דוגמא להחלטה בנושא עיכוב הליכים בהסכמה לבוררות: בפני בקשת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים בתובענה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"), וזאת בהסתמך על הסכמת התובעים לקיום הליכי בוררות. רקע רלבנטי לבקשה: 1. המבקשת היא חברה קבלנית הפועלת ורשומה בישראל. 2. המבקשת התקשרה ביום 2.10.08 בחוזה למכירת דירה מס' 4 ברחוב כתב סופר 6 עם בני הזוג אפון (להלן: "הסכם המכר הראשון"). בהסכם המכר בין המבקשת לזוג אפון פורטו תנאי הרכישה, חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים ובתוך כך הוסכם בס' 21 להסכם כי חתימה על גבי הסכם המכר מהווה גם חתימה על שטר בוררות במקרה בו יתעורר בין הצדדים סכסוך שנושאו הסכם המכר. 3. ביום 16.11.09 מכרו הזוג אפון את הדירה למשיבים וזאת עוד במהלך תקופת הבדק. (להלן: "הסכם המכר השני") גם בהסכם זה הוסכם ע"י הצדדים בס' 18 להסכם כי חתימה על גבי הסכם המכר השני מהווה חתימה על שטר בוררות במקרה בו יתעורר בין הצדדים סכסוך שנושאו הסכם המכר. 4. בסעיף 19 להסכם המכר השני המחו בני הזוג אפון את כל זכויותיהם כנגד המבקשת לקוני הדירה, קרי המשיבים. 5. יוער כי על פי הסכם המכר הראשון הבוררות אמורה להתקיים בפני הרב לינדר ואם נבצר ממנו למלא את תפקידו ימנה עו"ד משה באב"ד בורר; ואילו על פי הסכם המכר השני הבוררות אמורה להתקיים בפני הרב פרץ וגם כאן אם יבצר ממנו למלא את תפקידו עו"ד באב"ד הוא שימנה את הבורר. הבקשה להעברת הדיון לבוררות: 6. ביהמ"ש מתבקש להפעיל את סמכותו המוקנית לו בהתאם להוראות ס' 5 לחוק הבוררות ולהורות על עיכוב ההליך הנדון בפניו בין הצדדים ולקבוע כי חילוקי הדעות נשואי הליך זה יוכרעו בהליך בוררות כפי שהוסכם ע"י הצדדים להסכם. 7. על אף טענת המשיבים כי המבקשת הפרה כביכול את התחייבויותיה כלפיהם בנסיבות בהן רכשו את הדירה מהזוג אפון ונכנסו בנעלי הזוג אפון, הרי שהמשיבים פעלו בניגוד להוראות ההסכמים בין המבקשת לאפון ובין המשיבים לבין אפון לעניין הפניית הסכסוכים להכרעה בהליך בוררות והגישו את תביעתם כנגד הנתבעת לביהמ"ש זה. בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק הבוררות המשיבים הם חליפיהם של בני הזוג אפון ועל כן סעיף הבוררות שבהסכם המכר הראשון חל גם עליהם. 8. מהסכמת הצדדים כמפורט לעיל בס' 19 להסכם לפיה כל זכויות המוכרים על פי הסכם לרכישת הדירה מהמבקשת מומחים למשיבים, יש לראות את המשיבים כמי שידעו על קיום סעיף הבוררות בהסכם המכר הראשון. 9. המשיבים אף ניהלו הליך בוררות מול הזוג אפון, בגין ליקויי בנייה נטענים בדירה. לדעת המבקשת לאותה בוררות ולתוצאותיה השלכה ישירה על ההליך דנן. היענות ביהמ"ש לבקשה זו תמנע מצב בו המשיבים עלולים לקבל פיצוי פעמיים בגין ליקויי הבנייה הנטענים (ראשית מאפון בפסק הבוררות ושנית מהמבקשת בהליך זה). 10. המשיבים טענו בכתב התשובה כי היות ורכשו את הדירה מאפון הרי שלאור הוראות ההסכם (נספח ב' להסכם) ולאור הוראות חוק המכר דירות התשל"ג - 1973 הרי שיש לראות בהם כמי שנכנסו בנעלי אפון. זו טענה המחזקת את טענת המבקשת כי התביעה הוגשה בניגוד להסכם המכירה וכי את בירור הסכסוך יש להעביר לבורר. תגובה לבקשה להעברת ההליך לבוררות: 11. המבקשת לא העלתה את הטענה והבקשה בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר הגשת כתב התביעה, בקשה להעברת המחלוקת לפסים של תביעה רגילה, הגשת כתב הגנה (שבו טענה לגופה של התביעה והגשת כתב התשובה). 12. בין התובעים למבקשת אין כל תניית בוררות. בין התובעים לנתבעת לא נחתם חוזה - מצד אחד טוענת הנתבעת כי מאחר שבינה ולבין התובעים לא נחתם חוזה מחייב הרי שאין לתובעים זכות תביעה כנגד הנתבעת אלא רק למוכר הדירה, מצד שני מבקשת הנתבעת להחיל את הוראות ההסכם המחייבות בוררות בינה לבין התובעים. 13. הנתבעת לא עשתה ו/או לא הראתה כל נכונות להעברת המחלוקת לבוררות קודם להגשת התביעה ועל כן לא מילאה אחר הוראות סעיף 5 לחוק הבוררות. החובה ליזום הליכי בוררות טרם הגשת התביעה מוטלת על הנתבעת (תא (חי') 7727/03 תמם חנה נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע"מ [ 15.3.04]), בש"א 6287/03 (חי') יוזמה אלונים תכנון ניהול וביצוע בע"מ נ' ראט אבישר ואח', ובש"א (ת"א) 182624/03 נידר חברה לבניין ולפיתוח בע"מ נ' עיאש חנה [ 13/01/04]). תשובה לתגובת המשיבים: 14. המועד בו טענה המבקשת לראשונה כי יש להעביר את התיק לבוררות הוא לא כפי שטענו המשיבים בבקשה מיום 17.2.13, אלא בבקשה הראשונה שהוגשה ע"י המבקשת. ביום 22.11.12 ביקשה המבקשת להעביר את התביעה לדיון בסדר דין רגיל ובסעיף 13 לבקשה ביקשה העברה להליכי בוררות בהתאם לתניה בהסכמי המכר. 15. באשר לטענה כי בין המבקשת למשיבים לא נחתם הסכם - בס' 6 לכתב התביעה טוענים המשיבים כי בהסכם אותו חתמו עם אפון כל הזכויות בדירה הועברו לידיהם "לרבות הזכויות כלפי הנתבעת". המחאה זו כוללת הן את הזכויות והן את החובות, ובהן בין היתר החובה לפנות לבוררות במקרה של סכסוך והמשיבה כפופה לאותה חובה כמו אפון. 16. טרם הגשת כתב התביעה לא נולד הסכסוך ועל כן לא עלה הצורך לפנות הליך בוררות - ביום 17.5.12 הושגו בין דיירי הבית וביניהם למשיבה הסכמות עם המבקשת לעניין לוח הזמנים לתיקון ליקויים שנטענו על ידי מי מהדיירים, והמבקשת פעלה על פי לוח הזמנים המוסכם. ביום 22.10.12 בניגוד להסכמות שהועלו ע"י הדיירים לאפשר למבקשת לתקן את הליקויים הוגש כתב התביעה באופן חד צדדי, ובניגוד להסכמות ומכאן נמנע מהמבקשת היכולת לפנות לבוררות. דיון והכרעה: 17. עומדות להכרעתי מספר מחלוקות הנוגעות לשאלה מרכזית אחת והיא האם יש לעכב את ההליכים בבית המשפט. האם הבקשה הוגשה בהזדמנות ראשונה: 18. כפי שציינה המבקשת אכן כבר בבקשה הראשונה שהוגשה לבית המשפט טענה המבקשת כי יש לעכב את ההליכים בתובענה זו ולהעבירם לבוררות. בקשה זו קדמה אף לכתב ההגנה ועל כן טענות המשיבים בעניין זה נדחות. (רע"א 4464/12 MINTER PROPERTIES LIMITED נ' הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית של ירושלים [ 25/11/12]). האם המבקשת עשתה את כל הדרוש לקיום הבוררות: 19. ס' 5 לחוק הבוררות קובע את התנאים לעיכוב הליכים: "(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. (ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה". (ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". 20. עיכוב הליכים על-פי סעיף 5 לחוק הבוררות מותנה בשני תנאים עיקריים: ראשית: קיומו של הסכם בוררות, ולתנאי זה אדרש בהמשך; שנית: ראיה כי מבקש העיכוב היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה וכי עדיין הוא מוכן לכך (ראה: ע"א 286/83 אריה קמר נ' מדלין רובינסון ליפסקי, פ"ד לז (4) 245 (1983)). 21. לאחר החלטה מפורשת בעניין זה, הגיש מנהל המבקשת תצהיר ובו הבהיר את השתלשלות העניינים הנוגעת לתיקון הליקויים בבניין לרבות הליקויים בדירת המשיבים. כפי שעולה מתצהיר זה, אכן המבקשת לא ידעה כי נקלעה לסכסוך משפטי והמשיבים הגישו את התביעה תוך כדי התיקונים בדירה. בין המבקשת לדיירים היו הסכמות בכל הנוגע למועדי התיקונים בדירות וביום 14.11.12 (או בסמוך לכך) עוד ביצעה המבקשת תיקונים בדירת המשיבים. אישור על כך הוגש על ידי הנתבעת כנספח לכתב ההגנה ובו אישרה התובעת אלו תיקונים בוצעו ואלו תיקונים על המבקשת עוד לבצע בדירתה. 22. המשיבים הגישו את התביעה כשבועיים לפני מועד זה, אך לא מצאתי כי שלחו מכתב התראה בטרם הגשת התביעה. מכאן שאני מקבלת את טענת המבקשת כי לא ידעה שקיים סכסוך בינה לבין המשיבים ועל כן לא הציעה מעולם שהצדדים ילכו לבוררות, אלא המשיכה בתיקון הליקויים בדירה. 23. על כן התנאי הראשון בהתאם לסעיף 5 לחוק מתקיים בענייננו. האם המשיבים הם חליפים של רוכשי הדירה המקוריים: 24. אין מחלוקת, כי בין הצדדים לתובענה זו, לא קיים כל הסכם ובו תניית בוררות המחייבת את הצדדים לתובענה באופן ישיר. השאלה העולה בעניינינו היא - האם המשיבים לבקשה הם "חליפים" בהסכם שבין המבקשת לזוג אפון כמשמעו בס' 4 לחוק הבוררות דהיינו, האם המחאת הזכויות בין הזוג אפון למשיבים יוצרת חובת פנייה לבוררות בין שני צדדים שלא נתקשרו בהסכם המכר הראשון? 25. ס' 4 לחוק הבוררות קובע: "הסכם בוררות וסמכותו של בורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים להסכם, וסמכותו של בורר על פי הסכם בוררות מוקנית גם לבורר חליף, והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם". 26. אזכיר כי התובעים עצמם הגישו את תביעתם על בסיס המחאת הזכויות של בני הזוג אפון מכוח הסכם המכר הראשון. 27. בפסיקה נקבע כי: "... המושג חליף לא הוגדר בחוק הבוררות, או בחוקים אחרים בהם נעשה בו שימוש. נוכח זאת, יצקה הפסיקה תוכן למושג זה, ומשמעותו נודעת מקיבוצם של פסקי הדין השונים שניתנו במשך הזמן. עיקרו של דבר, חליף הוא מי שהוסבה אליו זכותו (או חבותו) של בעל הזכות (או החבות) המקורי, מכוח חוק (כגון: מנהל עזבון, יורש, נאמן בפשיטת רגל וכיוב') או בנסיבות אחרות, רצוניות (כגון מקבל זכויות על פי חוזה) (ראו לעניין זה את ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, 1991) 51-42). החליף נכנס באופן מוחלט בנעלי בעל הזכות המקורי, כשהאחרון נעלם ואיננו. כן מוצאים אנו דרישה נוספת על מנת שתתקיים חליפות, והיא כי עילת התביעה נגד החליף תהא זו שעמדה נגד בעל הזכות מקורי, בלא שתשתנה בעקבות העברת הזכות (כך נפסק לעניין חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 בע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85, 93-92, 98-97; ע"א 197/84 יגורי נ' רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לט(2) 85, 92-94). פעמים ראה בית משפט זה כחליף את מי שנראה לאחד הצדדים להסכם הבוררות כ"ידו הארוכה" של משנהו (רע"א 4882/96 נאסר נ' ספרא (לא פורסם)), או צד שלישי אשר לגביו נקבע כי יש זהות אינטרסים בינו לבין צד להסכם הבוררות". (עא 10892/02 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר [ 06/06/05]). כלומר, כעולה מן הפסיקה, התובעים הנם חליפיהם של הזוג אפון לכל עניין הקשור בהסכם שבין הזוג אפון לנתבעת והם נכנסו באופן מלא בנעליהם (ראו לדוגמא ה.פ. (מחוזי) 1222/03 Dolphin Maritime Ltd ואח' נ' קרוז וורלד דיזנהויז בע"מ ואח', ניתן ביום 6.8.06). 28. תכליתו העיקרית של מוסד הבוררות היא להוות אמצעי אפקטיבי לפתרון סכסוכים ופלוגתאות על פי הסכמות הצדדים לבירורן במסגרת זו. בכך, בין היתר יופחת העומס הדיוני בבתי המשפט, באופן בו הוא מהווה מעין "תחליף" לבית המשפט, ולא מבוא אליו (ע"א 347/65 ניירות ערך והשקעות בע"מ נ' ישנומט בע"מ, פ"ד יט(4)468, 474)). ככלל, בית המשפט ישתמש בסמכותו ויורה על עיכוב הליכים, כאשר ומתמלאים התנאים הנדרשים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, אלא אם יוכח כי קיים טעם מיוחד, אשר לפיו לא ראוי שהסכסוך יידון בבוררות (רע"א 6450/01 שמחה אוריאלי ובניו, חברה להנדסה וקבלנות בע"מ נ' מכון טיפול בשפכי אשקלון, פ"ד נו(5), 769 , 772-773). 29. לא מצאתי כי במקרה זה קיים טעם מיוחד כאמור, ואף נראה כי קיים טעם לכך שעניינם של התובעים יתברר יחד עם עניינם של דיירים נוספים, אשר חתמו על אותה תניית בוררות. 30. על כן אני מורה על עיכוב הליכים כמבוקש והתיק יועבר לבוררות כאמור בהסכם המכר הראשון. התובעים ישאו בשכר טרחת בא כוח המשיבה בגין הליך זה בסך של 3,500 ₪ (כולל מע"מ). עיכוב הליכיםיישוב סכסוכיםבוררות