נפילת אבן על עובד

דוגמא לפסק דין בנושא נפילת אבן על עובד:

רקע


מונחת לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1974, בתאונה אשר ארעה ביום 22.2.2008 במהלך עבודתו. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בידו השמאלית.




התאונה ארעה בשעה שהתובע העמיס אבנים המיועדות לבניית חומה על כף של טרקטור. לאחר העמסת האבן האחרונה בכף הטרקטור, נפגעה ידו השמאלית של התובע מן האבן.

לטענת התובע, רעידת כף הטרקטור, כתוצאה מרעידת המנוע, היא שגרמה לאבן ליפול לו על ידו ולגרום לו לנזק.



הצדדים חלוקים בשאלת סיווג התאונה, האם יש לסווגה כתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") או שמא המדובר באירוע נזיקי בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].




הצדדים לתובענה בהתאם לחוק הפלת"ד הם הנתבע 1 נהג הטרקטור והנתבעת 2 חברת הביטוח אשר בטחה את אחריותו של הנוהג בטרקטור בביטוח חובה.

הצדדים לתובענה בהתאם לפקודת הנזיקין הם כדלקמן:
הנתבע 1 נהג הטרקטור;
הנתבעת 3 המעסיק של הנתבע אשר הינה בבחינת קבלן משנה באתר;
הנתבעת 4 הקבלן הראשי אשר הזמינה את העבודה במהלכה נפגע התובע;
הנתבע 5 עבד בזמנים הרלוונטיים לתובענה אצל הנתבעת 4 ותפקד כמפקח מטעמה;
הנתבע 6 קבלן משנה של הנתבעת 4 ובזמנים הרלוונטיים לתובענה שימש כמעסיקו הישיר של התובע;
הנתבעת 7 הינה חברת ביטוח אשר הפיקה פוליסת ביטוח לנזקי צד שלישי עבור הקבלן הראשי היא הנתבעת 4 והנתבע 5 כמו כן עלתה טענה כי הפוליסה אף מכסה קבלני משנה הם הנתבעים 1,3 ו -6 .

טענות התובע



לטענת התובע כפי שעולה מכתב התביעה, התאונה ארעה עת שהעמיס על כף של טרקטור אבנים. לאחר שהניח את האבן האחרונה, נפלה זו על כף ידו השמאלית וגרמה לפגיעתו. התובע טוען כי במהלך העמסת האבנים, מנוע הטרקטור היה מונע וכתוצאה מפעולת המנוע, רעדו גם זרוע וכף הטרקטור. התובע טען כי ערם את האבנים זו על זו, בתוך הכף וכאשר הניח את האבן האחרונה באופן יציב במקומה, זזה האבן, כתוצאה מרעידות הכף, נפלה על ידו ומחצה אותה.




לטענת התובע הרעידות אשר גרמו לטרקטור בכלל ולזרוע הטרקטור בפרט לרעוד, מקורם בכוח המכני של הטרקטור אשר לא שינה את ייעודו המקורי במהלך עבודתו. בסיכומים מטעם התובע מציין הוא כי ככל שתעלה טענה של החזקה הממעטת "פריקה וטעינה", הרי שלטענתו החזקה מתייחסת למצב בו הרכב עומד דבר אשר אינו רלוונטי לנסיבות התאונה דנא, עוד מציין התובע כי השימוש המתאים יותר לנסיבות התאונה, הוא השימוש הגובר בהתאם להגדרה בחוק הפלת"ד של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה". לטענתו יש לקבוע כי נסיבות התאונה מתיישבות עם הגדרת המונח "תאונת דרכים" כמשמעותו בחוק הפלת"ד ולפיכך יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, מכוח חוק הפלת"ד.




לחילופין, טוען התובע, כי ככל שייקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים, אזי יש לחייב את יתר הנתבעים בנזיקין בשל רשלנותם ובשל הפרת חובות חקוקות הקשורות בבטיחות בעבודה, חלקם בשל אחריותם האישית וחלקם בשל אחריותם העקיפה/ השילוחית.


טענות הנתבעים בעילה לפי פלת"ד



הנתבעת 2, טוענת כי נסיבות התאונה אינן עולות בקנה אחד עם הגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי" וכי נכנסות הן להגדרת המונח "פריקה וטעינה" השולל את קיומה של תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד.

עוד טוענת הנתבעת 2 כי מעמדה של החזקה הממעטת "פריקה וטעינה" גובר על רכיב "השימוש ברכב" המהווה הרחבת הדיבר ל"הינתקות או נפילה מרכב". הנתבעת 2 תמכה טענותיה בפסיקה, בין היתר הפנתה לע"א 10157/09 הכשרת הישוב נ' פטקין (29.6.10) ורע"א 418/03 אוסם נ' סמדג'ה, פ"ד נט(3) 541.



הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת כי פציעתו של התובע נגרמה, למעשה, באשמתו הבלעדית כאשר הניח את האבן על ידו השמאלית. לטענת הנתבעת 2 אין לפגיעה כל קשר לטרקטור והנסיבות הנטענות על ידי התובע אינן משקפות את מה שאירע בפועל. הנתבעת 2 טענה כי התובע שינה גרסאות פעמים רבות וכי טענתו לנסיבות התאונה דינה להידחות. אם אכן הניח התובע את האבן בצורה יציבה, הרי לא מתקבל על הדעת כי המתין כשידיו פרושות על מנת שהאבן תתגלגל ותפגע בו.




הנתבעת 2 טענה כי בשום שלב, עד לתצהירו, לא טען התובע כי הכוח המכני של הטרקטור הוא שגרם לנפילת האבן ואף בא-כוחו הצהיר בישיבת קדם המשפט בפני המותב הקודם כי אין טענה כי הכוח המכני של הטרקטור גרם להזזת הכף (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 14).


טענות הנתבעים בעילה לפי פקודת הנזיקין



הנתבעות 1 ו-3 טוענות כי בנסיבות התאונה, התובע עסק בטעינת כף הטרקטור באבנים. לטענתן, פעולה זו הינה אחת מהחזקות הממעטות אשר מחריגות את פעולה מהגדרת המונח תאונת דרכים, פעולת פריקה וטעינה, כפי שמופיע בסעיף 1 לחוק הפלת"ד ולפיכך אין המדובר בתאונת דרכים.

הנתבעות 1 ו-3 טוענות כי התובע העמיס על כף הטרקטור אבן גדולה אשר בשל כובד משקלה הכריעה את התובע אשר הניחה על אצבעו. לטענתם נסיבות אלה כלל אינן מקימות אחריות בנזיקין. הנתבעות מוסיפות כי גרסתו של התובע השתנתה וכי עדותו של התובע אינה מהימנה ודין התביעה, כולה, לכן, להידחות.



הנתבעת 7 טענה בסכומיה כי נסיבות התאונה המתוארות עולות כדי תאונת דרכים מאחר שהתאונה ארעה עקב השימוש בכוח המכני של הטרקטור ופגיעתו של התובע היא כתוצאה מאבן אשר כתוצאה מפעילות הטרקטור כאמור, נפלה ומחצה את כף ידו. לטענתה, נפלה האבן ממקומה בשל רעידות אשר נובעות מפעולת המנוע אשר פעל במהלך העמסת הכף באבנים. הנתבעת 7 מציינת כי אין מחלוקת כי האירוע היה בשעת בוקר מוקדמת, כאשר מנוע הטרקטור פעל ובשעה זו רועדת זרוע הטרקטור יותר, מאחר שהמנוע קר. הנתבעת 7 טוענת כי קיים קשר הדוק בין שעת האירוע ותנאי מזג האוויר הקר ששרר באותו בוקר לבין רעידות מנוע הטרקטור, אשר מרעיד את כל חלקיו ובכלל זה זרוע וכף הטרקטור.

ההליך



בדיון שהתקיים ביום 16.1.11 בפני המותב הקודם, ניתנה החלטה לפיצול הדיון באופן שסיווג התאונה והכרעה בעניין החבות יידונו קודם לשאלת הנזק.

בתיק נשמעו ראיות כאשר מלבד התובע עצמו, העיד גם מטעם ההגנה הנתבע 1.
מצהירים נוספים לא נחקרו ועל כן תצהיריהם אינם מהווים ראיה בתיק זה.



הנתבעים 4,5 ו- 6 לא הגישו סיכומים מטעמם, הגם שבישיבת ההוכחות בתיק נכח מטעם הנתבעים 4-5 עורך דין.


עובדות האירוע



התובע טען בתצהיר עדותו כי בשעת בוקר מוקדמת עסק בהעמסת אבנים על כף טרקטור. לאור מזג האוויר הקר, רעד מנוע הטרקטור באופן שהרעיד גם את הכף שעליה הועמסו האבנים. בנוסף, טפטף גשם. עת הניח התובע את האבן האחרונה, בשל רעידות הטרקטור, זזה האבן האחרונה, אחר שהונחה ביציבות, נפלה על ידו של התובע ופצעה אותו (ראה סעיפים 3-5 בתצהירו של התובע).

טוענת הנתבעת 2 כי התובע הרחיב החזית באופן פסול וכי מן הטעם הזה אין לקבל טענתו לנפילת האבן כתוצאה מרעידות כף הטרקטור.
אמנם, בכתב התביעה לא נכתב מפורשות כי נפילת האבן היא כתוצאה מהתנדנדות כף הטרקטור, אולם טענה עובדתית זו, כי כף הטרטור רעדה, מופיעה למן תחילת ההליך ואף בהליך קודם בבית הדין לעבודה, אשר הוזכר שוב ושוב דווקא על ידי הנתבעת 2. איני מקבלת את טענת הנתבעת 2 כי מתן ההסבר בתצהיר התובע – כי כתוצאה מנדנוד הכף נפלה האבן – יש בו כדי להוות שינוי חזית. מקריאת עובדות כתב התביעה הנטענות עולה בבירור כי הטענה היא כי המדובר בתאונת דרכים, זאת על יסוד נדנוד הכף באמצעות מנוע הטרקטור ועובדה זו נטענה בדיוק לשם טענה משפטית זו. מאחר שעובדתית הועלתה הטענה לרעידות כף הטרקטור מיד, איני מוצאת כי הורחבה או שונתה החזית על ידי התובע.

הנתבעת 2 הפנתה לדבריו של ב"כ התובע בדיון קדם המשפט בפני המותב הקודם וטענה כי לאור הדברים הללו, מושתק התובע מלטעון כי כף הטרקטור התנדנדה וגרמה לנפילת האבן.
מפאת חשיבות העניין, להלן דברי ב"כ התובע באותו דיון:
"ב"כ התובע: מטעמי זהירות פניתי לחברי לקבל הסכמתו לתיקון כתב התביעה ולהוסיף את מפעיל הטרקטור ומבצעת העבודה באתר.
לכאורה התאונה אירעה בגלל הכוח המכאני של הטרקטור והוא החזיק את הזרוע באוויר והיא התנדנדה. אין טענה שהכף הוזזה בגלל הכוח המכאני של הטרקטור.
התובע תבע את המוסד לביטוח לאומי אשר דחה את התביעה בטענה כי מעבידו של התובע לא דיווח עליו כעובד וכן בבית דין לעבודה התביעה כנגד המוסד נדחתה."
עיון בדברים מלמד כי הפרשנות אשר ניתנה להם על ידי ב"כ הנתבעת 2 אינה נכונה. ב"כ התובע אכן אישר כי אין טענה כי כף הטרקטור הוזזה באמצעות הכח המכאני של הטרקטור, אולם משמעות הדברים, כך להבנתי, היא כי אין טענה שבוצעה פעולה יזומה כלשהי להזזת הכף ואין בכך כדי להצהיר כי כף הטרקטור לא התנדנדה כתוצאה מהכח המכאני של הטרקטור. הטענה, היתה ונותרה, אם כן, כי מנוע הטרקטור פעל והדבר גרם לרעידות של כף הטרקטור.
משכך, איני מקבלת טענת הנתבעת 2 כי התובע מושתק מלטעון לנדנוד הכף כתוצאה מפעילות מנוע הטרקטור.



השאלה המרכזית הטעונה הכרעה עובדתית בתיק זה היא הסיבה לפגיעת האבן בידו של התובע. לצורך הכרעה בשאלה זו יש לתת מענה למספר עניינים עובדתיים. כך, למשל, בסוגיית גודל האבנים והעומס אשר היה על כף הטרקטור לאחר העמסת האבנים וטרם התאונה, האם כף הטרקטור רעדה במהלך העמסתה באבנים, משך פעולת ההעמסה ותנאי מזג האוויר אשר שררו במועד התאונה.

לחלק מהם ניתן מענה זהה או דומה על ידי התובע והנתבע 1. מפאת חשיבותם לעניין סיווג התאונה – לפי הפלת"ד אם לאו – יובאו בקצרה הראיות והמסקנות העובדתיות בשאלות אלו.



תיאור האבנים אשר הועמסו על ידי התובע ובכלל זה גודל ומשקל

התובע מסר תיאור האבנים כך:
"ש. אתה טוען שהאבן האחרונה הייתה יציבה, אנחנו מדברים על אבנים עתיקות וכבדות נכון.
ת. לא כבדות. הן קלות."
(פרוטוקול עמ' 7 ש' 8-9)
"ש. למלא כף טרקטור מדובר בעשרות אבנים .
ת. כן.
ש. וזה אבנים כבדות.
ת. לא כבדות.
ש. של 5 ק"ג .
ת. 3 או 4 ק"ג."
(פרוטוקול עמ' 8 ש' 9-15)
"ש. האבנים ששמת בכף כולם באותו גודל.
ת. לא.
ש. היו שם אבנים קטנות או גדולות.
ת. לצורך הגדר בוחרים אבנים.
ש. נכון שבונים גדר צריך גם קטנות.
ת. גם וגם."
(ראה פרוטוקול בעמ' 14 ש' 2-9)
הנתבע 1 אישר את דברי התובע ביחס לגודל האבנים ומסר: "יש אבנים קטנים ויש כבדים".
הנתבעת 2 טענה לסתירה גם בנקודה זו, בדברי התובע, זאת משום שבטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה למל"ל, כתב התובע כי "אבן ענק" היא שנפלה על ידו. התובע טען בעדותו כי אם האבן היתה ענקית, לא היה מרים אותה.
לאור כושר הביטוי הדל של התובע בשפה העברית, כפי שניכר היה בעדותו לפניי, איני רואה לייחס שוני זה לחובתו ומעבר לכך "גדול", "קטן", "ענק" הם תיאורים אמורפיים ובהחלט ניתן לומר על אבן "גדולה" שהיא גם "ענקית" ועוד וראה גם לעניין זה הסברו של התובע בעמ' 11 ש' 20-26 ובין היתר רצונו, כך טען, להבהיר את גודל האבן "כי אבן קטנה לא חותכת אצבע". התובע מסר הסבר מניח את הדעת כי ביקש להבהיר לגורמים המטפלים הרפואיים כי אין המדובר באבן קטנה אשר אינה יכולה לגרום לפגיעה כגון זו שנגרמה לו ועל כן, הגדרתו את האבן כ"ענקית" אינה מוגזמת ואינה חותרת תחת המציאות.
לפיכך, המסקנה מדברי העדים, התובע והנתבע 1, היא כי התובע העמיס אבנים בגדלים שונים, אך כאלה שמסוגל הוא להעמיסן בידיו על כף הטרקטור.
כמה אבנים הועמסו על הטרקטור קודם לתאונה?
לטענת התובע, אשר לא הוכחשה, סיים הוא את פעולת ההעמסה ורק אז נפלה על ידו האבן האחרונה שאותה העמיס. התובע מסר כי כף הטרקטור היתה מלאה (עמ' 9 ש' 9).
הנתבע 1 מסר פרטים מדויקים יותר אודות העומס על הכף. הוא מסר כי כושר ההעמסה של הכף הוא 4 טון (עמ' 17 ש' 31) אך ביום התאונה, הועמסו על הכף אבנים במשקל כולל של כ- 750 ק"ג, להערכתו (עמ' 18 ש' 4).



משך פעולת ההעמסה

התובע העריך כי פעולת ההעמסה אורכת יותר מ- 25 דקות (עמ' 8 ש' 15-16 כהמשך הדברים בש' 5-14). הנתבע 1 העריך את משך ההעמסה בכחצי שעה (עמ' 16 ש' 30, עמ' 17 ש' 2).
המסקנה מעדויות אלה כי העמסת הכף ארכה כחצי שעה.




תיאור תנאי המקום בעת האירוע

התובע מסר כך:
"ש. ירד גשם .
ת. היה טפטוף."
(ראה פרוטוקול בעמ' 14 ש' 2-3)
הנתבע 1 מסר ביחס לתנאי מזג האוויר באותו יום, את הדברים הבאים:
" ש. אתה זוכר איך היה מזג האוויר באותו היום.
ת. לא היה גשם. אבל היה טפטוף."
(ראה פרוטוקול בעמ' 16 ש' 21-22 ובעמ' 18 ש' 20-23)
ועוד-
" ש. היה קר.
ת. כן בבוקר בטח שיהיה קר."
(ראה פרוטוקול בעמ' 16 ש' 27-28 )
מכאן שבעת האירוע, בשעת בוקר, ירד גשם קל ושרר קור.



האם רעדה כף הטרקטור וכיצד נפגע התובע

התובע טען כי כף הטרקטור התנדנדה (עמ' 6 ש' , עמ' 10 ש' 11). הוא הסביר כי כף הטרקטור מתנדנדת גם ללא מטען מאחר שיש מרחק מזרוע הטרקטור באוויר (עמ' 9 ש' 19, 23).
כך למשל, אמר התובע:
" ש. אם המנוע של הטרקטור לא עובד, הכף גם מתנדנדת , ממה שאתה מכיר.
ת. זה קשור למנוע, כשהמנוע עובד הכף כל הזמן מתנדנדת.
ש. נכון על סמך הכרותך, שככל שהזרועות של הכף פתוחות יותר, אז גם הכף מתנדנדת יותר.
ת. כן."
(ראה פרוטוקול בעמ' 13 ש' 28-31)
הנתבע, הכחיש, תחילה, אך בהמשך, אישר את הטענה כי הכף לא היתה יציבה:
" ש. התובע כמו ששמעת העיד שמאחר והמנוע פעל , הכף התנדנדה.
ת. זה לא נכון, שאתה מניע אתה לא מרגיש נדנוד, אתה מרגיש רועדת קצת. "
(ראה פרוטוקול בעמ' 17 ש' 28-29)
בעניין זה טען הנתבע 1 כי הניע את הטרקטור והותיר אותו להתחמם, מונע, עד אשר יסיים התובע את העמסת האבנים. הנתבע 1 העריך כי זמן חימום המנוע עומד על כחצי שעה וציין כי מדובר במנוע דיזל (עמ' 17 ש' 4-7 ועמ' 19 ש' 17).

אשר לטענת התובע כי מזג האוויר הקר הגביר את רעידות המנוע אשר הרעידו גם את הכף, אישר הנתבע כי טרקטור חם רועד פחות מטרקטור קר (עמ' 19 ש' 24) אך טען כי ברגע שמעמיסים את כף הטרקטור, היא לא רועדת כלל (עמ' 19 ש' 22).



התובע טען כי כאשר הניח את האבן האחרונה בכף, היתה האבן יציבה (עמ' 7 ש' 6, עמ' 9 ש' 15, עמ' 10 ש' 7-8). הוא הסביר כי לאחר שהניח את האבן התכוון להתרחק מן הכף, אך לפתע, כתוצאה מן הרעידות של הטרקטור, האבן התגלגלה ופגעה בידו תוך כדי שהיא מוחצת אותה בין האבן לכף (עמ' 9 ש' 17, עמ' 10 ש' 17-20).

הנתבע טען בתצהירו (סעיף 4.4) כי בזמן פגיעת התובע עמד לידו וראה את הפגיעה. בעדותו בבית המשפט הוסיף כי בעת הפגיעה היה מחוץ לטרקטור ואכל לבּנה (עמ' 16 ש' 9-14 ו- 30 עמ' 17 ש' 4) וראה את הפגיעה אשר נגרמה, לטענתו, כתוצאה מהנחת האבן על ידו של התובע.

יוצא כי הצדדים מסכימים כי פעולת העמסת האבנים ארכה כחצי שעה כאמור, משך זמן דומה למשך הזמן הנדרש, כך לשיטת הנתבע 1, לצורך חימום מנוע הטרקטור. העדים מסכימים כי הקור משפיע על רעידות הטרקטור, אך חלוקים בשאלה האם כף הטרקטור העמוסה ממשיכה להתנדנד כתוצאה מרעידות מנוע הטרקטור, או שעם העמסתה, הופכת היא ליציבה. מסכימה אני עם הנתבע 1 כי ככל שמעמיסים את כף הטרקטור, פוחתות רעידות הכף. הדבר מתיישב עם ההגיון ועם נסיון החיים. עם זאת, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי כף הטרקטור לא רעדה כלל. מעבר לכך, מדברי הנתבע 1 בעצמו עולה כי כף הטרקטור הועמסה באופן חלקי בלבד ולא במלוא העומס האפשרי ועל כן טענת התובע, כי כף הטרקטור המשיכה לרעוד מתיישבת גם עם העובדה שכף הטרקטור לא הועמסה במלואה.

התרשמתי כי עדות התובע היתה עקבית וכי אי-דיוקים שונים בגרסתו אינם מהותיים ואינם פוגעים במהימנותו. הדבר נכון גם לעדותו בבית הדין לעבודה אל מול זו שהיתה בהליך דנן. נכון הוא כי בטופס התביעה לביטוח לאומי ובטופס רישום הודעה לביטוח לאומי, לא מסר התובע את הסיבה לכך שהאבן נפלה לו על ידו, אולם הוא גם לא נשאל מדוע נפלה האבן וכל שנרשם הוא כי במהלך פעולת העמסה נפלה אבן מהכף על ידו. יובהר כי באותה הודעה ממש השיב התובע בחיוב לשאלה האם מעורב רכב בתאונה ואף ציין כי העביר את הטיפול בעניין התאונה בה מעורב הטרקטור, לעורך דינו. מנגד, גרסת הנתבע 1 בתצהירו היתה כי עמד ליד התובע בזמן פעולת העמסת האבנים. בעדותו, התברר לפתע, כי ירד מן הטרקטור במטרה לאכול, דבר אשר מסיבה לא ברורה לא נמסר קודם לכן. התובע טען כי הנתבע 1 כלל לא היה לידו בעת שהעמיס את האבנים ובעניין זה, נוטה אני לעדות התובע, זאת לאור גרסת הנתבע אשר אינה עקבית, כאשר לטעמי, עולה ספק ממשי אם בעת שהנתבע 1 עסק באכילה, ראה הוא את נפילת האבן עצמה, אירוע אשר נמשך חלקי שנייה.


אוסיף ואומר כי כשם שלתובע אינטרס ברור בתוצאתו של הליך זה, כך גם הנתבע אינו חף מאינטרסים בתיק, ודאי לא במהלך הליך זה כולו, כאשר נתבע הן בעילה לפי הפלת"ד והן בעילה הנזיקית. לנתבע יש ודאי אינטרס ברור להציג את האירוע ככזה הנופל כל כולו תחת אחריותו של התובע עצמו וראה דבריו של הנתבע 1 בעצמו (עמ' 18 ש' 9). אמנם, חצי שנה לאחר מועד דיון ההוכחות בתיק, הגישה הנתבעת 2 הודעה על כיסוי ביטוחי לנתבע 1, אולם ברי כי במהלך ההליך, סבר הנתבע 1 כי אין לו כיסוי מן הנתבעת 2 וכי הוא צפוי לשאת בתשלום, אם תתקבל התביעה ועניין זה אף עולה מעדותו בבית המשפט.



לאור האמור לעיל, המסקנה היא כי התאונה אירעה בנסיבות הנטענות על ידי התובע.

התובע העיד בפניי באופן ברור ועקבי. הוא לא ניסה להגזים בתיאורים, לא ניסה להשחיר את פני הנתבע 1 אשר מסר גרסה שונה המטילה אחריות מלאה על התובע, ניכר היה כי מספר את הדברים כפי שאירעו ואינו מנסה להרחיב או לשכנע בתיאורים קיצוניים. עדותו עניינית, בהירה ופשוטה.
אמנם, המדובר בעדות בעל דין יחידה, בהעדר עדי ראייה נוספים לאירוע, אולם גרסה זו, מעבר לכך שהיא עקבית ובאה לידי ביטוי בהזדמנויות שונות בהן מסר התובע את גרסתו, אזי היא גם מתיישבת עם הגיונם של דברים, עם תנאי מזג האוויר אשר אושרו על ידי הנתבע 1 ורעידות כף הטרקטור כתוצאה מחימום מנוע הדיזל של הטרקטור, עניין אשר בפועל, אושר גם הוא על ידי הנתבע 1.
אשר לעדותו של הנתבע 1 אזי טענותיו של הנתבע ביחס לעניינים המרכזיים שבמחלוקת, הופרכו. כך ביחס לרעידות כף הטרקטור, אשר אף הוא אישר כי קיימות במזג אוויר קר כשהיה וכך ביחס לטענתו כי עמד וראה את האירוע בעיניו, עניין אשר הסתבר כלא מדויק, שכן הנתבע, כפי שתואר לעיל, עסק באכילה בעת האירוע ולא היתה לו כל סיבה לעמוד ולצפות בכל רגע נתון בתובע. מעבר לכך, עדותו של הנתבע 1 הותירה רושם של מי שמנסה לחמוק ממתן תשובות ענייניות וישירות ונדרשו, בחלק מן המקרים, שאלות מרובות על מנת לקבל מענה ברור ומעבר לכך, לנתבע היה אינטרס ברור להטלת אחריות על התובע, משמצא עצמו מתגונן לא רק בעילה לפי הפלת"ד אלא בעילה נזיקית.

לפיכך, אני מקבלת את הטענה כי לאחר שסיים את העמסת הטרקטור באבנים, זו על גבי זו, כתוצאה מרעידת כף הטרקטור, נפלה האבן האחרונה על ידו וגרמה לו לפגיעה.



כעת, באה אני לבחון האם בנסיבות המתוארות, מדובר בתאונת דרכים, אם לאו.





המסגרת הנורמטיבית



סעיף 1 לחוק הפלת"ד קובע כך:

" "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;" (ההדגשות שלי ר.ג.מ).



בענייננו, אין חולק על כך שמנוע הטרקטור פעל בעת העמסת האבנים על הכף, כן אין חולק כי הטרקטור לא שינה את ייעודו המקורי. משכך, מתקיים מצב הריבוי, היינו, התרחשות אשר דינה כדין תאונת דרכים ומאחר שנפילת האבן היתה בעקבות ניצול הכוח המכני של הרכב, כאשר הרכב אינו משנה מייעודו המקורי, אזי בפנינו תאונת דרכים.




נשאלת השאלה האם מאחר שהפעולה שבוצעה על ידי התובע היא פעולת העמסה, היינו הטענה של מטען על כף הטרקטור, האם בהיות פעולה זו מוחרגת מגדר "שימוש ברכב מנועי", אזי אין להכיר באירוע כתאונת דרכים.

החוק קובע גם הגדרה למונח "שימוש ברכב מנועי" וזו לשונה:
" "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;" (ההדגשה שלי ר.ג.מ)



לכאורה, מדובר באירוע פשוט של "פריקה וטעינה". כאמור אין מחלוקת כי התובע נפגע בשעה שהעמיס אבנים על כף הטרקטור. הפגיעה ארעה מיד אחר שהניח התובע את האבן במקום אשר מצא כי תהא יציבה, כך לפי גרסתו.

פעולת "פריקה וטעינה" מוחרגת מפורשות מהגדרת ה"שימוש ברכב" והדבר שולל תחולתה של תאונת דרכים.
ראה בעניין זה עא  3392/09 אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ (24.11.2010).
לכאורה, קיימת כאן התנגשות- מחד החזקה המרבה של ניצול הכח המכני ומנגד צורת שימוש אשר אינה מוכרת – טעינה או פריקה ברכב עומד.
בהתנגשות זו, ידה של החזקה המרבה על העליונה, כפי שיוסבר להלן.
עיון בחוק מלמד כי ראש וראשון יש לבחון האם האירוע מקיים את היסודות האמורים בסעיף 1 לחוק המגדיר "תאונת דרכים", היינו האם מדובר במאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. בענייננו, מאחר שמדובר בטעינת מטען, אזי לא מתקיים יסוד השימוש ברכב וההגדרה הבסיסית, לכן, אינה מתקיימת.
משלא מתקיימת ההגדרה הבסיסית, יש לעבור לבחינת החזקות המרבות וכאן, כאמור, יש תחולה לחוק.
כלומר, גם אם לא מתקיימת ההגדרה הבסיסית, אזי משעה שהתאונה מקיימת את אחת החזקות המרבות החלוטות, קמה התחולה לחוק.
(ראה א. ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית עמ' 225 עד 237).
מסקנתי, אם כן, כי המדובר בתאונת דרכים.



מעבר לצורך, אתייחס לטענת התובע כי המדובר באירוע של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה". טענה זו אינה מתיישבת עם הנסיבות המתוארות. משקבעתי כי האבן זזה ממקומה שבריר שניה אחר שהניחה התובע ממקומה, לא ניתן לקבוע כי האבן, אשר לצורך ניתוח זה הינה המטען, נפלה או התנתקה. יש חשיבות לאלמנט הזמן כאשר הננו מתייחסים למונח "התנתקות או נפילה" וקשה, לטעמי, לומר כי אותה אבן התנתקה, שבריר שניה לאחר שהונחה. מעבר לכך, אם אכן היה מדובר ב"התנתקות או נפילה" היה המקרה מוחרג מגדרו של החוק, שכן אין בהתנתקות או נפילה של מטען שקורין במהלך טעינה או פריקה שאינם מוכרים כשימוש על פי החוק, כדי להחיל את החוק על האירוע הנטען. חריג הפריקה והטעינה גובר על ה"שימוש" הספציפי של התנתקות או נפילה, כפי שכבר נקבע בע"א 10157/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' משה דוד פטקין (29.6.10) וראה גם בספרו של ריבלין עמ' 240-242.


כאמור, משעה שהאירוע מוכר כתאונת דרכים על יסוד החזקה המרבה, אזי אין משמעות לנושא עדיפות ה"פריקה וטעינה" על פני "הינתקות או נפילה".




סוף דבר



לאור המפורט מעלה, לאחר שקבעתי כי האבן אשר פגעה בידו של התובע, נפלה מן הכף כתוצאה מרעידות הכף אשר נגרמו בעקבות רעידות מנוע הטרקטור, המסקנה היא כי מתקיימת החזקה המרבה שבהגדרת המונח "תאונת דרכים" בחוק הפלת"ד ומשכך, המקרה הנדון הוא "תאונת דרכים" וצריך להידון בהתאם לחוק הפלת"ד.

יוצא כי דין התביעה, בעילה הנזיקית, ביחס לנתבעים, ו- 3-7, להידחות. התביעה נגד הנתבע 1 בעילה לפי הפלת"ד תמשיך להתברר.



בשלב זה, יישאו הנתבעים 1-2 בהוצאות הנתבעת 3 בסך של 3,500 ₪ והוצאות הנתבעת 7 בסך של 3,500 ₪. איני מחייבת בהוצאות הנתבעים 4-6 משלא הוגשו על ידי אלו סיכומים בתיק.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בים

  2. נפילה במטבח

  3. נפילה בחתונה

  4. נפילה בכביש

  5. נפילה במרפאה

  6. נפילה מהגלריה

  7. נפילה מנדנדה

  8. נפילה אדיופטית

  9. נפילה בבית ספר

  10. נפילת עובד מהגג

  11. נפילה מגג בניין

  12. נפילה מרכב נוסע

  13. נפילה בתחנת דלק

  14. נפילה ממכסה מנוע

  15. נפילה ברחוב ביבנה

  16. נפילת ילד בקניון

  17. פיצויים על נפילה

  18. נפילה מגג בית ספר

  19. נפילת אבן על עובד

  20. נפילה בגלל שלולית

  21. נפילה בטיול לילי

  22. נפילה ליד פח זבל

  23. פיצוי על נפילה מעץ

  24. נפילה בשטח ציבורי

  25. נפילה בגלל רוח חזקה

  26. נפילה ממתקן שעשועים

  27. נפילה על אספלט ברחוב

  28. נפילה בשביל בגלל מפגע

  29. מוות עקב נפילה מסוס

  30. נפילה על רצפת קרמיקה

  31. פציעה קשה עקב נפילה

  32. תביעה על נפילה בסופר

  33. פיצוי על נפילת תקרה

  34. נפילה בשטח בית חולים

  35. נפילה לבור ברחוב חשוך

  36. נפילה בהחלקה על הקרח

  37. נפילה בגלל בור במדרכה

  38. נפילה בכביש בגלל הצפה

  39. נפילה במהלך טיול בצפון

  40. נפילה ביציאה מהג'קוזי

  41. נפילה בזמן יציאה מהרכב

  42. נפילה במדרכה בירושלים

  43. נפילה בירידה ממיניבוס

  44. נפילת מכסה מנוע על היד

  45. נפילה בירידה מאוטובוס

  46. נפילה של חולה אפילפסיה

  47. נפילה ממכסה מנוע של רכב

  48. נפילת שער כדורגל על ילד

  49. נפילה של ילד בחצר הבית

  50. נפילה מהמיטה בבית חולים

  51. נפילת ארגז כלים על היד

  52. נפילה לאחר תאונת דרכים

  53. נפילה על הרצפה באוטובוס

  54. נפילה על הברך בזמן ריצה

  55. נפילה בחדר אמבטיה במלון

  56. נפילה בבריכה במלון באילת

  57. נפילה בגלל תאורה לא מספקת

  58. נפילת חפץ מדירה על בנאדם

  59. נפילה לאחר עליה על שולחן

  60. נפילה בירידה מגג אוטובוס

  61. נפילה בגלל שרשרת על הרצפה

  62. נפילה על קולטן מי גשם שבור

  63. הינתקות או נפילה מרכב עומד

  64. נפילה תוך כדי יציאה מהרכב

  65. נפילה בזמן נסיעה באוטובוס

  66. נפילה במרצפות מדרכה מורמות

  67. נפילה עקב רטיבות באולם ספורט

  68. נפילה מהגג כדי לתקן נזילת מים

  69. נפילה לאחר עליה על גגון טנדר

  70. נפילה בגלל חגורת בטיחות ברכב

  71. נפילה בשביל אבנים בבית הקברות

  72. נפילה בגלל חבל שהיה על הרצפה

  73. תאונה במכסה ביוב בחולון

  74. אחריות עיריית ראשל"צ לבור בסמוך למדרכה

  75. נפילה בשל הפרשי גובה ברצפת בטון

  76. פיצויים על נפילה ברחוב בבאר שבע

  77. שבר ביד עקב נפילה במהלך ריקודים

  78. נפילת הולך רגל בכביש ליד מכונית

  79. נפילה בהליכה בגלל בור במרכז הכביש

  80. נפילה בגלל אבן במדרכה עקב צפיפות

  81. נפילה באוטובוס בגלל עצירה פתאומית

  82. נפילת אבן גדולה ממבנה החומה על הראש

  83. נפילת קורה על ראש של עובד באתר בניה

  84. נפילת חפץ על הרגל - האם תאונת דרכים

  85. ? נפילה בגלל מרצפות שבורות – תביעת פיצויים

  86. תביעה נגד מכון כושר - נפילה מהליכון

  87. נפילה בכניסה לבית - תביעה נגד ועד הבית

  88. נפילה ברחוב עקב התקלות בחפץ שהיה על הרצפה

  89. החלקה ונפילה על הרצפות הרטובות של חדר האשפה

  90. נפילה בגלל מכשול במדרכה בדרך חזרה מבית הכנסת

  91. נפילה על קקי של כלב בקניון - אחריות בנזיקין

  92. חלוקת אחריות בין העירייה לקבלן - נפילה ברחוב

  93. נפילה בגלל מלכלוך רב ורטיבות שהיו על רצפת המחסן

  94. נפילה בשל מחלה או חולשה פנימית ללא סיבה חיצונית

  95. נפילה בזמן קניות בסניף מגה בגלל קצה בולט של מדף

  96. נפילה כתוצאה מהיתקלות בבור בהליכה בשטח כביש החניה

  97. נפילת עצים/ענפים מרכב לאיסוף גזם על רכב שעמד לידו

  98. נפילה מצוק גבוה בטיול כתוצאה מסחיבת משקל יתר על הגב

  99. נפילת דלת תא מטען אוטובוס על הראש - האם תאונת דרכים

  100. החלקה בסניף שופרסל על גבינה לבנה שהיתה מונחת על הרצפה

  101. נפילה בירידה במשעול המוביל אל אתר הקבר במקום בו לא מותקן מאחז יד

  102. בנסיון לבלום את נפילתו הושיט קדימה את ידו הימנית וכתוצאה מכך נחבל קשות בכף ידו הימנית

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון