מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תניית שיפוט זר בתביעת שיבוב: לפניי בקשה למחיקת התביעה ולחילופין לעיכוב הליכים עקב קיומה של תניה שיפוט זרה, המעניקה סמכות ייחודית לדון בסכסוך הנדון לבתי המשפט באנגליה. התביעה נשוא הבקשה שבפניי הינה תביעת שיבוב שהגישה המשיבה, מגדל חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "המשיבה" ו/או "מגדל") בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה - טאואר סמיקונדקטור בע"מ (להלן: "טאואר") עקב נזק שנגרם לסורק שסופק לטאואר בשנת 2003 על ידי הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן, אשר משמש בהליך יצור של שבבים אלקטרוניים (להלן: "הסורק"). נימוקי הבקשה: המבקשות טענו כי המשיבה, ׁשבאה בנעליה של טאואר במסגרת תביעת שיבוב זו, מחויבת בהתחייבויותיה על פי הסכם המכירה שחל על מערכת היחסים בין הצדדים (להלן: "ההסכם") וכי סעיף 20 להסכם מחיל עליו את הדין האנגלי וקובע תניה מפורשת וחד משמעית המעניקה סמכות שיפוט בכל סכסוך שבין הצדדים לבתי המשפט באנגליה. המבקשות טענו כי ההסכם נחתם בין חברות בינלאומיות גדולות שזכו לייצוג משפטי עובר לחתימה עליו ומתוך ידיעה על המשמעות של האמור בו וכי הוראותיו אומצו לאחר משא ומתן פרטני וארוך, כאשר במקור, החוזה הסטנדרטי בו משתמשת המבקשת 1 מחיל עליו את דין הולנד ומקנה את סמכות השיפוט לבתי המשפט בעריה. לטענתן, במהלך המו"מ בין הצדדים דרשה טאואר שסמכות השיפוט תהיה בישראל, אולם עורכי דינה של המבקשת 1 סירבו לכך ובסופו של יום הסכימו הצדדים להחיל על החוזה את דין אנגליה ולהעניק את סמכות השיפוט לבתי המשפט האנגלים, מאחר שמדובר בפורום ניטראלי, והדבר מעיד כי הצדדים ראו בתניית השיפוט תנייה ייחודית. המבקשות טענו כי על פי הדין, מקום בו ההסכם כולל גם סעיף ברירת דין וגם תניית שיפוט, יש לפרש את תניית השיפוט לאור הדין החל על ההסכם. לפיכך, מאחר שהדין האנגלי חל על ההסכם, יש לפרש את תניית השיפוט על פיו ולקבוע אם מדובר בתנייה ייחודית או מקבילה. לטענתן, על פי חוות דעתו של המומחה לדין הזר, פרופ' אדריאן בריגס, יש לפרש את תניית השיפוט בענייננו כתניית שיפוט ייחודית לפי הדין האנגלי. המבקשות טענו כי גם אם יחליט בית המשפט כי יש לפרש את תניית השיפוט על פי הדין הישראלי, יש לפרשה על פיו כתנייה ייחודית, המעניקה את סמכות השיפוט לערכאה המוסמכת באנגליה בלבד. לטענתן, בתי המשפט בישראל נוהגים לאכוף תניות שיפוט זרות בהתבסס על העיקרון של כיבוד הסכמים. על כן, בית המשפט לא ייתן ידו להפרת הסכם שמקנה סמכות שיפוט לבית משפט אחר, אלא רק בנסיבות מיוחדות ביותר, כגון מקרים בהם הפורום הזר אינו הפורום הנאות לדון בתובענה. המבקשות טענו כי השאלה אם התנייה ייחודית, הינה שאלה פרשנית, הנותנת משקל רב ללשונה ומטרתה להתחקות אחר אומד דעת הצדדים. לטענתן, התניה נוקטת בלשון ציווי (שימוש במילה shall) וברור מקריאתה כי היא מתכוונת להעניק סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט באנגליה ואף מצווה עליהם לעשות כן. כמו כן, לטענתן, יחסי הכוחות בין הצדדים להסכם שווים, ההסכם הינו תוצאה של מו"מ ארוך בין עורכי דינם ואין חשש שהמשיבה לא תזכה לדין צדק באנגליה, על אחת כמה וכמה כאשר גם הן אינן חברות אנגליות וההתדיינות באנגליה לא מעניקה להן כל יתרון. המבקשות טענו כי התובענה הוגשה על ידי המשיבה בחוסר תום לב ויש לראות בהגשתה בבית משפט ישראלי כהפרת חוזה של ממש, במיוחד לאור ההיסטוריה של המו"מ שקדם לחתימה על הסכם המכירה ותניית השיפוט, ממנה היא בחרה להתעלם, והדבר גרם להן להוצאות כבדות שנגזרות מהצורך בהגשת בקשה זו והוכחת הדין הזר. לפיכך, יש, לטענתן, למחוק את התביעה על הסף ולחילופין לעכב את ההליכים בה כדי שהמשיבה תוכל להגיש את התביעה הנדונה בבית המשפט באנגליה וכן לחייבה בהוצאותיהן הממשיות, ובכלל זה, הוצאות שירותיו של המומחה לדין הזר מטעמן ושכ"ט באי-כוחן. טענות המשיבה: המשיבה טענה כי מאחר שהיא המציאה את כתב התביעה למבקשת 1 באמצעות המבקשת 4, הישראלית, המשמשת כנציגתה ומורשית בניהול עסקיה בישראל, ומאחר שהמבקשות אינן כופרות בהמצאה זו והן מינו עו"ד ישראלי מטעמן להתגונן מפני התביעה, קנה בית המשפט סמכות בינלאומית לדון בתביעה נגד המבקשת 1. לטענתן, ההסכם נחתם על ידי טאואר והמבקשת 1 בלבד ואינו חל על המבקשת 4 ובית משפט זה קנה סמכות מקומית לאור המקום שנועד לקיום ההתחייבות ו/או מקום המסירה של הנכס ו/או מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים - חלופות המצביעות על מפעלה של טאואר במגדל העמק. המשיבה טענה כי בקשת המחיקה כוללת ציטוט חלקי ומגמתי של הוראות סעיף 20 להסכם וכי בעוד שעל פי סעיף (a)20, יפורשו סעיפי החוזה בהתאם לדין האנגלי, למשל ככל שיתגלו חוסרים בהסכם, הרי שככל שהעילה נוגעת לביצוע החיובים, קובע סעיף (b)20 כי בעניין זה ישלוט דין המקום שנועד לביצוע החיוב, ובענייננו, הדין הישראלי. לטענתה, סעיף (a)20 מתייחס לברירת הדין החל ולא לסמכותו של בית המשפט היושב לדין. סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי נקבעת בלעדית על פי כללי סמכות הקבועים בדין הישראלי. לפיכך, בחינתו של סעיף (c)20 צריכה להיעשות על פי הדין הישראלי, וכך אף קבע המומחה למשפט בינלאומי פרטי מטעמם, פרופ' עמוס שפירא. המשיבה טענה כי תניית השיפוט בהסכם אינה מאיינת את סמכות השיפוט הישראלית ולבית המשפט הישראלי יש שיקול דעת אם להחילה אם לאו. לטענתה, שאלת סמכות השיפוט הינה שאלה דיונית-פרוצדוראלית באופייה, שעניינה הדרך למימוש הזכות המהותית - זכותה של התובעת לקבל פיצויים מהנתבעות. לפיכך, יחיל בית המשפט הישראלי את הוראות הדין הישראלי ומבחניו לקביעת סמכותו השיפוטית על נתבע זר. המשיבה טענה כי בסעיף (c)20 להסכם לא נאמר כי מדובר בסמכות שיפוט ייחודית והוא אף אינו שולל על פי לשונו את סמכותם של בתי המשפט האחרים, לרבות בישראל. על כן, אין ספק כי מדובר בתניית שיפוט מקבילה ומסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שלצדדים אין כל זיקה לאנגליה. לטענתה, המבקשת 1 היתה מיוצגת עובר לחתימת ההסכם, ניהלה מו"מ פרטני וארוך לגבי הוראותיו וידעה היטב את משמעותו ובהיותה חברה בינלאומית עליה להיות מוכנה לאפשרות שתיתבע בישראל, איתה היא מקיימת יחסי מסחר. המשיבה טענה כי סעיף (a)20 להסכם אינו חל על הטענות הנזיקיות ולכן הן ידונו ויתבררו לפי הדין הישראלי. לטענתה, הסעיף הינו תניית ברירת דין ואינו מתייחס כלל לשאלת סמכות השיפוט הישראלית הנקבעת בלעדית על ידי הדין הישראלי. כמו כן, לטענתה, דיני הנזיקין הישראליים ועוולת הרשלנות בפרט מבוססים על הדין האנגלי וכללי פרשנות החוזה בדין האנגלי אינם שונים בעיקרם מאלה המקובלים בדין הישראלי, על כן, תוצאות ההליך צפויות להיות זהות בין אם התביעה תתנהל באנגליה ובין אם היא תתנהל בישראל. המשיבה טענה כי אף סעיף השיפוט (c)20 מתייחס אך ורק למחלוקת חוזית ואינו חל על העילות הנזיקיות כמפורט בתביעה. לטענתה, בנזיקין, הדין החל וסמכות השיפוט הינם בהתאם למקום ביצוע העוולה. לפיכך, ומאחר שעניינה של התביעה מעשים ומחדלים שנעשו בישראל ו/או שהחלו בהולנד ונמשכו בישראל, ואף הנזק שהינו אחד ממרכיבי העוולה נגרם והתגלה בישראל, הדין החל הוא הדין הישראלי וסמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בישראל. המשיבה טענה כי הנתבעת 4 אינה צד להסכם ועל כן, סעיף השיפוט אינו חל עליה. לפיכך, על פי הפסיקה במקרה בו סעיף שיפוט זר אינו חל על כל הנתבעים, התביעה בכל מקרה תתברר בבית המשפט בישראל. כמו כן, צירופה של הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"), שאינה צד להסכם, כנתבעת נוספת, אף הוא מטה את הכף לבירור התביעה בבית המשפט בישראל. המשיבה טענה כי שיקולי פורום נאות תומכים אף הם במסקנה כי הפורום הישראלי הוא המקום הראוי לדון בתביעה בעוד שאנגליה נעדרת כל זיקה שהיא לסורק, לנזק שנגרם לו ולצדדים לסכסוך. הסורק נשוא התביעה נרכש על ידי טאואר והותקן במפעלה בישראל בשנת 2004. הנתבעת 4 שהינה חברה ישראלית סיפקה לטאואר בישראל שירותי תמיכה וטכנאים באופן רצוף ממועד התקנתו. הנזק לסורק נגרם והתגלה בישראל בשנת 2009 ובחינת הנזק נעשתה על ידי מומחה ישראלי. לטענתה, קיום הדיון באנגליה מרחק אלפי קילומטרים מהסורק יכביד מאוד הן על בעלי הדין הישראליים והן על הנתבעת 1 ההולנדית, לרבות המומחים מטעמם ואף יקשה על בית המשפט שם. המשיבה טענה כי אין ליתן משקל כלשהו לחוות הדעת של פרופ' בריגס לאור הפגמים הרבים שנפלו בה. לטענתה, מסקנות חוות הדעת מבוססות על ניתוח חלקי בלבד של הוראות סעיף 20 ומתעלמות מסעיף (b)20 להסכם, פרופ' בריגס לא התייחס לעובדה שהסעיף אינו כולל ביטוי מפורש של ייחודיות וכן אינו שולל במפורש את סמכותם של בתי המשפט האחרים לדון בסכסוך, חוות הדעת אינה מפנה ולו לפסק דין אחד התומך בנימוק הלשוני, אין בסעיף 23 ל- COUNCIL REGULATION (EC) No 44/2001ׂ כדי לגרוע מסמכות השיפוט של בית המשפט שאינו יושב על אדמת האיחוד האירופי ואף לפי סעיף 76 לתקנות אלה, תחילת תוקפן היה 01/03/02, דהיינו לאחר מועד החתימה הנקוב בהסכם - 13/02/02, ועל כן, הן אינן חלות על ההסכם נשוא הבקשה. כמו כן, אין בחוות הדעת כל התייחסות לעילות הנזיקיות המפורטות בתביעה במובחן מהעילות החוזיות ופרופ' בריגס אינו טוען כי סעיף השיפוט יחול עליהן. וחוות הדעת אף מתעלמת כליל מהשלכות אפשריות של אי נאותות הפורום האנגלי לאור היעדרה המוחלט של כל זיקה בינו לבין הסכסוך דנא והצדדים לו. תשובת המבקשות: המבקשות טענו כי אינן מתכחשות לכך שלבית משפט זה יש סמכות לדון בתביעה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בשים לכך שכתב התביעה הומצא להן. אולם, בקשתן עוסקת בשאלה האם מוסמך בית משפט זה להכריע בסכסוך הנדון בשים לב להסכמה החוזית שבינן לבין טאואר, לפיו כל סכסוך יידון בבתי המשפט המוסמכים באנגליה. המבקשות טענו כי יש לראות את תניית השיפוט הזרה בהסכם כמקנה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט באנגליה. לטענתן, לא נפל כל פגם בחוות דעתו של פרופ' בריגס, הקובעת כי תניית השיפוט בהסכם ייחודית, ודבריו לא נסתרו בחוו"ד נגדית, אלא בהתכתבות בין פרופ' שפירא וב"כ המשיבה, שאינה ערוכה כחוות דעת, והינה חסרת כל ערך ראייתי ואין ליתן לה כל משקל על פי הדין בישראל. המבקשות טענו כי יש לפרש את תניית השיפוט כייחודית אף לפי הדין הישראלי וכי יש בענייננו אינדיקציות רבות המצביעות במפורש על כוונת הצדדים להקנות סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט באנגליה: השימוש במילה shall; ההיסטוריה של כריתת ההסכם וטיוטות ההסכם; החלת הדין האנגלי על ההסכם; יחסי הכוחות השווים בין הצדדים שניהלו מו"מ בעזרת עורכי דין מהשורה הראשונה והיות המבקשת 1 חברה בינלאומית שיש לה אינטרס לרכז את תביעותיה במקום אחד. המבקשות טענו כי בתי המשפט בארץ הכירו בכך שכאשר קיימת תניית שיפוט זרה, אין כמעט כל חשיבות לנאותות הפורום. לטענתן, המשיבה היא שמנסה לשלול את לגיטימיות הפורום שנקבע בהסכמה חופשית לאחר משא ומתן ארוך שנערך בין הצדדים, מבלי שהוכיחה מדוע תתקשה לאכוף את זכויותיה באנגליה ומדוע הפורום הישראלי נאות יותר מזה האנגלי. כמו כן, לטענתן, מרבית עדיהן אירופאים, הסורק הנדון ומתכנניו נמצאים באירופה, המסמכים הרלוונטיים נמצאים באירופה ואין כל בעיה להטיס את העדים והמומחים למספר ימים לאנגליה, הדין החל על ההסכם הינו הדין האנגלי ועובדה זו מעניקה יתרון עצום לפורום האנגלי על פני הפורום הישראלי ואין זו הכבדה שלא הביאו טאואר ועורכי דינה בחשבון כאשר חתמו על ההסכם. המבקשות טענו כי טענת המשיבה כי המבקשת 2 אינה צד להסכם ולכן אינה צד לתניית השיפוט הזרה סותרת את טענתה בכתב התביעה לפיה ההסכם חל על שתי המשיבות. כמו כן, לטענתן, אין כל סימוכין לטענת המשיבה כי במקרה בו סעיף שיפוט זה אינו חל על כל הנתבעים תתברר התביעה בישראל וההלכה בישראל קובעת את ההיפך. המבקשות טענו כי כל אחת משלוש הנתבעות כפופה לתניית השיפוט הזר: הנתבעת 1 חתומה על ההסכם והמשיבה אינה מתכחשת לתחולת תניית השיפוט הזרה עליה; המשיבה הודתה בכתב התביעה כי ההסכם ובכלל זה תניית השיפוט הזרה חלים על הנתבעת 2, והנתבעת 3 באה בנעליה של הנתבעת 2 וזכאית לאותן זכויות וחובות, לרבות נושא תניית השיפוט הזרה. לטענתה, אף אם מי מבין הנתבעות לא היתה כפופה לתניית השיפוט הזרה, לא היה בכך כדי להועיל למשיבה ועדיין התובענה נגד יתר המשיבות צריכה להתברר באנגליה גם במחיר של פיצול הדיון. המבקשות טענו כי יש להחיל את תניית השיפוט הזרה גם על עילות התביעה הנזיקיות הן מאחר שהיא אינה מבחינה בין עילה חוזית ועילה נזיקית והן על פי ההלכה בישראל, שכן אם תניות השיפוט היו כוללות רק עילות חוזיות טהורות, הן היו הופכות לכלי לא יעיל כי מעטות מאוד התביעות המסחריות, המתבססות רק על עילות חוזיות. תגובת הראל: הראל טענה כי היא מצטרפת לבקשה וכי אם תתקבל הבקשה יש לסלק את התביעה כנגד כל הנתבעות וגם כנגדה, שכן היא, כמבטחת, באה בנעליה של המבוטחת וזכאית לאותן זכויות וחובות. תגובת המשיבה להודעת הראל: המשיבה טענה כי הראל אינה צד להסכם עם הנתבעת 1 ומאחר שלטענת הראל היא הפיקה פוליסת ביטוח למבקשת 2 בלבד, היא אינה יכולה להסתמך על תניית השיפוט, אשר, כאמור, אינה עומדת למבקשת 2. כמו כן, לטענתה, מכוח סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 הראל יכולה להעלות כלפיה רק טענות שיש לה כלפי המבקשת 2 מכוח הפוליסה ואין לה זכות להעלות כנגדה טענות שמקורן בהסכם עם הנתבעת 1, על כן, יש לדחות את הודעתה בדבר הצטרפותה לבקשה. דיון: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, ובתשובות לתגובות לה, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מחיקת התביעה, וזאת ממכלול הנימוקים אשר יפורטו להלן. התביעה נשוא הבקשה שבפניי הינה, כאמור, תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה מגדל לטאואר עקב נזק שנגרם לסורק שסופק לה בשנת 2003 על ידי הנתבעות 1-4 ו/או מי מהן. מושכלת יסוד בתביעות שיבוב הינה כי המבטחת באה בנעליו של המבוטח כדי הסכומים ששילמה לו ואין למבטחת יותר ממה שיש למבוטח. קרי, אין למבטחת זכות תביעה בלתי תלויה, וחלות על זכות זו תניות החלות על זכות התביעה של המבוטח. לפיכך, בענייננו, באה מגדל בנעליה של טאואר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין התחייבויותיה של טאואר על פי ההסכם לרכישת הסורק, הכולל תנייה המעניקה סמכות שיפוט בכל סכסוך שבין הצדדים לבתי המשפט באנגליה. אין חולק על סמכותו של בית משפט בישראל לדון בתובענת המשיבה, ואף המבקשות אינן מתכחשות לכך שלבית משפט זה סמכות לדון בתביעה בהתאם להוראות תקסד"א, בשים לב לכך שכתב התביעה הומצא להן. יחד עם זאת, לטענתן, השאלה העומדת לפתחו של בית משפט זה הינה האם מוסמך בית המשפט להכריע בסכסוך הנדון בשים לב להסכמה החוזית שבין טאואר למבקשות, הכוללת את תניית השיפוט האמורה. השאלה האם ראוי שבית המשפט הישראלי יימנע מלהחיל את הסמכות הקנויה לו במקרה בו קיימת בין הצדדים תניית סמכות שיפוט נבחנת לאור שתי דוקטרינות: הדוקטרינה בדבר כיבודן של תניות שיפוט מוסכמות ודוקטרינת ה"פורום בלתי נאות". תניית שיפוט מוסכמת מקובל להבחין, לעניין תניות חוזיות בדבר "שיפוט זר'" בין תניות המעניקות סמכות לבית-משפט זר פלוני, תוך שלילת סמכותם של בתי-משפט אחרים - קרי, תניית שיפוט ייחודית, לבין תניות המעניקות סמכות לבית-משפט פלוני, בלא לשלול על-ידי כך את סמכותם של בתי- המשפט האחרים - קרי, תניית שיפוט מקבילה. בעוד אשר מטרתה של הוראת השיפוט הייחודית היא למנוע מבעלי הדין מלהיזקק לכל בית-משפט פרט לזה שהוסכם עליו, הרי מטרתה של הוראת השיפוט המקבילה היא להרחיב את יריעת בתי-המשפט, ולכלול במסגרת האופציה הניתנת לצדדים בתי-משפט נוספים, מבלי שהצדדים יסתכנו בטענה של אחד מהם כי לאותו בית-משפט אין סמכות שיפוט. (ר' ע"א 9/79 סמואל ויגיסר קרפול נ' ישראל הורוביץ, פ"ד לד(1)260, 266-265 (להלן: "פס"ד קרפול") לפי ההשקפה הרווחת במשפטנו אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט. יחד עם זאת, ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים, ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה בו קיימת בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה. בית המשפט נוהג כך בשל כך שתניית השיפוט היא חלק מהסכם בין הצדדים, ואין בית המשפט נותן ידו להפרת הסכמים (ר' ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד יט(2)159, ע"א 5666/94 סנקרי נ' .Julius Blum G.M.B.H, פ"ד נ(4)93). בית המשפט יימנע מלאכוף תניית שיפוט, ויורה על קיום הדיון בבית משפט ישראלי על אף שהצדדים הסכימו שענייניהם ידונו רק בפני בית משפט זר, רק אם הטוען נגד תניית השיפוט יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות (נסיבות כאלה מתקיימות, למשל, כאשר התובע לא יוכל לזכות במשפט צדק במדינה לה הוקנתה בחוזה סמכות ייחודית, בגין הפלייה גזעית (ר' ע"א 165/60 אוניון חברה לביטוח בע"מ נ' מדה, פ"ד יז(2)646, 651-652)). בענייננו, נשאלת השאלה האם תניית השיפוט הנדונה היא תניית שיפוט ייחודית, לפיה מוקנית סמכות השיפוט לאנגליה בלבד, או שמא מדובר בתנייה הקובעת סמכות שיפוט מקבילה ואינה שוללת סמכות שיפוט ממדינות אחרות זולת אנגליה, ובכללן גם מדינת ישראל. הלכה פסוקה היא כי אף אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי משפט אחרים, אין בכך כדי למנוע את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית, בהתבסס על מטרת ההוראה, מגמותיה ושאר אמצעי העזר הפרשניים (ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ, פ"ד לד(1)260, 267-266 (להלן: "פס"ד קרפול"); ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה, פ"ד מד(3)600, 612 (להלן: "פס"ד אדרת"); ע"א 8835/99 אינטרדקו חברת המסחר לתעשיות בע"מ נ' Sulzer Brothers Ltd, פ"ד נה(2)378). נפסק כי מהותה של תניית השיפוט, אם ייחודית היא, אם מקבילה, נמדדת על פי לשונה של ההוראה. בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים הרלוונטיים לענייננו, ראשית, תניית שיפוט תתפרש כתנייה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסויגת, המעניקה סמכות לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. שנית, במקרה של ספק, יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה. (ר' פס"ד קרפול, עמ' 267-266). הפסיקה עמדה על הדרישות הדווקניות החלות על פרשנותה של תניית שיפוט זר, אשר צריכה להיות "חד-משמעית, מפורשת וברורה בנוסחו של ההסכם", ועל כך ש"אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא" (דברי השופטת נאור ברע"א 9368/11 ‏WEST NEVADA MANAGEMENT INC‏ נ' הראל, סעיף 16 להחלטה (21.5.2012), ודברי הנשיא שמגר בע"א 724/85 מנו קוי נוסעים בע"מ נ' דמרי, פ"ד מב(3)324, 327 (להלן: "פס"ד מנו"). הטעם לכך שכאשר אנו באים לפרש תניית שיפוט אנו סוטים במקצת מן העקרונות הרגילים של פרשנות חוזים, ועומדים יותר על דרישות לשוניות - פורמליסטיות הוא כי "מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה" (פס"ד מנו, שם). הסכם המכירה נשוא התביעה מחיל בסעיף 20 את הדין האנגלי על החוזה בזו הלשון: "a. This Agreement shall be governed by and construed in accordance with the laws of England" כמו כן, כולל סעיף 20 להסכם תניה המעניקה סמכות שיפוט בכל סכסוך שבין הצדדים לבתי המשפט באנגליה, וזו לשונה: "c. It is the intent of both Buyer and Seller to settle amicably any differences or disputes within the scope of this Agreement by discussion and negotiation. In the event that the Parties hereto are unable to reach a settlement on a mater in dispute, the Parties agree that the dispute shall be presented in and determined by the courts of England". תנייה השיפוט שלפנינו מנוסחת באופן פעיל ("מחלוקות יוצגו ויוכרעו על ידי...") ולא בנוסח סביל ("לבית משפט פלוני תהא סמכות"), וכבר נפסק על ידי בית המשפט העליון שניסוח כזה תומך במסקנה כי אכן בתניית שיפוט ייחודית עסקינן (ר' פסק-דין אדרת, עמ' 613). הגיונה של פסיקה זו מבוסס על כך שההוראות המנדטוריות הנכללות בתניות השיפוט הזר מחייבות לכאורה את הצדדים להגיש את התובענות בפני הפורום הזר והן תומכות בדעה כי המדובר לפיכך בתניות שיפוט ייחודיות. אמנם, לשון התנייה אינה שוללת במפורש את סמכותם של בתי משפט אחרים, אך חרף העדר ניסוח החלטי של בלעדיות, דומה כי יש להסיק ממערכת הנסיבות והעובדות שברקע העסקה ודרך התגבשותה כי כוונתה להיות תניית שיפוט ייחודית ולא מקבילה. בין המבקשת 1 ובין טאואר התנהל משא ומתן ארוך טרם חתימת הסכם המכירה, ובכלל זה נדון גם נושא תניית השיפוט עצמה. במסגרת משא ומתן זה הציעה טאואר את בית המשפט בישראל כפורום מתאים לבירור סכסוכים ואילו המבקשת 1 הציעה כי סכסוכים בין הצדדים יתבררו בהולנד. בסופו של יום, הסכימו הצדדים במפורש כי הפורום המתאים לבירור סכסוכים ביניהם יהיה הפורום האנגלי, המהווה פורום ניטראלי. בנוסף לכך, ניתן ללמוד על כוונת הצדדים כי התכוונו להעניק סמכות שיפוט ייחודית באנגליה מכך שהם ביקשו להחיל על הסכם המכירה את הדין האנגלי. אשר על כן, במקרה שלפנינו דומה כי מטרתה של התנייה לא תוגשם אלא אם כן נפרש אותה כתנייה ייחודית. המשיבה טענה כי סעיף (b)20 להסכם מחיל על שאלת ביצוע חיוביה של המבקשת 1 את הדין הישראלי. הנני דוחה טענתה זו. עיון בסעיף מעלה כי הוא עוסק בהתחייבותה של המבקשת 1 למלא אחר חוקי המדינות בהן היא פועלת ולפצות את טאואר בגין נזק שייגרם כתוצאה מהפרת הדין כאמור. מהאמור לא עולה כי הצדדים הסכימו שתניית השיפוט הזר תתפרש על פי הדין הישראלי ועצם העובדה שהצדדים התייחסו בנפרד לדין החל ולסמכות השיפוט מלמדת דווקא על כוונה להעניק את סמכות השיפוט לבתי המשפט באנגליה ומחזקת את הטענה כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית. אינני סבור כי בענייננו מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התעלמות מתניית השיפוט. כאמור, נפסק כי יש לפרש בדווקנות את המושג נסיבות מיוחדות ולייחדו למקרים חריגים בלבד. אין לראות בעצם העמידה של צד על זכותו החוזית, כמו גם ברצונו להפיק יתרונות דיוניים, נסיבות מיוחדות. זאת, כיוון שאין זה אלא טבעי שמתדיין יבקש את קיומו של חיוב חוזי המצמיח לו יתרונות. ואף במשפט האנגלי, המכיר בשיקול בדבר מניעי הדרישה לכיבוד תניית השיפוט, כשיקול רלוונטי, אין זהו השיקול היחיד, כי אם שיקול אחד מיני רבים. (ר' רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' SAUDE S/C LTDA, תק-על 2003(2)3342, 3344) פורום בלתי נאות דוקטרינת הפורום הבלתי נאות מאפשרת לבית המשפט שלא להפעיל את סמכותו אם שכנעו הנתבע כי ישנו פורום זר שהוא "הפורום הטבעי" לדון בתובענה. כדי לקבוע איזהו "הפורום הטבעי" לדון בתובענה יש לקבוע לאיזו מדינה מירב הזיקות לעניין (ר' ע"א 2705/91 אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד מח(1)554). נפסק כי במציאות החיים המודרנית, ירד המשקל שיש לייחס לנוחות הצדדים עת מחליט בית המשפט שלא להפעיל סמכותו וכי כיום ייקשה על צד לשכנע את בית המשפט כי הפורום אינו נאות בהתבסס על שיקולי נוחות בלבד. (ר' רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' .The Lockformer Co, פ"ד נב(1)109) שיקולי הנוחות אינם אלא שיקול אחד בהחלטה על היות הפורום בלתי נאות, אשר לצידם שיקולי היעילות. במסגרתם של אלה יש לשאול האם ציפיותיהם הסבירות של הצדדים היו שהתביעה תידון בישראל, והאם לישראל ולשיטת המשפט הישראלית עניין אמיתי בתובענה. ראיית הפורום בעל מירב הזיקות לעניין כפורום הטבעי אינה נובעת רק מנוחות הצדדים, אלא גם מציפיותיהם הסבירות של הצדדים, ומהיכולת לנהל הליך יעיל בארץ. המשיבה הצביעה על טעמים שונים, שלגרסתה יש בהם כדי להצדיק התעלמות מן ההסדר החוזי בעניין סמכות השיפוט. לטענתה, שיקולי פורום נאות תומכים במסקנה כי הפורום הישראלי הוא הפורום הטבעי והנאות לדון בתביעה, שכן הסורק נשוא התביעה נרכש על ידי טאואר והותקן במפעלה בישראל בשנת 2004; הנתבעת 4, שהינה חברה ישראלית, סיפקה לטאואר בישראל שירותי תמיכה וטכנאים באופן רצוף ממועד התקנתו; הנזק לסורק נתגלה בישראל בשנת 2009 ובחינת הנזק נעשתה על ידי מומחה ישראלי. סבורני כי אין די בטענות אלו של המשיבה על מנת להפוך את ישראל לפורום הנאות לדיון. להיפך, בענייננו, רובן המכריע של הזיקות הדומיננטיות קושרות את התובענה לבתי המשפט של אנגליה. מרבית עדי המבקשות הינם אירופאים, הסורק תוכנן באירופה ומתכנניו והמסמכים הרלבנטיים נמצאים באירופה. הפורום האנגלי נקבע בהסכם כפורום הנאות לאחר שהצדדים ניהלו בעזרת עורכי דינם משא ומתן ארוך טרם חתימתו ואין זו הכבדה שלא הביאו בחשבון טאואר ועורכי דינה כאשר חתמו על ההסכם. כמו כן, נקבע בהסכם כי הדין החל עליו, על פי הסכמת הצדדים, הוא הדין האנגלי ואף עובדה זו מעניקה יתרון לפורום האנגלי על פני הפורום הישראלי. לפיכך, נדמה שה"פורום הטבעי" לדון בתובענה הוא בית המשפט באנגליה- כך לאור ציפיות הצדדים, וכך בשל הקושי בניהול התדיינות שכזו בארץ. קיומם של נתבעים נוספים שאינם צד להסכם במסגרת התביעה נשוא הבקשה שלפניי נתבעים צדדים נוספים, אשר אינם צד להסכם שבין המבקשת 1 לבין טאואר ועל כן, תניית השיפוט אינה חלה עליהם והמשיבה רשאית להגיש נגדם תביעה במדינת ישראל. יחד עם זאת, אין בכך כדי להטות את הכף לבירור התביעה בבית המשפט בישראל ואף אם היעתרות לבקשת המבקשים למחיקת התביעה תביא בסופו של יום לפיצול הדיון, אין פיצול זה בין הנתבעים השונים מהווה נסיבה המצדיקה אי כיבוד של תניית שיפוט זר ייחודית. נפסק כי ככלל, פיצול הליכים כשלעצמו אינו מצדיק התעלמות מתניית שיפוט ייחודית (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, פ''ד נח(2)465, 478). כלל זה מתחזק בנסיבות בהן תובע ונתבע כבולים בתניית שיפוט זר, והתובע מצרף לכתב תביעתו נתבע נוסף אשר לגביו אין תניית שיפוט. במצב דברים זה, אין בצירוף הנתבע כדי להביא לאי כיבוד תניית השיפוט בין התובע לבין הנתבע הראשון, שאם לא כן, היה הדבר משמש תמריץ לתובעים לצרף לתביעתם נתבעים נוספים באופן מלאכותי, ונמצא עקרון כיבוד תניית השיפוט נעשה פלסתר (ר' ע"א 588/68 ויזרה חברה ישראלית לרכב בע"מ (בפירוק) נ' פולקסוואגנוורק א.ג., פד כג(1)581, 583; ע"א 422/64 "ציון" חברה לביטוח בע"מ נ'Koninklijke Nederlandsche Stoomboot - Maatschappij N.V, פ"ד יט 303, 306); ע"א 601/82 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' Continent Israel Schiffahrts g.m.b.h. - C.I.S, פ''ד מ(2)673, 686). ודוק: אין פירוש הדבר כי בבוא בית המשפט להכריע האם לדון בתביעה חרף קיומה של תניית שיפוט, לא תיתכנה נסיבות בהן צירופו של נתבע עשוי להוות שיקול ענייני, כאשר ברור כי מדובר בצירוף שאינו תכסיסני. אולם, הנטל על התובע להצביע על קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות אי כיבוד של תניית השיפוט, ועצם קיומו של נתבע נוסף, אין בו בהכרח כדי להביא לעמידה בנטל זה ואף ההכבדה הנובעת מעצם הפיצול, אין בה כשלעצמה כדי להצדיק אי כיבוד של תניית השיפוט (ר' ר"ע 30/82 מולטלוק בע"מ נ' רב בריח בע"מ, פד לו(3)272) נוכח כל האמור לעיל, אינני סבור כי במקרה שבפניי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התעלמות מתניית השיפוט. סוף דבר ממכלול השיקולים כמפורט לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי תניית השיפוט בהסכם נשוא התביעה ייחדה את סמכות השיפוט לבתי המשפט באנגליה. אשר על כן, הבקשה למחיקת התביעה מתקבלת. המשיבה תשלם למבקשים הוצאות בסך של 15,000 ₪.תניות בחוזהחוזהתניית שיפוטתניית שיפוט זרתביעת שיבוב