יחולו על אף האמור בסעיף 57 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. סעיף 57 לפקודת השטרות דן בערבות לשטר וקובע בסעיף קטן (ג) - "ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד." פקודת השטרות קבעה כי חוב הערב הוא "ביחד ולחוד" עם החייב העיקרי, והכירה במצב בו למרות שהחייב העיקרי פטור, חבותו של הערב קיימת. סעיף 17 ג' לחוק הערבות , הגובר על הוראות הפקודה , מתנה הגשת תובענה נגד ערב יחיד בשני תנאי בסיס מצטברים - א. ניתן פסק דין כנגד החייב. ב. יו"ר ההוצל"פ אישר שעל מנת להפרע מהחייב, נקט הנושה בכל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתא על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים, והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין.ערב יחידערבים (ערבות)