נזק לעצי זית

דוגמא לפסק דין בנושא נזק לעצי זית.:

תביעה כספית שהגישו משהור, נאיף ואיאד עלי גנאים לתשלום סך של 65,600 ₪ בגין נזקים שנגרמו ל- 70 עצי זית במטע התובעים ולאדמה עצמה, לטענתם, עקב הצפת מי ביוב אשר באחזקת הנתבעת, מועצה אזורית משגב (ת"א 16404-02-10); ותביעה כספית בסדר דין מהיר שהגיש התובע, עדנאן גנאים, לתשלום סך של 40,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו ל- 25 עצי זית במטע התובע ולאדמה עצמה, לטענתו, עקב הצפת מי הביוב דלעיל (תא"מ 16421-02-10). שתי התביעות אוחדו בהחלטת סגן הנשיא, כב' השופט ד"ר מרדכי ארגמן , מיום 14.2.11.
הצדדים הסמיכוני ליתן בת.א. 16404-02-10 פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), לרבות אפשרות של דחיית התביעה העיקרית ו/או ההודעות לצדדי ג'-ד' או איזה מהן, כאשר הסכום המרבי שיהיה רשאי בית המשפט לפסוק לא יעלה על סך של 23,000 ₪, לא כולל הוצאות ושכר טרחה שייפסקו לפי שיקול דעת בית המשפט.
כמו כן, הסמיכוני הצדדים ליתן בת.א. 16421-02-10 פסק דין לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, כאשר הסכום המרבי שיהיה רשאי בית המשפט לפסוק לא יעלה על סך של 12,000 ₪, לא כולל הוצאות משפט ושכר טרחה שייפסקו לפי שיקול דעת בית המשפט.
בנוסף, התחייבו התובעים לשפות את יתר הצדדים בתיק, בגין כל תביעה שתוגש נגדם ביחס לנזק שנתבע בתביעות שהוגשו על ידי התובעים.
ת.א. 16404-02-10 :


התובעים, משהור, נאיף ואיאד עלי גנאים, הינם, לפי הנטען, הבעלים של כ -4,332 מ"ר משטח מטע עצי זית בני 24 שנה מזן סורי, הידוע כחלקה 57, גוש 19250, באזור אלמל בצפון מזרח לישוב סח'נין וסמוך לכפר עראבה (להלן: "המטע"). שטח המטע הכולל הינו 8,663 מ"ר.
הנתבעת, מועצה אזורית משגב, הינה מועצה אזורית המנהלת ו/או מפעילה ו/או מחזיקה בשטח שיפוטה ברשת ביוב המשרתת את תושבי האזור.
לפי הנטען בתביעה, החל מיום 9.1.10 ועד למועד הגשת התביעה נפלטו מי ביוב גולמיים רעילים מקו ביוב שבאחזקת הנתבעת, שנתיבו ממזרח למערב. נטען כי מי הביוב פילסו דרכם בתוואי ואדי אלח'שב והתאספו במטע התובעים שהפך לביצה שהשתרעה על פני כשלושה דונם. התובעים טוענים כי הנתבעת נהגה להזרים את מי השופכין הגולמיים מחוץ למערכת הביוב ללא בקרה ו/או פיקוח וללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים על מנת להיפטר מעודפי מי הביוב שנוצרו, מבלי להשקיע מאמצים כלשהם בטיהור וכדי לחסוך בעלות הזרמתם לרשת הביוב. לטענת התובעים, המים חלחלו לתוך הקרקע וגרמו נזקים כבדים לאדמה עד כדי שלילת אפשרות של ניצול חקלאי כלשהו, לרבות ובעיקר שימוש במטעי זיתים, וכן נגרם נזק בלתי הפיך לכ- 70 עצי זית.
לפי חוות דעת השמאי פח'רי אבו ריא מיום 13.1.10 שצורפה לתביעה, נגרמו למטע התובעים נזקים בסך של 53,600 ₪, בהתאם לפירוט כדלקמן: עבודות טיוב, שיקום והכשרה מחדש: 33,600 ₪ (= 12,000 ₪ לדונם X 2.8 דונם); נזקים לעצי הזית לאחר הפחתת שווי במצבם: 20,000 ₪.
לפיכך, טוענים התובעים כי על הנתבעת לפצותם בסך כולל של 65,600 ₪ בגין הרכיבים הבאים: נזק לפי חוות דעת השמאי אבו ריא – 53,600 ₪; שכר טרחת השמאי – 2,000 ₪; וטרדה, טרחה ועגמת נפש - 10,000 ₪. ואולם, לאור המתווה הדיוני, טוענים התובעים כי יש לפסוק את תקרת הפיצוי שנקבעה במתווה הדיוני המוסכם, לא כולל הוצאות לרבות שכר טרחת השמאי, אגרה ושכר טרחת עו"ד.
הנתבעת כפרה באחריותה לאירוע ההצפה הנטען, וטענה כי החלקה אינה נכללת בתחום שיפוטה, אלא בתחום היישוב סח'נין, וכי לא הוצגה כל ראיה לעניין בעלותם או זיקתם של התובעים לחלקה. לטענת הנתבעת, קו הביוב חובר באופן זמני על ידי מועצה מקומית עראבה (להלן: "מ.מ. עראבה") ומוליך את שפכי המ.מ. עראבה לעבר קו הביוב המאסף של יישובי משגב, ומשם אל עבר מכון הטיהור. עוד טענה הנתבעת כי אירוע ההצפה התרחש, אם בכלל, בשל העדר תחזוקה וטיפול ראוי של מערכת הביוב ומתקן הסינון במ.מ. עראבה אשר התירה מעבר של עצמים זרים גדולים וגרמה לסתימות בקו הביוב שהובילו גם לסתימות בקו הביוב המאסף. לחלופין, האירוע נגרם עקב עליית שוחת הביוב של מ.מ. עראבה וזרימת המים דרך הוואדי הטבעי לחלקה הסמוכה לו.
הנתבעת צירפה את חוות דעתו של השמאי יורם מירה מיום 13.3.10 , המתייחסת לשני התיקים המאוחדים. השמאי מירה ביקר בחלקה ביום 15.1.10 וביום 11.3.10 , וציין בחוות דעתו בפרק "כללי" כי:

המטע "נטוע בשטח מישורי עם שיפוע מקומי מתון, אל מרכז החלקה. מדובר במטע הגדל בתנאי בעל – ללא השקייה – והמטופל ברמה בינונית. העצים במצב פיזיולוגי מניח את הדעת ולא אובחנו בעיות מיוחדות בגידול. מרווחי הנטיעה בשטח אינם מדויקים אולם ככל ניתן לקבוע כי מדובר בכ- 24 עצים בדונם בממוצע. בגבול החלקה תעלת ניקוז המהווה חלק ממערך הניקוז באזור." (עמ' 2 לחוות הדעת).


בפרק "הממצאים" בעמ' 4-3 לחוות דעתו של השמאי מירה צוין כי:

"בבדיקה מיום 15.1.10 נמצא כי חלק מהשטח מוצף מי ביוב ונמסר לי כי מדובר באירוע של הצפה אשר התרחש ימים מעטים לפי מועד בדיקתי. במעמד הבדיקה נבחן השטח המוצף ונבחנו שרידי הצפות קודמות שהיו בחלקה.
ביקור נוסף בשטח ביום 11.3.10 העלה כי זרימת הביוב לשטח הופסקה ורק בקטעים קטנים אובחנו סימני רטיבות בקרקע.
... מהבדיקה עולה כי אל תעלת הניקוז העוברת בגבול שטח כרם הזיתים זרמו מי ביוב שמקורם בקו ביוב העובר סמוך לחלקה.
על פי הממצאים נראה כי עקב סתימה בקו הביוב עלו מי הביוב על גדותיהם ופרצו מבעד לבור בקורת המצוי על הקו. מי הביוב זרמו אל תעלת הניקוז וממנה אל כרם הזיתים של התובעים.
בכרם עצמו זרמו המים אל האזור הנמוך טופוגרפית וניקוו בו.
במעמד הבדיקה נערכה ספירת עצים אשר נראה כי עמדו במי ביוב תוך חלוקתם על פי הבעלים ...
יצוין כי במרבית העצים אשר נראה היה כי עמדו במי ביוב לא אובחנו כל סימני עקה, התיבשויות או פגיעות אחרות. מרבית העצים במרכז השטח שהוצף היו במצב פיזיולוגי דומה לאלה שבשולי החלקה ואשר לא נפגעו כלל מההצפה.
עוד יצוין כי למרות העובדה שבחלק מהשטח מדובר, כפי שנמסר לי, במספר אירועי הצפה במי ביוב, לא אובחנו על מרבית העצים סימני עקה.
עובדה זו יש ליחס לכמות המשקעים הגדולה שירדה בסוף חורף 2009 וגרמה, ככל הנראה לשטיפת עודפי החנקן והחומרים האחרים שהגיעו עם זרימת הביוב.
עם זאת יש להבהיר כי הצפות נוספות של השטח במי ביוב עלולות לגרום להתיבשות עלווה ולפגיעות בעצים."


השמאי מירה מצא כי בחלקת התובעים 57 עצים עמדו במי ביוב, אך הבהיר "כי בכל השטח לא אובחן ולו עץ אחד אשר נפגע באופן המצדיק עקירתו." (עמ' 4 לחוות הדעת).
השמאי מירה בעמ' 5-4 לחוות דעתו העריך באופן מפורט את עלות הנזקים לעץ לעונה, כולל אובדן יבול זיתים (53.3 ₪), שיקום הקרקע שהוצפה כולל ביצוע קילטור ודיסוק בשלושה מועדים (4.2 ₪) וגיזום וטיפול מעבר למקובל בחלק מהעצים שנפגעו (10 ₪), בסכום כולל של 67.5 ₪, כך שסה"כ הנזק שנגרם ל- 57 עצים במטע התובעים הינו 3,848 ₪ לעונה, ולשתי עונות – 7,696 ₪.
כמו כן, צורפה מטעם הנתבעת חוות דעתו של השמאי עמית גלקין מיום 17.3.10, אשר השמאי מירה נשלח לחלקה מטעם משרדו, המתייחסת אף היא לשני התיקים המאוחדים. השמאי גלקין ציין בחוות דעתו תחת הכותרת "רקע כללי" כדלקמן:

"נפגשנו עם נציגי המבוטחים (עובדי חברת קולחי משגב בע"מ), מהם קיבלנו פרטים לגבי נסיבות המקרה, והשתלשלות האירועים, כדלקמן:
קולחי משגב בע"מ אחראית, בין השאר, על צנרת הביוב של היישובים שבשטח המועצה המבוטחת.
קו הביוב הרלוונטי לאירועים שבנדון, אוסף את הביוב של 3 יישובים שבתחומי המועצה – סלאמה, מעלה צביה ולוטם – וזורם ממזרח למערב, לעבר מכון הטיהור שבהמשכו.
צינור ביוב נוסף, השייך למועצה המקומית עראבה, מוליך ממתקן סינון של עראבה, ומתחבר לצינור הביוב הנ"ל.
נמסר כי מדובר בחיבור "זמני" שבוצע עד לביצוע תחנת שאיבה שתסנוק את השפכים למאגר הסמוך.
נמסר כי ההתחברות בוצעה ללא תיאום עם המועצה המבוטחת, והובהר ע"י המבוטחים למתכנן וליזמי הקו מעראבה כי ללא תחזוקה הולמת של מתקן הסינון תהיינה סתימות בקו.
נמסר כי גלישות הביוב, נשואות התביעות הנ"ל, נובעות מחוסר תחזוקה של מתקן הסינון של עראבה, מה שגורם לעצמים גדולים להגיע אל הקו של המועצה המבוטחת ולסתום אותו. כך נגרמת גלישת ביוב מתא הביקורת בקו של המועצה.
המבוטחים אף העבירו לידינו צילומים בהם נראה מתקן הסינון כשהוא מוצף במי ביוב, הגולשים ממנו ואף מציפים את האזור הסמוך אליו." (עמ' 3-2 לחוות הדעת).


תחת הכותרת "פעולות וממצאים" בחוות דעתו של השמאי גלקין נרשם כי:

"בעת ביקורנו המתקן (מתקן הסינון, ע.א.) נראה פועל באופן תקין, ואולם על גבי הקירות נראו בבירור סימנים המעידים על הצפתו בעבר, עד לגובה של כ- 1 מ' .
בפסי האיוורור של דלת הכניסה נותרו סימנים נוספים להצפה זו.
בצד שוחת הביקורת ממנה גלשו מי הביוב נותרו סימנים ברורים לגלישת מי הביוב מתוכה.
יצויין כי חלקת העצים, נשואי תביעה זו, מרוחקת כמה מאות מטרים מהשוחה הנ"ל, אולם המים גלשו במורד ערוץ הוואדי, החוצה את החלקה." (עמ' 3 לחוות הדעת).


תחת הכותרת "התביעות", ציין השמאי גלקין גם "כי קיים חוסר התאמה לגבי גודל השטחים המיוחסים לכל אחד מהתובעים, בין האמור בכתבי התביעה/דרישה, כמפורט לעיל, לבין האמור בחוות דעת השמאי מטעמם של התובעים" (עמ' 4 לחוות הדעת).
בפרק ה- "סיכום" בעמ' 6 לחוות דעתו של גלקין נרשם כי: "על פי ההסברים שנמסרו על ידי המבוטחים, האחריות לנזקים חלה על המועצה המקומית עראבה, אשר חיברה לקו של המועצה המבוטחת מתקן סינון, אשר אינו מטופל כנדרש, ואשר חוסר הטיפול בו, נושא שבאחריות המועצה המקומית עראבה, גרם להצפות הנ"ל."
הנתבעת שלחה הודעה מתוקנת לצדדים שלישיים, מ.מ. עראבה, ומי גליל – תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (להלן: "התאגיד"), בה טענה כי מ.מ. עראבה הינה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או השולטת ו/או המפעילה את מערכת הביוב ומתקן הסינון בתחום שיפוטה במועד ההצפה. בנוגע לתאגיד, טענה הנתבעת כי מ.מ. עראבה הסמיכה את התאגיד ליתן שירותי מים וביוב בתחום שיפוטה של המ.מ. עראבה, והתאגיד היה אחראי לתפעול, לתחזוקה ולאחזקת מערכת הביוב על כל מתקניה. הנתבעת טענה כי מי מצדדי ג' חיבר את מתקן הסינון שברשות מ.מ. עראבה, לקו הביוב, ללא תיאום עם הנתבעת, וגרם לסתימה ו/או הצפה בקו הביוב.
מ.מ. עראבה הכחישה את אחריותה לאירוע הנטען, וטענה כי החלקה שייכת לאזור השיפוט של הנתבעת, וכי האירוע הנטען התרחש לאחר 1.1.10, מועד אשר החל ממנו התאגיד הינו האחראי הבלעדי על מערכת הביוב על כל היבטיה בישובים סכנין, עראבה, דיר חנא, נחף, מגדל כרום, דיר אלאסד ובענה (בהתאם להסכם מייסדים בין הרשויות לבין התאגיד ובהתאם למכתב מנכ"ל התאגיד מיום 1.12.09 שצורפו כנספחים ד'-ג' בהתאמה לתצהיר עדות ראשית של מנהל מחלקת מים וביוב במ.מ. עראבה, מר תמים סעדי). לכן, טענה מ.מ. עראבה כי אין כל יריבות בינה לבין התובעים ו/או הנתבעת. כמו כן, נטען כי מועד האירוע הנטען הוא ינואר, חודש גשום, וכי "מי הביוב הופכים את מי הגשם כשהם לא בכמות גדולה לדישון הקרקע" (סיכומי ב"כ מ.מ. עראבה - פרו', עמ' 16, ש' 16-15). ב"כ מ.מ. עראבה הפנה בסיכומיו לתשריט, נ/7, ולחוות הדעת, נ/9, לפיהן מתקן הסינון מצוי במיקום טופוגרפי נמוך, ואפילו אם הייתה תקלה כלשהי במסנן של מ.מ. עראבה, לא יכול היה להיגרם נזק לחלקה המרוחקת כמעט 700 מטר בקו אוירי. לאור כל האמור, טען ב"כ מ.מ. עראבה כי יש לדחות הודעת צד ג' כנגדה.
מטעם מ.מ. עראבה צורפה לתיק חוות דעתו של השמאי אחמד מהדי אבו ריא מיום 30.10.11, נ/9, אשר תחת הפרק "ממצאנו" בעמ' 7-6, ציין כדלקמן:

"1. יש לציין כי החלקה מרוחקת כ 650 מ' מהשוחה ממנה נפלטו מימי הביוב.
2. לא אובחנה התחברות לקו של משגב.
3. צויין כי ביום 11/03/2010, בעת ששני השמאים מטעם מ.א. משגב ומטעם חברת הביטוח הכשרת הישוב, ביקרו בשטח נמצא כי יש הצפות והזרימה ממשיכה בואדי העובר ליד הנכס, אך נמצא כי המתקן פועל באופן תקין כפי שציין השמאי מר עמית בחוות דעתו, מכאן ניתן להסיק בבירור ובודאות כי לא יכול להיות שהמתקן יהיה מקור ההצפה באותה בדיקה שנערכה בביקור מיום 11/03/2010, וכי מקור הזרימה הנו מקו הביוב.
4. החלקה בעלת טופוגרפיה עם שיפוע לכיוון דרום מערב לכיוון הואדי.
5. עצי הזית נבדקו והם במצב טוב, והניבה הירודה לא ניתן לייחסה להצפות נטענות, הרי גם הניבה באזור למטעי זיתים אחרים הנה נמוכה, שכן דבר ידוע כי בשנה מסוימת רמת הניבה גבוהה, ובשנה לאחריה רמת הניבה ירודה.
6. הואדי אשר הנו ערוץ, נעשו בו שינויים בכניסה אליו בחלק המזרחי דרומי, בנוסף:
- סוג הקרקע הנו אדמה חרסיתית הנחשבת כקרקע כבדה ואינה מאפשרת חדירת מים בשל צורת הגרגירים, נפחם וצפיפותם.
- הואדי ידוע שמנקז מימי הגשמים לכל האזור לאגן בשטח מעל 50000 דונם (אזור סחנין, עראבה, דיר חנא והרי האזור), ודרכו מנגר המשקעים, כמויות המים עוברים דרכו אדירות ובהחלט ישטפו את מי הביוב ואת סימניהם ויחזירו הקרקע במצב תקין, במידה ויש פגיעה.
- סמוך למועדי ההצפות הנטענות היו כמויות משקעים גדולים אשר התלוו למי הביוב הדבר יצר תמהיל של מימי גשמים באחוזים גבוהים עד כדי ביטול השפעת המים הסואנים והורדת המליחות לרמה רגילה, במים כאלה לא סביר שיהיו פגיעות הנטענות.
- יש לציין כי עצי הזית במטע נשוא השומה נבחנו בסמיכות למועד הקובע לחוות הדעת, ונמצאו ניצבים במצב טוב, בעלי רמת "חיוניות נוף" טובה ..., העצים גם בעלי נפח וצורה טובים, ולא ניתן להוכיח קיום פגיעה כזו.
- בנוסף לתנאי הטופוגרפיה מאפשרים התפשטות מים אלה וכי ניתן באילוצים הפיזיים של הכוחות הפועלים על המים עד כדי התפשטותם בנוסף כמובן למאפייני הקרקע, הגרגירים, המרווחים הקיימים בין הגרגירים מידת החומציות, ריכוז המלח במים אלה. לא אובחנו פגיעות למועד הקובע."


בפרק "ממצאים ומסקנות", בעמ' 8 לחוות דעתו, קבע השמאי אבו ריא כי אין להתערב בקביעת השמאי מטעם הנתבעת באשר לנזקים בסך של 7,696 ₪.
מ.מ. עראבה הגישה בשני בתיקים המאוחדים הודעה לצד רביעי כנגד התאגיד, וטענה כי נזקי התובעים הנטענים נגרמו בשל אחזקה לקויה ו/או כשל ו/או הזנחה של מערכת הביוב ו/או מתקן הסינון השייכים לתאגיד.
התאגיד טען כי לא הוכח שהתובעים הינם בעלי החלקה. נטען כי לאחר הקמת התאגיד ביום 1.1.10, ובמשך כתשעה חודשים עד לחודש ספטמבר 2010, התקיימה חפיפה בין התאגיד לרשויות המקומיות אשר המשיכו לתחזק ולטפל במערכת המים והביוב במשך תקופת החפיפה במהלכה עסק התאגיד בתשלום בגין עבודות שבוצעו ואושרו על ידי הרשויות. לטענת התאגיד, לא חיבר מתקן סינון לקו הביוב, אלא הנתבעת חיברה את קו הביוב של הישוב לוטם לקו ביוב מאסף של הישובים דיר חנא, עראבה וסחנין, בעוד שקו הביוב אינו מסוגל לעמוד בספיקת ביוב של ישוב נוסף. עוד טען התאגיד כי ככל שארע נזק, הוא נבע משיטפון שהינו תוצאת ירידת גשמים, כאשר רוחב הוואדי הצר אינו קולט זרימה מסיבית של מי גשמים בחורף, וכי ניקוז מי גשמים אינו באחריות התאגיד. התאגיד הוסיף וטען כי התובעים נטעו עצים בשטח ציבורי ולא בשטחם, וכי בעלי חלקות באזור הגביהו את חלקותיהם באופן שנוצרה הטיה של מי ואדי לחלקות סמוכות, מה שגרם להצפה. לפיכך, טען התאגיד כי יש לדחות את הודעות צד ג'-ד' כנגדו בהעדר יריבות ובהעדר עילה.

תא"מ 16421-02-10 :


התובע, עדנאן גנאים, הינו, לפי הנטען, הבעלים של כ- 1.4 דונם משטח המטע הכולל כ- 40 עצי זית בני 25 שנה.
הנתבעת הינה אותה נתבעת בת"א 16404-02-10.
לפי הנטען בתביעה, אירוע ההצפה שהתרחש ביום 9.1.2010 גרם להיקוות מים בשלולית במטע התובע שנהייה ביצה שהשתרעה על פני שטח של כ- 1 דונם. לטענת התובע, המים חלחלו לתוך הקרקע וגרמו נזקים כבדים לאדמה עד כדי שלילת האפשרות לניצול חקלאי כלשהו, לרבות ובעיקר שימוש למטעי זיתים, וכן נגרם נזק בלתי הפיך לכ- 25 עצי זית עתיקים מזן סורי.
לפי חוות דעת השמאי פח'רי אבו ריא מיום 18.1.10 שצורפה לתביעה, נגרמו למטע התובע נזקים בסך של 28,000 ₪, בהתאם לפירוט כדלקמן: עבודות טיוב, שיקום והכשרה מחדש: 12,000 ₪ (= 12,000 ₪ לדונם X 1 דונם); נזקים לעצי הזית לאחר הפחתת שווי במצבם: 16,000 ₪.
אשר על כן, טוען התובע כי על הנתבעת לפצותו בסך כולל של 40,000 ₪ בגין הרכיבים הבאים: נזק לפי חוות דעת השמאי אבו ריא – 28,000 ₪; שכר טרחת השמאי – 2,000 ₪; טרדה, טרחה ועגמת נפש - 10,000 ₪. אולם, לאור המתווה הדיוני, טוען התובע כי יש לפצותו בסכום שלא יעלה על התקרה בסך של 12,000 ₪, לא כולל הוצאות משפט ושכר טרחה.
הנתבעת חזרה על טענותיה בת"א 16404-02-10, וצירפה את חוות דעתו של השמאי יורם מירה מיום 13.3.10 לעיל, אשר מצא כי בחלקת התובע 21 עצים עמדו במי ביוב, אך הבהיר, כאמור, "כי בכל השטח לא אובחן ולו עץ אחד אשר נפגע באופן המצדיק עקירתו." (עמ' 4 לחוות הדעת).
השמאי מירה בעמ' 5-4 לחוות דעתו העריך, כאמור, את עלות הנזקים לעץ לעונה, כולל אובדן יבול זיתים (53.3 ₪), שיקום הקרקע שהוצפה כולל ביצוע קילטור ודיסוק בשלושה מועדים (4.2 ₪) וגיזום וטיפול מעבר למקובל בחלק מהעצים שנפגעו (10 ₪), בסכום כולל של 67.5 ₪, כך שסה"כ הנזק שנגרם ל- 21 עצים במטע התובע הינו 1,417 ₪ לעונה, ולשתי עונות – 2,834 ₪. כמו כן, צורפה מטעם הנתבעת חוות דעתו של השמאי עמית גלקין מיום 17.3.10 לעיל.
הנתבעת שלחה הודעה מתוקנת לצדדים שלישיים, מ.מ. עראבה והתאגיד, וחזרה על טענותיה בת"א 16404-02-10.
מ.מ. עראבה חזרה אף היא על טענותיה בת"א 16404-02-10 , וב"כ מ.מ. עראבה הפנה בסיכומיו לתשריט, נ/7, ולחוות דעתו של השמאי אחמד מהדי אבו ריא מיום 30.10.11, נ/8, אשר חזר על ממצאיו בחוות דעתו מיום 30.10.11 בת"א 16404-02-10, וקבע בפרק "ממצאים ומסקנות", בעמ' 8 לחוות דעתו, כי אין להתערב בקביעת השמאי מירה מטעם הנתבעת באשר לנזקים בסך של 2,834 ₪.
כאמור, מ.מ. עראבה הגישה, הודעה לצד רביעי כנגד התאגיד.

הכרעה בת"א 16404-02-10 ובתא"מ 16421-02-10 :


לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בתצהירי העדות הראשית מטעמם ועיינתי בנספחים שצורפו להם, וקראתי את חוות הדעת מטעם הצדדים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, הן לעניין האחריות, והן לעניין הנזק, ועיינתי בתמונות ובתשריטים שצורפו במהלך הסיכומים בעל-פה ובתוכנו של ה- disk on key שצירפה ב"כ התאגיד לסיכומיה, ולאור הסמכות שניתנה לי לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעת, את המ.מ. עראבה ואת התאגיד לפצות את התובעים בת"א 16404-02-10 בסך של 17,428₪, כאשר סכום זה כולל פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 3,000 ₪. לסכום זה תתווסף האגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך, כשהיא משוערכת ממועד תשלומה ועד היום, הוצאות המומחה המוערכים על ידי בסך של 1,500 ₪ (משלא הוצגה חשבונית), וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪.
כן הנני מחייבת את הנתבעת, את מ.מ. עראבה ואת התאגיד לפצות את התובע בתא"מ 16421-02-10 בסך של 6,316₪, כאשר סכום זה כולל פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 1,000 ש"ח. לסכום זה תתווסף אגרת פתיחת ההליך כשהיא משוערכת ממועד הגשת התביעה ועד היום, בתוספת הוצאות המומחה מטעמו המוערך על ידי בסך של 1,500 ₪ (משלא הוצגה חשבונית) וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪.
סכומי הפיצוי יחולקו בין הנתבעת, מ.מ. עראבה והתאגיד, לפי החלוקה הבאה: הנתבעת: 75% ומ.מ. עראבה והתאגיד יחדיו: 25%. במערכת היחסים בין מ.מ. עראבה לבין התאגיד ישא התאגיד ב- 5%, ואילו מ.מ. עראבה - ב- 20%.
חיובי הנתבעת, מ.מ. עראבה והתאגיד הינם חיובים נפרדים, עצמאיים ובלתי תלויים.
אף שאיני מחוייבת לנמק את הכרעתי, אציין כי נקודת המוצא בהכרעתי הייתה שהתובעים הוכיחו, במידה הנדרשת להליך אזרחי (הטיית מאזן ההסתברויות) הן את ההצפה הנטענת, הן את זכויותיהם במקרקעין ובעצי הזית הניזוקים נשוא התביעה (מה גם שהסכימו ליתן התחייבות לשיפוי המהווה חלק בלתי נפרד מן ההסדר הדיוני), והן כי מקורה של ההצפה בגלישת מי ביוב מקו הביוב של הנתבעת, מסקנה העולה הן מחוות הדעת של השמאי עמית גלקין מטעם הנתבעת, והן מן התצהירים של עדנאן גנאים ומשהור גנאים אשר העידו כי עקבו אחר מקור ההצפה והבחינו במו עיניהם כי מי הביוב נפלטים מקו הביוב השייך לנתבעת.
גם אם בעת קרות ההצפה או בסמוך לאחריה או לפניה ירדו מי גשמים חזקים, אין בכך כדי לשלול את טענות התובעים כי למטעים חדרו מי ביוב, כעולה מעדויות התובעים, התמונות וחוות הדעת של הנתבעת עצמה. ואולם, נתתי דעתי לטענות כי מי הגשמים אשר שטפו את החלקה, הקטינו את שיעור הנזק שנגרם לעצי הזית.
חלוקת האחריות בין הנתבעת מחד למ.מ. עראבה/תאגיד מאידך, מבטאת הערכת סיכויים וסיכונים על רקע הקושי הראייתי הניצב בדרכה של הנתבעת להוכיח כי מקור הצפת הביוב בכשלים בתחזוקת קו הביוב של מ.מ. עראבה.
ב"כ הנתבעת אמנם טענה בסיכומיה המפורטים בעל-פה כי חוות הדעת מטעם מ.מ. עראבה בה נטען למרחק רב בין החלקה נשוא התביעות למערכת הסינון של מ.מ. עראבה, לא שללה את אפשרות ההשפעה של תחזוקה לקויה על קו הביוב המאסף. עוד נטען על ידה כי חוות הדעת מטעם מ.מ. עראבה גם אינה שוללת את האפשרות כי מי הביוב של עראבה גלשו במורד הערוץ של הוואדי הטבעי החוצה גם את החלקה של התובעים. ואולם, טיעוני הנתבעת במישור זה הם בבחינת היפוך היוצרות, שהרי הנטל מונח לפתחה של הנתבעת דווקא, להוכיח כי האחריות מונחת לפתחה של מ.מ. עראבה ולא ההפך מכך.
יחד עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות שלאחר שמיעה מלאה של הראיות בתיק זה, אכן הייתה הנתבעת מצליחה לשכנעני, במידת ההוכחה הנדרשת (51%), כי יש למ.מ. עראבה אחריות מסויימת, לנזקי התובעים, בפרט על רקע התמונות שהוצגו, מהן עולה כי אכן היו הצפות במתקן הסינון של מ.מ. עראבה, גם אם במהלך הביקור של השמאי גלקין בחודש מרץ 2010 פעל המסנן באופן תקין, כאשר גם השמאי גלקין הבחין כי: "על גבי הקירות נראו בבירור סימנים המעידים על הצפתו בעבר עד לגובה של כ- 1 מ'" (עמ' 3 לחוות הדעת של גלקין).
באשר לתאגיד, אודה על האמת שהתלבטתי לא מעט בשאלה האם יש מקום לדחות לחלוטין אם לאו. בסופו של דבר, החלטתי לחייב את התאגיד, בכל זאת, במקצת חלקה של מ.מ. עראבה, וזאת לא רק בשל המתווה הדיוני המוסכם ו- "שיקולי פשרה", אלא מטעמים נוספים שיפורטו בקצירת האומר להלן.
אמנם, אני מוצאת טעם רב, אפילו רב מאוד, בטיעוני התאגיד כי לא ניתן לייחס לו אחריות ביחס למחדלים הנטענים, שעה שנכנס לתפקידו רק ביום 1.1.2010, היינו: כשבוע וחצי לאחר ההצפה הראשונה שהתרחשה ביום 9.1.2010. אף לא נסתרה טענתו של מר חסן עלי מטעם התאגיד בדבר ההסכמה המאוחרת בדבר החפיפה בין התאגיד לרשויות המקומיות תשעה חודשים לאחר הקמתו.
ואולם, אין בטיעון חזק זה של התאגיד התמודדות אמיתית עם טענתו של ב"כ מ.מ. עראבה בסיכומיו כי בתקופת החפיפה, התאגיד הוא זה שגבה את הכספים ולא הרשות המקומית, ולכן הוא זה שצריך לשאת גם בתוצאות הנזקים או לפחות להשתתף בהם.
והלוא גם מטיעוני התאגיד עצמו והמסמכים שצירף לתצהיר מטעמו, עולה כי בתקופת החפיפה, התאגיד הוא זה שעסק בתשלום עבור החשבונות שבוצעו ואושרו על ידי הרשויות המקומיות, בשים לב לכך שהוא זה שגבה את הכספים מאת התושבים. ואם כך, מדוע שלא יישא ו/או ישתתף גם בנזקים שנגרמו בשל הוצאות תחזוקה ש- "נחסכו" על ידי מ.מ. עראבה, "חיסכון" שגרם לנזקים בתקופה בה הכספים כבר הגיעו לידיו?
ואולם, בשים לב לכך שלא הונחו בפניי נתונים באשר לשיעור הכספים שגבה התאגיד החל מתחילת תפקידו ועד קרות ההצפה נשוא התביעה, או נתונים בדבר שווי עבודות האחזקה שאילו היו ננקטות על ידי מ.מ. עראבה, היו מונעות את ההצפה, ולאור המתווה הדיוני, לא ראיתי לקבוע מסמרות בדבר או לעסוק במקור המשפטי שמכוחו ניתן, אולי, לחייב את התאגיד בנזקים שכאמור, אינם באחריותו ולא נגרמו בעטיו (דיני עשיית עושר ולא במשפט, או מקור משפטי אחר), וחיוב התאגיד נעשה על יסוד הערכה כללית של סיכויים וסיכונים ועריכת "פשרה" עבור הצדדים. אין לי אלא לקוות שגם הצדדים יסברו שהחלוקה שערכתי בין התאגיד לבין מ.מ. עראבה עושה "צדק" עם שניהם.
אדגיש כי לאור סמכותי לפסוק על דרך הפשרה, ראיתי לנכון לסטות מן הדין המהותי, ולחייב את המ.מ. עראבה ואת התאגיד באופן ישיר אף שצורפו כצדדי ג' ו/או ד'. כן ראיתי במסגרת סמכותי לפסוק על דרך הפשרה, להפריד בין חיובי הנתבעת, מ.מ. עראבה והתאגיד.

הסכומים שנפסקו לעיל, ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה הן בתביעות העיקריות והן בהודעות לצדדי ג' וד'.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון