30 אחוז נכות תאונת עבודה

בעקבות התאונה קבע המוסד לביטוח לאומי לתובע נכות מעבודה בשיעור של 30% בגין הגבלה בעמוד שדרה צווארי.

דוגמא לפסק דין בנושא 30 אחוז נכות תאונת עבודה:

בפני תביעת התובע לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מנפילה ממשטח עץ שעמד על חוף הכנרת, ביום 12.7.06, במהלך עבודתו של התובע כטבח בקייטנה שהתנהלה בחוף הכנרת (להלן: "התאונה").

נתבעת 1 הינה מעבידתו של התובע בעת התאונה והיא ששלחה אותו לביצוע עבודתו כטבח בקייטנה (להלן: "המעבידה"). נתבעת 2 מבטחת המעבידה.

נתבעת 3 הינה מפעילת החוף ומי שהחזיקה בו וניהלה אותו במועד קרות התאונה (להלן: "המפעילה").

הצד השלישי הינה מבטחת המועצה האזורית גולן, אשר במסגרת פוליסת הביטוח כלפי צד שלישי שהוציאה למועצה, ביטחה גם את המפעילה מכח הרחבה מפורשת בפוליסה, לפיה הכיסוי חל גם ביחס למפעילי החופים. אין מחלוקת כי קיים כפל ביטוח לחבות המפעילה וכי על הצד השלישי לשאת בחלק מהחבות ככל שזו תוטל עליה, אולם בין צדדים אלו נתגלעה מחלוקת באשר להיקפו של כפל הביטוח הנטען.

נתונים רלוונטים:
1. התובע יליד 1970 היה בן 36 ביום התאונה (בן 42 כיום).

2. בעקבות התאונה קבע המוסד לביטוח לאומי לתובע נכות מעבודה בשיעור של 30% בגין הגבלה בעמוד שדרה צווארי.

מומחה בית המשפט ד"ר טנצמן (אשר מונה לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים) קבע את נכותו של התובע בשיעור של 20% בגין הגבלה בינונית בטווח התנועה של עמוד השדרה הצווארי וכן קבע כי למרות נכותו זו, יכול התובע לחזור לעבודתו כטבח.

3. שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על סך של כ- 4,000 ₪ נכון למועד התאונה, סכום שבהצמדה להיום עומד על סך של 4,650 ₪.

עצם התרחשות התאונה ונסיבותיה
4. הנתבעים והצד השלישי (אשר בהמשך אתיחס אליהם כ"נתבעים", למעט מקום בו יש להבחין ביניהם – פ.ל.) טוענים כי התובע לא הוכיח את התרחשות הארוע ולחלופין, ככל שבית המשפט יקבע כי עצם התרחשות הארוע הוכחה, הרי שהתובע לא הוכיח נסיבות שיש בהן להקים אחריות מצד מי מהנתבעים (כאשר למעבידה ולמפעילה טענות שונות ביחס לאי הוכחת אחריותן), ולפיכך יש לקבוע כי התאונה ארעה בשל אחריות מלאה ובלעדית של התובע או לחלופין לקבוע לו אשם תורם בשיעור ניכר.

5. להוכחת ארוע התאונה העידו התובע ועד מטעמו מר נידאל אבו חמדה (להלן: "העד").
התובע בעדותו תאר את התרחשות התאונה כדלקמן:
"באותו יום היינו בקייטנה במשך שבוע ... לאחר ארוחת הבוקר ניגשתי לכיוון החוף שזה לא רחוק מהמטבח זה פחות מ- 10 מ' מרחק ... עליתי על משטח רציתי לעלות עליו למעלה. אחרי שעליתי עליו המשטח התנדנד והחלקתי ואיבדתי שיווי משקל לאחור... לפני שעליתי על המשטח המשטח היה יציב". (עמ' 6 שורות 11-15).

במהלך חקירתו הנגדית תאר התובע את המשטח עליו עלה וטען כי מדובר במשטח סגור דהיינו שאינו עשוי קרשים קרשים שרווחים ביניהם וכן ציין כי המשטח עמד בחלקו במים ובחלקו על החול, כאשר רובו נמצא במים (עמ' 7 שורות 8-10).
כמו כן ציין התובע כי קודם לארוע, לא ראה את המשטח על החוף למרות שהסתובב במקום והכחיש אפשרות שהמשטח שימש לאספקת סחורות למטבח הקייטנה (עמ' 8 שורות 4-6).

6. לטענת הנתבעים גרסתו זו של התובע, אינה מהימנה שכן, ניכר בה שהתובע בעדותו ביקש להוסיף פרטים לגרסאות קודמות שמסר וזאת על מנת לבסס טענתו לאחריות מצד מי מהנתבעים. כך למשל הם מצביעים על העובדה שהטענה להתנדנדות המשטח, לא עלתה בשום שלב קודם למתן העדות. כך למשל בהודעה שמסר התובע על פגיעה בעבודה (נ/1) אשר בה פורטה גרסתו ביחס לתאונה לא צויינה עובדת התנדנדות המשטח וכך גם לא בתשובותיו לשאלון נ/2, בהן בתשובה לשאלה 17 צוין רק כי התובע עלה על משטח עץ, איבד שיווי משקל החליק ונפל אל תוך המים.

יתרה מכך, "גרסת ההתנדנדות" שהועלתה בעדותו של התובע, לא נתמכה בעדותו של העד מטעמו. כך גם קיימת סתירה בין העדויות מטעם התובע שכן, התובע טען בחקירתו שנפל למים ונרטב כולו למרות שנפל אחורה, ולעומתו העד טען כי התובע נפל על החוף ולא נרטב (עמ' 11 שורות 19-25).

7. הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין לתת כלל אמון בעדות התובע ולבסס עליה ממצא כלשהו שכן, עדות זו עמדה בסתירה להודעה שמסר לחוקר מטעם הצד השלישי (נ/7). בעוד שבעדותו טען כי התאונה ארעה בעת שיצא להפסקה עם העד ועוזר מטבח נוסף, הרי שלחוקר מסר שהארוע ארע בעת שהלך לקרוא לעובדת אחרת בשם ראנה, אשר לטענתו שם, אף ראתה את התאונה (עמ' 5 לנ/7 שורות 24- 26 וכן עמ' 13 לנ/7 שורה 26 ואילך עד עמ' 14 שורה 12).

סתירה נוספת בעדותו של התובע לעומת הודעתו בפני החוקר, נתגלתה בסוגיה האם לאחר הנפילה קם התובע מהמקום והמשיך בשגרת יומו כפי שמסר לחוקר (עמ' 20 לנ/7 שורות 4-6) או שמא נשאר לשכב ולא יכול היה לקום, עד אשר פונה מהמקום על ידי אמבולנס כפי שטען התובע בעדותו וכך גם טען העד מטעמו (עמ' 11 שורות 19-21).

בנוסף לסתירות ואי התאמות אלו עליהן הצביעו הנתבעים, טוענים אלו כי התובע נמנע מלהעיד שני עדים רלוונטים שהיו נוכחים במועד הארוע שהם עוזר הטבח השני ואותה גב' ראנה שציין בפני החוקר כי ראתה אותו נופל, וכי לאור ההלכה בדבר אי העדת עדים רלוונטים, יש לקבוע שהתובע לא עמד בנטל להוכיח את גרסתו.

8. לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפני, וחרף הסתירות עליהן הצביעו הנתבעים, אני סבורה כי יש בעדויות שהובאו בפני כדי להוכיח את עצם קרות התאונה דהיינו, את נפילתו של התובע ממשטח עץ שעמד באופן חלקי בתוך המים, אולם למרות זאת אינני סבורה כי התובע ביסס את טענותיו ביחס לנסיבות הארוע שיש בהן כדי להביא בחיוב מי מהנתבעים כלפיו, ואפריד בהתיחסותי למעבידה ולמפעילה.

ראשית, כפי שצוין לעיל, הגרסה בדבר התנדנדות המשטח הינה גרסה חדשה ומפתיעה שעלתה רק במהלך העדות ואינני נותנת אמון בגרסת התובע כי זו נמסרה לעורך דינו מלכתחילה שכן, אין זכר לדבר בכתב התביעה או בכל מסמך אחר שנערך קודם למתן העדות כפי שפורט לעיל. יתרה מכך, אפילו בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם העד (ת/1) וכן בעדותו בפני אין זכר לטענה כי מדובר במשטח עץ שהתנדנד ואשר נדנודו הוא שגרם לנפילת התובע. היפוכו של דבר, כפי שצוין בגרסאות שמסר התובע, למעט בעדותו, עולה כי נפילתו נגרמה כתוצאה מאיבוד שיווי משקל ללא שניתן כל הסבר מה גרם לו.

מעבר לכך, גם באם היה מקום לקבוע כי המשטח התנדנד וגרם לנפילתו, אין בכך לשנות ממסקנתי כי לא קיימת חבות של מי מהנתבעים כלפי התובע, וזאת ממכלול הטעמים המנויים להלן.

9. המדובר בתובע בגיר ובעל ניסיון חיים רב שבאותה עת היה נשוי ואב ל- 4 ילדים צעירים. התובע הכיר היטב את החוף בו התקיימה הקייטנה שכן, בשנה הקודמת שימש כטבח באותה קייטנה ובאותו החוף. התרחשות התאונה היתה תוצאה של החלטה רגעית, ופזיזה יש לומר, של התובע לעלות על משטח בו הבחין לראשונה מבלי שבדק האם מדובר במשטח יציב שניתן לעמוד עליו בבטחה. טענתו כי קודם לעלייתו על המשטח המשטח היה יציב ורק משעלה עליו הוא התנדנד אינה מבוססת שכן לא נטען על ידו כי בדק את המשטח קודם לעלייתו עליו, ולפיכך, לכל היותר ניתן לומר כי הוא נחזה על ידו להיות יציב, הא ותו לא.

אחריות המעביד
10.אני מקבלת במלואן את טענות ב"כ המעבידה לפיהן גם במידה ויש מקום להטיל אחריות על מי מהנתבעים, אין להטילה על מעבידתו של התובע. אמנם אין מחלוקת בדבר קיומה של חובת זהירות מושגית בין עובד למעביד אולם בנסיבות הענין לא הוכחה הפרת חובת זהירות קונקרטית של המעבידה כלפי העובד.

כפי שעולה מחקירתו של התובע, הוא היה באותה עת טבח מנוסה והוא היה האחראי בשטח על העובדים הכפופים לו והעובד הבכיר של המעבידה במקום. התובע אישר בעדותו כי לא היה צריך לפנות אל מעבידו לצורך קבלת הפסקה בין הארוחות או הוראות מה לעשות וכי הוא היה בעל הסמכות בשטח (עמ' 7 שורות 21-23).

משאישר התובע כי החלטתו לעלות על המשטח היתה החלטה רגעית שאין הוא יכול לתת לה הסבר, ברי כי מדובר בפעולה שלמעביד אין כל יכולת למנוע את ביצועה ובוודאי שלא היתה לו מודעות לכוונה לבצעה. אין מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגרלי משגרת עבודתו של התובע כטבח בקייטנה ולפיכך גם לא יכול מעביד סביר לצפות כי עובד סביר מטעמו בעל ניסיון אחראי ובעל הסמכות למתן הוראות לעובדים אחרים, יעשה פעולה פזיזה מעין זו.

יפים לענין זה דבריו של כב' השופט מ' חשין בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345 בעמ' 349:
"חובתו של מעביד לשלום עובדיו אינה חובה מוחלטת. המעביד אינו מבטח, ולחיובו בדין בגין תאונה שאירעה לעובדו במהלך עבודתו, על העובד להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין המזכה אותו בתביעתו... אכן, סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית...".

11. מחלוקת נוספת נפלה בין הצדדים בשאלה באם יש לראות בחוף הכנרת חלק מסביבת העבודה בה עובד התובע. מצד אחד, מדובר בחוף שאינו בשליטת המעביד ואינו חלק אורגני מסביבת העבודה שהיא מטבח הקייטנה. מנגד, כאשר מעביד שולח עובדים מטעמו להפעיל מטבח קייטנה בחוף הכנרת, יתכן ויש מקום להרחיב את סביבת העבודה כך שתכלול גם את החוף עצמו שכן, ברור שהעובדים בעת ההפסקות עשויים לבקש לרחוץ במי הכנרת ולהתרענן ובמובן זה, עצם ההליכה לחוף הינה בגדר פעולה צפויה מצידו של העובד.

אמנם נכון כי מעדותו של מר אדרי העד מטעם המפעילה (להלן: "אדרי"), עולה כי החוף אינו כה קרוב לשטח הקייטנה כפי שטען התובע אלא מצוי במרחק של כמה עשרות מטרים, אולם אין בכך לשלול את האפשרות כי במקרים מתאימים, גם החוף יראה כסביבת עבודה שעל המעביד חלה חובה לדאוג שיהיה בטיחותי.

אלא שהיקף חובה זו של המעביד, צריכה להיבחן בהתאם לנסיבות ובמקרה דנן, אינני רואה כיצד ניתן להטיל על המעבידה את החובה לדאוג לניקיון החוף ולהסרת מפגעים, כפי שיצר משטח העץ, או להזהיר את התובע מפני מפגע מעין זה שיכול להיות קיים בחוף, כחובה זהירות קונקרטית כלפי התובע שהופרה.

למה הדבר דומה? לאותה עובדת ניקיון אשר לא הוסבר לה כיצד לשטוף הרצפה ולא הוזהרה מסכנת החלקה, או שוטף הכלים הטוען שלא הוזהר מסכנת היחתכות הצפויה מכלים שנשברו. לא לגבי כל פעולה של עובד יש צורך בהדרכה מיוחדת. בת"א (מחוזי י-ם) 70/94 אבו סבית נ' אברהם שוויקה ובנו בע"מ (לא פורסם) נדון מקרה של תובע אשר היה פועל "ממונה זוטא" על ביצוע פעולות שונות אצל המעביד והתבקש להרים מזגן שהיה מונח באתר ולנקותו. כאשר ניסה להרים המזגן חש כאבים בגבו. הנשיא ו' זילר קבע כי: "...אפילו היה מורה לו מעבידו לנקות מזגן ולצורך כך להרימו... היה לתובע מרווח של שיקול דעת איך וכיצד לעשות את עבודת הניקוי, והאם להעזר במאן דהוא לצורך הטיית המזגן הצידה לצורך ניקויו".

משכך אני סבורה שאין מקום להטיל אחריות כלשהי על המעבידה, ודין התביעה כנגדה להידחות.

אחריות המפעילה
12. אין מחלוקת כי המפעילה אחראית לניקיון החוף ואחזקתו אלא שלטעמה לאור עדותו של אדרי העד מטעמה, היא עמדה בנטל להוכיח כי קיימה את חובות הזהירות המוטלת עליה וקיימה שגרת ניקיון בחוף. לטעמה, העדויות מטעם התובע לא הבהירו באיזה משטח מדובר ומהיכן יכול היה להגיע.

כך למשל בעוד שהתובע טען כי מדובר במשטח עץ מלא שלא הבחין בו קודם להליכתו לחוף באותו בוקר (עמ' 6 שורה 12), הרי שהעד מטעם התובע טען כי מדובר במשטח העמסה עשוי קרשים שביניהם מרווחים, אשר בו הבחין עוד לפני שהתחילה הקייטנה בעת שהיה במקום לשמור על הציוד (עמ' 10 שורות 22-23) משמע כי מדובר לכאורה במשטח שהיה במקום לפחות שבוע קודם לארוע.

13. לטעמה של המפעילה, מדובר במשטח אשר ככל הנראה נפלט ממי הכינרת במהלך שעות אחר הצהריים או הערב הקודם. כפי שהסביר אדרי, בשעות אלו בכל יום, יש רוח מערבית חזקה הסוחפת לכיוון החוף, המצוי בצד המזרחי של הכנרת, חפצים שונים ואלו נאספים על ידי המפעילה מידי בוקר, כאשר במהלך היום מבוצעות סריקות נוספות (עמ' 13 שורות 18-21).

מר אדרי הסביר כי על פי השגרה בה נוהגים עובדי החוף, באם אכן המשטח נפלט לחוף במהלך שעות הלילה, הוא היה נאסף לפני השעה 09.30 שבה טען התובע כי התרחשה התאונה. מכאן, לטענתה במידה והמשטח אכן היה במקום, הרי שיכול להיות שבשעת סיור סריקת הבוקר הוא עדיין היה במים ולכן לא נאסף קודם לארוע התאונה.

14. בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת 3, אינני סבורה כי טענות התובע כלפי המפעילה הינן בגדר הרחבת חזית לאמור בסעיף 13 לכתב תביעתו, ובכל מקרה סעיף זה כולל סעיף סל בדמות סעיף 13(יא) אשר כולל בתוכו טענה להפרת חובה המוטלת על המפעילה ככזו גם באם לא פורטה טענה ספציפית בסעיפים הקודמים. משכך יש לבחון באם עצם הימצאות המשטח בחוף, מעידה על קיומה של רשלנות מצידה של המפעילה במובן זה שלא נקטה באמצעים סבירים שעל מפעילת חוף לנקוט, על מנת למנוע קיומו של מפגע בדמות משטח עץ שכזה.

לאור עדותו של אדרי, ובהעדר אפשרות לקבוע ממצא על פי עדות העד כי המשטח היה במקום במשך מספר ימים לאור הסתירות שהתגלו בין עדות זו לבין עדות התובע, אני סבורה כי הימצאות המשטח על החוף בשעת בוקר, שככל הנראה הינה לאחר שעת סריקת הבוקר של החוף, אינה מעידה, אף לא לכאורה על קיומה של רשלנות מצידה של המפעילה. על פי עדותו של אדרי, האפשרות הסבירה ביותר להסביר את הימצאות המשטח על החוף בשעה זו הינה כי המשטח נסחף עם הרוחות בערב או בלילה הקודם, אולם בשעת סיור הבוקר טרם נפלט לחוף. במצב כזה סביר כי המשטח נפלט לחוף בזמן שחלף מסיור הבוקר ועד לעליית התובע על המשטח. אדרי ציין כי מלבד סריקת הבוקר מבוצעות סריקות נוספות במשך היום, ויש בכך להעיד על כך שהמפעילה מקיימת שיגרת סריקות ואיסוף חפצים היוצרים מפגע מהחוף.

כפי שציין בצדק אדרי המפעילה אינה יכולה לסרוק את כל הכנרת ואין להטיל עליה חובה כזו. יתירה מכך, המפעילה מטפלת בקטע חוף ארוך כך שלא ניתן לצפות כי תצליח בכל רגע ורגע נתון לאתר כל מפגע או כל חפץ שנפלט לחוף.

בהקשר זה יש לציין כי אין מדובר בחפץ שהיה מונח בשביל גישה לחוף או לאיזה ממבני השירותים בחוף, ולפיכך לא היה בו ליצור מפגע שיש להקים חובה להסירו מיד עם היווצרו, שכן לא היה בו לחסום את דרכו של התובע או של כל אדם אחר המבקש להגיע למים בצורה המסכנת את המתרחצים.

15. משכך אינני מוצאת לנכון לייחס לנתבעת 3 אחריות להתרחשות התאונה, שכן היא הוכיחה שננקטו על ידה האמצעים הסבירים למנוע קיומם של מפגעים שנפלטו מהכנרת, והאפשרות המסתברת ביותר הינה כי המשטח אכן נפלט לאחר סריקת הבוקר.

אשר על כן דין התביעה להידחות כנגד כל הנתבעים וממילא אין צורך כי אכריע במחלוקת שנפלה בין מבטחות המפעילה.

אשם תורם
16. במידה וטעיתי במסקנתי ויש לייחס אחריות למי מהנתבעים לנזקי התובע הרי שבנסיבות ברי כי יש לייחס לתובע אשם תורם גבוה, שכן בנסיבות כפי שתוארו לעיל, ומשלא ניתן על ידו כל הסבר מדוע מצא לנכון לעלות על משטח שאינו יודע את מידת יציבותו וזאת בהחלטה רגעית לעלות על משטח העץ מבלי לוודא שאינו מסכן את עצמו, מעשה שבדיעבד גם הוא מבין כי הינו מעשה פזיז והא מעשה שהוא עצמו העיד כי היה מזהיר את ילדיו מלעשות כן באם היה מבחין כי בכוונתם לעשותו כן (ראה עמ' 6 שורות 25-26). לא היה כל צורך בעלייה למשטח על מנת למלא תפקידו כטבח בקייטנה, ואפילו לא כדי להגיע להתרחץ במים, אלא הדבר נעשה סתם או אולי לשם שעשוע לכאורה או לשם תפיסת דג (כפי שעולה במרומז משורות 18-19 בעמ' 19 לנ/7).
בנסיבות הענין, לו נדרשתי לכך הייתי קובעת את אשמו התורם של התובע בשיעור גבוה של 50% לפחות.

אוסיף עוד כי יש גם מקום לבחון באם התנהלות התובע, אשר לא מסר כל הודעה למי מטעם המפעילה אודות ארוע התאונה עד להגשת תביעה זו על ידו, שכן המפעילה טענה לקיומו של נזק ראייתי. אלא שלאור קביעתי בדבר העדר אחריות אינני רואה צורך לכמת את טענתה של המפעילה.

שאלת הנזק
מעבר לצורך ורק במידה ויקבע כי טעיתי במסקנתי בשאלת האחריות אתיחס בקצרה לשאלת הנזק.

17. הנתבעים והצד השלישי טענו כי התובע לא הוכיח את נזקיו שכן לא הגיש כל ראיות מטעמו בסוגיה זו והפניית ב"כ בסיכומיו לתחשיב הנזק (אליו צורפו כנספחים מסמכים רפואיים, חוות הדעת ומכתב הפסקת עבודה של מעביד בשנת 2010) אינה יכולה לבוא במקום הגשת ראיות.

טענות אלו אכן נכונות אולם הנתבעים והצד השלישי מתעלמים מהעובדה כי התובע בעדותו העלה טענות בנוגע להשפעת נכותו על יכולת עבודתו, מגבלותיו וקבלת עזרה על ידי בני משפחתו, כך שהנתונים הקיימים בתיק והעולים מחוות דעתו של ד"ר טנצמן (ואף מחוות הדעת מטעם הנתבעים), בצירוף עדותו של התובע יכולים לבסס, לפחות בחלקן, את הטענות לקיומו של נזק ובית המשפט לא ימנע מכימות הנזק, גם בהעדרם של המסמכים הרפואיים שצורפו לתחשיב הנזק אך לא הוגשו פעם נוספת כראיות לתיק בית המשפט, אולם אעשה כן על הצד הנמוך בהתחשב בהעדרן של ראיות תומכות.

18. בהתאם לנתונים שאפשר לקבל מחוות דעתו של ד"ר טנצמן (ועל אף שהלה לא קבע את תקופות אי הכושר בהן שהה התובע) והנתונים העולים ממסמכי המל"ל שהוגשו, אני קובעת כי התובע הוכיח את הנזק הבא:

הפסד השתכרות בעבר
לאור הניתוח שעבר התובע לאחר התאונה, לרבות קיבוע ושימוש בצווארון, ולאור המועד בו נצפה חיבור של הקיבוע בחוליות הצוואר (כאמור בחוות דעת ד"ר קרת) אני קובעת כי הוכח תקופת אי כושר מלא למשך 4.5 חודשים (עד סוף חודש 11/06), תקופה שהיא גם סבירה בהתחשב בחומרת הפגיעה.

מעבר לכך לא הוכח הפסד שכר שכן התובע לא הציג כלל תלושי שכר ולטענתו, למעט תקופה של 10 חודשים בשנת 2009 שעבד בעבודה מינהלית בחברת ו.ח. מודיל בע"מ, לא הצליח למצוא עבודה המתאימה למגבלותיו. משכך אפסוק את הפסד ההשתכרות מאז חודש 11/06 ועד היום (דהיינו למשך 6 שנים), הנובע מפגיעתו בתאונה בהתאם לנכותו הרפואית כפי שנקבע על ידי ד"ר טנצמן, ולאור קביעתו כי התובע יכול לחזור לעבודתו כטבח, וזאת בסכום גלובאלי.

אי כושר מלא – 4 X 4,650 ₪ = 18,600 ₪ בצירוף ריבית מאמצע התקופה – 27,300 ש"ח
אי כושר חלקי למשך 5 שנים = 50,000 ₪

הפסד השתכרות בעתיד
לאור קביעותיו של ד"ר טנצמן לא מצאתי לסטות מהנכות הרפואית שנקבעה שכן לא הוכח על ידי התובע כי יש לייחס לנכות משמעות תפקודית גבוהה יותר.
את שכרו לעתיד של התובע אקבע לסך של 6,000 ₪ וזאת בהנחה שאכן היה מתקדם בשכרו בחלוף השנים.

20% X 6,000 ₪ X 210.87 (מקדם ל-25 שנה) = 253,044 ש"ח

לכך יש להוסיף הפסד פנסיה בסכום גלובאלי של 20,000 ₪, ובסה"כ 273,044 ש"ח

עזרת צד ג'
בהעדר ראיה לעזרה בתשלום יש לקחת בחשבון עזרה של בני משפחה, ללא שכר, כאשר לתקופת אי הכושר יש להניח כי מדובר היה בעזרה ניכרת יותר אשר הלכה ופחתה עם התיצבות מצבו של התובע.
משכך אני פוסקת באופן גלובאלי, לעבר ולעתיד, סך של 35,000 ₪.

הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה
ברי כי התובע לא הוכיח קיומה של הוצאה כלשהי בנסיבות, ויש בהחלט לקחת בחשבון כי באם נגרמו לו הוצאות כאלו הוא זכאי להחזר עבורן מהמל"ל מאחר ומדובר בתאונת עבודה.
יחד עם זאת, ולאור הפירוט המופיע בחוות דעתו של ד"ר קרת, יש מקום לקחת בחשבון הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, אשר בגינן לא יכול התובע לקבל החזר (כגון: השתתפות עצמית בקבלת שירותים בקופת החולים, תרופות וכו') בסך גלובאלי, לעבר ולעתיד בסך של 10,000 ₪.

כאב וסבל - בהתחשב בתקופת האשפוז, הניתוחים והנכות שנקבעה לבסוף, וכן בגילו של התובע, אני מוצאת לנכון לקבוע פיצוי בסך של 100,000 ₪.

סך כל הנזק
הפסד השתכרות בעבר – 57,300 ש"ח
הפסד השתכרות בעתיד – 273,044 ש"ח
עזרת צד ג' - 35,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות - 10,000 ₪
כאב וסבל - 100,000 ש"ח
סך הכל 475,344 ש"ח

20. מסכום זה יש להפחית 50% רשלנות תורמת כפי שקבעתי, כך שהיתרה הינה: 237,672 ₪.

מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת אקטוארית על פיה שווי תגמולי המל"ל שקיבל ויקבל התובע עומדים על סך של 388,841 ₪. מכאן שהתוצאה היא כי תביעת התובע, גם במידה והיתה נקבעת אחריות של מי מהנתבעים, נבלעת בתגמולי המל"ל שקיבל ויקבל התובע.

סוף דבר
לאור האמור בסעיפים 10-15 לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. ממילא נדחית גם ההודעה כנגד הצד השלישי.

על אף שאין מחלוקת כי נגרם לתובע נזק גוף משמעותי אינני מוצאת לנכון לפטור אותו כליל מלשאת בהוצאות הנתבעים, אולם אפסוק אותם במידה מתונה כדלקמן:
התובע יישא בהוצאות הנתבעים 1, 2 בסך של 5,850 ₪, ובסך של 8,190 ₪ לנתבעת 3 כאשר בקביעת סכום זה נלקחו בחשבון ההוצאות בהן נשאה ותישא הנתבעת 3 ביחס להודעת צד ג'.

הנתבעת 3 תישא בהוצאות הצד השלישי בגין ההודעה כנגדו בסך של 2,340 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות - לסת

  2. אחוזי נכות - לשון

  3. אחוזי נכות - שיניים

  4. אחוזי נכות - אף

  5. צלעות - אחוזי נכות

  6. פציעת כתף - אחוזי נכות

  7. 69 אחוז נכות

  8. תאונת דרכים אחוזי נכות

  9. בעיות כלי דם - אחוזי נכות

  10. חישוב נכות משוקללת

  11. עיגול אחוזי נכות

  12. אחוזי נכות גאוט

  13. אחוזי נכות אסתטית

  14. אחוזי נכות הלם קרב

  15. אחוזי נכות שבר ישן

  16. אחוזי נכות קוצב לב

  17. גלאוקומה אחוזי נכות

  18. אחוזי נכות מיניסקוס

  19. אחוזי נכות על יבלות

  20. כריתת שד אחוזי נכות

  21. אחוזי נכות זעזוע מוח

  22. ערעור על 24 אחוז נכות

  23. ערעור על 30 אחוז נכות

  24. אחוזי נכות דום נשימה

  25. יריה בבטן - אחוזי נכות

  26. אחוזי נכות פגיעה באוזן

  27. אחוזי נכות רצועה צולבת

  28. שבר בכף הרגל אחוזי נכות

  29. שבר באף ללא אחוזי נכות

  30. ביטוח לאומי 1 אחוז נכות

  31. ביטוח לאומי 5 אחוז נכות

  32. תאונת דרכים 35 אחוז נכות

  33. תאונת דרכים 20 אחוז נכות

  34. 30 אחוז נכות תאונת עבודה

  35. תאונת דרכים 4 אחוז נכות

  36. תאונת דרכים 7 אחוז נכות

  37. תאונת דרכים 5 אחוז נכות

  38. תאונת עבודה 15 אחוז נכות

  39. תאונת דרכים 60 אחוז נכות

  40. כמה אחוזי נכות מקבלים פגיעת גולגולת

  41. ביטוח לאומי 19 אחוז נכות

  42. ביטוח לאומי 10 אחוז נכות

  43. כריתת מניסקוס אחוזי נכות

  44. תאונת עבודה 19 אחוז נכות

  45. תאונת דרכים 30 אחוז נכות

  46. תאונת דרכים 50 אחוז נכות

  47. תאונת דרכים 58 אחוז נכות

  48. קרע ברצועה בברך אחוזי נכות

  49. כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעת ברך ?

  50. שבר בחוליה C6 - אחוזי נכות

  51. אחוזי נכות בגין מחלת איידס

  52. אחוזי נכות בגין דליפת שתן

  53. אחוזי נכות ביטוח לאומי 74%

  54. הפרעה זיקפתית - אחוזי נכות

  55. ערעור על אחוזי נכות מעבודה

  56. קטיעת חלק ברגל - אחוזי נכות

  57. יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה - אחוזי נכות

  58. הזעה עקב תאונה - אחוזי נכות

  59. קביעת אחוזי נכות ממחלת מקצוע

  60. שבר בפיקת הברך - אחוזי נכות

  61. תאונת דרכים מעל 90 אחוז נכות

  62. תאונת דרכים קטין 70 אחוז נכות

  63. סטיה של מחיצת האף - אחוזי נכות

  64. הורדת אחוזי נכות בביטוח לאומי

  65. תאונת דרכים 20 אחוז נכות לצמיתות

  66. ערעור על אחוז נכות 0 בביטוח לאומי

  67. תאונת דרכים 0 אחוז נכות אורטופדית

  68. כמה אחוזי נכות צריך בשביל תו נכה

  69. הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה

  70. תאונת דרכים 57 אחוז נכות משוקללת

  71. אחוזי נכות בגין עור לפי סעיף 80 2

  72. קרע בשרוול המסובב בכתף אחוזי נכות

  73. ערעור על 5 אחוז נכות בביטוח לאומי

  74. ערעור של ביטוח לאומי על אחוזי נכות

  75. 30 אחוזי נכות בגין היצרות פי הטבעת

  76. ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  77. סטייה מאחוזי הנכות בתקנות הביטוח הלאומי

  78. ערעור לבית דין לעבודה על אחוזי נכות

  79. ערעור על 19 אחוז נכות - תאונת עבודה

  80. פיברומיאלגיה אחוזי נכות ביטוח לאומי

  81. הגדלת אחוזי נכות מעבודה בביטוח לאומי

  82. תאונת עבודה 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  83. הורדת אחוזי נכות בגלל מצב רפואי קודם

  84. תאונת דרכים תאונת עבודה 100 אחוז נכות

  85. פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי

  86. כמה אחוזי נכות מקבלים על "מרפק גולף" ?

  87. תאונת דרכים 30 אחוז נכות בביטוח לאומי

  88. תאונת דרכים בדרך לעבודה - 0 אחוז נכות

  89. פגיעה בכושר השתכרות - אחוזי נכות נמוכים

  90. האם קביעת אחוזי נכות היא "שאלה משפטית" ?

  91. בהלוקס ולגוס / הלוקס ריגידוס - אחוזי נכות

  92. כמה אחוזי נכות מקבלים על לימפומה בהפוגה ?

  93. האם ערעור על אחוזי נכות מהווה שאלה משפטית

  94. 20 אחוז נכות על סחרחורות בעקבות תאונת דרכים

  95. הגדרת ''השפעה על כושר התנועות'' - אחוזי נכות

  96. 10% נכות בגין אי התאמה סוציאלית כתוצאה מהתאונה

  97. אחוזי נכות על פגיעה בסעיף התחושתי של העצב הרדיאלי ?

  98. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על הפרעה חרדתית לאחר תאונה ?

  99. העברת תביעה לבית משפט השלום לאחר קביעת אחוזי נכות נמוכים

  100. ערעור על החלטה לא לתת אחוזי נכות מלאים לפי סעיף ליקוי בתקנות

  101. הפחתת אחוזי נכות בגלל טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים

  102. אחוזי נכות: תגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון