גילוי מסמכים - שותפות

השותפות עתרה לביטול החלטת בית המשפט, ולמצער, להגביל את היקף הגילוי המבוקש ולהתנותו בכך שכנגד הגילוי והעיון המבוקשים על-ידי התובעים, יחולו עליהם גם החובות המוטלים על השותפים.

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא גילוי מסמכים – שותפות:

1. לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת טליה קופלמן-פרדו) מתאריך 11.1.2012 (ת"ב 5215-09-11) לפיה, הורה בית משפט קמא למשיבים 5 ו- 6 (להלן: המשיבים) לפנות למבקשת (להלן: השותפות) ולהורות לעו"ד בנקל להמציא מידע שיתבקש על-ידי המשיבה 2 (להלן: האחות).
כך גם הורה בית המשפט לשותפות להמציא את כל המידע במועד שנקבע, וכי אם לא יקיימו המשיבים גם אחר החלטת בית המשפט, יהיו רשאים המבקשים בבקשה שם (להלן: התובעים) לפנות שוב בבקשה מתאימה, לשם נקיטת אמצעי אכיפה בדרך של הטלת קנס.

רקע עובדתי והליכים קודמים:
2. ביום 4.6.2009 הגישו התובעים תביעה כספית, צו למתן חשבונות, פירוק שיתוף וסיום שותפות, וכשהתביעה הועמדה לצרכי אגרה על סכום של 5,000,000 ₪.
התביעה הוגשה כנגד המשיבים, כנגד השותפות וכן כנגד א.ע ונ.ע (להלן: השותפים הנוספים).
בהתאם לנטען בתביעה, התובעים הינם אלמנתו וילדיו של המנוח נ.כ. ז"ל (להלן: המנוח). המשיב 5 הינו אחד מארבעת ילדיו של המנוח (להלן: האח), וכשהמשיב 6 הינו דודם של התובעים 2-4 וגיסה של התובעת1 (להלן: הדוד).
ביום 1.3.1993 נרשמה השותפות, וכשהצדדים לשותפות הינם המשיבים וכן השותפים הנוספים, בחלקים שווים.
לטענת התובעים, נכרת הסכם, לפיו מחזיק האח בנאמנות עבורם, בנכסי השותפות (להלן: הסכם הנאמנות).
אולם, בהתאם לאמור בתביעה, הסתבר כי האח הפר את הסכם הנאמנות, כך גם טענו התובעים טענות כנגד הדוד.

3. השותפים הנוספים והשותפות הגישו בקשה לסילוק התביעה כנגדם על הסף מנימוקים שונים, לרבות העדר סמכות עניינית, וזאת באמצעות עו"ד בנקל.
בדיון שנערך ביום 19.11.2009, ציין עו"ד בנקל:
"מרשי אינם צד לסכסוך. עובדה זו נלמדת מכתב התביעה עצמו ואני מצטט. כדי להסיר דאגה מליבו של חברי אני מצהיר בשם מרשי כי כל בקשה שהשותף יפנה אלינו טענה במלואה (צ"ל תיענה במלואה) אם בית המשפט או הבורר יבקש מהשותף מסמכים, כל פניה מטעם השותף בין מרצונו ובין אם עפ"י צו שינתן ע"י מי שידון, אנו נמלא אחר הדרישה במלואה" (להלן: הצהרת והתחייבות עו"ד בנקל) (ההדגשות כאן ולהלן שלי).
בעקבות דברים אלו, ציין ב"כ התובעים כי הוא מבקש ארכה "לאור הדברים..." לבחון כיצד התובעים ימשיכו את ההליך, לרבות אם להגיש בקשה לצירוף השותפות והשותפים הנוספים, או בקשה למחיקתם ותיקון הסעדים.

4. התובעים בחרו בחלופה של בקשה לצירוף השותפים הנוספים והשותפות. במסגרת בקשתם זו, נימקו התובעים, בין השאר, כי אין בידיהם את מלוא הדו"חות הכספיים, וכי הם עותרים למסור להם מידע מלא, מגובה במסמכי הנהלת חשבונות, ובהתייחסם לאורך כל תקופתה השותפות, דהיינו 18 שנה.
עוד ציינו התובעים כי המצאת המידע יכול שתהא רק אם השותפות והשותפים הנוספים יהיו צד ישיר להליך, וכבעלי דין "... ולא צד זר לו שלא ניתן לחייב" (סעיף 29 לבקשה, נספח 8).
כך גם הדגישו התובעים כי הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, עניינם בין בעלי דין בלבד.
מנגד, השותפות והשותפים הנוספים ציינו בסעיף 5 בתגובתם כי אין מקום לצירופם כצד לתביעה, בציינם "... לא כל שכן נוכח הצהרתם של המשיבים כפי שניתנה בדיון שהתקיים בפני בית משפט נכבד זה, לפיה יכבדו כל בקשה שתופנה אליהם מצד שותפיהם בשותפות – המשיבים 1 ו- 2 (המשיבים) – בין מרצונם ובין עפ"י צו שיופנה לשותפות על ידי הערכאה שתידון בעניין, אם בכלל".
ואכן, בסופו של יום, בהחלטה שניתנה ביום 11.1.2010, דחה בית משפט קמא את הבקשה לצירופם של השותפות והשותפים הנוספים כנתבעים, וקיבל את הבקשה לסילוק התביעה כנגדם, מהטעם של העדר סמכות עניינית.

5. ביום 1.12.2010, מינה בית משפט קמא כבורר את כב' השופט (בדימוס) הנשיא אורי גורן (להלן: הבורר), וכשנקבע כי הבורר יפסוק לפי הדין המהותי ויהיה כבול לדיני הראיות, כל עוד לא הוסכם אחרת.

החלטת הבורר:
6. ביום 17.5.2011, התקיים דיון בפני הבורר. במסגרת דיון זה, הפנה ב"כ התובעים לעתירתם למינוי נציג מטעמם במקום האח, לקבלת מידע בלבד, תוך הפניה להצהרות עו"ד בנקל, אשר פורטו לעיל.
כב' הבורר, בהחלטה מאותו מועד, קבע כי "עם תחילת הבוררות מתעוררת השאלה מי מייצג את האינטרסים של התובעים... בשותפות, לאחר שמייצגם הקודם, האח אפי, הודיע כי אינו מוכן לייצג יותר את האינטרסים שלהם...".
הבורר לא התעלם מכך שהתובעים אינם מופיעים בשמותיהם בהסכם השותפות עצמו "... אולם בנסיבות המקרה, כאשר (האח) החליט מטעמים שלו שלא לייצגם יותר, הרי זכאים התובעים לגישה כלשהי לשותפות...".
כך הדגיש הבורר, כי המבקשים עתרו לסעד מצומצם ביותר, דהיינו מינוי של נציג לקבלת מידע בלבד ולא לניהול שוטף של השותפות "... והנה אני מחליט כי נציגתם של התובעים לעניין דרישה למידע ועיון במידע תהיה (האחות). כל פניה שלה בנושאים אלה תיענה בחיוב לפי הצהרתו של משרד בנקל בדיון בביהמ"ש לענייני משפחה..." בהוסיפו, כי אין באמור משום החלפתו של האח, וכי ההחלטה מתייחסת לדרישת מידע.

7. חרף האמור, סירבו השותפים הנוספים והשותפות להיענות לבקשה להמצאת מסמכים שהתובעים דרשו המצאתם בטענות מטענות שונות, לרבות כי לא היה מקום לאשר החליט הבורר.
נוכח האמור, פנו התובעים לבורר אשר החליט ביום 9.6.2011, כדלקמן:
"יש להגיש בקשה לאישור החלטת הבורר בבית המשפט ואז ניתן יהיה לאכוף ההחלטה בהליכי ביזיון – בית המשפט".

הפניה לבית משפט קמא והחלטתו:
8. ואכן, התובעים פנו לבית המשפט בעתירה "לאשר את החלטת כב' הבורר... אשר ניתנה ביום 17.5.11...".
בית משפט קמא הורה לקבל את עמדתו של עו"ד בנקל, אשר טען, בין השאר, כי לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) בית המשפט אינו מוסמך לאשר החלטה כפי שניתנה על-ידי הבורר, ומעת שלא מדובר בפסק ביניים אלא בהחלטה בלבד.
בהחלטה נוספת של בית משפט קמא, ציין בית המשפט כי מבלי להידרש לשאלה המשפטית האמורה, הרי "... ניתן להגיע לאותה תוצאה ממש באמצעות סעיף 16(א)(1) או סע' 16(א)(5) לחוק הבוררות...". עוד ציין בית המשפט כי נוכח הצהרתו לפרוטוקול של עו"ד בנקל, ישקול האחרון ויודיע עמדתו.
ואכן, התגובה הפנתה לעמדה שהובעה טרם לכן.

9. בית משפט קמא בהחלטתו מיום 11.1.2012, מושא בקשת רשות הערעור, הורה על צירופה של השותפות כמשיבה לאחר שהתבקשה תגובתה.
בהמשך, תיאר בית משפט קמא את ההליכים כפי שפורטו לעיל.
לגופם של דברים, קבע בית המשפט כי ההחלטה של כב' הבורר עניינה גילוי מסמכים, וכי על כן חלות עליה ההוראות של פרק ד' לחוק הבוררות, קרי "מהלך הבוררות" ובכלל האמור, הוראת סעיף 13(א) לחוק הבוררות, המקנה לבורר את הסמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים, וכי הוראת הבורר כי המבקשים יפנו לבית המשפט נסמכת על הוראות סעיף 16 לחוק הבוררות. דהיינו, סמכויות העזר של בית המשפט, הכוללות בס"ק (2) את האפשרות של נקיטת אמצעי כפיה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט.
עוד הפנה בית משפט קמא לאמור בספרה של פרופ' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית) תל-אביב, תשס"ה-2005 (להלן: אוטולנגי), בדבר סמכותו האמורה של בית המשפט.
משכך, קבע בית משפט קמא כי יש לבית המשפט את הסמכות ליתן סעד "... לאפשר לבורר לקדם את ניהול הליך הבוררות בדרך נכונה ויעילה. כל שכן, לאור הצהרת בא-כוח השותפות... הצהרה שיש לפרשה כמתן סיוע בכל עניין שיידרש למתן ההכרעה. לפיכך יש להיעתר לבקשה".
בית המשפט לא התעלם מכך שהשותפות אינה צד להליך הבוררות, אך כאמור, בית המשפט ראה לנכון לצרפה לשם קבלת עמדתה, כך גם נוכח הצהרת בא-כוחה.
עוד התייחס בית המשפט להתנהלות השותפות והמשיבים, תוך שקבע כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם דרישת תום הלב, וכי הטענה כאילו לא ניתן לקבל את המידע מאחר ולא התבקש על-ידי אחד השותפים נגועה בחוסר תום לב.
עוד הפנה בית משפט קמא להוראות סעיף 16(א)(1) לחוק הבוררות. ולבסוף, להוראות סעיף 16(א)(5) להוראות חוק הבוררות. דהיינו, לאפשרות להורות למשיבים לפנות לשותפות, ולהורות לשותפות להעביר את המידע לאחות.

10. משכך, הורה בית משפט קמא כי על המשיבים לפנות לשותפות ולהורות לעו"ד בנקל להמציא מידע שהתבקש על-ידי האחות, ובנוסף את אשר פורט בראשית הדברים.
טענות השותפות ותגובת המשיבים:

11. השותפות עתרה לביטול החלטת בית המשפט, ולמצער, להגביל את היקף הגילוי המבוקש ולהתנותו בכך שכנגד הגילוי והעיון המבוקשים על-ידי התובעים, יחולו עליהם גם החובות המוטלים על השותפים.

12. השותפות חזרה והעלתה את שאלת סמכותו של בית המשפט לאשר החלטת ביניים של בורר בכלל, וכזו הפוגעת בזכויותיו של מי אשר אינו צד לבוררות בפרט, בטענה כי השותפות אינה צד להליך הבוררות ו/או להליך בפני בית משפט קמא.
עוד הפנתה השותפות לכך שלא מדובר על המצאת מידע, אלא המצאת מסמכים שראשיתם משנת 1991, למרות שיכולתה של השותפות מוגבלת ל- 7 שנים בלבד. עוד ציינה השותפות כי לא היה מקום לדרישה כי יינתן עדכון שבועי לאחות.

13. השותפות אף מצאה לנכון להוסיף כי בהתאם להחלטה הפסוקה, יש לה מעמד לצורך תקיפת ההחלטה, הואיל וההחלטה פוגעת, בין היתר, בזכות מהותית שלה וכן של השותפים בה, לפרטיות ולהגנה על סודותיה המסחריים.

14. עוד טענה השותפות כי סעיפים 13 ו- 16 לחוק הבוררות, אינם חלים במקרה דנן, וכי דרישת גילוי המסמכים גורפת ואינה מוצדקת, וכשלא ניתנה לה האפשרות להתייחס אליה כפי שלא ניתן לקיימה.
לשיטתה, סמכותו של הבורר לפי סעיף 13(א) לחוק הבוררות, עניינה אך ורק להזמנת עדים ולא סמכות להורות לצד שלישי שאינו צד לדיון בפניו, להמציא מסמכים כדוגמת סעיף ח' לתוספת הראשונה לחוק הבוררות, אשר עניינה בסמכות להורות על גילוי מסמכים והמצאתם, אך זאת בהתייחס לבעלי הדין ולא כלפי צד שלישי.

15. בנוסף, כי לא ניתן לה יומה גם בפני כב' הבורר, וכי גם לא היה מקום להתערבות הבורר בכל הקשור לענייני השותפות וניהולה, לרבות החלפתו של שותף בשותפות ומינויו של שותף אחר במקומו, ולצרכי מידע בלבד כביכול.

16. עוד נטען כי הצהרת והתחייבות עו"ד בנקל, שניתנה בזמנו מתייחסת לפנית שותף משותפיה, ולא מסירת מידע למי שאינו שותף.
יתר על כן, לא בכדי ציין בית משפט קמא בהחלטתו הדוחה את הבקשה לצירוף השותפות והשותפים הנוספים כצד להליך, כך גם בקבלו את הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגדם, כי מדובר על סמכות עניינית וללא קשר להצהרה האמורה.

17. המשיבים תומכים בנטען בבקשת רשות הערעור, וסבורים כי יהיה זה נכון וצודק לקבל את הבקשה.
המשיבים מציינים כי בידי התובעים כמות אדירה של מסמכים, וכי הבקשה שהוגשה לבית משפט קמא הינה קטנונית וקנטרנית. כך גם נטען כי מהחלטת בית משפט קמא לא ברור מה הם המסמכים שיש להמציאם, וכי למעשה קיימת מניעה אובייקטיבית לקיים את החלטת בית משפט קמא ולכן יהיה נכון להורות על ביטולה.
בנוסף, כי מצד אחד מנסים התובעים לעמוד על זכויותיהם כשותפים, ומנגד, נמנעים מחובותיהם כשותפים.
המשיבים טוענים כי המבקשים מחזיקים ב- 80% מתוך החלק בשותפות הרשום על-שמו של האח, וכי על כן חייבים הם לשאת בחובות השותפות, באותו אופן כפי שנהנו מזכויות השותפות משך השנים.
כך חוזרים המשיבים על חלק מהנטען על-ידי השותפות בבקשתה.

תגובת התובעים:
18. התובעים טוענים כי השותפות בעצה אחת עם המשיבים, שמו להם למטרה להכשיל את התובעים בבירור תביעתם כנגד המשיבים, אשר הוגשה לפני זמן רב, תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט, ובחוזרם על ההתחייבות שהשותפות לקחה על עצמה בפני בית משפט קמא.
כך מוסיפים התובעים כי לא בכדי מבקשים המשיבים שלא לחשוף את ספריה של השותפות והתנהלותה הכספית. אולם, כב' הבורר קבע בהחלטה מנומקת את אשר קבע, וכשבית משפט קמא בחן את טענות הצדדים לעומקן והעניק את ההזדמנות לשותפות לטעון לשאלת אכיפת החלטת הבורר.

19. התובעים מפנים לנימוקי בית משפט קמא, ובכלל האמור, שאלת תום הלב ושיתוף הפעולה בין המשיבים לבין השותפות.
יתר על כן, הצעתם היתה לפשט את פרוצדורת הגילוי, באופן שהאח יפנה לשותפות כשותף מן המניין ויבקש את המידע, אולם הצעה זו נתקלה בהתעלמות מוחלטת של האח והשותפות, ומנגד, הדבר אינו מפריע להם לטעון בצורה מיתממת ומקוממת כי אם אכן היתה נעשית פניה לקבלת מידע לאחד מחברי השותפות, היא היתה נענית בחיוב.

20. מבלי לפגוע באמור, טוענים התובעים כי גם אם חלה טעות, הרי מדובר בנושא של שיקול דעת, וכשאין מקום להתערב הן בהחלטת כב' הבורר והן בהחלטת בית משפט קמא, לאחר שאלו ניהלו דיון ארוך ומקיף. במיוחד יפים הדברים מעת שמדובר בבקשת רשות ערעור. עוד טוענים התובעים כי מדובר בקביעות עובדתיות אשר אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שכאלו.

21. בהמשך התגובה מפרטים התובעים, בהרחבה, אודות טענותיהם כלפי המשיבים, והקנוניה שבינם לבין השותפים והשותפים הנוספים.

22. בהתייחס לטענות השותפות, מפנים התובעים להצהרת והתחייבות עו"ד בנקל, ולהתחייבות השותפות בפני בית משפט קמא, וכי על כן הכיצד ניתן לטעון כי השותפות לא היתה צד להליך. כך גם מפנים התובעים להחלטות בית משפט קמא אשר נתנו הזדמנות לשותפות להתייחס למבוקש.
בכל הקשור לסמכותו של הבורר בהתאם לסעיף 13 לחוק הבוררות, טוענים התובעים כי הסמכות אינה מוגבלת רק לשמיעת העדים, הנמנים על בעלי הדין, אלא כלפי כל אדם, ולרבות בכל הקשור להמצאת מסמכים תוך הפניה לתקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).
בכל הקשור להיקף הגילוי, הרי לאור מושא התביעה אין מנוס מגילוי, כאמור, וכשאין קושי להמציא את המבוקש. כך אין באמור משום גילוי סוד מסחרי, וכי זכותם עדיפה, ובמיוחד יפים הדברים נוכח אותה הצהרה שפורטה לעיל, תוך התייחסות ספציפית לנטען על-ידי השותפות בכל הקשור לגילוי סוד מסחרי.
לבסוף, טוענים התובעים כי אין כל מקום להתנות את אופן ביצוע הגילוי.

המסגרת הדיונית:
23. כלל לא ברור מדוע חוזרת השותפות על טענתה כי מדובר בהחלטה ולא בפסק ביניים, וכי לאור האמור ברע"א 8747/11 דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' ניב ( 14.12.2011), לא ניתן לאשר את ההחלטה מושא הערעור.
בית משפט קמא הדגיש שאכן לא מדובר בבקשה לאישור פסק ביניים, והפנה לסמכויות העזר של בית המשפט במסגרת בוררות, כפי שהפנה לסמכויות הבורר בניהול הבוררות.
יתר על כן, בית משפט קמא ראה לנכון לבקש את עמדת עו"ד בנקל, תוך שהורה על צירופה של השותפות כצד לבקשת התובעים. אם לא די בכך, משראה בית משפט קמא כי עיקר טענותיו של עו"ד בנקל נסובו בשאלת אישור פסק ביניים, מצא לנכון בית המשפט, ליתן הזדמנות לעו"ד בנקל להתייחס גם להוראות סעיפים 13 ו- 16 לחוק הבוררות.
משכך, לא נזקקת השותפות לטיעונים מדוע קמה זכותה להגיש את בקשת רשות הערעור, כפי שגם עולה שניתן לה יומה בפני בית משפט קמא.

24. אכן, כטענת השותפות, בהתאם לסעיף ח' בתוספת לחוק הבוררות (סעיף 2), הבורר רשאי להורות לבעלי דין להשיב לשאלונים, כך גם בנושא גילוי והמצאת מסמכים, וכפי שבית המשפט היה רשאי לעשות.
אולם, בכך לא סגי, הואיל ובסעיף 13(א) לחוק הבוררות, נקבע מפורשות "לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שנתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו...".
לא למותר להוסיף, כי עד שהוזמן על-ידי הבורר רשאי בהתאם לס"ק (ג) לפנות לבית המשפט לביטול ההזמנה, ככל שראה שהיא באה תוך שימוש לרעה בהליכי הבוררות.
בהמשך חוק הבוררות, נזקק המחוקק לאופן מתן סעד על-ידי בית המשפט כסמכויות עזר על-מנת לסייע בניהול הבוררות.
לכן, ולא בכדי, נקבע בסעיף 16(א)(1) לחוק הבוררות, אודות סמכותו של בית המשפט כאילו היה דן בתובענה, בעניין של "הזמנת עדים...".
יתר על כן, בס"ק (2) נקבע כי בית המשפט מוסמך להורות על נקיטת אמצעי כפיה בענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה של הבורר או של בית המשפט.
(ראו גם הפ"ב (חי) 12338-09-09 גולדבליט נ. פריליך ( 26.10.2009) וכן ראו אוטולנגי עמ' 649 פסקה 315).

25. אין לי אלא לחזור ולהפנות לאשר צוין באוטולנגי: "שוב אין צורך כבעבר בבקשת סיוע מביהמ"ש לשם הזמנת עדים" (אוטולנגי, עמוד 686, פסקה 329). וכן נכתב כי "כשמדובר בעדים, החוק מסמיך את הבורר להורות להם על המצאת מסמכים (סעיף 13(א)) ..." (אוטולנגי, עמוד 593, הערת שוליים מס' 52, פיסקה 286).
יודגש, כי סמכות הבורר רחבה יחסית ומאפשרת לבורר להזמין עד גם מיוזמתו "מותר לו לנקוט יוזמה ולהזמין עדים אם נראה לו שעדותם נחוצה להכרעה צודקת של העניין" (אוטולנגי, עמוד 655, פסקה 322).

26. עלינו לבחון, איפוא, אם החלטת כב' הבורר והחלטת בית משפט קמא, מצדיקות התערבות ערכאת הערעור, ובמיוחד בעת שמדובר בבקשות בענייני בוררות.
עם זאת, נקדים ונציין, כי טרם בחינת המפורט לעיל, הרי במקרה דנן, עומדת אבן נגף בפני השותפות, נוכח התנהלותה וכפי שיפורטו הדברים.

התנהלות השותפות – תום הלב:
27. לדידי, די בהתנהלותה של השותפות יחד עם המשיבים, על-מנת לדחות את בקשת רשות הערעור.
המקרה דנן, אינו מקרה שבו בורר הורה למי שאינו צד לבוררות להמציא מסמכים, וכשהאחרון מתנגד לכך.
בענייננו, מדובר במי שמנסה להלך בין הטיפות, כביכול, ולטעון אשר נוח לו בכל עת שנדרש הוא לנקוט עמדה זו או אחרת, בהליך זה או אחר.

28. לא בכדי הפנה כב' הבורר, כך גם בית משפט קמא, לאותה הצהרה והתחייבות של עו"ד בנקל, אשר ניתנה גם בשם השותפות וגם בשם השותפים הנוספים.
מצופה היה כי נוכח הצהרה זו, אכן השותפות תעמוד אחר דבריה, ותמציא את אשר התבקשה, ואת אשר הורה הבורר, בכפוף לאשר יפורט בהמשך.
אולם, השותפות בחרה להתעלם מהצהרתה, ואם לא די בכך, אף לטעון כי לאור החלטת בית משפט קמא לסלק את התביעה כנגדה על הסף, כפי שהוחלט גם לדחות את עתירת התובעת לצירופה, תמה ונמוגה הצהרתה.
ודוק, אכן ההצהרה ניתנה עוד טרם הגשת בקשת התובעים לצירוף השותפות כצד להליך, אולם לא בכדי פירטתי לעיל, את דברי השותפות בתגובה, וזאת בהתייחס לסיטואציה זהה, אשר נדרש לה הבורר.
כאמור, במסגרת טיעוני התובעים לצירוף השותפות כצד להליך, נטען כי ללא צירוף השותפות והשותפים הנוספים, לא ניתן יהיה לאכוף על השותפות והשותפים הנוספים לגלות ולהמציא מסמכים, מעת שהאחרונים לא יהיו בעלי דין בתובענה.
והנה, השותפות והשותפים הנוספים לא הסתפקו בטיעון אודות סמכות עניינית זו או אחרת, בכל הקשור לשאלת צירופם, אלא טענו כנגד הטיעון האמור, בהפנותם לאותה הצהרה של עו"ד בנקל במסגרת הדיון בפני בית משפט קמא.
יתר על כן, מהאמור בתגובה שהוגשה על ידי השותפות והשותפים הנוספים, וכפי שצוטטה לעיל, ניתן להבין כי השותפות התחייבה באופן מעשי, להמציא כל שתדרש על ידי החלטה שיפוטית, שתחייבה לעשות כן.
בלשון אחרת, לשיטת השותפות והשותפים הנוספים, גם אם הם לא יהיו צד להליך המשפטי, הרי יפעלו כאילו היו בעלי דין, הגם שציינו בהצהרה כי יעשו כן מעת שתיערך פניה מצד שותף זה או אחר, ובהתאם להכרעה שיפוטית שתינתן.

29. מצופה היה שעם מתן החלטתו של כב' הבורר, תפעל השותפות בהתאם להוראתו.
עם זאת, ככל שהיתה סוברת השותפות או מי מהשותפים הנוספים כי מדובר בדרישה גורפת מדי, או כי יש מקום לבחון את הדרישות השונות, יכול והיתה רשאית לפנות אל כב' הבורר על-מנת לטעון את אשר תמצא לנכון.
ודוק, לכאורה נוכח טענות המשיבים בפני כב' הבורר, הרי טיעון שכזה יכול היה לבוא מפיהם, כאשר הם שותפים ומודעים לדרישות השונות.
במקום כל האמור, בחרה השותפות "להיאחז" בטרמנולוגיה שננקטה על-ידי עו"ד בנקל. דהיינו, כי השותפות תאות לאמור, רק אם הפניה תהיה מטעם שותף.
אין צורך להכביר מילים אודות "התחכמות" שכזו, ובמיוחד שעולה גם מתגובת המשיבים, שלכאורה מדובר, כפי שנטען על-ידי התובעים, בשיתוף פעולה מלא, על-מנת למנוע קבלת אינפורמציה על-ידי התובעים.

30. עקרון תום הלב מחייב גם במסגרת הליכים משפטיים. כך לא ניתן לשנות מעמדה שנקט צד חדשות לבקרים וכפי שנקבע בע"א 9542/05 רותם חברה לביטוח בע"מ נ. נחום ( 2.1.2006):
"כבר עמדנו לא אחת על חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", ולפעול כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. כך, ברע"א 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, עמד הנשיא (אז השופט) ברק על כך שהמבחן לפעולתו של בעל דין אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי (בג"צ 59/80; ע"א 701/79 הנ"ל). המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה" (עמודים 463-464)".

בלשון אחרת, קיימת למעשה מניעות מהשותפות להתנגד לבצע את אשר התחייבה לו.
אין צורך להוסיף כי אף בעצם העלאת הטיעון "המתחכם" יש משום חוסר תום הלב, וראו רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ. שיכון עובדים והשקעות בע"מ ( 8.3.2005).

טעמים לדחיית הבקשה לגופה:
31. אך מעבר לאמור, ולגופם של דברים, דין הבקשה להידחות.
כפי שצוין לעיל, בורר מוסמך גם מוסמך להורות על המצאת מסמכים, וזאת במסגרת עדות של צד שלישי, אשר אינו קשור ואינו צד להליך הבוררות.
בנסיבות אלו, רשאי היה הבורר להורות כי מי מטעם השותפות ימציא את המסמכים המבוקשים בהתאם לסעיף 13 לחוק הבוררות.
עם זאת, נוכח הצהרת עו"ד בנקל, לא נצרך כב' הבורר לפעול בדרך האמורה, הואיל וכל שנצרך כב' הבורר, להורות כי במסגרת היחסים שבין האח לתובעים, תוסמך האחות לאשר הורה הבורר, וכעין מי שפועלת מטעם האח או מטעם התובעים.
אכן, אין להתעלם מטענת השותפות כי מבחינתה השותפים הינם המשיבים, אולם משהודיע האח הודעתו בכל הקשור לנטילת חלק בשותפות, לפחות במסגרת היחסים הפנימיים, רשאי היה הבורר להורות אשר הורה.
כך גם ניתן היה להגיע לתוצאה אליה הגיע הבורר, אם הבורר היה מורה ומחייב את מי מהמשיבים לפנות לשותפות, ולדרוש את אשר דרשו התובעים.
יוער, כי חזקה על כב' הבורר המלומד, כי אלמלא אותה הצהרה, אשר מטבע הדברים סבר הבורר, ובצדק, כי השותפות לא תחזור בה ממנה, היה נוקט באותה דרך שניתן היה לנקוט, על-מנת שאכן המשיבים יחד עם השותפות והשותפים הנוספים, לא ימנעו מגילוי אשר חייבים היו לגלות.
עוד אוסיף, כי הבורר במקרה דנן, היה כבול לדין המהותי ולדיני הראיות, אולם לא לסדרי הדין.
משכך, מעת שניתנה לבורר הסמכות המהותית בחוק הבוררות, לחייב אף מי שאינו צד להליך להמציא מסמכים, רשאי היה להורות כן גם אם מדובר במסגרת הליך מקדמי, ובמיוחד נוכח הסמכות הרחבה המוקנית לבית המשפט בהליכים מקדמיים, ועל אחת כמה וכמה לבורר.
ראו ת"א (חי) 1106/01 גולדסיל בע"מ נ. הבנק הבינלאומי הראשון (17.3.2004).

32. ודוק, התנהלות השותפות במסגרת ההליכים הקודמים, לא רק שמהווה נדבך לקביעה אודות התנהלות חסרת תום לב, אלא גם מהווה התחייבות אשר יש בה לחייבה, גם מהותית.
בלשון אחרת, למעשה השותפות התחייבה, ובמיוחד במסגרת תגובתה האחרונה, לגלות מסמכים וכאילו היתה בעלת דין לכל דבר ודבר, והרי זה היה המענה שלה, לנטען אודות הצורך לצרפה כבעלת דין.
משכך ניתן היה אף להיזקק להוראות סעיף ח' לתוספת לחוק הבוררות.

33. בנוסף, יש להפנות לאשר נקבע, לא אחת, כי "... רשות ערעור בבקשות בענייני בוררות אינה ניתנת דרך שגרה. היא מצטמצמת למצבים בהם עולה שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי כללי או בעלת השלכה ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות שיפוטית משיקולי צדק ומניעת עיוות דין... " (פסקה 17 בהחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 9389/06 מערכות דרכים מתקדמות בע"מ נ' אפ.טי.אס- פורמולה טלקום סולושנס בע"מ ( 14.10.2009).

34. במקרה דנן, לא נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא.
מעבר לאמור, לא רק שלא נגרם עוות דין לשותפות, אלא הפוך מכך, דחיית עתירת התובעים היה בה כדי לגרום לעוות דין.

35. לא התעלמתי מטענות השותפות, וכן אשר נטען על-ידי המשיבים אודות מערך זכויות וחובות, כך גם טענות הקשורות למידע המתבקש הן ביחס לעבר והן ביחס לעתיד, אולם מקומן של טענות אלו בפניה לבורר, ולא במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא, וייתכן והדברים יפים אף עתה, מבלי לקבוע מסמרות בדבר.
כך גם לא היה מקום לטיעון אודות סודות מסחריים ועוד במסגרת ההליך בפני בית משפט קמא.

36. בסופו של יום, מדובר במי שמנסים למנוע מהתובעים קבלת אינפורמציה, אשר לכאורה זכאים הם לקבלה, ומבלי לקבוע כמובן מסמרות בדבר, ובמיוחד לאחר שניתנה הצהרה כי אכן האינפורמציה תימסר אולם, בעת שהגיע יום פקודה לבצע כן, מנסים המשיבים וכן השותפים הנוספים והשותפות, להימנע בכל דרך מביצוע אשר התחייבו לו.

37. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

38. גם בהתחשב בהתנהלותה של השותפות וכן של השותפים, אני מחייב את השותפות, היא המבקשת בבקשה דנן, לשלם למשיבים 1 – 4 שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי שותפות ?

  2. ההגדרה של שותפות

  3. שותפות זוגית

  4. מחיקת שותפות

  5. הוכחת שותפות

  6. שותפות ללא הסכם

  7. הסכם ייסוד שותפות

  8. אי רישום שותפות

  9. פירוק הסכם שותפות

  10. חברה מעין שותפות

  11. פירוק שותפות במוסך

  12. חלוקת שותפות בחברה

  13. פירוק שותפות בנגריה

  14. שותפות שהפסיקה לפעול

  15. הגדרת שותפות עסקית

  16. עורך דין פירוק שותפות

  17. גילוי מסמכים - שותפות

  18. יחסי שותפות עם עירייה

  19. פירוק שותפות במקרקעין

  20. בעלות משותפת במקרקעין

  21. יחסי עובד מעביד שותפות

  22. פירוק שותפות בעסק משפחתי

  23. שותפות או יחסי עובד מעביד

  24. ביטול שותפות שירותי שמירה

  25. חוזה שותפות לטובת צד שלישי

  26. תביעה לפירוק שותפות עסקית

  27. זיכוי על צריכת מים משותפת

  28. תביעה לתשלום רווחים משותפות

  29. תביעה בגין עסקת השקעה משותפת

  30. משק בית משותף ללא לינה משותפת

  31. פירוק שותפות בגלל מצב בריאותי

  32. תביעת שותף לקבלת חלקו בשותפות

  33. משיכת משכורת ע''י שותף משותפות

  34. הודעה חד צדדית על סיום שותפות

  35. תיאום הוצאות שותפות עורכי דין

  36. התנגדות לפירוק שותפות במקרקעין

  37. ניכוי הוצאות מימון שותפות במיזם

  38. צריכת מים משותפת של עסק בבניין

  39. בניה בקרקע משותפת ע''י אחד השותפים

  40. סעיף אי תחרות בהסכם לפירוק שותפות

  41. הזרמת כספים לחברה במסגרת הסכם שותפות

  42. בוררות לגבי הפרדת הפעילות העסקית של שותפות

  43. תביעה לפירוק השיתוף עקב סכסוכים ביחסי שותפות

  44. העברת כספים מחשבון פעילות משותפת לחשבון פרטי

  45. הסכם לייסוד שותפות ייעוץ והכוונה ופירסום חברות

  46. פירוק שותפות במקרקעין על ידי מכירת זכויות המיעוט

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון