תעריפי מים - תביעה ייצוגית

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה ייצוגית נגד מי הגליל:

א. התובע – המבקש הגיש ביום 21.5.12 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה.

ב. נטען בבקשה כי המבקש, המתגורר בעראבה, הוא לקוח של המשיבה ועל שמו רשומים שישה מדי מים המותקנים בשישה נכסים שונים. בחלק מן הנכסים הצריכה אינה מגיעה לכדי שלושה קוב לתקופת חיוב של חודשיים.

סעיף 4 (6) של כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד-1994 (להלן: "כללי המים"), קובע כי צרכן יחוייב בעד 1.5 מ"ק מים בתקופה של חודש אף אם צרך פחות מן הכמות האמורה באותה תקופה, וזאת לפי התעריף שהיה עליו לשלם בעד כמות זו.

תעריף המים שנקבע על ידי רשות המים לגבי קוב מים למגורים הוא 8.63 ₪, ו-13.889 ₪ לכל שימוש אחר, לרבות עסקי, וזאת בתוקף מיום 1.7.11.

מכאן שדמי השימוש הקבועים לנכס המשמש למגורים בגין תקופת חיוב של חודשיים הינם 25.89 ₪ ודמי השימוש הקבועים לנכס בכל שימוש אחר, לרבות עסקי, מסתכמים ב-41.667 ₪ לחודשיים. אולם, המבקש קיבל חשבון תקופתי לשני נכסים לתקופה דצמבר 2011 – ינואר 2012, כשלגביהם הצריכה היתה פחות מאשר 3 קוב לנכס, כשבנכס עסקי (מחסן) גבתה המשיבה 47.8 ₪ לחודשיים במקום 41 ₪, משמע, חריגה של 6.8 ₪, ולגבי נכס מגורים של 4 נפשות לתקופה של חודשיים, גבתה המשיבה 31.7 ₪ במקום 27.18 ₪, משמע, חריגה של 4.52 ₪. עוד נטען במסגרת הבקשה, שכך גם נהגה המשיבה לגבי מספר לקוחות נוספים כמפורט בגוף הבקשה.

ג. את הקבוצה הגדיר המבקש כלקוחות המשיבה, צרכני שירותי מים וביוב ששילמו למשיבה בתקופת תשלום אחת/חשבון תקופתי אחד או יותר, "דמי שימוש קבועים" בשיעור העולה על השיעור הקבוע בסעיף 4 (6) של כללי המים בתקופה של שנתיים לפני הגשת הבקשה, ועד ליום בו תחדל המשיבה מן הגבייה הבלתי חוקית.

את נזקו האישי מעריך המבקש בסכום של 120 ₪ על פני תקופה של שנתיים, ואת מספר הלקוחות המחוייבים ב"דמי שימוש קבועים" מעריך המבקש ב-1,000 לקוחות לתקופת החיוב.

המבקש עותר לסעדים של פיצוי, השבה וסעדים הצהרתיים.

ד. בתאריך 12.8.12 הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

נטען בהודעה שמחמת טעות הנעוצה בחישוב מרכיב המע"מ של דמי השימוש הקבועים במהלך שתי תקופות הגבייה הראשונות של שנת 2012 (שקרתה במהלך הליך עדכון תעריפי המים לשנת 2012), גבתה המשיבה ביתר מספר שקלים בודדים מצרכנים שבמהלך תקופה זו נדרשו לשלם דמי שימוש קבועים. הטעות האמורה, כך נטען, נפלה רק ביחס לקבוצה מצומצמת ביותר של צרכנים שצרכו פחות מ-1.5 מ"ק מים לחודש במהלך תקופה זו, ולא השפיעה על חיוב שאר צרכני המשיבה.

נטען בהודעה שכתוצאה מהליכי בקרה פנימיים תוקנה הטעות על ידי המשיבה עוד באפריל 2012 ובטרם הוגשה הבקשה נשוא הדיון, וללא קשר אליה.

ה. להודעת החדילה מצורפות הודעות חיוב לחודשים מרץ – אפריל 2012, כשהטענה היא שהמשיבה חדלה מטעותה וכיום היא גובה את דמי השימוש הקבועים בהתאם להוראות הדין. נטען גם שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה ביום 30.5.12 (כאן יש לציין כי זו הוגשה ביום 21.5.12) ולכן, כך נטען, יכול ויש לראות במבקש כמי שידע, או שהיה עליו לדעת שהטעות נשוא הבקשה כבר תוּקנה במועד הגשת הבקשה לבית המשפט, ומכל מקום, אילו היתה נעשית פניה מוקדמת למשיבה טרם הגשתה, הענין היה מובהר הן למבקש והן לבא כוחו.

ו. המשיבה מציינת שמבלי לדוּן בשאלות כגון מידת ההתאמה של ההליך לבירור בדרך של תובענה ייצוגית, ולמען הזהירות בלבד מודיעה המשיבה פורמלית על חדילה לפי סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות, היא סבורה שלא עומדת למבקש עילת תביעה כנגדה לפי פריט 1 לתוספת השניה, אלא אך ורק לפי העילה הנקובה בפריט 11 לתוספת השניה, דהיינו, תביעת כנגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, כאגרה, או תשלום חוב האחר, כל זאת משום שהתאגיד איננו בבחינת "עוסק", והוא גם אינו קובע את תעריפי המים שהוא גובה מצרכניו, שכן, תעריפים אלה נקבעים בכללי המים על-ידי רשות המים.

להודעת החדילה צירפה המשיבה את תצהירו של מר חסן עלי, שהוא עוזר מנכ"ל המשיבה.

ז. המבקש הגיש תשובה להודעת החדילה ומציין כי לכאורה נראה שהמשיבה חדלה מן הגביה הלא חוקית שבגינה הוגשה הבקשה, וזאת לפחות בחשבונות התקופתיים שנשלחו למבקש.

יחד עם זאת, נטען בתשובה כי המשיבה הביאה נתונים שאינם נכונים בהודעתה. בעוד שהמשיבה טענה כי הגבייה שלא כדין נמשכה רק על-פני שתי תקופות הגביה הראשונות בשנת 2012, מחמת טעות בחישוב מרכיב המע"מ, טוען המבקש שגביית היתר היתה גם לפני שתי התקופות הראשונות של שנת 2012 והמבקש מצרף חשבונות המתייחסים לתקופה מאי, יוני, וכן אוגוסט, ספטמבר 2011.

ח. המבקש מוסיף וטוען, שהטענה כאילו הטעות ארעה מחמת עדכון תעריפי המים לשנת
2012 – איננה נכונה, הואיל והפעם האחרונה שבה רשות המים עדכנה את תעריפי המים היתה, לגבי התעריף הביתי, ביום 1.1.11, ובתעריף העסקי ביום 1.7.11 (סעיף 9 לתשובת המבקש ובקשתו לתיקון טעות סופר שנפלה בתשובתו להודעת החדילה).

כמו כן, כופר המבקש בטענה של חישוב מרכיב המע"מ, הואיל ולא חל שינוי בשיעור המע"מ בתחילת שנת 2012, ולטעמו טעות בחישוב מרכיב המע"מ אמורה היתה להוביל לגביית יתר אחידה בכל החשבונות, אך בפועל גביית היתר, כפי שפורטה בבקשת האישור, שונה מלקוח ללקוח ואף בחשבונות שונים של אותו לקוח.

כמו כן, לא הסבירה המשיבה כיצד אותה טעות השפיעה אך ורק על חשבונות של לקוחות שצרכו פחות מ-1.5 קוב לחודש ולא השפיעה על לקוחות אחרים (סעיף 10 של התשובה להודעת החדילה).

ט. באשר לטענת המשיבה, לפיה היא תיקנה את המחדל במהלך אפריל 2012 כתוצאה מהליכי בקרה פנימיים וללא קשר לבקשה, מצביע המבקש על כך שחלק מן החשבונות התקופתיים שצורפו לבקשת האישור (נספחים ה', ו', ז', ו-ח' לבקשת האישור) הודפסו בבית הדפוס ביום 22.4.12 ועד שאלה חזרו למשרדי המשיבה ונשלחו לדואר ישראל לחלוקה, סביר להניח כי היה זה בתחילת מאי 2012, ולכן, סבור המבקש כי טענת המשיבה שהיא תיקנה את המחדל במהלך אפריל 2012 מעוררת תהייה (החשבונות גם צורפו כנספח ה' לתשובת המבקש להודעת החדילה).

מציין המבקש שהמשיבה צירפה לטענותיה העתקי "חשבון לתקופה 3" (נספח א' להודעת החדילה), ומעיון בחשבונות שצורפו עולה, שתאריך הקריאה של מד המים הוא 29.5.12, משמע, שמונה ימים אחרי הגשת בקשת האישור (שהוגשה ביום 21.5.12, הגם שהמשיבה טוענת בהודעת החדילה שבקשת האישור הוגשה בתאריך 30.5.12), ומכאן טענת המבקש שהזנת הנתונים של קריאות מדי המים למערכת הממוחשבת, הדפסת החשבונות והמשלוח לצרכנים היה מאוחר הרבה יותר, ולכן גם התאריך האחרון לתשלום החשבונות נקבע ליום 15.7.12.

י. מוסיף המבקש, שמעיון בחשבונות התקופתיים שנשלחו למבקש (נספח א' של התשובה להודעת החדילה), עולה כי החשבונות הודפסו בתאריך 25.6.12, ומכאן שהדפסת החשבונות התקופתיים היתה 35 יום לאחר הגשת בקשת האישור, לכן, שואל המבקש כיצד תיקנה המשיבה את מחדלה במהלך אפריל אם קריאת מדי המים היתה בסוף חודש מאי, והמשלוח לצרכנים היה לקראת סוף חודש יוני.

מכאן, טענת המבקש שהמשיבה תיקנה את מחדלה בעקבות הגשת בקשת האישור.

יא. באשר להוראת הדין הרלוונטית, מציין המבקש כי המשיבה טוענת בהודעתה שהדין הרלוונטי לגביה מצוי בסעיף 3(ו) של כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והתאמת מערכת מים או ביוב), תש"ע – 2009, ולא סעיף 4(6) של כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), תשנ"ד – 1994.
המבקש מצביע על כך, שהמשיבה מציינת כי מדובר בשתי "הוראות דין דומות", בעוד שלטענת המבקש מדובר בשתי הוראות דין אשר חלות במקביל זו לזו. מכל מקום, כך טוען המבקש, גם אם לא צוטטה בבקשת האישור שהוא הגיש הוראת הסעיף הרלוונטית, הרי הדין ממילא הינו בידיעת בית המשפט.

יב. באשר לטענת המשיבה שהיא תאגיד סטטוטורי, משמע, "רשות" לפי חוק בית המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, סבור המבקש שאין בכך כדי לאיין את העובדה שהמשיבה גם מתפקדת ומתנהלת כ"עוסק" לכל דבר ועניין, מה גם שהמשיבה מאוגדת כחברה בע"מ והיא עוסק מורשה הגובה מע"מ על המחירים שהיא גובה מן הצרכנים.

יג. בהתייחס לטענת המשיבה (סעיף 6 סיפא להודעה), שאילו היתה נעשית פניה מוקדמת אליה טרם הגשת בקשת האישור, היה העניין מובהר, הן למבקש והן לבא כוחו, נטען בתשובה להודעת החדילה שהודעתה של המשיבה מבוססת על מסכת של נתונים שאינם נכונים (סעיף 25 בתשובה להודעת החדילה). לטענתו, רשות המבקשת להסתמך על הטענה של פניה מוקדמת צריכה לעשות זאת בתום לב, ולא כך הם פני הדברים נוכח הנתונים, שלטענת המבקש אינם נכונים, ואשר צויינו בהודעתה של המשיבה.

עוד ובנוסף, מפנה המבקש לע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים נ' בנק הפועלים (מיום 11.12.08), שם ציין כב' המשנה לנשיאה (בדימוס), השופט א. ריבלין, שהוא לא מצא היעדר תום לב בעובדה שהמערערים לא הקדימו פניה רצינית לבנק טרם הגשת בקשתם. עוד מביא המבקש בסעיף 27 של תשובתו מדברי המשנה לנשיאה:

"לנוכח תכליותיה של התובענה הייצוגית קשה גם לקבל כי פניה של התובע הייצוגי להשבת כספו-שלו תהווה תנאי בלעדיו אין לאישור התובענה".

יד. בסיכום דבריו, מציין המבקש, בין היתר, שהודעת החדילה גם פגומה מכיוון שאינה כוללת פירוט של מספר חברי הקבוצה ואת ההיקף הכספי של גביית היתר לפי רישומי/מאגרי המשיבה, ולכן, סבור המבקש שעל בית המשפט, אם יקבל את הודעת החדילה כפי שהוגשה, להורות למשיבה למסור הודעה משלימה.

לתשובתו של המבקש ביחס להודעת החדילה לא צורף תצהיר.

טו. המשיבה הגישה תגובה מטעמה בהתייחס לתשובת המבקש להודעת החדילה, ומציינת שהמבקש מסכים שהטעות אשר נפלה בחיובי המים לצרכנים, אשר צרכו פחות מ-1.5 מ"ק מים לתקופה של חודש, ושבגינה הוגשה בקשת האישור, תוקנה ואינה קיימת עוד, ולכן מתקיימים שני התנאים המצטברים שבסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות (משמע: הודעת חדילה והוכחה בדבר החדילה מגביית היתר), ולכן על בית המשפט להורות על דחיית התובענה ובקשת האישור.

המשיבה סבורה, כי מכיוון שלא צורף תצהיר לתשובתו של המבקש להודעת החדילה, יש להורות על דחיית תשובתו על הסף הואיל והיא כוללת טענות עובדתיות שונות ואסמכתאות.

טז. לטענת המשיבה לא קיימת בענייננו עילה לפסיקת גמול ושכר טרחה למבקש. מוסיפה המשיבה, כי לאחר קבלת תשובת המבקש להודעת החדילה נבדקו מחדש הנתונים שעל בסיסם הוגשה הודעת החדילה.

טענת המבקש שגביית היתר החלה לפני שנת 2012 נמצאה כנכונה, ואכן עסקינן בגביה ביתר שהחלה בחודש יולי 2011.

יז. באשר למועד תיקון הטעות נשוא הודעת החדילה, מדגישה המשיבה שהתיקון נעשה עוד בטרם הוגשה בקשת האישור, וללא כל זיקה אליה. לצורך כך מצורף תצהירו של מר מוסטפא קשקוש, מנהל מחלקת הגביה, שהורה על תיקון הטעות שגרמה לחיוב היתר (מחמת גביית מע"מ כפול בגין דמי השימוש הקבועים).

מציינת המשיבה, כי לפי תצהיר מר קשקוש, הסיבה שהובילה לתיקון היתה כתוצאה מפניה שנעשתה על-ידי צרכן מכפר עראבה למשיבה לברר מדוע החל התאגיד לחייבו בתעריף גבוה יותר עבור דמי שימוש קבועים.

לאחר בדיקה הסבירה המשיבה לאותו צרכן, כי השינוי בתעריף נבע משינוי שנעשה בסיווג הנכס שברשותו מ"מגורים" ל"שימוש אחר". לאחר שנמסר לו ההסבר, ביקש אותו צרכן לברר מדוע נגבים ממנו מספר שקלים בודדים ביתר מן הסכום שנקבע בכללי המים עבור "שימוש אחר", ואזי התברר למשיבה כי אכן נפלה טעות בגביית המע"מ, וניתנה הנחיה בעל-פה על-ידי מנהל מחלקת הגביה לתקן את הטעות בהזדמנות הראשונה שניתן יהיה לעשות כן, דהיינו, בחיובים שיופקו ממועד זה ואילך.

לטענת המשיבה, הן התלונה של אותו צרכן, והן הנחיית מנהל מחלקת הגביה קדמו להגשת הבקשה.

עוד נטען, כי המבקש מפנה לחשבונות שצורפו לבקשתו ואשר הודפסו ביום 22.4.12.

טוענת המשיבה, כי מדובר בחשבונות לתקופה שבין ינואר 2012 עד מרץ 2012 (לפי תאריך קריאת מד המים), ואין חולק שבתקופה זו עדיין חייבה המשיבה ביתר צרכנים שצרכו פחות מ-1.5 מ"ק מים לתקופה של חודש, ובגין כך הוגשה הודעת החדילה.

מוסיפה המשיבה, שבמועד הדפסת החיובים השגויים, היא עדיין לא היתה מודעת לטעות, ולכן נשלחו החיובים השגויים. קריאת המים העוקבת נעשתה במאי 2012 ובשלב זה המשיבה כבר היתה מודעת לטעות, עקב תלונתו של אותו צרכן, וכאמור דאגה היא לתקן טעות זו.

יח. לטענת המשיבה, לא זו בלבד שאין לחייבה בתשלום גמול ושכר טירחת עורך דין, אלא יש אף לחייב את המבקש בהוצאותיה של המשיבה בגין הבקשה המיותרת שהגשתה יכולה היתה להימנע, בין היתר, אילו היה המבקש מקדים פניה לתאגיד (ת"מ (מחוזי חיפה) 26833-06-11 ערמוש נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם (לא פורסם, 13.11.11), וכן ת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11 הרסט נ' ידיעות אחרונות (לא פורסם, 19.9.12)).

לתגובת המשיבה מצורף, כאמור, תצהיר מנהל מחלקת הגביה, מר מוסטפא קשקוש.

יט. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24.10.12, הוספתי ושמעתי את תמצית טיעוניהם של ב"כ שני הצדדים.

כ. ב"כ המבקש הצביע בטיעונו על פער בגירסאות שיש בין התצהיר התומך בהודעת החדילה, ולפיו תוקנה הטעות במהלך אפריל 2012, ומנגד גירסת מנהל מחלקת הגביה שאומר כי במועד הדפסת החיובים השגויים (ביום 22.4.12) המשיבה עדיין לא היתה מודעת לטעות.

לטעמו של ב"כ המבקש הודעת החדילה מבוססת על נתונים מוטעים, כשעובדה היא שהמשיבה עצמה מודה שהטעות בחישוב נובעת לא משנת 2012, כנטען בהודעת החדילה, אלא החלה עוד בשנת 2011, כמצויין בתגובתה של המשיבה לתשובת המבקש.

כא. לעניין הגמול ושכר הטרחה, טען ב"כ המבקש שהודעת החדילה אינה כוללת כל פרט או נתון לגבי נתוני הגביה הבלתי חוקית, הגם שנתונים אלה נמצאים במאגרי המשיבה.

עוד מצביע ב"כ המבקש על שכר טרחה בשווי של 40,000 ₪ וגמול למבקש בשיעור של 10,000 ₪ שנפסק על-ידי בית משפט זה בעניין "תיק סובב שפרעם" (נראה שהכוונה היא ל-ת"מ (מחוזי חיפה) 7492-02-11 חג'אזי נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ (לא פורסם, 17.6.11), ואציין, כי הגמול שנפסק שם למבקש היה בסכום של 4,000 ₪ ולא 10,000 ₪).

בין יתר דבריו ציין ב"כ המבקש, כי סכום הגביה הלא חוקית שגבתה המשיבה אמור להשליך על פסיקת הגמול ושכר הטרחה, אם כי אין זה השיקול היחיד.

כב. ככל שתתקבל הודעת החדילה, סבור ב"כ המבקש כי הבקשה והתובענה הביאו תועלת לציבור, הואיל והמשיבה חדלה או תחדל מן הגביה הלא חוקית.

כג. ב"כ המשיבה חזר והדגיש בטיעונו, כי לתשובת המבקש ביחס להודעת החדילה לא צורף תצהיר, הגם שנכללו בתשובה טענות עובדתיות.

בהתייחס לטענת ב"כ המבקש באשר לשיעור הגמול ושכר הטרחה שנפסקו בתיק סובב שפרעם, מעיר ב"כ המשיבה שהתביעה שם הוערכה בלמעלה מ-4 מיליון ₪, ולכן, אין זה דומה לתיק שבפנינו.

כד. בהתייחס לטענת ב"כ המבקש בדבר סתירות בין הודעת החדילה לבין תגובת המשיבה לתשובת המבקש, ציין ב"כ המשיבה שבדיון נוטל חלק גם מר מוסטפא קשקוש, מנהל מחלקת הגביה, שאמון היה על תיקון הטעות. הוא זה שתשומת ליבו הופנתה לעובדה שהמשיבה גובה תשלום שאיננו נכון, והוא, ביוזמתו, וללא קשר להגשת התובענה, תיקן את הטעון תיקון, וזאת על-ידי פעולה טכנית פשוטה במחשב שלא לגבות מע"מ עבור דמי השימוש הקבועים המתייחסים לצריכת 3 מ"ק בחודשיים, הואיל והסכום כבר כולל בתוכו מע"מ.

ב"כ המבקש ציין שאין לו שאלות בחקירה נגדית למנהל מחלקת הגביה, מר קשקוש, ולעוזר מנכ"ל המשיבה, מר חסן עלי (שניהם נכחו בדיון), והוסיף, כי הוא מדגיש את הסתירה הקיימת בגירסאות של שני המצהירים, וכן ציין ב"כ המבקש, שלטעמו היה על המשיבה לצרף תצהיר של אותו תושב-צרכן שהסב את תשומת לב המשיבה לגביית היתר.

כה. ב"כ המשיבה חזר והפנה בטיעונו לפסק דינו של בית משפט זה בתיק ת"מ 26833-06-11 ערמוש נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם (לא פורסם, 13.11.11), שם צויין בפיסקה ל"ח כי יכול והתובענה (שם) היתה נמנעת אילו פנה התובע פניה מוקדמת אל הנתבעת כדי לברר את חיובו באגרת ביוב בחשבון צריכת המים, והדעת נותנת שעל יסוד ההסבר שהוא היה מקבל, היתה הגשת התביעה נמנעת. מכאן, שבמקרה כזה עשויה היתה להיות תועלת ממשית כתוצאה מפניה מוקדמת של התובע לרשות בטרם נקיטת הליך משפטי.

כמו כן, מפנה בעניין זה ב"כ המשיבה גם לת"צ (מחוזי מרכז) 36086-07-11 חרסט ואח' נ' ידיעות אינטרנט (לא פורסם, 19.9.12), בפיסקאות 24 עד 30, שם דן בית המשפט בנושא של הימנעות מפניה מוקדמת. התייחסות זו חלה לדעת ב"כ המשיבה גם בענייננו. אילו היה המבקש פונה במכתב למשיבה ומפנה את תשומת ליבה לבעיה, היה יכול לקבל תגובה שהעניין טופל, ובכך היתה הבקשה מתייתרת, אלא אם התאגיד היה עומד על דעתו ואזי היתה מוגשת התובענה הייצוגית, כשבמקרה כזה ברור שלהגשת התובענה עשוי היה להיות ערך.

לכן, לדעת המשיבה, אין לפסוק כל גמול או שכר טרחה לזכות המבקש, ולו מן הטעם שלא נעשתה פנייה מוקדמת.

כו. על דרך החילופין, טוען ב"כ המשיבה שגם אם יגיע בית המשפט למסקנה שהמבקש זכאי לגמול ושכר טרחה, הרי הפסיקה אמורה להיות, אם בכלל, על הצד הנמוך, שהרי מדובר בתביעה פשוטה, הוראת דין ברורה, אין סיכון משמעותי מבחינת התובע הייצוגי, והתועלת לקבוצה המייצגת איננה משמעותית.

ב"כ המשיבה גם הפנה לעע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (לא פורסם, 27.12.10), שם ציין בית המשפט העליון כי בפסיקת גמול ושכר טרחה יש להביא בחשבון את עניינו של הציבור, שהרי בסופו של דבר, כשעסקינן ברשות ציבורית, החיוב בתשלום גמול ושכר טרחה חל על הקופה הציבורית. מה גם שבענייננו התובענה, כך לטעמה של המשיבה, לא תרמה דבר, ומה עוד, שלא נעשתה פניה מוקדמת לתאגיד.

כז. בעוד שהמבקש מעריך את סכום התביעה ב-120,000 ₪, מצביע ב"כ המשיבה על כך שלפי הדו"ח שבידי המשיבה (הוגש וסומן א'), סך כל הסכום של מרכיב המע"מ נשוא בקשת האישור, למשך התקופה כולה, הן 2011 והן 2012, עד לתיקון הטעות, מסתכם ב-27,000 ₪. במהלך הדיון הטיל ב"כ המבקש ספק בנכונות הנתונים שבמסמך (עיינו בעמ' 6 לפרוט' שורות 17-24), ולכן פנה בית המשפט למר מוסטפא קשקוש, מנהל מחלקת הגביה של המשיבה, הזהירו כחוק על חובתו לומר את האמת, ואזי הסביר מר קשקוש בתמצית את האמור בדו"ח המסומן א'. לאחר הדברים האלה, ציין ב"כ המבקש, שהוא אינו מציג שאלות בחקירה נגדית למר קשקוש, אך לטעמו היה על המשיבה להגיש דו"ח מטעמה, מאושר על-ידי רואה חשבון, ומאומת בתצהיר.

כח. ב"כ המבקש חזר והדגיש כי בעניין היעדר הפניה המוקדמת הוא מסתמך על פסיקתו של בית המשפט העליון, והוא מפנה לדבריו של כב' המשנה לנשיאה (בדימוס) השופט א. ריבלין בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.12.08).

כמו כן, בהתייחס לפסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז בת"צ (מחוזי מרכז)
36086-07-11 חרסט ואח' נ' ידיעות אינטרנט (לא פורסם, 19.9.12), טוען ב"כ המבקש כי נסיבותיו של אותו ענין שונות לחלוטין מן המקרה שבפנינו, ומדובר היה שם בהיעדר תום לב של התובעים.

עוד הפנה ב"כ המבקש להחלטת כב' השופט א. קיסרי מבית משפט זה, בת"מ 29558-05-11 עתאמנה נ' מי חדרה בע"מ (לא פורסם, 27.9.11), שם נדחתה טענת המשיבה בדבר היעדר פניה מוקדמת, וכב' השופט קיסרי כתב שם:

"ראשית, מפני שכבר נקבע שהעדר פניה מוקדמת אינו שולל את זכות המבקש ובא כוחו לגמול ושכר טרחה. שנית, טענת המשיבה... שלפיה פניה מוקדמת בוודאי הייתה מביאה אותה לנהוג בהתאם לחוק הגנת הצרכן, היא תשובה מוקשית מפני שהיא מתעלמת מן העובדה הפשוטה שעל המשיבה להקדים ולנהוג על פי החוק אף מבלי שהנזקקים לשירותיה יפנו אליה בעניין זה."

כט. עוד מדגיש ב"כ המבקש בטיעונו, שיש דווקא חשיבות לפסיקת גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבא כוחו, שהרי אם אלה לא ייפסקו, מי יטרח ויפנה לרשויות כדי להצביע על מחדל או טעות כזו או אחרת. פנייה כזו מחייבת הקדשת זמן ומאמץ ואיש לא יטרח לעשות זאת בהיעדר תשלום גמול ושכר טרחה.

ל. לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהודעת החדילה, בתשובת המבקש להודעת החדילה, ובתגובתה של המשיבה ביחס לתשובתו של המבקש, ובהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 24.10.12, שבמהלכו פירטו הצדדים את תמצית טיעוניהם, מסקנתי היא, כי יש מקום ליתן תוקף להודעת החדילה של המשיבה, ואכן מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, משמע, הוגשה במועד הודעת החדילה, והוכחה החדילה מגביית היתר, כפי שגם מאשר ב"כ המבקש בפיסקה א' של נימוקי תשובתו להודעת החדילה.

נוכח מתן תוקף להודעת החדילה, יש ממילא לדחות את התובענה ואת הבקשה לאישורה כייצוגית.

לא. באי-כוחם של הצדדים הרחיבו והעמיקו בטיעוניהם בנוגע לשאלה, האם זכאי המבקש לתשלום גמול, וכן שכר טרחת עורך דין לבא כוחו בגין ההליך שהתקיים.

מקובלת עלי טענת המשיבה, כי בנסיבות המקרה שבפנינו היה מקום לפנייה מוקדמת של המבקש אל המשיבה, ואולם, עצם העובדה שהמבקש נמנע מלפנות פניה מוקדמת אל המשיבה, אין בה, כשהיא עומדת בפני עצמה, כדי לשלול מן המבקש את הזכות לגמול ושכר טרחה (דברי כב' השופט א. קיסרי בתיק ת"מ (מחוזי חיפה) 29558-05-11 עתאמנה נ' מי חדרה בע"מ (לא פורסם, 27.9.11)), אך ראוי להביא בחשבון את הימנעות המבקש מלפנות למשיבה בפניה מוקדמת במסגרת כלל השיקולים באשר לשיעורם של הגמול ושכר הטרחה.

לב. לא שוכנעתי מטענתה של המשיבה, כי לא היתה תועלת כלשהיא בהגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

אקדים ואציין, שנסיבות המקרה שבפנינו שונות בתכלית מן המקרה שנדון בת"מ (מחוזי חיפה) 26833-06-11 ערמוש נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ (לא פורסם, 13.11.11), שהרי בעניין הנ"ל נתקבלה טענתה של המשיבה שהיא תיקנה את המעוות כשנה ומחצה בטרם הגיש התובע את התובענה (פיסקה ל"ב של פסק הדין שם).

בענייננו, טענה המשיבה בהודעת החדילה, בתצהירו של עוזר המנכ"ל, מר חסן עלי (סעיף 6) שכתוצאה מהליכי בקרה פנימיים תיקנה המשיבה את הטעות כבר במהלך אפריל 2012 ובטרם הגשת הבקשה נשוא הדיון.

מנהל מחלקת הגביה, מר מוסטפא קשקוש, הסביר בתצהירו שהוגש כתמיכה לתגובתה של המשיבה לתשובת המבקש להודעת החדילה, את הנסיבות של ביצוע התיקון וציין (פיסקה 3(ג) לתצהירו) שהחשבונות שהודפסו ביום 22.4.12, ושבהם עדיין הופיע חיוב היתר, מתייחסים לתקופה ינואר עד מרץ 2012, ובמועד הדפסת החיובים השגויים עדיין לא היה מנהל מחלקת הגביה מודע לטעות, ומשום כך נשלחו החיובים השגויים, ואילו קריאת המים העוקבת בוצעה בתאריך 29.5.12, ואז כבר היתה המשיבה מודעת לטעות, ולכן זו תוקנה, כשעמדתו היא שהתיקון היה עקב תלונת התושב/הצרכן שפנה למשיבה, ולא בזכות ההליך שהוגש.

לג. סבורני, כי היה מקום לכך שמטעם המשיבה תוגש התייחסות ספציפית יותר לגבי מועד תיקון הטעות. דהיינו, בסעיף 6 לתצהירו של עוזר המנכ"ל, מר חסן עלי, נאמר שהטעות תוקנה על-ידי המשיבה כבר במהלך אפריל 2012 כתוצאה מהליכי בקרה פנימיים, וללא קשר לבקשה נשוא הליך זה (שהוגשה ביום 21.5.12).

מנהל מחלקת הגביה, מר מוסטפא קשקוש, מסביר בתצהירו כי נעשתה פניה על-ידי צרכן מכפר עראבה בעניין חיובו של אותו צרכן בתעריף גבוה יותר עבור דמי שימוש קבועים, ולאחר שהתברר כי נפלה טעות בגביית המע"מ הוציא מר קשקוש הנחייה בעל-פה לתיקון הטעות, בהזדמנות הראשונה שניתן יהיה לעשות כן, והוא מדגיש כי הן התלונה והן ההנחייה קדמו להגשת הבקשה.

גם בהנחה שלא היה באפשרותה של המשיבה להגיש תצהיר של אותו צרכן לגבי מועד פנייתו אל המשיבה, ולגבי נסיבות פנייתו אליה, הרי גם בשני התצהירים שהוגשו, הן של מר חסן עלי, והן של מר מוסטפא קשקוש, לא צויינו פרטים מדוייקים יותר לגבי מועד פנייתו של אותו צרכן אל המשיבה, כמו גם מהלך הטיפול בפנייתו של אותו צרכן, ומהו המועד בו נתן מר קשקוש את הנחייתו לתיקון הטעות.

לד. חשבונות המים המתייחסים לתקופה ינואר עד מרץ 2012, הודפסו בתאריך 22.4.12, ולפחות לפי תצהירו של מר חסן עלי סעיף 6: "תוקנה הטעות על-ידי התאגיד כבר במהלך חודש אפריל 2012...", ומועד התשלום של חשבונות אלה היה : 15.5.12.

אם היתה המשיבה מודעת כבר במהלך אפריל 2012 לטעות שנפלה ביחס לחיוב, כפי שמציין מר חסן עלי בתצהירו, ובהנחה שהדפסת החשבונות נעשתה בטרם ניתנה ההנחייה לתיקון הטעות, הרי היה על המשיבה, לכל הפחות, לשגר הודעה לצרכנים כי התברר שנפלה טעות בשיעורו של החיוב, וכי הם יזוכו בשווי הכספי של טעות זו בחשבון העוקב שיישלח אליהם, אך דבר זה לא נעשה.

לה. סבורני, לאחר שעיינתי בטיעוניהם הכתובים והמפורטים של שני הצדדים, ובפסיקה הרלוונטית, לרבות טיעוניהם בעל פה של באי כח שני הצדדים, שהיתה תועלת בהגשתה של התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, ולא שוכנעתי כי הגשת התביעה היתה מהלך מיותר.

בנסיבות אלה, יש מקום לפסוק גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, וזאת כשאני מציב לנגד עיניי את השיקולים אשר מפורטים לעניין זה בסעיפים 22 + 23 של חוק תובענות ייצוגיות.

לו. אינני סבור שהגשת התובענה הצריכה עבודה מרובה מאוד, והיא אף לא היתה בגדר מהלך מסובך או מהלך שצופן בתוכו סיכון לתובע המייצג, ואולם בגין העבודה שהושקעה (הן הגשת התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית, והן הגשת התשובה להודעת החדילה), יש מקום לפסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין, וכאמור, סבורני שאף היתה תועלת לחברי הקבוצה בהגשתה של תובענה זו.

לז. במקביל לכך, יש להביא בחשבון שההליך הסתיים כבר בשלב מוקדם, בזכות הגשת הודעת החדילה, דבר שיש בו כדי להשפיע על שיעורם של הגמול ושכר טרחה. על כך יש להוסיף את הזהירות שבה על בית המשפט לנהוג בכספי ציבור המשולמים, כגמול או שכר טרחת עורך דין על-ידי הרשות הציבורית:

"ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה" (עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (לא פורסם, 27.12.10)
בפיסקה 32).

כמו כן, יש להביא במסגרת כלל השיקולים גם את היעדר הפניה המוקדמת, סוגיה שאליה כבר התייחסתי קודם לכן.

לח. שיקול נוסף שיש בו כדי להשפיע על שיעור הגמול ושכר הטרחה הינו שמרכיב המע"מ, שבגינו נוצר חיוב היתר, ביחס לתקופה שמ-2011 עד 2012 איננו עולה על כ-27,000 ₪, כפי שהתברר מן המסמך המסומן א' שהוגש לעיוני בדיון מיום 24.10.12, ולנוכח הסבריו של מר מוסטפא קשקוש, שניתנו לבית המשפט תחת אזהרה, באותה ישיבה, איני רואה מקום לפקפק בנכונותו של המסמך שהוגש.

לט. על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליט כדקלמן:

1. נוכח הודעת החדילה, אני דוחה את התביעה ואת הבקשה לאישורה כייצוגית.

2. אני מחייב את המשיבה לשלם לתובע-המבקש גמול בסכום של 2,500 ₪, וכן שכר טרחת עורך דין לב"כ המבקש בסכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

המשיבה תשלם סכומים אלה במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון