התנגדות לביצוע שטר ערב

דוגמא לפסק דין בנושא התנגדות ערב לביצוע שטר:

זו התנגדות לביצוע שטר ובקשה לביטול עיקול שהוגשו ע"י המבקש. בקשות אלו באו בתגובה לבקשה לביצוע שטר שהוגשה ע"י צביה דוידוביץ (כאן ואילך: המשיבה) עבור שני שיקים האחד על סך של 16,000₪ והשני על סך של 4600₪. השיקים נמשכו מחשבונו של בן זכריה רוני (מכאן ואילך: רוני) לפקודת לפידות הראל (מכאן ואילך: הראל), כאשר המבקש חתם על גב השטר כערב. בד בבד עם הבקשה הגישה המשיבה בקשה לעיקול, לפני המצאת האזהרה, בחשבונותיו, נכסיו, משכורתו של המבקש ועיקול על כספים וזכויות שבחב' ויזה וחברת ישראכרט.

אלו הם עיקר הדברים של המבקש:

רקע עובדתי:

לטענת המבקש לפני כ-7 חודשים הגיע אל המבקש רוני וביקש ממנו כי יתלווה אליו על מנת שישמש עבורו כערב. המבקש ורוני נסעו יחדיו למשרדו של עו"ד לפידות, המשמש בהליך זה כב"כ של המשיבה, ושם פגשו אותו עם בנו הראל, שכאמור השיקים נחתמו לפקודתו. רוני העביר לעו"ד לפידות 6 שיקים על סך של כ-4,625 ₪ והמבקש חתם על השיקים, בחלקן האחורי, כערב. בתמורה לשיקים שניתנו לעו"ד לפידות, נתן זה סך של 25,000 ₪ לידי רוני.

זמן מה לאחר מכן, רוני, שהיה זקוק לכסף, פנה שוב להראל על מנת ללוות סכומי כסף נוספים, וזה דרש ממנו כי בתמורה להלוואה, על רוני להחתים שני ערבים. רוני הגיע למקום עבודתו של המבקש, יחד עם אדם נוסף בשם אלברט, וביקש ממנו כי יחתום על שיק נוסף. שיק זה היה ללא פרטים וללא סכום בעת החתימה. לאחר תקופת מה, ללא כל הודעה מוקדמת וללא כל פניה טלפונית או פניה כלשהי, קיבל המבקש אזהרה מידי המשיבה, שאותה לא פגש ולא הכיר לפני כן.

טענות המבקש:

1. לטענת המבקש, חל סעיף 8 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 (מכאן ואילך: חוק המחאת חיובים), משום שהמבקש נתן ערבות לעו"ד לפידות ולא למשיבה, שמבקש אינו מכיר אותה כלל.

2. העיסקה נוגדת את החוק ו/או תקנת הציבור מאחר ועו"ד לפידות ו/או בנו המחו את השיק לזוכה, ואז נכנס עו"ד לפידות לתיק כב"כ הזוכה.

3. בשיק ע"ס של 16,000 ₪ לא ניתנה תמורה לא אומתה חתימתו של המבקש.

4. פרטי הזוכה לא הופיעו על אף אחד מבין השיקים שהמבקש חתם עליהם כערב.

5. המשיבה לא מילאה את חובתה על פי סעיף 8 22(א)(1), 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (מכן ואילך: חוק הערבות) בכך ש:

-מימוש הערבות לא נעשה בפניה אישית אל הערב ולא נשלחה אליו כל התראה בנידון.

-המבקש הינו ערב יחידי, לפיכך בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הערבות, לא קיבל הערב העתק מין החוזה וזאת חרף בקשות חוזרות ונשנות.

-המשיבה לא מילאה את חובה על פי סעיף 26 לחוק הערבות. מכאן, התוצאה של אי מתן ההודעה היא הפטר הערב.

-חתימתו של המבקש, מבלי שהוא ידע את סכום השיק, עומדת בניגוד לנאמר לסעיף 22(א)(1) לחוק הערבות, ובניגוד להגדרת "שטר חוב" כמובנו בפקודת השטרות.


ראשית, יש לדחות על הסף את טענת ב"כ המבקש כי חל בעניינו סעיף 8 לחוק המחאת חיובים. סעיף 8 לחוק המחאת חיובים האומר:

"היתה החבות מובטחת בערבות או בשעבוד שניתן לא מידי החייב, מפקיעה המחאת-החבות את הערבות והשעבוד, זולת אם הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים להמחאה".

לטענת המבקש, הוא נתן ערבות לעו"ד לפידות ולא למשיבה, שמבקש אינו מכיר אותה כלל. כמו כן, אין חתימת היסב של הראל לפידות לטובת הזוכה.

אכן, השיק, יש בו סממנים הדומים לזה של המחאת זכות. אך המחוקק יצר חיץ ברור שבין המחאת זכות לבין דיני שטרות בסעיף 53 לפקודת השטרות אומר:

"אין השטר, מכוח עצמו, פועל כהמחאת כספים שבידי הנמשך העומדים לפרעונו של אותו שטר… ".

הוראת סעיף זו מעמידה חיץ בין שטר לבין המחאה. כמו כן, סעיף 10 לחוק המחאת חיובים אומר:

"הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון; הן אינן חלות על המחאות לפי מסמכים סחירים".

והרי, בעניינו השיק הינו מסמך סחיר, וכן המבקש הינו ערב ויכול לחול עליו הוראות פקודת השטרות.

כמו כן, יש לדחות את הטענה שהעלה המבקש כי בכך שעו"ד, כאביו של הראל, מופיע כעת כב"כ של הזוכה, שהשיק הועבר אליה ע"י הראל, נוגדת את תקנת הציבור. לא מצאתי ממש בטענה זו. אין אני רואה טעם לפגם שעו"ד לפידות ישמש ב"כ הזוכה, אל אף שהוא אביו של הנפרע, הראל לפידות.

טענות נוספות שיש לדחות הן: חתימת המבקש לא אומתה, לא ניתנה תמורה בגין השיק של 16,000 ₪ ופרטי המשיבה לא הופיעו על אף אחד מבין השיקים שהמבקש חתם עליהם כערב.

איני רואה מדוע יש צורך לאמת את חתימתו של הערב. מה עוד שהמבקש לא מכחיש את חתימתו כערב על השיקים.

באשר להעדר תמורה, אין ברור מהבקשה למי הייתה אמורה ליתן תמורה. אם לרוני, הרי שהוא קיבל הלוואה תמורת השיק. ואם למבקש, הרי שהוא משמש כערב לתשלום ההלוואה שרוני קיבל, הוא עצמו היותו כערב אינו אמור לקבל כל תמורה.

באשר להעדר פרטי המשיבה על גבי השיק, אכן, אין אנו יודעים בשלב זה את טיב מעמדה של המשיבה על פי פקודת השטרות. מעיון בסע' 1 לבקשה לביצוע שטר ובשיקים עולה, כי השיקים לא הוסבו למשיבה ויתכן מצב כי מדובר בהעברת שטר לפקודה בלא היסב (ראה סעיף 30(ד) לפקודת השטרות).

באשר לטענות הנוגעות לחוק הערבות ,יש לבדוק האם יש להחיל את דיני הערבות הכללים על דיני השטרות. ואיזה מערכת הדינים שתחול בעניין. יש לבחון אותה ביחס לכללים שנקבעו בהתנגדות לביצוע שטר.

האם יש להחיל את דיני הערבות הכללים על דיני שטרות ?

עושה השטר והערב נטלו על עצמם, עם החתימה על השטר, התחייבות לפרוע אותו. זכותו של הנפרע, האוחז, כלפי העושה והערב, הינו "יחד ולחוד" (ראה סעיף 57(ג) לפקודת השטרות). השטר, כזכות חוזית, אפשר שתחול עליו מספר מערכות דינים.

"זאת ועוד: הזכות השטרית היא במהותה זכות חוזית (ראו א' ברק, מהותו של שטר 30 (1965)). על זכות זו חלות איפוא שתי מערכות של דינים: דיני הסחרות הקבועים בפקודת השטרות ("דיני שטרות במובן המצומצמם") ודיני החוזים הקבועים בקודיפיקציה האזרחית ("דיני שטרות במובן הרחב"). כך למשל, הכשרות לחוב על פי צד לשטר נקבעת על פי דיני הכשרות הכלליים. דיני הטעות, ההטעיה, הכפיה והעושק הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי), חלים גם לעניין חיוב שטרי; דיני הקיזוז והערבות, החלים לעניין חיוב חוזי, חלים גם לעניין חיוב שטרי" ( רע"א 2443/98 - מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ .תק-על 99(3), 425 ,עמ' 427 ).

מכאן הוא, שאפשר שמערכת הכללים החלה על דיני הערבות תחפוף גם על דיני השטרות, וזאת בתנאי שכאשר ישנן הוראות , בשני החוקים, שאינן מתיישבות אחת עם השניה, כי אז יחולו דיני השטרות, כדין ספציפי. זוסמן בספרו דיני
שטרות אומר "מכאן, שדיני הערבות הכללים שבחוק הערבות, תשכ"ז-1967 נוהגים עכשיו גם לגבי ערבות לשטר, אפילו ניתנה הערבות בצורה הקבועה בסעיף 57 לפקודה, והכל כמובן כפוף לפקודה" (זוסמן, דיני שטרות, עמ' 229-230 ). וכן "הוראה זו - כמו שאר הוראות חוק הערבות - חלה גם על ערבות לשטר, אלא אם כן יש בפקודת השטרות הוראה שאינה מתישבת עמה" (רע"א 2443/98, עמ' 429 ).

לאחר שהגעתי למסקנה שדיני הערבות הכללים חלים גם בדיני שטרות, עלי לבחון את שתי מערכות דינים זו מול זו ויחסי הגומלין ביניהם אל מול ההלכות שנקבעו בהתנגדות לביצוע שטר.

בשלב ראשוני זה של התנגדות לביצוע שטר, כאשר התובע על פי השטר אינו צד קרוב לחייב, אין אנו בוחנים את טיב מעמדו של התובע על פי השטר, ויחסיו עם החייב. בשלב זה בוחנים אנו האם יש בידי החייב הגנה העומדת לו אל מול הנפרע אשר נטל את השטר מידי המושך. כלומר, כאשר נתבע הנתבע ע"י צד שלישי, די לו שיראה בתצהירו שיש בידו הגנה העומדת לו ביחסים שבינו לצד הקרוב לו, שעימו התקשר.

סעיף 57 לפקודת השטרות עוסק בערבות לשטר. סעיף זה מורה כי "ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד". סעיף 8 לחוק הערבות מורה גם כי הערב והחייב אחראים כלפי הערב "יחד ולחוד", אך אין הוא מאפשר גישה ישירה לערב, אלא לאחר שדרש מאת הערב העיקרי את קיום החיוב. סעיף זה מאפשר גישה לערב בשלושה מצבים:

(1) הערב ויתר על הדרישה מן החייב;

(2) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק;

(3) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.

סעיף 27 לחוק הערבות, הדן בערב מוגן, יש בו כדי למלא חללים ביחס שבין החייב העיקרי לערב. סעיף זה דן בתנאים למתן אישור לפעול כנגד ערב מוגן. לשונו של סעיף 27 הוא:

(א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו שניים אלה:

(1) ניתן פסק דין נגד החייב;

(2) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין.

ביחס שבין סעיף 8 לסעיף 27 לחוק הערבות עולה, כי הדרישות המחמירות הנדרשות מאת הנושה בערב מוגן לא חלות עליו כלפי ערב רגיל, שאינו מוגן.

על-פי גרסת המבקש, שלא קרסה בחקירתו, השיקים נשוא ההתנגדות נמסרו בגין הלוואה - על-פי גרסת המבקש החייב רוני מסר לנפרע 6 שיקים, אין לדעת בשלב זה האם מדובר בהלוואה אחת או בכמה הלוואות, בכל אופן סכום השיקים שניתנו בגין ההלוואה/ות אינו עולה על הסכום שנקבע בסע' 19(ח), על-פי גירסת המבקש הנפרע הראל לפידות עונה על הגדרת נושה על-פי סעיף 19 לחוק הערבות.

יתכן ואם יוכיח המבקש שאכן הנפרע עוסק במתן הלוואות על-פי הגדרת נושה וערב מוגן, יחול סע' 27 לחוק הערבות.

מעיון בחומר שהוצג לפני, ישנו קושי לקבוע באופן חד משמעי בשלב זה האם הערב הינו ערב רגיל, שלגביו לא חלים התנאים של סעיף 27, או אכן אפשר לראות בו "ערב מוגן" ואז חלים עליו התנאים של סעיף 27.

על כן, יש לאפשר למבקש להתגונן בעניין זה ולהכריע בו לאחר שמיעת ראיות בתיק.

לגבי הטענה כי המבקש לא ידע את הסכום שנרשם על השיק, וזה עומד בניגוד לסעיף 22(א)(1) לחוק הערבות אומר כי סעיף 19(א) לפקודת השטרות אומר כי "היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו", סכום כסף שיש למלא בשטר הינו פרט מהותי שיכול המחזיק בו למלא, בענייננו אפשר לראות ברוני כמחזיק בשטר, על כן פקודת השטרות חלה ולא חוק הערבות. השאלה היא האם חרג רוני מהרשאתו של הערב בעת מילוי השטר ?

מעדותו של רוני עולה, שהמבקש לא ידע את הסכום שהוא רשם על השיק הוא אף לא יידע אותו על כך; ולכל היותר על פי גרסת המבקש שלא קרסה, התכוון המבקש לערוב על-סך 2000 ₪ בלבד ולא 16,000 ₪. על כן, יש לאפשר למבקש להתגונן כנגד טענה בדבר חריגה מהרשאה.

באשר לביטול עיקול, מצאתי לנכון לבטל את העיקולים שהוטלו ובמסגרת תיק הוצל"פ. הנימוק טמון בכך, שכאשר הוטל עיקול במסגרת תיק הוצל"פ בטרם המצאת האזהרה חלים הכללים שבסדר דין האזרחי בבקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד וכאשר מוגשת בקשה לביטול עיקולים יש לדון מחדש בבקשה להטלת עיקול ונטל השכנוע עדיין רובץ
על מבקש העיקול ולא על המבקש לבטלו "לענין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה;" (רע"א 8420/96 דן מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות פ"ד נא(3) 789 ,עמ' 800-801 ).

המשיבה הגישה במסגרת הוצל"פ ובטרם מתן אזהר,ה את התצהיר לתמיכת הבקשה להטלת עיקול, אם זאת, לא ראתה כל צורך להגיע לדיון להיחקר על תצהירה ולהוכיח לכאורה, כי יש טעם ליתן כנגד המבקש צו עיקול זמני ולטעת ספק בצדקת טענת המשיבה, שעל ידי מתן צו העיקול הזמני עלול הדבר להכביד על ביצוע פסק הדין.

מכל האמור לעיל הנני קובעת כדקלמן:

1. העיקולים שהוטלו במסגרת תיק הוצל"פ מבוטלים ואם יועברו כספים לתיק ההוצל"פ יוחזרו לחייב.

2. ניתנת בזאת למבקש רשות להתגונן כנגד השיקים בכל הטענות הנוגעות לחוק הערבות וחריגה מההרשאה (סעיף 5 לעיל)

3. שאר הטענות נדחות.

4. באשר להוצאות, מאחר מחד, הבקשה לביטול עיקול התקבלה ומאידך, הבקשה למתן רשות להתגונן נדחתה חלקית. מצאתי לנכון לפסוק הוצאות וכן שכ"ט עו"ד בסך 2000 ₪ בתופסת מע"מ כדין על-פי תוצאות. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיהוי בביצוע שטר

  2. התנגדות לביצוע שטר ערב

  3. דחיית תביעה לביצוע שטר

  4. בקשה לביצוע שטר ללא סכום

  5. בקשה לביצוע שטר מכוח הסכם

  6. דחיית התנגדות לביצוע שטר

  7. התנאים להתנגדות לביצוע שטר

  8. נטל הראיה בתביעה לביצוע שטר

  9. התנגדות לביצוע שטרבערבות אוואל

  10. ביצוע שטר ביטחון בהוצאה לפועל

  11. בקשה לביצוע שטר כנגד חוב צד שלישי

  12. צירוף חוזה הלוואה בבקשה לביצוע שטר

  13. התנגדות לביצוע שטר - מעשה בית דין

  14. בקשת רשות להתגונן התנגדות לביצוע שטר

  15. צירוף ראיות בדיון בהתנגדות לביצוע שטר

  16. הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות

  17. עיקול זמני לפני הגשת התנגדות לביצוע שטר

  18. תביעה של בנק הפועלים ביצוע שטרות בהוצל''פ

  19. בקשה לביצוע שיק - סעיף 29(ב) לפקודת השטרות

  20. ביצוע שיק מקדמה לאולם אירועים בהוצאה לפועל

  21. התנגדות לביצוע שיק בטענה כי השיק שאבד או נגנב

  22. התנגדות לביצוע השטר בטענה כי מעולם לא מסר את השיק

  23. פגם טכני במילוי טופס בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל

  24. ערעור בזכות או ברשות - על דחיית התנגדות לביצוע שטר

  25. התנגדות לבקשה לביצוע שטר אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון