פיצויי פיטורים - צו הרחבה בענף ההובלה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצויי פיטורים - צו הרחבה בענף ההובלה:



לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים מכוח צו הרחבה בענף ההובלה וכן תביעה לזכויות סוציאליות נוספות.


המסגרת העובדתית


ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, כעולה מחומר הראיות:




הנתבעת הינה חברה שעסקה במתן פתרונות לוגיסטיים למסעדות ולבתי קפה בשוק המזון המקצועי. פעילותה כללה רכישת מוצרים המיועדים לשוק המזון המקצועי ומכירתם למסעדות ולבתי קפה.




במקור הוגשה התביעה נגד 3 נתבעים נוספים, אולם ביום 8.6.2010 נמחקה התביעה נגד שלושת הנתבעים הנוספים, בעקבות בקשה מוסכמת שהוגשה על ידי הצדדים.




התובעים הועסקו על ידי הנתבעת כנהגי משאית להובלת סחורות.




ביום 3.12.2007 מסרה הנתבעת, לכל אחד מהתובעים, מכתב פיטורים ובו הודע להם על סיום יחסי העבודה ביום 3.1.2008: "בשל קשיים כלכליים שהחברה נקלעה אליהם בתקופה אחרונה, אנו נאלצים להודיע לך על סיום עבודתך בחברת פודלוג." הנתבעת סיימה פעילותה בסמוך לאחר מכן.




עם פיטוריהם ערכה הנתבעת לכל אחד מהתובעים גמר חשבון, כך שבתלוש שכר חודש 12/2007 נכללו סכומים נוספים שהגיעו לכל אחד מהתובעים.


האם הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה חלות בענייננו


לטענת התובעים, יש להחיל את הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה על הצדדים שכן הנתבעת היתה מפעל הובלה ותפקידם הקבוע של התובעים היה נהיגת רכב משא להובלת מטענים. לטענת הנתבעת היא לא היתה מפעל הובלה ולפיכך הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה אינן חלות עליה.




צו ההרחבה בענף ההובלה קובע כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי שבין התאחדות בעלי מפעלי ההובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל וכי ההוראות האמורות יחולו על כל המעבידים בעלי מפעלי הובלה ועובדיהם שתפקידם הקבוע הוא נהיגת רכב משא להובלת מטענים. סעיף 6 להסכם הקיבוצי קובע כי התחולה הינה רק על "עובדים שתפקידם הקבוע הוא נהיגה גם אם באופן זמני אינם מועסקים בנהיגה."




תפקידם הקבוע של התובעים היה נהיגה ברכב משא ועל כך אין חולק. המחלוקת הינה האם הנתבעת היתה מפעל הובלה ואנו סבורים שהתשובה לכך שלילית.


מר ברגר מסר בתצהירו כי הנתבעת עסקה ב"מתן פתרונות לוגיסטיים למסעדות ובתי קפה בשוק המזון המקצועי" ובחקירתו הנגדית הסביר: "החלטנו אני והשותפים להקים חברת לוגיסטיקה שהיא תרכז את כל תנועת החומר מהספקים למטבחים". בהמשך העיד: "הצעד הראשון היה מחסן בו ריכזנו את הסחורות של אותם ספקים, בהתחלה ריכזנו את הסחורות והשלמנו את השרשרת בכך שהיה לנו מחסן, מערכת הפצה ומרכז הזמנות."

התובע 1 אף אישר בחקירתו הנגדית כי הנתבעת העסיקה גם עובדי מחסן ועובדים במרכז הזמנות.

הגב' ילנסקי העידה אף היא בחקירתה הנגדית כי "חלק משרשרת האספקה כמוגדר זה הפצתה של הסחורה אבל זה לא חלק מרכזי... אפשר להגיד שהעבודה מתחלקת ל – 3 חלקים מרכזיים, כל תהליך הרכש עבור הלקוחות, איחסון והכנת הזמנות עבור לקוחות במחסן – והפצת ההזמנות האלה ללקוח. אפשר לחלק את זה ולומר שההפצה זה 1/3 מהעיסוק של החברה."

מר ברגר אף הבהיר בחקירתו הנגדית כי "רוב ההכנסות של החברה ובדיעבד גם הרווח, היה מהשירותים של הקניה והמכירה של הסחורה."



התובעים הפנו לאתרי אינטרנט שונים אשר לגרסתם מסווגים את הנתבעת כחברת הובלה. כך למשל הפנו לתדפיס מאתר "דנסגייד מדריך העסקים של ישראל" שלגרסתם מסווג את הנתבעת כחברת הובלה אולם בתדפיס מוגדרת החברה לא רק כחברה בתחום ההובלה אלא: "מרכזי הפצה ומחסנים – ניהול ותפעול; ניהול אדמיניסטרטיבי; לוגיסטיקה – תכנון ופיתוח; הובלה מקומית במשאיות עם אחסון."




כן הפנו התובעים בסיכומיהם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - "הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה" וטענו כי יש לסווג את עיסוקה של הנתבעת כמפעל העוסק בהובלה יבשתית – הובלת מטענים בדרכים. איננו סבורים כי יש בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה כדי להועיל לתובעים שכן כאמור עולה מהראיות כי פעילות הנתבעת לא היתה הובלה בלבד והובלה אף לא היתה עיקר פעילותה של הנתבעת. מטעם זה אף אין בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, כדי להועיל לתובעים.




העובדה שכחלק מ"מערך הלוגיסטיקה" העסיקה הנתבעת נהגים שחילקו את הסחורה לבתי הקפה ולמסעדות אין בה כדי להפוך את הנתבעת לחברה בתחום ההובלה. אין חולק כי במסגרת השירות שסיפקה הנתבעת ללקוחותיה היא דאגה להובלת המוצרים ישירות ללקוח ולשם כך העסיקה נהגים אולם אין בכך כדי לסווג את הנתבעת כמפעל שעיקר עיסוקו בתחום ההובלה.




לנוכח המפורט לעיל – אנו קובעים כי על הצדדים לא חלות הוראות צו ההרחבה בענף ההובלה.


התביעות לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות מלאות לפנסיה


תביעות התובעים לפיצויים בגין אי ביצוע הפרשות מלאות לפנסיה מבוססות על צו ההרחבה בענף ההובלה. מכוח צו ההרחבה כאמור טענו לזכאותם להפרשות בשיעור 9% מהשכר (טענו להפרשות בשיעור של 6% מהשכר X 1.5).




בפועל הפרישה הנתבעת עבור כל אחד מהתובעים סכום של 250 ₪ לחודש (3,000 ₪ לשנה) כשהגב' ילנסקי העידה בחקירתה הנגדית כי ההפרשות לא היו מכוח הסכם או צו הרחבה אלא "מרצון של החברה לתת תנאים.".




מאחר שהתביעה להפרשות לפנסיה מבוססת על צו הרחבה בענף ההובלה וקבענו כי הוא אינו חל בענייננו, הרי שהתביעה לפיצוי מכוח צו ההרחבה נדחית. התובעים לא טענו לזכאותם לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות מכוח הסכם או התחייבות וממילא אלו לא הוכחו בפנינו ולפיכך נדחית תביעתם לרכיב זה.


ניכויים בגין קנסות


עם סיום עבודתם, ניכתה הנתבעת, מפיצויי הפיטורים אשר הגיעו לכל אחד מהתובעים, סכום של 1,000 ₪ (מהתובעים 2 ו – 3) וסכום של 1,200 ₪ (מהתובע 1) מסכום. התובעים 2 ו – 3 חתמו ביום 13.7.2008 על מסמך בו נתנו הסכמתם לנכות מהכספים המגיעים להם "תשלום סמלי של קנסות ששולמו על ידי פודלוג בע"מ בגין עבירות תנועה שביצעתי בסך 1,000 ₪". התובע 3 לא חתם על הסכמתו לניכוי.




הגב' ילנסקי הסבירה בחקירתה הנגדית כי "קנסות תעבורה זה קנסות שהתובעים קיבלו בגלל חוסר מקצועיות בעבודתם כנראה, מכיוון שהרכבים היו של חברה החברה שילמה אלפי ₪ בגין הקנסות וזה דבר שאפשר להציג, החברה מעולם לא תבעה את התובעים על אלפי ₪ ששולמו וברמה של פירוט אפשר להציג את זה מרוה"ח. והחברה חייבה אותם בהסכמה על סכום סימלי על כל הקנסות בגמר חשבון... החברה באה לקראת העובדים, כמות הקנסות שכל אחד ביצע היה באלפי ₪ בחודש."




התובעים 2 ו – 3 חתמו על הודעות שבהם הביעו הסכמתם לניכוי הסך של 1,000 ₪ בגין עבירות תעבורה. הדבר היה לאחר סיום העבודה. בכך היתה משום הודיה של התובעים כי הנתבעת אכן שילמה קנסות רבים בשל דוחות שקיבלה בגין נהיגתם של התובעים. בכך עבר הנטל אל התובעים להוכיח כי האמור בהסכם אינו נכון. התובעים 2 ו-3 לא הרימו נטל זה. לפיכך, הנתבעת היתה זכאית לקזז מסכום הפיצויים את הסכום האמור.




באשר לתובע 1, משהתובע אל הודה בכתב בקיום החוב הרי הנטל הוטל על הנתבעת להוכיח את הדו"חות הנטענים. אלה לא הוצגו ולכן לא הורם הנטל לגביהם. אשר על כן אנו קובעים כי הנתבעת לא היתה רשאית לנכות מסכום פיצויי הפיטורים שהגיע לתובע 1 כל "קנס" בגין דוחות תנועה והתובע 1 זכאי להשבת סכומי ניכויים אלו כפי שיפורט להלן.


התובע 1 (איסקוב ראוף)


לגרסת התובע, החל עבודתו בחודש 4/2004 כאשר עד לחודש 9/2004 עבד באמצעות חברת כוח אדם "תיגבור" בעוד שלגרסת הנתבעת התובע החל העסקתו ביום 1.9.2004.


התובע צירף לכתב התביעה ולתצהירו תלושי שכר לתקופה 4/2004 – 8/2004 מחברת "תיגבור" שבהם מצוין "מחלקת משנה פודלוג בע"מ". לפיכך מקבלים אנו את גרסת התובע כי העסקתו באותה תקופה דרך תגבור היתה אצל הנתבעת ואנו קובעים כי התובע 1 החל העסקתו אצל הנתבעת ביום 1.4.2004

לטענת הנתבעת התובע סיים העסקתו ביום 20.1.2008.

פיצויי פיטורים


לטענת התובע שכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורים הינו בסך 9,033 ₪ ולטענת הנתבעת – בסך של 8,178 ₪.


התובע 1 לא הסביר כיצד חישב את השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים, כך שלא ברור האם מדובר בממוצע של השנה האחרונה והאם לקח בחשבון את כל העמלות המפורטות בתלושי השכר.

כעולה מתלושי השכר התובע השתכר שכר חודשי ושכרו האחרון של התובע עמד על סך של 8,178 ₪ ולפיכך אנו קובעים כי זה שכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורים.
לנוכח תקופת העבודה של התובע 1.4.2004 – 20.1.2008 (3 שנים, 9 חודשים ו – 20 ימים) זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 31,121 ₪.



נכון ליום 28.5.2008 סכום הפיצויים שהיה צבור על שם התובע 1 בחברת "מגדל" היה בסך 17,192₪ ובחקירתו הנגדית מיום 10.2.2011 אישר התובע 1 כי "את ביטוח המנהלים קיבלתי אחרי התצהירים".




הגב' ילנסקי מסרה בתצהירה כי את השלמת פיצויי הפיטורים שילמה הנתבעת לתובע באמצעות שיק נושא תאריך 30.6.2008 על סך 9,322 ₪ שהעתק ממנו צירפה לתצהירה והסבירה כי סכום זה הינו השלמת פיצויי הפיטורים שהגיעו לתובע (השלמה לסכום הפיצויים שנצבר בחברת הביטוח) ובניכוי סך של 1,200 ₪ בגין קנסות תעבורה.


גם התובע עצמו מסר בסעיף 16 לתצהירו כי "ע"ח הפיצויים קיבלתי רק 9,322 ₪ אשר שולמו לי בשיק ביום 30/6/08".
עם זאת בפתח ישיבת ההוכחות הודיע ב"כ התובע כי "התובע 1 לא קיבל את הסכום הנקוב בסעיף 16 לתצהירו" ובחקירתו הנגדית העיד התובע 1 כי "את השיק לפיצויים לא קיבלתי כי לא חתמתי עליו." הגב' ילנסקי העידה בחקירתה הנגדית כי השיק לתובע 1 נשלח בדואר הגם שסירב להגיע ולחתום על הודעת סילוק והסבירה "היו עוד עובדים בחברה שלא רצו לחתום על הטפסים, קיבלו את הפיצויים שלהם ואנו ביקשנו לחתום על העדר תביעות ככה זה נהוג, מי שלא חתם לא חתם עדיין קיבל את הפיצויים ועדיין קיבל את כל הטפסים."

בסיום ישיבת ההוכחות הודיע ב"כ הנתבעת כי יפנה לבנק לבדוק האם נפרע השיק שנשלח לתובע 1 וב"כ התובעים התחייב לשאת בעלויות, ככל שיהיו, הכרוכות בבדיקה מול הבנק.

ביום 10.3.2011 הגישה הנתבעת הודעה לבית הדין כי ההמחאה שנשלחה לתובע לא נפרעה על ידו ולפיכך ביום 7.3.2011 שלחה לתובע המחאה נוספת, על סך 9,277 ₪ – בסכום השיק המקורי (9,322 ₪) בניכוי עלות דפי הבנק (שעולה כי עלותם היתה 45 ₪) ובסיכומיו אישר התובע 1 קבלת שיק זה.



עולה איפוא כי התובע היה זכאי לפיצויי פיטורים בסך 31,121 ₪ ובניכוי עלות דפי הבנק – לסך של 31,076 ₪. זאת בין היתר משקבענו כאמור, כי הנתבעת לא היתה רשאית לנכות מסכום פיצויי פיטורים את הסך של 1,200 ₪ בגין קנסות תעבורה.

לתובע שולמו פיצויי פיטורים בסך 26,469 ₪ (17,192 ₪ שהשתחררו מחברת הביטוח וסך של 9,277 ₪ ששולם לו בשיק) ולפיכך זכאי הוא ליתרת פיצויי פיטורים בסך 4,607 ₪.

פיצויי הלנה


מאחר שהתביעה הוגשה ביום 9.2.2009 לאחר יותר משנה מסיום יחסי העבודה בין הצדדים הרי שהתביעה לפיצויי הלנה התיישנה.


התובעים טענו כי כתבי התביעה הוגשו במקור ביום 25.12.08 ונמחקו בשל תקלת מזכירות בכל הנוגע לתשלום אגרה. גם אם נתייחס לתביעה שמוגשת ללא תשלום אגרה כאל תביעה מוגשת לצורך מירוץ ההתיישנות, הרי משהתעוררה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשאלה האם העסקתו של התובע דרך חברת כוח האדם "תיגבור" היתה בנתבעת וכן בנוגע לזכאותה של הנתבעת לנכות מסכום פיצויי הפיטורים "קנס" בגין דוחות תעבורה – הרי שלא מצאנו לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגין הסך של 4,607 ₪ שטרם שולם.



באשר לעיכוב שחל בשחרור כספי הפיצויים מחברת הביטוח –


אין חולק כי רק ביום 13.7.2008 פנתה הנתבעת בכתב אל חברת "מגדל" בבקשה לאפשר שחרור הכספים המגיעים לתובע 1. הגב' ילנסקי מסרה בתצהירה כי הנתבעת מלאה את טופס 161 בעניינו של התובע 1 אולם לא טענה מתי עשתה כאמור ואף לא צירפה העתק מהטופס לתצהירה.

בחקירתה הנגדית הסבירה הגב' ילנסקי מדוע התעכבה הנתבעת עם טפסי 161 של התובעים: "לקח קצת זמן להוציא את הטופס כי לא התקבלו כל הפרטים בחברת הביטוח, היו כל מיני חילופים של אנשים בחברת הביטוח, מיד שהתקבלו הטפסים, למרות שהחברה היתה סגורה, הגב' סופיה קיבלה מבעלי המניות תשלום מיוחד כדי לטפל בניירת וזה מה שהיא עשתה. באותו רגע שחברת הביטוח העבירה את מה שהיתה צריכה להעביר הפיקו לכולם את טפסי 161 והם קיבלו את הכספים."



בתצהירו טען התובע 1 כי גם לאחר ששלחה הנתבעת מכתב שחרור לחברת הביטוח לא קיבל לידיו את כספי הפיצויים ולפיכך לגרסתו:


"10. ...פניתי לחברת ביטוח 'מגדל' ושם נמסר לי כי חב' פודלוג בע"מ טרם חתמה על מסמך כלשהו, בהעדרו לא ניתן לקבל כספי הפיצויים. ביקשתי מהם לשלוח טפסים נדרשים לחב' פודלוג כדי סוף סוף לקבל כספי הפיצויים אולם בחלוף המועד לא נעשה דבר.
11. מאוחר יותר, פניתי שוב לחב' הביטוח 'מגדל' וביום 20/5/09 נתנו לי מסמך מקורי שכותרתו 'עזיבת מקום עבודה בפוליסת מנהלים' ומסמך זה מסרתי לבא כוחי עו"ד יעקב שניטמן ולמיטב ידיעתי העביר מסמך זה לחב' פודלוג.
12. כך למיטב ידיעתי ביום 21.5.09 פנה בא כוחי עו"ד יעקב שניטמן לעו"ד קובי רפאלי ב"כ הנתבעים ובבקשה כי הנתבעת 1 תמלא אחר בקשת חב' הביטוח ותחתום על טופס הסכמה להעברת בעלות בפוליסה על שמי..
13. מאוחר יותר מבירור שערכתי עם עו"ד שניטמן ועם חב' פודלוג נמסר לי שלטענת חב' פודלוג בע"מ היא חתמה על כל המסמכים הנדרשים והעבירה אותם לחברת הביטוח.
14. שוב פניתי לחב' הביטוח כדי לברר מה פשר העניין ומדוע לא משחררים לי כספי הפיצויים ושוב נמסר לי כי חב' פודלוג בע"מ לא חתמה על מסמכי הסכמה ושחרור. מכאן, פניתי בפעם נוספת אל בא כוחי עו"ד י. שניטמן וזה הוציא מכתב תזכורת נוסף לב"כ הנתבעת."

התובע צירף לתצהירו העתקים מפניות בא כוחו אל ב"כ הנתבעת מהתאריכים 21.5.2009 ו – 11.6.2009.



אכן עולה כי התובע פנה, באמצעות ב"כ, אל ב"כ הנתבעת על מנת שהנתבעת תפעל מול חברת הביטוח על מנת לשחרר את כספי הפיצויים עבור התובע 1. עם זאת, לא ברור, אף מגרסת התובע 1, האם בפועל אכן היה חסר טופס שאותו לא מילאה הנתבעת בזמן עבור חברת הביטוח. מעבר לכך, אפילו האיחור שחל בשחרור הכספים לטובת התובע 1 הינו בשל התנהלות הנתבעת אנו סבורים כי הדבר נבע מטעות כנה מצדה שכן עולה מהראיות כי הנתבעת פעלה, ככלל, על מנת לשחרר את פיצויי הפיטורים הצבורים לזכות התובעים.


מעבר לכך, פנייתו הראשונה של התובע 1 לב"כ הנתבעת בעניין מסמך חסר נעשתה רק ביום 21.5.2009 בעוד שהתובעים פוטרו כבר בחודש 1/2008. אמנם לכתב התביעה צירף התובע מכתב מטעם ב"כ, אל הנתבעת, הנושא תאריך 6.10.2008 אולם גם מכתב זה נשלח זמן רב לאחר פיטורי התובעים וכשאין חולק כי הנתבעת כבר לא היתה פעילה באותו מועד.

אשר על כן אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה מופחתים רק בגין התקופה שמיום הפיטורים ועד ליום 13.7.2008 וזאת בסכום של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.08 ועד למועד התשלום בפועל.

דמי חגים


לטענת התובע 1 זכאי הוא לדמי חגים בסך 4,023 ₪.




בתצהירו מסר התובע 1 כי "בחג עצמו לא עבדתי" ומכאן, ככל ששכרו היה חודשי, הרי שדמי החגים נכללו במשכורתו החודשית והוא אינו זכאי לתשלום דמי חגים.


בחקירתו הנגדית שינה התובע את גרסתו והעיד: "היו מכריחים אותי לעבוד כמעט בכל החגים" ובהמשך העיד: "ביום כיפור לא עבדתי, בראש השנה עבדתי, גם בפסח עבדתי כל שנה. חוץ מהשנה הראשונה שנה וחצי לא עבדתי בחגים, אחרי שנכנס ארד קפה – בשבתות עבדו 2-3 נהגים. בחגים היו עובדים בערך 5-6 נהגים של ארד קפה. לארד קפה היו נהגים של הנתבעת והם עבדו על הקו של ארד קפה..".

מתלושי השכר של התובע עולה כי רק בתקופה האחרונה לעבודתו קיבל משכורת חודשית קבועה ולפני כן לא היה שכרו חודשי. בנוגע לתקופה שבה היה שכרו יומי או שעתי – זכאי התובע, בעקרון, לתשלום דמי חגים אולם מתלושי שכרו של התובע 1 עולה כי אכן שולמו לו, בתקופה שבה היה שכרו יומי, דמי חגים.



לנוכח העובדה כי בתצהירו טען התובע 1 כי בימי החג לא עבד ורק בחקירתו הנגדית שינה גרסתו וטען כי עבד בחגים, לנוכח העובדה כי עולה מתלושי השכר כי שולמו לו "דמי חגים" ומאחר שלא טען בגין אלו חגים זכאי הוא לתשלום– נדחית התביעה לרכיב זה.


התובע 2 (סניטקובסקי גנדי)
פיצויי פיטורים


אין חולק בדבר תקופת העבודה של התובע 2: 1.8.2004 – 3.1.2008 וכן אין חולק כי שכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורים עומד על סך של 8,177 ₪.

לפיכך, לנוכח תקופת העבודה (3 שנים, 5 חודשים ו – 3 ימים) זכאי היה התובע לפיצויי פיטורים בסך 28,006 ₪.



נכון ליום 3.8.2008 סכום הפיצויים שהיה צבור על שם התובע בחברת "מגדל" היה בסך של 19,157 ₪ והסכום הגיע לידי התובע 2 בחודש 2/2009.




ביום 13.7.2008 החתימה הנתבעת את התובע 2 על מסמך שבו אישר לנכות מהכספים המגיעים לו "תשלום סמלי של קנסות ששולמו על ידי פודלוג בע"מ בגין עבירות תנועה שביצעתי בסך 1,000 ₪" וכן על כתב ויתור "קבלת פיצויים וגמר חשבון" שבו אישר "מאשר בזאת כי קיבלתי מחברת פודלוג את כל הכספים המגיעים לי על פי החוק ואין ולא יהיו לי או למי מטעמי כל תלונות ו/או תביעות מסוג כלשהו כלפי החברה ו/או מי מטעמה לגבי הכספים הנ"ל." ומסרה לתובע שיק על סך 7,838 ₪.


לאור האמור התובע 2 אינו זכאי להפרשי פיצויי פיטורים.

פיצויי הלנה


באשר לעיכוב שחל בשחרור כספי הפיצויים מחברת הביטוח – ביום 13.7.3008 פנתה הנתבעת בכתב אל חברת "כלל חברה לביטוח" בבקשה לשחרור הכספים המגיעים לתובע 2. ביום 17.6.2008 הגישה הנתבעת, לגרסתה, את טופס 161 בעניינו של התובע 2.


בתצהירו מסר התובע 2 כי הסכומים הצבורים לטובתו בחברת הביטוח לא הגיעו לידיו עד למועד חתימתו על התצהיר (כאמור מהסיכומים עולה כי בסופו של יום קיבל את כספי הפיצויים מחברת הביטוח בחודש 2/2009) וטען באופן כללי כי פנה בעניין אל הנתבעת וכן אל חברת "מגדל" על מנת שזו תפנה אל הנתבעת אולם הוא לא צירף לתצהירו כל ראיה לכך כי אכן פעל כאמור. משעולה מתצהירה של הגב' ילנסקי, כי הנתבעת פנתה אל חברת "כלל חברה לביטוח" ביום 13.7.2008 בבקשה לשחרר את כספי הפיצויים לזכות התובע 2 ולא הוכח בפנינו כי החסירה טופס כלשהו לצורך כך, הרי שכל עיכוב נוסף שחל לאחר מכן אינו מעניינה של הנתבעת.

בגין התקופה שעד ליום 13.7.2008 אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה מופחתים וזאת בסכום של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.08 ועד למועד התשלום בפועל.

פדיון חופשה


בתלוש שכרו האחרון של התובע 2, לחודש 12/2007, מצויין כי צבר 5.60 ימי חופשה. על פי המצויין באותו תלוש, באותו חודש יצא ליום חופשה ולפיכך שולם לו פדיון חופשה בגין 4.60 ימים בסך 1,446 ₪.

התובע לא העלה כל טענה לפיה תלושי השכר אינם משקפים את ניצול החופשה בפועל ולפיכך נדחית התביעה לפדיון חופשה.

דמי חגים


התובע 2 תבע דמי חגים בסך 4,769 ₪.


בתצהירו מסר התובע 2 כי לא עבד בימי החגים ומכאן, ככל ששכרו היה חודשי, הרי שדמי החגים נכללו במשכורתו החודשית והוא אינו זכאי לתשלום דמי חגים.



מהראיות עולה כי רק בחודשים האחרונים לעבודתו היה שכרו של התובע 2 שכר חודשי. באשר לתקופה הקודמת שבה היה שכרו יומי או שעתי, על התובע לפרט בגין אלו חגים זכאי הוא לתשלום דמי חגים שכן בחלק מתלושי השכר מצוין תשלום בגין ימי חג . מאחר שהתובע 2 לא פירט בגין אלו ימי חג תובע הוא תשלום – נדחה רכיב זה.


התובע 3 (וילחובצקי דימיטרי)


לטענת התובע 3 הוא החל עבודתו בנתבעת ביום 1.7.2004 ואכן הוצגו בפנינו תלושי שכר החל מחודש זה. בכתב ההגנה ובתצהירה של הגב' ילנסקי נטען כי תחילת עבודתו של התובע 3 ביום 14.7.2006 אולם במסמך גמר החשבון שצורף לתצהירה של הגב' ילנסקי נכתב בכתב יד "התחיל לעבוד ב 1/7/04" ובהתאם אף חישבה הנתבעת את סכום פיצויי הפיטורים המגיע לתובע.


בכתב התביעה אמנם חישב התובע את הסכומים המגיעים לו לפי תקופת עבודה של 3.7 חודשים אולם אין חולק, גם לגרסתו, כי עבד מיום 1.7.2004 ועד ליום 3.1.2008 ומכאן שעבד תקופה של 3.5 שנים (ו – 3 ימים).

פיצויי פיטורים


אין חולק כי שכרו הקובע של התובע לצורך פיצויי פיטורים עומד על סך של 8,178 ₪. ולפיכך, לנוכח תקופת העבודה (3 שנים, 6 חודשים ו – 3 ימים) זכאי היה התובע 3 לפיצויי פיטורים בסך 28,691 ₪.




נכון ליום 11.6.2008 סכום הפיצויים שהיה צבור על שם התובע 3 בחברת "מגדל" היה בסך 18,378 ₪. בתצהירו מסר התובע 3 כי בחודש 2/2009 הועבר אליו סכום זה מחברת הביטוח.




ביום 13.7.2008 החתימה הנתבעת את התובע 3 על מסמך בו אישר לנכות מהכספים המגיעים לו "תשלום סמלי של קנסות ששולמו על ידי פודלוג בע"מ בגין עבירות תנועה שביצעתי בסך 1,000 ₪" וכן על כתב ויתור "קבלת פיצויים וגמר חשבון" שבו אישר "מאשר בזאת כי קיבלתי מחברת פודלוג את כל הכספים המגיעים לי על פי החוק ואין ולא יהיו לי או למי מטעמי כל תלונות ו/או תביעות מסוג כלשהו כלפי החברה ו/או מי מטעמה לגבי הכספים הנ"ל" ומסרה לתובע שיק על סך 9,313 ₪.


לאור האמור התובע 3 אינו זכאי להפרשי פיצויי פיטורים.

פיצויי הלנה


ביום 17.6.2008 הגישה הנתבעת את טופס 161 בעניינו של התובע 3 וביום 13.7.3008 פנתה הנתבעת בכתב אל חברת "מגדל" בבקשה לאפשר את שחרור הכספים המגיעים לתובע 3.




בחקירתו הנגדית טען התובע 3 כי משלא קיבל לידיו את כספי הפיצויים מחברת הביטוח פנה לנתבעת ועובדת מהנהלת החשבונות בנתבעת עזרה לו לקבל טופס נוסף, ורק אז קיבל לידיו את כספי הפיצויים שנצברו בחברת הביטוח. עם זאת כאשר נשאל התובע איזה טופס היה חסר השיב "אני לא יודע איזה טופס היה חסר. אין לי את הטופס כאן. עבר הרבה זמן."




משאין חולק כי הנתבעת פנתה לחברת מגדל ביום 13.7.2008 בבקשה לשחרר את כספי הפיצויים לזכות התובע 3 ולא הוכח בפנינו כי החסירה טופס כלשהו שאותו השלימה בהמשך, הרי שאין לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה בגין כל עיכוב שחל לאחר תאריך 13.7.2008.


בגין התקופה שעד ליום 13.7.2008 אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה מופחתים וזאת בסכום של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.08 ועד למועד התשלום בפועל.

פדיון חופשה


בתלוש השכר של התובע 3 לחודש 12/2007 שולם לו פדיון חופשה בסך 943.62 ₪ בגין 3 ימי חופשה כפי שנצבר לזכותו כמפורט באותו תלוש שכר (314.54 ₪ ליום).

התובע לא טען כי תלושי השכר לא שיקפו את ניצול ימי החופשה בפועל ולפיכך נדחית תביעתו של התובע לפדיון חופשה.

דמי חגים


בתצהירו מסר התובע כי לא עבד בימי החגים.


ככל שמשכורתו של התובע היתה משכורת חודשית הרי שדמי החגים נכללו במשכורתו החודשית והוא אינו זכאי לתשלום דמי חגים.



מהראיות עולה כי רק בחודשים האחרונים לעבודתו היה שכרו של התובע חודשי אולם באשר לתקופה הקודמת שבה היה שכרו יומי או שעתי, אזי על התובע לפרט בגין אלו חגים זכאי הוא לדמי חג שכן בחלק מתלושי השכר מצויין תשלום בגין ימי חג . מאחר שהתובע לא פירט בגין אלו ימי חג תובע הוא תשלום – נדחה רכיב זה.


סוף דבר


בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע 1 יתרת פיצויי פיטורים בסך של 4,608 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 20.1.2008 ועד למועד התשלום בפועל.


בנוסף, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, תשלם הנתבעת לכל אחד מהתובעים פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 10,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.2008 ועד למועד התשלום בפועל.



התביעות לפדיון חופשה, לדמי חגים ולפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה – נדחות.




לאור התוצאה, איננו עושים צו להוצאות.


על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.


512937



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תחולת צו הרחבה

  2. צו הרחבה מכוח נוהג

  3. צו הרחבה בענף הגינון

  4. צו ההרחבה בענף המתכת

  5. צו הרחבה בענף ההובלה

  6. צו הרחבה הודעה מוקדמת

  7. על מי חל צו ההרחבה הענף היבוא ?

  8. חישוב תוספות יוקר לפי צו הרחבה

  9. תביעה לתשלום זכויות לפי צו הרחבה

  10. זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבניין

  11. שעות נוספות לפי צו הרחבה בענף השמירה

  12. פיצויי פיטורים - צו הרחבה בענף ההובלה

  13. צו ההרחבה בענף הדפוס פחות מ-20 עובדים

  14. זכויות פרישה לפי צו ההרחבה בענף החקלאות

  15. לפי מה קובעים אם "צו הרחבה" חל על עסק ?

  16. אישור תביעה ייצוגית צו ההרחבה בענף השמירה

  17. צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות

  18. תביעה לפיצויים על זכויות פנסיה לפי צו ההרחבה 2008 בענף החקלאות

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון