דוגמא לפסק דין בנושא בקשה להקלה בעונש על תקיפת שוטר: לפנינו ערעור על גזר דינו של בימ"ש השלום בפתח תקווה מיום 18/12/12 בת"פ 30069-01-10 (כב' השופטת עינת רון) במסגרתו הוטלו על המערערת 10 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור במשך 3 שנים משחרורה ממאסר עבירת רכוש ו-5 חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור במשך 3 שנים משחרורה ממאסר עבירת אלימות. 1. כתב האישום בכתב האישום אשר הוגש נגד המערערת וחדווה (להלן: "חדווה"). נטען כי בתאריך 18/01/10 נסעה הנאשמת עם חדווה ועם אחרת ברכב מסוג קאיה, כשהמערערת נוהגת ברכב, לכיוון בית השייך לאופיר ויואב שמחוני במושב בני עטרות. בהגיען לבית נכנסו המערערת והאחרת לבית ע"י פתיחת הדלת, שהיתה סגורה אך לא נעולה וחדווה נשארה לשמור ברכב. אופיר הגיע לדירה ומשהבחין בהן יצאו המערערת והאחרת מהבית ועזבו את המקום באמצעות הרכב אופיר רדף אחריהן וכשהצליח לחסום אותן ,יצא מרכבו ועמד מול הרכב, תקפה אותו המערערת בכך שהמשיכה בנסיעתה ופגעה שלא כדין בברכו השמאלית. בהמשך, משעוכבה המערערת היא תקפה את השוטר עמרי אטינגר בכך שדחפה אותו. עוד נטען כי בזמן הרלוונטי לאישומים, החזיקה המערערת באולר בעל לסתות חתוך המשמש לפריצה לבניין וזאת מבלי שהיה לה הסבר סביר להחזקתו. 2. ההליך בבית משפט קמא המערערת כפרה בעובדות כתב האישום ולאחר שנשמעו הראיות, היא הורשעה בעבירות של התפרצות לדירה בצוותא חדא, החזקת כלי פריצה ותקיפת שוטר וזוכתה מעבירה של תקיפה סתם. באשר לעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, קבע ביהמ"ש קמא שלא היה מקום מלכתחילה להתייחס לסעיף הנ"ל כסעיף עבירה כי הוא אינו מגדיר עבירה כלשהי ומטרתו להקנות לביהמ"ש סמכות לפסול רישיון הנהיגה של מי שהורשע בעבירת עוון או פשע והסתייע ברכב לביצוע העבירה. בטרם נשמעו הטיעונים לעונש, הציג ב"כ המערערת בפני בימ"ש קמ"א 2 תסקירי שירות מבחן מיום 27/03/12 ומיום 04/09/12 שהתקבלו בעניינה של המערערת בתיק אחר. כאן המקום לציין כי נגד המערערת תלוי ועומד בבימ"ש השלום בתל אביב ת"פ 2738-12-10. שם הורשעה המערערת על פי הודאתה בהחזקת חשיש שלא לצריכה עצמית, במשקל 4.9 ק"ג (להלן: "תיק הסמים"). באותו תיק התקבלו בעניינה של המערערת 3 תסקירים של שירות המבחן, כאשר התסקיר השלישי מיום 13/01/13 התקבל לאחר שניתן גזר הדין בתיק נושא הערעור והוא הוצג בפנינו לצורך הדיון בערעור. בתיק הסמים טרם ניתן גזר הדין אך כב' השופט שגיא גילה דעתו שראוי שתיק הסמים יסתיים בהליך טיפולי, על פי המלצת שירות המבחן, ולפיכך החליט לדחות את מתן גזר הדין לאחר מתן גזר הדין בתיק נושא הערעור. לאחר שניתן גזר הדין ומשהוגש הערעור, נדחה מתן גזר הדין בתיק הסמים עד לאחר הכרעה בערעור זה. 3. עברה הפלילי של המערערת על פי גיליון הרישום הפלילי של המערערת יש לחובתה 2 הרשעות קודמות. האחת משנת 2005 בגין צירוף של 3 תיקים בעבירות תקיפה, איומים והפרת הוראה חוקית והשניה מספטמבר 2005 בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, בגינן נדונה למאסר בפועל למשך 25 חודשים. 4. התסקירים שהוגשו בעניינה של המערערת מצביעים על שינוי מהותי שעשתה ועושה המערערת באורח חייה והירתמותה להליך טיפולי. קצינת המבחן המליצה לסיים את ההליך בצו פיקוח של שירות המבחן לתקופה של שנה וחצי והטלת עבודות לתועלת הציבור בהיקף שעות שיוכל לשמש אלטרנטיבה עונשית ראויה. 5. גזר הדין של בית משפט קמא לאחר שנשקלו השיקולים לקולה ולחומרה גזר בית משפט קמא על המערערת 10 חודשי מאסר בפועל ושני מאסרים על תנאי. בית משפט קמא התייחס בגזר הדין לחומרת העבירות ונסיבות ביצוען, לעברה הפלילי של המערערת, לביצוע בצוותא של עבירת ההתפרצות באור יום ובתעוזה רבה ולפגיעה הקשה ברכושו ובפרטיותו של הזולת, לעבירות הנוספות בהן הורשעה ולעובדה שהמערערת לא נטלה אחריות על מעשיה. בשיקולים לקולה התייחס בית משפט קמא לנסיבות חייה של המערערת ולשינוי המשמעותי שעשתה באורח חייה כפי שהדברים עולים מהתסקיר. 6. הטיעונים בערעור (א) ב"כ המערערת טוען כי שגה בית משפט קמא בגזרו על המערערת עונש מאסר בפועל שכן לשיטתו, בנסיבות המקרה, ראוי היה להעדיף את ההליך השיקומי, כפי שהמליץ שירות המבחן, על פני האינטרס הציבורי כפי שהחליט בית משפט קמא. (ב) ב"כ המערערת טוען כי העבירות בוצעו לפני כ-3 שנים, כשהמערערת הייתה בת 22. מאז היא עברה הליך שיקומי משמעותי, במהלכו השתלבה בהליך שיקומי במסגרת "תלם", מתגוררת ועובדת בבית דירות בתל אביב והחלה בלימודים בבית ספר למלונאות תדמור. (ג) ב"כ המערערת טוען כי כיום המערערת מנהלת אורח חיים נורמטיבי ולפיכך שליחתה למאסר בעיתוי הזה תוריד לטמיון את כל מה שהצליחה להשיג במהלך השנים האחרונות. הוא מפנה לסעיף 40 ד. לחוק העונשין שהוסף בתיקון 113 הקובע כי במקרה של שיקום, כמו המקרה הנדון, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם. (ד) ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערעור וסומך טיעוניו על גזר דינו של בית משפט קמא. לטענתו העבירות נושא הערעור בוצעו אחרי העבירה בתיק הסמים ולא סביר שמשלא הסכימה המערערת לצרף את התיק לתיק הסמים אלא ניהלה הוכחות ייזקף הדבר לטובתה. עוד נטען לגבי חומרת העבירות נושא הערעור ועברה הפלילי של הנאשמת. 7. תסקירי שירות המבחן (א) המערערת היא ילידת 1987. בתסקיר ראשון מיום 29.3.12 פורטו נסיבותיה האישיות של המערערת. אין חולק שמדובר בנסיבות קשות והן לא יפורטו בשל צנעת הפרט. נאמר רק שבמהלך כל השנים התחנכה המערערת במסגרות פנימתיות שונות והועברה ממסגרת למסגרת על רקע בעיות התנהגות. היא החלה שימוש בסמים בגיל 9 ובגיל 13 החלה גם לסחור בסמים. בגיל 15 היא עזבה את הפנימיה על רקע קשרים עם חברה עבריינית ושימוש מסיבי בסם והתגוררה בגפה בשכונות שהיוו מוקד עברייני. המערערת מוכרת לשירות המבחן משנת 2003. בשנת 2005 היא הורשעה בסחר בסמים ונדונה ל-25 חודשי מאסר בפועל. עם מעצרה בתיק הסמים היא הביעה נכונות להשתלב בהליך טיפולי במסגרת "תלם" (מרכז יום תעסוקתי לאסירות משוחררות), שם טופלה לאחר שחרורה מהמאסר. בשיחה עם מנהלת המסגרת האמורה היא הביעה נכונות לקלוט אותה להמשך טיפול. בשלב זה, משנתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר בעניינה בתיק הסמים, חודש הקשר עמה ונתקבל המידע ממסגרת "תלם". כפי שתיארה המערערת, היא עובדת ומתגוררת במלון דירות בת"א, שם היא ממלאת תפקיד של "אם בית", שומרת על ניקיון מסמים, מחזירה חובות, ובמקביל היא נמצאת בקשר טיפולי סדיר במסגרת "תלם". העו"ס דיווחה לקצינת המבחן כי המערערת מתמידה בטיפול והיא מגלה מוטיבציה לערוך שינוי בחייה. בשיחה עם קצינת המבחן בטאה המערערת מודעות לדפוסיה המכשילים וביקשה להמשיך ולאפשר לה להוכיח את כנות כוונותיה ויכולתה לעשות שינוי באורח חייה. לאור האמור לעיל התבקש בית המשפט שדן בתיק הסמים לדחות את מתן גזר הדין כדי לבחון המשך תפקודה. (ב) בתסקיר שני מיום 4.9.12 דיווחה קצינת המבחן כי על פי התרשמותה המערערת שומרת על יציבות בחייה ומבטאת מוטיבציה להמשיך בהליך השיקומי שהוצע לה, הכולל: טיפול נפשי, עבודה סדירה, ולאחרונה גם השתלבות בקורס ניהול משק ושירותי בריאות בבית הספר תדמור בהרצליה. המערערת דיווחה לקצינת המבחן כי היא הורשעה בתיק נושא הערעור והביעה מידה גבוהה של חוסר וודאות באשר לענישה הצפויה באותו הליך, באפשרות כי יהיה בכך כדי לסכל את ההזדמנות השיקומית שקיבלה בהליך המשפטי בתיק הסמים. קצינת המבחן מציינת כי עפ"י המידע שהתקבל מעובדת הסוציאלית המטפלת במערערת במסגרת תל"מ, נשמר שיתוף פעולה גבוה מצדה של המערערת בכל הפרמטרים. בדיקות לאיתור סמים נמצאו נקיות, הדיווחים ממעסיקיה בבית הדירות חיוביים מאוד והיא מפגינה יכולת גבוהה לנטילת אחריות ועמידה בדרישות התפקיד. בתסקיר השלישי מיום 13.1.13 שלא היה בפני בימ"ש קמא מדווחת קצינת המבחן כי במהלך תקופת הדחייה נמשכת היציבות בתפקודה של המערערת. מעסיקה מציין שהיא מבצעת עבודתה על הצד הטוב ביותר, ברצינות, באחריות ובמחוייבות כלפיו. מנהלת מרכז "תלם" דיווחה כי המערערת מתמידה, עקבית ונחושה בקשר הטיפולי במטרה לשקם את חייה. ב-15.10.12 החלה המערערת את לימודיה בבית הספר המרכזי למלונאות תדמור. בסופו של תסקיר מציינת קצינת המבחן כי על דעת כל הגורמים המטפלים במערערת היא עברה כברת דרך משמעותית בניסיונה לנהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני. הומלץ על ענישה שיקומית של צו פיקוח והטלת עבודות של"צ שיאפשרו המשך התהליך הטיפולי במסגרת תל"מ ולימודיה ולא תפגענה בתפקודה התעסוקתי. 8. דיון והכרעה (א) במחלוקת בין הצדדים בולט המתח הטמון במלאכת גזירת העונש - במיוחד כשמדובר באשה צעירה - בין שיקולי הענישה הפרטניים, לרבות שיקולי השיקום, לשיקולים הכלליים. בע"פ 420/12 סחוצ'ניק נ' מדינת ישראל, מיום 20.4.12 ציינה כב' השופטת ברק ארז כי "המקרה שבפנינו הוא אחד מאותם מקרים שבהם קיים מתח בעייתי בין שיקולי השיקום הנוגעים לעבריין (וחשובים גם בהיבט החברתי הכולל במבט לעתיד) לבין החשיבות הנודעת להרתעה. על טיבו של האיזון העדין בין שיקולי הענישה האישיים הנוגעים לעבריין ולשיקומו לבין השיקולים הכלליים הנוגעים לטובתו ולבטחונו של הציבור כולו - ועל הקושי שבמציאת איזון אשר יבטא את מידת הדין ואת מידת הרחמים גם יחד - עמדה השופטת א.פורצ'קה בע"פ 10673/04 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.5.2008), בהדגישה את החשיבות הנודעת ל"שמירת שווי המשקל הראוי בענישה שהוא ערובה יסודית לעשיית צדק במשפט. צדק עם הפרט, וצדק עם הכלל, כאחד" (שם). על רקע זה, יש מקרים שבהם שיקולי השיקום נדחים מפני שיקולים אחרים; מנגד, יש גם מקרים אחרים, והם הרלוונטיים לדיון שבפנינו, שבהם מקבלים שיקולי השיקום משקל מכריע...". (ב) לאחר ששמענו טיעוני באי כוח הצדדים ונתנו דעתנו להתקדמות ההליך השיקומי של המערערת, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן וחרף חומרת העבירות ועברה של המערערת, החלטנו, לא בלי התלבטות, לקבל את הערעור בחלקו ולהורות על המרת עונש המאסר בפועל למאסר בעבודות שירות. (ג) התקדמות ההליך השיקומי של המערערת הובילה אותנו להקלה בעונש. בחלוף הזמן, משהתקבל תסקיר שלישי בעניינה של המערערת שלא היה בפני בימ"ש קמא וממנו עולה שהמערערת עומדת במסגרת השיקום והיא הוכיחה שביכולתה להתמיד בהליכי השיקום והיא נמצאת בשלב של עריכת שינוי משמעותי באורח חייה, נעה נקודת האיזון לטובת האינטרס השיקומי. (ד) בתקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40ד.) נתן המחוקק דעתו לחשיבותו של הליך השיקום והותיר לבית המשפט את שיקול הדעת לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם אם מצא "כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שהשתקם". אין ספק כי השימוש בסעיף הנ"ל הוא בבחינת חריג לכלל ויש לעשות בו שימוש למקרים נדירים וייחודיים המצדיקים, למרות חומרת העבירות ועבר פלילי, להעדיף את אינטרס השיקום על פני אינטרס ההרתעה של הכלל, כמו גם לסטות מהתוצאה המתחייבת מיישום מבחן ההלימה בין העונש לחומרת העבירה. (ה) נוכח ההצלחה של המערערת בהליך השיקומי והחשש לנסיגה שעלולה להתרחש במצבה אם תישלח למאסר מאחורי סורג ובריח, הגענו למסקנה שלא לגזור דינה של המערערת על פי מבחן ההלימה. עונש המאסר שנגזר על המערערת הוא עונש ראוי ואינו סוטה ממדיניות הענישה הראויה במקרים מעין אלה, אלא שבנסיבותיה המיוחדות של המערערת הגענו למסקנה שיש להתערב בעונש המאסר בפועל שהוטל כדי לא לגרום לרגרסיה במצבה של המערערת. לפיכך עונש המאסר בפועל של 10 חודשים יבוטל ואנו מטילים על המערערת 6 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת של הממונה על עבודות השירות. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם. נדחה לדיון בחוות דעת הממונה על עבודות שירות ביום 30.6.13 בשעה 13:00. המזכירות תפנה העניין לממונה על עבודות שירות שיחווה דעתו בדבר אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות, מקום ומועד תחילת ביצוען. ניתן להזמין את המערערת באמצעות בא כוחה, עו"ד נודל, פקס 03-6240022. המערערת הוזהרה כי עליה להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות במועד אליו תוזמן ולהתייצב לדיון הנדחה ללא הזמנה נוספת. משטרהאלימותתקיפת שוטרתקיפהשוטר