האם בעל שליטה בחברת מעטים זכאי לדמי אבטלה

דוגמא לפסק דין בנושא האם בעל שליטה בחברת מעטים זכאי לדמי אבטלה:

1. התביעה שלפנינו מופנית כנגד החלטת הנתבע (להלן- המוסד) לדחות את תביעת התובעת לדמי אבטלה, מן הטעם שהתובעת היא בעלת שליטה בחברת מעטים ועל כן הפרק של דמי אבטלה אינו חל עליה, כאמור בסעיפים 6ב ו- 335(ה) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 (להלן-חוק הביטוח הלאומי או החוק). בנוסף טען המוסד כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לחברה שבשליטתה.

2. התובעת ילידת 1949, טענה כי עבדה כתופרת מקצועית משך 21 שנה. בשנים האחרונות הועסקה התובעת בחברת "סופית חברה לאופנה בע"מ" (להלן-החברה) עד לפיטוריה במאי 2010. אין מחלוקת כי בעלי המניות של החברה הם בעלה של התובעת, מר עובדיה דוד, המחזיק 66 מניות רגילות ובתה, הגב' ענת דוד, אשר מחזיקה 22 מניות רגילות של החברה.

3. התובעת הועסקה בחברה בתפקיד מנהלת / תופרת. כפי העולה מתלושי השכר של התובעת אשר הוגשו על ידי המוסד (נ/7), בתקופה שמחודש 11/08 ועד 4/10 השתכרה התובעת שכר חודשי של 7,500 ש"ח ברוטו. שכרה של התובעת הועבר לה מידי חודש באמצעות המחאה, שהופקדה על ידי בעלה לחשבונם המשותף.

4. לטענת התובעת, היא הועסקה כשכירה על ידי החברה: עבדה מידי יום משעה 7:00 עד 17:00, שכרה היה דומה לשכרם של יתר העובדים, ואלמלא היתה עושה את עבודתה, היה צריך להעסיק עובדת אחרת במקומה. התובעת טענה עוד, כי חקירה שערך המוסד בעניינה, לאחר שעברה תאונת עבודה, העלתה באופן חד משמעי כי היא עובדת בחברה ככל עובדת אחרת. ביחס לניהול העסק, התובעת טענה כי מאחר ומדובר בעסק משפחתי, באופן טבעי התייעץ עימה בעלה בעניינים שונים, אך אין הדבר פוגע במעמדה כעובדת. לחיזוק טענותיה הפנתה התובעת לפסק הדין בעניין גרוסקופף (עב"ל (ארצי) 20182/97 המוסד לביטוח לאומי – יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע לד 97, להלן- עניין גרוסקופף).

התובעת הוסיפה וטענה, כי גם אם יימצא כי לא היתה "עובדת" של החברה אלא עצמאית, גם אז ראוי להכיר בה כזכאית לדמי אבטלה, שכן האבחנה המבוצעת כיום בחוק בין עובד שכיר לעובד עצמאי היא שרירותית, בלתי סבירה, מקפחת ומפלה ויש לפיכך לבטלה בשל סיבות אלה וכן בשל היותה בלתי חוקתית.

5. לטענת הנתבע, התובעת היתה בעלת שליטה בחברת מעטים, ועל כן לאור הוראות סעיפים 6ב ו- 335(ה) לחוק הביטוח הלאומי היא אינה זכאית לדמי אבטלה. הנתבע טען עוד, כי אין לראות ביחסי העבודה בין הצדדים יחסי עובד-מעביד ובהתאם לאמור בחוק, העובדה שנעשתה עבודה בפועל אינה מעניקה זכאות לדמי אבטלה שעה שמדובר במי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים.
עוד נטען, כי אמנם לתובעת אין מניות בחברה, ולפיכך לכאורה אין היא נכנסת תחת ההגדרה של "בעל שליטה". עם זאת, יש לראותה כבעלת שליטה עקיפה, נוכח העובדה שבעלי מניות החברה הם בעלה ובתה של התובעת, והעובדה שהתובעת תפקדה בפועל כמנהלת בחברה ונהגה בה מנהג בעלים.
דיון והכרעה

6. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

"הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים."
פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי הוא הפרק העוסק בביטוח אבטלה.

סעיף 335 (ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה."

מכאן, יוצא, כי מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי.

7. סעיף 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן-הפקודה) מגדיר מהי חברת מעטים, כדלקמן:

"76. (א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים).
(ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק.
(ג) "בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.
(ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד –
(1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) אדם ובא כוחו;
(3) שותפים בשותפות."

8. הגדרת בעל שליטה מופיעה בסעיף 32 לפקודה:
"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;"

9. סעיף 6ב בנוסחו כיום, תוקן בשנת 2004, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. התיקון לחוק קבע כי בעל שליטה בחברת מעטים לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה - החל מיום 1.1.04.

10. דברי ההסבר לחוק, אשר פורסמו בהצעות חוק – הממשלה, ביום 30.4.03, דנים בבעייתיות שבסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי. מפאת חשיבותם, נביא את דברי ההסבר לתיקון כאמור במלואם:

"... לסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי, השלכה על תשלום דמי הביטוח וכן על תחולת ענפי הביטוח לגביו, שכן עובד עצמאי אינו מבוטח לפי פרקים ז' וח' שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1985 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי), שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד.

בשנים האחרונות נדרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הביטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דירקטור ובעל מניות בחברה עשויים להיחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסוימים. דע עקא, שבנושא זה נותרה אי בהירות רבה, וציבור המבוטחים וכן גם המוסד שבים ונקלעים לצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע דמי האבטלה לבין החברה, בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים. זאת בעיקר בחברות שבהן מספר קטן של בעלי שליטה ועניין, שאז מערכת היחסים שבין בעל השליטה או בעל העניין ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי.

בירור מעמדו של המבוטח רק בדיעבד שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה היא בעיתית, וראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, הן מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח והן מבחינת זכויותיו לגמלאות.

מוצע לפיכך לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולקבוע בו במפורש כי בעל מניות בחברת מעטים (חברה בת 5 בעלי מניות לכל היותר) המועסק בחברה, וכן מי שהוא בעל שליטה בחברה כאמור ומועסק בה, לא יוכר כעובד שכיר בחברה, הן לעניין תשלום דמי ביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות.

מבוטח כאמור יוכר, לפי העניין, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי." (ההדגשה אינה במקור, א.ס.).

11. דברי ההסבר מבהירים אם כן, כי השאלה בה יש להכריע תחילה, היא שאלת השליטה. כלומר, האם מדובר בבעל שליטה ישירה, ואם לא, האם מדובר בבעל שליטה עקיפה, דהינו האם בפועל היתה לתובעת שליטה בחברה; האם נהגה בה מנהג בעלים (ראו גם ע"א 6357/99 פקיד שומה באר שבע נ' יוסף שלם ואח', פ"ד נ"ו (4) 66, 71).

ככל שהתשובה לאחת מן השאלות לעיל היא חיובית ולתובעת יש שליטה בחברה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, כי אז יש לדחות את תביעתה לדמי אבטלה. עם זאת, אם ייקבע שלתובעת אין שליטה בחברה, עדיין צריך יהיה לבדוק האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בינה לבין החברה, על מנת שתהא זכאית לתשלום דמי אבטלה, כאמור בסעיף 1 לחוק.

12. בענייננו, מן הראיות אשר הובאו לפנינו עולה כי התובעת אינה ממלאת אחר התנאים לקביעת היותו של אדם בעל שליטה במישרין בחברה, שכן היא אינה בעלת 10% מהמניות, לא נטען וממילא לא הובאו ראיות כלשהן המוכיחות כי היא שותפה ברווחים, ואין לה לכאורה זכות למנות מנהל. עם זאת, גם לגרסת התובעת, הבעלות בחברה היא של בעלה ובתה. מאחר שהן בעלה והן בתה של התובעת נכנסים להגדרת "קרוב" כאמור בסעיף 76 לפקודה, יש לבחון האם לתובעת שליטה עקיפה באמצעות מי מהם.

13. התובעת העידה לפנינו על אופן עבודתה בחברה:
"ש. מה את עשית?
ת. גם אני עבדתי וניהלתי ותפרתי.
ש. את בעצם היית כל היום ביחד עם העובדות?
ת. כן.
ש. אם היו מתעוררות שאלות בקשר לעבודה, למי הן היו פונות?
ת. בהתחלה אני הייתי עוזרת להן עד שהן למדו את העבודה.
ש. מי קיבל החלטות לעניין העברת העסק לבית?
ת. ביחד.
ש. מי היה מקבל החלטות לעניין אם לקבל או לפטר עובד?
ת. ביחד.
ש. מי היה מקבל החלטות לעניין שכר של העובדים?
ת. פחות או יותר גם ביחד.
(פרוטוקול מיום 28.10.12, עמ' 6 ש' 26-28; עמ' 7 ש' 1-17).

כאשר נשאלה התובעת מי היו הבעלים של החברה השיבה "בעלי" וכשנשאלה "רק הוא?" השיבה "הוא ואני קצת. עוזרת" (פרוטוקול עמ' 5 ש' 17-20).

14. גם בעלה של התובעת העיד כי התובעת היתה שותפה בניהול העסק:
"ש. כמה זמן אישתך עבדה בעסק?
ת. מהיום שהוקמה החברה. היא גם ניהלה. היא ישבה על מכונה. הייתי צריך לנסוע, להביא סחורה. מישהו צריך להיות ולפקח.
ש. במשך זמן העבודה, כמה שעות היא עבדה ביום?
ת. יש ימים שעבדה 16 שעות ויש ימים שעבדה 9 שעות כמו כולם.
ש. מה היא עשתה במשך 9 השעות?
ת. עבדה על מכונה.
ש. והעובדות האחרות מה עשו?
ת. גם כן. אותה עבודה. כל אחת יש לה תפקיד.
ש. מי קבע מי יעבוד באיזה מכונה וכמה?
ת. בהתחלה היא ניהלה את הנושא וכתוצאה מזה אני גם נכנסתי לזה.
ש. בשנים האחרונות מי קבע?
ת. הן יודעות כל אחת את העבודה שלה. הן מיומנות ויודעות את העבודה.
ש. מי קבע לאישתך איך היא תעבוד ומתי תתחיל?
ת. היא קבעה לעצמה והיא היתה מתחילה בבוקר מוקדם. היינו מכינים את העבודה בערב לקראת הבוקר. מהערב הייתי נשאר איתה בערב להכין את העבודה וזה היה לאחר שהעובדות הלכו, כדי שבבוקר העבודה תהיה מוכנה לעובדות.
ש. למה היא היתה צריכה לעבוד על מכונה?
ת. בענף הזה, כשבעל הבית לא עובד, אז העסק קורס.
ש. אם היא היתה בחופשה מחלה או לא יכלה לעבוד תקופה ארוכה, מי מילא את מקומה?
ת. אני מילאתי את מקומה. גם עבדתי על המכונה."
(פרוטוקול עמ' 10 ש' 3-25. ההדגשות אינן במקור, א.ס.).

15. התמונה המתקבלת מן העדויות והראיות שהובאו לפנינו, היא כי התובעת ובעלה ניהלו יחד את החברה וקיבלו את ההחלטות הניהוליות באופן משותף: ההחלטות על קבלת עובדים לעבודה ועל פיטורי עובדים, כמו גם ההחלטה על גובה שכרם של העובדים התקבלו על ידי התובעת ובעלה ביחד. התובעת היא שנתנה הנחיות לשאר העובדות כל עוד נזקקו להכוונה, ואף היתה מכינה ביחד עם בעלה בסיום כל יום את העבודה עבור שאר העובדות ליום למחרת.
יתרה מכך, בעלה של התובעת ציין במפורש שהתובעת נהגה בחברה מנהג בעלים. כשנשאל מדוע היתה התובעת צריכה לעבוד על מכונה, השיב כי "בענף הזה, כשבעל הבית לא עובד, אז העסק קורס" (פרוטוקול עמ' 10 ש' 21-22). מר דוד אף ציין, שכאשר הוא לא נכח במקום, התובעת מילאה את מקומו בפיקוח שכן "מישהו צריך להיות ולפקח" (פרוטוקול עמ' 10 ש' 5). כפי שהעידה התובעת, גם ההחלטה לעניין העברת העסק לביתם של התובעים התקבלה במשותף (ראו גם עדות מר דוד בעניין זה, פרוטוקול עמ' 8 ש' 28; עמ' 9 ש' 1-3 אשר לדבריו, "התייעץ" בעניין זה עם אשתו).

16. עוד יצוין, כי בעוד שאר העבדים הדפיסו שעון נוכחות, התובעת לא עשתה כן. לדבריה, הדבר נעשה לאור יעוץ שקיבלו בדבר היותה עובדת גלובלית (פרוטוקול עמ' 7 ש' 9-15). עם זאת, בעלה של התובעת העיד כי התובעת היא זו שקבעה לעצמה איך תעבוד ומתי תתחיל (פרוטוקול עמ' 10 ש' 16-21). בניגוד לשאר העובדים, התובעת לא קיבלה זכויות סוציאליות במהלך עבודתה, לרבות דמי הבראה ודמי חופשה, ואף לא קיבלה פיצויי פיטורים עם סיום עבודתה (פרוטוקול עמ' 9 ש' 22-28; ראו גם הודעת התובעת מיום 14.9.10 (נ/2); וכן הודעתו של מר דוד מיום 14.9.10 (נ/3)).

17. התובעת לקחה חלק גם בהחלטה על סיום עבודתה: בעדותה לפני חוקר המוסד אמרה התובעת כי הסיבה בשלה היא פוטרה ולא עובדת אחרת היתה כי לא יכלה "לסבול יותר את הלחץ והעבודה" (נ/2, ש' 17-18). בעדותה לפנינו נשאלה התובעת מי החליט על סיום עבודתה. בתשובה אמרה כי היה זה "בעל הבית", בעלה וגם "המצב שאין איפה" (פרוטוקול עמ' 8 ש' 1-4), אך עם זאת הוסיפה מייד כי גם היא לקחה חלק בהחלטה "אני החלטתי שאי אפשר להמשיך" (לעיל).

18. המסקנה היא, כי התובעת נהגה בחברה מנהג בעלים. בצירוף העובדה שבעלה ובתה הם בעלי המניות בחברה, הרי שלתובעת שליטה עקיפה בחברה, כמפורט לעיל, ולפיכך אין היא זכאית קבל דמי אבטלה.
משקבענו כי לתובעת שליטה עקיפה בחברה, אין מקום לבדוק האם התקיימו יחסי עובד- מעביד בינה לבין החברה.

19. התובעת טענה כאמור כי ככל שייקבע כי אין היא זכאית לקבל דמי אבטלה בשל מעמדה, הרי שמדובר בחוק שרירותי, מפלה ובלתי חוקתי, אשר ראוי לבטלו עקב כך.
לא מצאנו מקום לקבל טענת התובעת. בעניין זה נפסק כבר על ידי בית הדין הארצי כי מעצם היות משאבי הביטוח הלאומי מוגבלים, אין מנוס מקביעת קריטריונים המצמצמים את הזכויות הניתנות על ידי הביטוח הלאומי. צמצום זה הינו הכרחי ולפיכך חרף הפגיעה שהוא יוצר, אין מדובר בפגיעה שהיא בלתי מידתית או בלתי סבירה באופן המצדיק ביטולה. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בעניין אכלאס חלאק:

"הפתרון המעוגן בחוק, של צמצום הזכאות לגמלה למבוטחים העומדים בדרישות הדין לקבלתה, הינו מידתי וסביר. שאם לא כן, ייווצר חסר במימון תשלום גמלה לסוגיה, בהיעדר תנאי להגבלת התשלום לזכאים, אשר יוביל לפגיעה בזכאים הקיימים - תושבי ישראל. אמור מעתה, בקביעת תנאים לקבלת גמלה, אין משום שלילתה של זכות, כי אם מתן ביטוי לתכלית הזכות, שהיא מתן עזרה וסיוע לזכאי כיום לגמלה. זאת, על מנת שלא לפגוע באיזון העדין שבין עיקרון הערבות ההדדית לבין המשאבים התקציביים המוגבלים. בהקשר זה מן הראוי לצטט את אשר כבר נפסק לאחרונה בבג"ץ פלוני:
" ... אכן ייתכנו מקרים שבהם מוצבת בהחלת זכאויות, פדות הגורמת עוגמת נפש למי שנפל בצידו הלא - זוכה של מתרס הזכאות, אשר הכרח להציבו במקום כלשהו. זהו אותו איזון, בין התכלית הסוציאלית לאילוצים התקציביים..." (בג"ץ 1334/11 פלוני - בית הדין הארצי, ניתן ביום 5.7.12)."
(עב"ל (ארצי) 334/09 אכאלס חלאק ואח' – המוסד לביטוח לאומי (31.1.13)).

20. אכן, פעמים רבות אין הדעת נוחה מכך שאין מענה בחוק הביטוח הלאומי לצרכים שונים של אזרחי המדינה. עם זאת, כפי שציין ב"כ התובעת, מדובר בסוגיה המונחת לפתחו של המחוקק, והוא שצריך לבחון אם וכיצד ניתן ליתן לה מענה. החוק בנוסחו כיום, אינו מכיר בזכאותה של התובעת, ועד שהמחוקק לא ישנה את תנאי הזכאות, לא ניתן, למרבה הצער, להכיר בזכאותה של התובעת לדמי אבטלה.


21. נוכח כל האמור, בדין דחה המוסד את תביעת התובעת לתשלום דמי אבטלה. התביעה לפיכך נדחית.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תשלום שכר לבעל שליטה

  2. מענק לבעל שליטה בחברה

  3. דמי אבטלה לבעל שליטה בחברה

  4. גביית חוב ארנונה מבעל שליטה

  5. בעלי שליטה זכאות בביטוח לאומי

  6. חיוב בעל שליטה בחברה בחובות עבר

  7. דחיית מועד פרעון חוב לבעלי שליטה בחברה

  8. התנגדות בעל שליטה לאישור מכר הגיש הנאמן

  9. נטל ההוכחה בגביית ארנונה מבעל שליטה בחברה

  10. האם בעל שליטה בחברת מעטים זכאי לדמי אבטלה

  11. ארנונה:השגה וערעור על חיוב בעל שליטה בחברה

  12. חיוב אישי של בעלי שליטה בחברה שהקימה שותפות

  13. אחריות בעלי שליטה לשעבר בחברה פרטית בפירוק

  14. הליכים אישיים נגד בעל שליטה לשעבר בחברה בפירוק

  15. חיוב אישי בארנונה על בעל שליטה של חברה שהתפרקה

  16. האם צריך לשלם מס על טובת הנאה לבעל שליטה בחברה ?

  17. משכורת בעל שליטה לפני אישור תנאי עבודתו באסיפה הכללית

  18. ארנונה הליכי גביה מנהליים כנגד בעל השליטה בחברה - 25% מהמניות

  19. ארנונה: הליך מוקדם לבירור חבות בעל שליטה בחברה בטרם הליכי גביה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון