זימון עד שלא הגיש תצהיר

דוגמא להחלטה בנושא זימון עד שלא הגיש תצהיר:

נשוא הבקשה
1. בית המשפט הורה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית.
התובעים הגישו את תצהיריהם, ולאחריהם עשו זאת הנתבעים.
הנתבע 7 (להלן – הנתבע), המיוצג ע"י עו"ד פרייס, יחד עם הנתבעים 1, 2 ו-5, לא הגיש תצהיר עדות ראשית שלו.
התובעים מבקשים בבקשה זו לזמן את הנתבע כעד ולחקור אותו חקירה נגדית.
הנתבעים מתנגדים, הן לזימון הנתבע כעד והן לחקירתו בדרך של חקירה שכנגד.

טענות הצדדים
2. התובעים טוענים כי עדותו של הנתבע נחוצה להם על מנת להוכיח חלק מהנטען בכתב התביעה, בהיותו דמות מרכזית בתביעה, וכיוון שלטענתם הוא שיתף פעולה עם הנתבעים האחרים בהעלמת כספים ובהסתרת מידע.
התובעים מנמקים את הצורך בחקירה שכנגד בכך, שהנתבע מהווה מלכתחילה "עד עוין" לתביעה, וכיוון שיש חשש ממשי כי הוא יסרב לשתף פעולה עם התובעים במתן עדות ראשית.

3. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והיא אינה נתמכת בתצהיר. בהקשר זה הם מפנים להחלטה קודמת של בית המשפט, לפיה, בקשה להעדת עד שלא הוגש תצהיר מטעמו תהיה מלווית בתצהיר.
הנתבעים טוענים עוד, כי בקשת התובעים היא "מסע דיג", כיוון שאין בכתב התביעה ובתצהיר התובע כל ראיה שתתמוך בדברים הנטענים כלפי הנתבע.
לעניין החקירה שכנגד טוענים הם, שמאחר והנתבע נקרא להעיד על ידי התובע, הרי שהחקירה צריכה להיות חקירה ראשית.

דיון:
4. סעיף 7 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 קובע:
" במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו".
מכאן, שבעל דין שמבקש להעיד את יריבו אינו צריך להראות מהי הרלוונטיות של עדותו, ודי בכך שיריבו הוא בעל דין במשפט כדי שהדבר יצדיק את זימונו לעדות.
מכאן גם, שהתובעים לא היו צריכים לצרף תצהיר לבקשתם זו.

5. הכללים לזימונו של בעל דין כעד על ידי בעל הדין שכנגד הותוו בפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס ב-רע"א 4197/06 שירותי בריאות כללית נ' אהרון משה (2006, ), פיסקה 11:
" לסיכום, מדיוננו עולים הכללים הבאים:
א. בעל דין רשאי לזמן לעדות את בעל הדין שכנגד;
ב. אף על פי כן, אם בעל דין מודיע כי הוא יעיד מטעמו, אין להתיר זימונו כעד על ידי הצד שכנגד;
ג. היה ובעל הדין שהודיע כי יתייצב למתן עדות מטעמו אינו עושה כן חרף הודעתו, אין מניעה שיזומן כעד מטעם יריבו."

6. באותו עניין בית המשפט קמא לא הורה על הגשתם של תצהירי עדות ראשית (ראו פיסקה 9 לפסק הדין). כאשר בית המשפט מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, ניתן ללמוד על אי רצונו של בעל דין להעיד בעצמו מכך שהוא נמנע מלתת בעצמו תצהיר עדות ראשית, אזי רשאי הצד שכנגד לזמן אותו כעד.
כך היה מצב הדברים בענייננו, כאשר הנתבע נמנע מלתת בעצמו תצהיר עדות ראשית.
אשר על כן, דין בקשתם של התובעים לזמן את הנתבע כעד להתקבל.
7. כיצד תערך החקירה כאשר בעל דין מזמין את בעל הדין שכנגד כעד?
כב' השופט גרוניס בעניין שירותי בריאות כללית הנ"ל דן בשאלה זו, אך אינו מכריע בה (פיסקה 6 לפסק הדין):
" נתאר לעצמנו שתובע קורא לעדות את הנתבע (או שנתבע מזמן לעדות את התובע, לאחר שהתברר כי הלה לא הובא לעדות כעד תביעה). כיצד תתנהל חקירתו של בעל הדין היריב? האם פרקליט התובע רשאי להציג לנתבע אך ורק שאלות המתאימות לחקירה ראשית או שמא רשאי הוא אף לחקור את העד בחקירה נגדית? האם עורך דינו של התובע רשאי לתקוף את מהימנותו של הנתבע, שהינו עד שזומן על ידו? כיצד תתנהל חקירתו של הנתבע על ידי פרקליטו הוא? האם הפרקליט רשאי לחקור את שולחו בחקירה נגדית ולהציג לו שאלות מדריכות? האם קיימת זכות להגנה לשוב ולהעלות על דוכן העדים את הנתבע שכבר העיד כעד תביעה? שאלות דומות ניתן להציג לגבי החקירה החוזרת. אין בכוונתנו ליתן תשובות לשאלות שהצגנו זה עתה. הפסיקה בארצות ה-Common Law מלמדת כי בתי המשפט התלבטו מאוד שעה שנדרשו להשיב לשאלה מהו אופייה של החקירה במצבים הנזכרים (ראו למשל, Aviaco International Leasing Inc. et al. v. Boeing Canada Inc. et al., (2000) O.T.C. 982; Price v. Maning (1889) 42 Ch. D. 372; Shultz v. Rice, 809 F.2d 643, 654 (10th Cir. 1986) ). תשובה אחידה וברורה - אַיִן. כמובן, שהבעייתיות עליה הצבענו זה עתה, המתעוררת שעה שבעל דין מזמן את יריבו לעדות, לא קיימת מקום שמובטח כי העד-בעל הדין יעיד מטעמו הוא. במצב זה יחולו, כמובן, כללי החקירה הרגילים והמקובלים."

8. הנתבעים הפנו לשתי החלטות בהן נפסק כי כאשר בעל דין מזמן את בעל הדין שכנגד לעדות, חקירתו תהיה חקירה ראשית:
ת"צ (מחוזי מרכז) 11008-04-10 רשף נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (2011);
ת.א. (שלום חיפה) 20169/07 א.י.מ. מצולות פרויקטים ויזמות בע"מ נ' חברת ביטוח שרביט (2010, ).
אולם, בשתי ההחלטות קביעה זו לא נומקה.

9. לדעתי, כאשר בעל דין מזמין בעל דין שכנגד כעד, הוא רשאי לחקור אותו כדרך שנערכת חקירה שכנגד, גם אם על פי סדר השמעת העד, זוהי חקירתו "הראשית".
שכן, יש להבדיל בין סדר החקירה ובין דרך ביצועה (השוו: יעקב קדמי, "על הראיות", חלק רביעי, מהדורת 2009 להלן – קדמי, עמ' 1939).
כפי שכתב בית המשפט העליון בהקשר לאופן עריכת חקירתו של עד שהוכרז כעד עוין בהתאם לסעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982:
" סעיף 161 הנ"ל מציין כי תוצאתה של ההכרזה על עד כעוין היא כי בעל דין יוכל "לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד". נוסח דברים זה אינו מלמד דווקא על כך כי השלב בו ניתן לישם את הכללים שברישא לסעיף 161 הוא שלב החקירה הראשית בלבד, אלא כי הצד – שרשאי היה לחקור עד כפי שחוקרים עד שהובא על-ידי צד בחקירה הראשית – יוכל לחוקרו בצורה ובאופן בה חוקרים בחקירה שכנגד. הווה אומר, מילות הסעיף אינן מורות על השלב הדיוני הרלבנטי אלא על השינוי בכללי המותר והאסור המתהווה עם הכרזתו של עד כעוין."

לפיכך, אין בכך שחקירתו של בעל דין שנקרא להעיד על ידי בעל הדין שכנגד היא חקירתו "הראשית", כדי למנוע את האפשרות שזו תיערך בדרך של חקירה שכנגד.

10. למסקנה האמורה אני מגיע בשתי דרכים:
א. בדרך של היקש, בהתאם לסעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ב – 1950.
ההיקש הוא לסעיף 178 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982:
" לא קרא התובע לצד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים."

ב. מתוקף כוחו של בית המשפט לתת הוראות שיובילו לחקר האמת, השוו: תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
מתוך שיקול זה, אין ספק שחקירת בעל דין על ידי בעל הדין שכנגד בדרך של חקירה נגדית, רק היא מסוגלת להוביל למתן תשובות ברורות.
זאת, מפאת המגבלות המוטלות על כללי החקירה הראשית (ראו: אליהו הרנון, דיני הראיות, חלק ראשון, להלן – הרנון, עמ' 92 ואילך; קדמי, עמ' 1933 ואילך), בעיקר כאשר העד הנחקר הוא בעל הדין שכנגד, שמטבע הדברים לא ייטה לתמוך בגרסתו של בעל דינו, בעוד שמטרתה של החקירה הראשית היא קבלת עדות התומכת בגרסת בעל הדין שמעיד אותו עד (הרנון, עמ' 92).
לעומת זאת, בית המשפט העליון הדגיש פעמים רבות את חשיבותה של החקירה שכנגד כמכשיר היעיל ביותר לגילוי האמת, והמשפט האנגלו-אמריקני אף ראה בחקירה שכנגד את גולת הכותרת של דיני הראיות (הרנון, עמ' 92-93).

11. יחד עם זאת אני סבור, שיש להתיר גם לבא כוחו של בעל הדין שנקרא להעיד על ידי יריבו לחקור אותו בדרך של חקירה שכנגד (לאחר חקירתו על ידי ב"כ בעל הדין שכנגד).
זאת, משום שכללי הפרוצדורה האזרחית ודיני הראיות בהליכים אזרחיים אינם אמורים להעניק יתרון מקדמי לאחד מבעלי הדין ועליהם להתייחס באופן שווה לתובע ולנתבע (עניין שירותי בריאות כללית הנ"ל, פיסקה 7 בעקבות: רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק הבנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס(3), 245).
אם תוגבל דרך חקירתו על ידי בא כוחו לחקירה חוזרת בלבד, יימצא שהוא העיד על דברים שהצד שכנגד חקר אותו עליהם בלבד ונמנעה ממנו ההזדמנות לשטוח את גרסתו גם על דברים נוספים, העשויים לשפוך אור שונה על הדברים עליהם העיד בחקירתו הראשונה.
נמצא, שחקירתו על ידי בא כוחו בדרך של חקירה שכנגד תהלום יותר את השוויון המתבקש בין שני הצדדים ותתרום יותר לבירור האמת.

12. ועוד אני סבור, שכאשר בקשתו של בעל דין לזמן כעד את בעל הדין שכנגד מוגשת קודם לתחילת ההוכחות, ולאחר שבית המשפט נענה לבקשה, ראוי לתת הזדמנות לאותו בעל דין להעיד תחילה בדרך הרגילה של עדות ראשית, וכאשר בית המשפט מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית מן הראוי לאפשר לו להגיש תצהיר עדות ראשית קודם לתחילת ההוכחות, אפילו אם לפני כן גילה בעל הדין את דעתו כי הוא חפץ להימנע ממתן עדות או ממתן תצהיר.
בכך יישמר, מחד, הסדר הרגיל והרצוי של דרך החקירה, ומנגד, לא תפגע זכותו של הצד האחר, שכן שלב הראיות טרם החל ונשמרה לו הזכות לחקור אותו בעל דין בדרך של חקירה שכנגד.
במיוחד אמורים הדברים, כאשר מי שנמנע מלתת תצהיר הוא הנתבע, שממילא הוא אמור להביא את ראיותיו לאחר התובע (השוו: רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639).
מתן אפשרות זו מתבקש מכך, שבעל דין שביקש להימנע מלהעיד בעצמו, עשוי לשנות את דעתו אם יתברר לו, מתוך החלטת בית המשפט, כי ממילא הוא נדרש להעיד על פי בקשת בעל הדין שכנגד.
מתן אפשרות זו עשוי גם למנוע את הקשיים הפרוצדורליים והאתיים הכרוכים בזימונו של בעל דין כעד על ידי בעל הדין שכנגד, עליהם עמד בית המשפט בהרחבה בפסק הדין בעניין שירותי בריאות כללית הנ"ל.
אמנם, על ידי מתן אפשרות זו בית המשפט מאריך למעשה את המועד במסגרתו היה על אותו בעל דין להגיש את תצהירו, אולם ארכה זו מוצדקת היא לאור השיקולים שפורטו.
מכל מקום, אם יתברר, כי למרות זאת, בעל הדין נמנע מלהעיד בדרך של חקירה ראשית, או כי הוא נמנע מלתת תצהיר עדות ראשית, אזי רשאי יהיה בעל הדין שכנגד לזמנו לעדות ולחקור אותו בדרך של חקירה שכנגד, כאמור לעיל.

תוצאה
13. בקשת התובעים לזמן את הנתבע 7 לעדות – מתקבלת.
ניתנת לנתבע 7 ההזדמנות להגיש תצהיר עדות ראשית, ובלבד שזה יוגש עד יום 31.1.13.
אם התצהיר יוגש, כמובן שעל הנתבע להתייצב לחקירה עליו.
אם לא יוגש תצהיר כאמור, תנתן החלטה על זימונו לעדות וב"כ התובעים יוכל לחקור אותו בדרך של חקירה שכנגד.
שאלת הוצאות בקשה זו תבחן בסוף ההליך ולאור תוצאתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרחבת חזית בתצהיר

  2. בקשה להוספת תצהיר

  3. פגם באימות תצהירים

  4. חתימה על תצהיר שקר

  5. תצהיר עתירה מנהלית

  6. תצהיר של אדם שנפטר

  7. תצהיר כוזב במכרז

  8. הגשת תצהירי חוקרים

  9. עד שלא נחקר על תצהירו

  10. עד שנפטר שחתם על תצהיר

  11. תיקון כתב תביעה תצהיר

  12. זימון עד שלא הגיש תצהיר

  13. בקשה להגשת תצהיר משלים

  14. תצהיר בקשת רשות להתגונן

  15. תצהיר גילוי מסמכים משלים

  16. בקשה לצירוף תצהיר משלים

  17. לא הוגש תצהיר חוקר במועד

  18. תצהיר הפקדת רישיון נהיגה

  19. תצהיר בקשה לאכיפת פסק חוץ

  20. בקשה להורות על מחיקת תצהיר

  21. טענות בתצהיר התומך בהתנגדות

  22. אי הגשת תצהיר גילוי מסמכים

  23. דחיית בקשה ללא תצהיר תמיכה

  24. הגשת מסמכים סודיים ללא תצהיר

  25. הגשת תצהירי עדות ראשית באיחור

  26. הוצאת תצהירים מתיק בית המשפט

  27. תצהיר תמיכה בבקשה להיתר המצאה

  28. בקשה להבאת ראיה נוספת (תצהיר)

  29. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  30. תצהיר בכתב כראיה / חקירה בעל פה

  31. תובע שלא הגיש תצהיר עדות ראשית

  32. תצהיר התנגדות בבקשת רשות להתגונן

  33. תצהיר תמיכה לבקשה לגילוי מסמכים

  34. תצהיר תמיכה להתנגדות לביצוע השיק

  35. מחיקת סעיפים מתצהיר גילוי מסמכים

  36. תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי

  37. ראיה לא קבילה בתצהיר עדות ראשית

  38. אי התייצבות מצהיר - מחיקת התצהיר

  39. האם אפשר להגיש תצהיר של עד שנפטר ?

  40. חובת ציון מקום אימות חתימה על תצהיר

  41. טענת הגנה בתצהיר בקשת רשות להתגונן

  42. אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע

  43. טענת קיזוז בתצהיר / פירוט טענת קיזוז

  44. צירוף מסמכים חדשים בתצהיר עדות ראשית

  45. תצהיר גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

  46. ביטול תוקף תצהיר ויתור על זכויות בבנק

  47. בקשה להגשת תצהיר תמיכה בעתירה מנהלית

  48. מחיקת בקשת ביניים עקב אי צירוף תצהיר

  49. האם צריך לצרף תצהיר לבקשת רשות ערעור ?

  50. חתימה על הדף האחרון של תצהיר ללא תוכן

  51. האם צריך לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה ?

  52. האם תצהיר של אדם שנפטר נחשב "עדות שמיעה" ?

  53. שיהוי בהגשת בקשה לצירוף נתבע נוסף ללא תצהיר

  54. תנאי פטור מהיטל השבחה כאשר לא נחתמו תצהירים

  55. טעות של מזכירה חדשה ברישום מועד להגשת תצהירים

  56. בקשה כי לא תורשה שמיעת עדות בשל אי הגשת תצהירים

  57. תצהיר ויתור על זכויות של "בן ממשיך" לפי חוק המתנה

  58. בקשה לקבוע מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית

  59. דחיית בקשה ארכה להגשת ערעור משום שלא נתמכה בתצהיר תמיכה

  60. לאור הפסיקה יש לזקוף את אי צירוף התצהיר מטעם אשתו לחובתו של המבקש

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון