מעצר על דרישת נכס באיומים

דוגמא להחלטה בנושא מעצר על דרישת נכס באיומים:

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב.

נגד המשיב הוגש כתב אישום ובו מיוחסות לו בשלושה אישומים שונים עבירות של דרישת נכס באיומים, סחיטה באיומים, איומים וקשירת קשר לפשע.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ולעילת מעצר, והמשיב נשלח לצורך קבלת תסקיר מעצר. תסקיר ראשון הוגש לבית משפט, ובסופו שירות מבחן לא בא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב.

ביום 17.10.12, בהתאם לבקשת ב"כ המשיב הוריתי על הגשת תסקיר משלים שייתן התייחסותו לחלופה חדשה. תסקיר שכזה הוגש לבית משפט ביום 25.10.12 וגם בו שירות מבחן אינו בא בהמלצה לשחרורו של המשיב.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 25.10.12, עתר ב"כ המשיב להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר חרף המלצות שליליות של שירות המבחן. זה הקדים וציין כי גם אם מיוחסים למשיב 3 אישומים שונים, ניתן לראותם כמסכת עובדתית אחת, וכי ההפרדה הינה מלאכותית. עוד הוסיף וציין כי בשעה שמדובר בעבירות של סחיטה באיומים שאין אלימות בצדן, אין לדבר על חזקת מסוכנות והנטל עובר על המדינה להוכיח קיומה של מסוכנות שכזו.

המשיב נפל בלשונו, אולם מדובר במי שמדבר ו"מקשקש", אולם לא עשה כל שימוש באלימות פיזית. הפנייה של המשיב למתלוננים נעשתה על רקע היכרות מוקדמת, ועל רקע כך שהמשיב סבור כי אלו חבים לו כספים שונים. עוד הצביע על חלוף הזמן מאז הגשת התלונה ועד למעצרו של המתלונן באופן שיש בו ללמד שגם המשטרה סבורה הייתה שהמסוכנות אינה ברף הגבוה.

לגופם של התסקירים ולמאפייני המשיב, זה מפנה לכך שהמשיב הצליח לצאת מחברה שולית ומשנת 2004 אין לחובתו כל הרשעות. זהו מעצרו הראשון. המשיב עבד תקופה ארוכה עד אשר נפצע בתאונת דרכים. המסוכנות הנשקפת ממנו קיימת, אך מבלי ששירות מבחן ציין כי מדובר ברמת מסוכנות בינונית או גבוהה. מעבר לכך, ציין כי למשיב כבוד לאביו, המפקח המוצע, כך גם התרשמות שירות מבחן כי האב מודע לאחריות אותה הוא נוטל. לדבריו, פסילת אביו של המשיב כגורם שאינו סמכותי דיו - בטעות יסודה. האב ידע לשמש בעבר חלופה לאנשים אחרים ואף להוציא את המשיב ממעגל הפשיעה לעבר מעגל העבודה. עוד ב"כ המשיב הביע מורת רוחו על פסילתו של הערב מן העיר לוד, אשר יש בה להרחיק את המשיב מרחק רב ממקום מגורי המתלונן. המלצת שירות מבחן כשמה כן היא – המלצה, ובית משפט הוא הגורם המחליט.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרורו של המשיב, בשים לב למסוכנות הנלמדת ממעשיו הלכאוריים של המשיב, בשים לב לתסקירים השליליים, לעברו הפלילי, לחששו של המתלונן מן המשיב, וכן ביחס לחלופה הקונקרטית אשר אינה מספקת פיקוח הולם.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על התסקירים השונים, לרבות חומר החקירה שהובא לעיוני, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ראשית, פתח דבר אתייחס לכתב האישום המיוחס למשיב ולחומרה הרבה המגולמת במעשיו. אשר לאישום הראשון, יש ליתן הדעת לעובדה כי המשיב עושה שימוש בזהותו של אדם הנמנה על משפחת אל חרירי מטייבה, על מנת להטיל מורא על המתלונן. המשיב מפנה איומים קשים כלפי המתלונן לרבות איומים בהם זה מציין כי יערב אנשים נוספים ש"יטפלו בו", שבמידה ולא יכין את הכסף "יערוף" את ראשו, וכי גם אם יישב 10 שנים "בפנים" יש לו אנשים בחוץ שיוכלו להגיע אליו.

המשיב, באישום הראשון, שב וחוזר מספר פעמים בפני המתלונן כי אין לו טעם לפנות למשטרה, שכן המשטרה לא תעזור לו. המשיב, במהלך שיחות האיומים, מערב אדם נוסף, אשר מציג עצמו כנידאל. המשיב אינו פוסק מאיומיו גם לאחר שלכאורה שולם צ'ק על סך 1,900 ₪, מגיע פיזית לעסק של המתלונן ואגב כך מפנה איומים כלפי מזכירתו של המשיב.

תחילתם של האיומים בסוף חודש יוני 2012 והמשכם עד ליום 13.8.12, כך שאין המדובר במעידה רגעית או דברים הנאמרים בעדנא ריתחא. להשלמת התייחסותי לגבי אישום זה אציין כי גם אם לכאורה המתלונן חייב למשיב כספים, אין בכך כדי להצדיק ולו ראשית הצדקה התנהלות שכזו, כאשר ממילא על פי האמור בכתב האישום אין דובר בחוב ישיר של המתלונן למשיב אלא כלפי אותו נידאל.

גם ביחס לאישום השני והשלישי נלמדת מסוכנותלא מעטה כאשר בשל חוב נטען בגובה 4000 עד 8000 ₪, המשיב אינו מהסס להפנות איומים קשים כלפי עו"ד סמארה. גם כלפי העו"ד המשיב שב וחוזר כי לא נרתע מהמשטרה או מהיותו של המתלונן עו"ד. המשיב מפנה איומים קשים, בכללם מציין כי ישלח אנשים להרוג את עורך הדין. המשיב אינו מהסס להפנות איומים גם כאלה הנוגעים לילדיו של המשיב, לציין בפני המתלונן פרטים אישיים שלו, ללמד על מידת רצינותו, ואגב כך להגביר את המורא ממנו. המשיב מתקשר לביתו של המתלונן ומאיים על אשתו, וכפי שעולה מן האישום השלישי, מצלם את ביתו של המתלונן, תוך העברת מסרון ובו אמירת איום מרומזת בה ציין כי "יש לך בית יפה".

כאן המקום לציין כי המעשים המיוחסים למשיב באישומים השני והשלישי מבוצעים בחלקם באותה עת בה המשיב מבצע לכאורה את האמור באישום הראשון ושילובים יחדיו יש בו כדי ללמד על התנהלותו ואופיו של המשיב, כנגזרת מכך המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. כאמור, המשיב אינו מסתפק אך בדיבורים, מגיע למשרדו של המתלונן באישום הראשון, מצלם את ביתו של עורך הדין באישום השלישי, ומפנה איומים כלפי המתלוננים, גם כלפי צדדים שלישיים.

העבירות של סחיטה באיומים, הן עבירות המלמדות על מסוכנות ואינן מתאימות בדרך כלל לחלופת מעצר [ראו, למשל: בש"פ 7283/98 גמלט נ' מדינת ישראל ( 6.12.1998); בש"פ 7683/99 חנניב נ' מדינת ישראל ( 14.11.1999); בש"פ 5435/03 קייסי נ' מדינת ישראל ( 23.6.2003)].

ראו בנוסף:
"...בעבירה של סחיטה באיומים גלומה מעצם טבעה ואופייה מסוכנותו של הנאשם, וכי בדרך כלל עבירות של סחיטה באיומים, ועבירות בהם הנאשם מפיל חיתתו על קרבנו, אינן מתאימות לחלופת מעצר (ראה למשל: בש"פ 7415/03 מדינת ישראל נ' אבו מוך ואח' (לא פורסם, 18.8.2003) ופסקי דין נוספים המאוזכרים בו). כן נקבע כבר לא אחת כי בעבירות מסוג זה אף טבוע חשש לשיבוש הליכי משפט, בדרך של הטלת מורא על קרבן האיומים (בש"פ 1416/02 זינב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.2.2002)), וכי העבירה של סחיטה באיומים אינה מתאימה בדרך כלל לשחרור לחלופת מעצר". (ראו בש"פ 3355/04 חמודה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.4.2004))" [בש"פ 7759/08 מדינת ישראל נ' עמיר ולמר (טרם פורסם, 23.9.08)].

ראו עוד:
"עבירה של סחיטה ואיומים נמנית על סוג העבירות שניתן להמשיך ולבצען גם כאשר אדם ספון בביתו". ואכן פעמים רבות כבר הובעה בבית משפט זה הדעה כי עבירות של סחיטה באיומים, כמו גם עבירות אחרות בהן זורע הנאשם פחד בליבם של קורבנותיו, לרוב אינן מתאימות לחלופת מעצר (ראו בש"פ 7415/03 מדינת ישראל נ' אבו מוך, פ"ד נז(6) 77 (2003); בש"פ 2938/05 גזאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2005); בש"פ 3431/08 שלום נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.5.2008)). אף-על-פי-כן, ברי כי על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לחשש הקונקרטי הנשקף מן הנאשם (ראו בש"פ 9650/07 מדינת ישראל נ' בטיטו (לא פורסם, 19.11.2007))." [בבש"פ 2207/09 רוני אליקיאשווילי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 21.4.09). פסקה 12 להחלטת כב' השופט מלצר].

עבירת הסחיטה באיומים, גלומה בה מסוכנות הנאשם. כך גם מעצם טיבה, מעלה את החשש מפני שיבוש הליכי משפט בדרך של הטלת מורא על קורבן העבירה וככלל מצדיקה מעצר עד תום ההליכים.
בש"פ 2938/05 גזאוי נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (טרם פורסם, 10.4.2005);
בש"פ 7317/06 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 11.9.2006);
בש"פ 1416/02 מחמד זינב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 26.2.02).

בענייננו, ניתן למצוא ביטוי לרבות מאותן נקודות עליהן עמדה והתייחסה הפסיקה ביחס לעבירות הסחיטה באיומים, בכללן האפשרות להמשיך ולפעול ולהטיל מורא על המתלונן גם באמצעות הטלפון וגם דרך צדדים שלישיים.

בשים לב לכל אלה, אתייחס לתסקיר ולחלופה המוצעת. שירות מבחן מציין כי למשיב קושי להפעיל שיקול דעת למעשיו ונראה כי הוא פועל באופן אימפולסיבי. המשיב נהג באופן מטשטש ובערפול סביב חלקים הנתפסים שליליים בהתנהגותו. שירות מבחן שוחח עם המתלונן באישום הראשון, אשר ציין כי נעשתה פנייה מצד המשיב ובני משפחתו על מנת להגיע להסכם סולחה. שירות מבחן מתרשם שהחלופה המוצעת בפיקוח אביו, אינה מתאימה. האב, חרף הכבוד לו רוחש המשיב אינו נתפס כמי שיכול להוות דמות סמכותית ומציבת גבולות עבור המשיב. כך גם שירות מבחן בתסקיר המשלים מתרשם כי המפקח הנוסף אינו מעורב לעומק בחייו של זה, ויתקשה להוות דמות סמכותית ומציבת גבולות, וזו תמונת הדברים גם ביחס לערב השלישי.החלופה המוצעת הינה ב"שיג"בסמוך לביתו של הערב, ומכאן מצטמצמת מידת הפיקוח של הערב על המשיב ואנשים אשר ישהו בחברתו של המשיב בחלופת המעצר.

נכון הוא כי המלצת שירות מבחן כשמה כן, ובסופו של דבר ההחלטה הינה של בית משפט. יחד עם זאת, נקבע כבר לא אחת כי :

"שירות המבחן הוא הגוף המקצועי האמון על התרשמות מן הנאשם ומן החלופה המוצעת, תוך התחקות מיטבית אחר המסוכנות הגלומה בנאשם ואחר תוחלת הפגתה על ידי החלופה. לשירות המבחן עומדים השכלה וניסיון רלבנטיים, ולעתים גם היכרות קודמת עם הנפשות הפועלות ועם משפחותיהן. שירות המבחן גם מקיים ראיונות עם הנאשם ועם המפקחים; מעבר למידה המתאפשרת, בדרך-כלל, לבית המשפט. לפיכך, הגם שבית המשפט מופקד על ההכרעה השיפוטית – בדרך-כלל טוב יעשה בית המשפט אם לא יתיימר להעדיף את התרשמותו הבלתי-מקצועית והקצרצרה על פני התרשמותו המקצועית והיסודית של שירות המבחן." (ר' עמ"ת 41213-08-11 המחוזי באר שבע).




מעבר לכך, כידוע, בית משפט יזדקק לנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצה שלילית של שירות מבחן. לא מצאתי בעניינו של המשיב שבפניי נימוקים שכאלה. (ור' בש"פ 7593/10 פלוני נ' מדינת ישראל , בש"פ 6626/10 פלוני נ' מ"י).

לאור האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איומים על בת זוג

  2. דרישת נכס באיומים

  3. איום על החברה לשעבר

  4. סחיטה באיומים של זמר

  5. איומים על שוטר תנועה

  6. איומים ותקיפת בת זוג

  7. שוד תכשיט באיומי סכין

  8. הוצאת צ'קים תחת איומים

  9. כמה מקבלים על איומים ?

  10. איום על שוטרת במוקד 100

  11. העונש על סחיטה באיומים

  12. מה העונש על איומים ברצח ?

  13. מעצר על דרישת נכס באיומים

  14. יסודות עבירת סחיטה באיומים

  15. תקיפה ואיומים על חוקר ביטוח

  16. מה העונש על איומים על בת זוג

  17. מעצר עקב איומים על עורך דין

  18. ביטול הסכם עקב איום באלימות

  19. עבירת סחיטה באיומים של עורך דין

  20. היסוד הנפשי בעבירת סחיטה באיומים

  21. סחיטה באיומים - ערעור על גזר הדין

  22. שחרור לחלופת מעצר בעבירת סחיטה באיומים ?

  23. ביטול הרשעה של אתלט מצטיין בעבירת איומים

  24. כתב אישום בעבירות ניסיון תקיפה סתם ואיומים

  25. הרשעה בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון