דוגמא לפסק דין בנושא האם איחור בקבלת כספי קופת גמל מהווה הלנת שכר: השופט אילן סופר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה בן יוסף ונציג ציבור מר מאיר ברימן; ק"ג 9494-07) אשר קבע כי על המשיבה לשלם למערערות סך של 32,390.32 ₪ בגין ריבית פיגורים בתוספת ריבית והצמדה כחוק וכן הוצאות משפט ושכ"ט בסך כולל של 5,000 ₪. הערעור מכוון כנגד פסיקת ריבית והצמדה כחוק, במקום פיצויי הלנה או ריבית חשב כללי כטענת המערערות וכן כנגד גובה ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו. רקע עובדתי המערערות הינן חברות ציבוריות מוגבלות בערבות, המשמשות כקרנות השתלמות לעובדי הוראה. המערערת 1 הינה קרן השתלמות למורים וגננות. המערערת 2 הינה קרן השתלמות למורים בבתי ספר תיכוניים, בסמינרים ולמפקחים (המערערות יכונו להלן: "הקרן"). המשיבה הינה עמותה פרטית השייכת לאגודת ישראל ומעסיקה מאות גננות בחוזי עבודה אישיים עונתיים (להלן: "הרשת"). אין חולק כי הרשת מפרישה עבור עובדיה כספים לקרן וכן מעבירה לה גם את חלקם של העובדים. עוד מוסכם כי ביחס לתקופה שבין 12/05 ל- 12/06 הרשת העבירה לקרן את הכספים באיחור. בשל האיחור חייבה הקרן את הרשת בריבית פיגורים בשיעור הריבית הנהוגה אצל החשב הכללי. עקב כך הגישה הקרן תביעתה כנגד הרשת בבית הדין האזורי. נציין כי התביעה התייחסה לסכום ריבית הפיגורים באשר הקרן שולמה ע"י הרשת. מנגד הגישה הרשת תביעה שכנגד בה הקרן נדרשה להשיב לעובדי הרשת את הריבית, ההצמדה ושכר הטרחה שגבתה מהרשת. כמו כן נדרשה הקרן להגיש דוחות כספיים ביחס לכספים שהרשת העבירה לה, וכן תזכיר, תקנות והסכמי ניהול ושכ"ט. פסק דינו של בית הדין האזורי בית הדין קיבל את תביעת הקרן וקבע כי משהועברו הניכויים לקרן באיחור ובהתאם להסכם לפריסת החוב, הרי שהקרן זכאית לריבית פיגורים בגין כך. הרשת לא הציגה חישוב נגדי או הוראה חוקית הפוטרת אותה מתשלום ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי. בית הדין חייב את הרשת לשלם לקרן את סכום התביעה, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 17.10.07 - מועד הגשת התביעה. בית הדין לא מצא מקום לחייב את הרשת בפיצויי הלנה מתוך התחשבות במצבה הכלכלי. בית הדין דחה את התביעה שכנגד לאחר שהטענות בקשר אליה נזנחו בסיכומי הרשת. הערעור הקרן טוענת כי היה על בית הדין האזורי לחייב את הרשת בפיצויי הלנה, ולא לפטור אותה מכך שעה שלא הובאה כל ראיה ממשית בדבר הקשיים הנטענים של הרשת. לחילופין טוענת הקרן כי מאחר והינה קופת גמל כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול של קופת גמל) התשכ"ד - 1964, הרי שבהתאם לתקנה 22 גם חוב של ריבית פיגורים נושא ריבית פיגורים של החשב הכללי. (להלן: "תקנה 22"). עוד טוענת הקרן כי היה על בית הדין לפסוק הוצאות משפט בסכום ריאלי, בשים לב להתנהגות הרשת, אשר רואה באי תשלום ההפרשות במועד, הפרה כדאית מבחינה כלכלית. הרשת טוענת כי לבית הדין קיימת סמכות להפחית את פצויי ההלנה, ובמסגרת זו, הופעל שיקול דעתו. הרשת טוענת עוד כי בהתאם לפסיקת בית דין זה אין לחייב בריבית פיגורים, מקום בו לא נכרת חוזה בין המעביד לקרן המעגן חובה זו. מכאן שתקנה 22 אינה חלה על הרשת, מה עוד שאינה חלה על קרנות השתלמות וכן בשים לב לכך כי סעיף 47 בפקודת מס הכנסה המגדיר מהי קופת גמל נמחק. עוד טוענת הרשת כי תקנה 22 אינה חלה על מי שאינו מעביר את הזכויות לרבות תשלומי הריבית לעמית. לבסוף טוענת הרשת כי ערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בפסיקת שכר הטרחה, אלא אם קיימת טעות חריגה וקיצונית. במקרה דנן נפסקו כ - 10% מהחוב הפסוק ועל כן אין להתערב בכך. במסגרת דיון קדם ערעור, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יינתן על בסיס סיכומים בכתב. הכרעה עיקרה של המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא על הריבית דריבית. סכום החוב שנפסק הנו בגין ריבית הפיגורים והשאלה אם הוא נושא פיצויי הלנת שכר, ריבית פיגורים בשיעור הריבית הנהוגה אצל החשב הכללי או ריבית והצמדה כחוק כפי שפסק בית הדין האזורי. נבחן סוגיה זו בהתאם לסדר הזה, בשים לב לתשתית הנורמטיבית בנושא והתאמתה לקופת גמל מסוג קרן השתלמות דוגמת הקרן. פיצויי הלנת שכר המקור לחיוב בפיצויי הלנת שכר נמצא בחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958 (להלן: "החוק"). סעיפים 17-17א לחוק מאפשרים לעובד ששכרו הולן, לתבוע פיצויי הלנת שכר, שמשמעותם ריבית בשיעור גבוה כנקוב בחוק על כל שבוע או חלק ממנו בהם התאחר תשלום השכר. זכות זו הוקנתה גם לעובד התובע פיצויי פיטורים כאמור בסעיף 20 לחוק, וכן גם לקופת גמל התובעת מעביד שלא העביר במועד תשלומים בהתאם לסעיף 19 א לחוק. סעיף 19 א (א) לחוק קובע: "יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו, שלא בדרך ניכוי, לא שולם בתוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן". היוצא מכך כי כאשר קיימת תביעה לפיצויי הלנת שכר, עלינו לבחון האם מדובר ב"שכר מולן" שרק הוא נושא פיצויי הלנת שכר. סעיף 19 א מפרט כי בגדר המונח "שכר מולן" לצורך חוב לקופת גמל, יבואו הסכומים שהמעביד חייב לקופה, הן אלו שמגיעים ממנו והן אלו שמגיעים מהעובד לצורך ההפרשות לקופה. רק סכומים אלו יישאו פיצויי הלנת שכר. באותו אופן מוגדר בסעיף 1 לחוק מהו שכר עבודה אשר יישא פיצויי הלנה - חגים, פריון עבודה, שעות נוספות וכל תשלום אחר המגיע לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. במקרה שלפנינו עותרת הקרן לחיוב הרשת בפיצויי הלנת שכר,ומושא פיצויי ההלנה הוא ריבית פיגורים. אין חולק כי לא מדובר בסכומי הקרן - דהיינו ההעברות שהיה על הרשת להעביר בין שלה כמעבידה ובין של העובדים. אין מדובר בסכומים שעל הרשת להעביר במסגרת השוטפת החודשית אלא מעבר לכך. זוהי התוספת לתשלום שנובעת מהפיגור בהעברת התשלומים. סכום זה אינו בא בגדר "שכר מולן" על פי החוק ועל כך אינו יכול לשאת פיצויי הלנת שכר. לתוצאה זו נגיע, גם אם נעשה היקש מכך שפיצויי הלנת שכר אינם נושאים פיצויי הלנה. כך קובע סעיף 17: "17 (א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן: "פיצויי הלנת שכר"): (1)........ (2)........ (ב) פיצויי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף זה, חלק משכר העבודה". (ראו גם: סטיב אדלר, "פיצויי הלנה: חוק ופסיקה", שנתון משפט העבודה ו' תשנ"ו, עמ' 5, דב"ע (ארצי, מ"ג/ 8-2 רשות השידור - אלברט מצדה פד"ע ט"ו 147, 155; ע"ע (ארצי) 300360/98 נחום צמח - ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ סעיף 4 (י) לפסק הדין מיום 30.4.02). לפי דרך זו, אין חוק הגנת שכר מכיר בחיוב של פיצויי הלנת שכר על פיצויי הלנת שכר. לפי אותו רציונל לא ניתן לפסוק פיצויי הלנת שכר על ריבית פיגורים. ריבית והצמדה או ריבית פיגורים חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 קובע בסעיפים 2 עד 3א כי רשות שופטת רשאית לפסוק ריבית והצמדה על כל סכום שנקבע כי יש לשלמו לבעל דין. בסעיף 6 לחוק זה נקבע כדלקמן: "6 (א) אין לפסוק ריבית לפי חוק זה - (1) אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום; ׁ(2) ׂ אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחד כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד." תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964 קובעות בתקנה 22 כדלקמן: "לא שילם המעביד את תשלומיו הוא כאמור בתקנה 20 או לא העביר את תשלומי העמית - השכיר בזמנם כאמור בתקנה 21, תקבל הקופה על סכומים אלה מאת המעביד ריבית בשיעור שלא יפחת משיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מעת לעת. הסכומים שמעביר המעביד בהתאם לתקנה זו ייזקפו תחילה לחשבון התשלומים שחב בהם המעביד ולבסוף לחשבון הריבית, ואולם ריבית הפיגורים תחול גם על חוב ריבית". קריאת סעיף 6 לחוק פסיקת ריבית והצמדה יחד עם תקנה 22 מובילה למסקנה, כי תקנה 22 כפשוטה מחייבת את המעביד בכובעו כנתבע גם בריבית פיגורים על ריבית הפיגורים. הרשת טענה כי בהיותה קרן השתלמות אין לראות בה קופת גמל. בית דין זה כבר פסק כי יש לראות בקרן השתלמות "קופת גמל" כמשמעה בחוק הגנת שכר וכי ההפרשות לקרן השתלמות הינן בגדר שכר עבודה. כהרתעה מפני אי תשלום החוב לקופת גמל והפיכתו לבלתי כדאי מטיל חוק הגנת שכר פיצויי הלנת שכר. (ראו: ע"ע (ארצי) 1529/04 קרן השתלמות רשויות מקומיות - מועצה מקומית יאנוח ג'ת. מיום 8.11.05, ע"ע (ארצי), 437/03 מרכנטיל ניהול קופות גמל בע"מ - מועצה מקומית כפר כנא מיום 1.1.07, ע"ע (ארצי) 357/06 ק.ל.ע. קרן השתלמות לעובדים סוציאליים בע"מ ואח'- מועצה מקומית פקיעין ואח' מיום 9.6.09). באותו אופן יש לראות את תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד - 1964 כמתייחסות לקופות גמל וכן לקרנות השתלמות. דברים אלו נלמדים מתקנה 1 לתקנות אלה אשר מסבירה כי "קרן השתלמות" - היא "קופת גמל שנועדה לתשלום דמי השתלמות לעובדים, לעצמאים ולחברי קיבוץ או לחברי מושב שיתופי" ו"קרן השתלמות מיוחדת למורים" היא - "קרן השתלמות למורים שהיא מהמנויות בהגדרה "עובד הוראה" שבסעיף 3 (ה) לפקודה;". בנוסף מופיעים סוגים נוספים של קופות גמל בתקנה 1 כמו קופת גמל לפיצויים , לדמי מחלה, לחופשה, לקצבה לתגמולים ועוד. כולן באות בגדר המונח "קופת גמל" בתוך התקנות אלא אם קיימת התייחסות מפורשות לכל אחת מהן כמו לקרן השתלמות בתקנה 19 העוסקת בשיעורי התשלום. אך ברור לכל כי האישורים אשר יש להציג לצורך פעילות כחברה מנהלת של קופה מנהלת חלים על כל סוגי הקופות ובאותו אופן גם החיוב בריבית פיגורים. צודקת הרשת בטענתה לפיה ההגדרה של קופת גמל בתקנה 1 מפנה לסעיף 47 (א) (2) לפקודת מס הכנסה, וסעיף זה בוטל. אך אין הדבר מאיין כאמור את תחולת התקנות על קרן השתלמות וזאת ניתן ללמוד כאמור מתוכנן. הרשת הפנתה בסיכומיה לפסק דינו של בית דין זה בעניין מועצה אזורית גליל תחתון, שם נדונה אותה שאלה המתעוררת בעניין שלפנינו. חברי השופט עמירם רבינוביץ' קבע כי ככלל תקנה 22 אינה מהווה מקור עצמאי לחיוב המעביד בתשלום ריבית פיגורים על ריבית פיגורים, ויש לבחון אם קיים הסכם המטיל חובה על המעביד לשלם ריבית פיגורים בגין ריבית פיגורים. גם אם תקנה 22 מהווה מקור עצמאי לחיוב המעביד בריבית פיגורים, אין בה חיוב מפורש לכך. השופט רבינוביץ' כיוון בדברים אלו לכך כי בזמן הרלבנטי לתביעה שנדונה שם, תקנה 22 טרם כללה את החיוב של ריבית פיגורים על ריבית הפיגורים. התיקון נעשה ב - 5.8.04 כאשר פסק הדין בבית הדין האזורי ניתן ב- 2003, טרם התיקון. ומכאן נלמד כי "שעה שביקש מחוקק המשנה להורות על השתת ריבית פיגורים על חוב ריבית הפיגורים עשה כן במפורש. מן ההן ניתן ללמוד על הלאו, היינו, שעה שלא דיבר מחוקק המשנה מפורשות מתבקשת המסקנה כי על חוב ריבית הפיגורים אין להוסיף ריבית פיגורים, אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד" (סעיף 20 לפסק הדין ע"ע (ארצי) 208/03 קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח בע"מ - מועצה אזורית גליל תחתון מיום 31.10.05). דבריו של השופט רבינוביץ' מקובלים עלינו ויש לבחון את העובדות במקרה שלפנינו בהתאם לכך: ראשית, אין חולק כי הרשת מסכימה כי עליה לשלם ריבית הפיגורים על סכום הקרן ובכך שלא הגישה ערעור על כך, גילתה את דעתה כי ההוראה המפורטת בתקנה 22 רישא מקובלת עליה. כמו כן מעיון בתחשיב שצורף לכתב התביעה עולה, כי הוא כולל את סכום הריבית בטור אחד, ובטור אחריו את הסכום של ריבית דריבית. סה"כ הוא 32,390.32 ₪ זהו סכום הקרן שנפסק, הכולל כאמור גם ריבית דריבית ועליו גם לא הגישה הרשת ערעור. בכך מקופלת ההודאה כי הרשת מסכימה לשלם את סכום ריבית הפיגורים בתוספת ריבית פיגורים. שנית, תקנון הקרן מגדיר בסעיף 1 את משמעות המונח "ההסדר התחוקתי" כדלקמן: "החוקים, התקנות ההוראות והצווים הממשלתיים שייקבעו מזמן לזמן את התנאים, אשר לפיהם עשוי גוף משפטי המנהל קופת גמל ליהנות מיתרונות כלפי מס הכנסה. 'קופת גמל' יתפרש בהתאם להסדר התחוקתי". בסעיף 3(ה) לתקנון נקבע כך: "על אף האמור בתקנות החברה יהיו מנהלי החברה חייבים לעשות כל פעולה אשר ההסדר התחוקתי מחייב את עשייתה ומנועים מלעשות כל פעולה אשר ההסדר התחוקתי אוסר את עשייתה". ברי כי את תקנה 22 יש לראות כחלק מההסדר התחוקתי החל על הקרן ומחייב אותה גם בכל הקשור בשעור הריבית על ריבית הפיגורים. נוסח התקנון, המהווה הסכם בין הקרן לרשת, מאפשר קריאה שכזו השואבת לתוכה את תוכן תקנות מס הכנסה העוסקות באישור וניהול קופות גמל . שלישית, יש לזכור כי פסק דינו של השופט רבינוביץ, מתייחס לתקנה 22 טרם תיקונה. אחד מנימוקיו מתייחס לכך שהתיקון מלמד כי כאשר המחוקק ביקש לקבוע מפורשות כי ריבית פיגורים תישא ריבית פיגורים הוא מוסיף זאת. על כן משתקנה 22 בנוסחה המתוקן, חלה בזמן הרלבנטי לתביעת הקרן, היא מהווה חלק מתקנונה, גם אם לא צויינה בו מפורשות. על כן אין בתקנון הקרן כדי למנוע את תחולת תקנה 22 על הקרן. טענה נוספת של הרשת היא כי תקנה 22 אינה חלה מאחר וריבית הפיגורים אינה מגיעה לעמית. אין בידינו לקבל טענה זו מאחר ותקנה 22 חלה במערכת היחסים שבין המעביד אשר לא שילם את ההפרשים לבין הקרן. על האופן שבו נהנה העמית מכספי הקרן, והאם יש לו זכות אף מעבר לסכומים שהופרשו ע"י המעביד ועל ידו - היה על הרשת לטעון ולהביא ראיות בבית הדין האזורי. מכאן שלא נוכל בשלב זה, להכריע בטענות הקרן בסיכומיה לפיה מורה היוצאת להשתלמות מקבלת כ - 130%-140% מהכסף שהופקד על ידה וע"י מעבידה. לסיכום פרק זה, אנו קובעים שתקנה 22 חלה על הקרן ביחסיה עם הרשת, ועל ריבת הפיגורים לשאת ריבית פיגורים. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הקרן הלינה על שעור ההוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של כ - 5,000 ₪ אשר נפסקו לזכותה בשים לב לטענות הרשת אשר לא התקבלו בבית הדין. ככלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות אלא אם הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. (ע"ע (ארצי) 110/07 פרדי ברבי - יוסי ברבי מיום 1.9.08). בנסיבות העניין לא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות התערבותנו בפסיקת ההוצאות. פסיקת ההוצאות הינה יחסית לסכום שבית הדין האזורי פסק לזכות הקרן והיא אינה חורגת מהמקובל. יחד עם זאת אנו קובעים, כי נוכח קבלת הערעור בחלקו הגדול, תשלם הרשת לקרן הוצאות גם בשל הדיון בערכאה זו. סוף דבר הערעור מתקבל כך שעל הרשת לשלם לקרן ריבית פיגורים כמקובל אצל החשב הכללי על הסך של 32,390.32 ₪ החל מיום 17.10.07 ועד הפרעון המלא בפועל. הרשת תשלם לקרן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים מהיום יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום המלא בפועל. הלנת שכרשאלות משפטיותקופות גמל