פיצויי פיטורים לעיתונאי

דוגמא לפסק דין בנושא פיצויי פיטורים לעיתונאי: בפני תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורין, חלף הודעה מוקדמת, שכר שלא שולם, דמי הבראה ופידיון חופשה. הנתבעת דוחה את כל טענותיו של התובע בטענה כי התובע התפטר מעבודה ולאור תקופת עבודתו הקצרה אינו זכאי לרכיבי התביעה הנתבעים על ידו. עובדות התובע עבד כעיתונאי אצל הנתבעת. המחלוקת מה הייתה תקופת עבודתו של התובע, האם עבד מיום 27/1/06 ועד יום 27/8/08 כטענתו, או שעבד אצל הנתבעת מ- 6/07 עד 2/08 כטענת הנתבעת. מה היה גובה שכרו של התובע. האם פוטר התובע או התפטר. כתוצאה , האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. האם זכאי התובע לתשלום פדיון חופשה, יתרת דמי הבראה ותשלום שכר חודש 3/2008 בצירוף פיצויי הלנה, או שפיצויי ההלנה התיישנו. הכרעת הדין תקופת העבודה התובע טען כי החל את עבודתו אצל הנתבעת ביום 7/2/07 ועד לפיטוריו ביום 25/3/08. הנתבעת טענה כי התובע החל את עבודתו אצלה כעובד שכיר החל מ 6/07 ועד 2/08, עת התפטר מעבודתו. הצדדים שניהם הגישו את תלושי השכר של התובע. בתלוש השכר צוין מועד תחילת עבודתו של התובע בחודש 6/07. לתובע היו מספר גרסאות ביחס למועד תחילת עבודתו בנתבעת. בעדותו בפנינו ציין התובע כי החל את עבודתו בנתבעת ב 2/07 (עמ' 5 לפרוטוקול ש 11 ) אך לא הסביר את הרישום בתלוש שכר לפיו מועד תחילת העבודה 6/07. עם זאת, מעדותו של התובע עולה כי בטרם עבד אצל הנתבעת כשכיר, נתן שירותים לנתבעת כמשתתף חופשי (פרי לאנס): "ש. אתה מסכים שאתה עבדת כפרי לנסר לפני שהתחלת לעבוד כעובד. ת. כן. בתחילה. ש. אתה מסכים שמשכורתך קבלת או בצ'ק או בהעברה בנקאית. ת. הענין התרחש כך, נתתי להם ידיעות שהם בקשו ממני, הם היו מחשבים לפי הטקסט וזה היה למשך חודש וחצי, אחר כך נפגשתי אתם אמרו לי שהם רוצים שאעבוד אתם במשרה מלאה. היה הסכם , עותק ההסכם לא ברשותי, אלא אצלם. הם לקחו ממני את פרטי בנק החשבון שלי, כל חודש עשו לי העברה בנקאית של השכר, נתנו לי תלוש שכר עבור זה. חודש אחרון לא עשו לי העברה, ישבתי אתם עם מייקל וונד שהכיר בזכותי כחלק מזה שאחזור לעבוד אתם. זה היה חלק מהסכם בין עורך הדין שלי, לפני זה המייצג אותי כעת. ש. האם המשכורת שלך התקבלה או בצ'ק או בהעברה בנקאית. ת. באמצעות העברה בנקאית. ש. כסף מזומן לא קבלת אף פעם. ת. לא. מזומן לא קבלתי. ש. קבלת צ'קים בתחילה כפרי לנסר. ת .שני צ'קים. .... ת. כל הכתוב פה היה באמצעות האימילים. זאת הטעות של עוה"ד. יש ברשותי אסמכתאות המוכיחות מתי התחלתי ומתי סיימתי. " (עמ' 5 -6 לפרוטוקול) (דגש שלי ש.ש.) התובע מאשר את גרסת התובעת לפיה בתחילה לא היה במעמד "עובד". לא למותר לציין כי התובע לא הציג כל אסמכתא ביחס לתחילת עבודתו זאת אף שהיה בידי התובע להציג בפנינו דפי חשבון בנק לשם הופקדה משכורתו. מאידך הנתבעת הציגה שני שיקים על שמו של התובע, ליום 4/7/07 וליום 1/5/07, בהם שולמו לתובע סכומים שונים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענתה כי בתקופה זו הועסק התובע כפרי לנסר. בשים לב לכך, ובשים לב לגרסאות השונות של התובע ביחס למועד תחילת עבודתו אצל הנתבעת, אנו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתור את הרישום בתלושי השכר וכי התובע החל את עבודתו בנתבעת כעובד שכיר החל מ-6/07. שיעור שכרו של התובע התובע טען בתביעתו כי שכרו עמד על סך של 9000 ₪ לחודש. בבית הדין אמר התובע: " ש. מה השכר החודשי שלך. ת. בדיוק אני לא זוכר. בסביבות 7,000 או 8,000 ₪. לפי המס. מה שקובע מנהל החשבונות." (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 28) אולם, מתלושי השכר שהוצגו בפנינו עולה כי התובע השתכר סכומים שונים מדי חודש וממוצע שכרו עמד על סך של 6786 ₪. התובע לא הביא כל ראיה לסתור את הרישום בתלוש השכר ו/או כל ראיה אחרת שיש בה לתמוך בטענתו, לשכר חודשי בשיעור של 9,000 ₪ על כן טענה זו נדחית.האמור בתלושי השכר הוא התשלום ששולם בפועל ועל פיו יש לנהוג. נסיבות סיום עבודתו של התובע התובע טען כי פוטר מהנתבעת ללא כל הודעה וללא כל סיבה. מנגד טענה הנתבעת כי התובע הוא זה אשר התפטר מעבודתו, ללא כל הודעה מוקדמת. לגרסת הנתבעת, התובע נעלם ונטש את עבודתו. בחקירה נגדית ציין התובע: "ש. תסכים שאף אחד לא אמר לך אתה מפוטר. ת .בטח. עד הרגע הזה אני חושב שאני עדיין עובד כי עד עכשיו לא הודיעו לי שאני מפוטר" (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 19-18). די באמירה זו לדחות את תביעתו לפיצויי פיטורים.בבחינת הודאת בעל דין. מנהל הנתבעת מר פרידסון העיד בפנינו "ש. בסיום העניין, במרץ , 25/8 היתה הפנייה, היתה התקשרות ת. אנו ניסינו במשך שבועות להשיג את באסם, צלצלנו ואז באסם צלצל ואמר הכל יהיה בסדר, אעשה את עבודתי, אנו כל הזמן נתנו לו שוב ושוב את ההזדמנות, אך בכל פעם הוא לא עמד בהתחייבויותיו. בסופו של דבר שאלנו את שלמה לקס רוה"ח מה לעשות, הוא אמר שאם התובע לא עובד עבורנו אז אנו לא צריכים לשלם לו. אם הוא לא עובד אין לו זכויות. שאלנו איך בישראל מסיימים יחסים בצורה נורמלית, אם אנו משלמים על משהו שאנו לא מקבלים. השאלה לשלמה היתה האם יש צורך בהליך משפטי בישראל להפסקת יחסים, אם יש משהו שאנו צריכים לשלם לבאסם, אם הוא לא מגיש עבודות. רוה"ח אמר שאם הוא לא עובד עבורנו אין לו זכויות." (עמ' 15 לפרוטוקול ש 18-25 ) גרסה זו של הנתבעת לא נסתרה על ידי התובע. התובע צירף לתצהירו מכתב ממנהל הנתבעת, מר מייקל פרידסון, מיום 25/3/08 בזו הלשון אולם, לא ניתן לראות מכתב זה כמכתב פיטורים. ההיפך,ממכתב זה עולה בבירור כי התובע ניתק קשר עם הנתבעת במשך שבוע, ללא כל סיבה וללא כל הודעה או הסבר. התובע מעבר לאי מילוי חובותיו לא ענה לטלפונים ולמעשה מכתב זה מחזק את עדות מר פרידסון בפנינו. מדובר בגרסה עקבית של הנתבעת. המכתב סמוך לאירועים ועל כן יש להניח כי משקף נאמנה את שהתרחש אז.התובע טוען שענה למכתב זה באמצעות הטלפון, אך אין בפנינו כל הוכחה כי התובע מחה או התנגד לאמור במכתב זה.התובע גם לא הביא תדפיס שיחות טלפון לתמוך בקיום שיחה כזו. יתרה מכך, בעדותו בפנינו אמר התובע "בקשו ממני דברים שהחזרתי להם" (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 17). היינו - התובע הסכים במעשיו עם תוכן המכתב לפיו הוא נטש את עבודתו,ופעל בהתאם לו. בנוסף, נטל ההוכחה לפיטורים מוטל על התובע, והתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ,אישר כי איש לא פיטר אותו ,ודין טענתו זו להידחות. לפיכך נדחות תביעות התובע לפיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת. פדיון חופשה התובע טען כי לא קיבל ימי חופשה בכל תקופת עבודתו. הנתבעת טוענת מנגד כי התובע ניצל את כל ימי החופשה עת בחר להיעלם ימים רבים מעבר למכסת החופשה המותרת על פי חוק והתובע איננו זכאי אם כן לדמי חופשה. הנתבעת טענה עוד כי התובע קיבל שכר מבלי לבצע עבודה וגם מטעם זה איננו זכאי לפדיון חופשה. הנתבעת לא הציגה בפנינו פנקס חופשה, לא רישום ביחס לימי עבודתו של התובע ולא הוכיחה כי התובע ניצל בפועל את החופשה לה הוא זכאי. הנתבעת מפנה בסיכומיה לדברי התובע, לפיהם שהה בחופשה בארה"ב בחודש 11/07. אולם, הנתבעת לא הוכיחה כי התובע שהה בחופשה בשכר. נהפוך הוא, בחודשים בהם טוענת הנתבעת כי התובע שהה בחופשה, קיבל התובע שכר על ימי עבודה בפועל בלבד ולא קיבל פדיון חופשה. יש תלוש אחד בו נרשם 5 ימי עבודה וקיבל בגינו שכר מלא, אולם אין להתבסס על הרישום בקשר ל 5- ימי עבודה אלו . הנתבעת טוענת כי התובע לא סיפק ולו מאמר אחד בחודש פברואר 2008 וקיבל שכר מלא. יותר מכך התברר לה שהתובע עובד במקביל ובאותו זמן בעבודה אחרת. לא שוכנענו כי התובע אכן עבד בעבודה אחרת בהכרח בחודשים פברואר - מרץ 2008, ובוודאי שלא הוכח בפנינו כי התובע עבד בעבודה סדירה אחרת בעת חופשתו השנתית, שכן גם לא הוכח בפנינו כי התובע יצא לחופשה שנתית. כל שציין מר פרידסון הוא "כשחפשנו את באסם פנינו לחליל עסאלי....אמר שהוא מצא את החבר התובע ברמאללה יש לו משרה מלאה..." (עמ' 16 לפרוטוקול ש' 3-4). מר עסאלי לא הובא לעדות בפנינו.מדובר לכל היותר בעדות שמועה . העובדה כי הנתבעת שילמה לתובע את שכר חודש 2/08 מצביעה על כך כי התובע ראתה בתובע כמי שמבצע את עבודתו בחודש זה. כך גם מכתבו של מר פרידסון מתייחס להיעלמותו של התובע החל מסוף חודש 3/08 ולא קודם לכן. אמנם, התובע ציין כי "בסוף התקופה כשהתחיל המחלוקת עבדתי במקום אחר..." (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 6). אולם, על אמירה זו בלבד לא ניתן להסתמך, בבוא בית הדין לשלול את זכותו של התובע לפידיון חופשה. התובע אמר "בסוף התקופה" ו"כשהתחיל המחלוקת" לפיכך לא ברור לאיזו תקופה התובע מתייחס והנתבעת לא הוכיחה מתי החל התובע לעבוד במקום אחר, וכי מדובר בעבודה במקביל ולכמה זמן. אם כי יש באמירתו לחזק את עמדת הנתבעת כי התובע אכן לא עבד עבורה וקיבל שכר לחינם בתום התקופה - שמשכה לא הוכח . לאור כל האמור לעיל קובעים אנו כי התובע זכאי לפדיון חופשה. ממכלול העדויות ,החלקיות, ניתן להעריך כי התובע עבד 270 ימים ולפיכך זכאי התובע ל 9 ימי חופשה ובסך הכל 2,545 ₪ (לפי שכרו הממוצע של התובע). דמי הבראה התובע טען כי לא קיבל דמי הבראה. משקבענו לעיל כי תקופת עבודתו של התובע כי מ6/07 ועד 3/08, אזי התובע לא השלים שנת עבודה. צו ההרחבה לעניין דמי הבראה קובע כי רק בסיום שנת עבודה חלה חובת התשלום. התביעה לדמי הבראה נדחית. דמי חגים ראשית יש להדגיש כי בקדם המשפט שהתקיים ביום 2/1/12 הודיע ב"כ התובע כי הוא מוותר על רכיב זה בתביעה. עוד נציין כי התובע היה עובד חודשי ואף משום כך אינו זכאי לדמי חגים. לפיכך נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. שכר עבודה לחודש 3/2008 התובע טען כי לא קיבל שכר עבודה לחודש 3/2008. מנגד טענה הנתבעת כי התובע לא עבד בחודש זה ולכן אינו זכאי לשכר עבור חודש זה. התובע לא הוכיח כי עבד בחודש זה, אולם ממכתבו של מר פרידסון אל התובע מיום 25/3/2008 עולה כי עד כשבוע לפני כתיבת המכתב לא ניתק התובע מגע ,אם כי מהמכתב עולה שהתובע לא ביצע תפקידיו מזה זמן. "per your agreement with us" . למעשה הנתבעת לא ראתה בתובע כמי שממלא אחר תפקידו ומבצע את עבודתו. מכל מקום בשבוע שלפני ה- 25/3 גם ניתק קשר.על כן הפעם האחרונה שהנתבעת שמעה מהתובע היה כשבוע קודם לכן. נוכח המכתב וודאי לא עבד התובע בכל החודש, כאמור בתביעתו, ולפי עדותו אותה הבאנו לעיל אף עבד במקום אחר בתקופה זו(ע' 11 ש' 6) , על כן לא זכאי התובע זכאי לשכר עבודה מלא עבור חודש 3/2008.לכל היותר זכאי באופן חלקי, עד לתאריך 18/3/08. ממוצע שכרו של התובע בתקופות העבודה עמד על סך של 6786 ₪. לפיכך תשלם הנתבעת לתובע סך של 4071 ₪ שכר עבודה לחודש 3/2008. התובע תבע הלנה בגין השכר אולם התביעה להלנת שכר התיישנה שכן סיים עבודתו לכל המאוחר ב-18/3/08 ואת התביעה הגיש ביום 21/12/10. טענות הקיזוז מטעם הנתבעת חלף הודעה מוקדמת הנתבעת טוענת כי התובע התפטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת ויש לפיכך לקזז סך של 6974 ₪ מכל סכום שיגיע לתובע, כחלף הודעה מוקדמת. אולם בסעיף 48 לסיכומים טוענת ל 4000 ₪ פיצוי בגין חלף הודעה מוקדמת ובסעיף 63 לסיכומים טוענת ל 6000 ₪ קיזוז הודעה מוקדמת. על כן יש לקזז את הסכום המינימלי מבין הסכומים לקיזוז אותו דרשה בסך 4,000 ₪. החזר תשלומים הנתבעת טוענת כי היא רשאית לקזז סכומים ששולמו לתובע כמשכורת חודשית בכל התקופה בה עבד אצל מעביד אחר ולכל הפחות 12,000 ₪. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע עבד במקום אחר בחודשים ינואר-פברואר 2008 וכי לא ביצע את עבודתו עבורה. יש לדחות את טענת הקיזוז ברכיב זה . דמי הבראה הנתבעת טוענת להחזר דמי ההבראה ששולמו לתובע, משהתובע לא סיים שנת עבודה.אכן בתלוש יש רכיב מפורש המתייחס לדמי הבראה. בטענה זו הדין עם הנתבעת והנתבעת רשאית לקזז מהסכומים להם זכאי התובע את דמי ההבראה ששולמו לתובע בתקופת עבודתו, בסך של 800 ₪. אחזקת ציוד ושימוש בו למטרת עיסוק בעבודה אחרת הנתבעת טוענת כי התובע החזיק בציוד יקר ערך של הנתבעת למשך 3-4 חודשים כאשר ישנה אפשרות וודאית כי ציוד זה שימש אותו בעיסוקו האחר המתחרה לנתבעת. הנתבעת לא הוכיחה טענה זו והיא נדחית. סוף דבר תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ,דמי הבראה וחגים נדחית. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: א. פדיון חופשה - סך של 2,545 ₪. ב. שכר בגין חלק מחודש 3/2008 - סך של 4,071 ₪. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום וישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (21/12/10) ועד ליום התשלום בפועל. מסכומים אלו יקוזזו : חלף הודעה מוקדמת בסך 4,000 ₪ ודמי הבראה ששולמו ביתר בסך של 800 ₪.סך הכל יקוזז סך 4,800 ₪. לאחר ששקלנו נסיבות ההליך, ומשעיקר תביעתו של התובע נדחתה, כל צד ישא בהוצאותיו.פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםעיתונות