אי יכולת לשלם אגרת בית משפט

על פי ההלכה, נתפשת יכולתו של בעל דין לשלם אגרה לא רק על פי הכספים הזמינים אשר תחת ידיו, אלא אף על פי יכולתו לגייס כספים לתשלום אגרה, לרבות פניה לאלה הסמוכים לשולחנו או שהוא סמוך לשולחנם. ככל שמדובר בחברות, נחשב מנהל החברה או בעל שליטה בה, כמי שסמוך על שולחן החברה, לצורך הוכחת מצבו הכלכלי בבקשה לפטור מאגרה (ת"א 3534/70פרידלנטקס בע"מ נ. בנק פויכטוונגר בע"מ ואח' פס"מ עמ' 325, 327). מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוסר יכולת לשלם אגרת בית משפט: .1התביעה, שבגינה מבוקש פטור מאגרה, היא תביעה שניה המוגשת על ידי התובע, נגד אותם נתבעים, בגין אותה מסכת עובדות. המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה בגין התביעה הראשונה ובקשתו נדחתה (ההחלטה צורפה כנספח ג' לבקשה) (להלן - ההחלטה הראשונה). ערעור על החלטה זו נדחה. (ההחלטה בערעור - נספח ה' לבקשה). עתה, משהגיש התובע, כאמור, תביעה חדשה נגד אותם נתבעים, הכמעט זהה לתביעה הראשונה, הוגשה בקשה נוספת לפטור מאגרה. .2כדי שביהמ"ש ייעתר לבקשת תובע לפטור מאגרה, על התובע להוכיח קיום שני תנאים מצטברים: א. העדר יכולת לשלם אגרה. ב. קיום עילת תביעה בהליך, בגינו מתבקש הפטור. הבקשה הראשונה לפטור מאגרה נדחתה, משום שביהמ"ש סבר כי התובע לא הציג בפני בית המשפט את כל הנתונים המתיחסים למצבו הכלכלי וכי לא הוכיח את טענתו, בדבר חוסר יכולת לשלם אגרה. בפני ביהמ"ש של הערעור טען התובע לנסיבות חדשות, שעיקרן הידרדרות במצב בריאותו. בית המשפט בערעור פסק כי: "אם רצונו של המבקש להגיש תובענה לאור נסיבות חדשות ולטעון למצב כלכלי קשר אשר הוחמר בגלל לקויי בריאות ייטב אם יגיש תביעה חדשה בעילות אשר תצדקנה ביחד עם ראש נזק עגמת נפש גם עילה המהווה תשתית לעגמת נפש בסכומים המתקבלים על הדעת ועומדים במבחן של הפעילות המסחרית אשר ב"כ המבקש אישית זכאי לפצוי. לשם כך על המבקש להבהיר בפני ביהמ"ש אשר ידון בענינו את פשר החברות ומעמדו של המבקש בחברות ומעמד החברות היום." דברים אלה נאמרו הן לצורך טיעון ראוי של קיום עילה בכתב התביעה החדש, והן כדי שביהמ"ש יוכל לבחון את יכולתו של המבקש לגייס כספים לתשלום אגרה מחברות אלה. .3בהחלטה הראשונה, סקרתי את ההלכות המשפטיות לענין פטור מאגרה. לצורך הדיון בבקשה זו, מצאתי לנכון להדגיש את דברי בית המשפט העליון בבש"א 128/89חיים מצא נ. צפורה מצא (פורסם בתקציר פס"ד כרך ל"ג עמ' .154הציטטה מתוך פסק הדין גופו): "בעל דין המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בענין זה מוטל על בעל הדין המבקש ולצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים מהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד." .4המבקש הגיש שני תצהירים לתמיכה בבקשתו, האחד מיום 10.6.92(להלן - התצהיר הראשון) והשני מיום .10.9.92(להלן - התצהיר המשלים). עיקר חקירתו הנגדית של המבקש נעשתה על ידי ב"כ המדינה, שהיא בעל הדין הנכון בבקשה לפטור מאגרה. עו"ד כספי, ב"כ הנתבעים, הסתפק בשאלה אחת. עו"ד שמעוני ב"כ המבקש, בסכומיו, נתפש להיעדר חקירה נגדית ע"י עו"ד כספי, כמוצא שלל רב וטען בהדגשה כי "הימנעותו של עו"ד כספי מלחקור את המבקש בכל הקשור ליכולתו מדברת בעד עצמה ודי בה כדי להוכיח כי עדות המבקש לא נסתרה." (סעיף 8לסכומים). טענה זו לאו טענה היא. .5לא די כי המבקש לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ועל כן האמור בו לא נסתר, אלא יש צורך נוסף והוא כי עדותו של המצהיר תהיה אמינה על בית המשפט ויהיה בה כדי להוכיח את גירסתו של המצהיר. בע"א 277/69לוי נ. הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד י"ט(1), עמ' 220, פסק השופט מני: "העובדה שהמצהיר לא נחקר על ידי הצד היריב היא אמנם עובדה שאפשר לייחס לה משקל אך אין היא לכשעצמה מחייבת את קבלת הדברים שנאמרו בתצהיר כדברי אמת. לכך, נחוץ גם שהשופט הדן בענין יתן אמון בדברי המצהיר." השופט ד. לוין אישרר הלכה זו בע"א 533/87ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ. וולך ואח' פ"ד מ"ג(2) 864בעמ' 868- 869: "נקבע על ידי כב' הנשיא י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, (בורסי פרץ את טובים, מהדורה 4תשל"ד) 549לאמור: "כאשר המשיב אינו מגיש תצהיר שכנגד, יראה בית המשפט בדרך כלל את העובדות כמו שהן מפורשות בתצהיר, כעובדות שאין חולקין עליהן." (ההדגשה שלי- ד' ל') אולם, ראוי, לדעתי, לשים אל לב את המלים 'בדרך כלל', שהדגשתי בפסקה הנ"ל, ואת הערת השוליים המובאית שם בהמשך הדברים: "אך הימנעותו של המשיב - ד' ל') מהגשת תצהיר לא תיחשב תמיד ובהכרח כהודאה בגירסת המבקש." (שם, ה"ש 28)." .6בעניננו, לא רק שב"כ המדינה חקר את המבקש בחקירה נגדית נוקבת לגבי אפשרויותיו הכלכליות ולגבי היעדר הצגת כל הפרטים הנחוצים בפני בית המשפט חקירה אשר עשויה היתה לייתר כל חקירה נוספת, אלא שלא היה צורך בחקירה נגדית על ידי עו"ד כספי. ביהמ"ש בהחלטתו הראשונה הביע דעתו על אי דיותו של תצהיר המבקש כדי לתת על פיו פטור מאגרה. המבקש, בבקשתו השניה ובתצהיר התומך בה, לא תיקן את הפגמים בהצגת מצבו הכלכלי, אשר גרמו לדחית בקשתו הראשונה. כפי שיוסבר להלן, אין בתצהירו של המבקש, אף ללא חקירה נגדית, כדי להוכיח את חוסר יכולתו לשלם אגרה, או לגייס כספים לתשלומה. .7את חוסר יכולתו לשאת בתשלום אגרה, מבסס המבקש על האמור בתצהיר הראשון (מיום 10.6.92), כי ב - 6החודשים האחרונים, עובר להגשת התצהיר הראשון, השתכר כ- -. 200, 2ש"ח לחודש בממוצע ועל האמור בתצהיר המשלים, מיום 10.9.92, כי החל מיום 11.8.92אין כל פעילות בחברה "רואים עולם", אותה ניהל ואשר שילמה את שכרו, וכי מאותו מועד אין לו כל הכנסה. בבקשה הראשונה, טען המבקש, כי הוא השתכר בששת החודשים, עובר להגשתה, סך של -. 500, 1ש"ח לחודש ומאז הגשת התצהיר עלתה השתכרותו ל -.500, 4ש"ח לחודש. באותה החלטה פירטתי באריכות, מדוע אין השתכרות זו מוכיחה חוסר יכולת לשלם אגרה ומדוע מצאתי כי המצהיר העלים עובדות מביהמ"ש בדבר מצבו הכלכלי. במיוחד, כאשר לא פרט את מצב חברותיו בחו"ל, לא הסביר כיצד מתוך ההשתכרות הנטענת הוא משלם סכומים גבוהים יותר במסגרת הסדר נושים ולא הציג בפני ביהמ"ש מסמכים הנוגעים לחברותיו בארץ, לרבות מאזן חב' רואים עולם. ומצאתי, כי משום כך, דין בקשתו הראשונה היה להידחות. הדעת נותנת, כי לקראת הגשת בקשה חדשה, לא יסתפק המבקש בפרוט משכורתו אלא ישלים את אשר החסיר בבקשה הראשונה, יפרט בפני ביהמ"ש את מצבו הכלכלי האמיתי, כשפרוט זה נתמך במסמכים, כנדרש. אך המבקש מתעקש שלא לעשות כן. .8בסעיף 14א' לתצהיר הראשון, בבקשה זו, אומר המבקש: "בעבר הייתי איש עסקים מצליח, מנהלן ובעל שליטה במספר חברות בארץ ובעולם ובין השאר מנכ"ל ובעלים של רשת בתי קפה שהיו פזורים ברחבי הארץ." בסעיף 15ב' לתצהיר הראשון נטען, כי במהלך שנת 1987/8הוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א על ידי נושים שונים בקשות לפירוק כל החברות שהיו בשליטת מר רוטשילד ובשליטת אשתו, חברות אשר באמצעותן ניהל עסקיו. עוד נאמר, כי על פי צו בית המשפט מונו לחברות מפרקים ונכסי החברות נתפשו על ידם. המבקש לא טרח לצרף לתצהירו את העתקי החלטות בית המשפט, הנזכרות בתצהירו, או תדפיס רשם החברות המאשר את דבריו. בהיעדר מסמכים אלה, אינני מוכנה לסמוך על דברי המבקש, בלבד, אשר, כפי שיוסבר להלן, לא מצאתי לתת אמון בדבריו. .9עד כאן - ככל שמדובר בפירוק החברות בארץ. ומה על החברות בחו"ל? ברור הוא, כי הבקשות לפירוק שהוגשו לבית המשפט המחוזי בת"א, אינן מתיחסות לחברות בחו"ל. על פי ההלכה, נתפשת יכולתו של בעל דין לשלם אגרה לא רק על פי הכספים הזמינים אשר תחת ידיו, אלא אף על פי יכולתו לגייס כספים לתשלום אגרה, לרבות פניה לאלה הסמוכים לשולחנו או שהוא סמוך לשולחנם. ככל שמדובר בחברות, נחשב מנהל החברה או בעל שליטה בה, כמי שסמוך על שולחן החברה, לצורך הוכחת מצבו הכלכלי בבקשה לפטור מאגרה (ת"א 3534/70פרידלנטקס בע"מ נ. בנק פויכטוונגר בע"מ ואח' פס"מ עמ' 325, 327). מאחר והמבקש, עצמו, הצהיר על היותו בעבר, בעל שליטה ומנהל בחברות בחו"ל, יש רלוונטיות לידע לגבי מצב חברות אלה לצורך בחינת יכולתו לשלם אגרה. בתצהירו התיחס המבקש רק לגורל חברותיו בארץ, אך לא אמר מאומה לגבי מצב חברותיו בחו"ל, ולגבי אפשרות גיוס כספים מהן. כך עשה בבקשתו הראשונה. בהחלטה הראשונה הבעתי דעתי על חוסר התיחסותו של המבקש למצב חברותיו בחו"ל, ולחוסר פירוט נסיונותיו לגייס מהן כספים לצורך תשלום אגרה ומצאתי בחוסר זה, בין היתר, סימוכין לכך שמר רוטשילד לא עמד בנטל השכנוע כי הוא נעדר יכולת לשלם אגרה. מר רוטשילד לא טרח לתקן פגם זה בתצהיריו התומכים בבקשתו הנוכחית. הוא לא מצא לפרט מה מצב חברותיו בחו"ל ומה עשה כדי לגייס מהן כספים לצורך תשלום האגרה. אמנם, טוען ב"כ המבקש בסכומיו, באופן סתמי, כי אין למבקש חברות בחו"ל. אך אמירה זו בסכומים, אינה יכולה לבוא במקום האימות החסר של עובדות אלה בתצהיר של המבקש. כל שיש בפני הוא האמור בתצהיר, כי המבקש היה מנהל ובעל שליטה של חברות בחו"ל. אשר אין בפני, וחובה היה על המבקש להביא בפני בית המשפט הוא, מה מצבן של חברות אלה ומה עשה המבקש כדי לגייס מהן כספים. משלא הביא המבקש פרטים חיוניים אלה בפני בית המשפט, הוא נמנע מלפרוש תמונה מלאה של מצבו הכלכלי ונמנע מלהוכיח כי עשה את כל המאמצים לגייס כספים לתשלום אגרה. .10 זאת ועוד - בהחלטתי בבקשה הראשונה, תמהתי מדוע לא הציג המבקש את מאזני חב' רואים עולם, כדי שביהמ"ש יוכל ללמוד מהם את אפשרות המבקש לגייס ממנה כספים. המבקש לא טרח גם בבקשה זו לצרף את מאזן חב' רואים עולם, שהוא היה מנהלה והרוח החיה בה. מר רוטשילד הודה בחקירתו כי קיים מאזן כזה אך לא טרח להביאו לדיון (עמ' 3לפרוטוקול) - למרות שידע את חשיבותו של מאזן זה, כהוכחה. .11 המסקנה היא, כי המבקש מסתיר נתונים רלוונטיים מביהמ"ש. .12 מתוך הדיון בבקשה הראשונה התברר, כי המבקש משלם בהסדר נושים סך -.000,6 ש"ח לחודש וסכום נוסף בין -. 500דולר ל- -.000, 1דולר לתשלובת תבורי. וזאת - מתוך השתכרות, שנטענה, בין -.500, 1ש"ח ל- -.500, 4ש"ח לחודש. בעמ' 21להחלטה הראשונה, התיחסתי לעובדה כי לא הוסבר לביהמ"ש כיצד מתוך השתכרות ברוטו של סכומים נטענים בין -.500, 1ש"ח ל - -.500,4, ש"ח משלם המבקש בהסדר נושים סכומים שבין -.000, 6ש"ח ל -.500, 8ש"ח. הסבר כזה לא ניתן אף בתצהירים התומכים בבקשה זו - לא בתצהיר הראשון ולא בתצהיר המשלים, בהם נטען כי המבקש השתכר -.200, 2ש"ח לחודש עד אוגוסט .1992רק בחקירתו הנגדית בבית המשפט (עמ' 4), אמר המבקש כי בחודש אוגוסט 1992הפסיק באופן מוחלט לשלם בהסדר נושים. עם זאת, לא העלה המבקש כל הסבר, כיצד שילם עד אוגוסט 1992, מתוך השתכרות של -.200, 2ש"ח לחודש, את תשלומיו בהסדר נושים, שעל פי הודאתו הם בסך -.000, 6ש"ח לחודש. מכאן, כי המבקש לא עמד בחובתו לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי. ולו מטעם זה דין בקשתו להידחות. .13טוען המבקש, כי עקב מצבו הרפואי החמור אין הוא יכול לעבוד ולהשתכר ומכאן, כי אין הוא יכול לשאת בתשלומי אגרה. העובדה, כי עד אוגוסט 1992, כדברי המבקש, שילם את תשלומיו בהסדר נושים, למרות שהשתכרותו היתה כשליש מהתשלומים ששילם, מוכיחה כי יש למבקש מקורות כספיים, מעבר להשתכרותו המוצהרת. על כן, העובדה כי הפסיק לקבל שכר מחב' רואים עולם, אין בה, עדיין, כדי להוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה. .14שאלה, בפני עצמה, היא - האם יש לתת אמון בדבריו של המבקש על דוכן העדים, מבלי שהובאו לפני כן בתצהירו, כי החל באוגוסט 1992הפסיק לחלוטין לשלם את תשלומיו בהסדר נושים. המבקש הגיש ב - 10.9.92תצהיר משלים, המפרט את ההידרדרות במצבו הכלכלי, עקב הרעה במצב בריאותו. בתצהיר זה לא נאמר מאומה על הפסקת תשלומיו בהסדר נושים. ותימא: עובדת הפסקת התשלום לנושים היא משמעותית וחשובה. ברור שנתון זה יכול וישפיע על החלטת ביהמ"ש בנוגע לפטור מאגרה. אם כך, מדוע לא העלה המבקש עובדה זו בתצהירו מיום 10.9.92? לא יעלה על הדעת, שפרט חשוב שכזה, אם אמת הוא, לא יכלל בתצהיר הנוסף, שכל מטרתו היתה להביא בפני בית המשפט עובדות חדשות ששופכות אור חדש על חוסר יכולתו של המבקש לשאת בתשלום האגרה. בסעיף 2לתצהיר המשלים, אומר המבקש כי: "לאחר מועד זה (הכוונה לתאריך הגשת הבקשה לפטור מאגרה, 11.6.92- ה.ש.) התרחשו ארועים מהותיים שגרמו להתדרדרות במצבי הכלכלי וחלה הרעה במצבי הבריאותי." האם הפסקה של תשלומים לנושים אינה בגדר ארוע מהותי, המצביע על התדרדרות מצבו הכלכלי של המבקש? העדר פרוט עובדה זו בתצהיר מעוררת אי אימון בהצהרה, בחקירה הנגדית, על הפסקת תשלומים לנושים. המבקש אף לא המציא כל מסמך התומך בטענתו בדבר הפסקת תשלום לנושים. מכתב מטעמם של הנושים, המתריע על נקיטת הליכים בגין אי תשלום חובות, או התראה בדבר נקיטת הליכי פשיטת רגל מצד תשלובת תבורי, על פי הסכם הפשרה ביניהם, היה תומך בעדותו של המבקש בדבר הפסקת תשלום לנושים, אפילו לא הובאה עדות זו בתצהיר. אך כל תימוכין להצהרה זו לא הובא. .15 בהחלטתי הראשונה, הצבעתי על כך כי המבקש לא פירט את מצבן של חברותיו בחו"ל, כי לא תמך טענותיו בדבר מצב חברותיו בארץ בהחלטות בית המשפט, במסמכים או ראיות אחרות, פרט לדבריו, וכי לא הציג בפני ביהמ"ש את מאזן חב' "רואים עולם", שהוא מנהלה. עוד הדגשתי, כי היעדר הסבר בדבר אי התאמה בין השתכרותו הנמוכה לבין תשלומיו הגבוהים בהסדר נושים, מצביע על כך כי המבקש לא פרש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי בפני בית המשפט. המבקש לא תיקן אף אחד מהפגמים האמורים, למרות שידע כי הם חורצים את גורל בקשתו לדחיה. מדוע? התשובה היחידה האפשרית היא, כי פרישה נכונה ומפורטת כראוי של מצבו הכלכלי של המבקש ושל חברותיו, היתה שומטת את הבסיס מטענתו כי הוא נעדר יכולת לשלם אגרה. .16 התוצאה היא, כי איני נותנת אמון בעדותו של המבקש, הנעדרת סימוכין, בדבר חוסר אפשרותו לשלם אגרה ועל כן דין בקשתו להידחות. אני קובעת, כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ומקיפה של מצבו הכלכלי ועל כן, גם מטעם זה, דין בקשתו להידחות. .17 מתוך קריאת החלטת ביהמ"ש של הערעור (נספח ה' לבקשה) למדתי, כי עו"ד שוטלנד, ב"כ המערער, טען בפני ביהמ"ש של הערעור כאילו מצאתי בהחלטתי הראשונה לתת למבקש פטור מאגרה על סך -.000, 200ש"ח ולא היא. מן הראוי להפנות להחלטתי הראשונה (סעיף 10בעמ' 25), בה קבעתי כי: "העולה מהמקובץ הוא, כי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה והשכנוע, המוטלים עליו, כי אין ביכולתו לשלם את האגרה. בקשתו לוקה בחסר, בכך שלא הוצגו כל המסמכים הנוגעים לחברות אשר המבקש הוא בעל שליטה בהן ואשר הוא מנהלן. לא הובאה בפני בית המשפט האינפורמציה הנכונה בדבר הכנסותיו של המבקש. עדותו של המבקש בחקירתו סתרה את האמור בתצהיר. כל התמיהות ואי ההתאמות, ובמיוחד, חוסר ההסבר למקור הכספים להוצאות החודשיות, מעמידים את המבקש באור בלתי אמין. על כן, דין הבקשה להידחות". (ההדגשה אינה במקור - ה.ש) כמוסבר לעיל, הפגמים שהכשילו את בקשתו הראשונה של המבקש נשארו בעינם והדברים הנ"ל שנאמרו בהחלטה הראשונה, יפים אף לגבי בקשה זו. אגרת בית משפטאגרה